כותרות TheMarker >
    ';

    הבלוג שלי

    ארכיון : 7/2013

    6 תגובות   יום שלישי, 30/7/13, 11:24

    שווה להתרשם! זוהי חברה שאני מאוד גאה בה ואף עבדתי בה מספר שנים בשנותיה הראשונות.

    מרתק היה לראות את אחי משתחרר משרות קרבי בצה"ל ועם מענק השחרור קונה את הצנטריפוגה הראשונה שלו, לאחר שהתלמד אצל מומחה מבוגר שחיפש למי להעביר את הידע.

    שנים של קושי ומאבק, לצד נחישות ואמונה בדרכו - הביאו את החברה למה שהיא היום.

    גאווה גדולה! דור ההמשך ממשיך את הדרך בכישרון רב, מוכוונות מלאה ומחויבות רבה.

     

     

    חברת DANON נוסדה בשנת 1975 כבית מלאכה קטן לייצור תכשיטים ועם השנים צמחה והתפתחה לכדי חברה משגשגת, שלה פעילות ענפה בארץ ובחו"ל. מאחורי השם עומדת משפחת דנון - יוסי דנון, אבי המשפחה, שייסד את החברה ומשמש כיום מנכ"ל ובעלים, גל דנון, הבת הכורה, שמובילה את הרוח העיצובית של החברה ואילן דנון, הבן הצעיר, שמנהל את תחומי הייצוא, השיווק והתפעול. משרדי החברה ומפעל הייצור ממוקמים בבית פנרמה בתל אביב, שם מעצבים ויוצרים תכשיטים ומתנות, המשווקים לכ-300 נקודות מכירה בארץ ולכ- 10 מדינות ברחבי העולם. תכשיטי DANON ומוצריה מהווים כיום שם נרדף לעיצוב מקורי ומוקפד לצד איכות וגימור מעולים והם מוצגים בחנויות, בוטיקים ובבתי עיצוב מהמובילים בארץ ובעולם.


    אתם מוזמנים  לבקר בתערוכת "סגנון ועיצוב",

    שתתקיים בין התאריכים 30/7 - 1/8 בגני התערוכה, ת"א (ביתן 13). 

     

    ''                      

    דרג את התוכן:
      6 תגובות   יום חמישי, 11/7/13, 22:39

      קיבלתי במתנה - לימונים.

      כאלה יפים, מוצקים, בגוון צהבהב ירקרק וניחוח פרדסי...

      הם נקטפו מהעץ במיוחד בשבילי, ביד אוהבת.

      רציתי לעשות מהם משהו מיוחד. עם טעם כזה שימתיק את החמיצות...

      פריז.. בולונז'רי... פאי לימון קטנטן ומענג... זה מה שעלה בי כאסוציאציה לעונג לימוני.

      אז הלכתי אל קוסם המידע, מר Google ושאלתי על "פאי לימון מעולה". גוגל מיהר לחבר אותי עם אתר הבית של אחת "אדונית התבלינים", שדי היה בשמה כדי להלך עלי קסם (נו, הסרט המקסים ההוא...). וכשנכנסתי גיליתי עולם של יופי, אסתטיקה, צילומים מרהיבים ופאי לימון (עם גוון איטלקי דווקא אבל היום הגבולות פתוחים ובכלל, גם איטלקי זה בהחלט...!).

      זה המקום להודות שכשמדובר בעוגות – אני מעדיפה אותן פשוטות, בחושות, הכל לקערה, בוחשים ולתנור.

      אבל הלימונים... המיוחדים האלה...

      והשקעתי.

      יצא... המממממ... טעים! מעדן!

      לשדרוג - אפשר להוסיף למתכון גם כמה טיפות מלוחות בטעם אישי, של שמחה... או עצב...או גם וגם... מה שמתאים.

      קבלו.

      http://adonithtavlinim.blogspot.co.il/2012/09/blog-post_7789.html

      נשארו עוד המון לימונים. רעיונות מישהו?

       

       

      דרג את התוכן:

        גזוז

        3

        Café  

        7 תגובות   יום שלישי, 9/7/13, 11:40

         

         

        אתמול בערב חשתי צמא וקצת יובש בגרון והרהרתי ביני לביני בשאלה: מה בא לי לשתות עכשיו.

        המבחר המגוון כלל מים. בווריאציות: חמים כקפה או תה, קרים מהמקרר, או סתם מים מהברז.

        ונזכרתי שהגיע למקררי באופן חריג – בקבוק סודה, שנקנה במיוחד בשביל זה שאוהב סודה.

        ועוד נזכרתי בתרכיז הפטל היושב לו מיותם בארון המטבח...

        ואז באה לי ההארה: גזוז!!! משקה הפלאים הזה של פעם, מהקיוסק... המכיל מעט תרכיז אדמדם (או צהבהב, או ירקרק, או כתמתם...).

        הכנתי לי משקה עם זיכרון... בדיוק הדבר הנכון. תענוג!

        והזיכרון הביא עוד זיכרון, של משפטו המפורסם של ביאליק שאמר, כך מספרים, למוכרת בחנות הגזוז:

        "גזזיני ואגרשך, והעדיפיני במילייך"... ולמי שלא הבין שזה בעברית - הרי התרגום:

        תני לי גזוז, אני אשלם לך במטבע של גרוש (או אגורה) ואת תתני לי עודף במטבעות של מיל...


        (לא עדיף על "תביאי גזוז!"... ?)

         

        איזה יופי. איך שפה מתהווה... וזיכרון של גרוש שנראה כמו פרח ושל מטבע המיל (שאני לא בטוחה אפילו  שאני זוכרת). למטבע של 10 מיל היה חור במרכזו ולכן כונה "הגרוש עם החור" וממנו נולד המושג והשיר "כשבגרוש היה חור..." 

         

        פוסט שהתחיל בצמא, המשיך לשפה, ונגמר בכסף... 

        דרג את התוכן:
          4 תגובות   יום שני, 8/7/13, 20:16

           

            "מאחורי כל הדברים הנראים לעין, יש דבר מה גדול יותר; כל דבר הינו נתיב, שער או חלון הנפתח אל משהו אחר."

           

           אנטואן דה סנט-אכזופרי { מתוך הספר "הנסיך הקטן" }.

           

          ויש הרי, דרכים רבות "לראות": דרך הקשבה, דרך מגע, דרך תחושה הבטן,


          דרך  מחשבה נוספת, דרך החלפת זווית הראיה, דרך העיניים של האחר...


          אך בעיקר - לראותם דרך הלב.


           "אין לראות את הדברים היטב אלא בלב בלבד, כי הדבר החשוב באמת סמוי מן העין".

           

          ילדים, בטרם נחשפו לכל האמונות והציפיות החברתיות יודעים לעשות זאת. אך כאשר הם מתבגרים וכבר נעטפים בכל אותן עטיפות שהכתיבו חייהם, באותן אמירות שנאמרו על ידי אנשים שעברו בדרכם - הם שוכחים לעיתים את נקודת המבט הזאת, הילדית, הפתוחה לראות הכל דרך הלב.


          "כך טיבם של המבוגרים, ואין לדון אותם לכף חובה. על כן חייבים הילדים להתייחס אליהם בסלחנות ובאורך-רוח, כי אנו, המבינים את סוד החיים, איננו מייחסים למִספרים חשיבות יתרה".


          כאשר מגייסים את הלב, את כל החושים ואת הפתיחות כדי לראות את המשהו הזה,


          שנמצא מאחורי החלון שנפתח אל משהו אחר, יש סיכוי טוב ומבטיח שנראה משהו חדש,

           

          בו לא הבחנו קודם.  שילמד אותנו משהו שלא ידענו קודם.


          זה דורש מאתנו לוותר על ההישארות רק במוכר, ולהעז לראות אחרת. לראות משהו שלא הכרנו קודם.

           

          שמאחוריו, אולי, יש משהו גדול יותר.


          ''

           

          דרג את התוכן:

            פרופיל

            esty.d
            1. שלח הודעה
            2. אוף ליין
            3. אוף ליין

            תגיות

            ארכיון

            פיד RSS