כותרות TheMarker >
    ';

    הבלוג שלי

    ארכיון : 7/2014

    1 תגובות   יום שלישי, 1/7/14, 11:07

    לבי עם המשפחות. אין מילים שינחמו.

    לבי עם כולנו. עם הכאב האין סופי שמכתיבה מציאות החיים  "על חרבנו".

     

    כל המסכים מלאים בכאב. העיתונאים צובאים על הבתים, על הדוברים, הפרשנים, השכנה והחברים.

    כאילו אינו מספיק הכאב, כפי שהוא, ללא כל עומס הפרשנות, רמיסת הפרטיות.

    להביא הכל ב live. מהר. לגרות כל תחושה... כל רגש... לתת להם שם... לתת במה...


    ונהיה כולנו אחד בכאב, באבל, בכעס, בתסכול.

    נחבק. ולרגע נחוש מאוחדים.


    ומחר (והיום ואתמול) - צעירים ידקרו זה את זה במועדונים, או בכביש, או בים, או בתור... גברים ירצחו נשים, הורים יכו ילדים, שוטרים יהלמו  באזרחים, מפקדים ישפילו חיילים וממשלה תייצר שקרים. 

    והשיירה תמשיך לעבור.

    כי להתאחד – זה תמיד מול אויב משותף ומוסכם.

    ומה עושים עם האויבים שבפנים? מול מי מתאחדים?


    יקרה עד מאוד הייתה בעיניי קריאת האמהות לאחדות, למכנה משותף, להזדהות, לכבוד לכל זולת.

    להיות ביחד ובעד.

    לו יישאר מהאסון הנורא הזה רק שמץ מכל אלה, תהיה בו מעט נחמה.

     

    דרג את התוכן:

      פרופיל

      esty.d
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין

      תגיות

      ארכיון

      פיד RSS