כותרות TheMarker >
    ';

    הבלוג שלי

    ארכיון : 12/2016

    7 תגובות   יום שישי , 30/12/16, 16:16

    אני רואה את תמונתך.
    מביטה בה שניות ארוכות.
    מנסה לקרוא את המבט. 
    לרגע, אני חשה כאותה פרנצ'סקה היושבת עם בעלה ברכבם מול הרמזור, כשלפניהם עומד רכבו של אהובה. ממתין. מביט בה דרך המראה.
    כשהרמזור יתחלף יעבור הרגע שיכריע את חייה לעד.
    הגשם שוטף. הווישרים מאפשרים תמונות רגעיות של שקיפות דרך מסך של טיפות.
    ידי אוחזת בחזקה בידית הדלת כאילו חיי תלויים ברגע הזה...
    ואז אני מרפה את אצבעותיי, נושמת עמוק, בולעת את הדמעות ומשחררת.

    זה רק סרט.

    דרג את התוכן:
      21 תגובות   יום שישי , 2/12/16, 09:06

      צר לי עלייך אחותי,

      עלייך רעייתו, השומרת על קלה כחמורה,
      מקפידה על טהרה, נידה, נגיעה,
      כדי להיות אשת הַחַיִל שהוא מצא

      צר לי עלייך בתו,
      המביטה בו בהערצה בשולחן השבת
      מברך, מקדש,  מלמד
       

      צר לי עלייך אחותו,
      הגאה בנחישותו, באומץ לבו,
      בהישגיו ובדרכו

      צר לי עלייך אמו,
      שהחינוך והמסר עומדים בראש מעיינייך
      ש"משפחה לתפארת" הייתה תמיד
      פסגת הגשמתך וחלומותייך


      צר לי עלייך.
      אך זכרי – את לא אשמה בדבר!
      זה רק הוא שבחר
      זה רק הוא ששכח
      זה רק הוא שזנח
      זה הוא שנהג זילות באחיותייך הנשים.
      את לא אשמה בדבר!
      כאשת חיל, אחות, אם או בת – לא אלה עמדו על סדר יומך כשהיית כל אלה בשבילו.

      ייסורייך ולבטייך יקרים, מורכבים, ראויים, עצובים וקשים. 
      ולבי איתך.

       

      צר לי עלייך אמי, אחותי, בתי, חברתי -  על שחוללת ללא רשות.
      על שהיית בעיניו לא יותר מ"פרחחית קטנה", מותרת, ראויה לחסדיו וצריכה להודות עליהם... 
      על שהרשה לעצמו לקחת ללא רשות את מה ששייך רק לך, על שהאמין באמת שמגיע לו רק כי כך הוא רוצה. שמגיע לך שהוא, נזר הבריאה, "יעשה לך טובה"... 
      על שסימם את גופך, את נפשך ומחשבותייך – כאותו זאב שנחבא בבגדיה של סבתא כדי לטרוף אותך.
      זו לא אשמתך. זה לא בגללך. זה זאב בתחפושת.

      וצר לי שכחֶבְרָה - עוד לא למדנו להגן עלייך.

      ומודה על הבהירות של רובינו שיודעים את ערכם של אושר, של אהבה טובה ושל תשוקה בין שניים, שבוחרים ביחד בכל צורה ובכל דרך שנכונה וטובה לשניהם.

      דרג את התוכן:
        5 תגובות   יום חמישי, 1/12/16, 10:38

        על הקשר בין כוח והשפעה לבין התרחקות מערכים מוסריים ומשמירה על חוק

        אני חושבת לעצמי על אותם ישראלים שמגיעים לעמדות כוח ומנצלים אותן לרעה תוך הפרה בוטה של המוסר, כבוד האדם והחוק.
        אני חושבת על קציני צבא ומשטרה שעשו מעשי גבורה והקרבה למען המדינה אך כשלו כשזה הגיע לכיבוש יצריהם, על הרופאים הבכירים והמבוקשים המרשים לעצמם להתעלם מהעניים והחלשים ולתת שירותי בריאות לכל המרבה במחיר (על חשבון החלשים), על רשויות מקומיות שנציגיהן מנצלים את חולשתם של משלמי המסים, על בוסים למיניהם, בעלי דירות, על רבנים שמרשים לעצמם לנצל לרעה וגם לתת גיבוי להסתרה, על קבלנים שחוסכים על חשבון בטיחותם של הדיירים העתידיים, על הורים שמנצלים לרעה את יתרון הכוח והתלות של ילדיהם, על מורים שנוהגים זילות בתלמידיהם וכמובן על הפוליטיקאים למיניהם שכאותם עכבישים עוסקים בתווית הרשת שתאפשר להם עוד כוח, עוד כסף, עוד הטבות על חשבון אלה ששלחו אותם לייצג אותם.

        בקיצור – על כל חזק שמרשה לעצמו להתעלם ממהותו של החלש. להחפיץ אותו. לנהוג בו כחסר רגשות וחסר אישיות, לזלזל בו. על כל המפלים, הגזענים, המנצלים כל סוג של כוח, או מה שנתפס בעיניהם כיתרון יחסי.

        אני נוהגת לפעמים לדמיין במחשבתי את האנשים האלה, בבית ספר תיכון נגיד, משחקים כדורסל בחצר, יוצאים לטיולי בית ספר, למסיבות שכבה, הולכים או לא לתנועת נוער ומדמיינים את עתידם.
        רובם היו פעם צעירים שהאמינו בעולם טוב, בישראל חזקה בכל התחומים, בחברות, במוסר, ב"נשנה את העולם".

        רובינו בוגרי מערכת חינוך של מגזר כזה או אחר. 
        רובינו גם בוגרים וחכמים מספיק כדי לבחון כל נושא מחדש. בכל פעם מחדש.
        כולנו בני אדם שווים.
        כשאני בוחנת את אופיין של ההתנהגויות האיומות והרעות של אנשים שיש להם איזשהו כוח על אחרים, אני מבינה שישנה כאן תופעה שהיא במהותה אנושית. עובדה. זה יכול לקרות לכל אחד. כשם שהתעלות ונדיבות אנושית "יכולות לקרות" לכל אחד.
        אז מה עושים?
        במישור הציבורי: מחמירים את הבקרה ואת הבלמים בכל צומת בה יש סיכוי לניצול לרעה של כוח. ובהמשך – את הענישה. ככל שמעמד האדם גבוה יותר – כך ההחמרה צריכה להיות משמעותית יותר.
        במישור החינוכי – מקפידים לדבר על זה ולהעביר את המסר של צדק, מוסר ושוויון כלפי כל אדם.
        ובמישור האישי - שואלים את עצמנו מה היינו מרגישים אם התנהגות מסוימת שלנו הייתה מופנית כלפינו או כלפי האהובים עלינו. אם נראה לנו שלא היינו מקבלים אותה או שמחים בה – נעצור. נשנה. נחיה מתוך מודעות ולא מתוך הרגל או השפעה אוטומטית של הסביבה. ניתן לעצמנו דין וחשבון אמיתי. נפתח את הלב להקשיב ולראות ולא נעטוף אותו בעוד ועוד שכבות של אטימות כלפי הזולת.
        נלחם על זכותנו לחיות בעולם טוב ומחויך יותר.


        דרג את התוכן:

          פרופיל

          esty.d
          1. שלח הודעה
          2. אוף ליין
          3. אוף ליין

          תגיות

          ארכיון

          פיד RSS