כותרות TheMarker >
    ';

    הבלוג שלי

    ארכיון : 8/2018

    10 תגובות   יום שישי , 24/8/18, 14:33

    בימים ההם גרנו, ארבעה חברים, בדירה שכורה ביפו ד', גבעת התמרים. 
    שני חברי ילדות שלי, בן זוגי ואני ועוד אורחים מזדמנים שמצאו אצלנו חניה לרגע.

    כולנו חזרנו מאיפה שהוא בחו"ל והתכנסנו ביחד לדירה בקומה השנייה של הבניין.
    זו הייתה שכונה שהיו בה גם דלות וקושי. מראות שטרם הכרנו.
    באחת הדירות מתחתנו התנהלו (כנראה) עסקאות סמים, נכנסו ויצאו טיפוסים מגוונים ולעיתים אף התעוררנו בלילה לקול יריות. בבוקר הכל כבר נראה כמו כל בוקר רגיל. חייכנו בנימוס אל אמהות עייפות שצורחות על ילדים שובבים ויצאנו לעבודה.
    בשבילנו הדירה הזאת הייתה תל אביב. אוטובוס לעבודה, מרחק הליכה מהים, זמינות לסרטים, הצגות ומופעי תרבות שכל כך אהבנו.
    הדירה הייתה גדולה ואני זוכרת את הטפט המיוחד שהיה על הקירות בצבע ירוק בהיר ועליו הדפסי עלים בצבע זהב נוצך. למדתי עם הזמן לאהוב את הטפט הזה, שהיה חלק מהנוף של אותם ימים.
    במטבחון הקטן התבשלו מטעמים מאולתרים כמו פסטות, שקשוקות וחביתות בגרסאות שונות.
    יחד ישבנו בכל ערב על כריות ברצפת בסלון, אכלנו ושוחחנו, חווים את מתיקות החברות הטובה.
    טלוויזיה לא הייתה לנו ואני זוכרת איך חיפשנו מישהו שיארח אותנו כדי לצפות בביקור נשיא מצרים סאדאת בישראל.
    שפע לא היה אז לאף אחד מאתנו ואני זוכרת את הדיונים הרבים שניהלנו על העולם הקפיטליסטי ועל כוח הכסף. אך בסופו של דבר הגענו למסקנה המכוננת המרגיעה, שכל עוד הים והאהבה הם בחינם – אנחנו חיים חיי שפע ומותרות שאין כמותם.
    הלכנו לים כמעט בכל שבת (רכב לא היה, גם לא תחבורה ציבורית), הבטנו בדייגים התופרים את הרשתות, אהבנו וחגגנו את החיים, מתרחקים, כך נדמה, מאותו יום כיפור שסרט בנו הלם ואימה.
    דקה אחר כך כבר היינו נשואים, הורים לילדים, עם שאיפות חדשות, אתגרים חדשים, שמחות חדשות, מקומות חדשים וההתמודדויות  של החיים.
    הטפט הירוק עם עלי הזהב עוד עולה לפעמים בזיכרוני, עם הטעם הנפלא של פשטות הימים, כמו פרומו קסום לפרקים שבדרך.

    דרג את התוכן:

      פרופיל

      esty.d
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין

      תגיות

      ארכיון

      תגובות אחרונות

      פיד RSS