כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    הבלוג שלי

    ארכיון : 3/2020

    14 תגובות   יום רביעי, 18/3/20, 11:43

    הרגע הזה שבו נשברת צנצנת זכוכית לאלפי רסיסים ואני לא פותחת במבצע בלשי בהול אחר כל רסיס, כי הנכדים הרי ממילא לא יגיעו אז אין סכנה.
    הרגע הזה בו אני מכינה עוגת יום הולדת לנכדתי בת השנה אך לא יכולה לחבק ולנשק אותה ולחוש את ידיה הקטנות עוטפות את צווארי.
    בתי מגיעה לקחת את העוגה, שני הבנים הקטנים באוטו ואני פוגשת אותם בכביש כדי להעביר את המשלוח ממרחק בטוח של שתי ידיים שלוחות. הנכדים נצמדים לחלון שהם פותחים ואמם סוגרת. הם מנופפים אלי ושולחים נשיקות באוויר כשמבטם רציני ומלא תמיהה.

    הדמעות שפתאום מתפרצות ובתי שחותכת: אמא תחזרי הביתה אוהבים אותך.
    שיחות וידאו בטלפון.
    התגברות.
    עולם חדש. לא מוכר.
    צריך להמציא שגרת החיים חדשה. ולנשום.
    יש כל כך הרבה דאגה. אני נאבקת להתחבר למקורות היש הגדול ולדרכים החדשות לפגוש את החיים.
      
     

    דרג את התוכן:

      פרופיל

      esty.d
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין

      תגיות

      ארכיון

      פיד RSS