כותרות TheMarker >
    ';

    אשה חכמה

    הבלוג יעסוק בעניני דיומה, דברים שמרגיזים אותי או משמחים אותי. פמיניזם, נסיעות לחו"ל במסגרת תיירות ושאר נושאים ברומו של עולם.

    ארכיון : 9/2011

    52 תגובות   יום שבת, 3/9/11, 07:41

    מה לעשות עם ההורים שלא מתים מספיק מהר?  כפי שזה קרה בשנות ה-70 של המאה הקודמת  שואל אברהם קושניר (http://tinyurl.com/3tpemyl וכך נוצרה לילדים שגדלו ובגרו בעיה, אין להם את הירושה ואין להם את הדירה כדי לחיות ללא בעיות משכנתא וחובות מעיקים. לא רק זה, הזקנים האלו עלולים גם לדרוש זמן וכסף מילדיהם כדי לטפל בהם בגילם המופלג. איך אמרה לובה? קשה קשה.


    מאחר ואני גם הורה וגם בת (כיום לצערי כבר יתומה) קצת התקשיתי לקרוא את הניתוח הכלכלי של האדון קושניר. הקושי היה נפשי בעיקרו. אבי נפטר בגיל 71 אבל אמי המשיכה בחייה עד גיל 91 כלומר נישלה אותי מזכותי הטבעית לקבל את רכושה כמעט בעשרים שנה.  לשמחתי אני עומדת בינתיים  בקריטריונים של קושניר לגבי ילדי, אבל אם הם יתכננו את עתידם על בסיס המתנה לירושה שאשאיר להם, חבל"ז. רובנו אוהבים כסף שפותר בעיות לא מעטות אבל אם יש צורך לבחור בין הורה חי לבין כסף והורה מת, כמדומני שזו דילמה לא פשוטה.  יש לי במשפחה אשה צעירה ששכלה את שני הוריה תוך שנה ואין לי ספק שהיא למשל, היתה משלמת סכומים נכבדים מכספה שלה לו יכלה להאריך את חייהם.

     

    מאחר וההורים הזקנים מעיזים לחיות מעבר לזמן שקושניר מקציב, רציתי להפנות תשומת ליבו לכך שתוחלת החיים בשנות ה-70 של המאה הקודמת היתה גבוהה בהשוואה לתוחלת החיים הממוצעת בתחילת המאה ה-20 שהיתה עוד יותר נמוכה, לכן ההפסד כפול ומכופל ליורשים. אולי צריך לחשב מחדש את התועלת הכלכלית שנובעת ממות ההורים, איפה יהיה הגבול התחתון בין הזכות הטבעית לירושה מוקדמת והזכות הטבעית שלנו לחיות כמה שיותר?

     

    הפתרון אליבא דקושניר  הוא פיצוי על הירושה שהצטמצמה.

    איזה פיצוי? עבודה בהתנדבות. מורים ילמדו שיעורים פרטיים ללא שכר, רואי חשבון, מנהלי חשבונות, אנשי שיווק שצברו ניסיון עסקי רב יכולים להיות חונכים לצעירים ומוסיקאים ילמדו נגינה ובעלי מלאכה ישפצו – והנה האוטופיה המודרנית בהתהוותה. אגב מר קושניר, מה יעשו כלכלנים שפרשו? ייעצו לאוצר איך לרוקן את קופת המדינה כי זה למעשה ניסיונם המוכח, תמהני.

     

    הצימוק שבעוגה ובגללו בכלל נכתב פוסט זה הוא נושא הנשים, הנשים המבוגרות, הסבתות. איך איך איך ידעתי שהשוביניזם יבצבץ גם בתורה כלכלית אוטופית מופלאה זו. קושניר מציע שהסבתות הן אלו שתשמורנה על ילדיהן של האמהות העובדות (האבות העובדים  אין להם שום צורך בשמירה על הילדים של נשותיהם) ומדוע שתעשינה זאת? כי יש להן ניסיון רב בטיפול בילדים. קושניר מציע מאגר מרוכז של סבתות מתנדבות – לדעתי אם לא תהיינה מספיק מתנדבות, המדינה יכולה להכריח אותן ומדוע לא? הרי אין לסבתות מקצוע, הן לא עבדו בכלל בחיים שלהן, הבעל פרנס אותן והן היו שמחות וטובות לב להיות עקרות בית ואמהות במשרה מלאה. נכון? לא נכון.

     

    הסבתות של היום הן נשים משכילות ברובן, עובדות במקצוע שלמדו – ברובן, ואלו שמסיבות שונות לא רכשו השכלה, עבדו קשה בטיפול בחלשים של החברה הישראלית ועסקו בנוסף לעבודתן בחוץ גם בעבודות הבית וגידול ילדים, והנה הגיע היום המיוחל והן כבר לא צריכות לטפל באף אחד (אולי בבעל המזדקן) אלא בעצמן, מדוע שירצו לטפל בילדים? מדוע השמיט קושניר את האפשרות שגם סבים יכולים למלא את התפקיד? איפה קושניר חי, במאה התשע-עשרה? לא נוח לו לחשוב שנשים זקנות הן עצמאיות, בעלות ידע השכלה ומקצוע שיכולות לתרום, אם רק תרצינה, כמו כל אזרח במדינה. מאיפה צומח השוביניזם הנוראי הזה, אני חייבת לדבר עם גדעון סער שילמדו לימודי שוויון בין המינים כשיעור חובה בגן, בבתי הספר ובאוניברסיטאות. מי שיכשל במבחנים, לא יוכל להנשא ו/או ללדת ילדים ואז לא יהיה אף אחד שיחכה שהוא יסיים את חייו ויוכל בנחת לבזבז כספו עד האגורה האחרונה.

     

     

    תשובתי הנ"ל פורסמה, עם קיצוצים, בעתון הארץ מ-2.9.11 

    הפוסט המקורי פורסם בבלוג של וולווט אנדרגראונד http://velvetunderground.co.il/?p=7777

    דרג את התוכן:

      פרופיל

      חכמה
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין

      ארכיון

      פיד RSS