כותרות TheMarker >
    ';

    אשה חכמה

    הבלוג יעסוק בעניני דיומה, דברים שמרגיזים אותי או משמחים אותי. פמיניזם, נסיעות לחו"ל במסגרת תיירות ושאר נושאים ברומו של עולם.

    ארכיון : 7/2014

    9 תגובות   יום שלישי, 1/7/14, 18:13

    אין כמו חיפוש יעדים, לפנטז על מקום שטרם ביקרנו בו, קרקע בתולה יעני, רק עבורנו כמובן. אז איפה עוד לא טיילנו בארה"ב? הילדים טיילו כבר ברוב המקומות השווים פרט לאלסקה ושם דווקא היינו. פתחנו מפה, בדקנו את המדינות שטרם בקרנו בהן, מה יש לראות שם ובעיקר מה אפשר לראות כאשר מזג האוויר עדיין לא לגמרי יציב בחלק מהמקומות (סוף מאי) ו"גילינו" את מיין.

     

    ''

     

    המפה מראה חוף בעל אלפי מפרצונים, עיירות קטנות מנקדות את הכבישים, המרחק מבוסטון לא גדול מדי (כי לשם התכוונו לטוס). למזלי היה לי מכר שגר במיין כבר עשרות שנים ומכיר את המדינה על בוריה. במשך מספר שבועות הוא כתב לי הצעות מפורטות לטיול, מה לראות, איפה, כמה זמן להקדיש וכד'. אכזבתי אותו קשות כשאמרתי שכל הטיול מתוכנן לשבוע ומתוכו יומיים ירדו לטובת בוסטון. למעשה הוא היה די מזועזע. לא היתה לי כל דרך לפייס אותו.

     

    ''

     


    מה אורזים? קר? מאד קר? אולי גם יהיה חם? בקיצור ארזנו, כרגיל, מעל ומעבר, העיקר שנהיה מוכנים. טסנו לבוסטון והגענו קרוב ל 5 אח"צ. לקחנו את הרכב (המהמם שקבלנו בשדה, טויוטה סיינה חדשה לגמרי) ויצאנו לדרך. לא קל לצאת מבוסטון אבל הג'י.פי.אס שלנו לא איכזב וכעבור שעה עצרנו על הדרך לאכול ארוחת ערב והמשכנו עוד שעה וחצי ועצרנו ללינה במלון שהזמנו מראש בעיר ששמה ברונסוויק. התארגנו במלון וחפשנו משהו לנשנש והתברר שיש בעיר ג'לטריה עם 5 כוכבים (ילפ). לא הססנו וקפצנו לאכול בעשר בלילה גלידה, בחנות שהיתה מפוצצת עד אפס מקום. הגלידה היתה אכן טובה מאד.

     

     התמונה כאן אינה של גלידה אלא של חנות עם פופקורן (מתוק) וצבעוני, אמריקאי למהדרין

    ''

     

    למחרת היה יום הזכרון האמריקאי, המכר שלי הציע לא להכנס לאף עיירה בדרך כי בכולן תהיינה תהלוכות לכבוד יום הזכרון. אז עקפנו וטסנו לנו על כביש 95 לא בלי לעצור 4-5 פעמים לשלם מס (Toll) כשהמטרה היא הדזרט אילנד, אי שמחובר עם גשר ליבשה, אי שבתוכו יש פארק יפיפה. אנשים נוהגים לטייל באזור ימים ושבועות אבל אנחנו, טיילים זריזים שכמונו, מאחר והשעה שהגענו היתה יחסית מוקדמת נסענו ישר לאקאדיה פארק, שלמנו כניסה והסתובבנו עם הרכב להנות מהנוף הנהדר של מיין שכולו ים, מפרצים, סירות, ירק ובתים קטנים מטופחים.

     

    מבט ממרכז פארק אקאדיה על הנוף

     

    ''

     

     

    את הלינה הזמנו מראש. בגלל החג רוב בתי המלון ודירות הנופש היו תפוסים או שהחמירו בתנאים ודרשו לינה של שבוע או שלושה לילות לפחות כשאנחנו רצינו רק שני לילות. מצאנו בית שהתאור עליו היה כמעט אידאלי למעט שהיה רק חדר אמבטיה אחד וזה מעט לשישה מטיילים. כשהגענו לבית חטפנו ג'אננה. היה ריח של עובש נוראי והתלווה לזה ריח של כלבים. צלצלנו לבעל הבית והוא טען שאין שום ריח. סכמנו לדבר בבוקר. אחרי לילה ללא שינה בגלל הריח הנוראי צלצלנו אליו ואמרנו שאנחנו חושבים לעזוב ושיחזיר לנו את הכסף. כמובן שהוא לא החזיר ואנחנו כתבנו חוות דעת נוראית על הבית שלו. נאלצנו להוציא עוד כמה מאות דולרים על לינה במלון שהשקיף על הים והיה מקסים ומפצה על עגמת הנפש.

     

    ''

     

    טיילנו לכל מפרצון אפשרי, צלמנו את המגדלור שמופיע על הבולים האמריקאים,

     

    ''

     

     

    נכנסנו למסעדות מומלצות הן על ידי המכר והן על ידי YELP. ארבעה ימים של עיירות מקסימות מתויירות (הטענה של המיינ'ים היא שיש להם קיץ קצר בן כשלושה חודשים ועליהם לnקסם רווחים). אכלנו המון מאכלי ים, סרטנים, צדפות, שרימפים וכו'

     

    לובסטרים

    ''

     

    סקלופס בסלסלה עם הצ'יפס והמיונז טעים טעים.

     

    ''

     

     

    והסירות שמביאות לנו את הסרטנים (כלובים שמחוברים להם מצופים צבעוניים להראות היכן הכלוב ולמי הוא שייך).

     

    ''

     

    נהננו מכל רגע. שתינו קפה בעיירה בשם קמדן, לא חשוב מה היה טעמו של הקפה, הנוף הנוף היה שווה כל דולר

    ''

     

    נקיק הרעם מקבל תשומת לב תיירותית. הגלים מתנפצים לתוך הנקיק אבל לא כשאנחנו בקרנו שם 

     

    ''

     

    ווביום החמישי של הטיול ירדנו חזרה לבוסטון.

     

    נפרדנו ממיין בהרגשה שאולי לא ראינו הכל אבל לפחות טעמנו מהרוב ושזו היתה חוויה מקסימה, למעט בית הנופש המסריח. ביום שישי יצאנו לנו מוקדם יחסית בבוקר לכיוון בוסטון.

     

    בוסטון. מה יש לראות בבוסטון? או, שאלה טובה. יש את דרך החירות (Freedom Trail) מסע בעקבות העצמאות האמריקאית. אפשר ללכת לבד עם הסברים מקוצרים, אפשר לשלם למדריך קבוצתי 15 דולר לאיש ולשמוע הסברים מורחבים. הלכנו לבד עם המפה וההסברים לאחר שלוש שעות התעייפנו וטרם הספיקונו לראות הכל. אז המשכנו למחרת.

     

    המרפסת ממנה נאמו אנשי המהפכה

     

    ''

     

     

     

    טיילנו באזורים אופנתיים, אכלנו במסעדות טובות עד מעולות והמחירים בהתאם. בסיכום עיר נחמדה בוודאי לא מאסט אבל אם כבר נמצאים בסביבה שווה לעשות סיור של יומיים בעיר. גם בתי המלון יקרים רצח והחניה בכלל זוועתית או שערורייתית מבחינת מחירים. אז תחליטו לבד האם כדאי לכם או לא.

    כמה תמונות להמחיש את חווית בוסטון:

     

    חוויה היסטורית שמוגשת בצורה משובבת נפש, מצחיקה ומבדחת ומשתפת ילדים ומבוגרים והיא ביקור על אניית התה המפורסמת שממנה נזרקו לים חביות התה כהתגרות בבריטים (אתם רוצים לדעת יותר? חפשו מסיבת התה של בוסטון)

     

    ''

    אונית התה

     

    גם אנדרטת שואה מרשימה הוקמה בבוסטון והיא נמצאת גם על שביל החירות או דרך החירות.

     

    ''

     

    לנו באזור של בוסטון שנקרא ברוקליין, מחירי בתי המלון היו טיפה יותר שפויים אבל החניה ללילה? 30 דולר.

    בקרנו במוזאון המדע, בשווקים, נסענו להארווארד וקיווינו שהנכד יוכל ללמוד שם יום אחד (הכל תלוי בחסכון שיצטבר).

     

    היה שבוע גדוש ומלא ומיין שווה ביקור, אני ממליצה (כמו הזותי בטלויזיה).

    דרג את התוכן:

      פרופיל

      חכמה
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין

      ארכיון

      פיד RSS