כותרות TheMarker >
    ';

    אשה חכמה

    הבלוג יעסוק בעניני דיומה, דברים שמרגיזים אותי או משמחים אותי. פמיניזם, נסיעות לחו"ל במסגרת תיירות ושאר נושאים ברומו של עולם.

    ארכיון : 8/2017

    15 תגובות   יום שלישי, 22/8/17, 10:31

     

    כאשר התכניות של הילדים שחיים בארה"ב התגבשו, והוחלט על חופשה בישראל, הם הציעו שבסיום החופשה ניסע יחד לגרמניה לטיול משפחתי: סבא וסבתא, הבן וזוגתו ושני הנכדים האחד בן 14 והקטנה בת 11. התכנון הופקד בידי. המטרה בעיקרה היתה לטייל בגרמניה בעקבות הטיולים הרבים שעשינו לבד במשך השנים, ולשלב את ההסטוריה של משפחת הורי שמוצאה מגרמניה.

     

    הילדים טסו לוינה ומשם הגיעו למינכן ושם נפגשנו. (הצילום משיינברון)

     

    ''

     

    בוינה הם קפאו ונרטבו לעומת זאת במינכן המעלות טפסו ל-32 ואפילו 34 צלזיוס. היה חם בקנה מידה ישראלי. כשבחרתי בתי המלון הזמנתי רק כאלו שהיה כתוב במפורש שיש מזגן. התכנון נעשה קרוב לחצי שנה מראש. בגלל מאורעות בלתי צפויים חשבנו לבטל אולם ברגע האחרון החלטנו להמר ולנסוע יהיה מה שיהיה וזו היתה החלטה מצויינת.

     

    שנים לא בקרתי במינכן אז דבר ראשון בבוקר שלמחרת ההגעה יצאנו לטייל ברחובות ההליכה, רק חלק מהחנויות התחלף אבל הרוב נשאר כשהיה, חלק מהבתים שופץ.

     

    ''

     

    בערב למדנו שיעור שליווה אותנו בכל עשרת ימי הטיול, בתי המלון בחלקם כבר ממוזגים אבל המסעדות? מה פתאום. התחממות העולם לא הגיעה לארופה כנראה וכך ישבנו במסעדות אכלנו, והזענו ועל זה עוד ארחיב.

     

    למחרת לקחנו את הרכב השכור מליד תחנת הרכבת. שכרנו רכב ענק (9 מקומות) שהיה נוח מאד מבחינת מקום לכולנו ולמזוודותינו אבל סיוט בכל הקשור לכניסה לחניונים מקורים. הבן קילל ונהג קילל ונהג. ממינכן יצאנו לדרך לכיוון הבודנזה. אבל קודם כל היה חוב שחבנו לנכד אוהד קבוצות כדורגל לרוב, האיצטדיון המקסים של באיירן מינכן. הוא היה מאד מרוצה וכל החברים קיבלו בווטסאפ מבחר תמונות.

     

    ''

     

    עצרנו בממינגן לקפה בקונדיטוריה הכי טובה בגרמניה. כן אני יודעת שלא תאמינו לי, אבל אני קונסירית ורב אומן בשפיטת עוגות וזה המקום הכי טוב (כבר בקרתי בו פעמיים) לעוגות שמצאתי בגרמניה עד היום. כך שאם יצא לכם לעבור בממינגן, אל תשכחו לבקר אצל מרטין.

     

    ''

     

     

    ממינכן הכוונה היתה להגיע ללינדאו בקצה הצפון מזרחי של הבודנזה, שעליה כתבתי כבר פוסט בקפה. המקום המקסים רתח מחום, אבל זה לא הפריע למאות התיירים למלא רחובות, בתי קפה וחנויות.

     

    ''

     

     

    די מהר ברחנו משם ווהמשכנו בנסיעה לאורך האגם היפיפה עד למסעדה שהזמנו בסינגן. תשאלו מה יש בסינגן? אין שום דבר מיוחד אבל היא קרובה למפלי הריין בשאפהאוזן (עשר דקות נסיעה) וידעתי שבימי ראשון ובעיקר בחופשת הקיץ יהיה עומס בלתי רגיל. הזמנתי באינטרנט מקום מראש ויצא שאכלנו במסעדה נהדרת שמשקיפה על חלקו הצפוני של האגם, האוכל היה מעולה.

     

    ''

     

     

     

    ישנו במלון במרכז סינגן ולמחרת יצאנו מוקדם כדי להגיע ישר לפתיחת המעבר (5 יורו כניסה לאדם) למפלים. בעוונותי לא ממש בקרתי עד כה במפלים. לפני עשרות שנים עברנו שם, הצצנו ונסענו. הפעם ממש נכנסנו, ירדנו ועלינו במעלית ובמדרגות, ונדהמנו מהיופי של המפלים. הילדים לקחו ספינה שהתקרבה למפלים והתמונות, כפי שתראו, יצאו מדהימות. שווה ביקור.

     

    ''

     

     

    ''

     

    כעבור שעתיים כשההמונים ממלאים את האתר כבר היינו בדרכנו ליער השחור. עברנו בנופים המוכרים והמשגעים והגענו לטיטיזה. צריך לשפשף את העיניים כדי להבין מה מוצאים מיליוני אנשים באגם קטנטן בעיירה קטנטונת באמצע היער השחור כאילו שאין עוד אגמים בגרמניה או בעולם. נשגב מבינתי הענין. בקשי מצאנו איזה מלכודת תיירים לאכול משהו בצהרים. טיילנו קצת בעיירה, נדחסנו לחנויות שמציעות את הלחם המיוחד של הטיטי עם פיסות בשר השינקן הדקות,  בלעדי זה מה שווה הטיול? (שאלה רטורית).

     

    ''

     

    ''

     

    הילדים החליטו להשאר באזור (ובחניה הענקית של המקום) ולשכשך במימי פארק המים BADEPARADIS ואנחנו לקחנו רכבת ותוך חצי שעה היינו במלון שלנו בפרייבורג. נחנו וחיכינו לילדים שיחזרו מיום הכיף. בערב הזוג הצעיר הלך למסעדת יוקרה - ללא מזגן כמובן, ואנחנו לקחנו את הטינאג'רים ל-Vapiano רשת אוכל איטלקית שהתפשטה בארופה. היא לא רעה ויחסית זולה.

     

     

    ביום למחרת בבוקר, הצעירים נסעו לעשות את המסלול דרך השעונים (כביש 500) שעשינו בעצמנו לפני שלושה חודשים וכתבתי עליו כבר בפוסט קודם. הם עברו את החנויות, מוזאון השעונים והמוזאון הפתוח וכו' ואנחנו נהננו משיטוט בחנויות הממוזגות בפרייבורג וזלילת גלידה וקפה עם עוגה. אוגוסט היא תקופת סוף העונה ויש דווקא מציאות לא רעות למי שלא מחפש/ת דוקא את פרימרק.

    התמונה היא של גלידה בצורת פרח אבל דוקא משטרסבורג ולא מפרייבורג. אבל גלידה זה גלידה לא כך?

     

    ''

     

    לאחר יומיים של קצת יער שחור יצאנו מפרייבורג לכיוון קולמר. בדרך עצרנו לפיקניק מאולתר. ראינו חנות מצרכים והתחשק לנו לנשנש משהו בחיק הטבע. כרגיל העיניים גדולות מהקיבולת אבל התגברנו על הרוב.

     

    ''

     

    הגענו לקולמר, מצאנו את המלון. החדרים היו קטנטנים והמחיר לא כל כך הצדיק את עצמו

     

    ''

     

    אבל שמנו את המזוודות ויצאנו לטיול אח"צ ראשוני בעיר המקסימה הזו. המלון היה לא רחוק מהחלק שנקרא "ונציה הקטנה" ומצאנו שהמוני אנשים מטיילים, חם? אז מה.

     

    ''

     

    ''

     

    הלכנו מרחוב לרחוב אבל החום הרג אותנו אז החלטנו להיות תיירים מפונקים ועלינו על הרכבת הירוקה הקטנה שעשתה לנו סיור ברחבי העיר ממש סיור כיפי עם אוזניות שמספרות לך בשפה שלך את תולדות העיר. הגיע הערב, לא טרחנו להזמין מסעדה כי כל ה"מכוכבות" היו מלאות אז פשוט נגשנו למסעדה ששולחנותיה היו פרושים ברחוב הראשי (Grand Rue) והחלטנו "להסתכן" בכך ששוב ניפול למלכודת תיירם. אבל זו לא היתה מלכודת, בחביבות רבה סדרו לנו שולחן ל-6, ישבנו אמנם בחוץ בחום אבל זה עדיף מאשר לשבת בפנים ללא מיזוג. האוכל היה מאד טעים.

     

    בבוקר למחרת עשינו סיור חפוז נוסף בעיר ויצאנו לרקוויר  Riquewihr  שעליה אין הרבה מה לספר אלא רק לצפות בתמונות. עיירה תיירותית מקסימה למרות שברור שכך לא נראתה לפני מאות שנים. איך התושבים כיום חיים עם אלפי התיירים המציפים את מעט רחובותיה אני אפילו לא יכולה לשער.

     

    ''

     

    ''

     

     

    ''

     

     

    מריקוויר נסענו לשטרסבורג. המלון היה ממוקם טוב רק היו בעיות חניה לטנק שלנו שלבסוך נפתרו בקשי רב. המלון מוצלח מאד Best Western Metropol, נוח להליכה למרכז העיר, לקתדרלה ולרחובות ההליכה הרבים והמלאים.

     חנויות מלאות כל טוב, גבינות, לחם דבש ושאר דברים מתוקים שאי אפשר לא לטעום מהם

     

    ''

     

    גלידת איטריות

     

    ''

    הפעם הזמנו מסעדה לערב, שהיתה מצויינת, ממש כמו שנכתב בחוות הדעת. ישבנו והזענו בחוץ, שלא תחשבו חלילה שישבנו במיזוג. בטננו התמלאה ונשארנו עם הנכדים במלון (וכולנו נרדמנו) כשהזוג הלכו לראות את פלאי משחקי האורות על הקתדרלה.

    ''

     

    ''

    למחרת בבוקר עשינו סיור בעיר, הפעם לא עם הרכבת הקטנה אלא עם ספינת תיירים. היה ממש ממש נחמד. שטרסבורג מקסימה.

     

    ''

     

    ''

     

    בנין הפרלמנט הארופאי

     

    ''

     

     

    אחרי הסיור חפשנו קפה ליד הקתדרלה ולהפתעתנו המלאה, ראינו קפה קטנטן נכנסנו וטפסנו כמה מדרגות ומצאנו חדר ממוזג (אולי בגלל העוגות הנהדרות שהיו מתקלקלות לולא המיזוג ולא בגללנו) העוגות היו ממש שוות והמיזוג יותר. חיכינו להכנס לקתדרלה בה יש שעון מיוחד במינו עם הסברים. היה מעניין.

     

    ''

     

    לקראת אחר הצהרים יצאנו למקום הלינה הבא שלנו במנהיים. בחרנו מלון ליד פארק חברות ההיטק, שם היתה חניה בשפע וגם כמה מסעדות פתוחות עבור מי שבא לכנסים וכד'. לא טרחנו ללכת למרכז העיר, התעייפנו, המטרה היתה למצוא לינה לפני היעד הבא.

     

    בבוקר נסענו להיידלברג, עיר קטנה עם אוניברסיטה גדולה ומכון מחקר מפורסם לחקר הסרטן. רחוב הליכה מלא חנויות ואנשים. על העיר משקיף מעין מבצר/ארמון שמגיעים אליו עם פוניקולר ומשם יש נוף מקסים.

     

    המבט מהעיר אל המבצר/ארמון  המשקיף על פני היידלברג

    ''

     

     

    המבט מהארמון על פני היידלברג 

    ''

     

    שוב שבת. הגענו לתחנה האחרונה שלנו בטיול המשותף, ויסבדן. כתבתי על ויסבדן מכורתי לא מעט. הפעם רציתי להראות לילדים ולנכדים את מיקום הבית (שנהרס) של סבי, אחיו ומשפחותיהם, והאבנים שנקבעו במדרכה לזכר הקורבנות, חמש מנשות המשפחה שלא זכו לחזור לבית הזה  

     

    ''

     

     

    הסתובבנו בפארק היפה של ויסבדן בערב הלכנו למסעדה גרמנית נהדרת . ישבנו בחצר קטנה, לשם שינוי לא על הכביש הראשי אלא כאילו באמצע הבנין והכל נעשה בנעימות ועם חיוך,אולי כי המגישה היתה בעלת המקום ובעלה היה השף. היה שווה ביותר. ביום האחרון בבוקר נפרדנו מהילדים שנסעו ליומיים לדרך הרומנטית (וירצבורג ועוד כמה עיירות)

     

    ''

     

     

    ואנחנו התרחקנו כחצי שעה מויסבדן ובקרנו בבאד הומבורג. כמה תמונות מהמקום לקינוח

     

    ''

     

    ''

     

    וטסנו הביתה.

     

     

    היה טיול מוצלח מאד, משהו שהשאיר טעם לעוד. מי יודע כמה זמן הנכדים עוד יסכימו לנסוע בהרכב משפחתי מלא בעיקר כי אנחנו הזקנים, התעייפנו. ניסינו לרוץ יחד אתם אם כי הם התחשבו בנו מאד, אבל ישנו פער הגילים וקשה לגשר עליו. אני בכל זאת מקוה שאולי ניסע שוב פעם ביחד, מי יודע, ואולי לא.    

    דרג את התוכן:

      פרופיל

      חכמה
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין

      ארכיון

      פיד RSS