כותרות TheMarker >
    ';

    ניצה צמרת - עט להשכיר

    תנו לי את הרגע ואתן לכם את המילים...

    - כותבת ביוגרפיות -
    סיפורי חיים וספרים אישיים
    - כותבת ועורכת לדפוס ולאתרי אינטרנט כתבות תדמית, מאמרים לקידום

    - מרצה על סיפורי חיים ומדריכה סדנאות לכתיבה יוצרת
    - מתעדת מורשת למען הדורות הבאים .......ובינתיים כאן.



    כל פוסט היה או לא היה - הוא אני.
    אתם מוזמנים לצלול באוקיאנוס המילים שלי,לחבור לגלים,להתענג על הקצף, לגלות אוצרות אבודים בקרקעית לשוב בשלום אל החוף.

    פרופיל

    תכנים אחרונים

    45 תגובות   יום שישי , 10/6/11, 01:54

    עשיתי היום כמה דברים:


    קמתי, התקלחתי, התלבשתי. נשקלתי. קיללתי בלב (את המשקל)התאפרתי, הסתרקתי, הזעתי. דיברתי בטלפון בפעם המאה עם מוקד ההודעות של הביטוח הלאומי. דיברתי. שלחתי את המדפסת שלי לעזאזל (אני ממש שונאת אותה). אחר כך שלחתי פקסים לכמה אושיות עתיקות שחיות עדיין בעידן האבן. שתיתי די הרבה מים. הגעתי למסקנה שהקמטים לא נעלמים, ואילו השירותים עובדים נון-סטופ. התקשרתי לשתי חברות לשאול מה שלומן. ככה סתם. נסעתי ברכבת להרצליה והתפללתי. רצתי את כל הדרך מהקניון לתחנת הרכבת והספקתי. שוב התפללתיפניתי לנהג האוטובוס וביקשתי שיפסיק לדבר בסלולרי. איבדתי עגיל. (אל המוצא הישר: אני פונה ללב שלך -  אבן טורקיז ופנינה לבנה שזורים על חוט זהב דקיק.) ניגשתי לאישה רעשנית שלא סתמה את הפה בבית הקפה וביקשתי שתנמיך ווליום.

    ראיינתי אישה מקסימה. היה עצוב. לא הייתי מגיעה אליה לולא הייתה אם שכולה. 

    בכיתי איתה.

    החזרתי את הסלט למטבח של ארומה כי העגבניות היו רקובות וביקשתי זיכוי כספי. קיללתי בקול רם מישהו  בגלל שגרף מי טינופת ממפתן חנותו אל המדרכה. עשיתי ביטוח בריאות בסיסי לחו"ל.  (אולי מחר אשנה את החבילה, אני תמיד מפחדת מעין רעה). נתתי לאביחי קמחי את הכוכב האלף שלו באהבה רבה. אישרתי לשירה יגיל המתוקה חברות (בשמחה). הכנתי לפ' ולי סלט ענקי עם קוטג' וטונה בלי שמן. שטפתי כלים (אין לי מדיח רחמנא). דיברתי בטלפון עם פ' רק ארבע פעמים או חמש או שש. עישנתי יותר ממה שהתחייבתי לעשן . כתבתי מכתב תלונה ליוניסל (על שגבו ממני מלא כסף על הודעות שלא פתחתי). עשיתי הגהות ראשונות על תשעה קבצים שערכתי. ספרתי - 42 אלף מילים. עשיתי תיקונים. הותשתי. שלחתי שתי הצעות מחיר,  בעזרת השם, מי יודע, אולי. הסתכלתי על הדלגית (חבל קפיצה). לא קפצתי, לא ניתרתי ולא דילגתי. (לדלגית שלום). השקתי את העציצים שצרחו מרוב צמא. ליקקתי כאן בסרקזם למשוררת חסודה שלא אהבתי את תגובתה כלפֵּי תגובה מאוד תמימה שלי. הורדתי כביסה (אין לי מייבש). קראתי את שירה של נעמי שמר על "הכריש והסרדין". (השיר בעל קונוטציה ימנית ברורה.)  חשבתי לפרסם את השיר כאן... אז חשבתי...


    ולפני אחרון, גם זה קרה היום -


    ניסחתי לכם הודעת פרידה קצרה:


    יצאתי . 

    אשוב. לא יודעת מתי.

     
    למתגעגעים - אפשר לשלוח לי הודעה בכתובת הבאה:

     
    nitzazameret@gmail.com
     

     

    או להתקשר במילים אל:


    כתיבת ביוגרפיות

     (המצאת החיוג המילולי כבר כאן!) 


    ---------------------------------


    ואחרון:

    כתבתי לכם את כל זה .

    ----------------------------------------

     

     

     

    דרג את התוכן: