כותרות TheMarker >
    ';

    ניצה צמרת - עט להשכיר

    תנו לי את הרגע ואתן לכם את המילים...

    - כותבת ביוגרפיות -
    סיפורי חיים וספרים אישיים
    - כותבת ועורכת לדפוס ולאתרי אינטרנט כתבות תדמית, מאמרים לקידום

    - מרצה על סיפורי חיים ומדריכה סדנאות לכתיבה יוצרת
    - מתעדת מורשת למען הדורות הבאים .......ובינתיים כאן.



    כל פוסט היה או לא היה - הוא אני.
    אתם מוזמנים לצלול באוקיאנוס המילים שלי,לחבור לגלים,להתענג על הקצף, לגלות אוצרות אבודים בקרקעית לשוב בשלום אל החוף.

    פרופיל

    תכנים אחרונים

    16 תגובות   יום שלישי, 16/7/13, 13:43

    ביום ראשון חנתה משאית גדולה בשולי הכביש ושלושה ג'לובים בנויים היטב ובגופיות רטובות וצמודות שרק הבליטו את גזרתם, עסקו בפריקתה. פעם כשהעולם היה שכונה נהגתי לקבל כל שכן חדש בכיכר עגולה של לחם שחור ובמרכזה של הכיכר שיבצתי כלי זכוכית גדוש במלח. את הילד היצירתי התורן גייסתי לכתיבת "ברוכים הבאים" על רבע דף, הצמדתי את השלט לשיפוד עץ ונעצתי את הדגלון בכיכר. 
    פעם עשיתי את כל הטררם הזה ודי נהניתי. פעם הייתי ידידותית יותר. אולי אפילו הייתי אדם טוב יותר. 
    הווידוי הזה לא היה נכתב, אם לא היה לו פאנץ'. 

    ביום שני בבוקר היה נדמה לי שאני שומעת "ניצה-ניצה." 
    אהה. אז לשכנה החדשה קוראים ניצה. אם כך אפשר כבר לדעת שהיא בערך בגילי כי השם הזה ניתן בארץ בשנות החמישים והתפוגג די מהר. [לא .אני מצטערת אי - אפשר לומר שניצן החליף אותו. ניצה זה פאסה] .
    אחרי הצהריים נשמע בבירור קול אישה קורא: "ניצה -ניצה." 
    סקרנית ומציצנית הבטתי החוצה ולא ראיתי כלום. 
    "ניצה- ניצה, בואי מותק, הולכים הביתה." 
    אהה. יש לשכנה החדשה ילדה שקוראים לה ניצה. לא ניצן. ניצה. השם הארכאי חוזר לאופנה. 
    הבוקר ירדתי עם שקית עיתונים לפח המחזור. 
    אישה צעירה חלפה על פניי ובעקבותיה פינצ'רית זעירה עם סרט כתום מנוקד בלבן. 
    "ניצה- ניצה, בואי מותק, הולכים הביתה."

    דרג את התוכן: