היי לכם ידידי.
אני משתפת אתכם בדילמה מוסרית כמו גם פלונטר שאין לי מושג איך יוצאים ממנו.
בן זוגי הוא נכה צה\"ל משותק וגם הלום קרב.
הלום קרב בהגדרה לעיתים היא גם סוג של מחלת נפש שמתבטאת במצבי רוח משתנים מזעם ועד הסתגרות כללית
עברתי איתו מספר מדורי גיהנום ובכוונה אינני מציינת כמה משום שהם רבים מספור.
לאחרונה החליט הבחור למסד יותר את הקשר ואז נבהלתי.
מצד אחד אהבה יש אך מצד שני זה אומר שאני נתונה לגחמות מצב רוחו מדי יום.
יש אומרים שאני מקריבה את עצמי כקורבן לכל החיים ואני תוהה: האם זה באמת כך?
האם יש אהבה שאינה תלויה בדבר?????.