פוסטים פופולאריים
-
השכרת כיסאות ושולחנות - המלצה חמה
13/9/17 | 2544 צפיות
-
נישואים אזרחיים בישראל - מידע שימושי
16/6/18 | 718 צפיות
-
שלום למסכות ולדעתנות
5/8/11 | 500 צפיות
תכנים אחרונים
ראו בזה הזמנה אישית:
|
איימי תעביר בסוף מאי סדנה בת"א בנושא בטחון עצמי רוחני: http://goo.gl/868vg |
בטחון עצמי רוחני זו איכות מיוחדת. לרוב אנו חווים אותה כשאנו פוגשים אנשים המעוררים בנו השראה. זו תכונה שמלווה בתחושה של חוזק, יציבות, גמישות, ענווה. בטחון עצמי רוחני נובע מחווייתנו את העומק הנצחי של ההוויה עצמה - משהו שאנשים רבים זוכים להצצות חטופות ממנו - במדיטציה, בטבע, או בחברת אדם אהוב - כאשר שוככים המאבקים ומופיעה איכות אחרת ואנו חשים את תשתית החיים והתודעה עצמה, שתמיד הייתה שם, לפני כל הדברים שקרו בקיום ההיסטורי שלנו. חוויה כזו חשובה מאוד, כי בלי להיות "נטוע" היטב - במובן העמוק של התודעה המוחלטת, העצמי המוחלט - לא באמת נוכל לראות באובייקטיביות את הדברים החשובים והעיקריים בחיינו. במידה רבה, החיים הרוחניים מבוססים על היכולת שלנו להתפתחות מודעת; שנוכל לשנות את הבנתנו, את השקפת עולמנו ואת עצמנו. בכדי לעשות זאת, עלינו לעבור דרך קרקע שהיא עמוקה יותר מכל הדברים האלו.
* * *
ההכנות לביקור של איימי אדלשטיין בעיצומן וההתרגשות כאן גוברת בקרב חברי EnlightenNext ישראל. כל הפרטים על הערב בקישור הזה קטע מראיון שערכה רות גולן עם איימי אדלשטיין לקראת ביקורה בארץ:
|
|
אינני איש-מפות, לשם כך קיימים אנשים כמו קן וילבר ודון בק. אני תפקידי לגרות מעט את המחשבה של קוראי.חמישה חברים מקבוצת "ואהבת", נפגשים בת"א, חוצים את הקו הירוק. מרגיש כמו חו"ל. עוצרים בקדומים אצל חבר "ואהבת" נוסף בשם מורדי, שהתנדב לתכנן ולארגן את הסיור (קראו את גרסתו). נחים, משוחחים בכיף (מפתיע?). ממשיכים לאיתמר...
נסיעה קצרה, מורדי מסביר קצת על ההתיישבויות השונות... מגיעים לאיתמר. נופים משגעים. המוח מתקשה לקשר בין המראות מסביב לבין הרושם המוקדם; מלבד לרגעים חטופים כמו השנייה בה אנחנו עוברים את אותה הגדר, זו האמורה לשמור, גם על ילדים רכים וחמודים... באותו רגע אני לא נותן לעצמי לחשוב על זה ובעיקר משתומם מארץ חדשה הנגלית מתחת לרגליי...
אווירה כפרית, לרגעים אווירה כמו-חלוצית משתלטת עליי. אין תחליף למפגש פנים מול פנים עם המציאות... לא מצאתי את ההתנחלות המיליטנטית שדמיינתי... איתמר מונה כ-180-190 משפחות אבל המבנים שבה, שלא במקרה, מתפרשים על פני מרחבים עצומים. "מועצה אזורית איתמר" כינינו אותה. אגב, בשלב כלשהו היה לפחות נדמה לי שהפנמתי משהו חשוב לגבי התנחלויות: לא מדובר על קריזה של כמה נערים עם עודף מרץ כמו שאולי היה נוח לי לחשוב. מדובר להבנתי גם על סוג של אינטרס מצד המדינה לשמור על האדמות האלו בבעלות יהודית, לפחות כרגע. זה מורכב, אבל גם המרכיב הזה קיים להבנתי.
אני סיפרתי על מפגש קודם עם תושבים מקדומים, שכתוצאה ממנו חשתי התרחבות (בזהות) ותחושת אכפתיות אמיתית כלפי מתנחלים (לראשונה בעוצמה כזו), וספציפית השתתפות באבל על חמשת בני משפחת פוגל ז"ל. מורדי, ברוב תבונתו, חידד את העניין: מה שלא יהיה הפתרון בסופו של דבר – אולי זה יהיה לרעת אלה, אולי דווקא לרעת אלה – אבל אנחנו, המתנחלים והלא-מתנחלים, נצטרך להיות מאוחדים כדי לבצע אותו.
יפעת מסבירה לנו שחלק מהותי מהאידאולוגיה של המקום היא "עבודת-אדמה-יהודית". רוב המזון הבא אל פי יושבי-המקום הוא פרי אדמתם וחוותם.
------------------------- |
הקיצוניות (באשר היא) היא שתוקעת במקום את מדינתנו ואת האזור כולו.
|
החיים הם אתגר קישור חסות: ניר גלילי |
התובנות הגדולות של כל האנשים המבריקים, מהעבר ומההווה - למי הן שייכות?
המנורות בעולם הן של אדיסון? החשמל הוא של ניקולה טסלה?
זאת אי-הידיעה.
ולמרות שלא ניתן "לדעת" במובן של ניכוס אישי של ידע, עדיין יש לנו רצון לדעת (דחף החיים).
מהי הזהות העמוקה שלנו... |
הגעתי למסקנה שאני רוצה להפנות את הזרקור יותר אל התרבות. המטרה היא התבוננות עצמית שלנו בעצמנו, אבל הזרקור שמופנה כלפי חוץ - נחוץ.
המעורבים: עיתון הארץ, הניו-יורק טיימס וכולנו. הכישוף שהכריע את מיקי מאוס תמונה בכתבה: הארץ: "people are routinely turned away because of capacity crowds."
הארץ: "...להצית מחדש את היריבות המקומית בין יוניברסל לדיסני וורלד..." NYT: "it has also ignited Florida’s version of the Jets versus the Giants: a friendly hometown rivalry between Universal and Walt Disney World." כלומר, יריבות-ידידותית. זה כמובן נראה לי מאוד לא בריא מבחינה תודעתית-תרבותית. |
רובנו הגדול מתייחס ברצינות מסוימת להכללות הנגזרות מהמונח "ישראלים". אולי הגיע הזמן לקחת את זה צעד נוסף קדימה. מעבר לעיסוק בעניין למטרות שעשוע והפגת מתח, כפי שכולנו נוהגים - האם אנחנו מנסים לחקור ברצינות את התניותינו התרבותיות? אם אנחנו מאמינים שבני תמותה רגילים כמונו הם שצריכים לפעול לשינוי הסטטוס קוו והעולם, אז יש בזה תועלת אדירה. * * * החלק ה"אישי" בנו קטן משנדמה. שנה את ההתניות, שינית את התרבות. * * * פשוט מרתק - המקומות החדשים שאנחנו בקבוצה הישראלית הקטנה (והכמעט סודית) שבודקת את התניותיה האתנוצנטריות/ישראליות ממשיכים לגלות פעם אחר פעם. לפעמים זה מרגיש כמו עמידה על הר געש שנייה לפני התפרצות - במובן החיובי של המילה - כי לתובנות עמוקות כאלו עשויות להיות השלכות מעשיות מרחיקות לכת. לדוגמה - ואני ממשיך לפתח את זה תוך כדי הכתיבה: ההבנה והגילוי של הגאווה הלאומית החריפה שלנו, והעובדה שהיא נוטה לגלוש ליהירות ואגו בלי קשר לזהות/לאום האדם שממול. הניסוח הזה נשען גם על הבחנה של סוציולוג מסוים. חשיפת היחס שלנו לזמן - לך תדע מאיפה זה בא אבל יש לנו כמעט את כל הזמן שבעולם (: חשיפת הנחות יסוד שורשיות כמו התפישה של הבעלות על האדמה הזו ותפישת עליונותנו הלאומית-אתנית -- והעובדה שלמרות שהן לא מציקות לנו ביומיום, האמונות האלו עדיין יושבות שם, כובלות אותנו ויוצרות הרבה ממה שבגישה סלחנית יותר אפשר לכנות "אינרציה". אנחנו יודעים מה כבר יכול להיות, אז למה להתאמץ ולנסות לשנות? יותר קל להתמסר לסטטוס קוו, למשל באמצעות ויכוחים והתמכרות לחדשות. אנחנו יודעים יותר טוב מכולם, ובטעות מפרשים את האופטימיות הנצחית שלנו כמוסריות נצחית (ראה עניין המרמרה כמטאפורה וכביטוי של העניין). כל זה אולי נשמע תאורטי, אבל למעשה, כדי לשנות את החוץ (העולם) צריך לשנות את הפנים (את עצמנו). מדובר על דבר אחד בסופו של דבר. |
- קריאת חובה - "בארה"ב, כשאומרים למישהו: 'היי, אולי כדאי שתשקול לעבור על X, Y, Z' הכוונה היא: 'אתה צריך לעבור על הדברים האלו, כיוון שאולי יש שם בעיה'. אבל בישראל, הדבר יתפרש פשוט כהצעה והתגובה תהיה 'אני אחשוב על זה אם יהיה לי זמן'." - קריאת רשות - אינטל היא חברה בינלאומית מצליחה שנשענת במידה רבה על פיתוחים ישראליים. מעניין ומרשים בעיניי. בימים אלו אינטל מציגה את יצירת האומנות השנתית שלה (מעבדים שכבר זכו לביקורות טובות) ומפרסמת לכבוד זה ראיון עם רון פרידמן, ישראלי שאחראי על צוותי הפיתוח של אינטל בישראל ובקליפורניה. כמה קשה היה לשלב את הצוותים מישראל וארה"ב? איך מתמודדים עם הבדלי התרבויות? אני בהחלט חושב שיש הבדלים בין התרבות האמריקאית לישראלית. למשל, בישראל אנו רגילים לדיונים שמתלהטים, בכל נושא. כאן, בישראל, אנו מבינים זאת כ-"איכפת לנו, ולכן אנו מביעים את הרגשות שלנו בפתיחות". וכאשר אנו מתווכחים, זה לא בגלל שאנו רוצים לפגוע במישהו, אלא פשוט כי איכפת לנו. אבל בארה"ב, לפעמים זה עלול להתפרש כ"ויכוח לשם הויכוח". אז אתה צריך לחנך את האנשים בישראל, כמו גם בארה"ב, שהם עשויים להיתקל בהתנהגויות שונות, והם צריכים לפרש זאת בצורה נכונה. אנשים צריכים להיות רגישים לעובדה כי הפירוש יכול להיות שונה. -- אני חושב שזה משקף או לפחות נוגע בחלק מההתניות התרבותיות שלנו (מודעות תציל מעבדות). |
כמה פסקאות של אנדרו כהן שהסבתי ל 17+ משפטים חזקים: 1. האמת של הלא־אישי: נקודת מבט על החוויה האנושית שמתעלה, רדיקלית, מעבר לאישי / האגו הנפרד. 2. כל היבט מהיבטי חיינו הוא ביטוי של תהליך אוניברסאלי עצום ולא־אישי המתפתח תדיר (לא רק חוויה אישית). 3. התהליך הפלאי הזה מתקיים ומתפתח מזה מיליארדי שנים. 4. חווייתנו האישית היא רק חלק קטן מהתגלות אינסופית. 5. מחשבות ורגשות בתודעה האנושית משקפים מבנים/הרגלים פסיכולוגיים ורגשיים שהתפתחו במשך עשרות אלפי שנים. 6. האם זו רק חוויה אישית, או האם זהו ביטוי של תהליך לא אישי? 7. יתכן שאתה חש כי כל מחשבותיך ורגשותיך ייחודיים ומיוחדים לך ויתכן שגם אני חש כך כלפי רגשותיי שלי; אך העובדה שאתה חש שזה אישי לך ואני חש שזה אישי לי היא בדיוק אותה הרגשה. 8. אין בכוונתי לומר שאינך מרגיש שהחוויה שלך היא אישית. כוונתי היא, שאפילו חוויית ההרגשה כי מדובר במשהו אישי היא לגמרי לא אישית. 9. אתה תהליך. והתהליך שלך הוא חלק קטן מאוד מתהליך הרבה יותר גדול. העז להתמודד עם עובדה זו ותהפוך להיות שקוף לעצמך. 10. זהו תהליך חי. והוא מי שאתה. התהליך הזה הוא אתה. 11. השינוי בנקודת המבט מאפשר לך להתחיל לראות את תחושת האני שלך עצמך כחלק מההתפתחות העצומה הזו, המתקדמת לעד. 12. כשאתה מתחיל לראות הן את האנושיות שלך והן את הפוטנציאל שלך לאנושיות רבה יותר כתוצאה ישירה של התהליך הזה, כחלק בלתי נפרד ממנו ועד כמה שאנחנו יודעים, כביטוי הנעלה ביותר שלו - משמעות היותך בן אנוש מתרחבת כמעט לאינסוף. 13. מנקודת מבטו של אלוהים, התפתחותך מעבר לאגו היא עניין דחוף. 14. אם אתה מעוניין בהתפתחות התודעה, בהתפתחותו של תהליך הבריאה עצמו, אין לך זמן בלתי-מוגבל כדי להכין את עצמך. לאנרגיה ולתבונה שהתחילו את תהליך הבריאה ממש לא איכפת מהמאבק האישי שלך או מהמאבק האישי שלי. 15. הדבר היחידי שמעניין את הדחף הזה, שהוא האני האותנטי שלך עצמך, הוא שתהיה זמין. כאשר אתה זמין, האנרגיה הזו מתחילה לגאות בתוכך ולזרום דרכך. 16. כאשר מספיק נתיבים בתוכך לא חסומים עוד על-ידי הפחדים והתשוקות האישיים של האגו, האנרגיה של האני האותנטי הופכת לכוח שמניע אותך. 17. זהו תהליך מאוד לא אישי. 18. כשאנשים חולקים יחד מצבי תודעה גבוהים, מעבר לאגו האישי, עולם חדש נולד. מקור - אנדרו כהן: המלצות: שנה טובה לכולם. |
