לפני שנים מעטות, הייתי במקום קצת אחר, שחלק קטן אך משמעותי ממנו, השתנה ללא הכר. מה שמעניין בשינוי הזה, שמבחינתי הוא רק בראשיתו, הם הפרספקטיבה והמניע שגרמו לו. יש כביכול מורכבות אדירה בסיפור, אבל מה שיצר את השינויים הוא בחזקת מדע של ממש.
סיפורנו מתחיל עם בלבול. לגבי דברים ספציפיים ולגבי מטרת החיים. אני שייך לדור ה-X. שזה הדור המבולבל ביותר שהיה עד היום, הלא כן? מה שאנחנו רוצים, זה מה שהתרבות אומרת לנו שאנחנו רוצים. לכשעצמו, זה לא נראה לי חדש, אבל התרבות עם הזמן מעבירה יותר ויותר מסרים, פחות ופחות שפויים. ואם אתה במיינסטרים, ואתה חכם, אתה עלול להתייאש מהחומרנות ומהקפיטליזם וכל השאר. גם נפשית, גם פיזית וגם רוחנית.
ומה אתה עושה כשאתה מתייאש מהחומרנות ומהקפיטליזם? מחפש פילוסופיות אלטרנטיביות. ומה אתה מוצא? אני מצאתי בודהיזם-ניואייג'י, והיה לי יותר נחמד. אבל נראה לי שזה גבה את המחיר שלו: "היאוש נעשה יותר נוח" - כי הוא כבר אפילו לא "שלי" והוא בלאו הכי "חולף".
זה הקל קצת את הלחץ מאיזושהי "בלוטה" אבל מעבר לזה, לא הביא למוכנות שהייתה דרושה להתמודדות אמיתית עם החיים.
ואז אחרי ספיגה תודעתית פסיבית של חומרים רבים, שונים אבל דומים, מגיע לינק יוצא דופן - למורה רוחני שמכיר באותו מימד שהתאהבתי בו וכאילו אומר לי "כן, המימד שמצאת הוא חשוב, אבל בכלל בכלל בכלל לא המטרה. המטרה היא לחיות, להתפתח, ללכת קדימה, להתמודד עם אתגרים, להוביל, לשמש דוגמה. ההכרה במימד הטרנסדנטלי מכינה אותך לחיים ועוזרת ליצור נקודת מבט נכונה, אבל בכך מסתכמת התועלת האמיתית שלו".
זה מדעי, כי זה הוביל ומוביל לשינויים פיזיים, לפעולות חדשות, היענות אמיתית לאתגרים. סדר עדיפויות שונה.
ועדיין, על כל שאלה שנסגרת, שתיים נפתחות. |
לאורך ההיסטוריה, התרבות האנושית התפתחה בזכות כל חוקי ה"צריך" וה"אסור" למיניהם שמייצגים תפישות עולם, אמונות וערכים. בתפישה שלי, למרות שתמיד נדרשה מעורבות ואף הקרבה מצד בני אדם, עוד לא היה מצב שבני אדם היו מודעים לעובדה שהתרבות עצמה והעתיד עצמו לחלוטין תלויים בהם. אפשר לשאוף לשינויים תרבותיים, אבל זה עולם אחר להבין שזו גם אחריות מוחלטת ושהחדש לא יופיע אם לא ניצור אותו, בעיניים פקוחות...
יש לנו צ'יפ בראש שאומר לנו איך החיים "אמורים להיראות" באמצעות רשימות אינסופיות של "צריך" ו-"אסור". והן בכלל לא הרשימות שלנו - לא אנחנו כתבנו אותן וחלק גדול מהן אפילו לא נראה הגיוני כשמקדישים לזה מחשבה. והעתיד, מבקש, מאלו שיכולים, להנדס צ'יפים חדשים, לשתול אותם בראש ולפעול באמצעותם.
אכן, אבולוצ... )שם הבלוג וביטוי לתחושה המהממת של התעוררות לאבולוציה כאבולוציה(. |
בשעה טובה שתלתי את עצמי מחדש בפייסבוק ומיד צפיתי בווידאו במיזם בהתהוות יוצרי שלום שבו חברנו מהקפה, נרי בר-און, משרטט את מפת הסכסוך. עד כמה שאני יורד לסוף דעתו, העניין הוא פשוט: הסכסוך בינינו לפלשתינים הוא מה שרואים רק על פני השטח. מתחת לזה, יש דברים הרבה יותר משמעותיים ואמיתיים ומדובר על הסכסוכים הפנימיים בכל אחת מהחברות הללו - הישראלית והפלשתינית. מדובר למשל על זה שאם ישראלי אומר שצה"ל לא היה צריך להשתלט על המשט - נראה שישר יתייחסו אליו כאל בוגד והמון אמוציות יתעופפו לאוויר. אבל זו רק דוגמה, אנחנו הישראלים יכולים לריב (גם אם במסווה של דיון תרבותי) כמעט על כל דבר...
מאיפה כל זה הגיע?
אפשר כנראה לדבר על התניות ישראליות ויהודיות, שיושבות בתוכינו, לרוב בלי שנרגיש בנוכחותן. התניות שירשנו מאבותינו ומאבותיהם. התניות של עם שנלחם על הישרדותו - לפעמים פשוטו כמשמעו ולפעמים אולי יותר ברמה האידאולוגית. וכך, גם אדם שתומך בשלום יכול לפנות לדינמיקת ההתגוננות-התקפיות המוכרת כשלוחצים לו על כפתורים מסוימים.
ומעבר לסכסוך בינינו הישראלים - סכסוך שהוא מתחת לפני השטח - סכסוך קיומי אך לא מודע, הנובע מאוריינטציה הישרדותית -- מעבר לזה אני מוצא סכסוך פנימי יותר - אלו כל המקומות שבהם אני מוצא בעיות איפה שאין, רואה את עצמי כקורבן, מאשים אחרים, נמנע מאחריות ומפקפק אפילו באמונותיי...
ואיכשהו, נראה שהכל קשור. הסכסוך האישי-פנימי, הסכסוך התוך-ישראלי, והסכסוך הישראלי-פלסטיני.
החדשות הטובות הן שראייה כזו ומפות כאלו יכולות להוביל ללקיחת אחריות ולשינויים רדיקליים (: הרי אם כל אלו קשורים ביניהם וגם קשורים למצב העולם בכללותו, אז זה מייצר סיבה טובה לשינוי. |
מה זאת התפתחות?
מבחינת האגו, נדמה שהתפתחות היא צבירה של חוויות; אני חושב, אני מרגיש, סימן שאני מתפתח.
גם צבירת יכולות וידע יכולה ליהיות במסגרת האגו.
אבל התפתחות גבוהה ומשמעותית (יותר) היא מעבר לזה. היא כוללת גם צבירה של חוויות, יכולות וידע אבל יש בה גם תשוקה לשקיפות ומודעות עצמית הולכת וגדלה; תשוקה לאובייקטיביות עצמית הולכת וגדלה. זוהי התשוקה (של הנשמה) ליהיות אדם טוב יותר. אני חושב ששורש העניין עבור בני אדם קשור לתקשורת. זה מה שמייחד אותנו בממלכת החיות וזו המתנה שלנו ליקום - תקשורת מפותחת ומתפתחת שהיא הבסיס ליצירות מופת בהווה ובעתיד. העתיד כולו תלוי בזה וזה מחייב ומאתגר אותי אישית להמקצע לנצח בתחום התקשורת ובכלל ביחסים הבין אישיים.
יש אש גם בגן עדן, תודה לאל.
= אנרגיה; פיצוץ תודעתי פנימי הנובע מתוך שלמות-חיוביות מוחלטת וכָּמֵהַּ לקבל צורה ממשית-חדשה. עכשיו, עכשיו, עכשיו. |
מוזר למדי, אבל אני חושב שהוא באמת יושב שם. את "מרומים" אני לא מפרש כמרומי השמיים, אלא כמרומי המציאות, מרומי התודעה.
אנחנו רצים מפה לשם, משם לפה, ברמה הארצית, והוא יושב במרומים.
מלמטה אפשר לומר 'הוא'. אבל בעולם שלי, יש גם סולמות שלרגעים מאפשרים לומר 'אני' (זה בכל זאת 20,000 רגל והסולם מתנדנד ברוח).
פילוסופיה היא לא מותרות |
| עדיף מאוחר מאשר אף פעם... (ובכלל, אותי היה משמח אפילו רק לדעת שיש כאלו דברים):
בשבת, יערכו עורכי מגזין EnlightenNext סדנה ווירטואלית בת מספר שעות, שניתן יהיה להשתתף בה באמצעות האינטרנט או באמצעות הטלפון. הסדנה תחקור איך פרספקטיבה אבולוציונית יכולה לשנות את האופן שבו אנחנו תופשים את הנושאים החשובים ביותר של זמננו. הסדנה היא חלק ממחזור התגליות של EnlightenNext. שבת, ה-15 במאי, 18:00 עד 1:00 לאחר חצות (לפי שעון ישראל) להרשמה לסמינר (בחינם): www.EvolutionaryWorldview.com חלק 1: היסודות של השקפת העולם האבולוציונית (21:00 - 18:00)
חלק 2: הקשר בין התודעה והתרבות (01:00 - 21:15) הקדמה - איך השקפת עולם אבולוציונית משנה את גישתנו לנושאים החשובים ביותר של זמננו? (צוות EnlightenNext) האבולוציה של המדע: ד"ר מרילין שליץ, נשיאת IONS, המכון למדעי התבונה סיכום - חזון לעתיד (צוות EnlightenNext) *שאלות ותשובות: צוות EnlightenNext יקבל שאלות בזמן השידור דרך הטלפון והאינטרנט לאחר כל מקטע בחלק 2. לסדנה נרשמו כבר למעלה מ-10,000 איש וישנם 50 מקומות מארחים בערים מסביב לעולם! הסדנה תתחיל ב-18:00 לפי שעון ישראל ותמשיך עד 1:00 לאחר חצות. תוכלו להתחבר לסדנה מביתכם, אך אתם מוזמנים גם לחבור יחד עמנו ברח' רבי חנינא 25 ביפו ולהשתתף בכנס עם אחרים. גם במקרה שאתם מצטרפים אלינו, יש צורך להירשם, בקישור: להרשמה לסמינר (בחינם): www.EvolutionaryWorldview.com . ההרשמה חינם. אלה שיבואו ליפו יתבקשו לשלם 20 ₪ לכיסוי הוצאות. המגיעים ליפו (לכול הסדנה או לחלק ממנה) מתבקשים להודיע מראש |
בתור אחד שקשור לתחום של טיהור מים (וובמאסטר וכו'), התוודעתי לתופעה מוזרה והיא שאם אתה שותה מי ברז שנים רבות, אז סביר שאלו יהיו המים הטעימים ביותר עבורך - הרבה יותר טעימים אפילו ממים טהורים ובריאים יותר!
וגם הפוך - אם אתה רגיל למשל למי אוסמוזה הפוכה, אז סביר שאלו המים שהכי טעימים לך וכשתלגום מי ברז, החוויה יכולה להיות לא נעימה.
מזה אני מסיק שאמנם יש לנו יכולת לאובייקטיביות, אבל מאוד מאוד קל "ליפול" לסובייקטיביות עיוורת ולהרגלים אינרטיים.
כמובן שלא מדובר פה על משהו שקשור רק לתפישתנו את טעם המים, אלא על עיקרון שאפשר להשליכו על רוב או כל תחומי החיים, נכון?
אולי זה פשוט אומר שאי אפשר לסמוך יותר מדי על תחושות, ואולי גם על רגשות.... מצד שני לא נראה לי שכדאי לסמוך רק על השכל, במחיר של ניתוק מוחלט מהחוויה...
בכל אופן אני מוצא שזה מרתק להביט על החיים ועל ההרגלים שלי כך - וגם מלהיב ופותח דלתות חדשות. כי זה מעניין - העשייה של משהו בגלל שהוא נראה לך נכון והתחושות הטובות שמגיעות בסופו של דבר בעקבות ההחלטות שלך, גם אם לא בהתחלה. |
יש סוג מסוים של בחירה, הקשורה לעכשיו, ולנצח, במקביל.
זה מאוד פשוט, ובו זמנית מאוד מאתגר ומחייב ולכן לפעמים קשה או לא נוח לראות ולהבין את זה (לי לקח די הרבה זמן עד שיכולתי לנסח את זה כמו שאני עושה כעת).
עבורי מדובר במחויבות להתפתחות אישית שנובעת מערכים וממניעים שהם חדשים לתרבות שלנו.
כי התרבות שלנו לא חייבת להיות כדור השלג שהיא פחות או יותר עכשיו - שנע במסלול קבוע מראש בכוח האינרציה. התרבות היא למעשה דבר שפתוח לניווט שלנו ולהכוונה שלנו - לפחות במידה שאינה חסרת משמעות.
"(new structures in consciousness) ... they are structures that we build every time we engage in a thought that's just a little bit higher than a thought we had a moment before, or an activity that's just a little bit more noble than the activity we engaged in a moment before." קן וילבר, מתוך שיחה עם אנדרו כהן שהתקיימה לפני כמה שנים בדנבר, ארה"ב.
חוזר על המלצתי החמה: סמינר סופ"ש: לחיות חיים מוארים במאה ה-21
מדבריהם של משתתפים בקורס: "החוויה היא רוחנית. למדתי להבין את "התורה", ונוצרה בי מחויבות לשינוי". "חוויה נפלאה עם חיזוק תובנות קיימות ויצירת תובנות חדשות". |
[התנגשויות כוכבים הם שיצרו את חומרי היסוד המרכיבים את גופינו].
כשחושבים על המפץ הגדול התמונה העולה לראש היא בד"כ פיצוץ של משהו אדיר מתוך הלא כלום. |