מתבונן בי,

מבט של תינוק.

מנסה להבין,

לגלות סוד שנסתר מעיניו.

ואז לוקח ידי

ומניח אותה על פניו,

עיניו,

שפתיו.

אחר כך עוזב,

בעדינות

בכדיי שיוכל לחבק,

להצמיד אליו קרוב

אבל אני לא אוהבת אותו.

מחבקיני חזק

ויותר,

ויותר

עד שגופינו כמעט מתחבר

וכשהוא משחרר,

אני רוצה עוד

ויודעת שגם הוא

אבל אני לא אוהבת אותו.

לאט

ברכות

מתחכך גוף בגוף

לחי בלחי 

שפתיים מלטפות שפתיים

ידיי על גבו,

נאחזות ומרפות לחלופין.

נותנות לכל סנטימטר של מגע

להעביר את מלוא התחושה. 

מחליקה אצבעותיי בשערו

ונושמת

אבל אני לא אוהבת אותו.

לוחש אליי

אף פעם לא חש כך

לפעמים מאמינה

לפעמים לא.

כשהוא אומר -

אוהב אותך.

שואלת -

כמה?

יותר מידיי - פעם ענה

אבל אני לא אוהבת אותו.

ואולי כן...

הנה זה מתחיל שוב

רגע כלכך מוכר

מועקה שעולה ומציפה

והכעס מרים ראשו המכוער.

מחשבות מתנגשות,

היא נושכת שפה

תכף עיניה תתחלנה לדמוע

שוב היא תפתח ותאמר

ואני, אני אין לי כוח לשמוע

מבחינתי אז הכל נגמר.

ובכייה זורק אותי הרחק

כאב מעולם לא היווה לי פורקן

הוא הודף אותי ומותיר אותך לבד

זקוק לך, אפילו משתוקק

פשוט המינון משתנה

מהרגע בו אנו נפגשים

מתחיל לדפוק המונה

לפעמים מתוק לפעמים אחר

תלוי עד כמה בא לי 

אופס, אני גומר.

אומר כל דבר שתרצי שאגיד

הבטחות לפי הזמנה

נלך לאן שתרצי שנלך

אם צריך, אקנה מתנה.

אחבק, אנשק - געגועים עד בלי סוף

ורק כשתתחילי לדמוע

אולי תבקשי שאפסיק הכאב

אתנצל אך איני צבוע.

לבסוף אברח, אתחמק, אעלם

ואומר כי זאת את משתנה

להרגעת המצפון אזרוק עוד תרוץ:

חבל שאינך מבינה.

אני לא משקר, אינני שקרן

ונשבע שאיני שומר סודות

לעיתים האמת פשוט משתנה

ולא הכל מותר לגלות.

עליי לדאוג לעצמי

ונחמדה העזרה ממך.

דעי שאני באמת מצטער

במיוחד כשטוב לי על חשבונך.

הרי את אוהבת

אהבה נותנים בחינם

ואם קורה שאת נפגעת

לא טענתי שאני מושלם

תודה על הכל, נתראה בשמחות

כעת החיים ממשיכים

נראה לי שבשלב הזה שלהם

אנחנו פשוט לא מתאימים.

שמות משפחה כמעט תמיד אינם דבר סקסי.

ככל הידוע לי, אין ולנטינו כהן.

ליווית אותי בדרך אל המכולת. דיברנו על החלב.

רמיזות עבורך זה נשמע ועובר.

שוב מסתבר ששמות משפחה הם לא דבר סקסי.

אתה לא מבין.

אתה מדבר על החלב.

במכולת שלי יש עוד הרבה דברים.

אני חרוצה. מסורה.

במילים אחרות, חסרת מסתורין.

יום אחד נשב על המרפסת

ונאכל אבטיח עם הרבה חברים משכונה טובה

ואתה לא תדע למה

באיטיות אני מלקקת את החרצנים.

איזה כישוף כושפתי שאני

הולכת ונמקה בכאב לא לי...

שקודה יומם וליל לקיים

מה שהורס אותי ומכלה

ואנוסה לסבול תחלואים

ורע מזה - מרפא.

כשני קווים, כך אהבות

מלוכסנות, חוצות תמיד

האם אהבותינו מקבילות

ולא נצפה להן עתיד?

עכשיו, כשלפתע נפתחת הדלת,

מולי המרחב והרוח מושכת

ואני נפתחת עומדת ועומדת

באיזו רגל אתחיל ללכת?

מכל הלבנים שהיו לעמוס

מכל החומות שהיו להרוס

מכל המפות שהיו עוד לפרוש

סלל כבר אבי את הדרך.

מכל הימים שהיו לי לגדול

מכל השאלות שהיו לי לשאול

מכל חטאי שהיו לי למחות

חבקה כבר אימי את הדרך.

את כל הצידה שצריך להכין

את כל הצבעים שצריך להבחין

את כל השירים שהיו לרוחי

לקחתי עימי אל הדרך.

כל השבילים שארצה לנסות

וגם האמת שארצה לכסות

וכל השגיאות שארצה לעשות

היבואו עימי אל הדרך?

כי עכשיו, כשלפתע נפתחת הדלת

מולי המרחב והרוח מושכת

ואני נפתחת, עומדת ועומדת

באיזו רגל אתחיל ללכת?

 Time has told me
You're a rare rare find
A troubled cure
For a troubled mind

And time has told me
Not to ask for more
Someday our ocean
Will find it's shore

So i`ll leave the ways that are making me be
What I really don't want to be
Leave the ways that are making me love
What I really don't want to love

Time has told me
You came with the dawn
A soul with no footprint
A rose with no thorn

Your tears they tell me
There's really no way
Of ending your troubles
With things you can say

And time will tell you
To stay by my side
To keep on trying
till there's no more to hide

So leave the ways that are making you be
What you really don't want to be
Leave the ways that are making you love
What you really don't want to love

Time has told me
You're a rare rare find
A troubled cure
For a troubled mind

And time has told me
Not to ask for more
For some day our ocean
Will find its shore 

 לא שלי, אבל אוהבת אותו

Most of the time
I'm clear focused all around
Most of the time
I can keep both feet on the ground
I can follow the path, I can read the signs
Stay right with it, when the road unwinds
I can handle whatever I stumble upon
I don't even notice she's gone
Most of the time

Most of the time
It's well understood
Most of the time
I wouldn't change it if I could,
I can't make it all match up, I can hold my own,
I can deal with the situation right down to the bone,
I can survive, I can endure
And I don't even think about her
Most of the time

Most of the time
My head is on straight
Most of the time
I'm strong enough not to hate
I don't build up illusion 'till it makes me sick
I ain't afraid of confusion no matter how thick
I can smile in the face of mankind
Don't even remember what her lips felt like on mine
Most of the time

Most of the time
She ain't even in my mind
I wouldn't know her if I saw her
She's that far behind
Most of the time
I can't even be sure
If she was ever with me
Or if I was with her

Most of the time
I'm halfway content
Most of the time
I know exactly where I went
I don't cheat on myself, I don't run and hide
Hide from the feelings, that are buried inside
I don't compromised and I don't pretend
I don't even care if I ever see her again
Most of the time