כותרות TheMarker >
    ';

    שכונה - אמנות בעם

    תחילה קראתי לבלוג\"שכונה\".לאחר זמן קצר הסתבר לי שלמלה קונטוציות נוספות המרחיבות את המושג ובכל זאת לא שיניתי את השם כי התכוונתי לדבר על השכונה שלי ועל העיר באר שבע. בסופו של דבר כתבתי קצת על השכונה , על המשפחה, מעט על רגשותי. לעתים גם עסקתי בענייני פוליטיקה וחברה.
    בהתחלה עוד העליתי מספר שירים וסיפורים. אחר כך בעיקר תצלומים, רישומים והדפסים.
    היום אני משנה את השם מתוך כוונה לשנות את ההתנהלות בבלוג ובחיים. ימים יגידו אם הפעם פעלתי כפי שהתכוונתי לפעול . בסופו של דבר העיקר הבריאות.

    תגובות אחרונות

    תכנים אחרונים

    6 תגובות   יום שני, 11/12/17, 11:52

    http://cafe.themarker.com/image/3410818/

     

     

    אתמול השתעשעתי בציור אך היום, כשהעליתי אותו לגלריה "פחד גבהים" נבהלתי ומיד כתבתי כאן שנבהלתי. כי משהו במה שראיתי גילה לי דבר מה על עצמי. הכנתי את הציור(במחשב) אתמול כשנזכרתי שזה ה"יורצייט". של אבי כהמשך לעבודות שהכנתי  לתערוכה ב 2011 . עסקתי ביחסי להורי שאחד מהם, אבי, הוא נפקד נוכח כעלילה, כסיפור, כמלים שפיזרה אמי וכסימני כתב בגלויות ששלח אבי לאמי בשנה שלפני מותו. מעולם לא ראיתי תמונה שלו. אמי אמרה שאני ממש דומה ולכן יצרתי את דמותו מתצלום פני. איני יודעת אם מה שסופר לי אמת או שקר אך ברור לי שכתב ידי דומה ממש לכתב ידו של אבי. מה עוד ששמי ניתן לי על שמו של אבי שנפטר כחצי שנה לפני שנולדתי ומוען לבית שבו באתי לעולם במהלך אירוע דרמטי. 

     

    ''

     

     

     

     אפרופו ארוע דרמטי. אני חייבת להפסיק לכתוב כי ברגע זה טלפון מעיריית באר-שבע החזיר אותי למציאות ואני באמצע משבר  ביוב צף, כשל חברתי סביביתי של בית משותף אחד  ועובדי רווחה שלא מבינים שתפקידם לפתור בעיות סביבתיות של ציבור המתקשה בתפקוד. לצערי, זה הבנין שבו אני גרה.  

    דרג את התוכן:
      5 תגובות   יום שני, 4/12/17, 12:27

      הכל התחיל בבדיחה פרטית והפך להצעה לפסל ( אקרילי או מזכוכית או חרסינה בגובה 220 מטר

       

      ''

       

      ואולי הכל התחיל במקום אחר ובזמן אחר אלא שהיום אין לי זמן להרחיב בעניין זה בשל עניינים פרוזאים כמו כביסה, החלפת קיץ בחורף בארונות, שתכולתם פזורה בכל הבית. בקיצור, דחוף לי לנצל את היום החמים והנעים לסיום אי אלו שרותים לעצמי כדי שאתפנה בלב שלם לעבודה לקראת התערוכה.

       

      ''

       

      עיבוד מחשב של הרישום

       

       

       

       

      ''

       

       

      רישום דיו ואקריליק על בד 100/170 סמ' שנעשה לתערוכה לבנות את ההר ( שם זמני)

       

      על הזעויות שמורות לשולמית דוידוביץ

      דרג את התוכן:
        5 תגובות   יום שלישי, 28/11/17, 12:27

         

        ''

                             אקרליק על בד. 170/120 סמ'

         

         

         

        פתאום, אני חוזרת ומתאמתת עם שאלות שהעסיקו אותי בצעירותי, הנוגעות לעצמי ולבחירות שלי במהלך חיי. אז בחרתי בדרך שתאפשר לי, כך הנחתי, לעבור את "החיים", על מורכבותם, במידה מזערית של התחייבויות רגשיות כובלות אך שיהיו בהם תוכן ומשמעות שיעניק לי העיסוק באמנות. באותו זמן בחרתי באמנות פלאסטית מפני שהנחתי שהעיסוק בה מתאפשר גם בלי תלות באחרים אך מקנה מקום ותחושת שייכות לחברה. אז לא לקחתי בחשבון את הצורך באינטראקציה עם הצופה כמו שלא לקחתי בחשבון את הצורך באהבה. היום, במבט לאחור, נידמה לי שאין טעם להתחמק שוב מהראייה הקרה והבוחנת של בחירותי בעבר, אני רוצה לקחת את מה שהחיים נתנו לי ולעשות בהם את הטוב ביותר בשבילי בלי מורא ובלי פחד. זה נוגע גם ליצירה וגם למה שמכונה החיים. אני נזכרת שבגיל 19פרקתי עול והתרוצצתי ברחבי המדינה מתבשמת מתחושת האי שייכות. אחרי כן השתנתה המדינה וכך גם אני. השתניתי ובכל זאת נותרתי קצת אחרת ולכאורה, לא ממש שייכת לאיזו קבוצה למרות שהתברכתי גם בחברים נאמנים.

         

        לאנשים כמוני האינטרנט משמש זירת פעולה מבורכת אף כי גם מתעתעת בשל חמקמקותה (למשל,מחיקת אתרים שלמים) אך בחלל העצום  ישנו פוטנציאל  למצוא נשמות  קרובות המשיקות ולו בנקודות אחדות ואולי גם אהבה.

         

        התחלתי לעבוד על תערוכה חדשה תחת השם הזמני " לבנות את ההר", שאמורה להיפתח תוך שלושה חודשים. בחרתי לעשות זאת בשל שתי האוצרות וגם מפני שבחיי, נקלעתי לנקודת מפנה משברית שאילצה אותי להתבונן על עצמי ועל חיי מבעד למסכים של שקרים והונאה עצמית. אני מקווה שכל זה יניע את גלגלי היצירה והנס הפרטי ישוב ויתרחש. אני מרשה לעצמי לדבר בפאתוס. זה מתאים לי עכשיו ואני הרי רק רוצה להרגיש טוב ולשמוח.

        דרג את התוכן:
          2 תגובות   יום חמישי, 28/9/17, 23:09

           

          ''

          1

            

          זאת אני, שלאמס
          עיני חומות, תלתלי שחורים 
          אגודת סרטים 
          פסים על ראשי 
          קמה וגם ניצבת.

           

          2

           
          הורי מאחור, נועצים בליבי

          עין מתרחבת



          3

           

          ליזה משחילה את ראשה
          המתולתל בין הגו למרפק
          מרחיקה את זרועי ממותני
          מחייכת בלובן שיניה 
          התותבות כמו ביום 

          שבו צפה ועלתה 
          מאפלת חדר המדרגות
          חמושה בזוהר שיניה החדשות 
          חורצת אלי חיוך לבן, מאושרת

          חודש  אחרי זה עלינו ארצה

           

          על הישורת, ליד דלת 
          האלון הכבדה שהגנה על ביתנו
          גבי אל החלון הפונה לחצר
          קפאו השמים בעורפי.



          4

          שלום אלכסנדר הנעלם
          מזמר מגרוני  על עץ  
          תפוחים 
          בבוסתן מבכיר

          אומר בקול גדול
          'כל נדרי' ו'נתנה תוקף'
          כנגד חברו העונה לו
          ב'נעילה'

          נשמתו הזכה
          נפוחה מרעב וכינים
          כמזוזה קבועה 
          בשמי קזחסטן

          אמי סיפרה  הכל

            


          5

          את כל העולם הגישה לי
          בסלסילות קש קטנטנות 
          הביאה מן השוק בוורוצלב
          חמאה וגבינה עשויים פיתוחים

          עטופים בעלי שרך, ריחם 
          עוד שורה באפי,
          לא מגעגועים לילדות רעה,
          אלא לחסד העשב שבין עצי היער



          5


          אביך מחייך מפניך
          אחיך, ייבדל לחיים ארוכים
          רצה לזרוק אותך
          מן החלון
          אמרתי לו: " זה אבא"
          ישב לצידך 
          לא נתן לאף אחד להתקרב 


          6


          שאר המשפחה מאחור
          אדמת פולניה, טפו שתישרף
          בלעה את כולם
          אבא שלך אמר לי
          ליזה תשמרי את הפנינים 
          אולי נצטרך לברוח

          רצחו אותו דווקא 
          כשהתחיל להיות 
          כל כך טוב
          שתישרף אדמת פולניה השחורה 
          גם אחרי המלחמה לא נתנו שם לחיות

          שלאמס זוכרת  הכל

          שלאמס יודעת



          כבר העליתי, לפני שנים, את הטקסט בשינויים קלים ואת הרישום העליתי בפוסט הקודם אך רק עכשיו הבנתי שהרישום שייך לטקסט הזה שכתבתי כבר לפי יותר מ 10 שנים. הוא מתקשר אצלי ליום הכיפורים ולסיפור שסיפרה לי אימי על אבי, ברוסיה, ביום הכיפורים. בטקסט הזה אני כל הזמן משנה מלים , מזיזה פסיקים מוחקת , גם נקודות

          דרג את התוכן:
            4 תגובות   יום רביעי, 20/9/17, 01:26

            ''

             

            לולא קראתי השבוע מאמר המציע שלא להרבות בהתנצלויות הייתי מתנצלת על שלא עמדתי בדיבורי לפרסם פוסט בקפה, בכל יום ראשון. גם לא אתנצל על יהירותי שמשתמעת מדברי הראשונים המסגירים את ההנחה שחלפה במוחי שיש מי שציפה לפוסט זה והתאכזב כשלא עלה כי חש בחסרונו    .

            תובנה זו שגרמה לי לפקפק באפשרות שיש מי שהשגיח בהעדר פוסט יום א' שלי עלתה בדעתי לפני מספר דקות ונדחקה לשורות הראשונות לפני הדבר שהטריד אותי ממוצאי יום א' כאשר התברר לי ששוב לא עמדתי בהבטחתי ובמקום לכתוב פוסט צפיתי בסידרה בריטית (משנות ה 80 - 90) על פי אגטה כריסטי    .  

            שוב הסתבר לי שאי אפשר לסמוך על המילה שלי וכבר אמרתי לעצמי לא פעם שלא להתחייב כי אני יודעת שלא אחת לא אעמוד בדיבורי ודבר זה מצער אותי. אמנם כבר למדתי להמעיט בהתחייבויות אך לעתים, בעיקר במצב רוח עליז ונרגש נפלטות לי הבטחות והתחייבויות שלא אעמוד בהן. לצערי, הדבר מצער ומבייש אותי, גורם לי לרגשי אשם אך כבת לאם פולניה, שמשחר ילדותה תירגלה תפקוד יעיל בתוך סביבה מאשימה ונוזפת למדתי שקל לי יותר לחוש אשמה מאשר לעמוד בהבטחה גם טבעי הקפריזי והעצל טרם לכך.

            \בשונה מאמי שהיטיבה להתנער מהבטחות, אינני מסוגלת להיפטר מתחושת אי נוחות המתלווה לאי עמידה בהתחיבויות. אמי לא הבינה מעולם את תקפות הטענה המקופלת ב" אבל אמרת ש". בתגובה הייתה מביטה בי בהשתוממות כשהיא פולטת : "אז אמרתי". בזמנו, לא הבנתי את החכמה בחוסר העמידה מאחורי הדברים שאתה אומר, את הברכה בהעדר הכבוד לעצמך ולהבטחותיך. לצערי, גם היום אני נופלת למלכודת החשיבה הבורגנית הכוללת סט רחב של התחיבויות, הפרות ורגשי אשם אלא שהיום אני מסוגלת להסתכל על כך כעל בדיחה ואפילו גרוטסקה

            דרג את התוכן:
              2 תגובות   יום שני, 11/9/17, 02:48

              ''

              הקשבתי, הערב, לנובלה "מאישה לשועלה" מאת דיויד גארנט (icast). האמנתי לדיווח, משוכנעת שהדברים אכן התרחשו כפי שסופרו, במקום ובזמן שאליו כוון הקורא או שקרו במוחו של הגיבור ואולי בתודעתם של השכנים.

               

              כשתמה הקריאה אמרתי לעצמי שהאזנתי לסיפור נפלא (לפי הכתוב משך הנובלה 02:40:57), התכוונתי להמליץ עליו לחברי אלא שאז הבחנתי ב'אחרית דבר' שאותה חשבתי לחלק מהנובלה אך הסתבר לי שזו פרשנות מלומדת על הנובלה. קצת פרויד, קצת יונג ופרטים ביוגרפים על הסופר, ציטוטים ואיזכורים מלומדים של יוצרים נוספים עד שחמק ממני הסיפור ונמחק הפלא מעיני ובמקומו נמלא מוחי במונחים פסיכולוגיסטים

               

              ''

               

               היום מצאתי, בפיסבוק, פרשנות על הספר.  אני מצרפת אותה כאן למרות שאני מציעה לקרוא את הנובלה כהוויתה ולא כאלגוריה 

              דרג את התוכן:
                8 תגובות   יום שני, 4/9/17, 01:23

                שמועה מהלכת לה ברחבי הרשת שחס וחלילה ייסגר הקפה היפה. נדמה לי שזה קשור איכשהו ליחסי הארץ -דה מרקר. 

                אני מקווה שזה לא באשמתי

                 

                 

                ''

                 

                צומת שדרות בן גוריון/ השלום, באר שבע. תצלום רב חשיפות, על פילם. מצלמה מכנית

                דרג את התוכן:
                  8 תגובות   יום ראשון, 27/8/17, 22:17

                  לפני כשבועיים, כשחזרתי לכתוב בקפה, החלטתי להעלות פוסט בכל יום ראשון. בשבוע שעבר לא עמדתי בהחלטתי והעליתי את הפוסט ביום שני. הפעם, כחלק משינוי מקווה בהתנהלותי, אני מתכוונת לעמוד בהחלטתי למרות שאתמול, לאחר שעות עבודה רבות שכללו צילום ועיבוד הצילום הנבחר במחשב, בכוונה להשתמש בו ליצירת גירסה נוספת של הר שמח, התחיל עצב שמתחת לעין שמאל לקפוץ ואני התחלתי לקרוץ ללא הפסקה. כל כך נבהלתי עד הפסקתי כל פעילות במחשב וגם היום אני ניזהרת ומשתדלת שלא לעייף את עיני. אסתפק בצרוף הגירסה החדשה מאתמול, שהודפסה היום בצרוף פרט שבו עיקר השינוי .

                   

                  אולי אכתוב את הדברים שרציתי לומר בפוסט של היום בשבוע הבא ואולי, יהיו לי נושאים אחרים. 

                   

                   

                  ''
                   

                  דרג את התוכן:
                    7 תגובות   יום רביעי, 23/8/17, 13:50

                    ''

                    ליד העבודה שלי בתערוכה 929 , בעקבות לימוד ספר תהילים. צילמה דניאלה מלר

                     

                    ''

                     

                     

                     

                     

                     

                    לשמחתי, בהזמנה לתערוכה השתשו בפרט מתוך אחת העבודות שהכנתי לתערוכה

                     

                     

                    למטה תצלום העבודה שאני מקוה להציג בתערוכה עצמה

                    180/100 סמ' מודפס על קאנווס בנוסף לצביעה ידנית. הדפסתי ואחרי זה המשכתי לעבוד בבית על העבודה למרות שאנימנסה להפסיק אך מתקשה בכך. אני מתיחס לעבודה כאל סוג של קולאז' וזה מאפשר לי חופש חומרים, טכניקות או סגנונות באותה 
                    בעבודה זאת השתמשתי בצילוצים שנעשו בטכניקות צילום שונות; צילום בפילם במספר חשיפות,צילום במצלמה דיגטלית.בנוסף לעיבוד התצלומים אני גם משלבת ציור במחשב .כאמור,  לאחר מכן, לאחר שההעבודה הודפסה על קנוואס המשכתי ועבדתי על הציור בחומרים שונים. זו העבודה בגירסתה האחרונה .

                     

                     

                     

                    ''

                    דרג את התוכן:
                      12 תגובות   יום שני, 21/8/17, 03:52

                      ''

                       

                      כמו אחשווראש ששנתו נדדה וביקש שיקראו לפניו את ספר הזיכרונות (*1) כך אני, ששנתי רחוקה ממני, חזרתי לקרוא בפוסטים שכתבתי בעבר, בקפה. התחלתי במה שחשבתי לפוסט הראשון ועברתי לפוסט שאכן היה הראשון וממנו לפוסט שבמהלכו נזכרתי באחשווראש. לא בשל תוכנו נזכרתי אלא מפני שהבחנתי שהמועקה שרבצה על ליבי בשעות הערב נמוגה במהלך הקריאה.

                       

                      אמנם, כעת, כשאני כותבת על כך, צץ ועלה רמז קלוש לאותו רגש מר שהטריד אותי כל היום אך כעת אני מפקפקת בתקפותו ולראשונה,היום, נזכרת שליקוי ירח מלא מתרגש עלינו וכבת סרטן הוזהרתי מפני ההשלכות של אירוע קוסמי זה. 


                      הערב, לפני ששקעתי בקריאת פוסטים מלפני עשר שנים שבאחד מהם, הראשון בקפה, גיליתי שגם אז כמו היום קיוויתי לישון יותר בשעות הלילה כדי לחוות יותר שעות אור, חזרתי וחשבתי על ביטויי אהבה ביצירה שלי שבמבט מקיף עוסקת בעיקר בהעדרה, בקושי לאהוב ובו זמנית בגעגועים לאהבה מכילה. לאהבה בנעלי בית נוחות ולקבלה ללא תנאי, שלא אדאג ולא אפחד מפני עינו הרעה של האוהב השופט, המודד, המעריך לשבט או לחסד. 


                      לרגע, אני מרגישה נבוכה מהשימוש ב"מכילה" ואיני מבינה כיצד התגלשה לה מידי והתיישבה בטקסט זה שהרי עד כה ביטאתי אותה בבוז מסוים והתייחסתי אליה כאל עוד המצאה בשפת התקינות הפוליטית השנואה עלי אך הלילה, תוך כדי כתיבה, הבנתי שכאשר השתמשתי בה רמזתי לתקוותי הילדותית להכלה של האוהב. התעלמתי מהאפשרות שמה שפורח בליל ירח מלא ייעצם עם בוקר.


                       איני מבקשת להכיל את האחר אלא שאחר זה, יכיל אותי ואילו אני אסתפק בלהכיל את עצמי ואת היצירה שלי בעודי אוהבת אותו. אין כאהבה להזין יצירה. אולי טעיתי כשטענתי שמפריזים בערכה של האהבה

                       

                      ''

                       

                      סוף טוב, הכל טוב

                       

                      ''

                       

                                                  לחץ על התמונות להגדלה

                       

                       


                      הערות :


                      *1.

                       (אסתר א א). ... "באחד הלילות, נדדה שנתו של המלך והוא ציווה לקרוא לפניו את ספר הזכרונות, שם היה כתוב כי מרדכי ."..

                       

                      נ.ב: רציתי לכתוב שברגע זה אני מפסיקה לערוך את הפוסט אך כתבתי "ברגע זה אני מפסיקה לערוף את הפוסט" . כנראה 'התת מודע' שלי לא מרוצה מההשתלטות העוינת של ה'איד' החוזר ומשנה. 

                      דרג את התוכן:
                        8 תגובות   יום ראשון, 13/8/17, 14:40

                        ''

                         

                        ואם ישאלו אותי מניין שאבתי את יצירתי אומר שהפחים שמול חלונות דירתי, לדורותיהם ולצורותיהם המגוונות, מניעים את יצירתי. הם המוזה והם הפצע שמימנו אני שואבת(*1). העבודות כאן הן חלק מסידרה שבה התחלתי לפני שנים רבות. ככה זה אצלי. היפראקטיבית איטית. אוקסימורון כמהות אנושית, אם זה מה שאני. צץ בדעתי "אדם כחציר"(*2). לא זה נדמה שזה משהו שקראתי או שמעתי. האם זה מהתנ"ך או אולי משיר? עוד רגע אחפש בגוגל אך תחילה אצרף עוד התמונה. עלי להיות משימתית ולהשלים מהלכים שהתחלתי ולא להתרוצץ אחרי כל מחשבה שחולפת בראשי. 

                         

                        אני ממהרת לשמור את הפוסט. בימי נסיגת מרקורי חייבים להיות מרוכזים ושיטתיים כדי למנוע שיכחות ותקלות. אתמול, למשל, שכחתי בתנור ירקות שורש שאפיתי ורק הבוקר, כשרציתי לחמם משהו, גיליתי אותם. כך גם קרה לי עם חצילים ואפילו עם עוגיות שוקלד. גם שכחתי שאתמול העליתי עבודה בקפה, לגלריה. לשמחתי שטוטית הפנתה את תשומת ליבי לכך. תחילה, חשבתי שזה בגלל המתוקים הרבים שאכלתי אתמול. שמתי לב לזיקה בין המתוקים לשיכחות אף כי ייתכן שהמתוקים מזינים את המוח ומאפשרים לי להיות מודעת לשיכחות. תיכננתי לפנות לסטודנטים בבית הספר לרפואה (ב"ש) כדי שיחקרו את הקשרים שהזכרתי אך לבסוף העדפתי ליחס זאת לנסיגת מרקורי. עד תחילת ספטמבר אני יכולה לשכוח בראש שקט.


                        http://cafe.themarker.com/image/3395993/

                         

                         

                         הערות:

                        *1

                        אין בהתמקדות בפצע ובמניע הנ"ל כדי לגרוע ממעמדם ומתרומתם ליצירה של פצעים נוספים אף כי אלה הולכים ומתרחקים. יכול להיות שאלה תוצרי לוואי של השיכחות שלעתים הן מבורכות.. 

                         

                        *2. אֱנוֹשׁ כֶּחָצִיר יָמָיו כְּצִיץ הַשָּׂדֶה כֵּן יָצִיץ. תהלים קג טו . 

                         

                        הגירסה האחרונה או כמעט אחרונה לעת עתה 

                         

                        http://cafe.themarker.com/image/3396285/

                        דרג את התוכן:
                          3 תגובות   יום חמישי, 6/10/16, 22:13

                          בזכות שטוטית הצלחתי לצרף תמונה לפוסט. 

                          שלשום כביקשתי לצרף תמונה לברכה לא הצלחתי בכך. אז כתבתי שתחילה אברך ואחר כך, אם יתאפשר ובלי נדר, אצרף תמונה. וגם אכתו במשהו על מה שעבר עלי מאז ראש השנה הקודםץ 

                          בלי נדר, אנסה לבצע זאת מחר. 

                           

                          ''

                          דרג את התוכן:

                            הפעילות שלי

                            אין רשומות לתצוגה

                            פרופיל

                            shulamit
                            1. שלח הודעה
                            2. אוף ליין
                            3. אוף ליין

                            ארכיון

                            פיד RSS