כותרות TheMarker >
    ';

    שכונה - אמנות בעם

    תחילה קראתי לבלוג\"שכונה\".לאחר זמן קצר הסתבר לי שלמלה קונטוציות נוספות המרחיבות את המושג ובכל זאת לא שיניתי את השם כי התכוונתי לדבר על השכונה שלי ועל העיר באר שבע. בסופו של דבר כתבתי קצת על השכונה , על המשפחה, מעט על רגשותי. לעתים גם עסקתי בענייני פוליטיקה וחברה.
    בהתחלה עוד העליתי מספר שירים וסיפורים. אחר כך בעיקר תצלומים, רישומים והדפסים.
    היום אני משנה את השם מתוך כוונה לשנות את ההתנהלות בבלוג ובחיים. ימים יגידו אם הפעם פעלתי כפי שהתכוונתי לפעול . בסופו של דבר העיקר הבריאות.

    תכנים אחרונים

    0 תגובות   יום שלישי, 25/12/12, 13:40

        כבר זמן רב אני רוצה להתנסות "בפיסול ספר". השתוקקתי לעשות זאת אך לא הייתי מסוגלת "לפגוע בספר". מאז שראיתי את העבודות של לילך בר עמי אני מנסה לדמיין את עצמי חופרת באחד מספרי האמנות שלי ועושה בו מעשים שלא יעשו. פתאום, עולה בדעתי שזה דיבור זכרי ואולי אם אחשוב על הפעולה בדרך נקבית  אצליח יותר. אני חושבת שאולי אם אשתמש בביטוי "לבקוע מתוך" אלא שבראשי עולה הביטוי "לבתק" את הספר. הינה, זה חוזר על עצמו. כעת נדמה לי שאני מדברת דיבור של קצב או כירורג, אולי של רופא שיניים. אני מדמה את עצמי חותכת בבטנו של עוף המונח על השיש  או חורצת  בבטנו של דג מלוח כדוגמת אמי שהייה שולפת ממנו את הזרמה או הביציות ומכינה מטעמים שזיכרון טעמם עוד על לשוני. כשהקרפיון המפרפר מצטרף לרצף האסוציאציות אני זועקת "די! כולו נייר מודפס שחובר לו יחדיו."

    ספרי קריאה רבים הצלחתי להוציא מהבית. אני עושה זאת מדי פעם ואחר כך מתגעגעת אליהם. עודני נזכרת באחדים, אפילו באלה שסילקתי עוד לפני מלחמת יום הכיפורים. אין לי מה לעשות בספרים אלה, אלא לראותם בלבד. כבר לפני מספר שנים, דווקא לאחר לימודי ספרות, אני ממעטת לקרוא ספרים. גם בספרי האמנות כבר איני מתבוננת, מילונים איני פותחת ורק בספרי שירה אני מציצה מדי פעם. ובכל זאת איני מסוגלת לחתוך ספר שהרי אם לא אני אחר יוכל ליהנות ממנו. בעיקר קשה לי לפגוע בספרי האמנות וגם קשה לי להיפרד מהם. אני כל כך אוהבת להתבונן בהם עומדים על המדפים.

    ''

    לאחרונה מצאתי נימוק שאותו אני מפמפמת לעצמי במרץ. אני מסבירה לעצמי שספרים אלה, בעיקר ספרי אמנות, נוצרו בידי אנשים שבזכות כספם ומעמדם השתלטו על התודעה האנושית ובאמצעות עושי דברם, האוצרים, הכותבים והמבקרים, כפו עלינו  את בחירותיהם ואת טעמם. הרי רוב הספרים הם קטלוגים של אוספים שרכשו בעלי ממון והפכו לאוספים המזוהים עמם, שחלקם גם נתרמו למוזיאונים. הוצאה של ספר אמנות עולה כסף רב ורק אלה שהיו קרובים לצלחת יכלו להפיק אותם. הם המסננת שדרכם עברו היצירות אלינו. הם החליטו את מי להעביר לעתיד ואת מי לזרוק לפח הזבל של ההיסטוריה.

    הם מכונות הזמן המסיעות אותנו ברחבי התרבות האנושית, באזורים שהם כבשו וסימנו בשבילנו. ואנו אוחזים בספרים, המפות שהכינו בעבורנו, להדריכנו  בדרכים שהם בחרו בשבילנו ובהן מסומן מה נכון , מה טוב ומה צודק.

    אם כך, אני לוחשת לעצמי, בעורמה, יאללה מהפכה. לחתוך, לחתוך, לחתוך.

    ''

    אפילוג

    אני חוששת שבשלב זה הסתתרתי תחת השולחן כשאני מסרבת לגעת במספרים.

    דרג את התוכן:

      הפעילות שלי

      פרופיל

      shulamit
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין

      ארכיון

      פיד RSS