כותרות TheMarker >
    ';

    שכונה - אמנות בעם

    תחילה קראתי לבלוג\"שכונה\".לאחר זמן קצר הסתבר לי שלמלה קונטוציות נוספות המרחיבות את המושג ובכל זאת לא שיניתי את השם כי התכוונתי לדבר על השכונה שלי ועל העיר באר שבע. בסופו של דבר כתבתי קצת על השכונה , על המשפחה, מעט על רגשותי. לעתים גם עסקתי בענייני פוליטיקה וחברה.
    בהתחלה עוד העליתי מספר שירים וסיפורים. אחר כך בעיקר תצלומים, רישומים והדפסים.
    היום אני משנה את השם מתוך כוונה לשנות את ההתנהלות בבלוג ובחיים. ימים יגידו אם הפעם פעלתי כפי שהתכוונתי לפעול . בסופו של דבר העיקר הבריאות.

    תכנים אחרונים

    13 תגובות   יום שבת, 9/7/16, 15:12

    האמירה "התביישתי בהורי, באבי, באמי" חוזרת בדברי ישראלים רבים ממוצא מזרחי התובעים את עלבון הוריהם מידי האשכנזים אך לא מעצמם גם כאשר הרגש הזה דחף אותם בדרכם לעמדת הכוח וההשפעה שבה הם נמצאים שאליה הגיעו בזכות או בגנות כלים שבאו להם מהתרבות המערבית דווקא. יכול להיות שההצהרות שלהם שומטות, לטוב או לרע, את מניע הבושה והכעס מהדורות שבאו אחריהם וגורמים להם להתבצר בתוך שמרנות. הרי אפשר לומר שצעירים אמורים להתבייש בהוריהם, להתקומם כנגד העולם שהוריהם יצרו למענם ולהציע עולם חדש טוב יותר לדעתם ואולי רע יותר לדעת ההורים ( אני מודה שזו מחשבה מודרנית, מערבית), אפשר להכיל דינמיקה זו על ההתקוממות של אותם המזרחיים שהתביישו בהוריהם הביולוגים ואימצו לעצמם הורים מאמנים ( האקדמיה, האקדמיה, ההשקפות הליברליות, הרב תרבותיות , התקינות הפוליטית, דמוקרטיה המערבית וכו') , הפנימו ויישמו את השיטות להגיע לצמרת שיחד עם המניע העצמתי של הבושה והשאיפה לעצמה ולהשפעה, כפיצוי. כל זה מהתרחש במקביל למרד דור האשכנזים בני דור המייסדים וגם בנים למשפחות מעורבות (שעד לפני זמן לא רב ראו עצמם כחלק מהמערב) כנגד הוריהם ורבים מהם, בעיקר בשמאל מתביישים בהוריהם שכעת מוצגים כמדכאים את המזרחיים ולכאורה מתנערים מהפריבילגיות שבהם המעמד והמוצא זיכה אותם. אלא שאליה וקוץ בה. כל עוד הדברים נאמרו, נכתבו כחלק משיח תרבותי חברתי היו בני השמאל האשכנזים מהתומכים הגדולים בהתנערות המזרחית, קידמו ובמידה רבה הצמיחו אותה, אך כעת, כאשר המהפכה הבשילה והמדוכאים בעיני עצמם (הימין, חרדים המתנחלים, המזרחיים, הרוסים ) על יד " השמאל האימתני" מודיעים בריש גלי שהם ינווטו, ינהיגו ויקבעו את הנורמות לחלוקת תקציבי התרבות ויתוו את גבולות השיח התרבותי והאקדמי ובפועל יחליפו את הבוסים הנוכחיים בבוסים חדשים, נבהלים אנשי השמאל וזועקים מרה למרות שבמידה רבה הם הביאו את זה על עצמם כאשר היכו על חזה הוריהם והודו באשמתם, בכל הרע שיוחס להם. את המחיר הם ישלמו ולא הימין המקפח את הפריפריה, לא החרדים המדירים את המזרחיים , לא הדתיים הלאומיים שבמוסדות החינוך שלהם לימדו רק את מסורות אשכנז, אלה לא ייתנו את הדין אלא יצטרפו למקהלת המאשימים, הללו, כמו במקרה בנט, יו"ר הבית היהודי זוכים לשפע מחמאות וזאת רק מפני שהקים ועדה שהגישה מסקנות. "נו שוֹין"(1), אומרים לא מעטים מבין אלו שבאמת שולטים במדינה, "עברנו את פרעה, נעבור גם את זה".

     

    אם נתעלם מהתקינות הפוליטית נראה שאפשר לבודד לכל חברה/ קבוצה  קוד הפעלה משלה המאפשר הכללה לצורך דיון בהתנהגותה. נראה לי שהשמאל האשכנזי מופעל על ידי לקיחת אחריות על כל עוולה. אפשר לראות בכך  יפי נפש, בלי הקונוטציה הצינית שדבקה בה ואפשר לראות בראייה זו פטרנליזם והתנשאות. אני רואה בגישה הזו את החיובי והשלילי אך בפועל היא מביאה לתוצאה טרגית שבה המדינה נופלת כפרי בשל בידי כוחות ריאקציה בזכות ובחסות איוולתו של השמאל שלא מסוגל לוותר על תפיסה עצמית גרנדיוזית של יודע כל ודורש את הטובה של כולם. השמאל בישראל לא בוחר להגן על המצביעים לו ועל השותפים להשקפותיו שגם אלה השקפות גרנדיוזיות שמתעלמות מהכורח לבחור בין טובתם לטובת המבקשים את רעתם. יותר מכל בא הדבר לביטוי ביחסם לחרדים, ליהודים ולערבים .   .

     

    במסגרת שיח זה אעז להכליל ולומר שהתרבות המזרחית (הכלל עולמית) בימינו אימצה לה בעיקר את הטלת האחריות והאשמה כלפי האחר. כך גם התפיסה הימנית בישראל. אולי זה מה שמניע את רוב המזרחיים להצביע לימין ובעצם כך גם  רוב הרוסים (ישראלים מוצא רוסי) . בעצם, רוב החברה הישראלים הפכה לחברה מאשימה ולא לחברה הלוקחת אחריות גם על סבלם של אויביה בלי קשר אם סבל זה נגרם כתוצאה מפעולות ישראל. לא כך השמאל ולכן הוא נענש ובגדול. הוא נדחה על ידי רוב הישראלים, יהודים וערבים כאחד המתארים את העמדה השמאלית כמתנשאות ( ראה דברי ח"כ זחאלקה על ח"כ סתיו שפיר)  

    יחסים בין מדינות לא יכולים להתנהל כמו יחסים בין בני אדם. מדינה היא ישות שגדולה מסכום חבריה שתפקידה לדאוג לכל אחד מאזרחיה יותר ממה שהיא דואגת לשכניה, בעיקר אם אלה אויביה. אחרת  איני רואה שום סיבה לחיות בתוך מדינות. נדמה לי שהציבור בישראל מתרשם שלא זו ההשקפה של השמאל.  זה נכון, אולי, בקרב קבוצות שמאל רדיקליות אך לא בקרב רוב אנשי השמאל אלא  שהם לא מאפשרים לעצמם להודות בכך ולהתמודד עם זה. הם מתביישים במחשבה זו שמנוגדת לחינוך האינטרנאציונאלי שעליו גדלו. הם חשים דיסונאנס הגורם לקונפליקט פנימי משתק.

    הם מטילים את האשמה על הימין אך הימין מחזיר את ההאשמה אל השמאל וזה פועל על השמאל כבומרנג מפני שהטלת אשמה ואחריות על האחר טבעית יותר להשקפה הימנית.

    דברי נסובו על השמאל והימין בישראל.  

     

    1.  נו שוֹין  - מילא, שיהיה. יידיש

     

     דברי נכתבו מספר שעות לפני התפוצצות פרשת גידי אורשר. התגבות  של כל אחד מהמחנות מיטיבות להדגים את טענותי. בחרתי לקשר לשני פוסטים של שלי יחימוביץ שאיני אוהדת כי בעיני היא מיצגת את מה שכל כך מזיק לשמאל. 

     

     

    https://www.facebook.com/ShellyYachimovich/photos/a.216050819217.130874.162319074217/10154503970559218/?type=3&theater

     

    https://www.facebook.com/ShellyYachimovich/photos/a.216050819217.130874.162319074217/10154505374329218/?type=3&theater

    דרג את התוכן:

      הפעילות שלי

      פרופיל

      shulamit
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין

      ארכיון

      פיד RSS