כותרות TheMarker >
    ';

    שכונה - אמנות בעם

    תחילה קראתי לבלוג\"שכונה\".לאחר זמן קצר הסתבר לי שלמלה קונטוציות נוספות המרחיבות את המושג ובכל זאת לא שיניתי את השם כי התכוונתי לדבר על השכונה שלי ועל העיר באר שבע. בסופו של דבר כתבתי קצת על השכונה , על המשפחה, מעט על רגשותי. לעתים גם עסקתי בענייני פוליטיקה וחברה.
    בהתחלה עוד העליתי מספר שירים וסיפורים. אחר כך בעיקר תצלומים, רישומים והדפסים.
    היום אני משנה את השם מתוך כוונה לשנות את ההתנהלות בבלוג ובחיים. ימים יגידו אם הפעם פעלתי כפי שהתכוונתי לפעול . בסופו של דבר העיקר הבריאות.

    תכנים אחרונים

    8 תגובות   יום חמישי, 20/11/08, 01:13

     

    ''

    הכבאי עם המסכה

     

     

    קצת אחרי עשר שמעתי צעקות בחדר המדרגות. תחילה לא זזתי ממקומי. אמרתי לעצמי  ששוב השכן השיכור רב עם מישהו והמשכתי בענייני. הצעקות גברו, זיהיתי את קולה של בת השכנים קוראת לאחיה לחזור הביתה. היא חזרה על כך שוב ושוב. פתחתי את הדלת כדי לגשת ולבדוק מה קורה. עשן סמיך מילא את חדר המדרגות. לרגע קל הבטתי בו נדהמת שאכן זה מה שקורה. סגרתי את הדלת וצילצלתי למשטרה. באותו רגע לא זכרתי את המספר של מכבאי אש. המוקד ענה במהירות ולאחר בירור קצר הסתבר שהאירוע דווח ונשלחו כבאיות. פתחתי את החלונות כדי לאוורר את הבית ( קצת מן העשן חדר לדירה) וניסיתי להבין מה מתרחש. 

    אחד השכנים שעמד מחוץ לבניין אמר לי שיש שרפה בבית של השיכור.  

    לאחר זמן קצר הגיעו כבאיות ואמבולנס. הוצאתי את המצלמה וצילמתי מעט ( בוידאו ) מהחלון. לאחר זמן לא רב. הכבאים עברו בין הדירות, דפקו בדלתות לבדוק אם העשן לא נכס לאחת הדירות וביקשו מכולנו לרדת למטה.

    בחדר המדרגות עוד עמד ריח העשן. פעילות הכיבוי בדירה נמשכה ( בקומה ראשונה, מעל לקומת הקרקע). כבאים לבושי מסכות פעלו בדירה ואחרים ללא המסכה טיפלו בשכנים.

    כשירדתי למטה ראיתי את השכן שבדירתו הייתה השרפה. הוא עמד על רגליו ונראה בסדר.

    לאחר זמן נלקח באמבולנס לבית החולים.

    פתאום קלטתי שלא לקחתי את המצלמה ופספסתי אפשרויות צילום מעניינות. בעיקר הצטערתי שלא צילמתי את הכבאי במסכה. עליתי לדירה וחזרתי עם המצלמה. כמובן שרק לאחר שצילמתי זמן מה נזכרתי שלא הפעלתי פלאש. בסופו של דבר העדפתי את התמונות שצילמתי ללא פלאש. בעיני הן מעניינות יותר.

     

    הבאת המצלמה עוררה צחוק אצל השכנים. לאמיתו של דבר, כולנו היינו מבודחים. כנראה המרוב יאוש. כל שבוע ולעתים מספר פעמים בשבוע יש אצלנו אירוע הקשור לשכן השיכור ואולי מפני שרווח לנו שהשריפה כובתה באיבה.

    למזלו של השכן ולמזלנו, כשפרצה השרפה, יצא אחד השכנים, סטודנט צעיר וחביב, למרפסת והבחין בעשן העולה מהדירה למטה. הוא מיהר לרדת ולדפוק על דלתו של שכן אחר בקומה התחתונה (השכן שאליו פונים כשיש בעיות) שדירתו גובלת בדירה שממנה עלה העשן. בבית היו רק הילדים, חלקם בוגרים. חבר של אחת הבנות ( ששמו כשם אחיה) רץ יחד עם הסטודנט לבית של השיכור ומצא אותו עולה באש. כלומר, שערו וגבו. אם אינני טועה הוא ישן שנת שיכורים. הצעיר כיבה אותו בידיו והסטודנט שפך עליו מים. בתגובה, הוא זרק עליהם נעליים וכעס על שהעירו אותו.

    למזלו, הבית לא היה נעול כי הדלת נפרצה לפני כשבוע כשהשכנים הרגישו בצחנה העולה מדירתו וחששו שהוא מת. לא אתאר כאן מה נמצא בדירתו שכל כך הסריח. למזלו , המנעול עדיין לא תוקן. בעצם, גם למזלנו שהרי לולא כן היו מתעקבים במלאכת הכיבוי. 

    הצעירים הוציאו אותו מן הבית ולאחר מכן כבר הגיעו הכבאים והמשטרה. מאוחר יותר גם הגיעו ממוקד העירוני 106. אולי עכשיו מישהו ב'רווחה' יעשה משהו בנידון. מי שלא התנסה במגורים בשכנות לשיכור אות מסומם לא יכול להבין מה עובר על השכנים. אצלנו בבניין היו גם כאלה וגם אחרים. אחד הולך ואחר בא. כאילו איזו קללה רובצת על הבניין הז

     

    למוחרת השרפה ב20/11 - 9.30 בערב.

    אחרי הצהריים, כשחזרתי הביתה מן העבודה ראיתי את השכן שבו מדובר יושב ליד הכניסה בחברת שכן אחר ( זה שלא היה בזמן השריפה) ולידם עוד אנשים. הוא שאל לשלומי וברך אותי בכל טוב. עניתי וברכתי אותו בנימוס אך  לא עצרתי לשאול לשלומו ומיהרתי הביתה. העדפתי להתנהג כאילו כלום לא קרה ( כך אני נוהגת בדרך כלל אלא אם זה נוגע לחתולים).

     

     

    ''

     

    הכבאים יוצאים מן הבניין לאחר כיבוי השרפה.

     

    כל הכבוד לכבאים, לשוטרים,לאמבולנס. הם הגיעו במהירות ופעלו ביעילות ובאדיבות.

     גם ל106. אני מקווה שמישהו בעירייה ירתם לעניין זה. יש לו אם הגרה במקום אחר אך היא כבר התנערה ממנו. היא קנתה לו דירה בבניין שלנו , רחוק ממקום מגוריה.  

     

     

     

     

    ''

    כבאי יוצא מן הבניין

     

     

     

     

    13/07/16

    העירייה לא טיפלה בבעיה , גם לא מחלקת הרווחה למרות שהתקשרתי אליהם והתחננתי שיטפלו בשיכור שלא הודה למציליו אלא הבטיח שבפעם הבאה הוא ישרוף את הבית. אני לא זוכרת באיזו שנה הצליחו לסלק אותו מדירתו ההרוסה, גם איני יודעת מה עלה בגורלו. אני זוכרת שמספר פעמים ניסה לישון בחצר שלנו או בכניסה לבניין וגורש. איני יודעת מה עלה בגורלו, גם לא ריחמתי עליו כי גם כשהיה פיקח במקרים נדירים היה מרושע, תוקפני, נצלן וגזען. בשנים האחרונות למגוריו בבניין שלנו אפילו אמו התכחשה לו ולא הסכימה לבוא  בפעמים שהשכנים הזעיקו אותה. רוב הדירים בבניין התחלפו. מאז נותרו רק אנשים שפשוט לא הצליחו לעבור למקום אחר יותר. הגיעו גם אנשים אחרים, עוש רושם שהם ממש נחמדים.

    רציתי לנצל את האירועים הללו כדי לכתוב סיפורים בהשראת האירועים כאן. אפילו הלכתי לסדנאות כתיבה אך כנראה אין לי כישרון לפרוזה. אולי אנסה שוב. חבל לבזבז את העלילות.


     

     

    דרג את התוכן:

      הפעילות שלי

      פרופיל

      shulamit
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין

      ארכיון

      פיד RSS