כותרות TheMarker >
    ';

    שכונה - אמנות בעם

    תחילה קראתי לבלוג\"שכונה\".לאחר זמן קצר הסתבר לי שלמלה קונטוציות נוספות המרחיבות את המושג ובכל זאת לא שיניתי את השם כי התכוונתי לדבר על השכונה שלי ועל העיר באר שבע. בסופו של דבר כתבתי קצת על השכונה , על המשפחה, מעט על רגשותי. לעתים גם עסקתי בענייני פוליטיקה וחברה.
    בהתחלה עוד העליתי מספר שירים וסיפורים. אחר כך בעיקר תצלומים, רישומים והדפסים.
    היום אני משנה את השם מתוך כוונה לשנות את ההתנהלות בבלוג ובחיים. ימים יגידו אם הפעם פעלתי כפי שהתכוונתי לפעול . בסופו של דבר העיקר הבריאות.

    תכנים אחרונים

    5 תגובות   יום שלישי, 28/11/17, 12:27

     

    ''

                         אקרליק על בד. 170/120 סמ'

     

     

     

    פתאום, אני חוזרת ומתאמתת עם שאלות שהעסיקו אותי בצעירותי, הנוגעות לעצמי ולבחירות שלי במהלך חיי. אז בחרתי בדרך שתאפשר לי, כך הנחתי, לעבור את "החיים", על מורכבותם, במידה מזערית של התחייבויות רגשיות כובלות אך שיהיו בהם תוכן ומשמעות שיעניק לי העיסוק באמנות. באותו זמן בחרתי באמנות פלאסטית מפני שהנחתי שהעיסוק בה מתאפשר גם בלי תלות באחרים אך מקנה מקום ותחושת שייכות לחברה. אז לא לקחתי בחשבון את הצורך באינטראקציה עם הצופה כמו שלא לקחתי בחשבון את הצורך באהבה. היום, במבט לאחור, נידמה לי שאין טעם להתחמק שוב מהראייה הקרה והבוחנת של בחירותי בעבר, אני רוצה לקחת את מה שהחיים נתנו לי ולעשות בהם את הטוב ביותר בשבילי בלי מורא ובלי פחד. זה נוגע גם ליצירה וגם למה שמכונה החיים. אני נזכרת שבגיל 19פרקתי עול והתרוצצתי ברחבי המדינה מתבשמת מתחושת האי שייכות. אחרי כן השתנתה המדינה וכך גם אני. השתניתי ובכל זאת נותרתי קצת אחרת ולכאורה, לא ממש שייכת לאיזו קבוצה למרות שהתברכתי גם בחברים נאמנים.

     

    לאנשים כמוני האינטרנט משמש זירת פעולה מבורכת אף כי גם מתעתעת בשל חמקמקותה (למשל,מחיקת אתרים שלמים) אך בחלל העצום  ישנו פוטנציאל  למצוא נשמות  קרובות המשיקות ולו בנקודות אחדות ואולי גם אהבה.

     

    התחלתי לעבוד על תערוכה חדשה תחת השם הזמני " לבנות את ההר", שאמורה להיפתח תוך שלושה חודשים. בחרתי לעשות זאת בשל שתי האוצרות וגם מפני שבחיי, נקלעתי לנקודת מפנה משברית שאילצה אותי להתבונן על עצמי ועל חיי מבעד למסכים של שקרים והונאה עצמית. אני מקווה שכל זה יניע את גלגלי היצירה והנס הפרטי ישוב ויתרחש. אני מרשה לעצמי לדבר בפאתוס. זה מתאים לי עכשיו ואני הרי רק רוצה להרגיש טוב ולשמוח.

    דרג את התוכן:
      8 תגובות   יום ראשון, 13/8/17, 14:40

      ''

       

      ואם ישאלו אותי מניין שאבתי את יצירתי אומר שהפחים שמול חלונות דירתי, לדורותיהם ולצורותיהם המגוונות, מניעים את יצירתי. הם המוזה והם הפצע שמימנו אני שואבת(*1). העבודות כאן הן חלק מסידרה שבה התחלתי לפני שנים רבות. ככה זה אצלי. היפראקטיבית איטית. אוקסימורון כמהות אנושית, אם זה מה שאני. צץ בדעתי "אדם כחציר"(*2). לא זה נדמה שזה משהו שקראתי או שמעתי. האם זה מהתנ"ך או אולי משיר? עוד רגע אחפש בגוגל אך תחילה אצרף עוד התמונה. עלי להיות משימתית ולהשלים מהלכים שהתחלתי ולא להתרוצץ אחרי כל מחשבה שחולפת בראשי. 

       

      אני ממהרת לשמור את הפוסט. בימי נסיגת מרקורי חייבים להיות מרוכזים ושיטתיים כדי למנוע שיכחות ותקלות. אתמול, למשל, שכחתי בתנור ירקות שורש שאפיתי ורק הבוקר, כשרציתי לחמם משהו, גיליתי אותם. כך גם קרה לי עם חצילים ואפילו עם עוגיות שוקלד. גם שכחתי שאתמול העליתי עבודה בקפה, לגלריה. לשמחתי שטוטית הפנתה את תשומת ליבי לכך. תחילה, חשבתי שזה בגלל המתוקים הרבים שאכלתי אתמול. שמתי לב לזיקה בין המתוקים לשיכחות אף כי ייתכן שהמתוקים מזינים את המוח ומאפשרים לי להיות מודעת לשיכחות. תיכננתי לפנות לסטודנטים בבית הספר לרפואה (ב"ש) כדי שיחקרו את הקשרים שהזכרתי אך לבסוף העדפתי ליחס זאת לנסיגת מרקורי. עד תחילת ספטמבר אני יכולה לשכוח בראש שקט.


      http://cafe.themarker.com/image/3395993/

       

       

       הערות:

      *1

      אין בהתמקדות בפצע ובמניע הנ"ל כדי לגרוע ממעמדם ומתרומתם ליצירה של פצעים נוספים אף כי אלה הולכים ומתרחקים. יכול להיות שאלה תוצרי לוואי של השיכחות שלעתים הן מבורכות.. 

       

      *2. אֱנוֹשׁ כֶּחָצִיר יָמָיו כְּצִיץ הַשָּׂדֶה כֵּן יָצִיץ. תהלים קג טו . 

       

      הגירסה האחרונה או כמעט אחרונה לעת עתה 

       

      http://cafe.themarker.com/image/3396285/

      דרג את התוכן:

        הפעילות שלי

        פרופיל

        shulamit
        1. שלח הודעה
        2. אוף ליין
        3. אוף ליין

        ארכיון

        פיד RSS