כותרות TheMarker >
    ';

    שכונה - אמנות בעם

    תחילה קראתי לבלוג\"שכונה\".לאחר זמן קצר הסתבר לי שלמלה קונטוציות נוספות המרחיבות את המושג ובכל זאת לא שיניתי את השם כי התכוונתי לדבר על השכונה שלי ועל העיר באר שבע. בסופו של דבר כתבתי קצת על השכונה , על המשפחה, מעט על רגשותי. לעתים גם עסקתי בענייני פוליטיקה וחברה.
    בהתחלה עוד העליתי מספר שירים וסיפורים. אחר כך בעיקר תצלומים, רישומים והדפסים.
    היום אני משנה את השם מתוך כוונה לשנות את ההתנהלות בבלוג ובחיים. ימים יגידו אם הפעם פעלתי כפי שהתכוונתי לפעול . בסופו של דבר העיקר הבריאות.

    ארכיון : 11/2007

    7 תגובות   יום רביעי, 28/11/07, 03:23

     02/01/08 - הבוקר תהה רזי ברקאי האם ערוץ 2 בכלל ודנה וייס בפרט מנהלים קמפיין למען ראש הממשלה ( זאת רוח הדברים על פי הבנתי,ה ניסוח שלי) . הוא הזכיר את הראיון של יצפו עם אולמרט ( אתמול) ואת הראיון של דנה וייס עם עליזה אולמרט ( מוצאי שבת, בו צפיתי ) שבו היא ממש נמסה מרב חביבות. ברקאי ציין את תוקפנותה של דנה שלא באה לביטוי בראיון זה. ובכן, גם בראיון עם שר האוצר ועם יו"ר ההסתדרות הפגינה דנה את הצדדים הרכים שלה. בעניין זה כבר כתבתי וכבר חשדתי ביושרה העיתונאית שלה קודם. בעניין זה עניינה אותי דווקא רגישותו של ברקאי לחד צדדיותה של דנה. אני מבקשת להזכיר לו את  הרכות שבה הוא טיפל באוצר ובשרת החינוך במהלך שביתת המורים והרי גם הוא ידוע כמראיין נשכני. את השיניים שלו הוא בחר לחדד על אירגון המורים דווקא.

    במדינה זו שאין בה, כנראה צדיקים רבים ( גם אני אינני מן הל"ו) מוטב שהכל " יטלו את הקורה מבין עיניהם" או כמו שאומרים בפולנית שיבדקו קודם את הגיבנת שלהם לפני שהם מחטטים בגיבנת של אחרים.

     12/12/07- " לדבר עם רן ארז , זה לא בדיוק לדבר על החינוך אלא על כסף למורים ..." זה ציטוט (מתוך מה שרשמתי ולא מהקלטה) של רזי ברקאי*. קודם הוא ניהל משא ומתן קשוח עם רן ארז. לאחר מכן מראיין את שרת החינוך, אחרת. בעצם, גלי צה"ל הם רשות ממלכתית השייכת לצבא ובראש הצבא שר הביטחון ממפלגת העבודה, מפלגתה של שרת החינוך ויש לו השפעה על גורלה של התחנה. פתאום עולה בדעתי השאלה אם זה מה שמטה את ברקאי לסנגר על הממשלה או שהוא פשוט תומך בשרה. רוב הדברים בעולם זה סמויים מן העיין.

    ברקאי נשמע לי היום ( 27/11/07) כמו ג' יפית המתשאלת את כלתה במסע פירסום ולא כעיתונאי. לא, אין לי טענות לג' יפית. היא עושה את מלאכתה ביושר ובגלוי. לא כן מר רזי ברקאי.

    ממש לא האמנתי למשמע אזני  בהקשיבי לעיתונאי רזי ברקאי, מראיין את יו"ר הסתדרות המורים, זה שפרש באמצע המאבק, סגר עיסקה רעה , לדעתם של רבים, החליש בכך את מאבק המורים אך מתגאה בכך שהבטיח בהסכם( שלא נחתם עדיין סופית)  שכל מה שישיגו מורי הארגון במאבקם( כמעט חודשיים ללא שכר)  ייפול גם לחיקם של המורים בבתי הספר היסודיים.

    אך לא על ווסרמן אני מבקשת לדבר . הוא דווקא השתדל שלא לומר מה שרזי ברקאי ממש " חלב" ממנו.

    לו, למשל, אמר בגלוי "אני ידיד ומוקיר של השרה תמיר ובנוסף אני מבקש לחזק את ידיו של יו"ר מזכ" ל ההסתדרות מר עיני ובדרך לגרום לכך שאירגון המורים יוכלל במסגרת ההסתדרות ולשם כך אני פועל באמצעים הממלכתיים שניתנו לי ( גלי צה"ל) " היה קם קול זעקה שהרי לא זו מלאכתו. לטעמי, זה מה שהוא עשה בבוקר ה 27/11/07 , בתוכניתו " מה בוער". אינני יודעת אם הביא מישהו מארגון לשם איזון כי לא נשארתי להקשיב מפני שנאלצתי לצאת, לא לפני שצילצלתי לגלי צה"ל להביע את מחאתי.

    כל הראיון היה מוטה ונשמע כאילו הוא קורא שאלות מדף בראיון מבוים.  הוא שאל את ווסרמן מדוע ישנם שני ארגוני מורים ולא אחד.האם זה לא יוצר בעיה ולבסוף שאל אותו מי האשם בכך. ווסרמן התפתל מנסה להישמע לויאלי לאירגון היריב . רזי ברקאי לא הירפה. אני עם תוכניתו גמרתי . ברחתי לגלי צה"ל מפני הפירסומות ברשת ב'.  

    למען הגילוי הנאות, למי שעוד לא יודע, אני מורה שובתת. כשאני שומעת  את פירסומי האוצר ומשרד החינוך על ההצעה הנדיבה ותוהה איך הם מעזים לזרות חול בעיני הציבור בהציגו הצעה פוגענית כמתת נדיב.מסתבר לי מתוך קריאה ב" אופק החדש" שעומדים לפגוע בכל מה שהשגתי בעשרות שנות עבודה, לפגוע בגובה המשכורת שלי, בתנאי העסקתי.ני חושבת שצריך להקים וועדת חקירה לבדוק מדוע ווסרמן הסכים לתנאים האלוץ האם הוא השתכנע שזה טוב למורים או שחס וחלילה יש משהו  שאיננו יודעים. איך הוא מעז לעשות דבר כזה ועוד למכור אותו כהישג. עדיף לחזור לעבודה בלא תוספת שכר מאשר לקבל את הרפורמה שהשרה הפרו' יולי תמיר. מעניין אותי מה היתה אומרת אם היו גוזלים את פירות עמלה.

     

     אני מאמינה שלולא היה זה ציבור גדול שרובו נשים, לא היו מעזים לנהוג כך שהרי מנשים מצפים לשרת בהתנדבות. ואין אויב גדול לנשים  מאשר נשים אחרות ש" עשו את זה" . בסתר ליבן

    הן בזות לחלשות מהן מתוך הזדהות עם "תרבות " השולט . אל תטעו לחשוב שהממסד בז לרן ארז רק בגלל חטאיו. עצם היותו נציג ומנהיג של קהל שרוב רובו נשים מכתים אותו בחותם החולשה. ווסרמן נכנע לתכתיב החביב של שרת החינוך ( אפשר להבין זאת במספר דרכים ), לא כן רן ארז. הוא לא משחק על פי הכללים שלהם. על כך לא סולחים לו. אני אומרת לכם שההצעה של משרד החנוך היא אחיזת עיניים או יותר נכון " עבודה בעיניים" בעזרה קלה של עיני , מזכ"ל ההסתדרות, נאמנו החדש של ברק. " חכו, חכו, ניפגש בבחירות.

    אגב, בחירות ; ש"ס , הגימלאים וישראל ביתנו הצביעו בעד דחיית העלאת שכר מינימום. הם כנראה יודעים משהו על הציבור הישראלי, קהלם, השוכח ביום הבחירות את הינטשותו בכל ימות השנה.. עוד על ההצבעה בפוסט של ג'קי 

    ולבסוף , בלי כל קשר, זולת הבוקר שבו צולמה תמונה זו. לפני ששמעתי את ברקאי מראיין את ווסרמן

    * בתגובה לדברי כתבת ( כמדומני) שהחמיאה לו על כך שעסק בדברים חשובים בתוכנית, בחינוך ובזכויות אזרח.

     בחלון חדר העבודה

    דרג את התוכן:
      6 תגובות   יום שני, 26/11/07, 09:55

      האם יש הבדל בין שרת החינוך הפרופ' יולי תמיר לבין השרה לשעבר לימור לבנת בגישתם למורים הרי זו וגן זו ניסו לכפות על המורים הסכם שנראה למורים הרסני. אלא שלבנת ישבה בממשלת ליכוד ולהסתדרות וגם למר ווסרמן לא היה אינטרס לעזור לה ( ואולי לעזור לעצמו) ואילו כעת השרה, מזכר אירגון העובדים מר עיני ויו"ר הסתדרות המורים היסודיים באותו הצד הפוליטי או לפחות בעלי אותו עניין. אי לכך, הם מפעילים על ציבור העובדים מכבש של השמצות והטעיה  כדי לאלצם לקבל הסכם לא נאות, לדעת ארגון המורים. הבוקר, ציינה השרה תמיר שמזכ"ל ההסתדרות תומך בהתנית העלאת השכר ביישום הרפורמה שלה שהרי לארגון המורים הצעה לרפורמה שנוסתה.

      אני מורה וותיקה שבעת רפורמות והנחתות של משרד החינוך. לי נראה שאחת הבעיות הגדולות במערכת החינוך הוא תזזית הפרויקטים, רפורמות ויסויים אך לא  אדון בכל אחת מן הרפורמות שעברו על מערכת החינוך. רק אחזור ואציין שהורדת מספר התלמידים בכיתה חיונית ועדיף היה להשקיע בכך במקום כל ההצעות של משרד החינוך. מה שקורה כעת הוא ביזוי המורה כעובד וכאדם.

      היום שמעתי משהו מעניין נוסף. השרה תהתה מדוע ארגון המורים מנסה להרוס את הארגון האחר וכאן " יצא המרצע מן השק" . מסתבר ובדבריה הוכח ( היא טענה שמר עיני תומך ברפורמה הכפויה)  שאחת הסיבות לשביתה המתמשך הוא אי רצונם של תמיר ועיני למנוע השג מארגון המורים כדי לא לפגוע בווסרמן. הרי יו"ר התסדרות המורים הוא שנטש את המאבק המשותף. בכל , השרה תמיר נותנת ידה לדיסאינפורמציה ולפגיעה בארגון עובדים.

      28/11/07

      היום קראתי בעיון את הרפורמה של שרת החינוך 'אופק חדש ' ואין לי לתארה אלא כגזל, בעיקר כשהדבר אמור

       במורים וותיקים שצברו גמולים שהם שעות לימוד והשתכללו, שיש להם שעות גיל. כפרופ' באוניברסיטה נהנתה

       יולי תמיר מהטבות, משעות עבודה מועטות, משנות שבתון משתלמות ומעוד דברים בזכות עבודתה בשנים שקדמו לכך. הינה היא באה אלינו , נישאת על כנפי אמונתנו בתמיכתה במורים ומנסה להכתיב לנו רפורמה  בכוחניות העטופה בכתיפת דיבורה השקט, בתמיכת האוהדים בתקשורת ובהישענות על אינטרסים של מפלגת העבודה שלא מפסידה אף פעם את ההזדמנות לבגוד בבוחריה, בתחום החברתי כלכלי.

      כשהצבעתי ל'עבודה' התכוונתי גם לתמיר ואולי בעיקר לתמיר , בתקווה שיהיה בעל בית נאור לחינוך וככל שאני שומעת אותה אני חשה מובסת וכשאני רואה את עיני פועלת אני מבינה שהכל חוזר על עצמו ועיני הפך לפרץ כפי שצמיר הפכה ללבנת. ישנם אנשים שהכוח לפעול מוציא מהם את הטוב ואילו על פי רב, ונראה לי שזה המקרה לפנינו, הכוח פוגם ביושרה.

      דרג את התוכן:
        0 תגובות   יום שני, 26/11/07, 02:14

        אין ספק כי בשביתה זו, בא לביטוי הזלזול התהומי של הממשל ברווחת התושבים. גם " הפוליטיקה " של ההסתדרות לא מוסיפה כבוד למוסד הזה. הרי  מר עיני יו"ר ההסתדרות הבטיח לפעול ליישוב הסכסוך. יאמר נא את דברו בקול ברור שנדע מה דעתו בנידון ובאיזה צד הוא תומך. האם נאמנותו למפלגת העבודה ולמר ווסרמן יו"ר הסתדרות המורים משפיעה על החלטתו  שלא להשבית את המשק לאות הזדהות עם המורים השובתים ולו ליום אחד. כבר ראינו שההסתדרות הפקירה חודשים ושנים את עובדי הרשויות והמועצות. גם צפינו בה בפעילותה הזריזה כשהדבר נגע לנמל אשדוד. פה הזדרזה הממשלה לפעול שהרי היא לא תיתן לבעלי ההון להפסיד. מה אכפת להם מעשרות אלפי מורים ובעיקר מורות ( כולה נשים, באמת, לא צריך לעשות מזה עניין). התלמידים מסתובבים ולא לומדים. גם זה לא נורא שהרי ידידי אלה המנהיגים את המדינה הזדרזו בוודאי לספק חלופה לילדיהם. האחרים, שלא יכולי להרשות לעצמם מורים פרטיים יחכו בסבלנות עד שראש הממשלה יעשה משהו בנידון. עוד שנים רבות תשלם החברה הישראלית על ההתנכרות של התקשורת למורים השובתים. הרי ממשלה זו, המונעת באמצעות איומי עיתונאים הנוזפים בה, מעל דפי עיתונים או מתוך צגי הפלזמה, הייתה מזדרזת לפתור את המשבר בחינוך,  לו תמכו אילי התקשורת במורים. אל נא תאמרו לי שדעתם של העיתונאים נקבעת באופן עצמאי והם פשוט לא סובלים את רן ארז שאינו נחמד וצדיק כמו יו"ר ארגון המורים המתחרה או יו"ר ועדים של חברת החשמל , התעשייה האווירית, הנמלים(דמה לי שמה שמשותף לכל אלה הוא ריבוי הגברים במפעלים אלה).

        מבלי להיכנס למחלוקת המתנהלת כעת בין הממשלה לבין ארגון המורים  אומר שההסכם שעליו חתם מר ווסרמן יו"ר הסתדרות המורים ממש מביש. מסתבר שבהסכם שעליו חתם הובטח לו שכל מה שאנחנו, מורי הארגון נקבל, יקבלו גם המורים השייכים לארגונו, המלמדים בבתי הספר היסודיים ובחטיבות הביניים.  אולי מר עיני מנסה להכשיל את רן ארז כדי להוכיח שמה שעשה ווסרמן היה הדבר הנכון.

        כבר כתבה המשוררת ש. שפרה , באחד משיריה:

        " שום דבר אינו כפי שהוא נראה" *

        עוד הערה קטנה. היום. בערוץ 1, בתוכנית שבה מעלים קטעים מימים עברו, דיבר בן אהרון  בתפקידו כמזכ"ל ההסתדרות. אני ממליצה למר עיני לבקש את ההקלטה כדי להיזכר מהם תפקידיו של ארגון עובדים.

         

         

        1/12/07 . שוב ראיתי את שרת החינוך בטלוויזה מעלה את שמו של מזכ"ל ההסתדרות מר עיני להוכיח את המורים על התעקשותם לשבות למרות התערבותו של עיני. יוצא שהתערבותו של עיני היחתה בעצם מלכודת דברש שאמורה היתה לספק אליבי לשרה ולאוצר. כנראה פעל בבחינת " שלח לחמך על פני המים" או מסיבות השמורות עמו. למשל שבירת ארגון עובדים המתחרה לארגון השייך להסתדרות. משונה שאף אחד מן המשדרים את הראיון עם השרה, והיו מספר כאלה במהלך הימים האחרונים, לא הביא איש מארגון המורים כדי להתייחס לדבריה.

        8/12/07

        אתמול שמעתי ( מפי מר בלוך , ברשת א', אם אינני טועה) שההצעה של מר עיני , מזכ"ל ההסתדרות, כוללת העלאת שכר בתמורה להעלאת שעות העבודה ובתמיכה ברפורמה. מבחינתי , אם זה נכון, הדבר סותם את הגולל על יחסי עם ההסתדרות. מעניין שמרבים לעסוק בעניין מבלי להידרש לבגידתו של מר ווסרמן, יו"ר אירגון המורים בציבור המורים. אמנם הוא הבטיח בהסכם שהמורים ביסודי יקבלו מה שישיגו המורים בתיכון אך בעצם הסכמתו " סינדל " אפילו את האוצר ומונע ממנו לבוא לקראת המורים של הארגון. אלה הדברים שנאמרו בתוכנית. אני לא המצאתי אותם

         

        13/12/07

         

        הינה, אשר יגורתי בא לנו 

         

        *ציטטתי מן הזיכרון ואני מתנצלת אם טעיתי

         

        שיניתי את הכותרת מ" מר עיני .......... כמלכודת דבש " ל" האם מר עיני......,הוא מלכודת דבש" כדי שהדבר יישמע כהשערה ולא כקביעה.

         

        עיבוד מחשב להדפס קולאגרף על רקע תצלום שלי ושל חברותי ללימודים בליווי מורתנו ( מוסתרת) בחצר בית הספר בפולניה.

        הערה אחרונה. מכיוון שלאחרונה אני עוסקת כאן בעניינים

        " ארציים"  בהבאתי כאן תמונות מן השכונה.

        דרג את התוכן:
          15 תגובות   יום שבת, 24/11/07, 16:08

          אתמול צפיתי בתוכנית , בערוץ 10, שבה הדוגמנית גלית גוטמן מפגישה משפחה עם חתנים פוטנציאליים. הפרומו ובו הערות  כנגד הפרידמנים ועוד שמות משפחה אשכנזיים, כנגד הלבנים החנונים ( איני  זוכרת את המונח) "הקרים " הושיבו אותי לצפות בתוכנית הירודה. אינני איסטניסית הנמנעת מתוכניות ירודות. לעתים אלו הן המושכות אותי ומספקות לי חומר למחשבה ( לעתים אני סתם נהנית מן הצפייה). אתמול, כשצפיתי במשפחה האשקלונית זכרתי את כל העלבונות ששמעתי ועודני שומעת הנוגעים למוצאי ולבני עדתי המורחבת שבימי נעורי כונו " וזווזים " או " רומנים".

          אמנם , אני נשמעת מתבדחת אך אתמול כשישבתי והקשבתי לאיפיון הגברים המרוקאים לעומת הפרידמנים לא צחקתי כלל. הייתי נבוכה בראותי את הראיונות שערכה המשפחה לקנדידטים ולדייט של הצעירה עם שני הנבחרים.

          המשפחה, אם, הבת הצעירה, הבן הגדול טענו שהבת, הכלה המיועדת, עורכת דין הגרה בתל אביב מביאה גברים שלא מתאימים לה ולא מתאימים למשחה. הם פצחו במספר סטיראוטיפיפ על אודות גברים מרוקאים שבהם השתמשה אמי כשהזהירה אותי מפני התחברות עם בני עדה זו.

          אחד הדברים שצצו ועלו בתדירות גבוהה היה עניין " המשפחה החמה" , תכונה שיוחסה למשפחה המזרחית ומבדילה אותה מזו האשכנזית. אני מציעה לערוך מחקר מקיף והשוואתי בעניין תפקוד המשפחות ממוצא שונה ולראות כיצה האינטראקציה בתוכה משפיעה על הצלחתו של האדם בחיים. כלומר על אושרו. לי יש מה לומר בעניין זה אך לא זה המקום להרחיב. כאן אני מבקשת להתיחס ל" גבר המזרחי החם" , כוונתי לתפקודו הרגשי ולא לתפקודו המיני, במסגרת המשפחה. האמנם הגבר המרוקאי לבבי יותר, מעניק רגשית יותר מן הגבר האשכנזי, תומך בבת זוגתו?

          לא הייתי נוגעת בדבר לולא עלה הדבר בתוכנית זו, לולא שמעתי שוב ושוב את הכמיהה לחזור לחמימות המזרחית כנגד הניכור המערבי.

           

          28/11/07

           

           קראתי טקסט של טלילה על חוברת " כיוון מזרח" חדשה וכתגובה יצא לי טקסט שאני מבקשת להביא כאן

          תנו לחיות, סתם לקום בבוקר, לשתות כוס קפה או תה או חלב או כל מה שבא מבלי להיות מיוחס לעדה , קבוצה, מקוטלג, מתויג, משובץ במשבצת הראויה שבה נגזר עליו לשהות כי כל מעבר גורר אישום דיון, תיוק מחדש. מבלי להינתח באיזמל חורץ בנשמה. תנו לחיות בשקט מבלי שנצטרך ליפול על מזבח הפירסומים
          עקודים בשלשלת מגדירה, מתייקת, המשיכת כל פריט אנושי בארסנל הציבור הישראלי לקבוצה ולתת קבוצה שתהלום איזו תאוריה נאו- פוסט קולוניאליסטית .ונאמר אמן, כן יהי רצון שיהיה יומנו לנו, שלא ניפול לידי מגדירינו. 
           

          אני קוראת להקים תנועה של הבלתי מסווגים. הרוצים להגדיר את עצמם בכל יום , בכל רגע מחדש.

          דרג את התוכן:
            6 תגובות   יום רביעי, 21/11/07, 01:57

            הבוקר, מחלון חדר העבודה.

             

            עמדתי לצאת. ניגשתי לחלון לסגור את התריס, היצצתי החוצה ופתאום הבחנתי בשלושה כלבים שחורים מקפצים בעליזות מתרוצצים על הכביש, על המדרכה, סביב הפח. שלפתי את המצלמה וצילמתי . רק לאחר שהעברתי למחשב גיליתי שבאחת התמונות רודף כלב שחור אחרי חתול שחור שלא ראיתי לפני כן וגם לא אחריכן. ראיתי רק שלושה כלבים. האם ייתכן שזה שנראה חתול הוא בעצם כלב.

             

            דרג את התוכן:
              6 תגובות   יום שבת, 17/11/07, 15:22

              אפשר להסתכל למעלה ולחייך

               

               

               

              צולם אתמול בבוקר, יום שישי. 

               

               

              עוד יום של שביתה. השנה אני אמורה ללמד בימי שישי. עוד לא יצא לי ללמד ביום ו' , אפילו פעם אחת. לא האמנתי שהשביתה תיערך זמן רב כל כך. זה עניין ממש תמוה.

               

               

               

              דרג את התוכן:
                26 תגובות   יום שבת, 10/11/07, 19:03

                איך קרה שבנינו כאן ערים כל כך מכוערות אני תוהה בעודי מאזינה לגברת שעלתה מבולגריה מתארת את זכרונותיה מעיר מגוריה אותה עזבה בגיל שלוש. ברגע זה היא נישאת על כתפי אביה בטיול יום ראשון בגן היפה ביותר בבולגריה. את שמו לא קלטתי. אני נתקעת שם, אולי בגלל האב, ודאי בגלל האהבה המתוקה הקורנת מסיפורה. אני נזכרת במה שמספרים לי על העיר שעזבתי בגיל עשר. סוניה אמרה שהיא יפה מוונציה. אחי אומר שיש בה מאה גשרים ואני איני זוכרת את הנחל אלא רק בוץ שחור וצדפים שחורות אותן הלכנו לחפש אחרי שעות הלימודים, אני וחברותי. המכות שחטפתי לאחר מכן זכורות לי היטב. הסתבר שהדבר היה מסוכן. אמי אמרה שהיינו עלולים לטבוע בבוצה וכמנהג אותם הימים לימדה אותי לקח שלא נשכח. אך לא על כך רציתי לדבר אלא על העיר שבה גרתי או בעצם על העיר שבה אני גרה כעת, ואולי על העיר באר שבע , כמשל. משם אני זוכרת רק את  החורבות שנראו מחלון דירתנו, אותן חשבתי לגבעות פלא,על כך בפעם אחרת ואת בית הקברות היהודי היפה והמפואר, על אחוזות הקבר המפוארות, הצמחים המטפסים עליהם ושפע העצים שבצילם שיחקנו , אני אחי בעוד אמי מתיחדת עם זכר אבינו, אותו לא הכרתי אף כי השתדלתי להביט בעצב  כל אימת שהצטלמנו על הקבר לתמונה משפחתית. כעת אמי קבורה בבאר שבע. עשינו לה מצבה יפה , של אבן בזלת אלא שבית הקברות עצמו משמים ואין בו את האווירה המסתורית הראויה. חם וצפוף שם. רק למתי מעט מרחב רב יותר, אלה הצדיקים שסביבם עוכים הילולות. לא כךבית הקברות בעומר. שם נאה ונעים ויש מקום להתיחד עם האמת מבלי לעמוד עם רגל אחת על הקבר השכן. יש שם עצים וצמחיה. מי שקונה וילה בעומר זוכרה גם למדכן נאה בנצח. אך לא על בתי קברות רציתי לדבר אלא על הערים ובהם אנשים חיים.

                 קחו למשל את באר שבע. שנים כעסתי על המלעיזים והמדברים בגנותה עד שיום אחד החלטתי להתחפש ללא תושבת באר שבע ולחלוף על פני המראות השגורים כאילו ראיתים לראשונה.  התמקדתי בקו חמש, הקו לאוניברסיטה, לקמפוס הקרוי על שם התורם מרקוס. כך מושכח לאטו שמו של בן גוריון שהאוניברסיטה קרויה על שמו. העיר באר שבע נמחקה מן הפרוטוקול מזמן. אך גם זה לפעם אחרת.

                קו 5 נוסע גם לבית החולים סורוקה. זה בית החולים היחיד בין אשקלון לאילת . כלומר כל חולי הנגב, אלה שאין ברשותם מכונית או שלא יכולים להרשות לעצמם מונית ספיישל ( בבאר שבע אין שרות כמחווה למטרודן) , נוסעים בקו זה ( לעתים גם בקו שבע או שמונה) . חלפתי בקו 5, הקו שבו אני נוסעת, כשאיני נובעת במונית, או בקו ארבע, על פני המסלול שבו חולפים סטודנטים בדרכם לתחנה המרכזית ( לרכבת יש להם מסלול עוקף באר שבע) וצפיתי ברחובות, בעיני זר. כך גם התהלכתי והתבוננתי באנשים.

                בעצם, לא על כך רציתי לדבר אלא על אנשים שהגיעו מערים יפות, מנופים אחרים לערים שלנו, כאן. מדוע לא בנינו גם אנחנו אחרת. הינה, בבאר שבע, בניינים מפוארים אחדים הנבנים בזכות תרומה זו או אחרת. כאן שכונות חדשות למכביר " הכל פה תוכנן ונבנה" מחדש. ישנה גם העיר העתיקה ובה בניינים מעניינים ובכל זאת, הכל קבור מתחת למן אזלת יד תכנונית.

                אנא, שמישהו יעלה לכדור פורח  ויצפה בבאר שבע. מישהו בעל מעוף , שיראה את העיר הזאת, את האור שלה, את השמים, את האנשים. יחוש את כיווני הרוחות ויבנה בהתאם. שיחבר בין השכונות המופרדות בהררי פסולת סנייו או בסתם חול בדרך שמכבדת את המקום.

                בשבוע שעבר הייתי ב" One Place" , מרכז הקניות החדש מול ביג שרב שלטיו קורנים רק באנגלית ( "אני לא יודע לקרוא אותם" , אמר לי נהג מונית אחד ) שנבנה ממתכת מעוגלת ומתאמץ להיראות חדיש , נוצץ ולא מפה. אלא שהאור המדברי הופך אותו לעיסה אפורה ומיושנת. כאילו היה זה עוד מקום שאפשר לשבת בו על הברזלים. בעניין זה הייתי אומרת לו " ראה את ביג וחכם" .

                שוב אני מתפזרת. רציתי לדמיין לעצמי איך זה לחיות בעיר כמו וורצלב ( ברסלאוו) שבה מאה גשרים. רק את השמים לא אחליף. מה הייתי עושה שם, בכל ימי הסגריר הללו.

                לא, בעצם רציתי לשאול איך קרה שבנינו כאן כל כך מכוער ? ואולי הערים האחרות יפות רק בתמונות או בזכרונם של אנשים. הרי גם אני חשבתי שנים שבאר שבע עיר חמודה. מפני שכשהלכתי ברחובותיה לא ראיתי אותה כמכלול אלא רק את המקטעים שלי. גם היום כשאניפותחת את החלון וראה את העצים ..די , צריך לסיים. עוד מעט תיגמר השביתה ואני לא הספקתי כלום .

                 

                אוי , אני חשה רגשי אשם . הרי אנחנו הפולניות לא מכבסות את הכביסה בחוץ. סתם יושבות בשחושך וסובלות.

                 

                 סוליקס הביא בתגובתו ( 6) קישור   למאמר שהוא הקדמה לספר הדן בעניין. שם מצאתי תשובות למספר תהיות אך איני מסכימה לרב מסקנותיו . אתיחס לדבריו לאחר שאקרא את הספר.

                דרג את התוכן:
                  2 תגובות   יום שישי , 9/11/07, 20:39

                  צפיתי בשאת נפש בח"כ כנסת אורון ממרץ המתעתד להצביע בעד ביטול ביטוחים משלימים המבטיחים טיפולים שלא כלולים בסל הבריאות  בנימוק שהדבר יעניק לאלה היכולים לשלם את הביטוח, טיפול, בעוד האחרים לא יזכו בטיפול זה. במקום לדאוג לאלה שאין ידם משגת לשלם ביטוח,טיפול נאות בכספי הסל הוא מנשל 80% מאזרחי ישראל את האפשרות לדאוג לעצמם.

                  ביטול ביטוח זה לא יפגע , כמובן, בעשירים כי אלה יוכלו לעמוד בהוצאות אלא במעמד הבינוני והבינוני הנמוך . ח"כ טיבי מתנגד לביטול הביטוח . אלא היחידים שדיברו.

                  הינה פרצופו " היפה" של אורון.

                  אני תוהה אם חברי הכנסת שיצביעו בעד ביטול הביטוח מוותרים על הטיפול הרפואי ועל כל ההטבות שהם מקבלים כי שאר העם לא זוכה בזה.

                   

                  דרג את התוכן:
                    0 תגובות   יום חמישי, 8/11/07, 13:07

                     

                     

                     

                    במסגרת ההיערכות לימי השביתה והעדר המשכורת קניתי לי עגלת קניות מתקפלת כדי להימנע כלל מנסיעה במוניות. משום מה אני מתקשה לראות את עצמי במצב זה.

                     

                     

                     

                    צולם מחלון המרפסת.

                    דרג את התוכן:
                      0 תגובות   יום שלישי, 6/11/07, 18:06

                      גברת, בקסקט משובץ, בגוני בז' וחום, נעמדה לידינו, הביטה בנו במבט נבוך, שואל, ממלמלת שוב ושוב " למה אתם הורסים את הילדים בגלל כסף". 

                      עמדנו במשמרת מחאה בצומת הקניון. כשהגעתי, באיחור, כבר החשיך. מורים אחדים נשאו לפידים , אחרים שלטים. אחת קראה במגפון, מדי פעם הצטרפו אחרים בשירים.  היו נהגים שצפצפו באהדה , זוג צעירים על אופנוע הפטיר  " תחזרו לעבוד".  

                      אמרתי לה שגם רופאים עובדים בשביל כסף, תוהה ביני לביני מניין שאבתי אמירה זו. "הינה ילדים הורגים ילדים" אמרה בשקט, בפנים מודאגות. אישה בשנות החמישים לחייה, בחליפה בהירה, בשרוולים ארוכים. עניתי  שזה קורה  כל השנה. היא נסובה ממני והתבוננה במפגינים, שבה ופנתה אלי " המורה של הבן שלי בן אדם טוב. הוא אמר להם לבוא משמונה עד עשר, בגלל הבגרות, בלי כסף" אמרה " אתם הורסים את הילדים" גם עד עשר זה לא מספיק, מה יהיה אתם, הם מסתובבים" .

                       

                      " מה עם ההורים ?" שאלתי "גם ההורים צריכים לחנך את הילדים" . היא שתקה לרגע, התבוננה בי במבט עצוב " הבן שלי הלך להסתפר לבד ועשה קוצים בשער . אמרתי לו שזה לא טוב. לא מתאים למשפחה שלנו. הבן הגדול גם עשה ככה. נשרו לו שערות מכל החומרים, הג'ל שהוא שם. עשרת אלפים שקל שילם לאחד בתל אביב בשביל לסדר ולא עזר. כל הזמן יש לו שערות בכיור. הקטן לומד בבית ספר דתי, זה לא מתאים"  אמרתי, " תעזבי את התספורת , תדאגי שלא יעשן ולא ישתה ".

                       

                      היא לא ענתה מיד  אלא שקלה את דברי ואז אמרה  "הרד בול הזה, אני לא יודעת מה זה. אמרתי לו לא לשתות." הסתכלתי בה במבט שואל. היא המשיכה "הוא ילד. החתן שלי , באנו אליהם, מוציא רד בול וודקה ונותן לו לשתות. אמרתי לו מה אתה נותן לבן שלוש עשרה לשתות דבר כזה. הוא צחק ונתן לו. אני אומרת לך גם מי שאומר שהוא חוזר בתשובה, חרה נשאר חרה. "

                       

                      פתאום קלטתי שכבר קיפלו את השלטים, כיבו את הלפידים והחלו עוזבים את הצומת. בירכתי אותה לשלום ומיהרתי גם אני אחריהם.

                       

                      אפילוג.

                      כשחזרתי הביתה רשמתי את השיחה ( ברובה כאן) ביני לבין הגברת. היום קראתי ב'ידיעות אחרונות' ( עמודי הכותרות עמ' 16) " רד בול וודקה שילוב מסוכן". מתברר שמחקר חדש קובע שרד בול מעורבב בוודקה גורם לבעיות .

                      דרג את התוכן:
                        0 תגובות   יום שישי , 2/11/07, 11:21
                          

                        האוטובוס עצר באמצע הכביש, מחוץ לתחנה. משאית חונה, באורות דלוקים,מול הקיוסק, מנעה את כניסתו.  איש ביטחון, גבר צעיר, ירד ממנו, ניצב לצידו ובחן בקפידה את העולים .

                        " משהו קורה " חשבתי לעצמי.  הבחנתי שלא בדק איש צעיר, שעלה אחרי,  בעל חזות מזרחית, שנשא על צידו תרמיל ענק . כותרות עיתונים אדומת החלו לחלוף בראשי. צידדתי  מבט אל נושא התרמיל, לו זקנקן שחור, מטופח . הוא עמד במרכז האוטובוס , מול הדלת, נשען  על החלון. נדמה היה לי שהוא חש שהנוסעים האחרים מגניבים אליו מבטים .

                        מולו, במושב שליד הדלת ישבו צעירות עטויות מטפחות . תהיתי אם הן בדוויות מן הדרום או סטודנטיות מן הצפון. לפניהן שתים בשמלות שחורות, רקומות ( ורדים אדומים ועלים ירוקים) , מטפחות לבנות כיסו את ראשיהן. שני מושבים ממנו ישב בדווי זקן , במעיל חום  וכפיה. לידו צעיר, בחולצת טריקו כתומה, דיבר בפלאפון, בערבית. נרגעתי כמעה, מאמינה שלא יעשה דבר , כל עוד הם באוטובוס. ירדתי ליד קופת חולים ג', שמחה שירדתי לפני שמשהו קרה.

                         

                        קניתי דפי אקוורל (20 דפים , 300 גר' , 50/65 סמ')

                        ב"מרכז לאמן", ברסקו, והחלטתי לחזור הביתה באוטובוס . לאחר הליכה קצרה ברוח  בטנית , שהניעה את הדפים ואת שקיות האשפה הכחולות, הדקיקות, שלתוכן הוכנסו, כאילו היו  מפרס הדוחק בי אחורה, חזרתי לחנות , השארתי את הדפים בכוונה לשוב  למחרת (יש לי "חודשי חופשי") ולהביא תיקיה שתגן עליהם בנסיעה. חשבתי לעבור בקרית הממשלה בדרך אל התחנה .

                         

                        במדרכה מול בנק דיסקונט, ברסקו סיטי ראיתי איש צעיר, צנום, לבוש חולצה לבנה ומכנסיים שחורים מדבר עם שני שוטרים, מנופף בידיים בהתרגשות ומצביע לעבר בית המשפט, חוזר ואומר " הוא הלך לשם, הוא הלך לשם" .

                        הם הביטו בו במבט מתעניין. כשחלפתי על פניהם ראיתי שמבטם נבוך. אחד מהם אמר " אבל עצרנו כבר חשוד אחד".  במדרכה מולי , לרגלי מדרגות הכניסה  לקריית הממשלה, מצד "שיפודי התקווה", התהלכו שני שוטרים נוספים.  וויתרתי על המעבר דרך קריית הממשלה,

                        המשכתי  ל" באר טבע " שבמלון  "גולדן טוליפ" ומשם הביתה. עליתי בתחנה  שמול  קופת חולים ג' . ליד הבית קניתי קצת ירקות שלצערי, מאוחר יותר, זרקתי לזבל, בטעות.

                         

                         

                        בתצלום 'גולדן טוליפ'. מראה מן התחנה מול קופת חולים ג' ,שצולם ביום למחרת ההתרחשות שתוארה בפוסט,  כשחזרתי הביתה נושאת את הדפים בתיקיה ומצלמת.

                         

                        דרג את התוכן:

                          הפעילות שלי

                          פרופיל

                          shulamit
                          1. שלח הודעה
                          2. אוף ליין
                          3. אוף ליין

                          ארכיון

                          פיד RSS