כותרות TheMarker >
    ';

    שכונה - אמנות בעם

    תחילה קראתי לבלוג\"שכונה\".לאחר זמן קצר הסתבר לי שלמלה קונטוציות נוספות המרחיבות את המושג ובכל זאת לא שיניתי את השם כי התכוונתי לדבר על השכונה שלי ועל העיר באר שבע. בסופו של דבר כתבתי קצת על השכונה , על המשפחה, מעט על רגשותי. לעתים גם עסקתי בענייני פוליטיקה וחברה.
    בהתחלה עוד העליתי מספר שירים וסיפורים. אחר כך בעיקר תצלומים, רישומים והדפסים.
    היום אני משנה את השם מתוך כוונה לשנות את ההתנהלות בבלוג ובחיים. ימים יגידו אם הפעם פעלתי כפי שהתכוונתי לפעול . בסופו של דבר העיקר הבריאות.

    ארכיון : 10/2009

    0 תגובות   יום שבת, 31/10/09, 22:50

    קיבלתי בemail והעליתי כאן

     

    לפי ויקיפדיה היתה אירנה פולניה

    "

    אירנה סנדלרפולנית: Irena Sendlerowa; ‏15 בפברואר 1910 - 12 במאי 2008) הייתה עובדת סוציאלית פולניה וחברת מחתרת שהתנגדה לנאצים בזמן מלחמת העולם השנייה. על פעולותיה להצלת ילדים יהודים הוענקו לה תואר חסידת אומות העולם ואזרחות כבוד של מדינת ישראל.

    אירנה סנדלר נולדה באוטבוצק, בת לרופא בעל השקפות סוציאליסטית, שרוב מטופליו באו מקרב תושביה היהודים של העיירה, השוכנת כ-20 ק"מ דרומית-מזרחית לוורשה.

    בראשית המלחמה הצטרפה לפעולות הסיוע ליהודים, בחלוקת מזון, דאגה ליתומים וסיוע כספי לאנשים, שהנאצים החרימו את רכושם.

    בשנת 1942 עבדה כמנהלת בכירה בעיריית ורשה, במחלקת הסעד. היא הצטרפה לארגון "ז'גוטה", שפעל מטעם הממשלה הפולנית הגולה בלונדון בסיוע ליהודים. כינוייה במחתרת הפולנית היה יולנטה ועיסוקה העיקרי שם היה בהצלת ילדים יהודים. היא סיכנה את חייה בפעולות חילוץ והצלה בעזרת אנשים שגייסה לעזרה, עסקה בזיוף מסמכים שהקנו ליהודים שמות נוצריים והשיגה אישורי מחלה, שנועדו להרתיע את הנאצים מהתפשטות מחלות מידבקות. יחד עם העוזרת שלה, אירנה שולץ, נכנסה לגטו בעילה של טיפול בחולים וכך הבריחה לשם כסף, מזון, תרופות ובגדים."

    דרג את התוכן:
      12 תגובות   יום רביעי, 28/10/09, 12:08

       

       

       

      מקומם  לקרוא את דבריו של סגן שר החוץ איילון  ש"אמר כי אבסורד שגם הוא, סגן שר בלי עבר צבאי, צריך להתגונן מפני האשמות כאלה" .זאת בתגובה ל"התרעה כי ארגונים פרו פלסטיניים מתכוונים לבקש צו מעצר כדי להעמידו לדין על מעשי ישראל במערכה עופרת יצוקה". 

       

      הוא אמר זאת בעוד ש " נודע כי קבוצה של עורכי דין בבריטניה אוספת עדויות כדי לבקש להוציא צווי מעצר אם יבואו לבריטניה מפקדים בצה"ל שהשתתפו בלחימה נגד חמאס ברצועת עזה. " 

      סליחה אדוני סגן השר (מן  האיחוד הלאומי!) . האחרים לכלכו את הידיים ואתה תאומר " ידי לא שפכו את הדם הזה"

      אני מציעה שישראלים המתנגדים  לאפשרות להעמיד  לדין אנשים שפעלו מטעם מדינת ישראל כחיילים או כעובדי ציבור לא יסעו לארצות המאפשרות העמדה לדין גם אם הם עצמם לא מאוימים. לא כפעולת חרם שהרי הדבר לא ישנה למדינות אלה אלא כאות להזדהות עם מצוקתם של אלה שפעלו מטעמנו.שגם ראשי המדינה לא יסעו לשם למרות שעומדת להם הגנה מתוקף תפקידם.  אני חושבת שזה נכון גם במקרים שבהם איננו מזדהים עם השקפותיהם הפוליטיות או עם המבצעים שבהם השתתפו. (עם זאת אני מחייבת בדיקת של כל האשמה ספציפית שתעשה בארץ על ידי רשויות החוק. )

       

      איני מצפה זאת מאותם אזרחי ישראל הרואים במעשי החיילים פשע מלחמה אלא מאלה שחשבו שחושבים שהחיילים, המפקדים ואנשי הציבור " עושים את העבודה " בשביל כולנו .

       

       

      קישורים:

       

      מאמר מרתק של דר גיא בכור המציע פרשנות אחרת להתנהלותה של איראן. לדעתו כדאי לשקול את האפשרות שלאיראן אין בעצם כל כך הרבה אורניום .



      התמונה שצריפתי  למעלה לקוחה ממצגת: עשור מבעד עדשת המצלמה של רויטרס . ראיתי אותה רק בערב והחלטתי לצרפה בעקבות הדיון עם אמיתי סנדי.( בתגובות)  
      בתמונה שצולמה ביוני 2007 - פעיל  חמאס בתוך מכשיר השיקוף במעבר רפיח יומיים לאחר השתלטות החמאס  על הרצועה. מעניין שב'הארץ ' מנו לקחתי את התמונה ואת הכיתוב מכנים את לוחם החמאס " פעיל" כאילו היה איזה פעיל חברתי . אולי פעיל שכונות או פעיל פוליטי במערכת בחירות.

      דרג את התוכן:
        4 תגובות   יום שלישי, 27/10/09, 12:27

         

         

        גגגגגגגגגגגגגג 

         

         

         

         

        דוצ'י  כפי שצולמה  בידי אחותה צביה במביורה האחרון במוסזוויל , ארבע שנים לפני מותה בסוף אוקטובר 97 , במוצאי סוכות .

         

        כעת אני מבוגרת ממנה בשנתיים. היא מתה בגיל 60.היא ממשכיה לחיות במחשבותי וביצירתי . יהיה זיכרה ברוך . מעל לכל בחכמתה ובנדיבות לבה היא היטיבה עם רבים. היא הייתה חכמה מאד. אדם נדיר. יהי זכרה ברוך. 12 שנה אני מדברת אתה , מתווכחת, מאשימה, מתנצלת, מצטדקת ומישבת את הסכסוכים. נראה לי שהגיע הזמן להירגע ולנהל. מספר שבועות לפני שנפטרה אמרה שהיא רוצה להתאבד. ביקשתי שלא תעשה זאת כי לא יהיה לי עם מי לדבר ( זה מה שהיא הייתה אומרת לי כשאני אמרתי שאני חוששת שאני עלולה למות) . היא ענתה לי שיהיה לי יותר טוב כי אוכל לדבר אליה מבלי שתענה לי. מאז מותה אני מנסה לענות לי בשמה.

         

          

         

        ffffffffffffffff

        דוצ'י, תצלום אחרון

         

         

        בתחריט זה השתמשתי בתמונת פספורט שלא היכרתי . מצאתי אותה בארנק שלה ( הוא עדיין שמור אצלי) מספר ימים לאחר מותה.היא נפטרה בסוף אוקטובר  לפני 12 שנים במוצאי סוכות.

         

         

         

         

         

        דדדדדדדד
         

         

         

        גגגגגגגגגגגגגג

         

         

         

         

         

         

         

        .

        דרג את התוכן:
          6 תגובות   יום שלישי, 20/10/09, 15:13

          תראו איזה אוצר הונח בפח הזבל ( כמו נזם זהב באף חזיר) . מיניבוס וורוד לתפארת. לו רק הניחו אותו על הפח או על הגדר ליד הפח היו הילדים מגיעים אליו ( או מחשפי אוצרות אחרים) בלא הצורך להיכנס לתוך הפח.

           

           

          קקקקקקק

          להגדלה לחץ על התמונה 

           

           

          אני מציעה לשים ליד כל פח מכולה שלתוכה אפשר לזרוק דברים שיכולים לשמש אחרים מבלי שאלה יזדקקו לחיטוט בתוך הגיפה. מן מכולה נוחה לגישה שתמנע פיזור האשפה על המדרכה. אולי אפילו כדאי להעביר בבית הספר, במסגרת שיעורי מחזור ושימור הסביבה, הנחיות  לחיטות נאות באשפה תוך שמירה על הניקיון מסביב לפח. http://cafe.themarker.com/view.php?u=11675

           


          משום מה המיניבוס הוורוד נגע ללבי. בעצם, כל צעצוע זרוק מצער אותי. נדמה לי שאני חשה קירבה לצעצועים יותר מאשר לייצורים חיים. בכל אופן, כך היה פעם. כעת נהייתי פחות סוציופאטית. אני אפילו כמהה לחברת בני אדם למרות שאני עדיין אוהבת צעצועים ומתקשה להיפרד מהם. אני מנמקת זאת בצילום שהרי אני משתמשת בצעצועי לצילום , בעיקר בצילום רב חשיפות. אתמול הייתי בתיכון כדי להסדיר עניינים אחרונים ולקחת עוד דברים שהשארתי והסתבר לי שהמורה שעובד בחדר במקומי זרק בובה שהשארתי במחסן. צילמתי אותה לסידרה ורציתי להמשיך בכך. בובה זו , החסרה יד אחת ,מצאתי על פח זבל ואספתי אותה לבית, צילמתי  וגם לקחתי לבית הספר כדי שהלמידים יציירו אותה. כעת היא חזרה לפח הזבל, מפורקת. אולי מישהו אחר ימצא אותה וירכיב אותה מחדש.

           

           


          מחירי הדירות בבאר שבע עולים  כי אחוז גבוה של דירות יד שניה הן להשקעה
          דרג את התוכן:
            2 תגובות   יום ראשון, 18/10/09, 01:01

            תמיד קורה משהו מרתק

             

            איני  יודעת אם גם ברחובות אחרים קורה כל כך הרבה כמו ברחוב שלי, בעיקר בסביבות פח הזבל. כמעט תמיד כשאני עוברת ליד החלון או יוצאת למרפסת אני מבחינה במשהו אחר המשנה מהר. למרות שלאחרונה אני מנסה להמעיט בצילום אני מתקשה להימנע מכך.

             

             

             


            קישור ל

             

            http://cafe.mouse.co.il/nodes/t/127/652/9/file_0.doc

             

            אנימציה מקסימה באמצעות

            דרג את התוכן:
              0 תגובות   יום חמישי, 8/10/09, 01:23


              שיניתי את שם הבלוג כי השם הקודם כבר לא הלם את מה שרציתי לעשות כאן. בעצם, כבר מן ההתחלה לא פעלתי על פי הצהרת הכוונות בפתח הבלוג.כעת, בשעה זו,  כבר אין לי כוח או חשק למלים. נראה לי שהתמונה* שהעלית לכאן תדבר טוב ממני. אני מקווה שהמלים יגיעו בימים הקרובים. 

              מועדים לשמחה

              שולמית 

              דרג את התוכן:
                6 תגובות   יום חמישי, 1/10/09, 22:34

                לפני מספר ימים התקשרו אלי שתי חברות ( כל אחת בנפרד) ושאלו אותיאם אני חברה בפייס בוק. אחת שלא ממש מצויה בענייני אנטרנט,( זולת קבלת email ) ביקשה לדעת מה זה. שאלתה עוררה אותי לתהות מהו אותו הדבר המדובר שאליו נרשמתי לפני כשנה ( או משהו כזה) אך נמנעתי מלבקר בו מחמת חוסר עניין או חוסר זמן ואולי מפני תחושת הדחיסות שהוא משרה עלי. נדמה לי שהפריע לי כשגיליתי שמספר תלמידים בתיכון מבקשים חברות. משהו בי התקומם כנגד זה ובעצם  כמעט שלא ביקרתי בפייס בוק שלי . מה עוד שאני לא ממש יודעת להתשתמש בו וגם קשה לי להתבטא בכתב, באנגלית.  בכל אופן, כעת אני בפנסיה ואין לי כבר תלמידים בתכון. אני חשה חופשיה לנוע אפילו בפייס בוק.

                תחילה, כשנכנסתי לאתר שלי לא הבנתי את ההתרחשות בו אך לאט , לאט , התחלתי להבין מעט. כך גם גיליתי את אתר קטע שבמבט ראשון, מרפרף, מצא חן בעיני.

                כואב לי הגב מן הכתיבה. אקום להמתח ואסתובב קצת. אולי אפילו אשטוף את הכלים בעודי מאזינה לתוכנית של חנוך דאום והפסיכיאטרהדוקטור אילן רבינוביץ' 'בגלי צה"ל.

                היה מעניין. הפעם התארח הטניסאי אנדי ראם .  יש בהם משהו מצחיק, בשני המראיינים, משהו חמדני בבואם לראיין .  הינה קטע על הראיון


                כעת אני מקשיבה לתוכנית יפה מאד. ציפורי לילה עם אריה ברק ואלבומה החדש של ברברה סטרייסנד המוקדש לקטעי ג'אז קלאסיים וחדשים, בהפקתה של הזמרת דיאנה קרול . בדרך כלל איני משתגעת על סטריסונד למרות

                שאני מעריכה את כשרונה  אך מה שאני שומעת היום מוצא חן בעיני. גם  המגיש מוצא חן בעיני  למרות קולו הרדיופוני, היפה מדי . חיפשתי קישור אליו אך איני יודעת עליו מספיק כדי להיות בטוחה שהקישור נכון. 

                 

                אני אוהבת רדיו טוב והערב גלי צה"ל טובים בעיני.


                 
                דרג את התוכן:

                  הפעילות שלי

                  פרופיל

                  shulamit
                  1. שלח הודעה
                  2. אוף ליין
                  3. אוף ליין

                  ארכיון

                  פיד RSS