כותרות TheMarker >
    ';

    שכונה - אמנות בעם

    תחילה קראתי לבלוג\"שכונה\".לאחר זמן קצר הסתבר לי שלמלה קונטוציות נוספות המרחיבות את המושג ובכל זאת לא שיניתי את השם כי התכוונתי לדבר על השכונה שלי ועל העיר באר שבע. בסופו של דבר כתבתי קצת על השכונה , על המשפחה, מעט על רגשותי. לעתים גם עסקתי בענייני פוליטיקה וחברה.
    בהתחלה עוד העליתי מספר שירים וסיפורים. אחר כך בעיקר תצלומים, רישומים והדפסים.
    היום אני משנה את השם מתוך כוונה לשנות את ההתנהלות בבלוג ובחיים. ימים יגידו אם הפעם פעלתי כפי שהתכוונתי לפעול . בסופו של דבר העיקר הבריאות.

    ארכיון : 5/2011

    6 תגובות   יום שישי , 20/5/11, 01:58

    ''

    לפני כחצי שעה הופתעתי למצוא ביו טיוב סרטון שעשוי מרישומים שלי שפירסמתי, השנה בציון שמי. שמחתי לראותו כי זה מה שאני רוצה מאינטרנט כשאני מעלה את הדימויים שלי שיפוצו , בתנאי שישמרו על זכויות היוצרים שלי ועל יחוסם אלי.  

    דרג את התוכן:
      9 תגובות   יום שישי , 20/5/11, 00:36

      ''

       

       

       

      ''

      ''

       

       

       

       

       ''

       

       

       

      לפני כשנתיים התחלתי לעבוד עם גלויות ששלח אבי לאמי לאחר מלחמת העולם השניה , מעיר הולדתו קוניסק ( פולין) , לשם נסע לחפש את בני משפחתו. הגלויות נשלחו לזלוטוריה, לבית שבו נולדתי, כחצי שנה לאחר מותו.  הן הזיכרון הממשי היחידי מאבי מפני שבאופן תמוהה לא נותר אף לא תצלום אחד שלו. מעניין שרק בשנה האחרונה התחלתי לחשוד שמאחורי העדר תצלום מסתתר איזה סיפור כיסוי להולדתי.

      בסידרה , שמתוכה אני מעלה מספר עבודות  כלול טקסט מאחת הגליות (כבר איני זוכרת מה כתוב בה).  העבודה המוצגת כאן  כראשונה נעשתה הערב, לפני כדקה, לאחר שבחנתי את העבודה עם הרקע האדום ( השניה) וחשתי שהיא חורגת בדרך לא נכנונה מיחסי האם /ילד שהותוו בעבודה המוצגת כאן כשלישית  והיא בין העבודות הראשונות בסידרה שנתנו לה את אופיה. אפשר לומר שאופיו הסופי של הדימוי המוצג כאן ראשון התגבש תוך כדי כתיבת הפוסט. ההעבודה הרביעית היא וריאנט על  העבודה השלישית ונעשתה לפני מספר חודשים.

      ברגע האחרון החלטתי להוסיף גם את זו

      ''

      גם היא נעשתה הערב. הפנים הם פני בהיותי בערך בת תשע או עשר

      פורסם לראשונה לפני מספר ימים ב"במחשבה שניה"

      דרג את התוכן:
        2 תגובות   יום שבת, 14/5/11, 12:35

         

        ''

        התמונה צולמה בערב הזיכרון , בבוקר ( מחלון המרפסת)

        ''

        צולם אתמול ,בלילה , ליד "עשן הזמן"

        ''

         צילמתי היום לפני כשעה וחצי, דרך זגוגית החלון הסגור

        הדברים נכתבו ביום עצמאות ופורסמו לראשונה ב"במחשבה שניה" ומתייחסים גם לדיון שהתחולל באתר זה בעל אודות  הזיכרון וטקסי הזיכרון.

          

        .רק לאחר שהרגשתי שיש באמתחתי שלושה דימויים המיצגים במידה לא מעטה את תפיסת העצמאות שלנו החלטתי לכתוב פוסט זה. תחילה חשבתי לדון בייצוגים בהרחבה אך החלטתי לוותר על דיון נרב ולהתיחס רק , בהערה, קצרה, לדייון שהתנהל "בבמחשב שניה" .

        כשהייתי מורה חיילת  במושב אלישמע, במסגרת מה שכונה אז " בעור הבערות" ואחר כך זכה לשמות מכובסים שכבר איני זוכרת, סיפרה לי תלמידה, שלצערי איני זוכרת את שמה אך אני מיטיבה לזכור את חכמתה ואת תבשיליה, שכאשר הם רואים, מרחוק, שהעובדת מטעם המדינה ( עובדת סוציאלית?) מגיעה בזמן שהם יושבים ואוכלים, הם מורידים את כלהכלים מהשולחן ויושבים לאכול על הרצפה.  כבר סיפרתי את זה כאן, באחת התגובות אך אני חוזרת לסיפור זה כדי לומר שכדאי להסס, לרגע, לפני שאנחנו  אומרים לאחרים כיצד לחיות, כיצד להתאבל, כיצד לחגוג ומה להרגיש.

        בדברי אני מתייחסת לדיונים הנרחבים שהתנהלו כאן בסוגית טקסי הזיכרון וטקסי יום העצמאות. אני לא אוהבת טקסים. לא מטעם הממשלה ולא טקסים אלטרנטיביים. הדבר נוגע גם לטקסים אחרים. פשוט אין לי סבלנות לכך. עם זאת, נראה לי שזכותו של אדם לקבוע כיצד יערוך את הטקסים שלו. איני שוללת את הדיון שנערך בעניין הטקסים אלא את ביטול זכותו של האחר לעשות זאת אחרת.

          

         

          

        דרג את התוכן:
          18 תגובות   יום רביעי, 4/5/11, 13:37

          כרזה מרגשת שפנתה אלי בשמי קיבלה את פני בהיכנסי ל'קפה' . הם אפילו יודעים את שם המשפחה לי.

           

          ''

           

           

          והם כל כך דואגים לי. באמת, זיכרוני שאף פעם לא הצטיינתי בו , בוגד בי לעתים יותר מזומנות, לאחרונה. אני מנסה להתנחם במחשבה שהדבר נובע מעומס המידע והידיעות הרבות שצברתי, בלי עין הרע, במהלך השנים אך עמוק, עמוק, בלבי אני יודעת שזה גם קשור, קצת , לגילי.

          ''

          אגב עניין זה, אבקש מאלה הדואגים  לרווחתי להסביר לי לאיזו גלולה הם מתכוונים שהרי הסתבר שאפילו אקמול עלול להיות מסוכן. האם יש משהו שאני לא מבינה או לא זוכרת בהקשר להצעה שלהם?

          שוב הסתבר לי שאנשים כאן ממש נחמדים. הינה הם דואגים להזכיר לקשישים לקחת את התרופות שלהם. נהג אוטובוס חביב אמר לי שצריך לומר אזרחים וותיקים אל לי לא אכפת לי איך קוראים לזה העיקר שאני מקבלת הנחה.

          ''

          אני חושבת שזה פוסאלן כנגד האוסטאופורוזיס. אתמול סיפרה לי מכרה שהיא לוקחת רק פעם בחודש ואולי בעצם, זה רק פעם בשבוע. אני באמת צריכה להיכנס לאתר הנחמד הזה אך איך אעשה זאת אם איני זוכרת על איזו גלולה הם מדברים.

          דרג את התוכן:

            הפעילות שלי

            פרופיל

            shulamit
            1. שלח הודעה
            2. אוף ליין
            3. אוף ליין

            ארכיון

            פיד RSS