כותרות TheMarker >
    ';

    שכונה - אמנות בעם

    תחילה קראתי לבלוג\"שכונה\".לאחר זמן קצר הסתבר לי שלמלה קונטוציות נוספות המרחיבות את המושג ובכל זאת לא שיניתי את השם כי התכוונתי לדבר על השכונה שלי ועל העיר באר שבע. בסופו של דבר כתבתי קצת על השכונה , על המשפחה, מעט על רגשותי. לעתים גם עסקתי בענייני פוליטיקה וחברה.
    בהתחלה עוד העליתי מספר שירים וסיפורים. אחר כך בעיקר תצלומים, רישומים והדפסים.
    היום אני משנה את השם מתוך כוונה לשנות את ההתנהלות בבלוג ובחיים. ימים יגידו אם הפעם פעלתי כפי שהתכוונתי לפעול . בסופו של דבר העיקר הבריאות.

    ארכיון : 7/2011

    2 תגובות   יום שישי , 29/7/11, 13:23

    ''

    בביקורי במאהל ב27 ביולי, תרשמתי מתמונות המחאה ברוטשילד ומשני ביקורים במאהל בבאר שבע שיש הבדל  בין " האזרחים" הנלווים למחאה בשני המתחמים. בתל אביב, הם נראים לי כאנשים ממעמד הביניים ואילו בבאר שבע אלה "אנשי מצוקה" שמקווים להיוושע מהמחאה או שלפחות מישהו יאזין להם. בדומה לתל אביב, גם כאן רואים צלמים ומדי פעם , גם אחרים, הנראים כבני מעמד הביניים, שקופצים לרגע או צופרים במכוניות החולפות. ללא שום צל של ספק גם במחאה זו ברור היכן המרכז והיכן הפריפריה. הייתי במאהל רק פעמיים לכן איני יודעת כמה אמנים הגיעו לכאן וכמה מיטיבים דאגו לספק אוכל למוחים. אפשר להאשים אותי, בצדק, שלא הלכתי לשם יום, יום. פשוט, הדבר לא עלה על דעתי שגם אני צריכה להיות חלק מהמחאה כי הרי אני רק מתעדת, מתבוננת על הדברים ואיני אוהבתלקחת  חלק במתרחש. בביקורי ב28 ביולי , התמונה אחרת. מעגל גדול של דוברים ומגוון

    אתמול, צילמתי בערב  כאשר רוב הצעירים נסעו להפגין בכיכר המטוס בנווה זאב. אחת הצעירות אמרה שהם רוצים לרמוז ל" סופר טאנקר" של נתניהו. היא הבינה היטב שאם בבאר שבע לא עושים איזה גימיק לא מזכירים אותם. 

     

    ''

     

    לא נסעתי אתם כי לי זה רחוק מדי והעדפתי לבדוק מה התחדש במאהל. קודם כל הבחנתי בשני בתי השימוש הכימיים שזהרו באור השמשמ השוקעת. דבר כה עוד לא ראיתי. התבוננתי בהם מרחוק וגם צילמתי.

     

     

     

    ''

     

    רק סטודנטים מעטים נותרו במאהל בזמן שחבריהם הפגינו וחלקם שוחחו עם אנשים מבאר שבע  ששיתפו אותם בבעיות הדיור שלהם  מקווים, אולי , שמהם תבוא הישועה.  היו גם כאלה שהגיעו להביע אהדה והזדהות. אחרים כדי לצלם.

     

    ''

     בנוסף לשרותים הכימיים, הרשים אותי האוהל הלבן. לו היה לי גן, הייתי שותלת בו אוהל כזה. נראה לי שזה יכול להיות פיתרון לא רע לדיור בקיץ. בחורף , אפשר לגור בחביט

    ''

     

    28 ביולי. חידוש נוסף , מקרר. המסעדה הסמוכה מספקת את החשמל.

    ''

     

     

    עד כה דיווח מ27 ביולי

    מכאן דיווח מ 28 ביולי

     

    ''

     

    אני מודה לאלהים המזמן את המקרים המוצלחים בתצלומים מהירים על שזיוג את בקבוק הקולה לצילו הארוך על חולצת התכלת של זו שדיברה בשצף כנגד הקפיטליזם. אני, כמובן, איתה. גם אני אוהבת קולה ושונאת קפיטליזם בעיקר מפני שאין לי קפיטל שארצה לשמור עליו. אני מקווה שהמעט שנצבר בקופת הגמל ובקרן ההשתלמות לא ייפול קורבן לתאוות התספורות שפקד את טיקונינו. בכל אופן , נהניתי לגלות את צילו של בקבוק הקולה על לוח ליבה של הדוברת האנטיקפיטליסית שגדלה בד', ממש קרוב למאהל שבו התאספנו למחות ולבטא את תחושת המרירות , האכזבה,  היאוש ובו זמנית גם תקווה .

     

    ''

    אני מודה שאני אדם סקפטי, בעיקר בכל מה שקשור לטיבם של בני האדם (זה כולל אותי). אולם הערב הופתעתי כשראיתי באיזו דרך נעימה ומכובדת ניהלו הצעירים את הדיונים. כל מי שרצה לדבר, דיבר. כמעט שלא התפרצו לדברי הדוברים. אני מלאת הערכה לאנשים שאירגנו את המפגש מפני שגילו יכולת הקשבה, סובלנות ואמפטיה.

    אמנם, במקרה אחד אפשר היה לזהות איזה מתח, או יותר נכון, דאגה של פעיל שכונות למקומם לאחר ימי המאהל המאחדים אך הדברים התקבלו בשקט ובהבנה.

    חידשו אחראון: מקרר גדול וזוהר. אספקת חשמל באמצעות מסעדה שכנה. זה אומר לי שעלי לבקר בה.

    הערב, הסתובבו במאהל מספר ילדים קטנים שנותרו ממצעד האמהות. אחת מהן הפליאה בפעלוליה.

     ''

     

    .

     

     פורסם לראשונה ב"במחשבה שניה"

    דרג את התוכן:
      2 תגובות   יום שישי , 22/7/11, 12:55


      ''
      חזרתי עכשיו ממתחם מחאת האוהלים בבאר שבע( ליד מרכז המורים, קרוב לאוניברסיטה בגבול בין השכונות ד', ו' , באזור שבו גרים סטודנטים רבים בקרב אוכלוסיה חלשה). הסטודנטים פועלים בשיתוף נציגי שכונות, צעירים מבאר שבע והדרום. גם אנשים מהשכונה נמצאים במאהל, כולל ילדים. כבר באוטובוס, בדרך למאהל, שמעתי את הנהג והנוסעים מהללים את המאהל ואת היושבים בו. הנהג אמר שיש שם אינטלקטואלים שמארגנים גם אירועים, כולל אירועים לילדים.

      הערב החליטו יושבי המאהל לחסום את הכביש הראשי. חששתי שהדבר יעצבן את הנהגים ויסיט את דעת הקהל נגדם אלא שטעיתי. הנהגים צפרו לאות הזדהות ולאחר מכן פנו לכביש עוקף. החסימה ערכה כחצי שעה או קצת פחות . המשטרה הגיעה ולאחר זמן קצר המארגנים ביקשו מהחוסמים לעלות למדרכה וכך נעשה. לצערי, השוטרים עצרו צעירה מבאר שבע שעצבנה שוטר. מעשה זה הרגיז מאד את הבאר שבעים שצפו בנעשה מן הצד ובעיקר זה עיצבן אותי. הסטודנטים הבטיחו שהשוטרים הבטיחו להם שלא יפתחו לה תיק פלילי. הסטודנטים אמרו שיסעו לשחרר אותה. אני לא הייתי סומכת על השוטרים. נראה לי שהמשטרה בחרה לפעול על החוליה החלשה. מעניין שהי אלא נגעה במישהו מהסטודנטים. כנראה, בבאר שבע יש כבוד למשכילים.

      הסיסמה של המאהל בבאר שבע: דיור בר השגה .

      למוחורת החסימה

      היום סיפר לי אחד מהמארגנים שגם נפתח נגדה תיק אך נאמר להם שהוא ייסגר. המעשה מטיל צל שחור על הפעילים וגם על המשטרה. מעניין אם בכל ההפגנות ומאהלי הדיור נפתח תיק למישהו. בכל אופן, היא לא מן הסטודנטים אלא מישהי שלקחה ממש ברצינות את ה"תחריר". זה מזכיר לי שסבתא שלך, ליזה, שהייתה מהפכנית עד שהתפקחה בדרך הקשה, הזהירה אותי מפנין. כל כך רציתי להלל ולשבח את ההתנהלות במאהל בבאר שבע אך המעצר מעכיר את פעילותם. בעיקר, אי ההבנה שלהם כמה זה עלול להזיק לה. ובכלל, יש להם אחריות למה שקרה אך נראה לי שהם לא מכירים בכך. זה נרא הלהם זניח

       

       


      ''

       

       

       אגב, לבאר שבע לא הגיעו האוהלים של אלדד יניב

       

       


      ''

       



      ''

       



      ''

       

       

      תמונות נופות בעתיד. אפשר גם  להציץ כאן

      דרג את התוכן:
        6 תגובות   יום ראשון, 3/7/11, 19:26



        ''

         

         

        " יום אחד קם  אדם ומגלה  שהחליפו את העולם בזמן שישן. לכאורה, הכל אותו הדבר ובכל זאת, הוא יודע בוודאות, שהעולם שאליו התעורר אינו זה שהיה כששכב לישון. הוא מבחין מיד שגון האור שאליו הוטל עם בוקר שונה. לא עוד האור הלבן המכיל את כל הספקטרום אלא אור חסר, אור צהוב.

        לכאורה, הכל נראה אותו הדבר. הכלב הנובח לקראתו הוא כלבו והחתול המתחכך ברגלו , חתולו אך הוא יודע בוודאות מוחלטת שכל אלה אינם אלא צל צילו של מה שהיה עולמו ( קודם). מיד הוא מבין את מה שנעשה לו  ומחליט שלא לשכוח את עולמו הקודם.

        מעתה ישקיע את כל מרצו בפענוח ההונאה האפלה שגזלה ממנו את העולם הסגי נהור והחליפה אותו בעולם מעומעם. הוא לא מתבונן יותר במה שהיה אי פעם נוף הנשקף מחלונו ומדמיין לעצמו את הנוף האמיתי שהיה שלו עד לאותו הבוקר שבו קם ומצא שהעולם אחר ורק הוא נותר שריד בודד מאותו עולם שבו האור לבן . לרגע , חולפת בו תקווה שנותרו עוד כמותו אך הוא מתנער ממחשבה זו בהבינו שהכל נעשה בעטיו. " *

         

         

         

        ''

         

         

         

        למיטב זכרוני, בעונה זו, האור אמור להיות לבן, חותך את העולם לפיסות אור וצל כשגבול חד וברור מבחין ביניהם. בפועל , האור מזדחל צהוב וכבד. האוויר מרובב באבק צהבהב, ענפי העץ שליד המרפסת  מזדהבים בכתום גם בשעות הצהריים ואילו בשעות הערביים הם נעטפים בסגול.

        לכאורה, אני אמורה להיות מרוצה כי הדבר טוב  לצילומי אווירה ויעידו על כך תצלומי הנוף הנשקף מחלון רכבת חולפת, שחלונותיה מכוסים בשכבת אבק עבה, אלא שאני מתגעגעת לאור הלבן המקלף את העצמים מהווייתם הבשרית. 

        איני יכולה בלעדיו. כמו שהתפתחותו הנאותה של תינוק תלויה במעבר נכון משלב לשלב כך גם אני זקוקה לשלב האור הלבן הבוהק שיטעין אותי באנרגיות שיפרנסו אותי בימים ההולכים ומתקצרים.

         

         

         

         

        ''

         

         

         

         

         

        הערות:

        1.    הטקסט למעלה, המוצג כמובאה, נכתב לפני מספר ימים.  

        2.  אלבום תמונות מאותה הנסיעה לתל אביב ובחזרה

         

        דרג את התוכן:

          הפעילות שלי

          פרופיל

          shulamit
          1. שלח הודעה
          2. אוף ליין
          3. אוף ליין

          ארכיון

          פיד RSS