כותרות TheMarker >
    ';

    שכונה - אמנות בעם

    תחילה קראתי לבלוג\"שכונה\".לאחר זמן קצר הסתבר לי שלמלה קונטוציות נוספות המרחיבות את המושג ובכל זאת לא שיניתי את השם כי התכוונתי לדבר על השכונה שלי ועל העיר באר שבע. בסופו של דבר כתבתי קצת על השכונה , על המשפחה, מעט על רגשותי. לעתים גם עסקתי בענייני פוליטיקה וחברה.
    בהתחלה עוד העליתי מספר שירים וסיפורים. אחר כך בעיקר תצלומים, רישומים והדפסים.
    היום אני משנה את השם מתוך כוונה לשנות את ההתנהלות בבלוג ובחיים. ימים יגידו אם הפעם פעלתי כפי שהתכוונתי לפעול . בסופו של דבר העיקר הבריאות.

    ארכיון : 11/2019

    4 תגובות   יום שלישי, 26/11/19, 12:09

    http://cafe.themarker.com/image/3487796/

                   150/100 סמ'  על בד. מומלץ לצפות בהגדלה 

     

    הנוף שלפניכם שהורכב בהרכבה עצמית מנופים ודימויים שצלמתי ויצרתי  מהווה אחד האלמנטים בוידאו שהבאתי בפוסט הקודם שחלקים ממנו אני מצטטת כאן, אחד מרצף פוסטים שבהם טמח ץכוונת לעסוק במרכיבים השונים של אותן העבודות ועבודות נוספות. אני מבקשת לשתף את הקוראים והצופים בדרך שבה הרכבתי את הסצנות במשחק שלי. אני מחפשת ללמוד כיצד אוכל להפוך  אתכם לחלק מהמשחקיה, לבדוק אפשרויות אינטראקטיביות שיהיו לי זמינות וקלות להבנה. כלומר ברות ביצוע.

    טוב היה לעבוד במשותף עם מישהו שמצוי בטכניקות כאלה. הכל עוד פתוח אך כעת עלי לעזוב את עולם הדימויים המשחקים והחלומות כדי לחזור למטבח ולהמשיך לזרוק את הירקות והפירות שנרקבו בזמן שאני התמסרתי לעבודה הזו ולוידאו על הגירסאות הרבות שנוצרו.

    אני יודעת שזה ממש לא בסדר להגיע למצב כזה ומקווה שזה לא יקרה שוב. כעת עולה בדעתי לצלם את הירקות הלו. אני נזכרת בתצלומים ובסרטים של האמן האנגלי גרינוואיץ

    אגש למטבח להציל ירקות שעוד אפשר לאכול  וגם אטפל בכביסה.בעודי מאזינה ל"מה שכרוך" בערב מצפה לי פתיחה  של תערוכה בבית האמנים בשם נופים שבה אני משתתפת.

     

     

     

    כאן מתחיל הציטוט

    צטט: shulamit 2019-11-24 21:07:20

     

     

    http://cafe.themarker.com/video/3487540/

     

     

     


    אני מתבוננת על העולם דרך מסגרות התוחמות את הנשקף לנגד עיני המשתוממות לנוכח הפלא, ובו זמנית שומרות אוי במרחק המאפשר לי מעורבות וניכור גם יחד, משחק  במראות, שאותן אני מפרקת, קורעת לגזרים ומחברת מחדש, תוך תנועה מתמדת  של העין.

    רצף המחשבות שחולפות בראשי והיד האוחזת בעכבר המחשב או בכל כלי ציור בו אני משתמשת בעבודות המולטימדיה, נותנות ביטוי לזרימה מתמדת של דימויים וצורות. זיכרונות וחוויות שנאגרו במהלך חיי, מראות מחלונות ביתי, בחדר העבודה וברחבי העיר, נמהלים יחדיו  ויוצרים תצריפים של מקום מזוהה ואחר, בו זמנית.

     

     

     

     

    ''

    הוידאו קצרצר , הערת שוליים על אופליה והמים

     

     

    הערות:

     

    *בדרך כלל אני כותבת בבלוג לקראת תערוכה ואילו הפעם  אני כותבת כשהיא כבר תלויה זאת על פי בקשתה של האוצרת. אני חושבת שהדבר תרם לחווית הצופים אף כי היגנבתי בפיסבוק רמזים ואף גירסאות קודמות. נראה שהאיפוק גרם לי להתפרץ בדברים 

     

    דרג את התוכן:
      7 תגובות   יום ראשון, 24/11/19, 11:03

      http://cafe.themarker.com/video/3487540/

       

       

      ביום חמישי שעבר  נפתחה תערוכה* מעבודותי  בשם "הכל מים", בתאטרון פרינג', בבאר שבע, שאצרה האמנית דניאלה מלר. לקראת תערוכה זו הכנתי גם וידאו* המשתמש באלמנטים שמהם הורכבה התערוכה כגון פרוק והרכבה, תהליכים שבאופן מובהק מאפיינים את היצירה שלי, אליהם התייחסתי גם בפוסט הקודם. הוידאו מיטיב להדגים אותם. לפניכם הוידאו וגם קטע מטקסט שנכתב במשותף עם האוצרת, לקראת התערוכה, שהומר כאן לגוף ראשון יחיד.


      אני מתבוננת על העולם דרך מסגרות התוחמות את הנשקף לנגד עיני המשתוממות לנוכח הפלא, ובו זמנית שומרות אוי במרחק המאפשר לי מעורבות וניכור גם יחד, משחק  במראות, שאותן אני מפרקת, קורעת לגזרים ומחברת מחדש, תוך תנועה מתמדת  של העין.

      רצף המחשבות שחולפות בראשי והיד האוחזת בעכבר המחשב או בכל כלי ציור בו אני משתמשת בעבודות המולטימדיה, נותנות ביטוי לזרימה מתמדת של דימויים וצורות. זיכרונות וחוויות שנאגרו במהלך חיי, מראות מחלונות ביתי, בחדר העבודה וברחבי העיר, נמהלים יחדיו  ויוצרים תצריפים של מקום מזוהה ואחר, בו זמנית.

       

       

      כבר עשרים שנה, אני מצלמת מחלון ביתי את פחי הזבל  המוצבים ברחוב מול חלונות הדירה שלי, את החתולים והאנשים המחטטים בו, ומנגד את השמים, הציפורים, הדודים על הגגות וצמרות העצים. כל אלה נמהלים בתהליך צילום, במראות של מבנים עצים ובני אדם בסביבתי ובעיר העתיקה.

      בעקבות אירוע טראומטי שעברתי באותה תקופה התחלתי לצלם גם בובות וצעצועים שאספתי, פריטים שהפכו לדמויות ביצירותי ו"פעלו" בתוך המקומות שאותם יצרתי כמסמנים של תחושותי, כמו אותם ילדים המתבקשים לתת עדות למתחולל בנפשם תוך כדי משחק בצעצועים.

       

      ''

      הוידאו קצרצר , הערת שוליים על אופליה והמים

       

       

      הערות:

       

      *בדרך כלל אניכותבת בבלוג לקראת תערוכה ואילו הפעם  אני כותבת כשהיא כבר תלויה זאת על פי בקשתה של האוצרת. אני חושבת שהדבר תרם לחווית הצופים אף כי היגנבתי בפיסבוק רמזים ואף גירסאות קודמות. תודה והערכה לאוצרת על תליית התערוכה. 

       

      *בסופו ש לדבר לא הקרנתי וידאו בתערוכה. התחלתי להתיחס לדמות במים כאל אופליה תוך כדי ההליך. לוידאו גירסאות תרבות, גם זה מאפיין את עבודתי. אני ל א יכולה לחזור על עצמי מבלי לשנות אלא כשהדבר מקובע ברשת.

       

      ''

      דרג את התוכן:
        2 תגובות   יום שבת, 23/11/19, 13:53

         

        ''

         

        השאלה:" איך עשית את זה?" חוזרת על עצמה בתערוכות שבהן אני מציגה עבודות שנוצרו באמצעות עבודה במחשב, כשאני עונה שחיברתי דימויים שצילמתי, עיבדתי וציירתי עליהם, שהדפסתי ושוב ציירתי על העבודות המודפסות, התשובה לא מספקת את השואלים החוזרים לשאול "אבל איך עשית את זה או את זה"כאילו שהשתמשתי באיזה קונץ והוצאתי עבודה מהשרוול יחד עם יונה לבנה וארנבת.

        לא שאלו אותי כיצד ציירתי כשהצגתי רישומים או עבודות דיו וגם לא לנוכח עבודות בשמן או באקרליק. זה, לכאורה, נראה ברור ומובן אך כשזה נוגע לעבודות בטכניקות מעורבות, הכוללות גם עבודת מחשב, השאלה צצה והאמן, כלומר אני, מתבקשים  להסביר ולא אחת, גם ציפייה ללמד את השואלים. התנסיתי בכך גם כשהצגתי עבודות הדפס, בעיקר קולאגרפים ותחריטים ממספר לוחות אך לא במידה שהדבר נוגע לעבודה דיגיטלית .אני עונה שעשיתי מה שעשיתי בשעות עבודה רבות. איני נוהגת להרחיב מעבר לזה אלא להצביע על קשרים והשתלשלות של דימוי או רעיון כי חשוב לי  שיתעניינו במה שרואים ולא כיצד עושים זאת. יכול להיות שהתרגלנו למצגות של ביצועים ביו טיוב שמתמקדות בעיקר בטכניקה אחת המובילה לתוצאה מסוימת. אני, לעומת זאת עובדת אחרת, עובדת בטכניקות שונות, ומתקדמת מרעיון לרעיון. הטכניקה היא כלי בידי להתקדם במסלול הדימויים. אני משתמשת בתוכנות מוכרות, על פי רוב בחלק קטן מהאפשרויות שהן מציעות. החיבור נעשה במחשבתי שבדרכים שלא אחת מפתיעות אותי אך זה קורה מפני שאלה החיים שלי.

        אני משתשמשת בפוטושופ, בפילמורה, בתוכנות מצויות חינמיות של וונדובס

         העליתי מספר אלבומים שבהם אפשר לראות את אבני הדרך שהובילו ליצירה זו או אחרת,

         

         

         

        הטקסט נכתב יומיים לאחר פתיחת תערוכה בשם "הכל מים" ,בתאטרון פרינג' בבאר שבע . האוצרתהיא דניאלה מלר. אני מקווה להרחיב ולכתוב על עניינים שנוגעים לאותה התערוכה . 

         

        ''

         

        מימין ( שער שחור) האומרת דניאלה מלר, משמאל, (שער לבן ) שולמית דוידוביץ

         

        הפיסבוק שלי https://www.facebook.com/shulamit.davidovicz?__tn__=%2Cd*F*F-R&eid=ARBMyPgZTEmJqh9INb6NajvzwIj6T0MGXdqezBogAMAWjmeQQQB4-DZHuy1qME6ePRpm_wAzQ1ES18Bg&tn-str=*F

         

        בתמונה למעלה: בית האמנים בבאר שבע, כניסה מצד רח' הגנה. בובות שלי וים מהחלומות שלי. בעצם אגם קראתי לו אגם העתיקה,  אחר כך החלפתי לים ההגנה. 

        דרג את התוכן:

          הפעילות שלי

          פרופיל

          shulamit
          1. שלח הודעה
          2. אוף ליין
          3. אוף ליין

          ארכיון

          פיד RSS