כותרות TheMarker >
    ';

    ארכיון

    חוג שיפוץ עננים

    תכנים אחרונים

    0 תגובות   יום רביעי, 5/12/18, 12:45

     

     

    ''

     

     

     

    האחיזות שיש לנו במציאות מתגלות רק כאשר הן צונחות מתחת לרגלינו, כשאנו בועטים בהן בזלזול. לא ידענו שזו היתה לנו קרקע . מה שמוסיף להחזיק אותנו על הקרקע  עדיין סמוי. להתפלא שלמרות שאבדו לנו יציבויות כה רבות אנחנו עדיין עומדים, מתנדנדים אבל עומדים.

     

    האחיזות שיש לי במציאות מתגלות רק כאשר הן צונחות מתחת לרגלי, כשאני בועט בהן בזלזול. לא ידעתי שזו היתה קרקע . מה שמוסיף להחזיק אותי על הקרקע  נותר עדיין (תמיד) סמוי. להתפלא שלמרות שאבדו לי יציבויות כה רבות אני עדיין עומד, מתנדנד אבל עומד.




    ***

    איך לגשר  על התהום שבין אי הידיעה וכל המאמץ לתאר אותו?

     


    ***

    האם ניתן לחיות את חיי בלא שיהיו משחק?  אני מניח כללי משחק אותם אני מייחס לעתים לאיזשהו סוג של "ניסתר". כדי שאשחק ברצינות.

     

     


    ''

     

     

     


    ***

    רגע מכונן בגילוי המשחק. קריאת הגיאומטריה של אוקלידס . נדמה לי שהייתי בבית (ילד/נער) ולא היה מה לקרוא. הגילוי החודר שכל המבנה בנוי על הנקודה , שהיא הדבר הקטן ביותר בין הדברים שאינם קיימים. ההבנה שגילוי הנקודה הדימיונית מאפשר את כל המשחק הגיאומטרי. את הבניה של מבנים "אמיתיים".

     

     

    ***

    חוסר הרצון לשחק. לשבת מהצד בזעפנות על כך שאין לי דרך לדעת לחיות בצורה נכונה.

     

     

    ***

    (רק) מתוך משחק אפשר לעשות/לפעול. להמציא במו ידי את כללי המשחק...

     

     

    ***

    היציאה מהעמדה הזעפנית במחשבה שהמשחק הוא משחק חופשי.

     


     

    ''

     

     

     

     

    ***

    הנטיה הטבעית להלביש את המזעזע במלבוש כלשהו. להפוך אותו ללא אמיתי, למעוצב, למלאכותי. הנטיה לעשות קוקיה לפודל.

     

     

     

    ***

    באופטימיות הכרוכה בכניסה למשחק אני נוטל לעצמי את האחריות על טירוף מסויים.

     

     

    ***

    א. אומר שאם היו מחתימים אותו על אלף שנות חיים הוא היה חותם מיד. ג . אמרה  שבשלב ראשון היתה חותמת על שלוש מאות. עצבות על האזיקים שאהובי עונדים בשמחה. הם מצדם באהבתם מתעצבים על נטייתי להמלט בהקדם האפשרי. הם רואים בכך סימן מדאיג לכך שאיני נהנה מחיי. הם אולי רואים בכך דכדוך.

     

     

     

    ''

     

     

     

    ***

    בכל מעשה  ואפילו הזעיר ביותר טמונות הנחות יסוד כה רבות. כל מעשה זעיר בנוי על אקסיומות רבות  שמעולם לא נתנו את דעתנו עליהן, ואילו היינו נותנים את דעתנו עליהן היינו מגלים את מופרכותן ודמיוניותם עד כדי שיתוק.

     

    ***

    לאנשים עם 'מחשבות אמיתיות' יש ריח אחר. לי הריח לא נעים.

     

     

    ***

    המילים הן פתיתי דמיון, הן אישיות באופן מחריד. התקשורת אפשרית בשל עננת האפשרויות העוטפת כל מילה. מפגש אפשרי  אולי בשתיקה ובשתיקה פנימית.

     


     

    ''

     

     

     

    ***ז

    זה היה עניין של זמן עד שמה שמכונה "עולם פנימי" יתיק עצמו ויהפוך לחיצוני. את מקומו תופס בור. בור זה עולם פנימי נכון לי. ועדיין נקודת המבט אפילו ההולכת ומתמעטת איכשהו הופכת למרכז חדש.

     

     

    ***

    לנגד עיני, הביוגרפי צונח אל תהום הנשיה. חש חסד גדול בכך.

     

     

    ***

    המחשבה שאולי ברגע האחרון יעלה שהיתה לי טעות חמורה. המחשבה שאולי לא מיציתי אפשרויות למה? להשתעשע במשחקים?

     

     

    ***

    מ. מתייחס אל העולם כמו טכנאי. הוא מהפנט אותי. הוא מעשי, ענייני, עסוק בלשנות מצבים פרקטיים, הוא אינו מתעניין בשום דבר אחר. הוא מתרוצץ לשפר דברים מעשיים. אין לו עניין במה שאין בו הזזת דברים.

     

    ***
    מדוע הקושי וההתנגדות לראות בנו יצורים תמימים. תחבולותינו תמימות, מזימותינו תמימות, רצחנותנו תמימה, רשעותינו תמימה וכך במידה שווה מעשינו הטובים או הסתמיים. על הכל פרוסה תמימות על כל צעדי התינוק האלו של הדעת. חסרי אחריות.

     

     
    ***

     לנסות להסביר את המהזהכלזה במילים בלתי אפשרי. ההשערות שלנו הן בתוך השפה. השפה מעוותת הכל למבנה אנושי. השפה היא נקודת מבט. כך סותם לעצמי את הפה להשערות. גם כשאני מביט בסתימת הפיות שלי פסיכולוגית , גם כשרואה את האופן התוקע, חסר היכולת להשתולל, לשאוף לרצות, אני רואה את כל אלה כסוג של ניסיון להטפיש את עצמי כדי שאוכל לזוז.

     

     
    ***

     במצב זה של סתימת פיות של עצמי אני מתקשה יותר לתקשר, לא מדויק, מתקשה אבל גם חסר השתוקקות לתקשר. השתיקה אינה נעימה, היא מכונסת, זו אינה שתיקת נתינה.

     

     
    ***

     תמיד הפליא אנשים המתייחסים אל הזמן כאל קבוע.

     

     
    ***

     יש לי מחשבה, היא קטנונית, אני אגיד אותה ובזה אסיים איתה . פשוט אגיד אותה. זה לא מוזר שאנחנו, העולם, כל מה שבו, על כל פלאיו היפים, אנחנו תוצר של  איזו חוסר מקריות נעלה.  איזו בינה נעלה הגתה את הדבר הזה? (בלי להשמע מעליב). הרעיון שהנעלה יצר את המקריות המדויקת ומה אפשר לעשות ... אנחנו אחת האפשרויות (לצערנו).  
     

     

     
    ***

     שום דבר מעולם לא היה "כמו שהוא היה צריך להיות".   אין לי אפילו עניין להבין מה התהליך שבו נוצר "הכמו שהוא צריך להיות" הזה. אי שביעות הרצון שלנו מפיקה את אי-הנחת בהשוואה מצבנו הטבעי למצב מופרך.

     

     

    ***

    השד בחוץ.

     

     

    ***

    כל זמן שאתה בודק אם אתה יפה, כל פעם שכיעורך צובט בך,  אתה עדיין מנסה לתמרן  במילים את הגלוי, אתה מעוות את הדברים, דווקא כאשר אתה באפיסה צץ יופי שהוא כבר חסר ערך מבחינתך. היופי מאחר את המועד.

     

     

    ***

    תדמיין ככה שאתה לוקח כל דבר ומוביל אותו למקום שהוא יהיה מפוקפק, לא ברור, שזה לא זה,  הרחקת לכת ואין דרך חזרה. מחירו של היופי הזה הוא סוג של מוות בחייך.

     

     

    ***

    נמוך יותר

     

    ***

    אני אגיד את זה שוב.

     

    ***

    תודה, מה זה?

     

    ***

    פעם אחת היה היה.

     

    ***

    יצאתי לרגע ואני לא יודע מה לעשות?

     

    ***

    יצאתי מהאטמוספרה המניבה את התנועה, את השאיפה, את המוטיבציה לשנות, את האיכות הפלאית והמסוממת של ההתלהבות והתשוקה. אני מביט בעצמי ויודע שאיני יכול לשוב , איני בגובה הנדרש לאטמוספרה הזו. אני לא רואה את עצמי נע ורוקד את הריקוד הזה עוד. מה  המקום הזה שבו אני נמצא? כמו מתנה קשה. מה עושים עכשיו?

     

    ***

    איך נבין את היציאה ממעגל החיות? האם זה דיכאון? האם זה דיכאון נסתר מאחורי חזות של פיכחון? מה זה?

     

     

    ***

    גופי נפרד ממני בכאב.

     

     

    ***

    כשאתה בוכה אתה יודע.

     

     

    ***

    כשהגל סחף אותי, חשתי נמרץ וחיוני, הייתי כולי תגובה. כעת שנפלטתי אל מחוץ לשאון הגל אני מביט במערבולת בהשתוממות.

     

     

    ***

    אין תחושת כישלון. איך תוכל להיכשל אם אינך יודע במה נכשלת? 

     

     

    ***

    אתה אומר שזה לא הגיוני? אבל כבר מזמן הצחיקה אותנו "הגיוניותו" של ההיגיון.

     

     

    ***

    המילים קורסות. ממש ויזואלית . אני רואה את המילה והיא קורסת כמו מגדל.

     

     

    ***

    איך אני אתנהל בתוך העולם כשאני ככה. איך מתנהלים כשאין בדל של הנחיה, אין אשליה מנחה, אני מוסר את השליטה לחוץ. עשו בי כרצונכם. אני אגיב למזדמן.

     

     

    ***

    אם תגיד שזה עולם של עשה כמו שאתה חפץ , אם זה עולם פתוח להמצאת מה עושים הרי שגם לאי עשייתי יש מקום .

     

     

    ***

    מה קורה כשאתה מפסיק להתעניין בהיות מובן? כשאתה הופך למתבונן, בלי פירוש, ללא תרגום.

     

     

    ***

    למגיה של הגוף, לאופן שבו הוא מקשר אירועים ומצמיד אל הבלתי נתפס, קוראים פסיכוסומטי.

     

     

    ***

    למרות אי הידיעה הבסיסית אם אתה מניח באופן לא דעתני אלא אחר, שאין סתמיות, אתה רוכש מידית שפה חדשה.

     

     

    ***

    הריח המסריח של התחושה שכמעט הכל מיותר. 

     

    ***

    השאלה המרכזית פשוטה עד כאב, איך אחיה את חיי בעולם שאיני מבין אותו, שהתכלית אינה ידועה, שאיני יודע מהזהכלזה. איך מחליט לחיות את חיי בלי השענות על משהו. כשמסתכל על אחרים זו נקודת המבט דרכה אפשר לפרש את האופן שבו האחר מצא פתרון לשאלה הפשוטה הזו.

     

     

    ***

    החיפוש אחר העמדה בה אבנה את נקודת התצפית שלי על העולם. אני אומר במילים את מה שאני רואה ואז  מתוך שמיעה אני חש אם זה המקום הנכון.

     

     

    ***

    כשמי שמולי נמצא בתקופת ה"הו-אה" שלו, מלא עד גדותיו בהתלהבות חיים, מבקש לעצמו עוד ועוד מהדבר הזה, להמתין, לא לדבר,לא להשרות נכאים, להמתין כמו שבעבר היו מחכים שגיל ההתבגרות יחלוף.  לחכות שיגיע לעשתונות הנכונים, לחוסר האונים הזה.

     

     

    ***

    מי שהוא דעתן ומי שהוא חסר דעת איך יפגשו? ישמעו ולא ידעו מה שמעו.

     

     

    ***

    ההתנגדות לקבלת ידיעה כלשהי, עולם של הבנה היא התנגדות ילדותית, אני חש בילדותיות, בסרבנות לקבל אבל אני לא ממשיך הלאה. אני נשאר תקוע באותו מקום, ילדותי וזקן, מוסיף לרקוע את הלא הדמיוני שלי כאילו הוא הדבר היחיד הנסבל מבחינתי.

     

     

    ***האם תת-המודע הגופני חותר תחתי, משרה באברי גופי את תוצאות חוסר דעתי, חוסר הדעת הבלתי נסבלת פיזית, חוסר דעת הכולאת את הגוף בחוסר התלהבות, בשמחה עצורה. האם מצבי התודעתי יהרוג אותי? 

     

     

    ***

    אני לא יודע מה יש אבל אני חש את האין סתם.

     

     

    ***

    א ני חוזר ואומר:  המילים הן צל דברים , אינן מדייקות , אינן חד פעמיות.  הדבר היחיד שיש בידינו גס לפלא. המילים העילגות שומרות על העולם כך שיוסיף להיות בלתי נתפס.

     

     

    *** 

    יש מיתות שהן התאבדויות נסתרות וישנן מיתות שהן תאונות נסתרות.

     

    ***

    במיטבי אני חסר חיות.

     

    ***


    המודעות הנובעת מהחקירה הפסיכולוגית להעלות מהלא מודע היא סוג חדש של חוסר מודעות.  היא מין מודעות בעולם המושגים המומצא.  ישנה מודעות הדוחה הכל. מודעות לאימה שבעצם ההיו

     

     

     ***

     כשאתה רואה אדם אתה יודע מיד אם הוא חי בעולם או מונח מחוצה לו. החציצה היא האופן שבו הוא רוצה.
     

     

     

    ***

     

     מה זה בכי?
     

     

    ***

    האם אתה רואה באחר את הלא מובןהאם אני רואה בך את הלא מובןלהרים את הראש להביט בפניך ולראות להפתעתי שגם אותך ממלא הלא מובן אני מצליח להבין אותך אם אני מגלה שגם אותך ממלא הלא מובןהלא מובן של כולנו דומה

     

    האם גם לך יש אי ידיעה. שם אנ ו נפגשים.

     

     ***

     

     בידיים כמעט ריקות.



    *** 

    תן למה שזה לא יהיה לעבור.

     

     

    ***

     האם אני עדיין בקונכית הסיפור?




      


     

    דרג את התוכן:
      16 תגובות   יום שלישי, 20/11/18, 16:37

      1.

       

      ''

       

       

      הַסִּפּוּרִים שֶׁזוֹכֵר. קָרָה כָּכָה וְכָכָה. הִגָּיוֹן פְּנִימִי. תְּחוּשָׁה כַּוָּנָה.  מַטָּרָה. סִפּוּרִי מֵעֵין זִיכָּרוֹן. מֵעֵין חוּט שִׁדְּרָה שֶׁהַמֵּישְׁהוּאִיּוֹת שֶׁלִּי חִטְּבָה. אַט אַט הַסִּפּוּרִים נוֹשְׁרִים מִזֶּהוּתִי. מְאַבְּדִים אֶת הַשֶּׁלִּי.  מְאַבְּדִים רֶצֶף פְּנִימִי. הוֹפְכִים דִּמְיוֹנִיִּים, צִבְעוֹנִיִּים,  מְרַחֲפִים עָלִים הַחוּצָה.

       

       

       

      2.

       

      ''

       

       

      בְּכִתָּה ג' אוֹ ד' אָמְרוּ לְצַיֵּר רַקֶּפֶת. לֹא רָאִיתִי מֵעוֹלָם רַקָּפוֹת. הָרַקֶּפֶת שְׁמוּעָה. רָאִיתִי צִיּוּר לֹא צִבְעוֹנִי. יָדַעְתִּי לְתָאֵר אֵיךְ הִיא אֲמוּרָה לִהְיוֹת. לְרַקֶּפֶת שִׁיר יָפֶה. שָׁנִים רַבּוֹת עָבְרוּ רָאִיתִי רַקֶּפֶת. זֶה סִמְלִי הָרַקֶּפֶת. סִמְלִי לָאֹפֶן שָׁבוּ דְּבָרִים  הוֹפְכִים לְדִמְיוֹנִיִּים. דְּבָרִים רַבִּים לֹא זוֹכֵר עוֹד. וּמָה שֶׁנּוֹתַר סוּג שֶׁל רַקֶּפֶת, נִתְפַּס דִמְיוֹנִי.  שֶׁהוּא מִילִים וְדִמְיוֹן.  מַבִּיט בְּמָה שֶׁנּוֹתַר וְיֵשׁ לוֹ אֶת אוֹתָהּ אֵיכוּת שֶׁל הַמְצָאָה יָפָה.

       

       

      3.

       

      ''

       

        אֲנִי אוֹהֵב חֲמוּרִים. אִם יִשְׁאֲלוּ אֵיזוֹ חַיָּה אֲנִי ?  חָמוּר. עֵינֵי הֶחָמוּר.  עַקְשָׁנוּתוֹ.  סִבְלָן מַשָּׁא. כְּשֶׁאַרְאֶה אוֹתָם לֹא אֶגַּשׁ לְלַטֵּף. הֶחָמוּר שֶׁלִּי חֲמוֹר דִּמּוּי. חָמוּר הנּוֹשֵׂא אוֹתִי כְּדִמּוּי. אֲנִי חָמוּר דִּמּוּי.

       

       

      4.

       

      ''

       

      פַּעַם,לִפְנֵי עַשְׂרוֹת שָׁנִים,   בְּאוֹטוֹבּוּס. בְּמוֹשַׁב מֵאָחוֹר, שֶׁל הַ"מִּימוֹלִ"ים לְיַד הַחַלּוֹן, הוּא יוֹשֵׁב וּמַבִּיט בִּי. הוּא בָּא לָקַחַת אוֹתִי. אֲנַחְנוּ מְשׂוֹחֲחִים שִׁיחָה שֶׁהִיא לֹא מִילִים. דִּבּוּר אַחֵר. וַאֲנִי רוֹקֵד לוֹ בַּמַּחְשָׁבָה אֶת הַתְּשׁוּקָה הָאַדִּירָה לִחְיוֹת. וְאָז נוֹפֵל נֶחְבָּט וּמִתְּעוֹרֵר. נִרְשְׁמָה תְּשׁוּקָה הַנְּכוֹנָה. וּמֵאָז מִדֵּי פַּעַם הָרִיקוּד הַפְּנִימִי שֶׁל הַתְּשׁוּקָה. בִּנְקוּדוֹת זְמַן מְסֻיָּמוֹת הַתְּשׁוּקָה אֵינָהּ מַסְפֶּקֶת כְּדֵי לִחְיוֹת. אִם הָיִיתִי נִבְחַן לֹא הָיִיתִי חַי.

       

       

       

      5.

       

       

      ''

       

      מָתַי נִתְקְעָה בָּרֹאשׁ הָאִי יְדִיעָה?     שִׁתּוּק מוחִין.      כָּל כִּוּוּן אוֹ כַּוָּנָה צָרִיךְ יְדִיעָה, הַשְׁעָרָה, הַנָּחָה, מַשֶּׁהוּ ...     אֲבָל בְּלִי כְּלוּם מָה?       בְּלִי מַשֶּׁהוּ אֵין לְאָן?           זָז רַק אִם הָעוֹלָם גּוֹרֵר בְּכֹחַ.           הָרֹאשׁ יָצָא מֵהַסְּפִירָה הַסִּפּוּרִית וּמִתְקַשֶּׁה לְהִשְׁתַּחֵל חֲזָרָה.     

       

       

       

      6.

       

      ''

       

      אִי יְדִיעָה הִיא בְּמִלִּים אֲחֵרוֹת  פָּשׁוּט הַמְּתַנָּה

       

       

       

      7.

       

      ''

       

      לְמִי אַתָּה שַׁיָּךְ ? הַמַּחֲשָׁבָה קוֹלָר לַיַּד הַנֶּעְלָמָה ... וּבִלְעָדֶיהָ? 

      לְהָבִיא אֶת הַמַּחֲשָׁבָה אֶל הִפְעִירָה

       

       

      8.

       

      ''

      .

      דרג את התוכן:
        11 תגובות   יום ראשון, 3/6/18, 17:45

        ''

        דרג את התוכן:
          4 תגובות   יום רביעי, 30/5/18, 18:45

          ''

          דרג את התוכן:
            11 תגובות   יום שני, 16/4/18, 22:29

            ''

            דרג את התוכן:
              15 תגובות   יום שלישי, 20/3/18, 22:55

              ''

              דרג את התוכן:
                9 תגובות   יום רביעי, 7/3/18, 17:42

                ''

                דרג את התוכן:
                  8 תגובות   יום שבת, 24/2/18, 14:18

                  ''

                   

                   

                   

                   

                  ''

                  דרג את התוכן:
                    9 תגובות   יום שישי , 9/2/18, 21:09

                    ''

                    דרג את התוכן:
                      11 תגובות   יום שישי , 2/2/18, 12:30

                      ''

                      דרג את התוכן:
                        4 תגובות   יום שבת, 13/1/18, 13:09

                        ''

                        דרג את התוכן:
                          8 תגובות   יום רביעי, 10/1/18, 21:46

                          ''

                          דרג את התוכן:

                            פרופיל

                            באשי-
                            1. שלח הודעה
                            2. אוף ליין
                            3. אוף ליין

                            פיד RSS