קח דף, צייר בו את מסלול חייך ועכשיו תרקוד אותו וקח אותנו שותפים למסע שלך ,לאותה גדילה מרחם אימך.
לאותם האכזבות, לאותם ההנאות, לאהבות הגדולות למעמקי הנפילות.
לימים בהם נתת לחיים לעבור לידך ולא דרכך ואל תיתן לעוד שניה לחלוף מבלי שתרגיש, מבלי שתעצור, מבלי להתבונן מבלי לחיות ולדעת שיום יבוא וכל זה יגמר.
(היה עצוב אתמול..אחרי שיעור על טיפול בחולים סופניים)