כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    רגעים

    לכל אישה רצוי שיהיה
    חבר אחד שתמיד גורם לה לצחוק
    אחד המרשה לה לבכות...
    ואחד שפשוט יאהב♥♥


    * עם הזמן למדתי שעל אהבה שבאה מכל הלב, משלמים בכאב...


    * אם משהי חשובה לך , אתה תמצא את הדרך.....
    אם לא, אתה תמצא תירוץ....



    מי שבאמת אוהב/ת אותך -
    רואה את הדמעה הראשונה..
    מוחה את השניה..
    ומונע/ת את השלישית....

    ארכיון : 9/2008

    64 תגובות   יום שלישי, 30/9/08, 13:42

    כן..השיר עבורך...אתה שבליבי עכשיו

     אל תהייה כזה אדיש

    זאת שבמקומי 

    ביצוע: קרן פלס

    מילים ולחן: קרן פלס 

     

    היא מחליטה להישאר היום
    לישון איתך בחדר
    הגיע אור ראשון
    פושטת מכנסיים ותולה
    חולצה שלה על אדן החלון
    היא תישאר היום לישון
    היא תישאר היום לישון
    יש לה תלתלים שחורים,
    לא ארוכים אולי קצרים
    והם נופלים על הסדין
    פתאום היא מתרגשת
    תשמע אותה לוחשת
    אולי היא מתביישת להרגיש
    אל תהיה כזה אדיש,
    אני זוכרת מעצמי
    תגיד לי, מי
    עוטפת את כתפיך במקומי
    נשטפת מעיניך במקומי
    זאת שלקחה את הפינה שלי בך
    מתחת לשמיכה שלך,
    מתחת לשמיכה. שבמקומי,
    שומרת את פחדיך לעצמה
    שותה את שתיקותיך
    שנקמה את חסרוני בלב שלך
    שלי ושלך
    מי זאת שלקחה
    סיכוי שעוד נאהב
    שבמקומי עכשיו.
    אתמול הלכתם חבוקים כל הרחוב
    מתרגלים עכשיו ביחד לאהוב
    בין לחי לעיניים ליטפו כפות ידיים
    אולי היית רגע מאושר
    וזה נעים כשזה אפשר,
    אני זוכרת מעצמי
    תגיד לי, מי
    עוטפת את כתפיך במקומי
    נשטפת מעיניך במקומי
    זאת שלקחה את הפינה שלי בך
    מתחת לשמיכה שלך,
    מתחת לשמיכה. שבמקומי,
    שומרת את פחדיך לעצמה
    שותה את שתיקותיך
    שנקמה את חסרוני בלב שלך
    שלי ושלך
    מי זאת שלקחה
    סיכוי שעוד נאהב
    שבמקומי עכשיו.

    מי, רועה את זאביך? במקומי,
    רופאה לכאביך במקומי
    זאת שלקחה את הפינה שלי בך
    מתחת לשמיכה שלך מתחת לשמיכה
    שלנו
    מי מוחקת לי אותנו מלבך
    כל פצע שפצענו
    בשבילך היא כבר כמעט אני בלב שלך
    שלי ושלך
    מי זאת שלקחה
    סיכוי שעוד נאהב
    שבמקומי עכשיו.

     


     

    דרג את התוכן:
      46 תגובות   יום חמישי, 25/9/08, 16:51


      ללא מילים........

       

      להשאר בזרועותיך

      רגעים ארוכים

      ללא מילים.....

        

      רק הלבבות הולמים

      מדברים אחד עם השני

      מעבירים מסרים

      ללא מילים....

       

      בתחושות מעורבים

      נגיעות רכות

      רגעים קסומים

      ללא מילים....

       

      מחליפים מבטים

      נוצרים את הרגעים 

      אלי ...שלא יגמר לעולמים

      ללא מילים......

      דרג את התוכן:
        71 תגובות   יום שלישי, 23/9/08, 19:40

         וידוי אישי

         

         

         

         

        שלום חברים

         

         

         

        רוצה לשתף אתכם מה  עשה לי ביקורי הראשון באתר "קפה דה מרקר"

         

        טוב , אז כמו רבים אחרים גם אני הגעתי במקרה ( או שלא במקרה...כי אין מקריות....)

         

        לראשונה נחשפתי לסיפורים אישיים מרגשים שגרמו לי להזיל דמעה שתיים ..

         

        לסיפורים מצחיקים .. סיפורים משעשעים

         

        סיפורים שהעלו סומק בלחיים... ומבוכה קלה

         

        בדיחות ושירים מחברים יקרים...

         

        סיפורים ומסרים מהמון חברים ..לא אציין שמות כי הם רבים ( תודה לאל..)

         

        בזכותכם התמלאו חיי בתוכן אחר....

         

        נחשפתי לחברים מפרגנים

         

        למדתי המון מכם ...וגם על עצמי על מה שאני מסוגלת והיה חבוי בתוכי

         

        למען האמת קצת קשה לי להפתח ואני מרגישה כמו בצל מתקלפת אט ..אט..

         

        ואולי זה נחמד להתקלף אט אט ..

         

        כמו בשירו של ג'ו קוקר  bayby take of your cloth

         

        נו..טוב לא עד כדי כך.......

         

        אז רציתי לומר לכולכם תודה אישית

         

        גם לאותם חברים שהציצו אצלי ולא השאירו עקבות...ואני הצצתי חזרה וכן השארתי עקבות..

         

        ולסיום:

        פתגם שמלווה אותי לאורך זמן "אל תלך במקום שיש שביל - לך במקום שאין שביל אך דאג להשאיר עקבותיך.."

         

         

        בברכת שנה טובה לכולכם

        לקחת נשימה עמוקה להרגע כמו שאומר השיר Relax Take it Easy

         

        שנה של שפע בבריאות 

                             באהבה

                             בתוכן

                            בחוויות

                            בפרנסה

        שלכם מזי

         

         

        דרג את התוכן:
          64 תגובות   יום שני, 22/9/08, 02:43


          כשהדמעות זולגות.....

           

           

           

          אהובי..

           

           מחשבות רבות חולפות בראשי...

           במיוחד בלילות  כשאני לבדי 

           

          הדמעות זולגות הן נושרות על הכר

           זה קורה בלילה כשכבר מאוחר ...

          אף אחד לא רואה

          אף אחד לא שומע

          רק אלוהים הוא היודע 

          כשהדמעות זולגות

          הן נושרות על הכר

          לא מבקשות רשות

          הן נושרות בלי בושה

          הכל כאן ברור

          זה בגללך

          אתה קרוב אתה רחוק 

          כשהדמעות זולגות....

          לא ניתן לעצרם

          אתה כבר לא זוכר

          אבל אני כן זוכרת אותך..... 

          דרג את התוכן:
            61 תגובות   יום שישי , 19/9/08, 16:19

             

            הכל דבש

            ביצוע: ארי גורלי ורעות יהודאי
            מילים: טל רביב
            לחן: ארי גורלי 

             


            באה הביתה
            ולובשת פרצוף של
            כלום לא מזיז לי
            אתה עולה לי פתאום
            מסתירה אותך בניירות
            נועלת טייס אוטומטי
            שעון מחוגים
            הטיסה לעולם לא תצא
            כלום לא קרה

            דבש, הכל דבש
            כל יום אני משקרת אותי מחדש
            דבש, הכל דבש
            כל יום אוהבת אותך
            ושונאת מחדש

            שנים אני ככה
            עוצמת רגשות
            מרדים ת'כאב
            סיפורי אגדות
            מי בכלל ביקש
            ממך לבוא
            החומות שלי נופלות
            נשאר רק לקוות

            דבש, הכל דבש
            כל יום אני משקר את עצמי מחדש
            דבש, הכל דבש
            כל יום אוהב אותך
            ושונא...

            דבש, הכל דבש
            כל יום אני משקר את עצמי מחדש
            דבש, הכל דבש
            כל יום אוהב אותך

            דבש הכל דבש...

            דבש, הכל דבש
            כל יום אני משקרת אותי מחדש
            דבש, הכל דבש
            כל יום אוהב(ת) אותך
            ושונא מחדש

            דבש, הכל דבש
            כל יום אני משקרת אותי מחדש
            דבש, הכל דבש
            כל יום אוהב אותך

            דרג את התוכן:
              65 תגובות   יום רביעי, 17/9/08, 21:05

              לא במקרה הבאתי את הפוסט הנ"ל דווקא עכשיו בזמנים של סליחות ולפני יום הכיפורים....

              הקרדיט מגיע לחבר אליקו שהעיר את תשומת ליבי לכך....וראוי לציון

              * השיר אינו קשור ...אבל , מאוד ממליצה לשמוע אותו ....הוא סוחף מרגש לטעמי מקווה שגם אתם תאהבו

               

               
              אני אימפולסיבי  מטבעי. אני נוטה "להתחמם" ולהתלהם כשמתגרים בי.
                
              ופעמים רבות לאחר "אירוע" שכזה אני חש חרטה, בושה, תסכול ורצון לפייס את האנשים שנפגעו ממילותיי.
               
              יום אחד חבר שהיה עד ל "אירוע" שכזה שבו ביקשתי סליחה, נתן לי דף נייר ואמר:
               
              קמט, מעך, וקפל אותו.
              תמהתי על בקשתו, אך מילאתי אחריה, גלגלתי את הנייר לכדור.
               
              אחרי המשיך חברי ואמר: "עכשיו החזר את הנייר לקדמותו"..
              ניסיתי, אך לא עלה בידי ליישר את הנייר ולהחזירו למצבו הראשוני מן הסתם הוא נשאר מקומט..
               
              חברי פנה אלי והסביר: הלב של האנשים דומה לנייר זה. פגיעתך בליבם היא ללא תקנה. מילותיך נחקקו בליבם, פגעו בהם והשאירו צלקת. גם אם תנסה ליישר את ההדורים, להביע חרטה ולפיס אותם, ליבם נחמץ כמו אותו נייר מקומט.
               
              כשאנו חושבים על מה שאמרנו, אנחנו מצטערים אך פעמים אנחנו פועלים אינסטינקטיבית, בלי לחשוב, ו"זורקים" מילים של שנאה ושל טינה. יותר מאוחר לא יכולים למחוק את מילותינו ולא יכולים לקחת אותן חזרה.
               
              על-כן מרגע זה חשבו בטרם תתפרצו, וזכרו תמיד את
               
              הנייר המקומט
              דרג את התוכן:
                60 תגובות   יום שישי , 12/9/08, 14:36

                הקדמה:

                אנני חסידה גדולה של מוסיקה קלסית...אבל,

                זו והסיפור מאחוריו ריגש אותי מאוד אהבתי והחלטתי לשתף אתכם


                Moonlight Sonata = סונטת ליל ירח

                 

                למי לא היו בחייו רגעים של מכאוב?

                מי לא חש ברגע מסויים  בחייו רצון להרים ידיים?

                מי לא חש בדידות קיצונית שגרמה לו לחוש אבדן תקווה?

                גם לאנשים מפורסמים , עשירים וחשובים

                רגעים של בדידות ומרירות עמוקה!

                זה מה שקרה לאחד המומפוזיטורים המפורסמים בכל הזמנים, לודוויג ואן בטהובן,

                אשר נולד ב- 1770 , בבון שבגרמניה ונפטר ב- 1827, בוינה אוסטריה.

                בטהובן עבר אחת מהתקופות המכאיבות ומדכאות האלו , הוא התאבל קשות על מותו של נסיך גרמניה שתמך בו והיה לו כאב.

                הקומפוזיטור הצעיר סבל מחוסר תשומת לב ואהבה , אביו היה שתיין שנהג להתעלל בו פיזית הוא נפטר ברחוב כתוצאה מאלכוהליזם.

                אמו נפטרה בגיל צעיר , אחיו הביולוגי לא סייע בידו ובנוסף כל אלה הוא חש שמחלתו מתגברת , הופיעו כבר תסמינים ראשונים של התחרשות והוא הפך לעצבני ונרגן.

                בטהובן יכול היה לשמוע רק בעזרת קרן ( מעין שופר) אותה הצמיד לאוזנו הוא תמיד נשא עמו פנקס , בו יכלו האנשים לכתוב וכך לתקשר איתו

                אבל לרוב האנשים לא הייתה סבלנות לעשות זאת וגם לו לקרא את תנועות שפתיהם.

                מתוך תחושה שאף אחד לא מבין אותו ואינו רוצה לעזור לו התכנס בטהובן בתוך עצמו התרחק מהאנשים ונחשב לאדם המתעב בריות. מסיבות אלו הוא שקע בדכאון - אפילו הכין צוואה מתוך כוונה לשים קיץ לחייו.

                הישועה הגיעה מכיוון בלתי צפוי .. נערה צעירה שהתגוררה באותו בית שבו גר, אמרה לו באחד הלילות, בצעקה לתוך אוזנו: " הייתי נותנת הכל כדי לראות את אור הירח "..

                כאשר שמע זאת התרגש בטהובן עד דמעות, הרי הוא יכול לראות! ובנוסף הוא יכול לחבר מוסיקה ולרשום אותה על הנייר!!

                הכמיהה ליצירה שבה על בטהובן והובילה אותו לכתוב את אחד הקטעים המוסיקליים היפים בכל הזמנים

                " סונטת אור הירח "

                במוטיב העיקרי המנגינה מדמה צעדים של אנשים אלו של בטהובן עצמו ואחרים הנושאים את ארונו של הנסיך הגרמני , ידידו פטרונו ומוטיבו של בטהובן.

                בהביטו אל השמיים הכסופים מאור הירח, זכר בטהובן את הנערה העיוורת וכמו כן מוטרד מהשאלה על הסיבה למות ידידו , שוקע בטהובן במדיטציה עמוקה . מוסיקולוגים טוענים שהצלילים החוזרים על עצמם בעקשנות במוטיב העיקרי של החלק הראשון של הסונטה מבטאים את המילה "warum" - למה? או מילה אחרת בגרמנית עם מובן דומה.

                שנים אחרי שהתגבר על הכאב, הסבל והצער , חיבר בטהובן את "אודה לשמחה" כסיום לסמפוניה התשיעית שלו אשר הכתירה את מפעל חייו.

                הוא ניצח על הבכורה בשנת 1824 ובהיותו כבר חרש לחלוטין לא שמע את מחיאות הכפיים והתרועות של הקהל!

                דרג את התוכן:
                  75 תגובות   יום שלישי, 9/9/08, 15:48


                  כשאסתכל לשמיים אדע שהכי טוב זה שניים..

                   

                  כשאסתכל על השמש אזכור את מה שאמרת לי אמש..

                  כשאסתכל על הירח אתפלל שאותי אתה לא שוכח..

                  כשאסתכל על הכוכבים הם ינצנצו כאילו מרקדים

                  כשאסתכל על הזריחה אדע שאהבתי אליך היא עצומה

                  כשאסתכל על השמש השוקעת אדע שאתה מאושר ..אני יודעת

                  כשאסתכל על הים אדע שאיתך ליבי ירגיש חם

                  כשאסתכל על השלכת אדע שממך אני לא רוצה ללכת

                  כשאסתכל על הפריחה אדע שלצידך  תהייה לי  תמיד הצלחה

                  דרג את התוכן:
                    86 תגובות   יום שישי , 5/9/08, 08:08

                    פחדתי.....

                    פחדתי להיות לבד עד ש....

                    למדתי לאהב את עצמי

                    פחדתי להכשל עד ש...

                    הבנתי שרק אכשל אם לא אנסה

                    פחדתי ממה שיגידו האנשים עד ש...

                    הבנתי שממלא יגידו עלי דברים

                    פחדתי שיפסלו אותי עד ש...

                    הבנתי שעלי להאמין בעצמי

                    פחדתי מהכאב עד ש...

                    הבנתי שהוא הכרחי על מנת להתבגר

                    פחדתי מהאמת עד ש.....

                    גיליתי כמה השקר מכוער

                    פחדתי מהמוות עד ש...

                    הבנתי שזה לא הסוף אלה התחלה

                    פחדתי מהשנאה עד ש...

                    הבנתי שזה רק בורות

                    פחדתי מלעג עד ש...

                    למדתי לצחוק על עצמי

                    פחדתי מהזקנה עד ש...

                    הבנתי שאני מקבלת כל יום עוד טיפת חכמה

                    פחדתי מהעבר עד ש...

                    הבנתי שהוא לא יכול להזיק לי יותר

                    פחדתי מהחושך עד ש...

                    גיליתי את האור המדהים של הכוכבים

                    פחדתי מהשינויים עד ש...

                    הבנתי שגם הפרפר הכי מקסים חייב לעבור מטמורפוזה לפני שלומד לעוף

                    " רק נלמד שהחיים הם יפים ו- קצרים....." שיהיו לכם ימים נפלאים!!


                    ועוד דבר .....ראיתי שנוהגים לחגוג מספר כוכבים עגול

                    אז יששששש 300 כוכבים ....זה אומר שמהיום והלאה מס' הכוכבים שאני

                    יכולה לככב גדל ואתם חבריי תוכלו לקבלם מכל הלב 

                    דרג את התוכן:

                      פרופיל

                      ידידת אמת
                      1. שלח הודעה
                      2. אוף ליין
                      3. אוף ליין

                      ארכיון