כותרות TheMarker >
    ';

    פיד RSS

    קלינגר רישוי עסקים והתרי בנייה

    הוצאת רישיון עסק,בקשות לשימוש חורג,היתרי בנייה ,זירוז הליכים בירוקרטיים,אדריכלות והנדסת מבנים.

    תכנים אחרונים

    2 תגובות   יום חמישי, 28/5/20, 15:39
    ''''
    העירייה. נדחו הטענות נגד פעולותיה
    שווי החנות: 1.8 מיליון שקל; הארנונה: 2.5 מיליון שקל
    העליון: לגבות חוב ארנונה בן 30 שנה

    קלימי דיין-נג'טולה, בעליה של חנות בבת-ים, עזב את הארץ ב-1987 ומתחילת שנות ה-90 לא שילם את הארנונה עליה '' החוב העולה על משווי החנות ועל שווי הדירה שבבעלותו, שגם אותה עיקלה העירייה '' גרוסקופף: התוצאה קשה, אך דיין-נג'טולה יכול לבוא בטענות רק לעצמו

    ▪  ▪  ▪

    בעליה של חנות בבת-ים ישלם לעירייה חוב ארנונה בסך 2.5 מיליון שקל שהצטבר במשך קרוב ל-30 שנה - חוב העולה על שוויה של החנות. כך קובע (יום ד', 27.5.20) שופט בית המשפט העליון, עופר גרוסקופף.

    קלימי דיין-נג'טולה רכש בסנוף שנות ה-70 של המאה הקודמת חנות ברחוב בן-גוריון בבת-ים, ובשנת 1982 מכר שליש ממנה ליואל ברוכין. בשנת 1987 היגר דיין-נג'טולה לארה"ב, שם הוא מתגורר עד היום. בשנת 1991 החלה העירייה לשלוח לחנות הודעות לתשלום ארנונה, ומשלא נפרע החוב - היא ניסתה לנקוט הליכים נגד דיין-נג'טולה, אך נכשלה משום שלא הצליחה לאתר את כתובתו. בשנת 2005, בה תוקן החוק וניתנה לרשויות המקומיות האפשרות להשתמש בהליכי גבייה, חזרה העירייה ודרשה לפרוע את החוב. משלא נענתה, עיקלה רכוש שהיה בחנות ורשמה שעבוד עליה.

    הנסיונות לגבות את החוב נמשכו בשנים הבאות, ובינתיים מכר דיין-נג'טולה חלק מזכויותיו בחנות. בשנת 2012 חתמה העירייה על הסכם עם ברוכים, אשר שילם לה 250,000 שקל; חובו של דיין-נג'טולה הגיע אז ל-1.8 מיליון שקל. כאשר לא עלה בידי העירייה להגיע להסכם עם דיין-נג'טולה, היא פתחה בהליך למימוש דירה שבבעלותו בעיר ואשר עומדת ריקה.

    בשנת 2014 הגיש דיין-נג'טולה השגה על הארנונה, היא נדחתה כעבור שנתיים והוא עתר לבית המשפט המחוזי בתל אביב נגד העירייה. באותה עת עמד חובו על 2.24 מיליון שקל. בינואר 2019 דחתה השופטת מיכל אגמון-גונן את עתירתו של דיין-נג'טולה, כאשר קבעה, כי הוא ידע על החוב וכי העתירה הוגשה בשיהוי ניכר.

    גרוסקופף דחה את ערעורו של דיין-נג'טולה על פסק דין זה. הוא מציין, כי בעת הדיון מסרה העירייה, כי שווי החנות עומד על 1.8 מיליון שקל, ושווי הדירה - על 2 מיליון שקל. בית המשפט העליון הציע לצדדים פשרה, אך דיין-נג'טולה דרש שלושה שינויים מהותיים ולאחר מכן ניתק את הקשר עם בית המשפט. הוא הודיע שעו"ד חיים פינץ שוב אינו מייצג אותו ומסר כתובת דוא"ל ומספר פקס - אך הודעות בית המשפט שנשלחו לשם נותרו ללא מענה.

    לדברי גרוסקופף, דיין-נג'טולה יכול לבוא בטענות רק כלפי עצמו והוא דוחה את טענותיו המשפטיות כלפי התנהלותה של העירייה. גרוסקופף אומר: "דומה כי המערער סבור, כי העובדה שהוא מתגורר בארצות הברית מאז שנת 1987 מקנה לו חסינות מפני תשלום חובות בגין נכסים המצויים בבעלותו בישראל, ולמצער תירוץ להשתהות בהסדרת ענייניו מול הרשויות. לא מיניה ולא מקצתיה. למערער חרות מלאה לשהות היכן שיבקש, אך את חובותיו בגין נכסיו עליו לשלם כדין, ללא קשר למקום מושבו.

    "עת עזב המערער את הארץ לא הפקיר את החנות, אלא עמד על זכותו להיוותר בעליה. ואולם לזכות הקניין מתלוות גם חובות, וביניהן החובה לשלם מיסי עירייה בגין הנכס. חובה זו איננה תלויה ביכולת השימוש בנכס וההנאה מן השירותים אותם מספקת העירייה, אלא חלה אף על מחזיק בנכס ריק. כשם שהמערער עמד על בעלותו בנכס, כך גם היה עליו לעמוד בחובותיו מכוח בעלות זו - והדברים ברורים וידועים".

    גרוסקופף מסכם: "אין ספק - התוצאה של דחיית הערעור אינה קלה מבחינתו של המערער. חוב הארנונה צמח עם השנים, וכיום, על-פי הנמסר לנו, הוא עשוי לעלות על שווי החנות, כך שהמערער עלול לאבד לא רק את הנכס בגינו מגיע המס, אלא גם את הדירה ששועבדה על-פי פקודת המיסים להבטחת החוב. זו בוודאי תוצאה קשה, ואולם המערער, אשר העדיף לטמון ראשו בחול, ולהתעלם מדרישותיה החוקיות של המשיבה לאורך שנים רבות, ואף לא השכיל לאחוז באחד מחבלי ההצלה שהושטנו לעברו, הוא הנושא במלוא האחריות לכך".

    דיין-נג'טולה חויב בהוצאות בסך 20,000 שקל. המשנה לנשיאה חנן מלצר והשופט יוסף אלרון הסכימו עם גרוסקופף. את העירייה ייצגה עו"ד מילי ויס-ורסנו.

    ''עע"מ 1090/19, קלימי דיין-נג'טולה נ' עיריית בת-ים / פס"דעיריית בת-ים רשאית לגבות חוב ארנונה בן 30, שהיקפו כבר עולה של שווי החנות בגינו הוטל החיוב

    תאריך: 27/05/2020 

     

    הפחתת מיסים וארנונה

     
     

    במקרים רבים ניתן להפחית את נטל המס. מחלקת הפחתת מיסים וארנונה בקלינגר תשמח לסייע לכם לעשות זאת 

    צור קשר

     

    עקב המיתון הקשה הפוקד אותנו, מתקשים רבים מבעלי עסקים לעמוד בתשלומי המסים השונים, ולצערנו, עסקים אלו נסגרים. המחוקק נתן את דעתו על כך בצורת מתן אפשרות להגשת בקשה מיוחדת להפחתה בנטל המס, או במקרים מיוחדים אף למחיקת התשלום ברשויות מסוימות, כגון עיריית תל אביב. ישנן ועדות שיש בסמכותן להפחית את גובה המסים וההיטלים "עקב" מצב חומרי.
    משרד קלינגר היתרי בנייה, רישוי עסקים וייעוץ מוניציפלי מתמחה במתן סיוע למתאימים בהכנת בקשה מסודרת, הגשתה וזירוזה בסבך המערכת הבירוקרטית.

    המשרד מסייע גם בעיכוב הליכי גבייה מנהלית (עיקולים) הננקטים על ידי הרשויות המקומיות גם כאמצעי לחץ על נישומים. למשרד נזקפות הפחתות משמעותיות ביותר, גם לגבי שנות מס קודמות והן לגבי שנות מס נוכחיות ועתידות. בנוסף, המשרד מטפל בהפחתת היטל השבחה, מס שבח, אגרות בנייה, טיפול וזירוז בקשות לפטורים זירוז שומות ואישורים להעברה בטאבו.

     תחומי טיפול נוספים בתחום הקלת נטל הארנונה
    • פטור מארנונה לנכס ריק
    • פטור מארנונה לנכס שאינו ראוי לשימוש
    • פטור בגין בנייה ושיפוצים
    • שינוי ייעוד הנכס
    • הקלות בארנונה לאוכלוסיות שונות:
      - אזרחים ותיקים
      - חיילים בשירות חובה
      - נפגעי פעולות איבה
      - משפחות שכולות
      - אסירי ציון
      - מקבלי אבטחת הכנסה
      - משפחות חד הוריות
      - עולים חדשים
      - מתנדבות בשירות לאומי
      - נכי רדיפות הנאצים
      - חסידי אומות העולם
      - הנחות בעסקים
      - נכי צה"ל
      - עיוורים

    תחומים נוספים

     

    • אישור העברה בטבו
    • הפחתת היטל השבחה
    • הפחתת אגרות בניה
    • הפחתת מס שבח
    • טיפול בביטול קנסות מנהליים של מס הכנסה
    • ליווי אדריכלי והנדסי בהשגות ועררים
    • הסדרים
    • הפחתת תשלומים למינהל מקרקעי ישראל
    • דיווח על עבודה הפטורה מהיתר על פי התקנות החדשות


     

      חדשות:

        פורסמו הוראות ביצוע מיסוי מקרקעין:

     

    ביום 18.12.2012 אישרה ועדת הכספים של הכנסת את הארכת תוקף הוראות שעה שתוקפן עמד לפוג ב-31 בדצמבר 2012 עד ליום 5.5.2013 , שלושה חודשים לאחר מועד אישור תוצאות הבחירות לכנסת ה-19, בהתאם להוראות סעיף 38 לחוק יסוד הכנסת.

    המשמעות היא כי לגבי עסקאות במקרקעין ימשיכו לחול השיעורים המפורטים להלן עד ליום כ"ה באייר, התשע"ג ( 5 במאי 2013):

    • · שיעורי מס רכישה (בסכומי 2012):

    מס רכישה על דירת מגורים יחידה –

    על חלק השווי שאינו עולה על 1,421,760 ₪ - 0%

    על החלק שבין 1,421,760 ₪ לבין 1,686,395 ₪ - 3.5%

    על חלק השווי העולה על 1,686,395 ₪ - 5%

    מס רכישה על דירת מגורים נוספת –  

    על חלק השווי שאינו עולה על 1,053,200 ₪ - 5%

    על חלק השווי שבין 1,053,200 ₪ לבין 3,159,600 ₪ - 6%

    על חלק השווי העולה על 3,159,600 ₪ - 7%

    • · פטור ממס שבח למוכר שתי "דירות מגורים מזכה"- המשך תחולת הוראת השעה המאפשרת למכור שתי דירות מגורים מזכות נוספות בפטור ממס שבח עד הסך של 2.2 מיליון ש"ח, בנוסף לפטור הקבוע בפרק חמישי 1 בחוק מיסוי מקרקעין.
    • · הקלה במס למוכר קרקע המיועדת לבניית דירות מגורים- המשך תשלום מס שבח בשיעור אחיד של 20% (לשיטת רשות המיסים - 25% ) על השבח הריאלי החייב, במכירת קרקע עליה ניתן לבנות 8 יח"ד לפחות ואשר יום רכישתה לפני ה- 7.11.01 ו- 80% מיחידות הדיור יושלמו בתוך 36 חודשים ממועד המכר.
    • עדכון סכום הפטור עפ"י סעיף 49ז' לחוק מיסוי מקרקעין 
    • מדרגות מס רכישה - עדכון סכומים (ינואר 2010) 
    • תיאום סכומים לפי סעיף 49 ה' לחוק מיסוי מקרקעין 

     

     

     
     
    קלינגר היתרי בנייה, רישוי עסקים וייעוץ מוניציפלי
     
    השירות בפריסה כלל ארצית
    טל': 03-6990132

    פקס: 6990134 - 03
    נייד- בן קלינגר 0523-888813
    www.klinger.co.il

    דרג את התוכן:
      0 תגובות   יום רביעי, 27/5/20, 10:25
      דרג את התוכן:
        1 תגובות   יום חמישי, 14/5/20, 18:28

        קול קורא קמפיין תמיכה בעסקי מסעדנות

        דיגיתל מזמינים בעלי עסקים מקומיים - מסעדות בתי קפה וברים להשתתף בקמפיין עידוד רכישה בעסקים מקומיים אשר יפורסם לתושבי העיר מחזיקי כרטיס דיגיתל

        ''
        • מיקום

          איפה?

          רחבי העיר

        פרטים נוספים

        במסגרת הקמפיין יפורסמו עסקי המסעדות בתי הקפה והברים בתחומי העיר תל אביב-יפו אשר יציעו שובר למכירה ב-100 ₪ למימוש בבית העסק בסכום של 130 ₪.

        מטרת הקמפיין הינה עידוד סולידריות וצריכה מקומית בקרב התושבים בעסקים אשר נאלצו לסגור את עסקיהם בתקופת הקורונה.

        הקמפיין יפורסם באמצעי שיווק של כרטיס התושב דיגיתל המונה כ-230 אלף תושבים, כגון רשתות חברתיות, שילוט ומסרונים, והכל בהתאם ובכפוף לשיקול דעת העירייה.

        תנאי הצטרפות:

        התחייבות להענקת הטבה למחזיקי כרטיס דיגיתל ב-100 ₪ של שובר למימוש בבית העסק בסכום של 130 ₪, באיסוף עצמי (T.A) או בישיבה במקום בעת פתיחת העסקים, ועל כלל תפריט בית העסק.

        השובר יוצע על ידי בית העסק לרכישה של בעלי כרטיס דיגיתל עד לתאריך 14.6 

        תוקף השובר המוצע יהיה לפחות עד לתאריך 31.12.2020.

        רכישת השובר על ידי בעלי כרטיס דיגיתל תעשה באופן ישיר על ידי בית העסק, ללא מעורבות או אחריות של העירייה.

        על העסק להיות בעל רישיון עסק תקין ובתוקף.

        על העסק להיות בעיר תל אביב-יפו, בתחומים שלהלן: מסעדות בתי הקפה וברים.

        אופן ההצטרפות:

        על המבקשים להצטרף לקמפיין ולהציע לבעלי כרטיס דיגיטל שובר במחיר של 100 ₪  למימוש ב-130 ₪ בבית העסק, לשלוח לכתובת הדוא"ל ‫digitelevent@gmail.com את הפרטים שלהלן:

        1. שם העסק.

        2. תחום העסק: מסעדה/בית קפה/בר.

        3. כתובת בית העסק

        4. כתובת אתר האינטרנט של בית העסק

        5. דוא"ל של בית העסק

        6. טלפון של בית העסק

        7. אופן רכישה של השובר בבית העסק

        8. קובץ דיגיטלי (בפורמט JPEG  / PNG) עם רקע שקוף.

        9. חתימה על מסמך ההתחייבות המצורף.

        המבקשים להצטרף לקמפיין לשלוח את בקשת ההצטרפות והפרטים המפורטים לעיל עד לתאריך 19.5.2020.

        עסקים אשר יעבירו את בקשת ההצטרפות ו/או את הפרטים המפורטים לעיל לאחר מועד זה יצורפו לקמפיין בהתאם לשיקול דעת העירייה.

        כללי:

        הקמפיין יצא לפועל ככל ויצטרפו לפחות 100 עסקים מקומיים.

        העירייה שומרת על זכותה שלא להעלות את הקמפיין, והכל בהתאם לשיקול דעתה הבלעדי.  

        העירייה שומרת לעצמה את הזכות לדחות ו/או להאריך את המועדים הנקובים בקול קורא זה לרבות את המועד האחרון לבקשה להצטרפות.

        כל ההוצאות הכרוכות בבקשה או בהצטרפות לקמפיין יהיו על המבקשים בלבד, אשר לא יהיו זכאים לכל פיצוי ו/או שיפוי בגין בקשת ההצטרפות או השתתפותם בקמפיין.

        העירייה שומרת על זכותה שלא לכלול עסק אשר לא עומד בתנאי רישיון עסק ו/או מכל סיבה אחרת בהתאם לשיקול דעתה.  

        העירייה שומרת על זכותה להוריד מהקמפיין עסק אשר לא עומד בהתחייבויותיו כלפי העירייה ו/או בעלי כרטיס דיגיתל.

        העירייה שומרת על זכותה לשנות את תנאי קול הקורא ותנאי הקמפיין בכל עת, בהתאם לשיקול דעתה.

        על בקשה זו יחול הדין הישראלי ובית המשפט היחיד המוסמך לדון הוא ביהמ"ש המוסמך בתל אביב-יפו.

        קלינגר מסייעת בהסדרת רישיונות עסק לענף המסעדנות והמזון שנפגעו עקב הקורונה.

        קלינגר מסייעת במחירים מופחתים חסרי תקדים לבעלי עסקים בנושאי רשיון עסק והתמודדות עם הביורוקרטיה.

        בן קלינגר היתרי בנייה, רישוי עסקים וייעוץ מוניציפלי
         
        השירות בפריסה כלל ארצית
        טל': 03-6990132

        פקס: 6990134 - 03
        נייד- בן קלינגר 0523-888813

        דרג את התוכן:
          0 תגובות   יום שלישי, 12/5/20, 10:00
          • משרד ראש הממשלה
          משרד קלינגר בנימין  היתרי בנייה, רישוי עסקים וייעוץ מוניציפאלי מתמחה בייעוץ ייצוג ועבודה מול  גורמים מוניציפאלים הקשורים בהוצאת היתרי בניה, תכנון ערים וסביבה, מיסוי,רישוי עסקים,בקשות לשימוש חורג,שינוי יעוד,הכשרת חריגות בניה,ביטול צווי סגירה,הפסקת עבודה,צווי הריסה.
          בקשות לשינוי תב"ע ,היתרי בניה,אדריכלות, קידום בקשות ,זרוז הליכים בירוקרטים ,יעוץ סטטוטורי,הסדרים והסכמים עם הרשויות,שרותי הנדסה ופקוח על הבניה. 

           המשרד מספק מענה ייעוצי ללקוחות פרטיים, עסקיים, משרדי עו"ד,אדריכלים, גורמים ומוסדות,  בהם חברות בניה, ניהול נכסים ואחזקה, רשתות קמעוניות, יבואנים, מושבים,קבוצים, מתקני צבא ובסיסים.
          רישיונות עסק  לאולמות וגני אירועים,  בתי ספר, גני ילדים, פעוטונים,  מכללות וישיבות,  מפעלי תעשייה, חברות היי טק ומחשבים,
          מרכזי קניות וקניונים,  בנקים וחברות ביטוח,  מכוני יופי ובריאות, בתי מרקחת,חדרי כושר,קאנטרי קלאב,בריכות שחייה,מתקני ספורט,מספרות,מוזאונים,בתי קולנוע,בתי אבות,יבואני רכב,תחנות דלק,חניונים ואולמות תצוגה,בתי מלון,מלוניות,אכסניות,מחסנים,רישיונות לארועים חד פעמים בכל הארץ.


          הרשות השופטת

          הרשות המחוקקת

          56 רשויות ומוסדות

           

           תחומי הייעוץ והשירותים של קלינגר היתרי בנייה, רישוי עסקים וייעוץ מוניציפאלי:

                    


            רישוי עסקים,היתרי בנייה,בקשות לשימוש חורג- ייצוג מול הרשויות בכל הארץ !  משרד הבריאות,המשרד לאיכות הסביבה,כיבוי אש,משטרה, נגישות,השרות הוטרינרי ועוד.

           

           
           
          קלינגר התרי בנייה
           
           
           
          ביטול צווי הריסה והפסקת עבודה
           
           
           
          קלינגר רישוי עסקים ובקשות לשימוש חורג
           
           
           
           
           
           
           
          03-6990132
          0523-888813
           
          ''
           
           
          ''
           
           
           
           
          דרג את התוכן:
            0 תגובות   יום רביעי, 6/5/20, 13:01

            צו מינהלי להפסקת עבודה (תיקון מס' 116) תשע"ז-2017

            216.  (א)  ראה מנהל היחידה הארצית לאכיפה, יושב ראש ועדה מקומית או מהנדס הוועדה, על יסוד ביקור במקום או על יסוד דין וחשבון בכתב שהגיש לו מפקח, כי יש יסוד סביר להניח כי מתבצעת עבודה אסורה, רשאי הוא לצוות בכתב על הגורמים המנויים בסעיף 243(ג) ועל כל מי שמועסק בשירותם, להפסיק באופן מיידי את העבודה (בפרק זה – צו מינהלי להפסקת עבודה), ובלבד שלא הוגשו לבית המשפט כתב אישום או בקשה לצו הפסקה שיפוטי לפי סעיף 236 בעניין אותה עבודה.

                      (ב)  צו מינהלי להפסקת עבודה יכלול את כל אלה:

            (1)   פרטים בדבר מיקום המקרקעין שבהם חל הצו;

            (2)   תיאור העובדות שעל פיהן הוחלט לתת את הצו;

            (3)   אישור בדבר קיום חובת ההיוועצות לפי סעיף 225;

            (4)   פרטים בדבר הזכות לבקש את ביטול הצו לפי הוראות סעיף 228;

            (5)   פרטים בדבר אופן ההתקשרות עם נותן הצו.

                      (ג)   על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב), היה למי שהוסמך לתת צו כאמור בסעיף קטן (א) יסוד סביר להניח כי עבודה המתבצעת לנגד עיניו היא עבודה אסורה, או שמפקח הודיע לו כי יש לו יסוד סביר להניח שעבודה המתבצעת לנגד עיניו היא עבודה אסורה, רשאי מי שהוסמך לתת צו מינהלי להפסקת עבודה לתת צו מינהלי ארעי להפסקת אותה עבודה (בסימן זה – צו ארעי להפסקת עבודה), אף אם טרם הוגש לו דין וחשבון כאמור בסעיף קטן (א) או טרם קוימה חובת ההיוועצות לפי סעיף 225, ובלבד שהתקיימו כל אלה:

            (1)   קיים צורך דחוף להפסיק את העבודה, בין השאר בשל סכנה לשלום הציבור או לשלומו של אדם;

            (2)   החובה להגיש דין וחשבון כאמור בסעיף קטן (א) ולקיים היוועצות לפי סעיף 225 יושלמו בהקדם האפשרי.

                      (ד)  תוקפו של צו ארעי להפסקת עבודה לא יעלה על חמישה ימים; ניתן צו ארעי כאמור ומולאו כל התנאים למתן צו מינהלי להפסקת עבודה, רשאי נותן הצו הארעי להפסקת עבודה להודיע לי שניתן לו הצו כי הצו ייחשב צו מינהלי להפסקת עבודה לכל דבר ועניין.

             

             

              

             

            צו להריסת תוספת בנייה לאחר שהופר צו מינהלי להפסקת עבודה (תיקון מס' 116) תשע"ז-2017

            217.  (א)  נמשכה העבודה שלגביה ניתן צו מינהלי להפסקת עבודה, לאחר שהומצא הצו ובניגוד להוראותיו, רשאי מי שנתן את הצו לצוות על מי שניתן לו הצו, למעט על מי שעובדים בשירותם של הגורמים המנויים בסעיף 243(ג), להרוס את העבודה שבוצעה לאחר שהומצא הצו המינהלי להפסקת עבודה (בפרק זה – צו להריסת תוספת בנייה), ובלבד שלא חלפה שנה מיום מתן הצו המינהלי להפסקת עבודה.

                      (ב)  לא יינתן צו להריסת תוספת בנייה כאמור אלא אם כן מפקח הגיש, למי שמוסמך לתת את הצו, דין וחשבון בכתב שבו ציין כי לפי בדיקתו נמשכה העבודה בניגוד להוראות הצו המינהלי להפסקת העבודה, את פרטי העבודה שנמשכה כאמור, וכי לא חלפה שנה ממועד מתן הצו המינהלי להפסקת העבודה.

                      (ג)   צו הריסת תוספת בנייה יכלול את הפרטים המנויים בסעיף 216(ב) ואת פרטי הצו המינהלי להפסקת עבודה שניתן.

                      (ד)  מי שניתן לו צו להריסת תוספת בנייה יבצע את הצו בתוך 21 ימים מיום שהומצא לו.

                      (ה)  לא בוצע צו להריסת תוספת בנייה בתוך התקופה האמורה בסעיף קטן (ד), רשאית היחידה הארצית לאכיפה, הוועדה המקומית או הרשות המקומית המוסמכת לאכיפה, לפי העניין, לבצע את הצו.

             

             

              

             

            איסור מינהלי על שימוש ברכב או ציוד מכני הנדסי (תיקון מס' 116) תשע"ז-2017

            218.  (א)  היה למפקח מיוחד יסוד סביר להניח כי מתבצעת לנגד עיניו עבירה של עבודה אסורה בלא היתר לפי סעיף 243(א) או (ב) באמצעות רכב או ציוד מכני הנדסי, רשאי הוא למסור לנוהג ברכב או למפעיל הציוד המכני ההנדסי הודעה האוסרת את השימוש ברכב או בציוד כאמור לתקופה שלא תעלה על שלושים ימים וכן רשאי הוא ליטול את רישיון הרכב לתקופה האמורה; בהודעה תצוין הסיבה לאיסור השימוש ברכב או בציוד המכני ההנדסי ולנטילת הרישיון.

                      (ב)  על איסור מינהלי על שימוש ברכב או ציוד מכני הנדסי יחולו הוראות סעיפים 57א(ב) עד (ו), 57ב ו-57ד עד 57ז לפקודת התעבורה, בשינויים המחויבים ובשינויים המפורטים להלן, ובעניינים האמורים באותן הוראות לא יחולו הוראות פרק זה:

            (1)   בכל מקום –

            (א)   אחרי "רכב" יקראו "או ציוד מכני הנדסי";

            (ב)   אחרי "ברכב" יקראו "או בציוד המכני ההנדסי";

            (ג)    אחרי "הרכב" יקראו "או הציוד המכני ההנדסי";

            (ד)   אחרי "שהרכב" יקראו "או שהציוד המכני ההנדסי";

            (2)   לעניין מסירת הודעות לרשות הרישוי לפי אותם סעיפים, הודעה לעניין ציוד מכני הנדסי שהוא רכב תימסר גם לרשם הציוד ההנדסי כמשמעותו בחוק רישום ציוד הנדסי, התשי"ז-1957, ולעניין ציוד מכני הנדסי שאינו רכב – לרשם האמור בלבד;

            (3)   הסמכות הנתונה באותם סעיפים לבית המשפט המוסמך לדון בעבירות תעבורה תהיה נתונה לבית משפט השלום, הסמכויות הנתונות לשוטר יהיו נתונות למפקח מיוחד והסמכויות הנתונות לקצין משטרה יהיו נתונות למנהל היחידה הארצית לאכיפה;

            (4)   תקנות לפי סעיפים 57א(ב)(2) ו-57ו(א) יחולו, ואולם שר האוצר בהסכמת שר התחבורה והבטיחות בדרכים ובאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות נוספות או הוראות אחרות באותם עניינים.

                      (ג)   בסעיף זה –

                      "ציוד מכני הנדסי" – ציוד כהגדרתו בחוק רישום ציוד הנדסי, התשי"ז-1957;

                      "רכב" – כמשמעותו בפקודת התעבורה.

             

             

              

             

            צו מינהלי להפסקת שימוש (תיקון מס' 116) תשע"ז-2017

            219.  (א)  ראה מנהל היחידה הארצית לאכיפה, יושב ראש ועדה מקומית, או מהנדס הוועדה, על יסוד תצהיר שהגיש לו מפקח כאמור בסעיף קטן (ג), כי יש יסוד סביר להניח כי מתבצע שימוש אסור, רשאי הוא לצוות בכתב על הגורמים המנויים בסעיף 243(ו), ועל כל מי שמועסק בשירותם, להפסיק את השימוש האסור בתוך חמישה עשר ימים מיום מתן הצו (בפרק זה – צו מינהלי להפסקת שימוש); ואולם נותן הצו רשאי לצוות על הפסקת השימוש האסור באופן מיידי אם ראה כי יש בשימוש האסור סכנה לשלום הציבור או לבטיחותו.

                      (ב)  לא יינתן צו מינהלי להפסקת שימוש אלא אם כן התקיימו שני אלה:

            (1)   לא הוגשו לבית המשפט כתב אישום או בקשה לצו הפסקת שיפוטי לפי סעיף 236 בעניין אותו שימוש אסור;

            (2)   במועד הגשת התצהיר לפי סעיף קטן (ג) לא חלפו יותר משישה חודשים מיום שהחל השימוש האסור באותו מקום, ולעניין שימוש אסור בבית מגורים – לא חלפו יותר מ-30 ימים מהיום שבו החל השימוש האסור.

                      (ג)   לא יינתן צו מינהלי להפסקת שימוש אלא אם כן מפקח הגיש, למי שמוסמך לתת את הצו, תצהיר חתום בידו שבו ציין את פרטי השימוש האסור שנעשה במקום וכן כי לפי בדיקתו במועד הגשת התצהיר לא חלפו יותר משישה חודשים מיום שהחל השימוש האסור באותו מקום, ולעניין שימוש אסור בבית מגורים – לא חלפו יותר מ-30 ימים מהיום שבו החל השימוש האסור.

                      (ד)  צו מינהלי להפסקת שימוש יכלול את כל אלה:

            (1)   פרטים בדבר מיקום המקרקעין שבהם חל הצו;

            (2)   תיאור העובדות שעל פיהן הוחלט לתת את הצו;

            (3)   אישור בדבר קיום חובת ההיוועצות לפי סעיף 225;

            (4)   פרטים בדבר הזכות לבקש את ביטול הצו לפי הוראות סעיף 228;

            (5)   פרטים בדבר אופן ההתקשרות עם נותן הצו.

             

             

              

             

            צו לסגירת בניין או מקום לאחר שהופר צו מינהלי להפסקת שימוש (תיקון מס' 116) תשע"ז-2017

            220.  (א)  נמשך השימוש שלגביו ניתן צו מינהלי להפסקת שימוש, בניגוד להוראות הצו, רשאי מי שנתן את הצו לצוות על מי שניתן לו הצו, למעט על מי שעובדים בשירותם של הגורמים המנויים בסעיף 243(ו), על סגירת הבניין או המקום (בפרק זה – צו לסגירת בניין או מקום), לתקופה שלא תעלה על 60 ימים, ובלבד שלא חלפה שנה מיום מתן הצו המינהלי להפסקת שימוש.

                      (ב)  לא יינתן צו לסגירת בניין או מקום אלא אם כן מפקח הגיש, למי שמוסמך לתת את הצו, דין וחשבון בכתב שבו ציין כי לפי בדיקתו נמשך השימוש האסור בניגוד להוראות הצו המינהלי להפסקת השימוש, את פרטי השימוש האסור שנמשך כאמור, וכי לא חלפה שנה ממועד מתן הצו המינהלי להפסקת השימוש.

                      (ג)   צו לסגירת בניין או מקום יכלול את הפרטים המנויים בסעיף 219(ד), את פרטי הצו המינהלי להפסקת שימוש שניתן ואת פרטי הבניין או המקום שיש לסגור.

                      (ד)  מי שניתן לו צו לסגירת בניין או מקום יבצע את הצו בתוך 21 ימים מיום שהומצא לו.

                      (ה)  לא בוצע צו לסגירת בניין או מקום בתוך התקופה האמורה בסעיף קטן (ד), רשאית היחידה הארצית לאכיפה, הוועדה המקומית או הרשות המקומית המוסמכת לאכיפה, לפי העניין, לבצע את הצו; סגירת הבניין או המקום תיעשה לתקופה שנקבעה בצו, בניכוי הימים שחלפו מתום התקופה כאמור בסעיף קטן (ד) ועד למועד שבו החלה הסגירה בפועל.

             

             

              

             

            צו הריסה מינהלי (תיקון מס' 116) תשע"ז-2017

            221.  (א)  ראה מנהל היחידה הארצית לאכיפה, יושב ראש ועדה מקומית או מהנדס הוועדה, על יסוד תצהיר שהגיש לו מפקח כאמור בסעיף קטן (ב), כי בוצעה עבודה אסורה, רשאי הוא לצוות בכתב על הריסת העבודה האסורה (בפרק זה – צו הריסה מינהלי), ובלבד שבמועד הגשת התצהיר לא הסתיימה העבודה האסורה או שלא חלפו יותר משישה חודשים מיום שהסתיימה, ולעניין עבודה אסורה לגבי בית מגורים – בית המגורים לא אוכלס או שלא חלפו יותר מ-30 ימים מהיום שאוכלס; צו הריסה מינהלי יכול שיכלול גם הוראות בדבר הפסקת שימוש אסור.

                      (ב)  לא יינתן צו הריסה מינהלי אלא אם כן מפקח הגיש, למי שמוסמך לתת את הצו, תצהיר חתום בידו שבו ציין את פרטי העבודה האסורה, ואם הצו כולל הוראות בדבר הפסקת שימוש אסור – גם את פרטי השימוש האסור, וכן כי לפי בדיקתו במועד הגשת התצהיר לא חלפו המועדים כאמור בסעיף קטן (א).

                      (ג)   צו הריסה מינהלי יכלול את כל אלה:

            (1)   פרטים בדבר מיקום המקרקעין שבהם חל הצו;

            (2)   תיאור העובדות שעל פיהן הוחלט לתת את הצו;

            (3)   אישור בדבר קיום חובת ההיוועצות לפי סעיף 225;

            (4)   פרטים בדבר הבנייה שהצו מורה על הריסתה;

            (5)   פרטים בדבר המועד המוקדם ביותר האפשרי לביצוע הצו כאמור בסעיף 222(ג) ובדבר תחולת צו הריסה מינהלי על עבודה אסורה נוספת באותם מקרקעין כאמור בסעיף 223;

            (6)   פרטים בדבר הזכות לבקש את ביטול הצו לפי הוראות סעיף 228;

            (7)   פרטים בדבר אופן ההתקשרות עם נותן הצו.

                      (ד)  צו הריסה מינהלי יכול שיחול גם על חלק מבניין שנבנה כדין, אם על פי חוות דעתו של מהנדס בניין ביצוע הצו רק לגבי החלק שנבנה שלא כדין יסכן את שלום הציבור או את בטיחותו.

             

             

              

             

            ביצוע צו הריסה מינהלי (תיקון מס' 116) תשע"ז-2017

            222.  (א)  צו הריסה מינהלי יבוצע בידי היחידה הארצית לאכיפה, הוועדה המקומית או הרשות המקומית המוסמכת לאכיפה, לפי העניין.

                      (ב)  צו הריסה מינהלי יבוצע בתוך 60 ימים מיום הגשת תצהיר לפי סעיף 221(ב), ואולם –

            (1)   הוגשה בקשה לביטול צו ההריסה המינהלי לפי סעיף 228 ועוכב ביצועו לפי סעיף 254ח, ונדחתה הבקשה לביטול בידי בית המשפט, יבוצע צו ההריסה המינהלי בתוך 60 ימים ממועד החלטת בית המשפט בדבר דחיית הבקשה;

            (2)   הוגשה בקשה לעיכוב ביצוע צו ההריסה המינהלי לפי סעיף 254ט, יחולו הוראות אלה, לפי העניין:

            (א)   קיבל בית המשפט את הבקשה – יבוצע צו ההריסה המינהלי בתוך 60 ימים מתוך תקופת עיכוב הביצוע שקבע בית המשפט;

            (ב)   דחה בית המשפט את הבקשה – יבוצע צו ההריסה המינהלי בתוך 60 ימים ממועד החלטת בית המשפט בדבר דחיית הבקשה.

                      (ג)   לא יבוצע צו הריסה מינהלי שניתן לגבי עבודה אסורה שטרם הסתיימה אלא אם כן חלפו ארבעה ימים מיום המצאתו, ולגבי עבודה אסורה שהסתיימה – אלא אם כן חלפו שבעה ימים מיום המצאתו.

             

             

              

             

            תחולת צו הריסה מינהלי על עבודה אסורה נוספת באותם מקרקעין (תיקון מס' 116) תשע"ז-2017

            223.  (א)  ראה נותן צו הריסה מינהלי, על יסוד דין וחשבון בכתב שהגיש לו מפקח כאמור בסעיף קטן (ב), כי בוצעה עבודה אסורה, לאחר שניתן צו ההריסה המינהלי או לאחר שבוצע הצו, באותם מקרקעין שהצו חל עליהם (להלן – עבודה אסורה נוספת), יחול צו ההריסה המינהלי גם על העבודה האסורה הנוספת, בלא צורך בהוצאת צו נוסף, אם הורה על כך נותן הצו, ובלבד שאם בוצע צו ההריסה המינהלי – במועד מתן ההוראה לא חלפו יותר משישה חודשים מיום ביצוע ההריסה, ולעניין הריסה בבית מגורים – בית המגורים לא אוכלס או שלא חלפו יותר מ-30 ימים מהיום שאוכלס.

                      (ב)  לא יורה נותן צו ההריסה המינהלי כאמור בסעיף קטן (א), אלא אם כן מפקח הגיש לו דין וחשבון בכתב שבו ציין כי לפי בדיקתו בוצעה עבודה אסורה נוספת, את פרטי העבודה האסורה הנוספת, וכי לא חלפו המועדים כאמור באותו סעיף קטן.

                      (ג)   הוראה לפי סעיף קטן (א) לעניין עבודה אסורה נוספת שבוצעה לאחר שבוצע צו ההריסה המינהלי תבוצע בתוך 60 ימים מיום שניתנה, ויחולו לעניין זה הוראות סעיף 222(ב), בשינויים המחויבים.

             

             

              

             

            בקשה למתן ארכה לביצוע צו הריסה מינהלי (תיקון מס' 116) תשע"ז-2017

            224.  (א)  ניתן צו הריסה מינהלי, ובכלל זה ניתנה הוראה לעניין עבודה אסורה נוספת לפי סעיף 223, רשאית הרשות המוסמכת לבצע את הצו לבקש לבית המשפט ארכה לביצוע הצו או ההוראה.

                      (ב)  בית המשפט רשאי לתת ארכה לביצוע הצו או ההוראה כאמור בסעיף קטן (א), מנימוקים שיירשמו, ובלבד שסך כל תקופות הארכה לא יעלה על שישה חודשים.

             

             

              

             

            חובת היוועצות כתנאי למתן צו מינהלי (תיקון מס' 116) תשע"ז-2017

            225.  (א)  לא יינתן צו מינהלי אלא לאחר שנותן הצו התייעץ –

            (1)   לעניין צו שנותן מנהל היחידה הארצית לאכיפה – עם היועץ המשפטי של היחידה הארצית לאכיפה ועם מתכנן המחוז שבתחומו יינתן הצו;

            (2)   לעניין צו שנותן יושב ראש ועדה מחוזית או מתכנן מחוז במרחב תכנון כמשמעותו בסעיף 12 – עם תובע המפוקח בידי המחלקה לאכיפת דיני המקרקעין;

            (3)   לעניין צו שנותן יושב ראש ועדה מקומית, מהנדס ועדה מקומית או מהנדס רשות מקומית המוסמכת לאכיפה – עם תובע מטעם הוועדה המקומית או הרשות המקומית המוסמכת לאכיפה, לפי העניין.

                      (ב)  היוועצות כאמור בסעיף קטן (א) תתועד בכתב.

             

             

              

             

            המצאת צו מינהלי (תיקון מס' 116) תשע"ז-2017

            226.  (א)  צו מינהלי יומצא למי שהצו ניתן כלפי בדרך שבה מומצא כתב בית דין בהליך אזרחי.

                      (ב)  על אף האמור בסעיף קטן (א), צו הריסה מינהלי יומצא בדרך של הדבקה על קיר חיצוני או על דלת של הבניין שבו בוצעו העבודה האסורה או השימוש האסור או במקום אחר בולט לעין במקרקעין שבהם בוצעו העבודה האסורה או השימוש האסור; בעת ההמצאה ירשום ממציא הצו בגוף הצו את יום ההמצאה ויתעד את ההמצאה; שר המשפטים רשאי לקבוע הוראות נוספות לעניין אופן ההמצאה ותיעודה לפי סעיף זה.

             

             

              

             

            הודעה על מתן צו מינהלי (תיקון מס' 116) תשע"ז-2017

            227.  ניתן צו מינהלי לפי סימן זה, יודיע נותן הצו לראש הרשות המקומית שבתחומה ניתן הצו, על מתן הצו, מיד לאחר שניתן.

             

             

              

             

            בקשה לביטול צו מינהלי (תיקון מס' 116) תשע"ז-2017

            228.  (א)  הרואה את עצמו נפגע מצו מינהלי רשאי להגיש בקשה לביטול הצו לבית המשפט המוסמך כאמור בסעיף קטן (ב) בתוך 15 ימים מיום המצאת הצו לפי סעיף 226.

                      (ב)  בית המשפט המוסמך לפי סעיף זה –

            (1)   לעניין צו שניתן על ידי מנהל היחידה הארצית לאכיפה, יושב ראש ועדה מחוזית או מתכנן מחוז – בית משפט השלום שבתחום שיפוטו נמצאים המקרקעין, שהוא הקרוב למקרקעין;

            (2)   לעניין צו שניתן על ידי יושב ראש ועדה מקומית, מהנדס ועדה מקומית או מהנדס רשות מקומית המוסמכת לאכיפה – בית המשפט לעניינים מקומיים שבתחום שיפוטו נמצאים המקרקעין, ובאין בית משפט לעניינים מקומיים כאמור – בית משפט השלום שבתחום שיפוטו נמצאים המקרקעין שהוא הקרוב למקרקעין.

                      (ג)   הוגשה בקשה לביטול הצו, לא יהיה בהגשת הבקשה כשלעצמה כדי לעכב את ביצוע הצו.

                      (ד)  אין בהוראות סעיף זה כדי למנוע ממי שרואה את עצמו נפגע מצו מינהלי לפנות לנותן הצו ולהביא לפניו את טענותיו.

             

             

              

             

            תנאים לביטול צו מינהלי (תיקון מס' 116) תשע"ז-2017

            229.  לא יבטל בית המשפט צו מינהלי אלא אם כן הוכח לו שהעבודה או השימוש בוצעו כדין או שלא התקיימו הדרישות למתן הצו כאמור בסימן זה, או אם שוכנע כי נפל הצו פגם חמור שבשלו יש לבטל את הצו.

             

             

              

             

            שמירת אחריות פלילית (תיקון מס' 116) תשע"ז-2017

            230.  אין בביצוע צו מינהלי כדי לפטור אדם מאחריות פלילית בשל ביצוע עבירה לפי פרק זה.

             

             

              

             

             

            פיצויים (תיקון מס' 116) תשע"ז-2017

            231.  צו מינהלי שבוטל ושבית המשפט קבע כי לא היה מקום לנתינתו מלכתחילה – מי שנגרם לו נזק על ידיו זכאי לתשלום פיצויים, כמפורט להלן, ואולם לא ישולמו פיצויים מחמת זה בלבד שהיה פגם במינויו או בהסמכתו של האדם שנתן את הצו, אם התקיימו בצו שאר התנאים לנתינתו:

            (1)  מאת הוועדה המקומית – אם הצו ניתן על ידי יושב ראש הוועדה המקומית או מהנדס הוועדה המקומית;

            (2)  מאת רשות מקומית המוסמכת לאכיפה – אם הצו ניתן על ידי ראש הרשות או מהנדס הרשות המקומית האמורה;

            (3)  מאוצר המדינה – אם צו כאמור ניתן על ידי היחידה הארצית לאכיפה, יושב ראש ועדה מחוזית או מתכנן מחוז.

             

             

              

             

            אצילת סמכות מנהל היחידה הארצית לאכיפה (תיקון מס' 116) תשע"ז-2017

            232.  (א)  מנהל היחידה הארצית לאכיפה רשאי לאצול למשנה למנהל היחידה או למפקח מיוחד את הסמכויות הנתונות לו לפי סימן זה, ואולם הסמכות הנוגעת לצו מינהלי להפסקת שימוש לפי סעיף 219 ולצו לסגירת בניין או מקום לפי סעיף 220 לא תואצל אלא למשנה למנהל היחידה.

                      (ב)  אצילת סמכות לפי סעיף קטן (א) למפקח מיוחד טעונה את אישורו של היועץ המשפטי ליחידה הארצית לאכיפה.

             

             

              

             

            סמכות האכיפה של הרשות לשמירת הטבע והגנים הלאומיים (תיקון מס' 116) תשע"ז-2017

            233.  (א)  בסעיף זה, "תכנית" – תכנית הכוללת את כל ההוראות המאפשרות להוציא מכוחה היתר לבנייה או לשימוש בלא צורך באישורה של תכנית נוספת.

                      (ב)  לרשות הטבע והגנים ולמנהל רשות הטבע והגנים יהיו כל הסמכויות הנתונות לפי סימן זה ליחידה הארצית לאכיפה ולמנהל היחידה הארצית לאכיפה, בהתאמה, בתחום גנים לאומיים ושמורות טבע ובמקרקעין המיועדים בתכנית לגנים לאומיים ושמורות טבע, בשינויים המחויבים ובשינויים אלה:

            (1)   לעניין חובת ההיוועצות לפי סעיף 225, יתייעץ מנהל רשות הטבע והגנים עם תובע מטעם רשות הטבע והגנים;

            (2)   לעניין הגשת דין וחשבון או תצהיר בידי מפקח כאמור בסימן זה – יוגש הדין וחשבון או התצהיר בידי פקח של רשות הטבע והגנים.

                      (ג)   הזכאות לתשלום פיצויים לפי סעיף 231 לגבי צו מינהלי שנתן מנהל רשות הטבע והגנים תהיה מאת רשות הטבע והגנים, ובלבד שהתקיימו התנאים הקבועים באותו סעיף.

             

             

              

             

            (תיקון מס' 116) תשע"ז-2017

            סימן ה': צווים שיפוטיים

             

             

              

             

            צו שיפוטי למניעת פעולות (תיקון מס' 116) תשע"ז-2017

            234.  (א)  נעשו פעולות הכנה לעבודה אסורה או לשימוש אסור, רשאי בית המשפט המוסמך, לבקשת תובע, לצוות על הגורמים המנויים בסעיף 243(ג) או (ו), לפי העניין, להימנע מפעולה במקרקעין הקשורה לעבודה האסורה או לשימוש האסור, ובכלל זה לאסור על שימוש במקרקעין או להורות על סגירת בניין או מקום (בסימן זה – צו שיפוטי למניעת פעולות); ואולם צו שיפוטי למניעת פעולות לעניין איסור שימוש במקרקעין או לעניין סגירת בניין או מקום יינתן לתקופה שלא תעלה על 90 ימים, ורשאי בית המשפט המוסמך לחזור ולצוות כאמור מזמן לזמן.

                      (ב)  בית המשפט המוסמך לא ייתן צו שיפוטי למניעת פעולות אלא אם כן נוכח שיש בידי מבקש הצו ראיות לכאורה לביצוע פעולות הכנה לעבודה אסורה או לשימוש אסור, לפי העניין.

                      (ג)   בסעיף זה, "בית המשפט המוסמך" – כל אחד מאלה, לפי העניין:

            (1)   אם הבקשה הוגשה בהליך פלילי על עבירה לפי פרק זה – בית המשפט הדן בהליך הפלילי;

            (2)   אם הבקשה לא הוגשה בהליך פלילי כאמור בפסקה (1) – בית המשפט המוסמך כמשמעותו בסעיף 228(ב), בהתאם לגורם שמטעמו הגיש התובע את הבקשה.

             

             

              

             

            צו להריסת עבודה או הפסקת שימוש בניגוד לצו שיפוטי למניעת פעולות (תיקון מס' 116) תשע"ז-2017

            235.  (א)  ראה מנהל היחידה הארצית לאכיפה או מהנדס הוועדה, על יסוד דין וחשבון בכתב שהגיש לו מפקח כאמור בסעיף קטן (ב), כי בוצעה עבודה או שנעשה שימוש בניגוד לצו שיפוטי למניעת פעולות, רשאי הוא לצוות על מי שניתן לו צו מניעת הפעולות להרוס את העבודה שבוצעה בניגוד לצו או להפסיק את השימוש שנעשה בניגוד לצו, ובלבד שאם חלפה יותר משנה מיום שניתן הצו לא יורה כן אלא באישור בית המשפט המוסמך כהגדרתו בסעיף 234(ג).

                      (ב)  לא יינתן צו כאמור בסעיף קטן (א) אלא אם כן מפקח הגיש, למי שמוסמך לתת את הצו כאמור באותו סעיף קטן, דין וחשבון בכתב שבו ציין כי לפי בדיקתו בוצעה העבודה או נעשה השימוש בניגוד לצו מניעת הפעולות, את פרטי העבודה או השימוש שנעשו בניגוד לצו מניעת הפעולות, וכי לא חלפה שנה ממועד מתן צו מניעת הפעולות.

                      (ג)   צו כאמור בסעיף קטן (א) יכלול את כל אלה:

            (1)   פרטים בדבר מיקום המקרקעין שבהם חל הצו;

            (2)   תיאור העובדות שעל פיהן הוחלט לתת את הצו;

            (3)   פרטי הצו השיפוטי למניעת פעולות שניתן;

            (4)   פרטי העבודה שיש להרוס או השימוש שיש להפסיק, לפי העניין;

            (5)   פרטים בדבר הזכות לבקש את ביטול הצו לפי הוראות סעיף 238.

                      (ד)  מי שניתן לו צו כאמור בסעיף קטן (א) יבצע את הצו בתוך 21 ימים מיום שהומצא לו.

                      (ה)  לא בוצע צו שניתן לפי סעיף קטן (א) בתוך התקופה האמורה בסעיף קטן (ד), רשאית היחידה הארצית לאכיפה, הוועדה המקומית או הרשות המקומית המוסמכת לאכיפה, לפי העניין, להרוס את העבודה שבוצעה בניגוד לצו מניעת הפעולות או לנקוט אמצעים סבירים להפסקת השימוש שנעשה בניגוד לאותו צו, לרבות באמצעות סגירת הבניין או המקום; סגירת הבניין או המקום תיעשה לתקופה שנקבעה בצו כאמור בסעיף 234(א), בניכוי הימים שחלפו מתום התקופה כאמור בסעיף קטן (ד) ועד למועד שבו החלה הסגירה בפועל.

                      (ו)   הוראות סעיפים 226(א) ו-232 יחולו על צו כאמור בסעיף קטן (א), בשינויים המחויבים.

             

             

              

             

            צו הפסקה שיפוטי (תיקון מס' 116) תשע"ז-2017

            236.  (א)  בוצעה עבודה אסורה או שנעשה שימוש אסור, רשאי בית המשפט המוסמך כהגדרתו בסעיף 234(ג), לבקשת תובע, לצוות על הגורמים המנויים בסעיף 243(ג) או (ו), לפי העניין, על הפסקת העבודה האסורה או השימוש האסור, או לתת צו לסגירת הבניין או המקום (בסימן זה – צו הפסקה שיפוטי).

                      (ב)  בית המשפט המוסמך כאמור בסעיף קטן (א) לא ייתן צו הפסקה שיפוטי אלא אם כן נוכח שיש בידי מבקש הצו ראיות לכאורה לביצוע עבודה אסורה או שימוש אסור, לפי העניין.

                      (ג)   מתן צו הפסקה שיפוטי אינו מותנה בנקיטת הליכים נוספים לפי פרק זה.

             

             

              

             

            צו להריסת עבודה או הפסקת שימוש בניגוד לצו הפסקה שיפוטי (תיקון מס' 116) תשע"ז-2017

            237.  (א)  ראה מנהל היחידה הארצית לאכיפה או מהנדס הוועדה, על יסוד דין וחשבון בכתב שהגיש לו מפקח כאמור בסעיף קטן (ב), כי בוצעה עבודה או נעשה שימוש בניגוד לצו הפסקה שיפוטי, רשאי הוא לצוות על מי שניתן לו צו ההפסקה השיפוטי להרוס את העבודה שבוצעה בניגוד לצו או להפסיק את השימוש שנעשה בניגוד לצו, ובלבד שאם חלפה יותר משנה מיום שניתן הצו לא יורה כן אלא באישור בית המשפט המוסמך כהגדרתו בסעיף 234(ג).

                      (ב)  לא יינתן צו כאמור בסעיף קטן (א) אלא אם כן מפקח הגיש, למי שמוסמך לתת את הצו כאמור באותו סעיף קטן, דין וחשבון בכתב שבו ציין כי לפי בדיקתו בוצעה העבודה או נעשה השימוש בניגוד לצו ההפסקה השיפוטי, את פרטי העבודה או השימוש שנעשו בניגוד לצו ההפסקה השיפוטי וכי לא חלפה שנה ממועד מתן צו ההפסקה השיפוטי.

                      (ג)   צו כאמור בסעיף קטן (א) יכלול את כל אלה:

            (1)   פרטים בדבר מיקום המקרקעין שבהם חל הצו;

            (2)   תיאור העובדות שעל פיהן הוחלט לתת את הצו;

            (3)   פרטי צו ההפסקה השיפוטי שניתן;

            (4)   פרטי העבודה שיש להרוס או השימוש שיש להפסיק, לפי העניין;

            (5)   פרטים בדבר הזכות לבקש את ביטול הצו לפי הוראות סעיף 238.

                      (ד)  מי שניתן לו צו כאמור בסעיף קטן (א) יבצע את הצו בתוך 21 ימים מיום שהומצא לו.

                      (ה)  לא בוצע צו שניתן לפי סעיף קטן (א) בתוך התקופה האמורה בסעיף קטן (ד), רשאית היחידה הארצית לאכיפה, הוועדה המקומית או הרשות המקומית המוסמכת לאכיפה, לפי העניין, להרוס את העבודה שבוצעה בניגוד לצו ההפסקה השיפוטי או לנקוט אמצעים סבירים להפסקת השימוש שנעשה בניגוד לאותו צו, לרבות באמצעות סגירת הבניין או המקום; סגירת הבניין או המקום תיעשה לתקופה שנקבעה בצו כאמור בסעיף 236(א), ככל שנקבעה, בניכוי הימים שחלפו מתום התקופה כאמור בסעיף קטן (ד) ועד למועד שבו החלה הסגירה בפועל.

                      (ו)   הוראות סעיפים 226(א) ו-232 יחולו על צו כאמור בסעיף קטן (א), בשינויים המחויבים.

             

             

              

             

            בקשה לביטול צו שניתן לאחר הפרת צו שיפוטי למניעת פעולות או צו הפסקה שיפוטי (תיקון מס' 116) תשע"ז-2017

            238.  ניתן צו כאמור בסעיף 235(א) או בסעיף 237(א) (בסעיף זה – הצו הנוסף), בתוך שנה מיום מתן צו שיפוטי למניעת פעולות או צו הפסקה שיפוטי, לפי העניין, רשאי מי שניתן צו הצו הנוסף להגיש בקשה לביטול הצו הנוסף, לבית המשפט המוסמך כהגדרתו בסעיף 234(ג), שהוא ביתה משפט האחרון שדן בצו מניעת הפעולות או בצו ההפסקה השיפוטי, לפי העניין, בתוך 24 שעות ממועד המצאת הצו, ויחולו על בקשה כאמור הוראות סעיף 229, בשינויים המחויבים.

             

             

              

             

            צו הריסה בלא הליך פלילי (תיקון מס' 116) תשע"ז-2017

            239.  (א)  בית המשפט המוסמך כהגדרתו בסעיף 234(ג) רשאי, לבקשת תובע, לצוות על הריסת עבודה אסורה אף אם לא הוגש כתב אישום בשלה, ובלבד שיש עניין ציבורי מיוחד במתן הצו ומתקיים אחד מאלה:

            (1)   לא ניתן למצוא את האדם שביצע את העבודה האסורה, בשקידה סבירה;

            (2)   לא ניתן או שאין זה מעשי למסור לאדם הזמנה לדין, בשקידה סבירה;

            (3)   לא ניתן להוכיח מי ביצע את העבודה האסורה;

            (4)   מי שביצע את העבודה האסורה נפטר או שאינו בר-עונשין, לרבות בשל התיישנות שחלה על עבירת העבודה האסורה;

            (תיקון מס' 121) תשע"ח-2018

            (5)   התובע החליט כי נסיבות המקרה בכללותן אינן מתאימות להמשך חקירה או להעמדה לדין פלילי לפי סימן ו'.

                      (ב)  הוראות סעיף 226(ב) יחולו לגבי המצאת צו הריסה לפי סעיף קטן (א), בשינויים המחויבים.

                      (ג)   צו הריסה לפי סעיף קטן (א) יבוצע בידי היחידה הארצית לאכיפה, הוועדה המקומית או רשות מקומית המוסמכת לאכיפה, ובלבד שחלפו 21 ימים לפחות ממועד המצאת הצו.

             

             

              

             

             

             

              

             

            בקשה לביטול צו הריסה בלא הליך פלילי (תיקון מס' 116) תשע"ז-2017

            240.  הרואה את עצמו נפגע מצו הריסה לפי סעיף 239(א), אשר לא היה צד לבקשה למתן צו כאמור, רשאי להגיש בקשה לביטולו לבית המשפט המוסמך כהגדרתו בסעיף 234(ג), בתוך 21 ימים מיום המצאת הצו כאמור בסעיף 226(ב) כפי שהוחל בסעיף 239(ב).

             

             

              

             

            שמירת אחריות פלילית (תיקון מס' 116) תשע"ז-2017

            241.  אין בביצוע צו שיפוטי

            דרג את התוכן:
              0 תגובות   יום רביעי, 6/5/20, 12:29

              מהן סמכויות פקחי העירייה להיכנס למקרקעין?

               

               

               

              לאחרונה אנו רואים אכיפה מוגברת של חוק התכנון והבניה.  במרבית המקרים עקבות תלונה או לאחר בחינתם של תצלומי אויר  מגיעים פקחי הבנייה של הרשות המקומית לנכסים על מנת לבדוק האם בוצעה במקום עבירה ובמסגרת זו הם מבקשים להיכנס למקרקעין על מנת לבחון האם מתבצעת עבירה כמו שימוש שלא בהתאם להיתר הבניה, דירות שפוצלו וכדומה.
              הביקור נעשה גם  לצורך אסוף ראיות לצורך ההליך המשפטי ו/או המנהלי הדרוש.
              כפי שיפורט להלן בית המשפט קבע כי ככל שאין מאפשרים לפקחים להיכנס לדירת המגורים לצורך בדיקה יש לפנות לבית המשפט על מנת שיבחן האם יש עילה לכניסה למקרקעין.

               

              סמכויות מפקחים (תיקון מס' 116) תשע"ז-2017


              206.  (א)  לשם פיקוח על ביצוע ההוראות לפי חוק זה, רשאי מפקח –

              (1)   לדרוש מכל אדם למסור לו את שמו ומענו ולהציג לפניו תעודת זהות או תעודה רשמית אחרת המזהה אותו;

              (2)   לדרוש מכל אדם הנוגע בדבר למסור לו כל ידיעה או מסמך הדרושים לו לצורך ביצוע תפקידו; בפסקה זו, "מסמך" – לרבות פלט כהגדרתו בחוק המחשבים, התשנ"ה-1995;

              (3)   לערוך בדיקות או מדידות או ליטול דוגמאות לשם בדיקה וכן להורות על מסירת דוגמאות לבדיקת מעבדה או על שמירתן לתקופה שיורה, או לנהוג בהן בדרך אחרת;

              (4)   להיכנס בכל עת לכל מקרקעין, ואולם לא ייכנס מפקח למקום המשמש למגורים, אלא באחד מאלה:

              (א)   בעת סבירה ולאחר שקיבל את הסכמת המחזיק, ובלבד שהמחזיק הוא בגיר ושהמפקח הודיע למחזיק כי הוא רשאי לסרב לכניסתו;

              (ב)   ניתן צו של בית משפט המתיר לו להיכנס למקום.

                        (ב)  התעורר חשד לביצוע עבורה לפי חוק זה, רשאי מפקח –

              (1)   לחקור כל אדם הקשור לעבירה כאמור או שעשויות להיות לו ידיעות הנוגעות לעבירה כאמור; על חקירה לפי פסקה זו יחולו הוראות סעיפים (2) ו-(3) לפקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות), בשינויים המחויבים;

              (2)   לתפוס כל חפץ הקשור לעבירה; על תפיסה לפי פסקה זו יחולו הוראות הפרק הרביעי לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ"ט-1969 (בסעיף זה – פקודת מעצר וחיפוש), בשינויים המחויבים;

              (3)   לבקש מבית המשפט צו חיפוש לפי סעיף 23 לפקודת מעצר וחיפוש ולבצעו; על חיפוש לפי פסקה זו יחולו הוראות סעיפים 24(א)(1), 26 עד 28 ו-34 לפקודת מעצר וחיפוש, בשינויים המחויבים;

              (4)   להיכנס בכל עת סבירה למקרקעין, ורשאי המפקח לעשות שימוש בכוח סביר כלפי רכוש לשם כך, ובלבד שלא ייכנס למקום המשמש למגורים אלא לפי צו של בית משפט.

                        (ג)   סירב אדם להיענות לדרישת מפקח, על פי סמכותו בהתאם להוראות סעיף זה, והיה חשש שיימלא או שזהותו אינה ידועה, רשאי המפקח לעכבו, ויחולו על עיכוב כאמור הוראות סעיף 75(ב) ו-(ג) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996, בשינויים המחויבים.

                        (ד)  אין בסמכויות מפקח לפי פרק זה כדי לגרוע מסמכויות פיקוח שנתונות לו לפי כל דין אחר.

               

               

              חובת הזדהות (תיקון מס' 116) תשע"ז-2017

              207.[15] (א) מפקח לא יעשה שימוש בסמכויות הנתונות לו לפי חוק זה, אלא בעת מילוי תפקידו ובהתקיים שניים אלה:

              (1)   הוא עונד באופן גלוי תג המזהה אותו ואת תפקידו ולובש מדי מפקח בצבע ובצורה שהורה שר האוצר לעניין זה, ובלבד שהמדים כאמור אינם נחזים להיות מדי משטרה;

              (2)   יש בידו תעודה החתומה בידי שר האוצר, המעידה על תפקידו ועל סמכויותיו, שאותה יראה על פי דרישה.

                        (ב)  חובת הזדהות לפי סעיף קטן (א) לא תחול אם קיומה עלול לגרום לאחד מאלה:

              (1)   סיכול ביצוע הסמכות בידי המפקח;

              (2)   פגיעה בביטחון המפקח או בביטחון אדם אחר.

                        (ג)   חלפה הנסיבה שבשלה לא קיים המפקח את חובת ההזדהות כאמור בסעיף קטן (ב), יקיים המפקח את חובתו כאמור, מוקדם ככל האפשר.

               

               

              (תיקון מס' 116) תשע"ז-2017

               

              אם קבלת הודעה על כניסה למקרקעין אנו ממליצים לך לפנות למשרדינו בהקדם לייעוץ טלפוני ראשוני  ללא עלות.

               

               

               

               

               
              קיבלת צו הפסקת בניה,הריסה?
              ייעוץ,הכוונה וטיפול -פנה עוד היום!
              היתרי בניה,הכנת תוכניות,הגשה וליווי עד קבלת ההיתר.

              חוו"ד מהנדס קונסטרוקטור בכל הארץ-שרות מידי
              דיווח עפ"י התקנות החדשות ואישור קונסטרוקטור על בנייה פטורה מהיתר
               
               
               
               
              קלינגר היתרי בנייה, רישוי עסקים וייעוץ מוניציפאלי
               
              השירות בפריסה כלל ארצית
              טל': 03-6990132

              פקס: 6990134 - 03
              נייד- בן קלינגר 0523-888813
              www.klinger.co.il

               

               

               

               



              דרג את התוכן:
                0 תגובות   יום שלישי, 5/5/20, 15:29

                הליכי אכיפה של חוק התכנון והבניה- עיריית תל אביב

                 

                קנסות מינהליים

                עיריית תל אביב-יפו מפעילה צעדי אכיפה מינהליים ומשפטיים כנגד עבירות על חוק התכנון והבנייה ובכלל זה עבודה אסורה או שימוש אסור בנכס.
                ב-20 בדצמבר 2018 נכנסו לתקפן תקנות העבירות המינהליות [קנס מינהלי - תכנון ובנייה] תשע"ח 2018.

                על פי תקנות אלו, ניתן יהיה להטיל קנסות מינהליים על עבודה אסורה, שימוש אסור ועל אי קיום צווים מינהליים להפסקת עבודות או להפסקת שימוש.

                 

                גובה הקנסות המינהליים

                לכל אחת מהעבירות הללו נקבעו בתקנות קנסות, הנעים בין 10,000 ₪ ל-300,000 ₪ ליחיד, בהתאם לחומרת העבירה ולהיקפה, ולעבירה שביצע תאגיד - כפל סכומים אלו.

                על עבירה של שימוש אסור, ניתן להטיל, בנוסף לסכום הקנס הקבוע, תוספת קנס בגין עבירה נמשכת, המחושבת על בסיס יומי.

                 

                התראה לפני קנס מינהלי

                בדרך כלל, לפני הטלת הקנס המינהלי, תינתן התראה. ההתראה מאפשרת לתקן את ההפרה ולהשיב את המצב לקדמותו תוך 30 יום ובכך להימנע מקבלת קנס מינהלי. במקרים בהם התקיים כבר הליך קודם בגין העבירה, כגון צו מינהלי, ניתן להטיל מיד קנס מינהלי, מבלי לתת התראה מוקדמת.

                במקרים מסוימים, מוסמך התובע להחליט כי במקום מתן הודעה על הטלת קנס מינהלי, יוגש כתב אישום.

                קבלת הודעה בכתב בדבר פעולות אכיפה

                בתהליך האכיפה, תקבל התראה או הודעה בכתב בדבר הפעולות שננקטו כנגדך, הפעולות שעליך לעשות והגורם אליו עליך לפנות. במכתב מצוינת כתובת מייל לפניות בנושא.
                 

                הגשת בקשה לביטול או בקשה להישפט בנוגע לקנס מינהלי

                • אם ברצונך להגיש בקשה לביטול קנס מינהלי בעבירות תכנון ובנייה, עליך לפנות אלינו בכתב תוך 30 ימים מיום קבלת ההודעה. יש לפרט את הנימוקים ולצרף את המסמכים המאמתים את טענותיך. באפשרותך להגיש את הבקשה באמצעות פניה מקוונת או באמצעות פקס או בדואר (בהתאם לפרטי הקשר מטה).
                • אם ברצונך להגיש בקשה להישפט בנוגע לקנס מינהלי בעבירות תכנון ובנייה, עליך לפנות אלינו בכתב תוך 30 ימים מיום קבלת הקנס או תוך 30 ימים ממועד קבלת תשובת תובע לבקשה לביטול הודעת הקנס.
                  חשוב לציין, כי אם הגשת בקשה לביטול הקנס, לא ניתן להגיש בקשה להישפט לפני קבלת התשובה לבקשת הביטול. אם בקשתך לביטול הקנס לא התקבלה, ניתן להגיש בקשה להישפט בתוך 30 יום מקבלת התשובה לבקשת הביטול.
                  באפשרותך להגיש את הבקשה באמצעות פניה מקוונת או באמצעות פקס או בדואר (בהתאם לפרטי הקשר מטה). עליך לצרף לבקשה את ספח הבקשה להישפט, אשר נמצא בהודעה על הטלת הקנס. חשוב לציין בספח פרטים מלאים של מגיש הבקשה ולחתום על הספח.
                 

                תשלום קנס מינהלי

                התשלום באמצעות העברה בנקאית לחשבון בנק שפרטיו מופיעים במכתב ההתראה אשר נשלח אליך.
                בעת ביצוע ההעברה חשוב לציין את מספר הודעת הקנס.
                את אישור ההפקדה עליך להעביר באחד מערוצי הקשר המופיעים מטה.

                 הסתר תוכן אודות עבירות תכנון ובנייה- תשלומים, בקשה לביטול ובקשה להישפט

                  עבירות תכנון ובנייה- תשלומים, בקשה לביטול ובקשה להישפט

                • יצירת קשר

                טלפון:

                3013*

                03-7244444

                מענה טלפוני:

                ימים א'-ד', בשעות 17:00-08:00, יום ה', בשעות 15:00-08:00

                פקס:

                03-5216072

                קבלת קהל:

                ימים א'-ד', בשעות 17:00-08:00, יום ה', בשעות 15:00-08:00

                כתובת למשלוח דואר:

                עיריית תל אביב-יפו, האגף לגביית אגרות ודמי שירותים, מחלקת גבייה עבור שירותים, אבן גבירול 69 תל אביב 6416201

                בכדי ליעל את פנייתך מומלץ לפנות למומחה בתחום.

                טיפול בעבירות בנייה- בן קלינגר

                 
                 

                ביטול צווי הריסה,הכשרת חריגות בנייה וקלינגר התרי בנייה.עבירות על חוק התכנון והבנייה הן עבירות חמורות שעשויות להוביל לסנקציות קשות כנגד העבריין. משרד קלינגר היתרי בנייה, רישוי עסקים וייעוץ מוניציפאלי מתמחה בטיפול בעבירות אלו ומעסיק אדריכלים ומהנדסים שיוכלו לסייע לך להתמודד מול המערכת.

                 

                 

                 

                 

                נתפסת בעבירת בניה? הפתרון בהישג יד. צור קשר ונשמח לעזור לך לצאת מזה…

                  " אם ביצעתם עבירת בנייה כלשהי, יכול מאוד להיות שתוכלו להכשיר אותה בדיעבד. באמצעות טיפול מקיף במספר חזיתות נשיג עבורכם את האישורים שיאפשרו לכם להמנע מצווי הריסה, קנסות ואפילו רישום פלילי".

                 

                • התמצאות מלאה בסבך החוקים והתקנות מאפשרת לנו למצוא פתרונות גם לבעיות מורכבות.
                • ההיכרות שלנו עם המערכת ועם האנשים שממנה היא מורכבת מאפשרת לנו לספק לך פתרונות מהירים ולזרז את ההליך הביורוקרטי.
                • שירות אישי, מקצועי ומהיר – עד לפתרון הבעיה.

                 

                 

                המשרד מתמחה בטיפול בתיקים הקשורים לחריגות בנייה, בנייה ללא היתר, שימוש חורג ללא היתר, פיצול דירות ועוד…

                 

                 קלינגר התרי בניה, רישוי עסקים וייעוץ מוניציפלי
                השירות בפריסה כלל ארצית
                נייד: 3888813 - 052
                טל': 03-6990132
                פקס: 6990134 - 03
                דוא"ל: klinger_b@bezeqint.net

                 

                דרג את התוכן:
                  1 תגובות   יום שלישי, 5/5/20, 00:24

                  מענק סיוע לעצמאים (פעימה שנייה) בעקבות משבר קורונה

                  הקדמה:

                  דף זה כולל מידע לגבי תנאי הזכאות ותשלום הפעימה השנייה של המענק לעצמאים ובעלי עסקים קטנים ובינוניים בעקבות משבר הקורונה (לפרטים על הפעימה הראשונה ראו כאן)
                  ניתן להגיש את התביעה מה-05.05.2020 עד ל-12.07.2020 (במקרים שיפורטו בהמשך חובה להגיש את הדוח השנתי ל-2019 לפני הגשת התביעה למענק)
                  בשאלות ובירורים ניתן לפנות לרשות המסים בהתאם למפורט בהמשך

                  מענק סיוע משולם בשתי פעימות לבעלי עסקים קטנים ובינוניים ולעצמאים שהכנסתם ירדה משמעותית בעקבות משבר הקורונה, בהתאם לתנאי הזכאות.

                  שימו לב
                  עצמאים ובעלי עסקים שהגישו בקשה למענק בפעימה הראשונה צריכים להגיש בקשה חדשה למענק בפעימה השנייה, על מנת לקבל אותו. (מדובר ב-2 מענקים נפרדים שלכל אחד מהם יש להגיש בקשה נפרדת והם אינם תלויים אחד בשני).

                  גובה המענק

                  • המענק יהיה בשיעור 70% מהכנסתו החודשית הממוצעת של העסק בשנת 2018.
                  • לעסקים הבאים סכום המענק ייקבע בהתאם לנתוני שנת 2019:
                    • עסק שנפתח בין ה- 01.01.2019 ל-01.10.2019
                    • עסק שנפתח בשנת 2018 והיו לו בשנה זו הפסדים
                  • בכל מקרה, סכום המענק לא יעלה על 10,500 ש"ח.
                  • אם ההכנסה החודשית הממוצעת מהעסק עלתה על 40,000 ש"ח, ההפרש בין סכום ההכנסה ל-40,000 יוכפל ב-0.173 והתוצאה תופחת מסכום המענק.

                  תוספת לעסקים קטנים

                  • בעל עסק שממוצע מחזור עסקאותיו לחודש בשנת 2019 נע בין 1,500 ש"ח ל-25,000 ש"ח עשוי להיות זכאי לתוספת, בהתאם לתנאים שיפורטו בהמשך.
                    • אם ממוצע מחזור העסקאות החודשי היה בין 1,500 ש"ח ל-8,333 ש"ח, התוספת תהיה בסך 700 ש"ח.
                    • אם ממוצע מחזור העסקאות החודשי היה בין 8,334 ש"ח ל-16,667 ש"ח, התוספת תהיה בסך 1,875 ש"ח.
                    • אם ממוצע מחזור העסקאות החודשי היה בין 16,668 ש"ח ל-25,000 ש"ח, התוספת תהיה בסך 3,025 ש"ח.
                  • ממוצע מחזור העסקאות לחודש מחושב לפי מחזור העסקאות לשנת 2019 כשהוא מחולק במספר חודשי הפעילות.

                  מי זכאי?

                  תושב ישראל שעונה על כל אלה:

                  • הוא נולד בשנת 1999 או לפני כן.
                  • היה לו עסק פעיל (או שהוא עסק במשלח יד) בתקופה שבין ה- 01.10.2019 ל-31.03.2020, לכל הפחות.
                  • הוא הגיש דיווחי מע"מ בהתאם למועדים הנדרשים, אם הוא נדרש לכך לפי החוק (למשל עוסק מורשה).
                  • אם מדובר בעוסק פטור, הוא הגיש הצהרת עוסק פטור עבור שנת 2019.
                  • הוא הגיש דוח שנתי למס הכנסה, כפי שמפורט בהמשך (בהתאם לשנה שבה החל לפעול כעצמאי), אלא אם הוא פטור מהגשת הדוח.
                  • לא היו לו הפרות שונות בתחום ניהול פנקסי חשבונות לפי פקודת מס הכנסה.
                  • מתקיימים התנאים הבאים, בהתאם לשנות הפעילות של העסק:

                  עסקים שנפתחו ב-2019 (או עסקים שנפתחו ב-2018 והיו להם הפסדים בשנה זו)

                  • העסק נפתח ב-2019 לפני ה- 01.10.2019, או שהעסק נפתח ב-2018 וצבר הפסדים באותה שנה.
                  • בעל העסק הגיש דוח שנתי לשנת המס 2019. אם טרם הגיש את הדוח, עליו להגישו לפני שיוכל להגיש את התביעה.
                  טיפ
                  מועד הגשת הדוח השנתי לשנת 2019 נדחה בחודשיים לתאריכים 30.07.2020 ו-30.06.2020 (תלוי אם העצמאי חייב בדוח מקוון או לא). עם זאת, כדי להיות זכאי למענק בפעימה הראשונה, מי שפתח עסק ב-2019 חייב להגיש את הדוח השנתי ל-2019 לפני ה-10.06.2020. מי שמגיש את התביעה למענק בפעימה השנייה בלבד חייב להגיש את הדוח השנתי ל-2019 לפני ה-12.07.2020.
                  • הכנסתו החייבת לשנת המס 2019 לא עלתה על 1,000,000 ש"ח (ראו "הגדרת הכנסה חייבת" בהמשך. אם לעצמאי ולבן זוגו יש הכנסה חייבת שאינה מיגיעה אישית, תיחשב מחצית מההכנסה הזו כהכנסה של כל אחד מבני הזוג).
                  • הכנסתו החייבת החודשית הממוצעת מהעסק לשנת המס 2019 עלתה על 714 ש"ח (הכוונה להכנסה החייבת ב-2019 לאחר שחולקה במספר החודשים שבהם העסק היה פעיל באותה שנה).
                  • מחזור עסקאותיו בחודשים מרץ-יוני 2020 ירד ביחס למחזור עסקאותיו בתקופה המקבילה בשנת 2019, בשיעור העולה על 25% (אם מדובר בעוסק פטור, יהיה צורך להצהיר על כך בטופס התביעה המקוון).
                  שימו לב
                  אם העסק החל לפעול אחרי ה-01.03.2019, יהיה צורך להראות כי מחזור העסקאות בחודשים מרץ-יוני 2020, ירד ביותר מ-25% ביחס למחזור העסקאות הממוצע בתקופה שמתחילת פעילותו ועד 29.02.2020 (מחזור העסקאות בכל התקופה יחולק במספר החודשים שבהם עסק העצמאי בעסק, ויוכפל ב-4).

                  עסקים שנפתחו לפני 2019

                  • בעל העסק הגיש דוח שנתי למס הכנסה לשנת 2018.
                  • הכנסתו החייבת לשנת המס 2018 לא עלתה על 1,000,000 ש"ח (ראו "הגדרת הכנסה חייבת" בהמשך. אם לעצמאי ולבן זוגו יש הכנסה חייבת שאינה מיגיעה אישית, תיחשב מחצית מההכנסה הזו כהכנסה של כל אחד מבני הזוג).
                  • הכנסתו החייבת החודשית הממוצעת מהעסק לשנת המס 2018 עלתה על 714 ש"ח.
                  • מחזור עסקאותיו בחודשים מרץ-יוני 2020 ירד ביחס למחזור עסקאותיו בתקופה המקבילה בשנת 2019, בשיעור העולה על 25% (אם מדובר בעוסק פטור, יהיה צורך להצהיר על כך בטופס התביעה המקוון).

                  עסקים קטנים

                  • בעל עסק קטן יהיה זכאי לתוספת תשלום, אם הוא עונה על התנאים הבאים:
                    • מחזור עסקאותיו לחודש בשנת 2019 נע בין 1,500 ש"ח ל-25,000 ש"ח.
                    • אם העסק החל לפעול לפני ה-01.03.2019, מחזור עסקאותיו בחודשים מרץ-אפריל 2020 ירד ביחס למחזור עסקאותיו בתקופה המקבילה בשנת 2019 בשיעור העולה על 25%.
                    • אם העסק החל לפעול אחרי ה-01.03.2019, מחזור העסקאות במרץ-אפריל 2020 ירד ביותר מ-25% ביחס למחזור העסקאות הממוצע בתקופה שמתחילת פעילותו ועד ל-29.02.2020 (מחזור העסקאות בכל תקופה זו יחולק במספר החודשים שבהם עסק העצמאי בעסק, ויוכפל ב-2).
                    • הוא הגיש דיווחי מע"מ לתקופות האמורות (אם הוא נדרש לכך לפי החוק).
                    • אם הוא עוסק פטור, הוא הגיש הצהרת עוסק פטור עבור שנת 2019.

                  תהליך מימוש הזכות

                  ''
                  מדריך רישום לאזור האישי
                  • יש להגיש תביעה לרשות המסים לכל המאוחר עד ל-12.07.2020.
                  • מגישים את התביעה באמצעות טופס מקוון, באזור האישי באתר רשות המסים (האפשרות להגשת הבקשות תיפתח באתר רשות המסים ב-05.05.2020).
                  • עוסק פטור יצהיר בטופס התביעה על הירידה במחזור עסקאותיו בשיעור העולה על 25% בחודשים הרלוונטיים.
                  • מי שטרם נרשמו באזור האישי של רשות המסים (לא של ממשל זמין - gov.il!), צריכים לבצע רישום.
                  • עצמאים שפתחו עסק בין ה-01.01.2019 ל-01.10.2019 (או שפתחו את העסק ב-2018 והיו להם הפסדים בשנה זו), יוכלו להגיש את התביעה רק לאחר הגשת הדוח לשנת 2019.
                  • למי שאושרה הזכאות, המענק ישולם כיומיים לאחר שליחת הבקשה.
                  • המענק ישולם לחשבון הבנק הרשום על שם מגיש הבקשה ומעודכן ברשות המסים, ויופיע תחת "סיוע לעצמאים".

                  מידע וסיוע בהגשת הבקשה

                  • ניתן להיעזר בשאלות ותשובות באמצעות הצ'ט בוט באתר הממשלתי.
                  • כמו כן ניתן לצפות במצגת המסבירה את תהליך זיהוי ורישום הלקוח באתר האינטרנט.
                  • בשאלות ובירורים נוספים ניתן להתקשר למוקד התמיכה של רשות המסים:
                    • בטלפון 4954* או 02-5656400
                    • המענה ניתן בימים א' עד ה' בין השעות 8:15 עד 16:00
                  • אפשרות נוספת היא פנייה בדוא"ל לכתובת corona2020@taxes.gov.il.

                  ערעור

                  • מי שאינו שבע רצון מהקביעה בנושא זכאותו למענק יכול להגיש השגה תוך 30 ימים מהיום שבו נמסרה הקביעה.
                  • את ההשגה יש להגיש לפקיד השומה הקרוב למקום המגורים.
                  • על ההשגה להיות מנומקת ובכתב.
                  • ההחלטה המנומקת של רשות המסים על ההשגה תינתן בתוך 90 ימים מהיום שבו התקבלה הודעת ההשגה (או בתוך 90 ימים מהיום שבו הוגשו כל המסמכים והפרטים שנדרשו מהמשיג, לפי המועד המאוחר מביניהם).
                  • אם לא ניתנה החלטה במהלך תקופה זו, ההשגה תיחשב כאילו התקבלה.
                  • מי שהגיש השגה ומעוניין לערער על ההחלטה שניתנה לגבי ההשגה, יכול לערער בפני בית המשפט המחוזי שבאזור שיפוטו הוא מתגורר.

                  הגדרת הכנסה חייבת

                  מקבלי המענק שנמצאים בהליכי חדלות פירעון (פשיטת רגל)

                  חשוב לדעת

                  • המענק והתוספת ייחשבו כהכנסה לעניין פקודת מס הכנסה, אך לא יחויבו בביטוח לאומי ולא במע"מ.
                  • לפי הודעת רשות האכיפה והגבייה, מענק הסיוע לעצמאים שאושר בתקנות לשעת חירום יהיה מוגן מעיקול.
                  טיפ
                  אם נקלעתם לקשים כלכליים, ייתכן שמגיעות לכם הטבות או הקלות מהמדינה או מגופים אחרים (כמו חברות ביטוח וקופות גמל). למידע נוסף ראו מידע חשוב למי שנקלע לקשיים כלכליים עקב משבר נגיף קורונה.

                  גורמי ממשל

                  ארגוני סיוע

                  חקיקה ונהלים

                  הרחבות ופרסומים

                   

                   

                   

                  במקרים רבים ניתן להפחית את נטל המס. מחלקת הפחתת מסים וארנונה ב קלינגר תשמח לסייע לכם לעשות זאת 

                   

                  צור קשר

                   

                  עקב המיתון הקשה הפוקד אותנו, מתקשים רבים מבעלי עסקים לעמוד בתשלומי המסים השונים, ולצערנו, עסקים אלו נסגרים. המחוקק נתן את דעתו על כך בצורת מתן אפשרות להגשת בקשה מיוחדת להפחתה בנטל המס, או במקרים מיוחדים אף למחיקת התשלום ברשויות מסוימות, כגון עיריית תל אביב. ישנן ועדות שיש בסמכותן להפחית את גובה המסים וההיטלים "עקב" מצב חומרי.
                  משרד קלינגר היתרי בנייה, רישוי עסקים וייעוץ מוניציפלי מתמחה במתן סיוע למתאימים בהכנת בקשה מסודרת, הגשתה וזירוזה בסבך המערכת הביורוקרטית.

                  המשרד מסייע גם בעיכוב הליכי גבייה מנהלית (עיקולים) הננקטים על ידי הרשויות המקומיות גם כאמצעי לחץ על נישומים. למשרד נזקפות הפחתות משמעותיות ביותר, גם לגבי שנות מס קודמות והן לגבי שנות מס נוכחיות ועתידות. בנוסף, המשרד מטפל בהפחתת היטל השבחה, מס שבח, אגרות בנייה, טיפול וזירוז בקשות לפטורים זירוז שומות ואישורים להעברה בטאבו.

                   תחומי טיפול נוספים בתחום הקלת נטל הארנונה
                  • פטור מארנונה לנכס ריק
                  • פטור מארנונה לנכס שאינו ראוי לשימוש
                  • פטור בגין בנייה ושיפוצים
                  • שינוי ייעוד הנכס
                  • הקלות בארנונה לאוכלוסיות שונות:
                    - אזרחים ותיקים
                    - חיילים בשירות חובה
                    - נפגעי פעולות איבה
                    - משפחות שכולות
                    - אסירי ציון
                    - מקבלי אבטחת הכנסה
                    - משפחות חד הוריות
                    - עולים חדשים
                    - מתנדבות בשירות לאומי
                    - נכי רדיפות הנאצים
                    - חסידי אומות העולם
                    - הנחות בעסקים
                    - נכי צה"ל
                    - עיוורים

                  תחומים נוספים

                   

                  • אישור העברה בטבו
                  • הפחתת היטל השבחה
                  • הפחתת אגרות בניה
                  • הפחתת מס שבח
                  • טיפול בביטול קנסות מנהליים של מס הכנסה
                  • ליווי אדריכלי והנדסי בהשגות ועררים
                  • הסדרים
                  • הפחתת תשלומים למנהל מקרקעי ישראל
                  • דיווח על עבודה הפטורה מהיתר על פי התקנות החדשות


                   

                    חדשות:

                      פורסמו הוראות ביצוע מיסוי מקרקעין:

                   

                  ביום 18.12.2012 אישרה ועדת הכספים של הכנסת את הארכת תוקף הוראות שעה שתוקפן עמד לפוג ב-31 בדצמבר 2012 עד ליום 5.5.2013 , שלושה חודשים לאחר מועד אישור תוצאות הבחירות לכנסת ה-19, בהתאם להוראות סעיף 38 לחוק יסוד הכנסת.

                  המשמעות היא כי לגבי עסקאות במקרקעין ימשיכו לחול השיעורים המפורטים להלן עד ליום כ"ה באייר, התשע"ג ( 5 במאי 2013):

                  • · שיעורי מס רכישה (בסכומי 2012):

                  מס רכישה על דירת מגורים יחידה –

                  על חלק השווי שאינו עולה על 1,421,760 ₪ - 0%

                  על החלק שבין 1,421,760 ₪ לבין 1,686,395 ₪ - 3.5%

                  על חלק השווי העולה על 1,686,395 ₪ - 5%

                  מס רכישה על דירת מגורים נוספת –  

                  על חלק השווי שאינו עולה על 1,053,200 ₪ - 5%

                  על חלק השווי שבין 1,053,200 ₪ לבין 3,159,600 ₪ - 6%

                  על חלק השווי העולה על 3,159,600 ₪ - 7%

                  • · פטור ממס שבח למוכר שתי "דירות מגורים מזכה"- המשך תחולת הוראת השעה המאפשרת למכור שתי דירות מגורים מזכות נוספות בפטור ממס שבח עד הסך של 2.2 מיליון ש"ח, בנוסף לפטור הקבוע בפרק חמישי 1 בחוק מיסוי מקרקעין.
                  • · הקלה במס למוכר קרקע המיועדת לבניית דירות מגורים- המשך תשלום מס שבח בשיעור אחיד של 20% (לשיטת רשות המיסים - 25% ) על השבח הריאלי החייב, במכירת קרקע עליה ניתן לבנות 8 יח"ד לפחות ואשר יום רכישתה לפני ה- 7.11.01 ו- 80% מיחידות הדיור יושלמו בתוך 36 חודשים ממועד המכר.
                  • עדכון סכום הפטור עפ"י סעיף 49ז' לחוק מיסוי מקרקעין 
                  • מדרגות מס רכישה - עדכון סכומים (ינואר 2010) 
                  • תיאום סכומים לפי סעיף 49 ה' לחוק מיסוי מקרקעין 


                  צור קשר

                   




                   
                  קלינגר היתרי בנייה, רישוי עסקים וייעוץ מוניציפאלי
                   
                  השירות בפריסה כלל ארצית
                  טל': 03-6990132

                  פקס: 6990134 - 03
                  נייד- בן קלינגר 0523-888813
                  www.klinger.co.il
                  דרג את התוכן:
                    0 תגובות   יום ראשון, 3/5/20, 19:34

                    חדש: הרחבת שטח היתר חיצוני לבתי קפה ומסעדות בעקבות מגיפת הקורונה. אנו במשרד  קלינגר יכולים  לבצע עבורכם בדיקת התכנות מקדמית.

                    ממשיכים לסייע לבתי אוכל, מסעדות ובתי קפה רבים בתל אביב-יפו. בימים אלה אנו בוחנים את האפשרות להרחיב את ההיתר להעמדת שולחנות וכיסאות במרחב הציבורי.

                    ''

                    בצל משבר הקורונה בעיריית תל אביב נרתמים לסייע לכם - בתי האוכל, המסעדות בתי הקפה וכד' בתל אביב-יפו - להיערך ליום בו משרד הבריאות יאפשר לפתוח את העסקים גם לישיבה במקום.

                    במחלקת רישוי עסקים  בוחנים את האפשרות להרחיב, באופן זמני לתקופת המשבר, את ההיתר להעמדת שולחנות וכיסאות במרחב הציבורי ולאפשר הושבה במרחק של 2 מטרים בין הלקוחות.

                     

                    נשקלת גם האפשרות לתת היתר להוציא שולחנות וכיסאות מבית האוכל לשטחים ציבוריים ללא עלות אגרות והיתרים.

                     

                    אתם מוזמנים לפנות לעירייה ישירות או למשרד בן קלינגר רישוי עסקים והתרי בניה לבחון את האפשרות להגדלת שטח ההיתר ולצרף לה שרטוט של ההגדלה המבוקשת על יסוד תפוסת הקהל כפי שהייתה עד כה. הבקשה יכולה לקחת בחשבון שימוש בחלק מגינה סמוכה/רחבה ציבורית וכיו"ב. 




                    פעולה זו היא צעד נוסף בשורת פעולות והקלות שיזמה העירייה בשבועות האחרונים כדי לסייע לעסקים בעיר:
                    - העירייה הייתה בין היוזמות והדוחפות למתן פטור מארנונה ל-3 חודשים לעסקים בעיר, והיא משתתפת ביישום ההחלטה בעשרות מיליוני שקלים.
                    - העירייה החליטה להעניק את הפטור מארנונה באופן מידי, ולא בצורך הנחה שתתפרס על פני שנה שלמה, מתוך הבנה את מצוקת העסקים.
                    - מיד עם פרוץ המשבר יזמה העירייה דחייה של חודשיים בתשלום הארנונה לעסקים.
                    - העירייה הקדימה תשלום לספקים בהיקף של יותר מחצי מיליארד שקלים.
                    - העירייה העניקה פטור מאגרת כסאות ושולחנות והיתר לילה ל-4 חודשים ופטור מאגרת פרגוד ל-3 חודשים.
                    - העירייה הקימה מערכת מקוונת קלה ופשוטה לקבלת "תו סגול" לעשרות אלפי עסקים.
                    - העירייה קידמה ושיווקה התארגנויות סוחרים – כגון סוחרי שוק התקווה, סוחרי שוק הכרמל, בעלי החנויות בשוק הפשפשים.
                    - העירייה מקיימת קשר שוטף עם ראשי ארגונים וקבוצות המייצגות את העשייה הכלכלית והמסחר בעיר
                    - בשבועות הקרובים צפויה מועצת העיר לאשר פטור מאגרת שילוט.​

                    קלינגר היתרי בנייה, רישוי עסקים וייעוץ מוניציפאלי
                     
                    השירות בפריסה כלל ארצית
                    טל': 03-6990132

                    פקס: 6990134 - 03
                    נייד- בן קלינגר 0523-888813
                    www.klinger.co.il

                    דרג את התוכן:
                      0 תגובות   יום שלישי, 28/4/20, 12:32

                      הבניין מאוכלס למעט שלוש קומות וחצי שנבנו ללא היתר ואמורות להיהרס בקרוב. הניסיון להילחם בגזרה ולשכנע את בתי המשפט שאפשר להכשיר את הבנייה כשל סופית.


                      החלטה שניתנה לאחרונה בית המשפט העליון חרצה את גורלן של שלוש קומות וחצי בבניין מאוכלס בן 10 קומות בקריית מלאכי, שנבנו ללא היתר ועומדות אטומות מזה כ-8 שנים. בדומה לבתי המשפט השלום והמחוזי דחה השופט ג'ורג' קרא את בקשת חברת הבנייה להאריך בשנתיים את ביצוע צווי ההריסה וההתאמה שהוצאו לקומות החורגות, לאחר שהשתכנע שאין כל אופק תכנוני שיאפשר להכשיר את הבנייה.


                      הבניין, שנבנה כחלק מפרויקט מגורים בן שלושה בניינים של חברת "ש.י. שפץ וקנין קבלני בנין", נבנה כולו על בסיס היתר פגום כשהקומות העליונות נבנו ללא היתר כלל ובוצעו בו עבירות בנייה נוספות.


                      ב-2013 ניתן פסק דין בעתירה מנהלית שהגישה החברה ובית המשפט אישר את המגורים בקומות התחתונות בבניין, שבינתיים אוכלס בדיירים למרות ההיתר הפגום, אך הקומות העליונות לא הוכשרו.

                      כ-4 שנים לאחר מכן הורשעו החברה ובעליה על-פי הודאתם בעבירות על חוק התכנון והבנייה, בהן אי-קיום צו הפסקה מנהלי ושיפוטי ומסירת מידע כוזב. העונשים שנגזרו עליהם כללו קנסות גבוהים, מאסר על תנאי על הבעלים וצווי הריסה והתאמה שחייבו אותם להסיר את הקומות העליונות בתוך שנתיים.


                      באפריל שנה שעברה – כשלושה שבועות בלבד לפני מועד ההריסה – ביקשו החברה ובעליה להאריך בשנתיים נוספות את מועד ביצוע הצווים כדי לתת להם הזדמנות להכשיר את הבנייה, אך בקשתם נדחתה בבית משפט השלום.

                      ערעור שהגישו לבית המשפט המחוזי נדחה אף הוא. פסק הדין קבע כי הגשת הבקשה כשלושה שבועות לפני מועד ההריסה ומבלי שננקטה לקראתה כל פעולה מעידה על חוסר תום לב. עם זאת, בית המשפט נענה לבקשת הדיירים בבניין והשעה את ביצוע הצווים בחצי שנה נוספת.

                      כבר נהנו מארכה

                      אלא שהחברה ובעליה לא השלימו עם הגזרה ובבקשת רשות ערעור שהגישו לבית המשפט העליון טענו כי בתי המשפט שגו כשקבעו כי לא ניתן להכשיר את הקומות העליונות. לשיטתם, יש בהחלט אופק תכנוני והעיכוב בטיפול בנושא נובע מהתנהלות הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה.


                      המדינה טענה מנגד כי המבקשים לא זכאים לדיון בערכאה נוספת, שלישית במספר. נטען כי בפסק הדין שניתן ב-2013 בעתירה המנהלית, נקבע במפורש כי אין תוכנית שמאפשרת להכשיר את הקומות החורגות ולכן אין כל הצדקה לעכב את ביצוע הצווים.

                      המדינה הדגישה כי המגמה היא לצמצם הארכות של ביצוע צווים נגד עברייני בנייה וכי הטענות שהועלו נגד הוועדה המחוזית חסרות בסיס.


                      השופט ג'ורג' קרא קיבל את טענות המדינה ודחה את הבקשה, תוך שהזכיר כי דיון ב"גלגול שלישי" מתאפשר רק במקרים חריגים שמעוררים שאלה ציבורית חשובה או מעלים חשש לאי-צדק. המקרה הנוכחי לא מקיים את התנאים האמורים.


                      גם לגופם של דברים סבר השופט שאין עילה להתערב בקביעותיהם של בתי המשפט השלום והמחוזי, תוך שציין כי המבקשים כבר נהנו מארכה של שישה חודשים נוספים. השופט הוסיף כי לא מצא אחיזה לטענה בדבר האופק התכנוני, נוכח הקביעה המפורשת של בית המשפט המנהלי כי הוועדה המחוזית לא תדון בהכשרת הקומות העליונות, כך שאין כל טעם בארכה נוספת.


                      • ב"כ המבקשים: עו"ד מקרקעין שרון פטל ועו"ד טליה בלזר
                      • ב"כ המדינה: עו"ד דוד פרוינד

                       

                      קיבלת צו הפסקת בניה,הריסה?
                      ייעוץ,הכוונה וטיפול -פנה עוד היום! היתרי בניה,
                      הגשה וליווי עד קבלת ההיתר.

                      קלינגר היתרי בנייה, רישוי עסקים וייעוץ מוניציפאלי
                       
                      השירות בפריסה כלל ארצית
                      טל': 03-6990132

                      פקס: 6990134 - 03
                      נייד- בן קלינגר 0523-888813
                      www.klinger.co.il

                      דרג את התוכן:
                        0 תגובות   יום שני, 27/4/20, 17:03

                         

                         

                        לאחרונה בצל מגיפת הקורונה נאלצים הרבה אזרחים לעבוד מביתם,לפעמים בכדי לקבל פרטיות ושקט יחסי עובדים  ממחסן בחצר,לפעמים סוגרים בבניה קלה מרפסת/ מוסיפים בניה על גג  ואז זה קורה....

                        מגיע מפקח ממחלקת הפקוח על הבניה בד"כ בעקבות הלשנה ו/או תצלום אוויר (תצ"א) וכדור השלג מתחיל להתגלגל...

                        צו הפסקת פעילות/בניה..צו הריסה..קנס מינהלי..זימון למסירת גירסה..משפט.

                        אז מה בכל זאת עושים אם זה קורה?

                        המאמר הבא כאן בשבילך!

                         

                        מומלץ תמיד קודם  להתייעץ לפני ביצוע בניה וכמובן להסדיר אישורים כחוק.

                         

                         

                         

                        משפט וחשבונאות  צו הריסהביטול צו הריסהתוקף צו הריסהצו הריסה התישנותהיתר בניהשימוש חורגבניה

                         

                        ללא היתר

                        קיבלת צו הריסה ? זאת איננה "גזירה משמיים" - בעזרת ייעוץ וליווי נכון תוכל לצאת מזה 

                        מאת בנימין קלינגר מומחה ברישוי עסקים והתרי בנייה.   

                        מילים במאמר: 400   [ נצפה 3223 פעמים ]


                          

                        טיפול בעבירות בנייה

                         
                         

                        ביטול צווי הריסה,הכשרת חריגות בנייה וקלינגר התרי בנייה.עבירות על חוק התכנון והבנייה הן עבירות חמורות שעשויות להוביל לסנקציות קשות כנגד העבריין. משרד קלינגר היתרי בנייה, רישוי עסקים וייעוץ מוניציפאלי מתמחה בטיפול בעבירות אלו ומעסיק אדריכלים ומהנדסים שיוכלו לסייע לך להתמודד מול המערכת.

                         

                         

                         

                         

                        נתפסת בעבירת בניה? הפתרון בהישג יד. צור קשר ונשמח לעזור לך לצאת מזה…

                          " אם ביצעתם עבירת בנייה כלשהי, יכול מאוד להיות שתוכלו להכשיר אותה בדיעבד. באמצעות טיפול מקיף במספר חזיתות נשיג עבורכם את האישורים שיאפשרו לכם להמנע מצווי הריסה, קנסות ואפילו רישום פלילי".

                         

                        • התמצאות מלאה בסבך החוקים והתקנות מאפשרת לנו למצוא פתרונות גם לבעיות מורכבות.
                        • ההיכרות שלנו עם המערכת ועם האנשים שממנה היא מורכבת מאפשרת לנו לספק לך פתרונות מהירים ולזרז את ההליך הבירוקרטי.
                        • שירות אישי, מקצועי ומהיר – עד לפתרון הבעיה.

                         

                         

                        המשרד מתמחה בטיפול בתיקים הקשורים לחריגות בנייה, בנייה ללא היתר, שימוש חורג ללא היתר, פיצול דירות ועוד…

                         

                         

                        לשיחת יעוץ ראשונית ללא תשלום וללא שום התחייבות מצדכם, 
                        צרו עמנו קשר לטלפון 03-6990132


                        ''

                        כמומחה בתחום התכנון והבנייה ומנהלה של קלינגר רישוי עסקים והיתרי בנייה, המתמחה מזה שנים בטיפול בבנייה ללא היתר, אנו ממליצים ללכת בדרך המלך ולקבל היתר בנייה, וכן,לבצע את עבודות הבנייה כדין. כמו שנאמר הרבה בבית המשפט, מדובר בחוק התכנון והבנייה ולא בחוק הבנייה והתכנון.

                         

                        פעמים רבות אדם בונה ללא היתר בתום לב. לא פעם מגיעים אלינו לקוחות שביצעו תיקון לגג, החליפו חלק ממנו וקבלו צו הריסה. כמו כן, ישנם כאלה שבנו פרגולה, סגרו מרפסת בבנייה קלה וכדומה. כמובן, לא מעט פונים אלינו, מאחר ובנו מבנים שלמים ללא הייתר כולל בנייה על גגות, חלוקת דירות והסבת מבנים חקלאיים לאכסנה, מיפעלים ו/או מגורים. לא מעט אנשים חוששים או נכשלים מן המורכבות מול הבירוקרטיה.

                         

                        רבות מתגלה הבנייה על ידי הלשנה/תלונה למחלקת הפיקוח על הבנייה ו/או המוקד העירוני. חלק מההלשנות נובעות מצרות עין של אחרים, בשל סיכסוך עם וועד הבית, שכן או אפילו קבלן מבצע.

                        פונים ומגיעים אלינו בד"כ כששומעים מפה לאוזן ובעקבות פרסומים אשר נתגלתה אצלהם בנייה ללא היתר. 

                        פונים אלינו בכל מיני שלבים של מצוקה. ישנם שפונים כאשר מפקחי הבנייה מבקשים להיכנס לנכס ומשאירים מכתב. אנו ממליצים לפנות כבר בשלב זה, מכייון שבהתנהלות נכונה, ברוב המקרים, ניתן למנוע את ביקורם. חשוב לעשות זאת בצורה נבונה מבלי לפגוע בעבודתם וכבודם של עובדי הרשויות.

                         

                        כמובן שצריך נסיון רב בעבודה והתנהלות מול מפקחי הבנייה תוך הכרות עם החוקים והנהלים.

                        במידה ולא מתגלה העבירה, כנראה שלא יתקבל  צו הפסקת עבודה,לא צו הריסה וגם לא כתב אישום.

                        אנו יודעים גם לבדוק את זכויות הבניה ואת האפשרות לקבלת היתר בנייה או היתר לשימוש חורג בדיעבד.

                         העבירה על בנייה ללא היתר, מתיישנת לאחר כ- 5 שנים, ואז, ברוב המקרים, כבר לא ניתן לדרוש הריסה. חשוב לציין שעל שימוש שלא עפ"י היתר, לא מתקיימת התישנות וזוהי מדובר בעבירה מתמשכת.

                         

                        לצו הריסה חייבים להתייחס ברצינות רבה וללא דיחוי. לרוב, בעזרת חוות דעת מומחים שלנו, ניתן לשכנע את השופט לבטל/לעכב  את צו ההריסה. 

                         

                        בעזרת ייצוג משפטי נכון, ניתן לעיתים למצוא "פגמים" בצו ולגרום לביטולו.  בנסיבות הנכונות, ניתן אף להגיע להסדרים עם התביעה ועם מחלקת הפקוח על הבניה.

                        חשוב גם לבחון את האפשרויות במישור התכנוני. במידה וקיימת היתכנות לקבלת היתר בנייה בדיעבד, הסיכויים לעכוב  צו ההריסה גבוהים ביותר.

                         

                        לאחרונה, נקבעו מספר שינויים מהותיים בחוק התכנון והבנייה, שלכאורה כובלים את ידיו של בית המשפט למתן ארכות ממושכות.

                         

                        במידה ויש לך חשש, תתגלה אצלך בנייה בלתי חוקית ו/או קבלת צו הריסה, זימון למסירת גירסה, זימון לבית המשפט וכו', כדאי כי תפנה מוקדם ככל האפשר  למומחה בתחום!

                         

                        http://www.klinger.co.il/טיפול-בעבירות-בנייה-1

                        קלינגר התרי בניה, רשוי עסקים וייעוץ מוניציפאלי
                        השירות בפריסה כלל ארצית
                        נייד: 3888813 - 052
                        טל': 03-6990132
                        פקס: 6990134 - 03

                         

                        דרג את התוכן:
                          1 תגובות   יום שני, 20/4/20, 19:21
                           

                           

                          נבהיר  כבר בתחילת הדברים כי צו מנהלי לא נחשב להליך פלילי, אלא לפעולה בה נוקטים גורמים מנהליים ברשות המקומית (יו"ר ועדה מקומית - ראש העיר, יו"ר עדה מחוזית, מתכנן/מהנדס העיר או המחוז וכו') אם ישנו יסוד סביר כי מבוצעות עבודות  ללא היתר, בסטייה מהיתר. הסמכות להוצאת צו מנהלי מוסדרת בסעיפים 226- 233 לחוק התכנון והבניה, אולם ישנם סייגים לסמכות להוצאת היתר בעיקר אם החל הליך משפטי בגין עבירות הבנייה.

                          מטרתו העיקרית של הצו היא הפסקה מידית של עבודות המתבצעות על מנת למנוע מצבים בהם חוסר היכולת לנקוט בפעולה מהירה יוביל לעובדה מוגמרת בשטח. הואיל והצו המנהלי נכלל בתחום המשפט הציבורי חלים עליו כללי מנהל תקין, ובכלל זאת החובה לבחון את כל השיקולים הרלוונטיים להוצאת הצו, שקילת כל השיקולים וכן פירוט מינימלית בגוף הצו.

                          הרשויות משתמשים בצו הריסה בקלות ראש ויש חשיבות רבה לפנות לבעל ניסיון בתחום תכנון ובניה כמו בן קלינגר בכדי להתמודד עם צוו הריסה  ולדאוג להשאיר את הבניה על קנה בד"כ בדרכים יצירתיות.

                          צו ההפסקה המנהלי תקף 30 יום בלבד, אלא אם הוגשה לבית המשפט בקשה מתאימה להארכת תוקף הצו. במידה והצו אושר על ידי בית משפט הוא הופך לצו שיפוטי אשר מתבטל רק אם הוחלט אחרת או אם בוטל הצו על ידי בית המשפט.


                          הואיל וההליכים המתקיימים בעקבות חריגות / עבירות בנייה הם פליליים הערעור על הצו ייעשה כפי שמעררים על פסק דין פלילי. עם זאת, הצו לא נועד להוות אמצעי ענישה, אלא אמצעי זמני לעצירת הבנייה הבלתי חוקית.

                          במקרים בהם מבוצעת עבודה נוספת לאחר שהצו הוצא רשאי יו"ר הוועדה המקומית / המחוזית להורות על הריסת העבודות. כמו כן, במקרים בהם בוצעו עבודות בניגוד צו ניתן להטיל קנס יומי בהתאם לסעיף 237 לחוק. 

                           


                           

                           

                           

                          ההוראות למתן צו שיפוטי מוסדרות בסעיף 234 לחוק התכנון והבניה והן נועדו להסדיר את המעבר מהשלב שבו ניתן צו מנהלי לשלב מתקדם יותר בו הצו מוסב לצו הניתן על ידי ערכאה שיפוטית. חרף המעבר לצו הניתן מערכאה שיפוטית מדובר בהליך ביניים במסגרת ההליך הלילי שאינו מחייב הגשת כתב אישום ואינו מעיד על הכרעה בעובדות המוצגות בתיק.

                          בהתאם לכך, עקרונות היסוד של ההליך לצו השיפוטי (בין אם להפסקת עבודות / הפסקת שימוש או הריסת בנייה) הן כי מדובר בהליך ביניים בו נבדקות ראיות לכאורה בלבד - וזאת מבלי שמתקיים דיון לגופן של טענות ולבחינת נכונותן ומהימנותן. משכך, אף הוצאת הצו אינה מהווה הכרעה בהליך השיפוטי בדבר האשמה או החפות של הצו להליך. בכלל הליך ביניים זה אינו מחייב כי יוגש כתב אישום בגין העבירות שבגינן מבוקש הצו השיפוטי.

                          רמת הוכחת הראיות בהליך הבקשה לצו שיפוטי מסווגת כ- נמוכה ביותר (די בהצגת ראיה קלושה), כך שדי בהצגת תשתית ראייתית מצומצמת ביותר.  למשל על מנת להוכיח כי מבוצעת בנייה בניגוד להיתר מספיק להציג את ההיתר שניתן, את התכניות החלות על המקרקעין ותצהיר של גורם מקצועי מטעם רשות התכנון הרלוונטית כי מבוצעת בנייה בניגוד להיתר בדרך דומה ניתן גם להוכיח הוכחת ביצוע עבודות בניגוד לתכנית.

                          המטרה שלשמה מוגשת בקשה לצו שיפוטי נועדה בד"כ למנוע מצבים בהם אי עצירת המשך הבנייה או השימוש יובילו לקביעת עובדה מוגמרת בשטח שלא יהיה ניתן לחזור ממנה. הדיפת נקודת ה"אל - חזור" נועדה לאפשר את אכיפת דיני התכנון והבניה, כך שיתאפשר להקפיא את המצב בשטח עד לבירור הטענות. ויוטעם, לאור העובדה כי הצו השיפוטי ניתן עוד לפני שמוגש כתב אישום ולפני שבוצע בירור הולם של הראיות - אישור הצו אינו מהווה סנקציה עונשית או מעיד על פליליות הנובעת מהמעשה.

                          את הפעולות המועלות כנגד בקשה לצו שיפוטי ניתן לייחס ביחס לסמכות לבקשו או ביחס לנסיבות המאפשרות את נתינתו. למשל, במקרים רבים מועלות טענות המציגות את הפעולות שמבוצעות כעבודות הפטורות מהיתר, כי הצו מבוקש בניגוד לכללי מנהל תקין וכו'. להתנהלות בשלב זה עשויה להיות השפעה רבה על המשך ההליכים, כך למשל בחירה באפיק של הכשרת חריגות בנייה עשויה למנוע בקשות לקבלת צו הריסה, לסיים את ההליך הפלילי בענישה מקלה, מניעת המשך ביצוע עבודות בניגוד לצו שיפוטי שניתן (נסיבה המחמירה את הענישה ואשר עלולה להוביל להשתת קנס יומי). לכן, יש לתת חשיבות יתרה לשלב זה ולבחון את מכלול הפעולות שיכולות להביא לביטול הצו או לניהול הליך יעיל יותר.

                          מה ההבדל בין צו מנהלי לצו שיפוטי?

                          צו​ מנהלי ניתן על ידי מוסדות התכנון, ומשכך הוא מבוצע ללא פיקוח משפטי נדרש. לכן, לכל צו שניתן יש זכות ערר למי שרואה עצמו נפגע וכן תוקף מוגבל בזמן. מטרת התוקף נועדה למנוע הוצאה וחידוש של הצו מעת לעת מבלי שיינקטו הליכים פלילים ומבלי שתינתן ביקורת על ידי ערכאה שיפוטית.

                          מכיוון שהצו המנהלי ניתן על ידי רשויות התכנון ישנה דרישה קפדנית לפירוט ולתיעוד של הפעולות המבוצעות. כך למשל על נותן הצו לציין את פרטי המקרקעין, העבודות שעל בסיסן הוחלט להוציא את הצו, קיום היוועצות, הסבר בדבר הזכות לבקש את ביטול הצו וכיצד ניתן לצור קשר עם נותן הצו. כמו כן, ישנה התייחסות נוספת וצמצום בתוקף צו ארעי שניתן.

                          כמו כן, הואיל והצו המנהלי ניתן על ידי גופים סטטוטוריים (גפים שהוקמו מכוח חוק) כללי המשפט הציבורי חלים עליו, ובכלל זאת עמידה במנהל תקין. לכן, בחלק מהמקרים יהיה ניתן לטעון על אכיפה בררנית מצד הרשת התכנונית, שיקולים זרים המונחים בבסיס ההחלטה, הסתמכות על הבטחה שלטונית וכו'. לעומת זאת, צו שיפוטי ניתן על ידי ערכאה משפטית אשר דנה בנושא ובראיות המובאות - אולם, כפי שניתן לראות לעיל הדיון אינו ממצה (אחרת היה ניתן לסיים את המחלוקת המשפטית לאחר דיון אחד) מכיוון שנדרשות ראיות לכאורה ברמת סיווג קלושה.

                          עם זאת היקף בחינת הצו השיפוטי הינה רחבה יותר, ולאחר שנשקלות מכלול הנסיבות.

                          לצר האמור לעיל,​ בין הצו המנהלי לבין הצו השיפוטי יש גם דמיון הובע מהיותם של הצווים מוקדמים להליך הפלילי, נטולי ענישה ועוד נקודות דומות המפורטות במאמרנו. 

                           

                          ההליך הפלילי:

                           

                          חוק התכנון והבניה מכיל מגוון רב של תחומי משפט היוצרים תמהיל המורכב ממספר רב, ואף יש לומר רבדים, של דינים כגון: כללים מתחום המשפט הציבורי והמנהלי, דיני החוזים, דיני החיובים, דיני המס ובייחוד בכל הקשור לנושא המאמר דיני העונשין. בהתאם לכך, חוק התכנון והבניה מטיל אחריות פלילית על מבצע עבירות תכנון ובניה הכוללת ענישה המתחילה בקנסות בגובה אלפי ועשרות אלפי שקלים ועד לעונשי מאסר בפועל.

                          הכפפת ההליכים הפליליים לדיני העונשין מטילה על מוסדות התכנון וגופי התביעה לאמוד בכללי התקינות המנהלית ולעקרונות הדין הפלילי, לרבות: חיקור העבירות, קיום שימוע לפני הגשת כתב אישום (הזדמנות למסור גרסה),הגשת כתב אישור, סדרי הדין והעלאת טענות הגנה (לרבות טענות הגנה מקדמיות), דיון הוכחות, הכרעת דין, טיעונים לעונש וגזר דין. 

                          נכון להיום הרשויות המקומיות הן אלו שאמונות על אכיפת דיני התכנון והבניה והן כפופות להנחיותיו של היועץ המשפטי לממשלה. את הסכמות לדון בתיקים הללו קנה בית המשפט לעניינים מקומיים. עם זאת, וכפי שיובהר בהמשך ניתן לסגור תיקים בהליך של הסדר מותנה ולאו דווקא באמצעות הליך פלילי. לאופן ניהול ההליך הפלילי השפעה רבה על גזר הדין, העונש שיושת על הנאשם ואף על הכשרתן של חריגות הבניה בעתיד.

                          ייצוג על ידי עורך דין הבקיא בתחום דיני התכנון והבניה, דיניה העונשים בכלל ובפרט בעבירות בנייה רצוי ונחוץ בהליכים אלו. שכן, באמצעות ייצוג הולם ומקצועי ניתן לצמצם את גובה הקנסות שיוטלו בגין העבירות (גובה הקנס נקבע לפי מספר פרמטרים הכוללים את חומרת העבירה ואופן ניהול ההליך על ידי הנאשם), ביטול עונשי מאסר, עריכת הטיעונים באופן מקיף  וממצה (נסיבות מקלות, הסתמכו על מצגים של הרשות, התנהלות הרשות וכו').

                          לייצוג המשפטי וכמו כן לחוות דעת מתכנן מומחה  יש חשיבות רבה בימוחד לאור תיקון 116 לחוק התכנון והבניה שמרחיב את האמצעים העומדים לרשות מוסדות התכנון, רשויות האכיפה וגופי התביעה, לרבות: מתן כלים נוספים לאכיפת הוראות החוק, יצירת , הרחבת תחולת הוראות החוק על עבירות נוספות, הגברת האכיפה והחמרת הענישה בתופעת עבירות הבניה שהוגדרה זה מכבר כמכת מדינה.

                          ייצוג טוב ויעיל מתחיל כבר בשלבים הראשונים של ההליך הפלילי עוד בזמן נסיון מפקחי הבניין לבדוק את הנכס,בזמן זימון למסירת גרסה ("שימוע")עת מועלות הטענות במסגרת מסירת הגרסה וביסוס הטענות באופן המתקבל על הדעת. כמו כן, חל צורך להכין רשימה של טענות מקדמיות רלוונטיות, להעזר בחוות דעת מומחה תכנוני כמו בן קלינגר, לנתח את סיכויי המקרה ואת מהות האשמה לפי היקף האישומים ומהותם - ובהתאם לכך לנהל הליך.

                          פעמים רבות הצלחנו להגיע עם מחלקת הפקוח על הבניה להסדרים מהותיים.

                          הסדר מותנה:
                           

                           

                          שלבי ההליך הפלילי מתחילים בחשד לביצוע עבירה שבגינו נפתחת חקירה, וכך כל עוד מדובר בשלבי חקירה הנחקר מוגדר כחשוד - ולאחר מכן, במידה ומוגש נגדו כתב אישום הוא יוגדר כנאשם. במידה ובסיום החקירה התביעה הגיע למסקנה שאין די ראיות או לחלופין שאין אינטרס לציבור בהמשך ניהולו של התיק - תידרש התביעה לסגור את התיק. בתווך שבין ההליך הפלילי לבין הזיכוי, משתרע הליך ביניים הנקרא "הסדר מותנה".

                          תיקון 66 לחוק סדר הדין הפלילי מאפשר תיקים פליליים בהסדר מותנה, כך שניתן בהליך קצר, מהיר ונוח יחסית לסגור תיקים פליליים מבלי שיתנהל הליך פלילי או יוגש כתב אישום. במצב זה, רשויות האכיפה מפנות את הנאשם להסדר מותנה לאחר בחינת חומרת העבירה, נסיבותיה וכן מאפייניו האישיים של הנאשם. בהתאם לכך, גם עבירות התכנון והבניה אשר מסווגות (בחלק מהמקרים) כעבירות בעלות חומרה נמוכה יחסית מופנות להסדר מותנה.

                          סגירת תיק בהסדר מותנה מאפשרת לסגור תיקים בזמן מהיר יחסית, לחסוך בכוח אדם ובזמן שיפוטי ולהקצות משאבים ביעילות. זאת ועוד, ההסדר מטיב גם עם הנאשם שלא נאלץ להתמודד עם הליך פלילי מתיש ומלחיץ שעתיד לגבות ממנו בסופו של דבר זמן יקר והשקעה כלכלית לא מבוטלת. כמו כן, מכיוון שעבירות על חוק התכנון והבניה מוגדרות כעבירות מסוג אחריות קפידה, קרי עבירות שדי בהוכחת היסוד העובדתי, הרי שבכול מקרה הוכחת קיום העבירה והאשמה הם למעשה הליך אחד.

                          לכן, בהתחשב בכך שלא אחת תוצאות ההליך הפלילי והאפשרות להכשיר את חריגות הבניה נקבעות לפי התנהגות הנאשם וניהול ההליך הפלילי על ידו - רצוי, בנסיבות מסוימות, לשקול את הבחירה בהסדר מותנה או לחלופין לקבל החלטות שלא יאריכו את ההליך הפלילי ואת הזמן השיפוטי.

                          התביעה חייבת לשקול האם יש להציע לנאשם או לחשוד לסגור את התיק במסגרת הסדר מותנה, אך מעבר לבחינת האפשרות אין חובה שהבדיקה תסתיים בהצעה משום שלפי שיקול דעתה של התביעה המקרה אינו מתאים להיסגר בהסדר מותנה. עם זאת, במקרים בהם מאפייניהם של המקרה ושל הנאשם עולים בקנה אחד עם הקריטריונים לקיום הסדר מותנה עליה להציע לנאשם לסגור את התיק בהסדר מותנה. אולם, העדר הצעה אינה סותרת את חזקת התקינות המנהלתית של התביעה.

                          בית המשפט ייטה שלא להתערב ולהחליף את שיקול דעת התביעה במקרים בהם נבחנה סגירת התיק בהסדר מותנה - אמנם, העדר בחינה של התיק עשוי להוביל להחלטה לבטל את כתב האישום. לפי הנחיות היועץ המשפטי לממשלה - על גופי התביעה לערוך רשימה של התיקים המנהלים אצל ולבחון אלו תיקים מתאימים לסגירה בהסדר. אולם, על מנת למנוע הפללת יתר על התובעים לוודא כי ישנה תשתית ראיתית המספיקה להגשת כתב אישום וכן שקיים אינטרס ציבורי.

                          החלטה להפנות את התיק להסדר מותנה מותנית בהתקיימותם של מספר קריטריונים הכוללים את נסיבות ביצוע העבירה, תדירותה, האם מדובר בעבירה המהווה חלק ממכלול של עבירות, חלקו היחסי של החשוד בעבירה, התמשכות העבירה, התנהלות הנאשם לאחר הביצוע (הודאה בעבירה, ניהול מסורבל של ההליך, הפרת צווים), נסיבות אישיות ונסיבות מקלות (התנהלות הרשות הסתמכות הנאשם על מצגים וכו').

                          ישנם מקרים שצביון העבירה ישקף רמת חומרה נמוכה יחסית כמו ביצוע חריגות בניה קלות, בניה למטרה שאינה מסחרית, ביצוע עבודות הכלולות בתקנות הפטור מהיתר, שימוש חורג מהיתר (להבדיל מתכנית) ושימוש שאינו יוצר פגיעה משמעותית מהתכנון החל המקרקעין. לעומת זאת, ייתכנו פעולות שייחשבו לחמורות יותר, כגון: הפרת צווים (מנהליים או שיפוטיים), מסירת ידע כוזב, מתן היתר שלא כדין, ביצוע עבודות ושימוש חורג בניגוד לתכנית וכו'. על כן, ייתכנו מקרים בהם חומרת העבירה תגרור אינטרס ציבורי שיחייב לדעת גופי התביעה ניהול הליך פלילי.

                          סגירת תיק בהסדר מחייבת הודאה של הנאשם / החשוד, התחייבות לתשלום קנס שלא יעלה על סכום של כ- 30,000 ש"ח (קצת מעל), התחייבות להימנע מעבירה למשך פרק הזמן שנקבע בתיק ההסדר ושלא תעלה על שנה, נקיטת אמצעים לתיקון הנזק שנגרם, לרבות: התחייבות להסרה, הריסה וסילוק של העבודות או השימוש שבעטיים נפתח ההליך וכן עוד פעולות נוספות (אימוץ נהלים פנימיים, התפטרות מתפקיד ועוד). את ההסדר לא ניתן להציע לנאשם שהורשע בחמש שנים שקדמו להליך, אין תיקים נוספים - פתוחים שאינם כלולים בהסדר המותנה.

                          מדיניות ענישה בגין חריגות בנייה:
                           

                          היקפן הנרחב של העבודות הדרושות היתר בנייה הביא ללכידת פעולות רבות ברשת הפעולות הטעונות היתר, אולם בשל גורמים שונים חברתיים - כלכליים - התנהגותיים - תודעתיים וכו - מבוצעות עבודות רבות הטעונות היתר ללא היתר. משכך, נקל לראות מדוע מספר העבירות נמצא בעלייה מתמדת וכן מדוע עבירות הבנייה הוגדרו כמכת מדינה. הגדרתן של עבירות אלו נועדה לשקף את חומרתן ואת הפגיעה הנוצרת כתוצאה מעשייתם בשלטון החוק.

                          בעוד שהפעולות המהוות עבירת בנייה מוסדרות בחוק התכנון והבניה ותקנותיו, הרי שקביעת מתחם הענישה נעשית באמצעות חוק העונשין והוראות חוק התכנון והבניה. בכך למעשה הערכאות המשפטיות שומרות על מתחם ענישה אחיד המאפשר להטיל את העונש המתאים לכל עבירה לפי נסיבותיה וחומרתה.

                          את מתחם הענישה קובעים לפי העונשים שהושתו בגזרי דין קודמים שניתנו בעבירות על חוק התכנון והבניה, העלאת טענות להחמרה או להקלה בענישה לפי נסיבותיו של כל מקרה לגופו וקביעת העונש בסופו של התהליך.

                           

                          באמצעות יצירת מתחם ענישה מבטאות הערכאות השונות את הערך החברתי שנפגע כתוצאה מהעבירה, וכן את העונש שראוי לתת בצדה. כך למשל - ייתכנו מקרים בהם תבוצע חריגת בנייה של 10 מ"ר בנסיבות מקלות ביותר לעומת סטייה של 500 מ"ר שתיחשב לחריגה רחבה עד כדי שהבנייה תיחשב כאילו היא בוצעה ללא היתר.

                          נסיבות אלו כמובן מהוות גם את חלק מהשיקולים להקלה או להחמרה. אולם, יש לזכור כי גזר הניתן ניתן בשלב מאוחר יחסית לאחר שניתנת הכרעת הדין בה קובעים האם הנאשמים זכאית או מורשעים, ורק לאחר מכן קובעים את עונשם. לעניין זה ראוי להביא את הדברים הבאים שהוזכרו בגזר הדין שניתן בהליך רע"פ 5509/13 סאלח סלימאן נ' הוועדה המקומית לתכנון ובניה "מבוא העמקים, כך:

                          "חשיבותם של דיני התכנון והבניה לשמירה על שלטון החוק, הסדר הציבורי והמדיניות התכנונית, כמו גם חומרת העבירות על חוקי התכנון והבניה והצורך במיגורן, הודגשו בפסיקת בתי המשפט"

                          כאמור, את חומרת העבירה מדרגים לפי נסיבות העבירה ובהן: היקף עבירות הבנייה, סוג עבירת הבנייה שבוצעה, כמות חריגות הבנייה שבוצעו, מבחן המגרש הריק, משך הזמן שעבר מאז שבוצעו החריגות, התנהלות הנאשם בהליך וכו'. כך למשל יינתן משקל שונה לעבירה שבוצעה תוך כדי הפרת צו שיפוטי לעומת משקל נמוך שיינתן לחריגת בנייה הרבה לפני מתן גזר הדין.

                          בעת קביעת העונש ישנה חשיבות רבה להתנהלות לאורך ההליך, לטיעונים המועלים במהלכו ובמהלך שלב הטיעונים בגזר הדין וכמובן לייעוץ המשפטי הניתן לכל אורך הדרך. כך למשל אפילו במקרים בהם לא מבוקש עונש מאסר (כעט ברוב המכריע של המקרים) מבקשת התביעה (המאשימה) להטיל קנסות שנעים בין אלפים בודדים לבין עשרות ומאות אלפי שקלים.

                          התיישנות

                           

                          חוק התכנון והבניה מטיל אחריות פלילית על מבצעי עבירות בניה, ומשכך הוראותיו הרלוונטיות לעניין זה כפופות לדיני העונשין. בהתאם לכך, מי שמואשם בעבירות התכנון והבניה זכאי לטעון טענות הגנה, לרבות טענות הגנה מקדמיות. טענת ההתיישנות נמנית על טענות ההגנה המקדמיות והיא נועדה לתחם בזמן את התקופה שבגינה ניתן להגיש כתב אישום כנגד ביצוע עבירה.

                          את טענת ההתיישנות יש להעלות בהזדמנות הראשונה (שעשויה להתרחש לפני הגשת כתב הגנה אפילו), אחרת אי העלאת הטענה בזמן עשויה בסבירות גבורה לאיין את תוקפה של הטענה ולהפוך אותה מזכות דיונית לזכות מהותית. מכוון שעבירות התכנון והבניה הן כמעט באופן גורף (למעט חריגים) עבירות מסוג עוון, הרי שניתן לטעון להתיישנות כעבור 5 שנים ממועד ביצוע העבירה.

                          לפיכך,  ביצוע עבירה מכח סעיף 243 לחוק התכנון והבניה (הסעיף שמחליף את סעיף 204 לפני תיקון 116 לחוק התכנון והבניה) בגין בניה ללא היתר מתיישנת כעבור 5 שנים, כך שלאחר תקופה זו לא יהיה ניתן להגיש כתב אישום בגין עבירות הבניה שבוצעו. עם זאת, לטענת ההתיישנות יש מספר חריגים:

                          1. הגשת כתב אישום בגין שימוש חורג בניגוד להיתר: עבירות של שימוש חורג בניגוד להיתר מאופיינות כעברות המתחדשות מדי יום, ומשכך לא חלה התיישנות בגינן. מקרים שכיחים לעבירות מתחדשות מיוחסות לעבירה של פיצול דירה, כך שייתכן כי העבודות לפיצול הדירה התיישנו כעבור 5 שנים, אך עבירת השימוש עקב שימוש מדי יום בשתי יחידות דיור בתא שטח המסומן כיחידת דיור אחת על פי ההיתר מתחדש כל יום. 

                            כך למשל גם הסבת מחסן או משרד לדירת מגורים מהווה עבירה שימוש חורג, לרבות השינויים שבוצעו בנכס להתאמתו למגורים כמו תוספת כלים סניטריים, הוספת חלונות, הוספת דלת וכו'. גם את העבירות הללו ניתן לציין במסגרת כתב אישום בגין שימוש חורג, וזאת להבדיל מהאישום בגין ביצוע עבודות בניה בניגוד להיתר.

                          2. הריסה ללא הרשעה מכוח סעיף 239 לחוק התכנון והבניה: חוק התכנון והבניה מאפשר למוסדות התכנון לנקוט בהליך להריסת מבנה שבנייתו בוצעה בניגוד לתנאי ההיתר מבלי שיוגש כתב אישום (ועל כן ללא הרשעה), אולם לצורך כך חל הצורך להוכיח אינטרס ציבורי מיוחד וכן שיתקיים לפחות אח מהתנאים הנוספים המעוגנים בחוק התכנון והבניה, כך: לא ניתן למצוא את האדם שביצע את העבירה, מסירת ההזמנה לדין אינה מעשית, לא ניתן להוכיח מי ביצע את העבירה האסורה, מבצע העבירה קטין או שחלה בגין העברה התיישנות כאמור לעיל ובמקרים בהם אין עניין לציבור להעמדה לדין. הצו לא יבוצע לפני שיחלפו לפחות 21 ימים מעת המצאתו.

                          הכשרת חריגות בניה:

                           

                          כפי שצוין במאמרנו לעיל, למוסדות התכנון, רשויות המקומיות, וגופי האכיפה ובעיקר לערכאות משפטיות יש סמכות לפתוח בהליכים פליליים כדי להגן על האינטרס הציבורי - חברתי הנובע מאכיפת דיני תכנון ובניה וכן להחזיר את המצב לקדמותו באמצעות הוצאת צווי הריסה. עם זאת, במקרים מסוימים ניתן להימנע מהריסת הבניה שנעשתה בניגוד או ללא היתר ולפעול להכשרת חריגות הבניה במקום הריסתן.

                          הכשר חריגות הבניה מכונה לעתים גם כלגליזציה של עבירות הבניה כשפעולה זו נועדה לאפשר למי שביצע עבירות בניה להימנע מהריסתן באמצעות הגשת בקשה מתאימה  במסלול רישוי לקבלת להיתר בניה התואם את מצב הבניה בפועל או לחלופין להגיש בקשה לקבלת הקלה או שימוש חורג. כמו כן לעתים היקפן הרחב של חריגות יחייב לנקוט בהליכי תכנון לפני הליכי הרישוי המפורטים לעיל.

                          במקרים בהם מתקיימים הליך פלילי תלוי ועומד בגין עבירות הבניה שבוצעו מומלץ להתחיל בפעולות להכשרת החריגות ללא דיחוי ולבקש מבית המשפט להקפיא את ההליכים עד שיסתיימו הליכי הרישוי לקבל היתר לחריגות שבוצעו. עם זאת, מומלץ לא לחכות עם הכשרת החריגות עד שיפתחו הליכים פליליים, אלא להסדיר את הנושא עוד קודם לכן.  

                           

                          בנוסף, רצו להכשיר את חריגות הבניה כיוון שהן מקשות על מכירת הנכס לצד שלישי, על העברת זכויות בלשכת רישום המקרקעין, נטילת משכנתא, קבלת אישור למימוש זכויות בניה בנכס וכו'. לפיכך, ניתן לראות כי לחריגות הבניה יש השפעה לא רק בהליכים פליליים שננקטים בגינן, אלא גם בעת מכירת נכס כשהאחריות במרבית המקרים לכך חלה על המוכרים. לכן, במספר פסקי דין הוטלה האחריות על הפרת ההסכם בגין חריגות על המוכרים כשההצדקה לכך הייתה כי למוכרים מרבית הזיקה לנכס ומרבית הכלים לדעת את מצבו. משכך, לא נוקטים בדרך כלל בגישת "יזהר הקונה".

                          את הבקשה להכשרת חריגות הבניה מוסדות התכנון בוחנים לפי שיקולים תכנוניים ולפי שיקולי מדיניות המאזנים בין הצורך להרתיע מפני ביצוע עבירות בניה לבין הימנעות מפגיעה יתרה ולא מדתית בקניינו של בעל הנכס. כיום ישנם מספר שיקולים תכנוניים לבחינת הבקשה כשהעיקרי שבהם נעשה לפי מבחן המגרש הריק. לעומת זאת, מבחני המדיניות יתעמקו יותר בהיקף חריגות הבניה שבוצעו, בהפרת צווים שיפוטיים, עלות הריסת המבנה וכו'. במאמרי המשנה שלהלן ישנה התייחסות מפורטת ביחס לכל אחד משיקולי הוועדות המקומיות וכן ביחס לקריטריונים נוספים המשפיעים על הכשרת חריגות הבניה.

                          במקרים מסוימים (וחריגים) בהן מבוצעות עבירות בניה רבות וחריגות בניה בהיקף רחב עשויה התביעה (בדר"כ המאדימה בהליך שיתקיים בפני בית המשפט לעניינים מקומיים תהיה הוועדה המקומית לתכנון ובניה) תבקש למנוע מהנאשמים (מבצעי העבירה) לפעול להכשרת חריגות הבנייה באמצעות יהול הליכי רישוי במקביל.

                          יש לציין כי סוג הפעולות ומשך הזמן שייקח לבצען עשוי להשתנות ככול שמדובר בהכשרת חריגות בניה שנעשו בבית משותף לעומת הכשרת חריגות בניה בבית פרטי.

                          מדיניות היועץ המשפטי לממשלה בעניין הסדרת חריגות בנייה:
                           

                          בדיקה באתר של היועץ המשפטי מגלה כי ישנן מספר רב של הנחיות בכל הקשור לדיני התכנון והבניה, כשבבדיקה זריזה ניתן למנות לפחות 12 הוראות / הנחיות בתחום זה. מבין הנחיותיו של היועמ"ש ניתן למנות 8 הנחיות המשליכות באופן ישיר על ניהולם של הליכים פליליים בעקבות עבירות על חוק התכנון והבניה. לצורך הנחות תינתן התייחסות קצרה למספר הנחיות בעלות משמעות 

                          • דחיית הליך פלילי בשל הגשת בקשה להיתר או לתכניתהנחיה זו של היועמ"ש מתייחסת למקרים בהם מבוקש לעכב הליכים פליליי עד לסיום הפעולות הדרושות לאישור תכנית שנועדה להכשיר את עבירות הבנייה. לעיין זה יש לציין כי ניתנה בעבר הנחיה של היועמ"ש המתירה ומבכרת המשך בהליכים פליליים חרף בקשות להוצאת היתר כאמצעי להכשרת חריגות הבנייה, אך הליכים לאישור תכנית לא ניתנה התייחסות עד כה. בעקבות זאת, ניתנה הוריה לפי אין מניעה לניהול מקביל של הליכים פליליים יחד עם בקשות לאישור תכנית. עוד נקבע כי למוסדות התכנון אין סמכות לעיכוב דיון באותן תכניות המועלות לאישור חרף ההליכים הפליליים המתקיימים בגינם. עם זאת, למוסדות התכנון יש סמכות לדחות את התכניות המוגשות כחלק מהשיקולים המועלים כהרתעה, מניעת פגיעה בשלטון החוק וכיו"ב

                          • התערבות המדינה באיפת עבירות התכנון והבניה במקום הרשויות המקומיותהנחיה זו של היועמ"ש נועדה להסדיר את חלוקת התפקידים בין גופי האכיפה השונים ואת מידת ההתערבות במקרה הצורך. ככלל, ניתן לראות כי ישנה מגמה שלא להתערב בענייניה של הרשות המקומית, אולם להנחיה זו יש משמעות כשתלונותיו של גורם מסוים לא מטופלת.

                          • מסירת הודעה למתלוננים שלא להעמיד לדין וזכות להגיש עררהנחיה זו של היועמ"ש נועדה לחדד את כי על גורמי האכיפה הכפופים לרשויות המקומיות ישנה חובה להודיע למתלוננים על סגירת תיק מבלי שהחשוב יועמד לדין וכן על זכותם להגיש ערר על ההחלטה לסגור את התיק בהתאם להוראות סעיפים 63 ו- 64 לחסד"פ.

                          • הסמכת תובעים ברשויות המקומיותהנחיה זו של היועמ"ש היא בעלת השפעה נמוכה יותר על הציבור, כיוון שהיא מכוונת יותר לרשויות המקומיות. אולם, באמצעות הנחיה זו ניתן לעקוב אחר החובות וההנחיות המוטלות על התובעים ועל היקף הדרישות החלות עליהם מכח מנהל תקין ודיני העונשין השונים.

                          עיקר החשיבות של הנחיות היועמ"ש ביחס לפרטים, השפעתן על העבירות המבוצעות ועל ההליכים הננקטים בגינם זוכה לתשומת לב בעקבות עמדתו של היועמ"ש ביחס לסוגיות עקרוניות וביחס לעמדות שהובעו אשר בעזרתן מביעים את השלבים שעתידים להתבצע בהמשך. כמו כן, ישנו משקל נוסף גם להנחיות של המחלקה להנחיית תובעים מוסמכי היועץ המשפטי לממשלה (לשעבר המחלקה לאכיפת דיני מקרקעין).

                          המחלקה להנחיית תובעים מוסמכי היועץ המשפטי לממשלה:

                          להנחיותיה של המחלקה להנחיית תובעים השפעה רבה על הליכים פליליים וניהולם. בהתאם לכך, ניתן למנות עשרות הנחיות שהוצאו תחת ידיה של המחלקה אשר מתייחסות באופן ישיר לאכיפת דיני התכנון והבניה ואשר לתחולתן יש השפעה רחבה. כל למשל במאמר שנכתב באתרינו זה בעניין זיכוי נאשמת מכח טענה של הגנה מן הצדק הוחלט לזכות בשל אי קיום הליך מסירת גירסה בהתאם להנחיות המחלקה.

                          להלן התייחסות לרשימה חלקית של הצהרות המחלקה:

                          • הנחיות בדבר מתן הזדמנות למסור גירסה: הנחיות של המחלקה בעניין החשיבות של מסירת גירסה של חשוב לפני הגשת כתב אישום והפיכתו לנאשם וצאות מעת לעת על ידי המחלקה אשר מציינות את החשיבות של הקפדה אחר חשיבותה של הוראה זו. להנחיה מיום: 26.6.17

                          • בחינת טענות אנונימיות: הוראות אלו נועדו להגביר את פעילות האכיפה בידי רשויות מקומיות והפסקת המדיניות שאוסרת על טיפול בתלונות אנונימיות.

                          • כניסה למקרקעין לשם ביצוע בדיקההנחיה זו ניתנה לפי סעיף 257 לחוק התכנון והבניה מאפשר לרשויות המקומיות או הוועדות המחוזיות להיכנס למקרקעין לצורך ביצוע חיפוש, ובלבד שהכניסה מבוצעת לאחר שנשלחה הודעה בת 24 שעות מראש, הפעולה תבוצע בשעות היום וכי בנכס נמצא הבעלים או מי שמחזיק בהם כדין. מיותר לציין כי אי עמידה של הרשויות בהנחיות הללו הוכרה כנסיבה מקלה להפחתת העונש בגזר הדין (ניתן לעיין בחלטה במאמר העוסק בהרשעה בגין עבירות בנייה חרף פגמים שהתנהלו בהתנהלות המאשימה), אולם אי עמידה בהוראות אלו לא הוכרו כסיבה מספקת לביטול פסק הדין.

                          • רישום צווים בפנקסי לשכת רישום המקרקעין או ברשות מקרקעי ישראל: חוק התכנון והבניה קובע חובה על רישום צו הריסה בנסיבות מסוימות, וכן על רישום צווים נוספים שאינם בגדר חובה. בהנחיה זו של היועמ"ש מוטלת חובה על התובעים לבקש רישום צווים הדרושים לרישום בנסיבותיו של המקרה וזאת בעיקר לצורך שיקוף מצבו של הנכס באופן פומבי, הרתעה מפני ביצוע עבירות, הקשחת התנאים על ידי הבנקים לשעבוד הנכס וכו'.

                          • רענון הנחיות בעניין צו הפסקה מנהליהנחיה זו עוסקת בעיקר בשיתוף בין הגורמים האחראים על הוצאת הצו לבין התובע מטעם אותה רשות מקומית, וזאת על מנת למנוע מצבים בהם מוצאים צווים שלא לצורך או ללא ביצוע אכיפה. כן מופיעות בהנחיה הוראות נוספות הקשורות להוצאת הצו ולנקיטת אמצכי זהירות נוספים. לפרטים נוספים ניתן למצוא תחת הכותרת לעיל בעניין "צו מנהלי".

                          את חומרת העבירה מדרגים לפי נסיבות העבירה ובהן: היקף עבירות הבנייה, כמות חריגות הבנייה שבוצעו, מבחן המגרש הריק, משך הזמן שעבר מאז שבוצעו החריגות, התנהלות הנאשם בהליך וכו'.

                          השפעת עבירות תכנון ובניה בעת מכירת ורכישת דירה:

                           

                          עבירות התכנון והבניה משפיעות במידה ניכרת על שוויו של נכס, ובתוך שכך על התמורה שתתקבל בעת מכירתו. הסיבה לכך נעוצה בירידת הערך הנגרמת על פי הערכת שמאי. לירידה זו משמעות רבה בייחוד במקרים בהם הנכס ממומן באמצעות , כך שאם שווי הנכס יהיה נמוך מגובה המשכנתה ייתכן שלא תאושר הלוואה ו/או מימון

                           

                          ''
                           
                           
                           
                           
                           
                          קיבלת צו הפסקת בניה,הריסה?
                          ייעוץ,הכוונה וטיפול -פנה עוד היום!
                          היתרי בניה,הכנת תכניות,הגשה וליווי עד קבלת ההיתר.

                          חוו"ד מהנדס קונסטרוקטור בכל הארץ-שרות מידי
                          דיווח עפ"י התקנות החדשות ואישור קונסטרוקטור על בנייה פטורה מהיתר
                           

                           
                          קלינגר היתרי בנייה, רישוי עסקים וייעוץ מוניציפאלי
                           
                          השירות בפריסה כלל ארצית
                          טל': 03-6990132

                          פקס: 6990134 - 03
                          נייד- בן קלינגר 0523-888813
                          www.klinger.co.il
                          דרג את התוכן:

                            פרופיל

                            benklinger
                            1. שלח הודעה
                            2. אוף ליין
                            3. אוף ליין

                            ארכיון

                            פיד RSS

                            הפעילות שלי