כותרות TheMarker >
    ';

    פיד RSS

    קלינגר רישוי עסקים והתרי בנייה

    הוצאת רישיון עסק,בקשות לשימוש חורג,היתרי בנייה ,זירוז הליכים בירוקרטיים,אדריכלות והנדסת מבנים.

    תכנים אחרונים

    0 תגובות   יום שני, 18/6/18, 11:59

    רישוי בניה

    תהליך רישוי והוצאת היתר בניה בהתאם לתיקון 101

    שלב 1: הגשת בקשה לתיק מידע להיתר - 5 ימי עבודה לבדיקת עמידת הבקשה בתנאים מוקדמים 
                  + 45 ימי עבודה להכנת תיק המידע.

    • השלב הראשון בהגשת בקשה להיתר בניה, הוא קבלת תיק מידע להיתר לצורך היתר בנייה.
    • יש להגיש בקשה לתיק מידע להיתר עבור כל בקשה להיתר בנייה.
    • את הבקשה לקבלת תיק מידע להיתר יש להגיש באמצעות מערכת רישוי זמין באינטרנט ובהתאם להנחיות המערכת.
    • את תשלום אגרת תיק המידע יש לבצע בקישור הבא: תשלום אגרת מידע.
    • הגשת בקשה לתיק מידע להיתר לצורך הגשת בקשה להיתר בנייה, תבוצע ע"י עורך בקשה בלבד (בהתאם להגדרה בחוק).
    • לאחר הגשת הבקשה לתיק מידע להיתר במערכת רישוי זמין, בודק המידען ברשות הרישוי את עמידתה בתנאי סף מוקדמים, בתוך 5 ימי עבודה. במידה ואינה עומדת בתנאי הסף, יקבל עורך הבקשה הערות לתיקון דרך מערכת רישוי זמין.
    • לאחר אישור עמידה בתנאי הסף המוקדמים, תיקלט הבקשה לתיק מידע להיתר. המידען ברשות הרישוי יכין ויאסוף את המידע התכנוני מכל הגורמים הרלוונטיים לבקשת תיק המידע, הן מתוך הרשות המקומית והן מחוץ לה, ויעביר את המידע התכנוני לעורך הבקשה בתוך 45 ימי עבודה.
    • תיק המידע להיתר עבור בקשה לתיק מידע, תקף לשנתיים מיום קבלתו.

    שלב 2: הגשת בקשה להיתר – 10 ימי עבודה.

    • ניתן להגיש בקשה להיתר כל עוד תיק המידע להיתר שהתקבל הינו בתוקף. 
    • יש להגיש את הבקשה, ע"י עורך הבקשה, באמצעות אתר האינטרנט במערכת רישוי זמין.  
    • הבקשה תוגש כשהיא כוללת את כל הצרופות והמסמכים הנדרשים לצורך הבקרה המרחבית, ובהתאם למידע שנמסר.  
    • רשות הרישוי תבדוק עמידה בתנאים מוקדמים. במידה והבקשה הוגשה באופן תקין כולל כל הצרופות הנדרשות, היא תיקלט בתוך 10 ימים מיום הגשתה ותפתח בקשה להיתר. 
    • בתוך תקופת בדיקת עמידת הבקשה בתנאים מוקדמים, היא תיבדק ע"י מח' הפיקוח לצורך בדיקת התאמת הבקשה למציאות. 

    שלב 3: בקרה מרחבית והחלטת רשות רישוי – 45 ימי עבודה.

    • עם קליטת הבקשה להיתר היא תועבר לבדיקה לאחראי הרישוי / בוחני הבקשות. 
    • אחראי / ת הרישוי ינתב את הבקשה ליועצים הפנימיים שיבדקו את הבקשה במקביל. 
    • אחראי הרישוי יעביר לעורך הבקשה ריכוז דרישות לתיקון הבקשה ככל שיידרש. 
    • המועד האחרון להגשת בקשה מתוקנת בהתאם לכל ההערות שנמסרו לעורך הבקשה הינו בתום 40  
    • ימי עבודה ממועד פתיחת הבקשה. 
    • החלטת רשות הרישוי תינתן, עם סיום הבקרה המרחבית, בתוך 45 ימי עבודה ממועד פתיחת הבקשה 
    • קיימות 2 אפשרויות להחלטת רשות רישוי : 
    1. אישור הבקשה בתנאים: דחיית הבקשה ( סירוב ) במקרה כזה תכלול הודעת רשות רישוי את הנימוקים לדחיה, והבקשה תיסגר. 
    2. התנגדויות של בעלי זכויות בקרקע, שתגענה לרשות הרישוי בתוך תקופת הבקרה המרחבית, ייבחנו על ידה, ובהחלטתה תהיה התייחסות להתנגדויות. 
    • התנאים למתן היתר הם: 
    1. קבלת אישור מכון הבקרה על תקינות הבקשה. ( שלב 4 בתהליך ). 
    2. הגשת דו"ח עורך הבקשה על שינויים מרחביים או הצהרה כי לא נערכו שינויים בעקבות בקרת התכן. 
    3. תשלום אגרות והיטלים. החלטת רשות הרישוי יכולה לכלול תנאים נוספים לצורך אישור תחילת עבודות, למהלך הביצוע, ולתעודת הגמר בלבד.
    • תוקף החלטת רשות רישוי הינו לשנה אחת , וניתן להארכה בשנה נוספת.

      שלב 3 א': בקרה מרחבית, דיון בוועדה מקומית והחלטת רשות רישוי לבקשה הכוללת הקלות ושימושים חורגים
                      – 120 ימי עבודה.

    • השלב הראשון בתהליך הבקרה המרחבית בבקשה הכוללת הקלות או שימושים חורגים זהה להליך הבקרה המרחבית בבקשה רגילה. 
    • וועדת המשנה תדון בבקשה, לאחר סיום הבקרה המרחבית, ובתוך 90 ימי עבודה ממועד פתיחת הבקשה, ותחליט בעניין ההקלות או השימושים החורגים. 
    • לאחר הדיון בוועדת המשנה, תשלים רשות הרישוי את הבקרה המרחבית, בהתאם להחלטת וועדת המשנה, ותיתן את החלטתה בתוך 120 ימי עבודה ממועד פתיחת הבקשה.

      שלב 3 ב': בקרה מרחבית, והחלטת רשות רישוי לבקשה בהליך רישוי מקוצר – 30 ימי עבודה. 

    • העבודות הכלולות בהליך הרישוי המקוצר הינן על פי תקנות רישוי מקוצר. 
    • תהליך הבקרה המרחבית זהה להליך הרגיל אך אורכו הינו 30 ימי עבודה. 

    שלב 4: בקרת תכן ואישור מכון בקרה – 30 ימי עבודה. 

    • לאחר קבלת החלטת רשות הרישוי ( ובמידה שהבקשה אושרה), על עורך הבקשה להעביר מידית את הבקשה לבקרת תכן במכון בקרה. 
    • הבקשה תכלול צרופות בהתאם לכלול בנספח ה'. 
    • לצורך קליטת הבקשה במכון הבקרה, יש שלם אגרת בקרת תכן, ולעמוד בבדיקת עמידה בתנאים מוקדמים הנערכת על ידי מכון הבקרה. 
    • שלב בקרת התכן אורך 30 ימי עבודה וכולל בדיקת הבקשה ע"י בקרים מורשים ( מטעם פקע"ר, רשות הכבאות, משרד הבריאות, המשרד להגנת הסביבה ),ובקרים מקצועיים לעניין תכן הבקשה. 
    • מכון הבקרה יעביר, בתוך 30 ימי עבודה, לעורך הבקשה ולרשות הרישוי, הודעה כי הבקשה להיתר עומדת בדרישות תכן הבניין או שאינה עומדת בדרישות תכן הבניין. במידה והבקשה עומדת בתכן - יציין מכון הבקרה בהודעתו האם נערכו בבקשה שינויים מרחביים בזמן בקרת התכן, ויפרט את השינויים שנערכו. כמו כן ימליץ על  תנאים לשלבי הרישוי הבאים (לתחילת עבודות, למהלך הביצוע ולגמר הביצוע). 
    • במקרה שהבקשה איננה עומדת בתנאי מכון הבקרה , הבקשה תוחזר לתיקונים ,ועורך הבקשה ויעביר את הבקשה למכון הבקרה לבדיקה נוספת.

    שלב 5: סיכום הבקשה וקבלת היתר בניה ברשות הרישוי – 15 + 3 ימי עבודה.

    • לאחר אישור מכון הבקרה כי הבקשה עומדת בתכן הבניה, יכין עורך הבקשה דו"ח על שינויים שנערכו בבקשה, או תצהיר שלא נערכו שינויים, במערכת רישוי זמין. 
    • עם קבלת אישור מכון הבקרה ודו"ח עורך הבקשה, תסכם רשות הרישוי את הבקשה לצורך הכנת היתר הבניה, ותנפיק חשבון אגרות והיטלים, שיישלח לעורך הבקשה במערכת רישוי זמין ובמייל. (בתוך 15 ימי עבודה מקבלת דו"ח עורך הבקשה). 
    • לאחר ביצוע התשלום יעביר עורך הבקשה את אישור התשלום, במייל לבוחנת הרישוי. 
    • רשות הרישוי תשלח את טופס ההיתר (טופס 3) במערכת רישוי זמין, בתוך 3 ימי עבודה מקבלת אישור התשלום.  
    • תוקף היתר הבניה הינו 3 שנים. 

    שלב 6: אישור תחילת עבודות – 5 ימי עבודה.

    לאחר קבלת היתר הבניה יגיש האחראי על הביצוע בקשה לאישור תחילת עבודות. הבקשה תכלול צרופות (מינוי קבלן, אחראי לביצוע, הסכם פינוי פסולת עם אתר מוכרז, הסכם בדיקות מעבדה עם מעבדה מוכרת, אישור שלב א' לבניה ירוקה , תכנית ארגון אתר).
    הבקשה תוגש למכון הבקרה.  
    לאחר אישור מכון הבקרה כי הבקרה תקינה, תבדוק רשות הרישוי בדיקה מרחבית את הבקשה. 
    במידה שהבקשה תקינה, תפיק רשות הרישוי אישור תחילת עבודות, בתוך 5 ימי עבודה. 
    אישור תחילת עבודה כולל חיבור חשמל זמני לצורך ביצוע עבודות.
    קלינגר היתרי בנייה, רישוי עסקים וייעוץ מוניציפאלי
     
    השירות בפריסה כלל ארצית
    טל': 03-6990132

    פקס: 6990134 - 03
    נייד- בן קלינגר 0523-888813
    www.klinger.co.il
    דרג את התוכן:
      0 תגובות   יום שבת, 16/6/18, 01:31

      קונסטרוקטור מייד אצלך!

      משרדינו מציע מגוון שירותי קונסטרוקטור מתקדמים ופתרונות הנדסיים מורכבים. יעוץ וחוות דעת הנדסית משפטית קונסטרוקטיבית , שירותי יעוץ לחיזוק מבנים ואישורי קונסטרוקטור ללקוחות פרטיים ולגופים ציבוריים.

      התמחויות מיוחדות הניתנים ע"י משרדינו:

      אישור יציבות תקרה ומבנים ע"פ דרישות משרד החינוך

      אישור יציבות לפרגולות,עבודה פטורה מהיתר ועוד.

      בניית גלריה מברזל

      אישור קונסטרוקטור לרישוי עסקים

      אישור קונסטרוקטור להצבת ג'קוזי ו או בריכה

      חוות דעת הנדסית משפטית

      חיזוק מבנים, חיזוק עמודי בניין, חיזוק בית ישן, שבירת קירות ו/או הסרת עמודים.

      אישור קונסטרוקטור להורדת עמודי בניין

      בוררות הנדסית

      תכנון ויעוץ הנדסי

      הגדלת פתח בקירות

      ביצוע שינויים בשלד המבנה

      בדק בית ומבנים

      ביצוע שינויים בשלד המבנה מחייב התקנת חיזוקים שמבוצעים ע"י פרופיליי מתכת ("רלסים") המחוברים לאלמנטים נושאים במבנה כגון עמודי בטון קיימים.

      ביצוע העבודה מתבצע ע"י החברה ובליווי הנדסי צמוד של מהנדס מבנים קונסטרוקטור אשר מבצע תכנון ופיקוח על ביצוע העבודה.

      שרות מידי

      מחירים תחרותים

       

      קונסטרוקטור - שירותי הנדסה וביקורת לקויי בנייה

       
       

      קלינגר שירותי קונסטרוקטור, שירותי הנדסה וביקורת ליקויי בנייה

      תכנון ליווי ופיקוח הנדסי
       צוות משרד קלינגר היתרי בנייה, רישוי עסקים וייעוץ מוניציפאלי מונה מהנדסים מומחים, בעלי ניסיון רב, הבאים מרקע מקצועי שכולל תכנון, פיקוח וניהול פרויקטים עבור קבלני בניין וחברות בנייה בכל הארץ. מהנדסי החברה הינם בעלי ניסיון מצטבר של מאות בדיקות ועבודות פיקוח בשטחים ציבוריים, דירות פרטיות, רכוש משותף במבני מגורים, בנייני משרדים ומבני ציבור ותעשייה בכל רחבי הארץ.

      שירותים בתחום ביקורת ליקויי בנייה

      המהנדסים בצוות הליווי והפיקוח בחברה עברו הכשרות בתחום ביקורת ליקויי הבנייה, והינם מוכרים כעדים מומחים על ידי בתי המשפט. בתחום זה, המשרד מבצע את השירותים הבאים:

      • תכנון הנדסי

      • חישובים סטטיים

      • פיקוח על שיפוצים

      • פיקוח צמוד על תהליך הבנייה

      • ליווי פרויקטים

      • פיקוח ואחריות מהנדס בשטח

      • חישוב כמויות

      • אומדני ביצוע ופרטי ביצוע

      • אישור על ביצוע תיקונים למבנים מסוכנים

      • ליווי, אפיון ופיקוח על פרויקטים של שדרוג מבנים לרעידות אדמה על פי תמ"א 38

      • אישורי יציבות למבנים

      • חוות דעת ועד מומחה לבתי משפט

      •  
         
        קלינגר היתרי בנייה, רישוי עסקים וייעוץ מוניציפאלי
         
        השירות בפריסה כלל ארצית
        טל': 03-6990132

        פקס: 6990134 - 03
        נייד- בן קלינגר 0523-888813
        www.klinger.co.il

      דרג את התוכן:
        0 תגובות   יום חמישי, 14/6/18, 12:10

        נמאס לך להתמודד עם הרשויות?

        צור קשר ונשמח לסייע בפתרון יצירתי לבעיה שלך!

         

        ''

         

        לפי חוקי התכנון והבניה, כמעט כל שינוי במבנה טעון היתר וכל בניה ללא היתר היא עבירה פלילית שעונשה בצידה. משרד קלינגר היתרי בנייה, רישוי עסקים וייעוץ מוניציפאלי מתמחה בהוצאת היתרי בניה ויוכל לסייע לך לאשר תוכניות בקלות ובמהירות.    

         



         קבלת היתר בנייה היא הליך ארוך ומתיש. על מנת לקבל את ההיתר תצטרכו להתמודד מול מערכת בירוקרטית לא קלה, כאשר חוסר היכרות עם הנהלים השונים עלול להוביל לכך שתכלו את זמנכם לריק,תוציאו סכומים מבוזבזים ולא תצליחו להשיג את היתר הבניה הדרוש לכם.  

        • התמצאות מלאה בסבך החוקים והתקנות מאפשרת לנו למצוא פתרונות גם לבעיות מורכבות.

         

        קלינגר היתרי בנייה, רישוי עסקים וייעוץ מוניציפאלי
         

        השירות בפריסה כלל ארצית
        טל': 03-6990132

        פקס: 6990134 - 03
        נייד- בן קלינגר 0523-888813
        www.klinger.co.il

        cafe.themarker.com/user/144603

        דרג את התוכן:
          0 תגובות   יום חמישי, 14/6/18, 12:01

          govmap - אתר המפות הממשלתי

          אתר המפות הממשלתי הינו אתר מפות המרכז את מירב המידע הממשלתי אשר ניתן להביאו לידי ביטוי בצורה גאוגרפית. ​

          ''
          טופוקד

          מערכת טופוקד מספקת מידע ומאפשרת רכישת נתונים מהמרכז למיפוי ישראל.​

          ''
          תצפית

          מערכת "תצפית" היא ארכיון ממוחשב המאפשר למשתמש לאתר, לעיין, ולרכוש עותקים של מסמכים קדסטרים ארכיוניים.

          ''
          אתר מחקר

          נושאי פעילות בתחום המחקר והמדידות: מפלס הים, מגנטומטריה, כיול מד טווח אלקטרוני ועוד...​

          ''
          חנות מפ"י

          ​בחנות תוכלו לרכוש ממגוון המפות של המרכז.
          המרכז מפיק מפות מסוגים שונים כגון מפות היסטוריות, מפות עתיקות, מפות יומיות, טופוגרפיות, סימון שבילים, ערים ולווין. ​

          ''
          עדכן גוש/חלקה

          ​השירות מיועד למודדים. המידע ובסיס הנתונים באתר זה נועדו לאיתור מידע לגבי גושי רישום, תכניות לצורכי רישום (תצ"ר ) וחלקות נדרשות בגושים.​

          ''
          מטהדאטה

          אתר המאפשר שמירת נתוני מטא-דאטה, קבלת מטא-דאטה של גופים ציבוריים המייצרים, מתחזקים או רוכשים מידע מרחבי, וצפייה בו.​

          ''
          אתר מורשת

          אתר מורשת מרכז מידע היסטורי מתקופות שונות אודות המרכז למיפוי ישראל. ​

          ''
          היערכות לרעידת אדמה

          אתר זה בא לרכז מידע אודות הפעילות הנעשית בישראל לצורך ההיערכות לרעידות אדמה.​

          ''
          בנג"ל
          בהחלטות הממשלה בנושא מאגר המידע הגאוגרפי הלאומי הוטל על המרכז להקים מאגר מידע גאוגרפי לאומי הקרוי בנג"ל (בסיס נתונים גאוגרפי לאומי).
          ''
          אתר הוועדה הבין-משרדית למערכות מידע גיאוגרפיות

          מטרת הוועדה לקדם את תחום ניהול ממ"ג ברמה הארצית בדרך של שיתוף מידע וידע, קידום תקינה ונהלי עבודה. ​

          ''
          נתוני תחנות וירטואליות

          האתר מנגיש את נתוני המדידה מכל תחנות הקבע . ​

          קלינגר היתרי בנייה, רישוי עסקים וייעוץ מוניציפאלי
           
          השירות בפריסה כלל ארצית
          טל': 03-6990132

          פקס: 6990134 - 03
          נייד- בן קלינגר 0523-888813
          www.klinger.co.il
          דרג את התוכן:
            1 תגובות   יום חמישי, 26/4/18, 23:29

            הקישורים המובאים להלן קובצו ע"י העורך במטרה להקיף את כל המידע הרלוונטי לציבור הרחב: הבונים את ביתם, העוסקים בנדל"ן, בעלי המקצוע והמתכננים. העורך אינו אחראי על טיבם של התכנים באתרים אלה, והאחריות על השימוש במידע הכלול בהם חלה על המשתמש.

            תוכן:

            שירותים ממשלתיים/ משלימים

             

            תכניות מתאר, מפות, אטלסים

             

            מוסדות ממשלתיים

             

            ארגונים/ עמותות

             

            פורטלים לתכנון ובניה

             

            מאמרים מקצועיים

             

            עיון ובלוגי בניה

             

            מגזינים

             

            פורומים מקצועיים והדרכה

             

            איכות הסביבה/ נוף

             

            שימור ועתיקות

             

            חוק ומשפט

             

            מוסדות לימוד למקצועות התכנון והבניה

             

            World Architecture

             

            השירות בפריסה כלל ארצית
            טל': 03-6990132

            פקס: 6990134 - 03
            נייד- בן קלינגר 0523-888813

            www.klinger.co.il

            דרג את התוכן:
              0 תגובות   יום חמישי, 26/4/18, 23:27

              הקישורים המובאים להלן קובצו ע"י העורך במטרה להקיף את כל המידע הרלוונטי לציבור הרחב: הבונים את ביתם, העוסקים בנדל"ן, בעלי המקצוע והמתכננים. העורך אינו אחראי על טיבם של התכנים באתרים אלה, והאחריות על השימוש במידע הכלול בהם חלה על המשתמש.

              תוכן:

              שירותים ממשלתיים/ משלימים

               

              תכניות מתאר, מפות, אטלסים

               

              מוסדות ממשלתיים

               

              ארגונים/ עמותות

               

              פורטלים לתכנון ובניה

               

              מאמרים מקצועיים

               

              עיון ובלוגי בניה

               

              מגזינים

               

              פורומים מקצועיים והדרכה

               

              איכות הסביבה/ נוף

               

              שימור ועתיקות

               

              חוק ומשפט

               

              מוסדות לימוד למקצועות התכנון והבניה

               

              World Architecture

               

              השירות בפריסה כלל ארצית
              טל': 03-6990132

              פקס: 6990134 - 03
              נייד- בן קלינגר 0523-888813

              www.klinger.co.il

              דרג את התוכן:
                0 תגובות   יום חמישי, 26/4/18, 03:00

                  • קבלתו של  צו הריסה מנהלי אינה דבר נעים ומאוד מלחיץ.
                  • לא תמיד הצו מוצדק ובעזרת יעוץ תכנוני/הנדסי ועו"ד מנוסה ניתן לבטלו.
                  • :

                צו הריסה מינהל מהו?

                צו הריסה מעוגן בסעיף 238 (א) בחוק התכנון והבניה, ולצורך הוצאתו נדרשת חוות דעת מנומקת של מהנדס מטעם הוועדה המקומית. חוות דעת זו תכלול בתוכה טענה מרכזית אחת: הבניין, או חלק מסוים בו, נבנו ללא היתר בנייה, או לחילופין חרגו מאחד ההיתרים הנדרשים בחוק. בין השאר, מדובר על תוכנית בניין עיר (תב''ע), תוכנית מתאר מקומית (תמ''מ) או תוכנית מתאר ארצית (תמ''א).

                הנפקת הצו, אם כן, תיעשה אך ורק במקרים בעלי דרגת חומרה גבוהה באופן יחסי. את הצו יכולה הרשות המקומית לממש תוך פרק זמן קצר ביותר. למעשה, ההריסה של המבנה בפועל יכולה להיעשות תוך 24 שעות (המקרה של הקמת בניין ללא היתר מתאים), או 72 שעות במקרים חמורים פחות.

                נקודה חשובה נוספת היא שאל צו ההריסה מצורף, לא פעם, גם אישום פלילי, ולו מכיוון שבעל הנכס, לכאורה או שלא, עובר על החוק.

                יש מקום  לפעולה מהירה ביותר!

                הצעד הראשון שנדרש לעשות לאחר קבלת צו ההריסה הוא, כמובן, לפנות לבית המשפט בחיווי מסמכים וחוות דעת מתאימות שמשרדנו יודע במקרים רבים לתת.

                . ברמה הכללית, ניתן להגיש בקשה לביטול הצו, או לחילופין לדחיית הפעולה הננקטת כנגדו, באם מתקיים אחד מהמקרים הבאים לפחות:

                • הבנייה שבגינה הוצא הצו, בניגוד להחלטת המהנדס, הינה חוקית.
                • הוכחה שביצוע הצו אינו דרוש לצורך מניעת עובדה מוגמרת.
                • פגם כלשהו בצו המנהלי עצמו, אשר מבטל את תוקפו.

                כל אלה מביאים לקושי מהותי לבעל המבנה, אפילו אם הצדק עימו. ניתן לראות כי חובת ההוכחה עליו, וכי נדרש ממנו לפעול במהירות האפשרית – לפני שיהיה מאוחר מדי. למעשה, ככל שממהרים לפעול, וכלל שהסיוע שמקבלים הוא מקיף יותר, כך גדלים הסיכויים לשנות את רוע הגזירה. וזו בדיוק הנקודה בה רצוי להבין את חשיבות השימוש בגורם משפטי מהמעלה הראשונה, הבקיא בתחום ובסעיפיו השונים עד לרמת היסוד.

                בהתאם לסעיף 238 א' לחוק תכנון ובנייה, רשאית רשות מקומית להוציא צו הריסה למבנה שחרג או שלא נבנה על פי היתרים קיימים. כתוצאה מכך עשויה הרשות לפתוח בהליכי הריסה בזמן קצר ביותר, וכנגד הבונים אף עלול להיפתח הליך פלילי. אכן, אנשים רבים בישראל כבר מצאו את עצמם בסיטואציה קשה זו, והניסיונות להתמודד באופן עצמאי מול הרשויות לא הובילו לפתרון. יחד עם זאת, בעזרת סיוע משפטי ניתן לפנות לבית המשפט ולהוביל לביטול הצו.

                כיצד מתנגדים לצו מנהלי ?

                על מנת להביאו לביטולו של צו מנהלי יש לפנות אל בית המשפט לעניינים מקומיים, וזאת לא יאוחר משלושה ימים מעת קבלת ההודעה על הוצאתו של הצו. לאחר מכן, בתוך שבוע לכל היותר ייערך דיון הנוגע לפניה, ובהתאם לכך בית המשפט עשוי להורות על עיכוב הביצוע לתקופה קצרה, על ביטולהצו או על דחיית הבקשה. חשוב להדגיש כי מסגרת הזמנים המדוברת הינה קצרה ונוקשה, וזאת מאחר שהרעיון העומד בבסיסו של הצו הוא לאפשר לרשויות המקומיות להתמודד במהירות עם בנייה בלתי חוקית, ולמנוע את השלמתה והיותה עובדה מוגמרת.

                מתי יבטל בית המשפט צו מנהלי

                עורך דינו של הפונה עשוי להציג בפני בית המשפט מספר טיעונים על מנת להוביל למחיקת הצו, או לכל הפחות לעיכובו. ראשית, ניתן לטעון כי עבודות המבוצעות במבנה קיים אינן טעונות כלל בהיתר על פי תוכנית מקומיות, ארציות או אחרות, ומכאן שעצם הוצאת הצו אינה מחויבת במסגרת החוק. שנית, עורך הדין עשוי להציג מסמכים וחוות דעת מטעם מהנדס או אדריכל, המראים כי הלכה למעשה הבנייה לא חרגה מן ההיתרים הקיימים. זאת, בניגוד לדעתו של המהנדס המקומי מטעם הרשות, שעל בסיס קביעתו הוציאה ועדת תכנון ובנייה את צו ההריסה. כמו כן, ניתן להביא בפני בית המשפט ראיות לכך שהרשות המקומית פעלה באופן שרירותי וקיצוני במקרה זה, מבלי לבדוק כהלכה את העובדות או להפעיל

                שיקול סביר. לבסוף, ניתן להביא למחיקתו של צו הריסה בעזרת הוכחות שונות, המראות כי אין צורך בביצוע הצו למניעה

                ייתכן כי העבודה שבצעת פטורה מהיתר! 

                פעמים רבות בעזרת חוות דעת מקצועית אפשר לשכנע את בית המשפט כי העבודה אינה דורשת היתר ע"פ התיקון החדש(101) לחוק התכנון והבניה.

                משרדנו מסיע בהליכי ביטול צו ההריסה והוצאת היתרי בניה.

                 

                דרג את התוכן:
                  0 תגובות   יום ראשון, 22/4/18, 17:51

                  הגשת בקשה לרישיון עסק ובדיקתה

                   

                  במקרים הבאים, יש להגיש בקשה לרישיון עסק: עסק חדש, חידוש רישיון, החלפת בעלות, תוספת שותף, יציאת שותף, שינוי שם בעלים, שינוי מנהלים בחברה, שינוי מהות העסק, תוספת פריט, ביטול פריט, הגדלת שטח והקטנת שטח.
                  במקרה בו העסק אינו תואם את השימוש בנכס על פי היתר הבניה או את רשימת השימושים המותרים על פי תכנית המתאר המוטלת על המקום (תב"ע), יש לצרף בקשה להיתר לשימוש חורג.

                   
                  מערכת רישוי עסקים מקוון >>

                  מערכת מקוונת לבדיקת סטטוס רישוי עסקים >>

                   

                  הגשת בקשה במסלול היתר מזורז

                  בעל העסק יכול להגיש בקשה במסלול היתר מזוז, בתנאי שפורסם לסוג העסק המבוקש מפרט אחיד ממשלתי ויחול עליו ההליך הקבוע בחוק ובתקנות רישוי עסקים מסלול היתר מזורז, כמפורט בטור ד', בצו רישוי עסקים (עסקים טעוני רישוי)(תיקון) התשע"ד 2013.
                  פירוט והרחבה, לרשימת העסקים שרשאים להגיש בקשה במסלול היתר מזורז, באילו מקרים ניתן להגיש, המסמכים הנדרשים ועוד, ראו בקובץ המצורף מטה.

                   

                  הגשת הבקשה

                  על בעל העסק או מיופה כוחו להגיש את הבקשה המלאה (כולל המסמכים הנדרשים) למרכז שירות הלקוחות של אגף רישוי עסקים. את אגרת רישוי העסקים ניתן לשלם בעת הגשת הבקשה.
                  הערה – בקשה ליציאת שותף מהעסק לא כרוכה בתשלום אגרה.
                  הבקשה לרישיון עסק מוגשת לרשות הרישוי העירונית.

                   

                  על הבקשה לרישיון לכלול:

                  1. טופס הגשת בקשה לרישיון חתום על ידי מבקש הרישיון (+ חותמת החברה בעסק של חברה בע"מ).
                    יש להקפיד על מילוי טופס הבקשה במלואו, לרבות פרטים ליצירת קשר עם בעל העסק - דוא"ל ומספר טלפון נייד.
                  2. תכנית עסק (קיימת או חדשה) חתומה בידי "בעל מקצוע מוסמך" כהגדרתו בחוק - אדריכל או מהנדס אזרחי (בניין) הרשום בפנקס המהנדסים או הנדסאי בניין או הנדסאי אדריכלות הרשום בפנקס ההנדסאים. התכנית תכלול אישור או חוות דעת של מורשה נגישות מתו"ס ושירות, תכנית בטיחות (בהתאם להנחיות מהנדס תכנון אם תידרש)
                  3. שובר תשלום אגרת בקשה לרישיון עסק חתום בחתימת הבנק או קופת העירייה (את השובר ניתן לקבל אצל מתאם המידע באגף רישוי עסקים).
                  4. מספר לקוח בארנונה - מספר חוזה ארנונה.
                  5. חוזה שכירות או חוזה רכישה בשלמותו.
                  6. תעודת זהות + צילום תעודת הזהות.
                  7. אישור רשם החברות + מינוי מנהלים בחברה (רק עסקים שהם חברה בע"מ).
                  8. מסמכים נוספים שיידרשו על ידי האגף לרישוי עסקים (בשלב התכנון).
                  9. במקרה בו הבקשה מוגשת ע"י יורשים של בעלים קודמים יש לצרף לטופס הבקשה גם תעודת פטירה של הבעלים הקודמים וצוואה בו מצוין מיהם היורשים החוקיים, או מכתב מעו"ד המאשר מיהם היורשים.
                  10. טפסים בנושא נגישות לאנשים עם מוגבלויות חתומים ע"י מורשה נגישות מתו"ס ושירות.

                   

                  חישוב גובה אגרת בקשה לרישיון עסק

                  התשלום מחושב בעבור כל פריט רישוי הנכלל בבקשה (למשל, עבור מסעדה והופעות אמנים במקום – הסכום לתשלום יחושב על פי שני פריטי רישוי אלה).
                  תעריפים וערוצי תשלום

                   

                  על בעל העסק להגיש את הבקשה במרכז שירות לקוחות לעסקים באגף רישוי עסקים.
                  לאחר הגשת הבקשה לרישוי עסק, יינתן אישור על הגשת הבקשה בו יפורטו כל העיסוקים בהם יטפלו הגורמים השונים, ומגבלות כלליות הנוגעות לעסק.

                   

                  דגשים מיוחדים עבור בקשות דחופות

                  בשלב הגשת הבקשה לרישיון יש לציין אם קיימת דחיפות מיוחדת לטיפול בבקשה מהטעמים הבאים:

                  • העסק ממתין לרישיון בטרם ייפתחו שעריו.
                  • עסק עתיר סיכון/קהל.
                  • העסק נתון בהליך משפטי או שניתן לו צו סגירה מינהלי או שיפוטי.
                  • הרישיון דרוש לשחרור סחורה מהנמל.
                  • הרישיון חיוני לחוזה מיוחד שבלעדיו ייפגע העסק קשות.
                   

                  בקשה להשגה

                  ע"פ סעיף 7 ג' 5  לחוק רישוי עסקים, ניתן להגיש השגה  על החלטה או על  דרישות רשות הרישוי או נותן רישוי,  ל"גורם מוסמך ארצי",  עבור סוגי עסקים שלגביהם פורסמו מפרטים אחידים  ממשלתיים.

                  "השגה" - על דרישה או על סירוב לתת רישיון, היתר זמני או היתר. ראה הרחבה בנוהל השגות לעסקים באתר העירוני.

                   

                  בדיקת הבקשה ותהליך אישורה (לצורך המשך התהליך)

                  ראש העיר הסמיך על פי חוק את מנהל האגף לרישוי עסקים לשמש ראש רשות הרישוי בתל אביב-יפו.

                  רשות הרישוי תדון בבקשה בתוך 21 יום ותחליט אם להמשיך בתהליך או לדחות את הבקשה. 
                  רשות הרישוי רשאית לסרב לקבל בקשה לרישיון אם לא צורפו לבקשה המסמכים הדרושים.

                  במקרה של החלטה להפסיק בתהליך הרישוי, יימסר למגיש הבקשה סירוב וינומקו הנסיבות לסירוב.

                   

                  אישור הבקשה בידי גורמי הרישוי

                  על פי חוק רישוי עסקיםותקנות רישוי עסקים (הוראות כלליות), נדרש העסק לקבל את אישורם של גורמי רישוי עירוניים ושל "נותני אישור", שהם משרדים ממשלתיים שנקבעו בחוק רישוי עסקים, ואישורם הוא תנאי לקבלת רישיון העסק.
                  רשות הרישוי תקבע את הגורמים שאישורם נדרש לרישיון לעסק, על פי צו רישוי עסקים ולגורמים נוספים על פי הצורך, ותפנה אליהם את הבקשה לקבלת חוות דעת.

                   

                  גורמי רישוי עירוניים שאישורם נדרש:

                   

                  גופים ממשלתיים שאישורם נדרש:

                  צו רישוי עסקים קובע את נותני האישור הנדרשים לכל עסק.

                   

                  נותני האישור הממשלתיים הם:

                   

                  משרדי ממשלה נוספים שאישורם יידרש לעסקים מיוחדים:

                  כדי להתכונן לביקורת של מבקר אזורי מאגף רישוי עסקים, ניתן למצוא במאגר טפסי רישוי עסקים את כל סוגי רשימות התיוג (צ'ק ליסט) לבדיקת כל סוגי העסק.

                   

                  הטפסים לביקורת:

                   

                  ביצוע ביקורת ע"י גורמי הרישוי

                  כל גורם רישוי יערוך ביקורת בעסק, תוך 30 יום ממועד הגשת הבקשה, ויכין דוח ביקורת הכולל דרישות לביצוע לקבלת אישור או אישור.
                  הביקורת תתבסס על רשימת התיוג והמפרטים האחידים המותאמים לסוג העסק ולבקשת בעל העסק.
                  בכדי לקדם את תהליך קבלת הרישיון, באחריות בעל העסק לוודא הגעת גורמי הרישוי השונים לביצוע ביקורת. במקרה בו לא הגיע גורם רישוי לעסק בתוך 14 יום, על בעל העסק לפנות לגורם ישירות ולתאם הגעתו.

                  רשימת גורמי רישוי לבקשה לרישיון

                   

                  קבלת תשובות גורמי הרישוי השונים

                  תשובות גורמי הרישוי השונים יישלחו בדואר או בדואר אלקטרוני.
                  ניתן לעקוב אחר התהליך ולצפות בתשובות גם באמצעות אתר האינטרנט העירוני – מערכת מקוונת לבדיקת סטטוס תחנות רישוי.
                  מערכת זו נועדה לשימוש בעל העסק ומגיש הבקשה לרישוי עסק, ופעילה מרגע פתיחת הבקשה. במערכת ניתן לקבל מידע אודות פרטי הרישוי, סטטוס תחנות הרישוי והסבר מפורט אודות הסטטוס ופרטים אודות היתרים נלווים כגון היתר לילה, שולחנות וכסאות, פרגוד ועוד. לצורך כניסה למערכת יש להצטייד במספר תיק הרישוי ומספר תעודת זהות של בעל העסק או ח.פ. של חברה בע"מ.
                   

                  סוגי סטטוס הבקשה של גורמי הרישוי

                  לאחר בדיקת כל גורמי הרישוי, יתקיים אחד מהמצבים הבאים:

                  1. אישור
                    רשות הרישוי תוכל להנפיק רישיון עסק רק לאחר קבלת אישור של כל גורמי הרישוי.
                  2. תנאים מוקדמים (סטטוס "טיפול")
                    במידה וחלק מגורמי הרישוי אישרו אך הציבו תנאים – יש להוכיח עמידה בתנאים אלה באמצעות ביצוע הדרישות ולדווח על כך לגורמים השונים. גורם הרישוי יבצע ביקורת חוזרת בעסק לווידוא ביצוע הדרישות והעמידה בתנאים, בכדי לתת את אישורו הסופי.
                    חשוב מאוד:
                    יש למלא את דרישות הגופים השונים במהירות ולדווח להם על תיקון הליקויים בתוך 21 יום.
                    אם נדרש זמן נוסף, באחריותך לבקש מגורם הרישוי המתאים אורכה לביצוע הדרישות, בכדי למנוע הוצאת סירוב לבקשה. את הדיווח על תיקון הליקויים מומלץ לשלוח באמצעות דואר אלקטרוני או בפקס ישירות לנותן האישור.
                  3. סטטוס היתר זמני
                    סטטוס היתר זמני יינתן לפרק זמן קצוב, עד שנה, במקרים הבאים:
                    1. גורם הרישוי נתן אורכה לבעל העסק לביצוע הדרישות והתנאים שהוגדרו.
                    2. חלפו 30 יום מהמועד שנשלחו הבקשות לחוות דעת של הגופים השונים והם לא השיבו, וחלפו עוד שבעה ימים לאחר שנשלחה להם תזכורת ולא השיבו – רואים אותם כאילו אישרו מתן היתר זמני עד תקופה של שנה.
                      ההחלטה הסופית על מתן ההיתר היא בסמכות רשות הרישוי בלבד ואינה אוטומטית.
                  4. סירוב
                    סירוב עלול להינתן עקב אי התאמה של התכנית או של סוג הבקשה למציאות בשטח, או אי ביצוע הדרישות בזמן שהוקצב. על פי חוק, הסירוב צריך להיות בכתב ומנומק.
                    במידה ואחד או יותר מגורמי הרישוי מוציאים סירוב – לא ניתן לקבל רישיון. במקרים אלה יש להסדיר את הנושא מול כל גורם רישוי שסירב.
                    אם אחד מגורמי הרישוי יודיע על סירובו למתן רישיון, רשות הרישוי תודיע על כך בכתב לבעל העסק.


                  לידיעתך, במקרה של סירוב הפיקוח העירוני ימליץ למערכת המשפטית בעיריית תל-אביב-יפו להגיש תביעה לבית המשפט בגין ניהול עסק ללא רישיון.

                   

                  דרכי ערעור על דרישות נותני האישור / סירוב לבקשה

                  • ביקורת עסקים והנדסה - פנייה למנהל המחלקה או למנהל אגף רישוי עסקים. לטופס השגה לעסקים.
                  • משרד הבריאות – ערעור יוגש למהנדסת מחוז תל-אביב לבריאות הסביבה.
                  • משטרה – ערעור יוגש למפקד המרחב בו פועל העסק (מרחב ירקון, מרחק יפתח או מרחב דן).
                  • כיבוי אש – ערעור יוגש למפקד מחלקת כבאות והצלה בתל-אביב-יפו או למפקח ראשי לכבאות ולהצלה.
                  • איכות הסביבה – ערעור יוגש למשרד להגנת הסביבה (למנהל מחוז תל-אביב).
                    ניתן להגיש ערעור גם לבית המשפט לעניינים מנהליים.
                   

                  בקשה להיתר לשימוש חורג

                  במהלך הבדיקה ההנדסית לעיתים נמצא כי השימוש המבוקש לעסק אינו תואם את השימוש על פי היתר הבניה או את רשימת השימושים המותרים על פי תכנית המתאר המוטלת על המקום (תב"ע). לשם כך, נדרש בעל העסק להוציא היתר לשימוש חורג מאת הוועדה המקומית לתכנון ולבניה.
                  הטיפול בקבלת היתר לשימוש חורג הוא באחריות בעל העסק ויתבצע מול אגף רישוי עסקים במסגרת תהליך הרישוי, לבקשת בעל העסק.
                  דוגמאות למקרים המצריכים היתר שימוש חורג: הפיכת דירת מגורים למספרה, ניהול עסק ייצור באזור המיועד למגורים, שינוי מבנה תעשייה למסעדה ועוד.
                  למידע נוסף על תהליך קבלת היתר לשימוש חורג
                  דרג את התוכן:
                    0 תגובות   יום ראשון, 22/4/18, 17:49

                    לאחר פסיקות סותרות שניתנו בבתי המשפט השונים, הכריע העליון וקבע: הליכים מינהליים שנקטה עיריית ירושלים לגביית ארנונה אין בהם כדי לעצור את מירוץ ההתיישנות בהליך אזרחי לגביית חובות אלה ● ביהמ"ש חייב את העירייה לשלם 4,000 שקל למשיב שלא היה מיוצג

                     ה
                     
                     
                    שופט העליון ניל הנדל / צילום: אוריה תדמור
                    שופט העליון ניל הנדל / צילום: אוריה תדמור

                    מפלה לעיריית ירושלים בבית המשפט העליון, בסכסוך עם תושב העיר צבי פרידמן על חוב ארנונה בגובה 106 אלף שקל.

                    הסכסוך סביב חוב הארנונה של פרידמן, שצמח לממדים עצומים, החל עוד בשנת 2000 - עם משלוח התראות בדבר החוב על-ידי העירייה, עבר בשלוש ערכאות שיפוטיות והסתיים לאחרונה במפלתה של העירייה, אשר נרדמה בשמירה בכל הנוגע לגביית חובותיה וזניחת מסלול הגבייה האזרחי, באופן כזה שהעירייה לא תוכל לגבות את חוב הארנונה של פרידמן בבית משפט אזרחי.

                    התנהלות העירייה בסוגיה גררה ביקורת חריפה מצד שופט העליון ניל הנדל, אשר קבע כי עיריית ירושלים לא כלכלה את צעדיה נכון, תוך שעצמה את עיניה ונשענה על פרשנות הנוחה לה, חרף העובדה שידעה שפרשנות זו נמצאת במחלוקת בפסיקה ועלולה להוביל אותה להימצא בפני שוקת שבורה, עת היא תבוא בדרישה לגביית חובות מתושבי העיר.

                    המפלה, כאמור, הובילה את בית המשפט העליון לקבוע "הלכה" חדשה בתחום דיני ההתיישנות - "הלכת פרידמן" - במסגרתה נקבע כי הליכי גבייה מינהליים של חוב ארנונה שנקטה רשות מינהלית אינם עוצרים את מירוץ ההתיישנות לעניין הגשת תובענה אזרחית בשל אותו החוב.

                    בכך עשה בית המשפט העליון סדר בדיני ההתיישנות בהליכים האזרחיים לאחר שנים של פסיקות סותרות בנושא וחוסר ודאות שהתלווה לפסיקות אלה נוכח המחלוקת.

                     


                    בפסק הדין דחה בית המשפט העליון את טענתה של עיריית ירושלים כי הליכי גבייה מינהליים שנקטה, "מקפיאים" את מירוץ ההתיישנות בהליך האזרחי, ותחת זו, קיבל את עמדתו של תושב העיר צבי פרידמן, אשר טען כי תביעת העירייה התיישנה נוכח חלוף הזמן.

                    אל עמדת פרידמן הצטרף היועץ המשפטי לממשלה, אשר הסכים לכך שהליכי הגבייה המינהליים לא יעצרו את מירוץ ההתיישנות בהליך האזרחי. יחד עם זאת, בית המשפט לא קיבל את בקשת היועץ המשפטי להחיל באופן פרוספקטיבי (מכאן ולהבא) את "הלכת פרידמן", וקבע בהתאם, שזו תחול גם על תובענות אזרחיות תלויות ועומדות שכבר הוגשו לבתי המשפט.

                    קביעה זו האחרונה, לצד ההלכה החדשה שנקבעה, עלולות להיות בעלות השלכות תקציביות לא מבוטלות על רשויות מקומיות, אשר ביקשו להסתמך על פרשנות קודמת שניתנה בסוגיה, ובכך, תימנע מהן כעת האפשרות לגבות חובות תושבים מקום שבו חובות אלה התיישנו, ותאלץ את מרביתן לרענן את הפרקטיקה שהייתה נהוגה עד כה, ובהתאם, להתחיל בהגשת תביעות אזרחיות לגביית חובות תושבים לצד נקיטת הליכים מינהליים.

                    ייצג את עצמו בשלוש ערכאות וזכה

                    זהו סיפורו יוצא הדופן של צבי פרידמן, תושב העיר ירושלים, אשר צבר בשנים 2008-2000 חובות ארנונה כבדים לעירייה בסך 106 אלף שקל, עקב סכסוך עם העירייה, כאשר העירייה מצידה "חשבה" שהיא לא שוקטת על שמריה ונקטה נגד פרידמן לאורך השנים הליכי גבייה מינהליים כגון משלוח התראות או עיקול נכסים - בין אם מכוח פקודת העיריות ובין אם מכוח פקודת המסים (גבייה).

                    בשנת 2015, משהבינה כי ההליכים המינהליים שנקטה נגד פרידמן לא נושאים פרי, שינתה העירייה טקטיקה והגישה לבית המשפט השלום בעיר תביעה בסדר דין מקוצר ובו דרישה לחייב את פרידמן בתשלום החוב.

                    רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
                    אני מאשר/ת קבלת תוכן פירסומי מגלובס
                    נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן  

                    פרידמן, אשר ייצג את עצמו בהליכים אשר הגיעו עד לבית המשפט העליון, לא התרגש מהרשות החזקה העומדת מולו, קיבל רשות להתגונן מבית משפט השלום וטען כי תביעת העירייה התיישנה, שכן חלפו למעלה מ-15 שנים מיום התגבשות החוב עבור השנה הראשונה (2000) ולמעלה משבע שנים ממועד התגבשותו ביחס לשנת החוב האחרונה (תחילת 2008).

                    בית משפט השלום בעיר (השופט א' נחלון) כערכאה דיונית; ובית משפט המחוזי בעיר (השופטת ש' רנר) כערכאת ערעור (שאותו הגישה העירייה), קיבלו את טענתו של פרידמן, וקבעו כי יש לדחות את תביעת העירייה מחמת התיישנותו של חוב הארנונה.

                    העירייה לא אמרה נואש ובאמצעות שני עורכי דין מטעמה, פנתה לבית המשפט העליון, ביקשה וקיבלה רשות לערער, תוך שבית המשפט העליון מנמק את היעתרותו במקרה זה, אשר נדחה על-ידי שתי ערכאות קודמות, בין היתר, בפסיקות הסותרות שניתנו בעבר בבתי המשפט השונים בשאלה - כיצד כללי התיישנות הליכי הגבייה המינהלית משליכים על מירוץ ההתיישנות בהליכי גבייה אזרחיים.

                    בית המשפט הוסיף כי לנוכח חוסר הבהירות המתגלעת דווקא במטריית דיני ההתיישנות, שבה קיימת חשיבות ראשונה במעלה לשיקולי ודאות ובהירות, יש משקל שבית המשפט העליון "ישמיע קולו בעניין" ויכריע בשאלה שבמחלוקת.

                    לשם כך, הורה השופט ניל הנדל על העברת בקשת העירייה לפני הרכב של שלושה שופטים, וביקש גם לקבל את עמדת היועץ המשפטי לממשלה בסוגיה זו.

                    "הליכי גבייה מינהליים אינם מאפסים את ההתיישנות"

                    בית המשפט זיקק את הסכסוך בין העירייה לפרידמן לשאלה - האם הליכי גבייה מינהליים שננקטו על-ידי רשות מינהלית - ובענייננו הליכים לגביית חובות ארנונה שננקטו על-ידי עיריית ירושלים - עוצרים את מירוץ ההתיישנות בהליך אזרחי, שננקט על-ידי הרשות המינהלית לשם גביית החוב?

                    השופט הנדל, אשר כתב את פסק הדין העיקרי בהסכמת יתר חברי ההרכב, ציין כי בקשת העירייה איננה "לאפס" את מירוץ ההתיישנות, דהיינו להתחיל מניינו מחדש, אלא מטרתה "להקפיא" את תנועת מחוגי השעון במשך תקופת נקיטת הליכי הגבייה המינהליים על-ידיה.

                    יחד עם זאת, השופט הנדל קבע כי אין מקום לגזור מעין גזירה שווה מעמדתו של הנשיא גרוניס לעניין סלומון ובכלל זו "חזקת האיפוס" (שנקבעה ביחס למירוץ ההתיישנות לנקיטת הליכי גבייה מינהליים ע"י רשות, בין אקטיביים ובין פסיביים), הקובעת כי פעולות גבייה מינהליות שנקטה רשות כנגד חוב, והחייב ידע או היה צריך לדעת עליהן, עשויות לעצור את מירוץ ההתיישנות המינהלי.

                    השופט הנדל התמקד בעניין זה בסעיפי חוק ההתיישנות ובראשם בסעיף 15 לחוק, שעליו ביקשה העירייה להסתמך בטענתה כי המונח "תובענה" בחוק ההתיישנות פורש בפסיקה ככולל אף הליכי גבייה מינהליים.

                    בית המשפט העליון הסביר כי סעיף 15 לחוק עוסק במצב שבו תובענה ראשונה בזמן נדחית על-ידי בית המשפט, באופן כזה שלא קיימת מניעה כי התובע יגיש תובענה חדשה באותה עילה, כאשר במצב זה קובע הסעיף כי התקופה שבה התנהלה התובענה הראשונה אינה נמנית במניין תקופת ההתיישנות.

                    לאחר שדן בהוראות הסעיף "ובלשון החוק", קבע השופט הנדל כי סעיף 15 והוראותיו עוסקים בהשעיית מירוץ ההתיישנות עקב הליך של תובענה (אזרחית) בלבד - ולא עקב הליך גבייה מינהלי, כפי שנקטה העירייה.

                    מכל מקום, הסביר העליון, לא ניתן לראות בהליכי גבייה מינהליים שנוקטת רשות מקומית כ"תובענה" שהוגשה ונדחתה, וזאת מהסיבה הפשוטה, ש"הליך גבייה מינהלי לא יכול להידחות, שכן העירייה תמיד יכולה לנקוט עוד הליכי גבייה מינהליים".

                    בית המשפט ביצע ניתוח תכליתי לטענת העירייה, ובכלל זו להסתמכותה על סעיף 15 לחוק, וקבע בין היתר כי תכליתו של הסעיף "היא למנוע את השימוש בכלי הדיוני הקשה של התיישנות, כלפי בעל דין שהפסיד את זמנו בניהול הליך לשווא, אך עודנו מעוניין למצות את זכויותיו".

                    בהתאם קבע בית המשפט כי המסקנה העולה היא כי חוק ההתיישנות אינו מאפשר לרשות להקפיא את מירוץ ההתיישנות באמצעות ביצוע הליכי גבייה מינהליים. תכליתו של הסעיף לדברי בית המשפט, שלובה באופן ניהול ההליכים בערכאה שיפוטית, ולא נובעת ממנה התוצאה של הקפאת מניין ימי ההתיישנות לנוכח נקיטה בהליכי גבייה מינהליים חד-צדדיים שונים, כגון משלוח התראות או התניית העברת זכויות בתשלום חוב.

                    "דלתי הליך מינהלי לא ננעלו"

                    חרף התוצאה הקשה לכאורה שמתלווה ל"הלכת פרדימן" בנוגע לגביית חובות על-ידי הרשויות, המונעת מהן הלכה למעשה להסתמך על הליכי גבייה מינהליים שנקטו בעבר במירוץ ההתיישנות בהליך האזרחי, מבהיר בית המשפט העליון כי ההכרעה כאמור, אינה סוגרת את כל "שערי הגבייה" בפני הרשות. "גם אם ננעלו דַּלְתֵי הליך אזרחי - דלתי הליך מינהלי לא ננעלו", קובע השופט הנדל בשפתו המליצית.

                    ההסבר לכך, לפי הנדל, נעוץ ב"חזקת האיפוס" שקבע בית המשפט העליון, אשר שודרגה בפסק הדין על-ידי הנדל, בכך שחיזק את "עמדת המיקוח" של הרשויות המקומית במסגרת הליכי גבייה מינהליים כנגד פרידמן ודומיו. זאת, בכך שקבע כי שככל ותעלינה כנגד רשות מקומית טענות התיישנות או שיהוי מינהליים ביחס להליכי גבייה מינהליים שנקטה - תקופת ניהולם של ההליכים האזרחיים לא תעמוד לרשות לרועץ ולא תבוא במניין הימים. קביעה זו, מציין בית המשפט העליון, נותנת מקום לאינטרס הציבורי בגביית חובות על-ידי העירייה.

                    עוד קבע בית המשפט כי "הלכת פרידמן" תחול באופן מיידי, בזמן שהוא מזכיר פעם נוספת כי נקודת המוצא העקרונית היא כי הלכה חדשה פועלת הן רטרוספקטיבית (בראייה לאחור) והן פרוספקטיבית (מכאן ולהבא).

                    בכך דחה את בקשת היועמ"ש כי זו תחול באופן פרוספקטיבי, נוכח הסתמכותן של הרשויות המקומיות על פרשנות קודמת שניתנה בסוגיה, וההשלכות התקציביות הבלתי מבוטלות העולות מההלכה החדשה על גבייתם של חובות המוערכים בסכומים גבוהים.

                    בית המשפט לא הסתפק בדחייה כאמור, וביקר בחריפות את התנהלות העירייה בסוגיה זו, תוך שהוא מציין ש"ניתן לומר כי רשות שלא כלכלה את צעדיה ומיהרה לפעול בגדר גבולותיו הברורים של חוק ההתיישנות - לא 'הסתמכה' על פרשנות הפסיקה, אלה בהשאלה, עצמה את עיניה ונשענה על הפרשנות הנוחה לה".

                    לאור התוצאה שאליה הגיע בית המשפט, ובהתחשב בכך שפרידמן לא היה מיוצג, חייב בית המשפט את העירייה לשלם 4,000 שקל לפרידמן.

                    לא מיותר לנחש כי להלכה החדשה תהיה השלכה רוחבית על כל הרשויות המקומיות בארץ, אשר תיצור פרקטיקה חדשה של הגשת תובענות אזרחיות לגביית חובות, לצד נקיטת הליכי גבייה מינהליים, על-מנת שעילות התביעה בקשר לחובות אלה לא תתיישנה, או לכל הפחות, מירוץ ההתיישנות בעניינן ייעצר.

                     

                    קלינגר היתרי בנייה, רישוי עסקים וייעוץ מוניציפאלי
                     
                    השירות בפריסה כלל ארצית
                    טל': 03-6990132

                    פקס: 6990134 - 03
                    נייד- בן קלינגר 0523-888813
                    www.klinger.co.il
                    דרג את התוכן:
                      0 תגובות   יום ראשון, 22/4/18, 17:23

                      לאחר פסיקות סותרות שניתנו בבתי המשפט השונים, הכריע העליון וקבע: הליכים מינהליים שנקטה עיריית ירושלים לגביית ארנונה אין בהם כדי לעצור את מירוץ ההתיישנות בהליך אזרחי לגביית חובות אלה ● ביהמ"ש חייב את העירייה לשלם 4,000 שקל למשיב שלא היה מיוצג

                       ה
                       
                       
                      שופט העליון ניל הנדל / צילום: אוריה תדמור
                      שופט העליון ניל הנדל / צילום: אוריה תדמור

                      מפלה לעיריית ירושלים בבית המשפט העליון, בסכסוך עם תושב העיר צבי פרידמן על חוב ארנונה בגובה 106 אלף שקל.

                      הסכסוך סביב חוב הארנונה של פרידמן, שצמח לממדים עצומים, החל עוד בשנת 2000 - עם משלוח התראות בדבר החוב על-ידי העירייה, עבר בשלוש ערכאות שיפוטיות והסתיים לאחרונה במפלתה של העירייה, אשר נרדמה בשמירה בכל הנוגע לגביית חובותיה וזניחת מסלול הגבייה האזרחי, באופן כזה שהעירייה לא תוכל לגבות את חוב הארנונה של פרידמן בבית משפט אזרחי.

                      התנהלות העירייה בסוגיה גררה ביקורת חריפה מצד שופט העליון ניל הנדל, אשר קבע כי עיריית ירושלים לא כלכלה את צעדיה נכון, תוך שעצמה את עיניה ונשענה על פרשנות הנוחה לה, חרף העובדה שידעה שפרשנות זו נמצאת במחלוקת בפסיקה ועלולה להוביל אותה להימצא בפני שוקת שבורה, עת היא תבוא בדרישה לגביית חובות מתושבי העיר.

                      המפלה, כאמור, הובילה את בית המשפט העליון לקבוע "הלכה" חדשה בתחום דיני ההתיישנות - "הלכת פרידמן" - במסגרתה נקבע כי הליכי גבייה מינהליים של חוב ארנונה שנקטה רשות מינהלית אינם עוצרים את מירוץ ההתיישנות לעניין הגשת תובענה אזרחית בשל אותו החוב.

                      בכך עשה בית המשפט העליון סדר בדיני ההתיישנות בהליכים האזרחיים לאחר שנים של פסיקות סותרות בנושא וחוסר ודאות שהתלווה לפסיקות אלה נוכח המחלוקת.

                       


                      בפסק הדין דחה בית המשפט העליון את טענתה של עיריית ירושלים כי הליכי גבייה מינהליים שנקטה, "מקפיאים" את מירוץ ההתיישנות בהליך האזרחי, ותחת זו, קיבל את עמדתו של תושב העיר צבי פרידמן, אשר טען כי תביעת העירייה התיישנה נוכח חלוף הזמן.

                      אל עמדת פרידמן הצטרף היועץ המשפטי לממשלה, אשר הסכים לכך שהליכי הגבייה המינהליים לא יעצרו את מירוץ ההתיישנות בהליך האזרחי. יחד עם זאת, בית המשפט לא קיבל את בקשת היועץ המשפטי להחיל באופן פרוספקטיבי (מכאן ולהבא) את "הלכת פרידמן", וקבע בהתאם, שזו תחול גם על תובענות אזרחיות תלויות ועומדות שכבר הוגשו לבתי המשפט.

                      קביעה זו האחרונה, לצד ההלכה החדשה שנקבעה, עלולות להיות בעלות השלכות תקציביות לא מבוטלות על רשויות מקומיות, אשר ביקשו להסתמך על פרשנות קודמת שניתנה בסוגיה, ובכך, תימנע מהן כעת האפשרות לגבות חובות תושבים מקום שבו חובות אלה התיישנו, ותאלץ את מרביתן לרענן את הפרקטיקה שהייתה נהוגה עד כה, ובהתאם, להתחיל בהגשת תביעות אזרחיות לגביית חובות תושבים לצד נקיטת הליכים מינהליים.

                      ייצג את עצמו בשלוש ערכאות וזכה

                      זהו סיפורו יוצא הדופן של צבי פרידמן, תושב העיר ירושלים, אשר צבר בשנים 2008-2000 חובות ארנונה כבדים לעירייה בסך 106 אלף שקל, עקב סכסוך עם העירייה, כאשר העירייה מצידה "חשבה" שהיא לא שוקטת על שמריה ונקטה נגד פרידמן לאורך השנים הליכי גבייה מינהליים כגון משלוח התראות או עיקול נכסים - בין אם מכוח פקודת העיריות ובין אם מכוח פקודת המסים (גבייה).

                      בשנת 2015, משהבינה כי ההליכים המינהליים שנקטה נגד פרידמן לא נושאים פרי, שינתה העירייה טקטיקה והגישה לבית המשפט השלום בעיר תביעה בסדר דין מקוצר ובו דרישה לחייב את פרידמן בתשלום החוב.

                      רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
                      אני מאשר/ת קבלת תוכן פירסומי מגלובס
                      נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן  

                      פרידמן, אשר ייצג את עצמו בהליכים אשר הגיעו עד לבית המשפט העליון, לא התרגש מהרשות החזקה העומדת מולו, קיבל רשות להתגונן מבית משפט השלום וטען כי תביעת העירייה התיישנה, שכן חלפו למעלה מ-15 שנים מיום התגבשות החוב עבור השנה הראשונה (2000) ולמעלה משבע שנים ממועד התגבשותו ביחס לשנת החוב האחרונה (תחילת 2008).

                      בית משפט השלום בעיר (השופט א' נחלון) כערכאה דיונית; ובית משפט המחוזי בעיר (השופטת ש' רנר) כערכאת ערעור (שאותו הגישה העירייה), קיבלו את טענתו של פרידמן, וקבעו כי יש לדחות את תביעת העירייה מחמת התיישנותו של חוב הארנונה.

                      העירייה לא אמרה נואש ובאמצעות שני עורכי דין מטעמה, פנתה לבית המשפט העליון, ביקשה וקיבלה רשות לערער, תוך שבית המשפט העליון מנמק את היעתרותו במקרה זה, אשר נדחה על-ידי שתי ערכאות קודמות, בין היתר, בפסיקות הסותרות שניתנו בעבר בבתי המשפט השונים בשאלה - כיצד כללי התיישנות הליכי הגבייה המינהלית משליכים על מירוץ ההתיישנות בהליכי גבייה אזרחיים.

                      בית המשפט הוסיף כי לנוכח חוסר הבהירות המתגלעת דווקא במטריית דיני ההתיישנות, שבה קיימת חשיבות ראשונה במעלה לשיקולי ודאות ובהירות, יש משקל שבית המשפט העליון "ישמיע קולו בעניין" ויכריע בשאלה שבמחלוקת.

                      לשם כך, הורה השופט ניל הנדל על העברת בקשת העירייה לפני הרכב של שלושה שופטים, וביקש גם לקבל את עמדת היועץ המשפטי לממשלה בסוגיה זו.

                      "הליכי גבייה מינהליים אינם מאפסים את ההתיישנות"

                      בית המשפט זיקק את הסכסוך בין העירייה לפרידמן לשאלה - האם הליכי גבייה מינהליים שננקטו על-ידי רשות מינהלית - ובענייננו הליכים לגביית חובות ארנונה שננקטו על-ידי עיריית ירושלים - עוצרים את מירוץ ההתיישנות בהליך אזרחי, שננקט על-ידי הרשות המינהלית לשם גביית החוב?

                      השופט הנדל, אשר כתב את פסק הדין העיקרי בהסכמת יתר חברי ההרכב, ציין כי בקשת העירייה איננה "לאפס" את מירוץ ההתיישנות, דהיינו להתחיל מניינו מחדש, אלא מטרתה "להקפיא" את תנועת מחוגי השעון במשך תקופת נקיטת הליכי הגבייה המינהליים על-ידיה.

                      יחד עם זאת, השופט הנדל קבע כי אין מקום לגזור מעין גזירה שווה מעמדתו של הנשיא גרוניס לעניין סלומון ובכלל זו "חזקת האיפוס" (שנקבעה ביחס למירוץ ההתיישנות לנקיטת הליכי גבייה מינהליים ע"י רשות, בין אקטיביים ובין פסיביים), הקובעת כי פעולות גבייה מינהליות שנקטה רשות כנגד חוב, והחייב ידע או היה צריך לדעת עליהן, עשויות לעצור את מירוץ ההתיישנות המינהלי.

                      השופט הנדל התמקד בעניין זה בסעיפי חוק ההתיישנות ובראשם בסעיף 15 לחוק, שעליו ביקשה העירייה להסתמך בטענתה כי המונח "תובענה" בחוק ההתיישנות פורש בפסיקה ככולל אף הליכי גבייה מינהליים.

                      בית המשפט העליון הסביר כי סעיף 15 לחוק עוסק במצב שבו תובענה ראשונה בזמן נדחית על-ידי בית המשפט, באופן כזה שלא קיימת מניעה כי התובע יגיש תובענה חדשה באותה עילה, כאשר במצב זה קובע הסעיף כי התקופה שבה התנהלה התובענה הראשונה אינה נמנית במניין תקופת ההתיישנות.

                      לאחר שדן בהוראות הסעיף "ובלשון החוק", קבע השופט הנדל כי סעיף 15 והוראותיו עוסקים בהשעיית מירוץ ההתיישנות עקב הליך של תובענה (אזרחית) בלבד - ולא עקב הליך גבייה מינהלי, כפי שנקטה העירייה.

                      מכל מקום, הסביר העליון, לא ניתן לראות בהליכי גבייה מינהליים שנוקטת רשות מקומית כ"תובענה" שהוגשה ונדחתה, וזאת מהסיבה הפשוטה, ש"הליך גבייה מינהלי לא יכול להידחות, שכן העירייה תמיד יכולה לנקוט עוד הליכי גבייה מינהליים".

                      בית המשפט ביצע ניתוח תכליתי לטענת העירייה, ובכלל זו להסתמכותה על סעיף 15 לחוק, וקבע בין היתר כי תכליתו של הסעיף "היא למנוע את השימוש בכלי הדיוני הקשה של התיישנות, כלפי בעל דין שהפסיד את זמנו בניהול הליך לשווא, אך עודנו מעוניין למצות את זכויותיו".

                      בהתאם קבע בית המשפט כי המסקנה העולה היא כי חוק ההתיישנות אינו מאפשר לרשות להקפיא את מירוץ ההתיישנות באמצעות ביצוע הליכי גבייה מינהליים. תכליתו של הסעיף לדברי בית המשפט, שלובה באופן ניהול ההליכים בערכאה שיפוטית, ולא נובעת ממנה התוצאה של הקפאת מניין ימי ההתיישנות לנוכח נקיטה בהליכי גבייה מינהליים חד-צדדיים שונים, כגון משלוח התראות או התניית העברת זכויות בתשלום חוב.

                      "דלתי הליך מינהלי לא ננעלו"

                      חרף התוצאה הקשה לכאורה שמתלווה ל"הלכת פרדימן" בנוגע לגביית חובות על-ידי הרשויות, המונעת מהן הלכה למעשה להסתמך על הליכי גבייה מינהליים שנקטו בעבר במירוץ ההתיישנות בהליך האזרחי, מבהיר בית המשפט העליון כי ההכרעה כאמור, אינה סוגרת את כל "שערי הגבייה" בפני הרשות. "גם אם ננעלו דַּלְתֵי הליך אזרחי - דלתי הליך מינהלי לא ננעלו", קובע השופט הנדל בשפתו המליצית.

                      ההסבר לכך, לפי הנדל, נעוץ ב"חזקת האיפוס" שקבע בית המשפט העליון, אשר שודרגה בפסק הדין על-ידי הנדל, בכך שחיזק את "עמדת המיקוח" של הרשויות המקומית במסגרת הליכי גבייה מינהליים כנגד פרידמן ודומיו. זאת, בכך שקבע כי שככל ותעלינה כנגד רשות מקומית טענות התיישנות או שיהוי מינהליים ביחס להליכי גבייה מינהליים שנקטה - תקופת ניהולם של ההליכים האזרחיים לא תעמוד לרשות לרועץ ולא תבוא במניין הימים. קביעה זו, מציין בית המשפט העליון, נותנת מקום לאינטרס הציבורי בגביית חובות על-ידי העירייה.

                      עוד קבע בית המשפט כי "הלכת פרידמן" תחול באופן מיידי, בזמן שהוא מזכיר פעם נוספת כי נקודת המוצא העקרונית היא כי הלכה חדשה פועלת הן רטרוספקטיבית (בראייה לאחור) והן פרוספקטיבית (מכאן ולהבא).

                      בכך דחה את בקשת היועמ"ש כי זו תחול באופן פרוספקטיבי, נוכח הסתמכותן של הרשויות המקומיות על פרשנות קודמת שניתנה בסוגיה, וההשלכות התקציביות הבלתי מבוטלות העולות מההלכה החדשה על גבייתם של חובות המוערכים בסכומים גבוהים.

                      בית המשפט לא הסתפק בדחייה כאמור, וביקר בחריפות את התנהלות העירייה בסוגיה זו, תוך שהוא מציין ש"ניתן לומר כי רשות שלא כלכלה את צעדיה ומיהרה לפעול בגדר גבולותיו הברורים של חוק ההתיישנות - לא 'הסתמכה' על פרשנות הפסיקה, אלה בהשאלה, עצמה את עיניה ונשענה על הפרשנות הנוחה לה".

                      לאור התוצאה שאליה הגיע בית המשפט, ובהתחשב בכך שפרידמן לא היה מיוצג, חייב בית המשפט את העירייה לשלם 4,000 שקל לפרידמן.

                      לא מיותר לנחש כי להלכה החדשה תהיה השלכה רוחבית על כל הרשויות המקומיות בארץ, אשר תיצור פרקטיקה חדשה של הגשת תובענות אזרחיות לגביית חובות, לצד נקיטת הליכי גבייה מינהליים, על-מנת שעילות התביעה בקשר לחובות אלה לא תתיישנה, או לכל הפחות, מירוץ ההתיישנות בעניינן ייעצר.

                       

                      קלינגר היתרי בנייה, רישוי עסקים וייעוץ מוניציפאלי
                       
                      השירות בפריסה כלל ארצית
                      טל': 03-6990132

                      פקס: 6990134 - 03
                      נייד- בן קלינגר 0523-888813
                      www.klinger.co.il

                      דרג את התוכן:
                        0 תגובות   יום רביעי, 18/4/18, 18:32

                        הליך השימוש חורג בא לשנות יעוד באופן זמני עבור עסקים או מבנים אשר ממוקמים באזור אשר אינו תואם את ייעודו ע"פ הרשום בתב"ע  או במקומות שהתב"ע תואמת אך ההיתר אינו תואם.

                         שימושים חורגים:

                         

                         

                        בד"כ השימוש ניתן באופן זמני למשך תקופה של 5 שנים.

                        על השימוש חורג חלים כל דרישות הוועדה למרות תוקפו הזמני.


                        להלן סדר התהליך:

                        1. עריכת תוכנית לשימוש חורג עם חלקות הפנים.

                         

                        2. החתמת הדיירים/שותפים בנכס ע"ג התוכנית לשימוש חורג.

                         

                        3. פתיחת בקשה לשימוש חורג ברשות עם כל המסמכים הנלווים:

                            נסח טאבו מרוכז, חתימות, אגרת פתיחת תיק

                         

                        4. רישוי התיק בין כל המחלקות בעירייה.

                         

                        5. פרסום בעיתון:

                             א. פרסום ב 3 עיתונים עבור השימוש חורג.

                             ב. הוצאת נסחי טאבו של חלקות גובלות עבור השימוש חורג.

                             ג. איתור במשרד הפנים כתובות הגובלים ע"פ הנסח.

                             ד. שליחה בדואר רשום לכל הגובלים.

                             ה.המתנה 15 יום מיום השליחה.

                              ו. החתמת תצהיר עו"ד.

                             ז. הדבקת הפרסום במקום בולט בכניסה לנכס – המתנה 15 יום – ולצלם.

                         

                        7. העברת כל המסמכים למהנדסת הרישוי בעירייה.

                         

                        8. דיון בוועדה.

                            במידה ואשר התיק בוועדה יש למלא אחר דרישותיה.

                            להלן דוגמא ממס' דרישות הועדה:

                         א.      בדיקת היטל השבחה.

                         ב.      אישור הג"א.

                         ג.       אישור כיבוי אש.

                         ד.      תוכנית אינסטלציה.

                         ה.     ערבות בנקאית וכו'.

                         

                        9. לאחר מילוי כל דרישות הוועדה – תונפק ההשבחה – לא  כדאי לרוץ לשלם, ניתן לערער.

                         

                        10. לאחר תשלום המיסים הדפסת ההיתר.

                         

                         

                                          אנו מטפלים בכל ההליך עד לקבלת האישור!

                         
                        קיבלת צו הפסקת בניה,הריסה?
                        ייעוץ,הכוונה וטיפול -פנה עוד היום!
                        היתרי בניה,הכנת תוכניות,הגשה וליווי עד קבלת ההיתר.

                        חוו"ד מהנדס קונסטרוקטור בכל הארץ-שרות מידי
                        דיווח עפ"יהתקנות החדשות ואישור קונסטרוקטור על בנייה פטורה מהיתר

                        קיבלת צו הפסקת בניה,הריסה?
                        ייעוץ,הכוונה וטיפול -פנה עוד היום!
                        היתרי בניה,הכנת תוכניות,הגשה וליווי עד קבלת ההיתר.

                        חוו"ד מהנדס קונסטרוקטור בכל הארץ-שרות מידי
                        דיווח עפ"יהתקנות החדשות ואישור קונסטרוקטור על בנייה פטורה מהיתר

                        קיבלת צו הפסקת בניה,הריסה?
                        ייעוץ,הכוונה וטיפול -פנה עוד היום!
                        היתרי בניה,הכנת תוכניות,הגשה וליווי עד קבלת ההיתר.

                        חוו"ד מהנדס קונסטרוקטור בכל הארץ-שרות מידי
                        דיווח עפ"יהתקנות החדשות ואישור קונסטרוקטור על בנייה פטורה מהיתר
                         
                         
                         
                         
                         
                        קלינגר היתרי בנייה, רישוי עסקים וייעוץ מוניציפאלי
                         
                        השירות בפריסה כלל ארצית
                        טל': 03-6990132

                        פקס: 6990134 - 03
                        נייד- בן קלינגר 0523-888813
                        www.klinger.co.il

                         

                         

                        דרג את התוכן:
                          0 תגובות   יום שלישי, 17/4/18, 15:51
                          בן קלינגר שמח לדווח- חברת חשבשבת, המייצרת תוכנה להנהלת חשבונות, דרשה סיווג ארנונה מקל בהיותה "בית תוכנה". העירייה התנגדה, אבל בית המשפט חייב אותה
                          בית המשפט לעניינים מנהליים בתל אביב חייב לאחרונה את עיריית תל אביב להכיר בחברת "חשבשבת" כ"בית תוכנה", ועל כן להעניק לה סיווג מקל בגביית ארנונה באופן שיחסוך לה כחצי מיליון שקל מדי שנה. בכך קיבלה השופטת יהודית שטופמן ערר שהגישה החברה, העוסקת בין השאר בייצור ושיווק תוכנה להנהלת חשבונות וכן תוכנות נוספות לארגונים עתירי מידע כגון אוניברסיטאות וגופים ציבוריים.

                           

                          הערר הוגש על החלטת עיריית תל אביב לשנות את סיווג הנכסים שבבעלות חשבשבת מ"בית תוכנה" ל"בניינים שאינם משמשים למגורים לרבות משרדים שירותים ומסחר". החברה ביקשה לבטל את ההחלטה ולקבוע שנכסיה הם בתי תוכנה, כפי שהיה עד 2013 על פי צו הארנונה. באותה שנה החליט מנהל הארנונה בעירייה לשנות את סיווג נכסיה של החברה בעיר, ובפועל הדבר עלה לחברה בתשלום של כחצי מיליון שקל נוספים בשנה.

                           

                          מאוחר יותר דחתה ועדת ערר של העירייה שתי פניות של החברה, בנימוק שהנכס לא עומד בקריטריון שחל על בתי תוכנה: חשבשבת, נטען, מתמקדת בפעילות מסחרית שיווקית של מוצר מוגמר, או תחזוקה והמשך פיתוח מודלים, אך לא בכתיבת התוכנה עצמה. בערעור לבית המשפט טענה החברה שהיא לא רק מספקת שירותים ללקוחות, אלא יש לראותה כמייצרת תוכנה לנוכח מספר המתכנתים וכן לאור טיב השירותים.

                           

                          מנהל הארנונה בעירייה – המשיב בהליך – טען מנגד שהחברה מספקת שירותים ללקוחותיה באמצעות תוכנה קיימת ועובדת, וכל תהליך ייצור התוכנה מסתכם אצלה "בשדרוגים קלים של מעבר לגרסת אינטרנט ועדכון המע"מ". הוא הוסיף שהחברה בחרה לא להציג דוחות כספיים שיראו שהכנסתה העיקרית היא מייצור תוכנה.

                           

                          השופטת יהודית שטופמן הציגה שורה של מבחני עזר לצורך הכרעה בסוגיית הסיווג, ובהם "מבחן יצירת יש מוחשי אחד מיש מוחשי אחר", מבחן ההשבחה הכלכלית, והמבחן הכמותי (כמות העובדים).

                           

                          היא הסבירה שהמבחנים משמשים רק לאינדיקציות, ובנוסף אליהם יש לבחון את מכלול הנתונים בראייה רחבה – בחינה שבמקרה זה הובילה אותה למסקנה כי עיסוקה העיקרי של החברה הוא ייצור תוכנות, וכי שאר פעילויותיה נועדו לתמוך במוצר יחיד זה, ולהצליח למכור אותו ללקוחות החברה ברווח.

                           

                          בהקשר זה ציינה ש"שדרוג" או פיתוח תוכנה קיימת מהווים פעילות ייצורית חדשה, בדיוק כשם שגרסת "וורד" 1995 של מיקרוסופט היא מוצר שונה – גם אם מבוסס על אותו חומר גלם – מגרסת "וורד" 2016.

                           

                          בנוסף, ובניגוד לעמדת עיריית תל אביב, השופטת שטופמן גרסה שהעובדה ש-37% מעובדי החברה בנכסים בעיר משמשים לתמיכה טכנית היא עדות להצלחה, ואינה משנה את עיסוקה העיקרי שהוא ייצור תוכנה.

                           

                          בנוגע לדוחות הכספיים סברה השופטת שאם ניתן לקבוע את עיקר עיסוקה של החברה ללא דוחות אלו, הרי שאין בהם כל צורך, מה גם שהחברה העידה רואה חשבון מטעמה שסיפר על התפלגות ההכנסות. השופטת הוסיפה שהגדרת המערערת "כבית תוכנה" תואמת את תכלית החוק שהיא עידוד התעשייה.

                           

                          דרג את התוכן:

                            פרופיל

                            benklinger
                            1. שלח הודעה
                            2. אוף ליין
                            3. אוף ליין

                            ארכיון

                            פיד RSS

                            הפעילות שלי