כותרות TheMarker >
    ';

    פיד RSS

    קלינגר רישוי עסקים והתרי בנייה

    הוצאת רישיון עסק,בקשות לשימוש חורג,היתרי בנייה ,זירוז הליכים בירוקרטיים,אדריכלות והנדסת מבנים.

    תכנים אחרונים

    0 תגובות   יום שלישי, 19/6/18, 23:12

    צו הריסה מנהלי הוא צו דורסני המוצא על ידי הועדה המקומית כנגד בנייה המבוצעת ללא היתר. מדובר בהליך מנהלי מהיר המאפשר הריסת המבנה בתוך זמן קצר לאחר הוצאת צו ההריסה המנהלי. לכן  במקרה שקיבלתם צו הריסה מנהלי מומלץ לפעול במהירות האפשרית ולהגיש לבית המשפט בבקשה לביטול צו ההריסה בהתאם לעילות הקבועות בחוק.
     
    חשוב לדעת כי ביצוע צו ההריסה המנהלי ניתן לביצוע תוך 24 שעות ולא יאוחר מ- 30 יום ממועד מתן הצו או המועד בו דחה בית המשפט את הבקשה לביטולו.

    חשוב להדגיש כי העילות לביטול צו הריסה מנהלי הנן עילות מצומצמות ולעיתים הגשת בקשה לביטול הצו על-ידי מי שאינו מתמחה בתחום עשויה להביא לדחייתה. במסגרת הבקשה אין רלוונטיות לשיקולים סוציאליים כגון שמדובר בדירת מגורים. גם אין רלוונטיות לטענה שהיה צורך דחוף להחליף את הגג משום שהוא עמד להתמוטט או שחדרו דרכו מי גשמים או כי הוא היה מסוכן משום שהיה עשוי מאסבסט.

    מה תכליתו של צו ההריסה המנהלי?

    צו הריסה מנהלי הינו אמצעי דרסטי וקיצוני, שנועד להעניק לרשויות הממונות על אכיפת דיני התכנון והבנייה אמצעי יעיל ומהיר במלחמתן נגד נגע הבנייה הבלתי חוקית. מטרת ההליך הוא לתת אפשרות להפעיל סמכות הריסה של בנייה חדשה שנבנית או נבנתה ללא היתר במהירות וביעילות, על מנת למנוע עובדות מוגמרות. המחוקק הגביל את סמכותו של בית המשפט להתערב בהליך מנהלי זה לעילות מצומצמות. 


    מהם ההליכים הננקטים להוצאת צו הריסה מנהלי?

    הוצאת הצו על יסוד תצהיר מהנדס
    במקרים בהם הוקם בנין חורג, לרבות ללא היתר או בסטייה מהיתר או מתכנית, או הוחל בהקמתו של בנין רשאי יושב ראש הועדה המקומית להוציא צו הריסה מנהלי. תנאי להוצאת צו הריסה מנהלי הוא שהוגש לו תצהיר חתום ביד מהנדס הועדה המקומית או מהנדס הרשות המקומית או מהנדס אחר או אדריכל, המציין כי:
    1. לפי ידיעתו הוקם הבניין ללא היתר או שהבניין חורג ובמה הוא חורג
    2. לפי ידיעתו לא נסתיימה הקמת הבניין או שנסתיימה לא יותר מששים ימים לפני יום הגשת התצהיר
    3. ביום הגשת התצהיר, אין הבניין שלגביו מבוקש הצו מאוכלס או שהוא מאוכלס תקופה שאינה עולה על שלושים ימים
    חשוב לציין כי מתן התצהיר מגובה במסמכים המעידים על הבנייה הבלתי חוקית הכוללים צילומים, תשריט המעיד על הבנייה הבלתי חוקית וכן מבצעים תרשומת של הביקור במקום. 

    הדבקת הצו
    לאחר הוצאת צו ההריסה המנהלי מתבצעת הדבקה של הצו והמסמכים שהיוו בסיס למתן הצו בנכס.


    תוך כמה זמן מבוצע צו הריסה מנהלי?

    ניתן לבצע צו הריסה מנהלי ביחס למבנה שהוקם ללא היתר בתוך 24 שעות ובכל מקרה אחר בתוך 72 שעות ואולם בכל מקרה לא יאוחר מ-30 יום לאחר הוצאת הצו או החלטה הדוחה את הבקשה לביטול הצו.


    תוך כמה זמן ניתן להתנגד לצו הריסה מנהלי?

    בהתאם לחוק יש חובה להגיש בקשה לביטול צו הריסה מנהלי או ביטולו בתוך 3 ימים מהמועד בו נודע למבקש על הוצאת הצו. מאחר וצו ההריסה המנהלי מבוצע בתוך זמן קצר ביותר חשוב להגיש בקשה לביטול צו ההריסה המנהלי לבית המשפט לעניינים מקומיים במהירות האפשרית.


    תוך כמה זמן נקבע דיון בבקשה לביטול צו הריסה מנהלי?

    בהתאם לחוק הדיון בבקשה לביטול או עיכוב צו הריסה מנהלי הינו תוך 7 ימים ממועד הגשת הבקשה.


    האם הגשת הבקשה לביטול צו ההריסה מעכבת את ביצועו?

    לא. יש צורך להגיש בקשה לעיכוב צו ההריסה המנלי ובית המשפט רשאי לעכב את צו ההריסה המנהלי לתקופה של עד 15 יום ואולם אם הדיון הוא במעמד הצדדים אזי הוא רשאי להאריכו בתקופות נוספות.


    מהי מסגרת הזמנים הכוללת לביצוע צו הריסה מנהלי?

    סעיף 238א, המקנה את הסמכות להוציא צו הריסה מינהלי, קובע מסגרת זמן נוקשה, שמטרתה לאפשר הריסה מינהלית של בניינים חדשים בלבד, בהליכי בנייה או שבנייתם רק הסתיימה והם אוכלסו לא מכבר.  בשלב הראשון, לפי סעיף 238א(א), אין יושב-ראש הוועדה המקומית רשאי להוציא צו הריסה אלא אם (על-פי התצהיר החתום בידי מהנדס) הקמת הבניין לא נסתיימה, או שהיא נסתיימה לא יותר משישים ימים לפני יום הגשת התצהיר, וכן שהבניין, אם אוכלס, אוכלס לא יותר משלושים ימים לפני יום הגשת התצהיר.  בשלב השני, אם צו ההריסה הוצא בהתאם ללוח הזמנים שנקבע בסעיף 238א(א), ניתן לבצע את הצו, לפי סעיף 238א(ט), תוך 30 ימים מיום הגשת התצהיר ליושב-ראש הוועדה המקומית.
    כלומר השילוב של שני סעיפים אלה יוצר את מסגרת הזמן להליך של הריסה מינהלית: אין לבצע צו הריסה מינהלי אלא, לכל המאוחר, תוך תקופה של תשעים ימים מיום שנסתיימה הקמת הבניין או אם הבניין אוכלס, תוך תקופה של שישים ימים מיום אכלוס הבניין. 


    מהן העילות להתערבות בית המשפט בצו הריסה מנהלי?

    סמכותו של בית המשפט מצומצמת לעילות הקבועות בסעיף 238 לחוק התכנון והבנייה וכן לעילות מנהליות בנוגע לשיקול דעת הרשות בהוצאת הצו.

    העילות הקבועות בסעיף 238 לחוק התכנון והבנייה

    סעיף 238א (ח) לחוק התכנון והבניה קובע כי : "לא יבטל ולא יתלה בית המשפט צו הריסה מינהלי אלא אם הוכח כי הבנייה שבגללה ניתן הצו בוצעה כדין או שבצוע הצו אינו דרוש לשם מניעת עובדה מוגמרת".

    ניתן לבטל את צו ההריסה המנהלי אם הבנייה בוצעה כדין
    במידה והבנייה נעשתה על פי היתר בנייה כדין אזי לא היה מקום בהוצאת צו ההריסה המנהלי. חשוב להדגיש כי החלפת ישן בחדש על פי היתר קיים אינה מהווה בנייה על פי היתר בנייה כדין. כך למשל אם הורסים בנייה קיימת ובונים את אותו מבנה בדיוק לפי ההיתר הישן – אין מדובר בבנייה על פי היתר. כך גם כאשר מחליפים גג קיים בגג חדש מדובר בבנייה המצריכה קבלת היתר בנייה. על פי החוק בנייה חדשה במקום ישנה והרי בניית חדש במקום ישן גם היא הקמת "בניין", על פי סעיף 1 לחוק. גם לעניין סעיף 238א נפסק מפורשות, כי "בנין חורג", כמשמעותו בסעיף 238א (א), כולל גם בניית חדש במקום ישן. ראה: ע"פ (ת"א) 86/1361 ישיל יוסף ואח' נ' מדינת ישראל.

    ניתן לבטל את צו ההריסה המנהלי אם הבנייה אינה טעונה היתר
    במידה והבנייה אינה טעונה היתר בנייה אז לא היה מקום בהוצאת צו ההריסה המנהלי. כך למשל כאשר מדובר בשינויים פנימיים במבנה קיים הרי שככל עבודות כאלה אינן טעונות היתר כגון שיפוץ דירה שאינו כולל שינויים מבניים.

    ניתן לבטל את צו ההריסה אם בצוע הצו אינו דרוש לשם מניעת עובדה מוגמרת?
    על מנת להביא לביטולו של הצו יש צורך להוכיח קיומם של שני תנאים:
    1. הבנייה הסתיימה למעלה מ- 60 יום לאחר הגשת תצהיר המהנדס, שעל בסיסו ניתן הצו. כאשר המבנה אינו מאפשר מגורים. כלומר שחסרים בו חלונות או דלתות לא מדובר בעובדה מוגמרת. לעומת זאת במקרים בהם מדובר בהשלמות זניחות אפשר ויראו את הבנייה כמוגמרת.
    2. המבנה נשוא צו ההריסה מאוכלס תקופה העולה על שלושים יום ממועד הגשת תצהיר המהנדס.
     משרדנו מתמחה בקבלת היתרי בניה ואשורים בדיעבד.

    כחלק מבדיקת תוקפו של צו ההריסה המנהלי נבחן היא בדיקת הפגיעה בציבור מחד, ובמבקש מאידך, אם יבוטל הצו. ככל שהאינטרס הציבורי רב יותר כך ייטה בית המשפט להשאיר את הצו על כנו. היקף הבנייה בה מדובר, מקום הבנייה (שטח פרטי או ציבורי), האם הבנייה ניתנת להכשרה והאם הוגשה בקשה להיתר ובאיזה שלב היא מצויה מהווים שיקולים רלוונטיים לעניין זה.

    ביטול צווי הריסה,הכשרת חריגות בנייה וקלינגר התרי בנייה.עבירות על חוק התכנון והבנייה הן עבירות חמורות שעשויות להוביל לסנקציות קשות כנגד העבריין. משרד קלינגר היתרי בנייה, רישוי עסקים וייעוץ מוניציפאלי מתמחה בטיפול בעבירות אלו ומעסיק אדריכלים ומהנדסים שיוכלו לסייע לך להתמודד מול המערכת.

     

     

     

     

    נתפסת בעבירת בניה? הפתרון בהישג יד. צור קשר ונשמח לעזור לך לצאת מזה…

      " אם ביצעתם עבירת בנייה כלשהי, יכול מאוד להיות שתוכלו להכשיר אותה בדיעבד. באמצעות טיפול מקיף במספר חזיתות נשיג עבורכם את האישורים שיאפשרו לכם להמנע מצווי הריסה, קנסות ואפילו רישום פלילי".

     

    • התמצאות מלאה בסבך החוקים והתקנות מאפשרת לנו למצוא פתרונות גם לבעיות מורכבות.
    • ההיכרות שלנו עם המערכת ועם האנשים שממנה היא מורכבת מאפשרת לנו לספק לך פתרונות מהירים ולזרז את ההליך הבירוקרטי.
    • שירות אישי, מקצועי ומהיר – עד לפתרון הבעיה.

     

     

    המשרד מתמחה בטיפול בתיקים הקשורים לחריגות בנייה, בנייה ללא היתר, שימוש חורג , פיצול דירות ועוד…


     

     קלינגר התרי בניה, רשוי עסקים וייעוץ מוניציפאלי
    השירות בפריסה כלל ארצית
    נייד: 3888813 - 052
    טל': 03-6990132
    פקס: 6990134 - 03
    דוא"ל: klinger_b@bezeqint.net
    www.klinger.co.il

    דרג את התוכן:
      0 תגובות   יום שלישי, 19/6/18, 23:02

      חדש! הושקה מערכת מקוונת לרישוי עסקים בתל אביב

      לראשונה בישראל: עיריית תל אביב-יפו משיקה מערכת מקוונת לרישוי עסקים. החל מ-1 ביוני יהפוך הליך הבקשה לרישיון עסק להליך מקוון ונגיש עבור כלל בעלי העסקים

      אגף רישוי עסקים השיק בסוף 2017 שירות חדש וראשון מסוגו בישראל אשר מאפשר לכלל בעלי העסקים- חדשים וקיימים, לנהל באמצעות האתר העירוני את כל הליך הבקשה לרישיון עסק בשקיפות מלאה ובצמצום לוחות זמנים לטיפול.

      החל מ-1 ליוני 2018 ניתן יהיה להגיש בקשות בצורה מקוונת בלבד. 
      מדובר על שירות אשר יפעל בכל שעות היממה ויאפשר קליטת מסמכים, הזנת תכניות תקינות, מתן שירותים מרחוק, תשלום אגרה, קבלת אישור הגשה.
      המערכת מיועדת לשימושם של בעלי עסקים ובעלי עניין מטעמם, כגון שותפים, ועורכי תכניות העובדים בשירות בעלי עסקים.

      כיצד זה עובד?

      ההגשה המקוונת מאפשרת לבעל העסק להגיש את הבקשה ולצפות בסטטוס ובאופן טיפול עורך התכנית שמעסיק בבקשתו, באופן מקוון. בנוסף, כלל המסמכים הקשורים לבקשתו נמצאים לשירותו בכל רגע נתון.

      לרשות אלו שיתקשו עם ההליך המקוון יפעל מוקד תמיכה כפול: 
      1.         מוקד תמיכה טכנית - יספק מענה לשאלות טכניות, בטלפון: 03-7247808
      2.         מוקד תמיכה מקצועית – יספק מענה לגבי סוגי בקשות לרישיון, סוגי עסקים, מהויות, סטטוסים, בטלפון: 03-7244600

      הליך הגשת הבקשה באופן מקוון מצטרף לרשימת שירותים מקוונים  נוספים ברישוי עסקים הפועלים בעיר תל אביב-יפו: זימון תור מראש, ביצוע תשלומים, בקשה למידע מוקדם, בדיקת סטטוס רישוי עסקים, מיפוי עסקים  בעלי רישיון או היתר זמני במפות ה GIS ועוד.

      קישור למערכת רישוי מקוון |  סרטון קצר המסביר את אופן הגשת הבקשה לרישיון עסק בצורה מקוונת

       דף מידע - מערכת רישוי עסקים מקוון

      רישוי עסקים וייצוג מול הרשויות

       
       

      רישוי עסקים

      משרד קלינגר היתרי בנייה, רישוי עסקים וייעוץ מוניציפאלי מתמחה במתן ייעוץ וסיוע לעסקים פרטיים ולרשתות בפריסה ארצית במגוון נושאים, כולל תכנון בתי עסק על פי דרישת הרשויות - משרד הבריאות, כיבוי אש, משטרת ישראל, המשרד להגנת הסביבה, מחלקת ההנדסה ושאר הגורמים הרלוונטיים.

      הליך קבלת רישיון העסק מהרשויות הינו מורכב ורצוף חוקים ודרישות רבות ברמת התכנון והביצוע וההתאמות הנדרשות לבינוי בפועל. ההליך גורם לבעלי עסק קושי רב בהתמודדות מול הרשויות, בניסיון לעמוד בדרישות הרבות. התהליך מלווה בהשקעת זמן יקר, כסף ולעתים אף הליכים משפטיים לא נעימים, שעלולים אף להסתיים בסגירת העסק, הריסתו, הטלת קנסות כבדים ואף מאסר.

      במטרה למנוע את כל הסחבת ועוגמת הנפש, מציע המשרד מגוון שירותים המקלים על תהליך רישוי העסק: 

      • ייעוץ וטיפול בכל סוגי רישיונות העסק.
      • בדיקת תיק רישוי ואפשרויות רישוי הנכס לפני או אחרי קנייתו או שכירתו.
      • הכנת תוכנית אדריכלית (גרמושקה) לרישיון עסק, בהתאם לדרישות הרשויות וכל הגורמים המאשרים.
      • טיפול בשינוי בעלות בעסק.
      • טיפול בבקשות לשימוש חורג.
      • רישוי לכל סוגי העסקים - גנים ואולמות אירועים, מועדוני לילה, מסעדות,מלונות,מלוניות,אכסניות,בתי מרקחת,מפעלים,עיכוב צווי סגירה, הריסה והפסקת עבודה.ביטול צווים במקרים רבים.
      • היתרים מיוחדים, כגון: היתר זמני להפעלת עסק חדש,היתרי לילה, כיסאות ושולחנות על מדרכה, קירוי חורף, פרגודים.
      • רשיונות למערכות סולאריות ליצור חשמל ביתי
      • ייצוג בכל הארץ.
      • זירוז וקידום הליכים בירוקרטים
      • הכשרת חריגות בניה
      • ייעוץ תכנוני לחברות בניה ויזמים
      • שירותי בעלי מקצוע ויועצים מוסמכים.
      • דו"ח יציבות מבנה על ידי קונסטרוקטור מוסמך.
      • רישיונות למוסדות חינוך וגני ילדים
      • דו"ח יועץ בטיחות,תרשים בטיחות לכבוי אש.
      • דו"ח חשמלאי בודק מוסמך.
      • בדיקת מערכות כריזה, ספרינקלרים,גלאים, שלטי חירום.
      • רישיונות שילוט.
      • רישיונות יצרן.
      • תיאום ביקורות וליווי מפקחי המחלקות השונות: משרד הבריאות, המשרד להגנת הסביבה, משטרה, הג"א, תברואה, הנדסה, השירות הווטרינרי, כיבוי אש וכו'.
      • ליווי מקיף עד לקבלת הרישיונות, תוך זירוז ההליכים וצמצום בעלויות.
      • טיפול בבקשות "תקועות",פתרונות יצירתיים לבעיות סבוכות!
      • ליווי, פקוח תאום וזרוז בקשות של מגישים אחרים!

        רישוי אירועים המוניים ורשיונות זמניים.
      • ליווי וסיוע למפיקי אירועים ברישוי פסטיבלים ואירועים המוניים תחת כיפת השמיים
      • ייעוץ בנושאי בטיחות וקונסטרוקציות באירועים
      • הפקת תוכניות בטיחות לאירוע, וכן מפות ועזרים שונים המוגשים לרשויות השונות
      • הגשה וליווי בביקורות הנעשות על ידי הגורמים המאשרים
      • שירותים נלווים, כגון אישורים מטעם משטרת ישראל, מהנדס, בודק חשמל מוסמך, טכנאי גז,משרד הבריאות,המשרד לאכות הסביבה,כיבוי אש ,מנהל מקרקעי ישראל ועוד.
      • בדיקות יציבות מבנה ודו"ח קונסטרוקטור
          
       
       
      קלינגר ייעוץ בתחום רישוי עסקים
       
       
       
      רישוי עסקים בהליך מזורז
       
       
       
      התרי בנייה,פיקוח על הבנייה וטיפול בטופס 4
       
       
      קלינגר היתרי בנייה, רישוי עסקים וייעוץ מוניציפאלי
       
      השירות בפריסה כלל ארצית
      טל': 03-6990132

      פקס: 6990134 - 03
      נייד- בן קלינגר 0523-888813
      www.klinger.co.il
      דרג את התוכן:
        0 תגובות   יום שני, 18/6/18, 11:59

        רישוי בניה

        תהליך רישוי והוצאת היתר בניה בהתאם לתיקון 101

        שלב 1: הגשת בקשה לתיק מידע להיתר - 5 ימי עבודה לבדיקת עמידת הבקשה בתנאים מוקדמים 
                      + 45 ימי עבודה להכנת תיק המידע.

        • השלב הראשון בהגשת בקשה להיתר בניה, הוא קבלת תיק מידע להיתר לצורך היתר בנייה.
        • יש להגיש בקשה לתיק מידע להיתר עבור כל בקשה להיתר בנייה.
        • את הבקשה לקבלת תיק מידע להיתר יש להגיש באמצעות מערכת רישוי זמין באינטרנט ובהתאם להנחיות המערכת.
        • את תשלום אגרת תיק המידע יש לבצע בקישור הבא: תשלום אגרת מידע.
        • הגשת בקשה לתיק מידע להיתר לצורך הגשת בקשה להיתר בנייה, תבוצע ע"י עורך בקשה בלבד (בהתאם להגדרה בחוק).
        • לאחר הגשת הבקשה לתיק מידע להיתר במערכת רישוי זמין, בודק המידען ברשות הרישוי את עמידתה בתנאי סף מוקדמים, בתוך 5 ימי עבודה. במידה ואינה עומדת בתנאי הסף, יקבל עורך הבקשה הערות לתיקון דרך מערכת רישוי זמין.
        • לאחר אישור עמידה בתנאי הסף המוקדמים, תיקלט הבקשה לתיק מידע להיתר. המידען ברשות הרישוי יכין ויאסוף את המידע התכנוני מכל הגורמים הרלוונטיים לבקשת תיק המידע, הן מתוך הרשות המקומית והן מחוץ לה, ויעביר את המידע התכנוני לעורך הבקשה בתוך 45 ימי עבודה.
        • תיק המידע להיתר עבור בקשה לתיק מידע, תקף לשנתיים מיום קבלתו.

        שלב 2: הגשת בקשה להיתר – 10 ימי עבודה.

        • ניתן להגיש בקשה להיתר כל עוד תיק המידע להיתר שהתקבל הינו בתוקף. 
        • יש להגיש את הבקשה, ע"י עורך הבקשה, באמצעות אתר האינטרנט במערכת רישוי זמין.  
        • הבקשה תוגש כשהיא כוללת את כל הצרופות והמסמכים הנדרשים לצורך הבקרה המרחבית, ובהתאם למידע שנמסר.  
        • רשות הרישוי תבדוק עמידה בתנאים מוקדמים. במידה והבקשה הוגשה באופן תקין כולל כל הצרופות הנדרשות, היא תיקלט בתוך 10 ימים מיום הגשתה ותפתח בקשה להיתר. 
        • בתוך תקופת בדיקת עמידת הבקשה בתנאים מוקדמים, היא תיבדק ע"י מח' הפיקוח לצורך בדיקת התאמת הבקשה למציאות. 

        שלב 3: בקרה מרחבית והחלטת רשות רישוי – 45 ימי עבודה.

        • עם קליטת הבקשה להיתר היא תועבר לבדיקה לאחראי הרישוי / בוחני הבקשות. 
        • אחראי / ת הרישוי ינתב את הבקשה ליועצים הפנימיים שיבדקו את הבקשה במקביל. 
        • אחראי הרישוי יעביר לעורך הבקשה ריכוז דרישות לתיקון הבקשה ככל שיידרש. 
        • המועד האחרון להגשת בקשה מתוקנת בהתאם לכל ההערות שנמסרו לעורך הבקשה הינו בתום 40  
        • ימי עבודה ממועד פתיחת הבקשה. 
        • החלטת רשות הרישוי תינתן, עם סיום הבקרה המרחבית, בתוך 45 ימי עבודה ממועד פתיחת הבקשה 
        • קיימות 2 אפשרויות להחלטת רשות רישוי : 
        1. אישור הבקשה בתנאים: דחיית הבקשה ( סירוב ) במקרה כזה תכלול הודעת רשות רישוי את הנימוקים לדחיה, והבקשה תיסגר. 
        2. התנגדויות של בעלי זכויות בקרקע, שתגענה לרשות הרישוי בתוך תקופת הבקרה המרחבית, ייבחנו על ידה, ובהחלטתה תהיה התייחסות להתנגדויות. 
        • התנאים למתן היתר הם: 
        1. קבלת אישור מכון הבקרה על תקינות הבקשה. ( שלב 4 בתהליך ). 
        2. הגשת דו"ח עורך הבקשה על שינויים מרחביים או הצהרה כי לא נערכו שינויים בעקבות בקרת התכן. 
        3. תשלום אגרות והיטלים. החלטת רשות הרישוי יכולה לכלול תנאים נוספים לצורך אישור תחילת עבודות, למהלך הביצוע, ולתעודת הגמר בלבד.
        • תוקף החלטת רשות רישוי הינו לשנה אחת , וניתן להארכה בשנה נוספת.

          שלב 3 א': בקרה מרחבית, דיון בוועדה מקומית והחלטת רשות רישוי לבקשה הכוללת הקלות ושימושים חורגים
                          – 120 ימי עבודה.

        • השלב הראשון בתהליך הבקרה המרחבית בבקשה הכוללת הקלות או שימושים חורגים זהה להליך הבקרה המרחבית בבקשה רגילה. 
        • וועדת המשנה תדון בבקשה, לאחר סיום הבקרה המרחבית, ובתוך 90 ימי עבודה ממועד פתיחת הבקשה, ותחליט בעניין ההקלות או השימושים החורגים. 
        • לאחר הדיון בוועדת המשנה, תשלים רשות הרישוי את הבקרה המרחבית, בהתאם להחלטת וועדת המשנה, ותיתן את החלטתה בתוך 120 ימי עבודה ממועד פתיחת הבקשה.

          שלב 3 ב': בקרה מרחבית, והחלטת רשות רישוי לבקשה בהליך רישוי מקוצר – 30 ימי עבודה. 

        • העבודות הכלולות בהליך הרישוי המקוצר הינן על פי תקנות רישוי מקוצר. 
        • תהליך הבקרה המרחבית זהה להליך הרגיל אך אורכו הינו 30 ימי עבודה. 

        שלב 4: בקרת תכן ואישור מכון בקרה – 30 ימי עבודה. 

        • לאחר קבלת החלטת רשות הרישוי ( ובמידה שהבקשה אושרה), על עורך הבקשה להעביר מידית את הבקשה לבקרת תכן במכון בקרה. 
        • הבקשה תכלול צרופות בהתאם לכלול בנספח ה'. 
        • לצורך קליטת הבקשה במכון הבקרה, יש שלם אגרת בקרת תכן, ולעמוד בבדיקת עמידה בתנאים מוקדמים הנערכת על ידי מכון הבקרה. 
        • שלב בקרת התכן אורך 30 ימי עבודה וכולל בדיקת הבקשה ע"י בקרים מורשים ( מטעם פקע"ר, רשות הכבאות, משרד הבריאות, המשרד להגנת הסביבה ),ובקרים מקצועיים לעניין תכן הבקשה. 
        • מכון הבקרה יעביר, בתוך 30 ימי עבודה, לעורך הבקשה ולרשות הרישוי, הודעה כי הבקשה להיתר עומדת בדרישות תכן הבניין או שאינה עומדת בדרישות תכן הבניין. במידה והבקשה עומדת בתכן - יציין מכון הבקרה בהודעתו האם נערכו בבקשה שינויים מרחביים בזמן בקרת התכן, ויפרט את השינויים שנערכו. כמו כן ימליץ על  תנאים לשלבי הרישוי הבאים (לתחילת עבודות, למהלך הביצוע ולגמר הביצוע). 
        • במקרה שהבקשה איננה עומדת בתנאי מכון הבקרה , הבקשה תוחזר לתיקונים ,ועורך הבקשה ויעביר את הבקשה למכון הבקרה לבדיקה נוספת.

        שלב 5: סיכום הבקשה וקבלת היתר בניה ברשות הרישוי – 15 + 3 ימי עבודה.

        • לאחר אישור מכון הבקרה כי הבקשה עומדת בתכן הבניה, יכין עורך הבקשה דו"ח על שינויים שנערכו בבקשה, או תצהיר שלא נערכו שינויים, במערכת רישוי זמין. 
        • עם קבלת אישור מכון הבקרה ודו"ח עורך הבקשה, תסכם רשות הרישוי את הבקשה לצורך הכנת היתר הבניה, ותנפיק חשבון אגרות והיטלים, שיישלח לעורך הבקשה במערכת רישוי זמין ובמייל. (בתוך 15 ימי עבודה מקבלת דו"ח עורך הבקשה). 
        • לאחר ביצוע התשלום יעביר עורך הבקשה את אישור התשלום, במייל לבוחנת הרישוי. 
        • רשות הרישוי תשלח את טופס ההיתר (טופס 3) במערכת רישוי זמין, בתוך 3 ימי עבודה מקבלת אישור התשלום.  
        • תוקף היתר הבניה הינו 3 שנים. 

        שלב 6: אישור תחילת עבודות – 5 ימי עבודה.

        לאחר קבלת היתר הבניה יגיש האחראי על הביצוע בקשה לאישור תחילת עבודות. הבקשה תכלול צרופות (מינוי קבלן, אחראי לביצוע, הסכם פינוי פסולת עם אתר מוכרז, הסכם בדיקות מעבדה עם מעבדה מוכרת, אישור שלב א' לבניה ירוקה , תכנית ארגון אתר).
        הבקשה תוגש למכון הבקרה.  
        לאחר אישור מכון הבקרה כי הבקרה תקינה, תבדוק רשות הרישוי בדיקה מרחבית את הבקשה. 
        במידה שהבקשה תקינה, תפיק רשות הרישוי אישור תחילת עבודות, בתוך 5 ימי עבודה. 
        אישור תחילת עבודה כולל חיבור חשמל זמני לצורך ביצוע עבודות.
        קלינגר היתרי בנייה, רישוי עסקים וייעוץ מוניציפאלי
         
        השירות בפריסה כלל ארצית
        טל': 03-6990132

        פקס: 6990134 - 03
        נייד- בן קלינגר 0523-888813
        www.klinger.co.il
        דרג את התוכן:
          0 תגובות   יום שבת, 16/6/18, 01:31

          קונסטרוקטור מייד אצלך!

          משרדינו מציע מגוון שירותי קונסטרוקטור מתקדמים ופתרונות הנדסיים מורכבים. יעוץ וחוות דעת הנדסית משפטית קונסטרוקטיבית , שירותי יעוץ לחיזוק מבנים ואישורי קונסטרוקטור ללקוחות פרטיים ולגופים ציבוריים.

          התמחויות מיוחדות הניתנים ע"י משרדינו:

          אישור יציבות תקרה ומבנים ע"פ דרישות משרד החינוך

          אישור יציבות לפרגולות,עבודה פטורה מהיתר ועוד.

          בניית גלריה מברזל

          אישור קונסטרוקטור לרישוי עסקים

          אישור קונסטרוקטור להצבת ג'קוזי ו או בריכה

          חוות דעת הנדסית משפטית

          חיזוק מבנים, חיזוק עמודי בניין, חיזוק בית ישן, שבירת קירות ו/או הסרת עמודים.

          אישור קונסטרוקטור להורדת עמודי בניין

          בוררות הנדסית

          תכנון ויעוץ הנדסי

          הגדלת פתח בקירות

          ביצוע שינויים בשלד המבנה

          בדק בית ומבנים

          ביצוע שינויים בשלד המבנה מחייב התקנת חיזוקים שמבוצעים ע"י פרופיליי מתכת ("רלסים") המחוברים לאלמנטים נושאים במבנה כגון עמודי בטון קיימים.

          ביצוע העבודה מתבצע ע"י החברה ובליווי הנדסי צמוד של מהנדס מבנים קונסטרוקטור אשר מבצע תכנון ופיקוח על ביצוע העבודה.

          שרות מידי

          מחירים תחרותים

           

          קונסטרוקטור - שירותי הנדסה וביקורת לקויי בנייה

           
           

          קלינגר שירותי קונסטרוקטור, שירותי הנדסה וביקורת ליקויי בנייה

          תכנון ליווי ופיקוח הנדסי
           צוות משרד קלינגר היתרי בנייה, רישוי עסקים וייעוץ מוניציפאלי מונה מהנדסים מומחים, בעלי ניסיון רב, הבאים מרקע מקצועי שכולל תכנון, פיקוח וניהול פרויקטים עבור קבלני בניין וחברות בנייה בכל הארץ. מהנדסי החברה הינם בעלי ניסיון מצטבר של מאות בדיקות ועבודות פיקוח בשטחים ציבוריים, דירות פרטיות, רכוש משותף במבני מגורים, בנייני משרדים ומבני ציבור ותעשייה בכל רחבי הארץ.

          שירותים בתחום ביקורת ליקויי בנייה

          המהנדסים בצוות הליווי והפיקוח בחברה עברו הכשרות בתחום ביקורת ליקויי הבנייה, והינם מוכרים כעדים מומחים על ידי בתי המשפט. בתחום זה, המשרד מבצע את השירותים הבאים:

          • תכנון הנדסי

          • חישובים סטטיים

          • פיקוח על שיפוצים

          • פיקוח צמוד על תהליך הבנייה

          • ליווי פרויקטים

          • פיקוח ואחריות מהנדס בשטח

          • חישוב כמויות

          • אומדני ביצוע ופרטי ביצוע

          • אישור על ביצוע תיקונים למבנים מסוכנים

          • ליווי, אפיון ופיקוח על פרויקטים של שדרוג מבנים לרעידות אדמה על פי תמ"א 38

          • אישורי יציבות למבנים

          • חוות דעת ועד מומחה לבתי משפט

          •  
             
            השירות בפריסה כלל ארצית
            טל': 03-6990132

            פקס: 6990134 - 03
            נייד- בן קלינגר 0523-888813
            www.klinger.co.il

          דרג את התוכן:
            0 תגובות   יום חמישי, 14/6/18, 12:10

            נמאס לך להתמודד עם הרשויות?

            צור קשר ונשמח לסייע בפתרון יצירתי לבעיה שלך!

             

            ''

             

            לפי חוקי התכנון והבניה, כמעט כל שינוי במבנה טעון היתר וכל בניה ללא היתר היא עבירה פלילית שעונשה בצידה. משרד קלינגר היתרי בנייה, רישוי עסקים וייעוץ מוניציפאלי מתמחה בהוצאת היתרי בניה ויוכל לסייע לך לאשר תוכניות בקלות ובמהירות.    

             



             קבלת היתר בנייה היא הליך ארוך ומתיש. על מנת לקבל את ההיתר תצטרכו להתמודד מול מערכת בירוקרטית לא קלה, כאשר חוסר היכרות עם הנהלים השונים עלול להוביל לכך שתכלו את זמנכם לריק,תוציאו סכומים מבוזבזים ולא תצליחו להשיג את היתר הבניה הדרוש לכם.  

            • התמצאות מלאה בסבך החוקים והתקנות מאפשרת לנו למצוא פתרונות גם לבעיות מורכבות.

             

            קלינגר היתרי בנייה, רישוי עסקים וייעוץ מוניציפאלי
             

            השירות בפריסה כלל ארצית
            טל': 03-6990132

            פקס: 6990134 - 03
            נייד- בן קלינגר 0523-888813
            www.klinger.co.il

            cafe.themarker.com/user/144603

            דרג את התוכן:
              0 תגובות   יום חמישי, 14/6/18, 12:01

              govmap - אתר המפות הממשלתי

              אתר המפות הממשלתי הינו אתר מפות המרכז את מירב המידע הממשלתי אשר ניתן להביאו לידי ביטוי בצורה גאוגרפית. ​

              ''
              טופוקד

              מערכת טופוקד מספקת מידע ומאפשרת רכישת נתונים מהמרכז למיפוי ישראל.​

              ''
              תצפית

              מערכת "תצפית" היא ארכיון ממוחשב המאפשר למשתמש לאתר, לעיין, ולרכוש עותקים של מסמכים קדסטרים ארכיוניים.

              ''
              אתר מחקר

              נושאי פעילות בתחום המחקר והמדידות: מפלס הים, מגנטומטריה, כיול מד טווח אלקטרוני ועוד...​

              ''
              חנות מפ"י

              ​בחנות תוכלו לרכוש ממגוון המפות של המרכז.
              המרכז מפיק מפות מסוגים שונים כגון מפות היסטוריות, מפות עתיקות, מפות יומיות, טופוגרפיות, סימון שבילים, ערים ולווין. ​

              ''
              עדכן גוש/חלקה

              ​השירות מיועד למודדים. המידע ובסיס הנתונים באתר זה נועדו לאיתור מידע לגבי גושי רישום, תכניות לצורכי רישום (תצ"ר ) וחלקות נדרשות בגושים.​

              ''
              מטהדאטה

              אתר המאפשר שמירת נתוני מטא-דאטה, קבלת מטא-דאטה של גופים ציבוריים המייצרים, מתחזקים או רוכשים מידע מרחבי, וצפייה בו.​

              ''
              אתר מורשת

              אתר מורשת מרכז מידע היסטורי מתקופות שונות אודות המרכז למיפוי ישראל. ​

              ''
              היערכות לרעידת אדמה

              אתר זה בא לרכז מידע אודות הפעילות הנעשית בישראל לצורך ההיערכות לרעידות אדמה.​

              ''
              בנג"ל
              בהחלטות הממשלה בנושא מאגר המידע הגאוגרפי הלאומי הוטל על המרכז להקים מאגר מידע גאוגרפי לאומי הקרוי בנג"ל (בסיס נתונים גאוגרפי לאומי).
              ''
              אתר הוועדה הבין-משרדית למערכות מידע גיאוגרפיות

              מטרת הוועדה לקדם את תחום ניהול ממ"ג ברמה הארצית בדרך של שיתוף מידע וידע, קידום תקינה ונהלי עבודה. ​

              ''
              נתוני תחנות וירטואליות

              האתר מנגיש את נתוני המדידה מכל תחנות הקבע . ​

              קלינגר היתרי בנייה, רישוי עסקים וייעוץ מוניציפאלי
               
              השירות בפריסה כלל ארצית
              טל': 03-6990132

              פקס: 6990134 - 03
              נייד- בן קלינגר 0523-888813
              www.klinger.co.il
              דרג את התוכן:
                1 תגובות   יום חמישי, 26/4/18, 23:29

                הקישורים המובאים להלן קובצו ע"י העורך במטרה להקיף את כל המידע הרלוונטי לציבור הרחב: הבונים את ביתם, העוסקים בנדל"ן, בעלי המקצוע והמתכננים. העורך אינו אחראי על טיבם של התכנים באתרים אלה, והאחריות על השימוש במידע הכלול בהם חלה על המשתמש.

                תוכן:

                שירותים ממשלתיים/ משלימים

                 

                תכניות מתאר, מפות, אטלסים

                 

                מוסדות ממשלתיים

                 

                ארגונים/ עמותות

                 

                פורטלים לתכנון ובניה

                 

                מאמרים מקצועיים

                 

                עיון ובלוגי בניה

                 

                מגזינים

                 

                פורומים מקצועיים והדרכה

                 

                איכות הסביבה/ נוף

                 

                שימור ועתיקות

                 

                חוק ומשפט

                 

                מוסדות לימוד למקצועות התכנון והבניה

                 

                World Architecture

                 

                השירות בפריסה כלל ארצית
                טל': 03-6990132

                פקס: 6990134 - 03
                נייד- בן קלינגר 0523-888813

                www.klinger.co.il

                דרג את התוכן:
                  0 תגובות   יום חמישי, 26/4/18, 23:27

                  הקישורים המובאים להלן קובצו ע"י העורך במטרה להקיף את כל המידע הרלוונטי לציבור הרחב: הבונים את ביתם, העוסקים בנדל"ן, בעלי המקצוע והמתכננים. העורך אינו אחראי על טיבם של התכנים באתרים אלה, והאחריות על השימוש במידע הכלול בהם חלה על המשתמש.

                  תוכן:

                  שירותים ממשלתיים/ משלימים

                   

                  תכניות מתאר, מפות, אטלסים

                   

                  מוסדות ממשלתיים

                   

                  ארגונים/ עמותות

                   

                  פורטלים לתכנון ובניה

                   

                  מאמרים מקצועיים

                   

                  עיון ובלוגי בניה

                   

                  מגזינים

                   

                  פורומים מקצועיים והדרכה

                   

                  איכות הסביבה/ נוף

                   

                  שימור ועתיקות

                   

                  חוק ומשפט

                   

                  מוסדות לימוד למקצועות התכנון והבניה

                   

                  World Architecture

                   

                  השירות בפריסה כלל ארצית
                  טל': 03-6990132

                  פקס: 6990134 - 03
                  נייד- בן קלינגר 0523-888813

                  www.klinger.co.il

                  דרג את התוכן:
                    0 תגובות   יום חמישי, 26/4/18, 03:00

                      • קבלתו של  צו הריסה מנהלי אינה דבר נעים ומאוד מלחיץ.
                      • לא תמיד הצו מוצדק ובעזרת יעוץ תכנוני/הנדסי ועו"ד מנוסה ניתן לבטלו.
                      • :

                    צו הריסה מינהל מהו?

                    צו הריסה מעוגן בסעיף 238 (א) בחוק התכנון והבניה, ולצורך הוצאתו נדרשת חוות דעת מנומקת של מהנדס מטעם הוועדה המקומית. חוות דעת זו תכלול בתוכה טענה מרכזית אחת: הבניין, או חלק מסוים בו, נבנו ללא היתר בנייה, או לחילופין חרגו מאחד ההיתרים הנדרשים בחוק. בין השאר, מדובר על תוכנית בניין עיר (תב''ע), תוכנית מתאר מקומית (תמ''מ) או תוכנית מתאר ארצית (תמ''א).

                    הנפקת הצו, אם כן, תיעשה אך ורק במקרים בעלי דרגת חומרה גבוהה באופן יחסי. את הצו יכולה הרשות המקומית לממש תוך פרק זמן קצר ביותר. למעשה, ההריסה של המבנה בפועל יכולה להיעשות תוך 24 שעות (המקרה של הקמת בניין ללא היתר מתאים), או 72 שעות במקרים חמורים פחות.

                    נקודה חשובה נוספת היא שאל צו ההריסה מצורף, לא פעם, גם אישום פלילי, ולו מכיוון שבעל הנכס, לכאורה או שלא, עובר על החוק.

                    יש מקום  לפעולה מהירה ביותר!

                    הצעד הראשון שנדרש לעשות לאחר קבלת צו ההריסה הוא, כמובן, לפנות לבית המשפט בחיווי מסמכים וחוות דעת מתאימות שמשרדנו יודע במקרים רבים לתת.

                    . ברמה הכללית, ניתן להגיש בקשה לביטול הצו, או לחילופין לדחיית הפעולה הננקטת כנגדו, באם מתקיים אחד מהמקרים הבאים לפחות:

                    • הבנייה שבגינה הוצא הצו, בניגוד להחלטת המהנדס, הינה חוקית.
                    • הוכחה שביצוע הצו אינו דרוש לצורך מניעת עובדה מוגמרת.
                    • פגם כלשהו בצו המנהלי עצמו, אשר מבטל את תוקפו.

                    כל אלה מביאים לקושי מהותי לבעל המבנה, אפילו אם הצדק עימו. ניתן לראות כי חובת ההוכחה עליו, וכי נדרש ממנו לפעול במהירות האפשרית – לפני שיהיה מאוחר מדי. למעשה, ככל שממהרים לפעול, וכלל שהסיוע שמקבלים הוא מקיף יותר, כך גדלים הסיכויים לשנות את רוע הגזירה. וזו בדיוק הנקודה בה רצוי להבין את חשיבות השימוש בגורם משפטי מהמעלה הראשונה, הבקיא בתחום ובסעיפיו השונים עד לרמת היסוד.

                    בהתאם לסעיף 238 א' לחוק תכנון ובנייה, רשאית רשות מקומית להוציא צו הריסה למבנה שחרג או שלא נבנה על פי היתרים קיימים. כתוצאה מכך עשויה הרשות לפתוח בהליכי הריסה בזמן קצר ביותר, וכנגד הבונים אף עלול להיפתח הליך פלילי. אכן, אנשים רבים בישראל כבר מצאו את עצמם בסיטואציה קשה זו, והניסיונות להתמודד באופן עצמאי מול הרשויות לא הובילו לפתרון. יחד עם זאת, בעזרת סיוע משפטי ניתן לפנות לבית המשפט ולהוביל לביטול הצו.

                    כיצד מתנגדים לצו מנהלי ?

                    על מנת להביאו לביטולו של צו מנהלי יש לפנות אל בית המשפט לעניינים מקומיים, וזאת לא יאוחר משלושה ימים מעת קבלת ההודעה על הוצאתו של הצו. לאחר מכן, בתוך שבוע לכל היותר ייערך דיון הנוגע לפניה, ובהתאם לכך בית המשפט עשוי להורות על עיכוב הביצוע לתקופה קצרה, על ביטולהצו או על דחיית הבקשה. חשוב להדגיש כי מסגרת הזמנים המדוברת הינה קצרה ונוקשה, וזאת מאחר שהרעיון העומד בבסיסו של הצו הוא לאפשר לרשויות המקומיות להתמודד במהירות עם בנייה בלתי חוקית, ולמנוע את השלמתה והיותה עובדה מוגמרת.

                    מתי יבטל בית המשפט צו מנהלי

                    עורך דינו של הפונה עשוי להציג בפני בית המשפט מספר טיעונים על מנת להוביל למחיקת הצו, או לכל הפחות לעיכובו. ראשית, ניתן לטעון כי עבודות המבוצעות במבנה קיים אינן טעונות כלל בהיתר על פי תוכנית מקומיות, ארציות או אחרות, ומכאן שעצם הוצאת הצו אינה מחויבת במסגרת החוק. שנית, עורך הדין עשוי להציג מסמכים וחוות דעת מטעם מהנדס או אדריכל, המראים כי הלכה למעשה הבנייה לא חרגה מן ההיתרים הקיימים. זאת, בניגוד לדעתו של המהנדס המקומי מטעם הרשות, שעל בסיס קביעתו הוציאה ועדת תכנון ובנייה את צו ההריסה. כמו כן, ניתן להביא בפני בית המשפט ראיות לכך שהרשות המקומית פעלה באופן שרירותי וקיצוני במקרה זה, מבלי לבדוק כהלכה את העובדות או להפעיל

                    שיקול סביר. לבסוף, ניתן להביא למחיקתו של צו הריסה בעזרת הוכחות שונות, המראות כי אין צורך בביצוע הצו למניעה

                    ייתכן כי העבודה שבצעת פטורה מהיתר! 

                    פעמים רבות בעזרת חוות דעת מקצועית אפשר לשכנע את בית המשפט כי העבודה אינה דורשת היתר ע"פ התיקון החדש(101) לחוק התכנון והבניה.

                    משרדנו מסיע בהליכי ביטול צו ההריסה והוצאת היתרי בניה.

                     

                    דרג את התוכן:
                      0 תגובות   יום ראשון, 22/4/18, 17:51

                      הגשת בקשה לרישיון עסק ובדיקתה

                       

                      במקרים הבאים, יש להגיש בקשה לרישיון עסק: עסק חדש, חידוש רישיון, החלפת בעלות, תוספת שותף, יציאת שותף, שינוי שם בעלים, שינוי מנהלים בחברה, שינוי מהות העסק, תוספת פריט, ביטול פריט, הגדלת שטח והקטנת שטח.
                      במקרה בו העסק אינו תואם את השימוש בנכס על פי היתר הבניה או את רשימת השימושים המותרים על פי תכנית המתאר המוטלת על המקום (תב"ע), יש לצרף בקשה להיתר לשימוש חורג.

                       
                      מערכת רישוי עסקים מקוון >>

                      מערכת מקוונת לבדיקת סטטוס רישוי עסקים >>

                       

                      הגשת בקשה במסלול היתר מזורז

                      בעל העסק יכול להגיש בקשה במסלול היתר מזוז, בתנאי שפורסם לסוג העסק המבוקש מפרט אחיד ממשלתי ויחול עליו ההליך הקבוע בחוק ובתקנות רישוי עסקים מסלול היתר מזורז, כמפורט בטור ד', בצו רישוי עסקים (עסקים טעוני רישוי)(תיקון) התשע"ד 2013.
                      פירוט והרחבה, לרשימת העסקים שרשאים להגיש בקשה במסלול היתר מזורז, באילו מקרים ניתן להגיש, המסמכים הנדרשים ועוד, ראו בקובץ המצורף מטה.

                       

                      הגשת הבקשה

                      על בעל העסק או מיופה כוחו להגיש את הבקשה המלאה (כולל המסמכים הנדרשים) למרכז שירות הלקוחות של אגף רישוי עסקים. את אגרת רישוי העסקים ניתן לשלם בעת הגשת הבקשה.
                      הערה – בקשה ליציאת שותף מהעסק לא כרוכה בתשלום אגרה.
                      הבקשה לרישיון עסק מוגשת לרשות הרישוי העירונית.

                       

                      על הבקשה לרישיון לכלול:

                      1. טופס הגשת בקשה לרישיון חתום על ידי מבקש הרישיון (+ חותמת החברה בעסק של חברה בע"מ).
                        יש להקפיד על מילוי טופס הבקשה במלואו, לרבות פרטים ליצירת קשר עם בעל העסק - דוא"ל ומספר טלפון נייד.
                      2. תכנית עסק (קיימת או חדשה) חתומה בידי "בעל מקצוע מוסמך" כהגדרתו בחוק - אדריכל או מהנדס אזרחי (בניין) הרשום בפנקס המהנדסים או הנדסאי בניין או הנדסאי אדריכלות הרשום בפנקס ההנדסאים. התכנית תכלול אישור או חוות דעת של מורשה נגישות מתו"ס ושירות, תכנית בטיחות (בהתאם להנחיות מהנדס תכנון אם תידרש)
                      3. שובר תשלום אגרת בקשה לרישיון עסק חתום בחתימת הבנק או קופת העירייה (את השובר ניתן לקבל אצל מתאם המידע באגף רישוי עסקים).
                      4. מספר לקוח בארנונה - מספר חוזה ארנונה.
                      5. חוזה שכירות או חוזה רכישה בשלמותו.
                      6. תעודת זהות + צילום תעודת הזהות.
                      7. אישור רשם החברות + מינוי מנהלים בחברה (רק עסקים שהם חברה בע"מ).
                      8. מסמכים נוספים שיידרשו על ידי האגף לרישוי עסקים (בשלב התכנון).
                      9. במקרה בו הבקשה מוגשת ע"י יורשים של בעלים קודמים יש לצרף לטופס הבקשה גם תעודת פטירה של הבעלים הקודמים וצוואה בו מצוין מיהם היורשים החוקיים, או מכתב מעו"ד המאשר מיהם היורשים.
                      10. טפסים בנושא נגישות לאנשים עם מוגבלויות חתומים ע"י מורשה נגישות מתו"ס ושירות.

                       

                      חישוב גובה אגרת בקשה לרישיון עסק

                      התשלום מחושב בעבור כל פריט רישוי הנכלל בבקשה (למשל, עבור מסעדה והופעות אמנים במקום – הסכום לתשלום יחושב על פי שני פריטי רישוי אלה).
                      תעריפים וערוצי תשלום

                       

                      על בעל העסק להגיש את הבקשה במרכז שירות לקוחות לעסקים באגף רישוי עסקים.
                      לאחר הגשת הבקשה לרישוי עסק, יינתן אישור על הגשת הבקשה בו יפורטו כל העיסוקים בהם יטפלו הגורמים השונים, ומגבלות כלליות הנוגעות לעסק.

                       

                      דגשים מיוחדים עבור בקשות דחופות

                      בשלב הגשת הבקשה לרישיון יש לציין אם קיימת דחיפות מיוחדת לטיפול בבקשה מהטעמים הבאים:

                      • העסק ממתין לרישיון בטרם ייפתחו שעריו.
                      • עסק עתיר סיכון/קהל.
                      • העסק נתון בהליך משפטי או שניתן לו צו סגירה מינהלי או שיפוטי.
                      • הרישיון דרוש לשחרור סחורה מהנמל.
                      • הרישיון חיוני לחוזה מיוחד שבלעדיו ייפגע העסק קשות.
                       

                      בקשה להשגה

                      ע"פ סעיף 7 ג' 5  לחוק רישוי עסקים, ניתן להגיש השגה  על החלטה או על  דרישות רשות הרישוי או נותן רישוי,  ל"גורם מוסמך ארצי",  עבור סוגי עסקים שלגביהם פורסמו מפרטים אחידים  ממשלתיים.

                      "השגה" - על דרישה או על סירוב לתת רישיון, היתר זמני או היתר. ראה הרחבה בנוהל השגות לעסקים באתר העירוני.

                       

                      בדיקת הבקשה ותהליך אישורה (לצורך המשך התהליך)

                      ראש העיר הסמיך על פי חוק את מנהל האגף לרישוי עסקים לשמש ראש רשות הרישוי בתל אביב-יפו.

                      רשות הרישוי תדון בבקשה בתוך 21 יום ותחליט אם להמשיך בתהליך או לדחות את הבקשה. 
                      רשות הרישוי רשאית לסרב לקבל בקשה לרישיון אם לא צורפו לבקשה המסמכים הדרושים.

                      במקרה של החלטה להפסיק בתהליך הרישוי, יימסר למגיש הבקשה סירוב וינומקו הנסיבות לסירוב.

                       

                      אישור הבקשה בידי גורמי הרישוי

                      על פי חוק רישוי עסקיםותקנות רישוי עסקים (הוראות כלליות), נדרש העסק לקבל את אישורם של גורמי רישוי עירוניים ושל "נותני אישור", שהם משרדים ממשלתיים שנקבעו בחוק רישוי עסקים, ואישורם הוא תנאי לקבלת רישיון העסק.
                      רשות הרישוי תקבע את הגורמים שאישורם נדרש לרישיון לעסק, על פי צו רישוי עסקים ולגורמים נוספים על פי הצורך, ותפנה אליהם את הבקשה לקבלת חוות דעת.

                       

                      גורמי רישוי עירוניים שאישורם נדרש:

                       

                      גופים ממשלתיים שאישורם נדרש:

                      צו רישוי עסקים קובע את נותני האישור הנדרשים לכל עסק.

                       

                      נותני האישור הממשלתיים הם:

                       

                      משרדי ממשלה נוספים שאישורם יידרש לעסקים מיוחדים:

                      כדי להתכונן לביקורת של מבקר אזורי מאגף רישוי עסקים, ניתן למצוא במאגר טפסי רישוי עסקים את כל סוגי רשימות התיוג (צ'ק ליסט) לבדיקת כל סוגי העסק.

                       

                      הטפסים לביקורת:

                       

                      ביצוע ביקורת ע"י גורמי הרישוי

                      כל גורם רישוי יערוך ביקורת בעסק, תוך 30 יום ממועד הגשת הבקשה, ויכין דוח ביקורת הכולל דרישות לביצוע לקבלת אישור או אישור.
                      הביקורת תתבסס על רשימת התיוג והמפרטים האחידים המותאמים לסוג העסק ולבקשת בעל העסק.
                      בכדי לקדם את תהליך קבלת הרישיון, באחריות בעל העסק לוודא הגעת גורמי הרישוי השונים לביצוע ביקורת. במקרה בו לא הגיע גורם רישוי לעסק בתוך 14 יום, על בעל העסק לפנות לגורם ישירות ולתאם הגעתו.

                      רשימת גורמי רישוי לבקשה לרישיון

                       

                      קבלת תשובות גורמי הרישוי השונים

                      תשובות גורמי הרישוי השונים יישלחו בדואר או בדואר אלקטרוני.
                      ניתן לעקוב אחר התהליך ולצפות בתשובות גם באמצעות אתר האינטרנט העירוני – מערכת מקוונת לבדיקת סטטוס תחנות רישוי.
                      מערכת זו נועדה לשימוש בעל העסק ומגיש הבקשה לרישוי עסק, ופעילה מרגע פתיחת הבקשה. במערכת ניתן לקבל מידע אודות פרטי הרישוי, סטטוס תחנות הרישוי והסבר מפורט אודות הסטטוס ופרטים אודות היתרים נלווים כגון היתר לילה, שולחנות וכסאות, פרגוד ועוד. לצורך כניסה למערכת יש להצטייד במספר תיק הרישוי ומספר תעודת זהות של בעל העסק או ח.פ. של חברה בע"מ.
                       

                      סוגי סטטוס הבקשה של גורמי הרישוי

                      לאחר בדיקת כל גורמי הרישוי, יתקיים אחד מהמצבים הבאים:

                      1. אישור
                        רשות הרישוי תוכל להנפיק רישיון עסק רק לאחר קבלת אישור של כל גורמי הרישוי.
                      2. תנאים מוקדמים (סטטוס "טיפול")
                        במידה וחלק מגורמי הרישוי אישרו אך הציבו תנאים – יש להוכיח עמידה בתנאים אלה באמצעות ביצוע הדרישות ולדווח על כך לגורמים השונים. גורם הרישוי יבצע ביקורת חוזרת בעסק לווידוא ביצוע הדרישות והעמידה בתנאים, בכדי לתת את אישורו הסופי.
                        חשוב מאוד:
                        יש למלא את דרישות הגופים השונים במהירות ולדווח להם על תיקון הליקויים בתוך 21 יום.
                        אם נדרש זמן נוסף, באחריותך לבקש מגורם הרישוי המתאים אורכה לביצוע הדרישות, בכדי למנוע הוצאת סירוב לבקשה. את הדיווח על תיקון הליקויים מומלץ לשלוח באמצעות דואר אלקטרוני או בפקס ישירות לנותן האישור.
                      3. סטטוס היתר זמני
                        סטטוס היתר זמני יינתן לפרק זמן קצוב, עד שנה, במקרים הבאים:
                        1. גורם הרישוי נתן אורכה לבעל העסק לביצוע הדרישות והתנאים שהוגדרו.
                        2. חלפו 30 יום מהמועד שנשלחו הבקשות לחוות דעת של הגופים השונים והם לא השיבו, וחלפו עוד שבעה ימים לאחר שנשלחה להם תזכורת ולא השיבו – רואים אותם כאילו אישרו מתן היתר זמני עד תקופה של שנה.
                          ההחלטה הסופית על מתן ההיתר היא בסמכות רשות הרישוי בלבד ואינה אוטומטית.
                      4. סירוב
                        סירוב עלול להינתן עקב אי התאמה של התכנית או של סוג הבקשה למציאות בשטח, או אי ביצוע הדרישות בזמן שהוקצב. על פי חוק, הסירוב צריך להיות בכתב ומנומק.
                        במידה ואחד או יותר מגורמי הרישוי מוציאים סירוב – לא ניתן לקבל רישיון. במקרים אלה יש להסדיר את הנושא מול כל גורם רישוי שסירב.
                        אם אחד מגורמי הרישוי יודיע על סירובו למתן רישיון, רשות הרישוי תודיע על כך בכתב לבעל העסק.


                      לידיעתך, במקרה של סירוב הפיקוח העירוני ימליץ למערכת המשפטית בעיריית תל-אביב-יפו להגיש תביעה לבית המשפט בגין ניהול עסק ללא רישיון.

                       

                      דרכי ערעור על דרישות נותני האישור / סירוב לבקשה

                      • ביקורת עסקים והנדסה - פנייה למנהל המחלקה או למנהל אגף רישוי עסקים. לטופס השגה לעסקים.
                      • משרד הבריאות – ערעור יוגש למהנדסת מחוז תל-אביב לבריאות הסביבה.
                      • משטרה – ערעור יוגש למפקד המרחב בו פועל העסק (מרחב ירקון, מרחק יפתח או מרחב דן).
                      • כיבוי אש – ערעור יוגש למפקד מחלקת כבאות והצלה בתל-אביב-יפו או למפקח ראשי לכבאות ולהצלה.
                      • איכות הסביבה – ערעור יוגש למשרד להגנת הסביבה (למנהל מחוז תל-אביב).
                        ניתן להגיש ערעור גם לבית המשפט לעניינים מנהליים.
                       

                      בקשה להיתר לשימוש חורג

                      במהלך הבדיקה ההנדסית לעיתים נמצא כי השימוש המבוקש לעסק אינו תואם את השימוש על פי היתר הבניה או את רשימת השימושים המותרים על פי תכנית המתאר המוטלת על המקום (תב"ע). לשם כך, נדרש בעל העסק להוציא היתר לשימוש חורג מאת הוועדה המקומית לתכנון ולבניה.
                      הטיפול בקבלת היתר לשימוש חורג הוא באחריות בעל העסק ויתבצע מול אגף רישוי עסקים במסגרת תהליך הרישוי, לבקשת בעל העסק.
                      דוגמאות למקרים המצריכים היתר שימוש חורג: הפיכת דירת מגורים למספרה, ניהול עסק ייצור באזור המיועד למגורים, שינוי מבנה תעשייה למסעדה ועוד.
                      למידע נוסף על תהליך קבלת היתר לשימוש חורג
                      דרג את התוכן:
                        0 תגובות   יום ראשון, 22/4/18, 17:49

                        לאחר פסיקות סותרות שניתנו בבתי המשפט השונים, הכריע העליון וקבע: הליכים מינהליים שנקטה עיריית ירושלים לגביית ארנונה אין בהם כדי לעצור את מירוץ ההתיישנות בהליך אזרחי לגביית חובות אלה ● ביהמ"ש חייב את העירייה לשלם 4,000 שקל למשיב שלא היה מיוצג

                         ה
                         
                         
                        שופט העליון ניל הנדל / צילום: אוריה תדמור
                        שופט העליון ניל הנדל / צילום: אוריה תדמור

                        מפלה לעיריית ירושלים בבית המשפט העליון, בסכסוך עם תושב העיר צבי פרידמן על חוב ארנונה בגובה 106 אלף שקל.

                        הסכסוך סביב חוב הארנונה של פרידמן, שצמח לממדים עצומים, החל עוד בשנת 2000 - עם משלוח התראות בדבר החוב על-ידי העירייה, עבר בשלוש ערכאות שיפוטיות והסתיים לאחרונה במפלתה של העירייה, אשר נרדמה בשמירה בכל הנוגע לגביית חובותיה וזניחת מסלול הגבייה האזרחי, באופן כזה שהעירייה לא תוכל לגבות את חוב הארנונה של פרידמן בבית משפט אזרחי.

                        התנהלות העירייה בסוגיה גררה ביקורת חריפה מצד שופט העליון ניל הנדל, אשר קבע כי עיריית ירושלים לא כלכלה את צעדיה נכון, תוך שעצמה את עיניה ונשענה על פרשנות הנוחה לה, חרף העובדה שידעה שפרשנות זו נמצאת במחלוקת בפסיקה ועלולה להוביל אותה להימצא בפני שוקת שבורה, עת היא תבוא בדרישה לגביית חובות מתושבי העיר.

                        המפלה, כאמור, הובילה את בית המשפט העליון לקבוע "הלכה" חדשה בתחום דיני ההתיישנות - "הלכת פרידמן" - במסגרתה נקבע כי הליכי גבייה מינהליים של חוב ארנונה שנקטה רשות מינהלית אינם עוצרים את מירוץ ההתיישנות לעניין הגשת תובענה אזרחית בשל אותו החוב.

                        בכך עשה בית המשפט העליון סדר בדיני ההתיישנות בהליכים האזרחיים לאחר שנים של פסיקות סותרות בנושא וחוסר ודאות שהתלווה לפסיקות אלה נוכח המחלוקת.

                         


                        בפסק הדין דחה בית המשפט העליון את טענתה של עיריית ירושלים כי הליכי גבייה מינהליים שנקטה, "מקפיאים" את מירוץ ההתיישנות בהליך האזרחי, ותחת זו, קיבל את עמדתו של תושב העיר צבי פרידמן, אשר טען כי תביעת העירייה התיישנה נוכח חלוף הזמן.

                        אל עמדת פרידמן הצטרף היועץ המשפטי לממשלה, אשר הסכים לכך שהליכי הגבייה המינהליים לא יעצרו את מירוץ ההתיישנות בהליך האזרחי. יחד עם זאת, בית המשפט לא קיבל את בקשת היועץ המשפטי להחיל באופן פרוספקטיבי (מכאן ולהבא) את "הלכת פרידמן", וקבע בהתאם, שזו תחול גם על תובענות אזרחיות תלויות ועומדות שכבר הוגשו לבתי המשפט.

                        קביעה זו האחרונה, לצד ההלכה החדשה שנקבעה, עלולות להיות בעלות השלכות תקציביות לא מבוטלות על רשויות מקומיות, אשר ביקשו להסתמך על פרשנות קודמת שניתנה בסוגיה, ובכך, תימנע מהן כעת האפשרות לגבות חובות תושבים מקום שבו חובות אלה התיישנו, ותאלץ את מרביתן לרענן את הפרקטיקה שהייתה נהוגה עד כה, ובהתאם, להתחיל בהגשת תביעות אזרחיות לגביית חובות תושבים לצד נקיטת הליכים מינהליים.

                        ייצג את עצמו בשלוש ערכאות וזכה

                        זהו סיפורו יוצא הדופן של צבי פרידמן, תושב העיר ירושלים, אשר צבר בשנים 2008-2000 חובות ארנונה כבדים לעירייה בסך 106 אלף שקל, עקב סכסוך עם העירייה, כאשר העירייה מצידה "חשבה" שהיא לא שוקטת על שמריה ונקטה נגד פרידמן לאורך השנים הליכי גבייה מינהליים כגון משלוח התראות או עיקול נכסים - בין אם מכוח פקודת העיריות ובין אם מכוח פקודת המסים (גבייה).

                        בשנת 2015, משהבינה כי ההליכים המינהליים שנקטה נגד פרידמן לא נושאים פרי, שינתה העירייה טקטיקה והגישה לבית המשפט השלום בעיר תביעה בסדר דין מקוצר ובו דרישה לחייב את פרידמן בתשלום החוב.

                        רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
                        אני מאשר/ת קבלת תוכן פירסומי מגלובס
                        נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן  

                        פרידמן, אשר ייצג את עצמו בהליכים אשר הגיעו עד לבית המשפט העליון, לא התרגש מהרשות החזקה העומדת מולו, קיבל רשות להתגונן מבית משפט השלום וטען כי תביעת העירייה התיישנה, שכן חלפו למעלה מ-15 שנים מיום התגבשות החוב עבור השנה הראשונה (2000) ולמעלה משבע שנים ממועד התגבשותו ביחס לשנת החוב האחרונה (תחילת 2008).

                        בית משפט השלום בעיר (השופט א' נחלון) כערכאה דיונית; ובית משפט המחוזי בעיר (השופטת ש' רנר) כערכאת ערעור (שאותו הגישה העירייה), קיבלו את טענתו של פרידמן, וקבעו כי יש לדחות את תביעת העירייה מחמת התיישנותו של חוב הארנונה.

                        העירייה לא אמרה נואש ובאמצעות שני עורכי דין מטעמה, פנתה לבית המשפט העליון, ביקשה וקיבלה רשות לערער, תוך שבית המשפט העליון מנמק את היעתרותו במקרה זה, אשר נדחה על-ידי שתי ערכאות קודמות, בין היתר, בפסיקות הסותרות שניתנו בעבר בבתי המשפט השונים בשאלה - כיצד כללי התיישנות הליכי הגבייה המינהלית משליכים על מירוץ ההתיישנות בהליכי גבייה אזרחיים.

                        בית המשפט הוסיף כי לנוכח חוסר הבהירות המתגלעת דווקא במטריית דיני ההתיישנות, שבה קיימת חשיבות ראשונה במעלה לשיקולי ודאות ובהירות, יש משקל שבית המשפט העליון "ישמיע קולו בעניין" ויכריע בשאלה שבמחלוקת.

                        לשם כך, הורה השופט ניל הנדל על העברת בקשת העירייה לפני הרכב של שלושה שופטים, וביקש גם לקבל את עמדת היועץ המשפטי לממשלה בסוגיה זו.

                        "הליכי גבייה מינהליים אינם מאפסים את ההתיישנות"

                        בית המשפט זיקק את הסכסוך בין העירייה לפרידמן לשאלה - האם הליכי גבייה מינהליים שננקטו על-ידי רשות מינהלית - ובענייננו הליכים לגביית חובות ארנונה שננקטו על-ידי עיריית ירושלים - עוצרים את מירוץ ההתיישנות בהליך אזרחי, שננקט על-ידי הרשות המינהלית לשם גביית החוב?

                        השופט הנדל, אשר כתב את פסק הדין העיקרי בהסכמת יתר חברי ההרכב, ציין כי בקשת העירייה איננה "לאפס" את מירוץ ההתיישנות, דהיינו להתחיל מניינו מחדש, אלא מטרתה "להקפיא" את תנועת מחוגי השעון במשך תקופת נקיטת הליכי הגבייה המינהליים על-ידיה.

                        יחד עם זאת, השופט הנדל קבע כי אין מקום לגזור מעין גזירה שווה מעמדתו של הנשיא גרוניס לעניין סלומון ובכלל זו "חזקת האיפוס" (שנקבעה ביחס למירוץ ההתיישנות לנקיטת הליכי גבייה מינהליים ע"י רשות, בין אקטיביים ובין פסיביים), הקובעת כי פעולות גבייה מינהליות שנקטה רשות כנגד חוב, והחייב ידע או היה צריך לדעת עליהן, עשויות לעצור את מירוץ ההתיישנות המינהלי.

                        השופט הנדל התמקד בעניין זה בסעיפי חוק ההתיישנות ובראשם בסעיף 15 לחוק, שעליו ביקשה העירייה להסתמך בטענתה כי המונח "תובענה" בחוק ההתיישנות פורש בפסיקה ככולל אף הליכי גבייה מינהליים.

                        בית המשפט העליון הסביר כי סעיף 15 לחוק עוסק במצב שבו תובענה ראשונה בזמן נדחית על-ידי בית המשפט, באופן כזה שלא קיימת מניעה כי התובע יגיש תובענה חדשה באותה עילה, כאשר במצב זה קובע הסעיף כי התקופה שבה התנהלה התובענה הראשונה אינה נמנית במניין תקופת ההתיישנות.

                        לאחר שדן בהוראות הסעיף "ובלשון החוק", קבע השופט הנדל כי סעיף 15 והוראותיו עוסקים בהשעיית מירוץ ההתיישנות עקב הליך של תובענה (אזרחית) בלבד - ולא עקב הליך גבייה מינהלי, כפי שנקטה העירייה.

                        מכל מקום, הסביר העליון, לא ניתן לראות בהליכי גבייה מינהליים שנוקטת רשות מקומית כ"תובענה" שהוגשה ונדחתה, וזאת מהסיבה הפשוטה, ש"הליך גבייה מינהלי לא יכול להידחות, שכן העירייה תמיד יכולה לנקוט עוד הליכי גבייה מינהליים".

                        בית המשפט ביצע ניתוח תכליתי לטענת העירייה, ובכלל זו להסתמכותה על סעיף 15 לחוק, וקבע בין היתר כי תכליתו של הסעיף "היא למנוע את השימוש בכלי הדיוני הקשה של התיישנות, כלפי בעל דין שהפסיד את זמנו בניהול הליך לשווא, אך עודנו מעוניין למצות את זכויותיו".

                        בהתאם קבע בית המשפט כי המסקנה העולה היא כי חוק ההתיישנות אינו מאפשר לרשות להקפיא את מירוץ ההתיישנות באמצעות ביצוע הליכי גבייה מינהליים. תכליתו של הסעיף לדברי בית המשפט, שלובה באופן ניהול ההליכים בערכאה שיפוטית, ולא נובעת ממנה התוצאה של הקפאת מניין ימי ההתיישנות לנוכח נקיטה בהליכי גבייה מינהליים חד-צדדיים שונים, כגון משלוח התראות או התניית העברת זכויות בתשלום חוב.

                        "דלתי הליך מינהלי לא ננעלו"

                        חרף התוצאה הקשה לכאורה שמתלווה ל"הלכת פרדימן" בנוגע לגביית חובות על-ידי הרשויות, המונעת מהן הלכה למעשה להסתמך על הליכי גבייה מינהליים שנקטו בעבר במירוץ ההתיישנות בהליך האזרחי, מבהיר בית המשפט העליון כי ההכרעה כאמור, אינה סוגרת את כל "שערי הגבייה" בפני הרשות. "גם אם ננעלו דַּלְתֵי הליך אזרחי - דלתי הליך מינהלי לא ננעלו", קובע השופט הנדל בשפתו המליצית.

                        ההסבר לכך, לפי הנדל, נעוץ ב"חזקת האיפוס" שקבע בית המשפט העליון, אשר שודרגה בפסק הדין על-ידי הנדל, בכך שחיזק את "עמדת המיקוח" של הרשויות המקומית במסגרת הליכי גבייה מינהליים כנגד פרידמן ודומיו. זאת, בכך שקבע כי שככל ותעלינה כנגד רשות מקומית טענות התיישנות או שיהוי מינהליים ביחס להליכי גבייה מינהליים שנקטה - תקופת ניהולם של ההליכים האזרחיים לא תעמוד לרשות לרועץ ולא תבוא במניין הימים. קביעה זו, מציין בית המשפט העליון, נותנת מקום לאינטרס הציבורי בגביית חובות על-ידי העירייה.

                        עוד קבע בית המשפט כי "הלכת פרידמן" תחול באופן מיידי, בזמן שהוא מזכיר פעם נוספת כי נקודת המוצא העקרונית היא כי הלכה חדשה פועלת הן רטרוספקטיבית (בראייה לאחור) והן פרוספקטיבית (מכאן ולהבא).

                        בכך דחה את בקשת היועמ"ש כי זו תחול באופן פרוספקטיבי, נוכח הסתמכותן של הרשויות המקומיות על פרשנות קודמת שניתנה בסוגיה, וההשלכות התקציביות הבלתי מבוטלות העולות מההלכה החדשה על גבייתם של חובות המוערכים בסכומים גבוהים.

                        בית המשפט לא הסתפק בדחייה כאמור, וביקר בחריפות את התנהלות העירייה בסוגיה זו, תוך שהוא מציין ש"ניתן לומר כי רשות שלא כלכלה את צעדיה ומיהרה לפעול בגדר גבולותיו הברורים של חוק ההתיישנות - לא 'הסתמכה' על פרשנות הפסיקה, אלה בהשאלה, עצמה את עיניה ונשענה על הפרשנות הנוחה לה".

                        לאור התוצאה שאליה הגיע בית המשפט, ובהתחשב בכך שפרידמן לא היה מיוצג, חייב בית המשפט את העירייה לשלם 4,000 שקל לפרידמן.

                        לא מיותר לנחש כי להלכה החדשה תהיה השלכה רוחבית על כל הרשויות המקומיות בארץ, אשר תיצור פרקטיקה חדשה של הגשת תובענות אזרחיות לגביית חובות, לצד נקיטת הליכי גבייה מינהליים, על-מנת שעילות התביעה בקשר לחובות אלה לא תתיישנה, או לכל הפחות, מירוץ ההתיישנות בעניינן ייעצר.

                         

                        קלינגר היתרי בנייה, רישוי עסקים וייעוץ מוניציפאלי
                         
                        השירות בפריסה כלל ארצית
                        טל': 03-6990132

                        פקס: 6990134 - 03
                        נייד- בן קלינגר 0523-888813
                        www.klinger.co.il
                        דרג את התוכן:
                          0 תגובות   יום ראשון, 22/4/18, 17:23

                          לאחר פסיקות סותרות שניתנו בבתי המשפט השונים, הכריע העליון וקבע: הליכים מינהליים שנקטה עיריית ירושלים לגביית ארנונה אין בהם כדי לעצור את מירוץ ההתיישנות בהליך אזרחי לגביית חובות אלה ● ביהמ"ש חייב את העירייה לשלם 4,000 שקל למשיב שלא היה מיוצג

                           ה
                           
                           
                          שופט העליון ניל הנדל / צילום: אוריה תדמור
                          שופט העליון ניל הנדל / צילום: אוריה תדמור

                          מפלה לעיריית ירושלים בבית המשפט העליון, בסכסוך עם תושב העיר צבי פרידמן על חוב ארנונה בגובה 106 אלף שקל.

                          הסכסוך סביב חוב הארנונה של פרידמן, שצמח לממדים עצומים, החל עוד בשנת 2000 - עם משלוח התראות בדבר החוב על-ידי העירייה, עבר בשלוש ערכאות שיפוטיות והסתיים לאחרונה במפלתה של העירייה, אשר נרדמה בשמירה בכל הנוגע לגביית חובותיה וזניחת מסלול הגבייה האזרחי, באופן כזה שהעירייה לא תוכל לגבות את חוב הארנונה של פרידמן בבית משפט אזרחי.

                          התנהלות העירייה בסוגיה גררה ביקורת חריפה מצד שופט העליון ניל הנדל, אשר קבע כי עיריית ירושלים לא כלכלה את צעדיה נכון, תוך שעצמה את עיניה ונשענה על פרשנות הנוחה לה, חרף העובדה שידעה שפרשנות זו נמצאת במחלוקת בפסיקה ועלולה להוביל אותה להימצא בפני שוקת שבורה, עת היא תבוא בדרישה לגביית חובות מתושבי העיר.

                          המפלה, כאמור, הובילה את בית המשפט העליון לקבוע "הלכה" חדשה בתחום דיני ההתיישנות - "הלכת פרידמן" - במסגרתה נקבע כי הליכי גבייה מינהליים של חוב ארנונה שנקטה רשות מינהלית אינם עוצרים את מירוץ ההתיישנות לעניין הגשת תובענה אזרחית בשל אותו החוב.

                          בכך עשה בית המשפט העליון סדר בדיני ההתיישנות בהליכים האזרחיים לאחר שנים של פסיקות סותרות בנושא וחוסר ודאות שהתלווה לפסיקות אלה נוכח המחלוקת.

                           


                          בפסק הדין דחה בית המשפט העליון את טענתה של עיריית ירושלים כי הליכי גבייה מינהליים שנקטה, "מקפיאים" את מירוץ ההתיישנות בהליך האזרחי, ותחת זו, קיבל את עמדתו של תושב העיר צבי פרידמן, אשר טען כי תביעת העירייה התיישנה נוכח חלוף הזמן.

                          אל עמדת פרידמן הצטרף היועץ המשפטי לממשלה, אשר הסכים לכך שהליכי הגבייה המינהליים לא יעצרו את מירוץ ההתיישנות בהליך האזרחי. יחד עם זאת, בית המשפט לא קיבל את בקשת היועץ המשפטי להחיל באופן פרוספקטיבי (מכאן ולהבא) את "הלכת פרידמן", וקבע בהתאם, שזו תחול גם על תובענות אזרחיות תלויות ועומדות שכבר הוגשו לבתי המשפט.

                          קביעה זו האחרונה, לצד ההלכה החדשה שנקבעה, עלולות להיות בעלות השלכות תקציביות לא מבוטלות על רשויות מקומיות, אשר ביקשו להסתמך על פרשנות קודמת שניתנה בסוגיה, ובכך, תימנע מהן כעת האפשרות לגבות חובות תושבים מקום שבו חובות אלה התיישנו, ותאלץ את מרביתן לרענן את הפרקטיקה שהייתה נהוגה עד כה, ובהתאם, להתחיל בהגשת תביעות אזרחיות לגביית חובות תושבים לצד נקיטת הליכים מינהליים.

                          ייצג את עצמו בשלוש ערכאות וזכה

                          זהו סיפורו יוצא הדופן של צבי פרידמן, תושב העיר ירושלים, אשר צבר בשנים 2008-2000 חובות ארנונה כבדים לעירייה בסך 106 אלף שקל, עקב סכסוך עם העירייה, כאשר העירייה מצידה "חשבה" שהיא לא שוקטת על שמריה ונקטה נגד פרידמן לאורך השנים הליכי גבייה מינהליים כגון משלוח התראות או עיקול נכסים - בין אם מכוח פקודת העיריות ובין אם מכוח פקודת המסים (גבייה).

                          בשנת 2015, משהבינה כי ההליכים המינהליים שנקטה נגד פרידמן לא נושאים פרי, שינתה העירייה טקטיקה והגישה לבית המשפט השלום בעיר תביעה בסדר דין מקוצר ובו דרישה לחייב את פרידמן בתשלום החוב.

                          רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
                          אני מאשר/ת קבלת תוכן פירסומי מגלובס
                          נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן  

                          פרידמן, אשר ייצג את עצמו בהליכים אשר הגיעו עד לבית המשפט העליון, לא התרגש מהרשות החזקה העומדת מולו, קיבל רשות להתגונן מבית משפט השלום וטען כי תביעת העירייה התיישנה, שכן חלפו למעלה מ-15 שנים מיום התגבשות החוב עבור השנה הראשונה (2000) ולמעלה משבע שנים ממועד התגבשותו ביחס לשנת החוב האחרונה (תחילת 2008).

                          בית משפט השלום בעיר (השופט א' נחלון) כערכאה דיונית; ובית משפט המחוזי בעיר (השופטת ש' רנר) כערכאת ערעור (שאותו הגישה העירייה), קיבלו את טענתו של פרידמן, וקבעו כי יש לדחות את תביעת העירייה מחמת התיישנותו של חוב הארנונה.

                          העירייה לא אמרה נואש ובאמצעות שני עורכי דין מטעמה, פנתה לבית המשפט העליון, ביקשה וקיבלה רשות לערער, תוך שבית המשפט העליון מנמק את היעתרותו במקרה זה, אשר נדחה על-ידי שתי ערכאות קודמות, בין היתר, בפסיקות הסותרות שניתנו בעבר בבתי המשפט השונים בשאלה - כיצד כללי התיישנות הליכי הגבייה המינהלית משליכים על מירוץ ההתיישנות בהליכי גבייה אזרחיים.

                          בית המשפט הוסיף כי לנוכח חוסר הבהירות המתגלעת דווקא במטריית דיני ההתיישנות, שבה קיימת חשיבות ראשונה במעלה לשיקולי ודאות ובהירות, יש משקל שבית המשפט העליון "ישמיע קולו בעניין" ויכריע בשאלה שבמחלוקת.

                          לשם כך, הורה השופט ניל הנדל על העברת בקשת העירייה לפני הרכב של שלושה שופטים, וביקש גם לקבל את עמדת היועץ המשפטי לממשלה בסוגיה זו.

                          "הליכי גבייה מינהליים אינם מאפסים את ההתיישנות"

                          בית המשפט זיקק את הסכסוך בין העירייה לפרידמן לשאלה - האם הליכי גבייה מינהליים שננקטו על-ידי רשות מינהלית - ובענייננו הליכים לגביית חובות ארנונה שננקטו על-ידי עיריית ירושלים - עוצרים את מירוץ ההתיישנות בהליך אזרחי, שננקט על-ידי הרשות המינהלית לשם גביית החוב?

                          השופט הנדל, אשר כתב את פסק הדין העיקרי בהסכמת יתר חברי ההרכב, ציין כי בקשת העירייה איננה "לאפס" את מירוץ ההתיישנות, דהיינו להתחיל מניינו מחדש, אלא מטרתה "להקפיא" את תנועת מחוגי השעון במשך תקופת נקיטת הליכי הגבייה המינהליים על-ידיה.

                          יחד עם זאת, השופט הנדל קבע כי אין מקום לגזור מעין גזירה שווה מעמדתו של הנשיא גרוניס לעניין סלומון ובכלל זו "חזקת האיפוס" (שנקבעה ביחס למירוץ ההתיישנות לנקיטת הליכי גבייה מינהליים ע"י רשות, בין אקטיביים ובין פסיביים), הקובעת כי פעולות גבייה מינהליות שנקטה רשות כנגד חוב, והחייב ידע או היה צריך לדעת עליהן, עשויות לעצור את מירוץ ההתיישנות המינהלי.

                          השופט הנדל התמקד בעניין זה בסעיפי חוק ההתיישנות ובראשם בסעיף 15 לחוק, שעליו ביקשה העירייה להסתמך בטענתה כי המונח "תובענה" בחוק ההתיישנות פורש בפסיקה ככולל אף הליכי גבייה מינהליים.

                          בית המשפט העליון הסביר כי סעיף 15 לחוק עוסק במצב שבו תובענה ראשונה בזמן נדחית על-ידי בית המשפט, באופן כזה שלא קיימת מניעה כי התובע יגיש תובענה חדשה באותה עילה, כאשר במצב זה קובע הסעיף כי התקופה שבה התנהלה התובענה הראשונה אינה נמנית במניין תקופת ההתיישנות.

                          לאחר שדן בהוראות הסעיף "ובלשון החוק", קבע השופט הנדל כי סעיף 15 והוראותיו עוסקים בהשעיית מירוץ ההתיישנות עקב הליך של תובענה (אזרחית) בלבד - ולא עקב הליך גבייה מינהלי, כפי שנקטה העירייה.

                          מכל מקום, הסביר העליון, לא ניתן לראות בהליכי גבייה מינהליים שנוקטת רשות מקומית כ"תובענה" שהוגשה ונדחתה, וזאת מהסיבה הפשוטה, ש"הליך גבייה מינהלי לא יכול להידחות, שכן העירייה תמיד יכולה לנקוט עוד הליכי גבייה מינהליים".

                          בית המשפט ביצע ניתוח תכליתי לטענת העירייה, ובכלל זו להסתמכותה על סעיף 15 לחוק, וקבע בין היתר כי תכליתו של הסעיף "היא למנוע את השימוש בכלי הדיוני הקשה של התיישנות, כלפי בעל דין שהפסיד את זמנו בניהול הליך לשווא, אך עודנו מעוניין למצות את זכויותיו".

                          בהתאם קבע בית המשפט כי המסקנה העולה היא כי חוק ההתיישנות אינו מאפשר לרשות להקפיא את מירוץ ההתיישנות באמצעות ביצוע הליכי גבייה מינהליים. תכליתו של הסעיף לדברי בית המשפט, שלובה באופן ניהול ההליכים בערכאה שיפוטית, ולא נובעת ממנה התוצאה של הקפאת מניין ימי ההתיישנות לנוכח נקיטה בהליכי גבייה מינהליים חד-צדדיים שונים, כגון משלוח התראות או התניית העברת זכויות בתשלום חוב.

                          "דלתי הליך מינהלי לא ננעלו"

                          חרף התוצאה הקשה לכאורה שמתלווה ל"הלכת פרדימן" בנוגע לגביית חובות על-ידי הרשויות, המונעת מהן הלכה למעשה להסתמך על הליכי גבייה מינהליים שנקטו בעבר במירוץ ההתיישנות בהליך האזרחי, מבהיר בית המשפט העליון כי ההכרעה כאמור, אינה סוגרת את כל "שערי הגבייה" בפני הרשות. "גם אם ננעלו דַּלְתֵי הליך אזרחי - דלתי הליך מינהלי לא ננעלו", קובע השופט הנדל בשפתו המליצית.

                          ההסבר לכך, לפי הנדל, נעוץ ב"חזקת האיפוס" שקבע בית המשפט העליון, אשר שודרגה בפסק הדין על-ידי הנדל, בכך שחיזק את "עמדת המיקוח" של הרשויות המקומית במסגרת הליכי גבייה מינהליים כנגד פרידמן ודומיו. זאת, בכך שקבע כי שככל ותעלינה כנגד רשות מקומית טענות התיישנות או שיהוי מינהליים ביחס להליכי גבייה מינהליים שנקטה - תקופת ניהולם של ההליכים האזרחיים לא תעמוד לרשות לרועץ ולא תבוא במניין הימים. קביעה זו, מציין בית המשפט העליון, נותנת מקום לאינטרס הציבורי בגביית חובות על-ידי העירייה.

                          עוד קבע בית המשפט כי "הלכת פרידמן" תחול באופן מיידי, בזמן שהוא מזכיר פעם נוספת כי נקודת המוצא העקרונית היא כי הלכה חדשה פועלת הן רטרוספקטיבית (בראייה לאחור) והן פרוספקטיבית (מכאן ולהבא).

                          בכך דחה את בקשת היועמ"ש כי זו תחול באופן פרוספקטיבי, נוכח הסתמכותן של הרשויות המקומיות על פרשנות קודמת שניתנה בסוגיה, וההשלכות התקציביות הבלתי מבוטלות העולות מההלכה החדשה על גבייתם של חובות המוערכים בסכומים גבוהים.

                          בית המשפט לא הסתפק בדחייה כאמור, וביקר בחריפות את התנהלות העירייה בסוגיה זו, תוך שהוא מציין ש"ניתן לומר כי רשות שלא כלכלה את צעדיה ומיהרה לפעול בגדר גבולותיו הברורים של חוק ההתיישנות - לא 'הסתמכה' על פרשנות הפסיקה, אלה בהשאלה, עצמה את עיניה ונשענה על הפרשנות הנוחה לה".

                          לאור התוצאה שאליה הגיע בית המשפט, ובהתחשב בכך שפרידמן לא היה מיוצג, חייב בית המשפט את העירייה לשלם 4,000 שקל לפרידמן.

                          לא מיותר לנחש כי להלכה החדשה תהיה השלכה רוחבית על כל הרשויות המקומיות בארץ, אשר תיצור פרקטיקה חדשה של הגשת תובענות אזרחיות לגביית חובות, לצד נקיטת הליכי גבייה מינהליים, על-מנת שעילות התביעה בקשר לחובות אלה לא תתיישנה, או לכל הפחות, מירוץ ההתיישנות בעניינן ייעצר.

                           

                          קלינגר היתרי בנייה, רישוי עסקים וייעוץ מוניציפאלי
                           
                          השירות בפריסה כלל ארצית
                          טל': 03-6990132

                          פקס: 6990134 - 03
                          נייד- בן קלינגר 0523-888813
                          www.klinger.co.il

                          דרג את התוכן:

                            פרופיל

                            benklinger
                            1. שלח הודעה
                            2. אוף ליין
                            3. אוף ליין

                            ארכיון

                            פיד RSS

                            הפעילות שלי