כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    פיד RSS

    קלינגר רישוי עסקים והתרי בנייה

    הוצאת רישיון עסק,בקשות לשימוש חורג,היתרי בנייה ,זירוז הליכים בירוקרטיים,אדריכלות והנדסת מבנים.

    תכנים אחרונים

    0 תגובות   יום רביעי, 6/5/20, 13:01

    צו מינהלי להפסקת עבודה (תיקון מס' 116) תשע"ז-2017

    216.  (א)  ראה מנהל היחידה הארצית לאכיפה, יושב ראש ועדה מקומית או מהנדס הוועדה, על יסוד ביקור במקום או על יסוד דין וחשבון בכתב שהגיש לו מפקח, כי יש יסוד סביר להניח כי מתבצעת עבודה אסורה, רשאי הוא לצוות בכתב על הגורמים המנויים בסעיף 243(ג) ועל כל מי שמועסק בשירותם, להפסיק באופן מיידי את העבודה (בפרק זה – צו מינהלי להפסקת עבודה), ובלבד שלא הוגשו לבית המשפט כתב אישום או בקשה לצו הפסקה שיפוטי לפי סעיף 236 בעניין אותה עבודה.

              (ב)  צו מינהלי להפסקת עבודה יכלול את כל אלה:

    (1)   פרטים בדבר מיקום המקרקעין שבהם חל הצו;

    (2)   תיאור העובדות שעל פיהן הוחלט לתת את הצו;

    (3)   אישור בדבר קיום חובת ההיוועצות לפי סעיף 225;

    (4)   פרטים בדבר הזכות לבקש את ביטול הצו לפי הוראות סעיף 228;

    (5)   פרטים בדבר אופן ההתקשרות עם נותן הצו.

              (ג)   על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב), היה למי שהוסמך לתת צו כאמור בסעיף קטן (א) יסוד סביר להניח כי עבודה המתבצעת לנגד עיניו היא עבודה אסורה, או שמפקח הודיע לו כי יש לו יסוד סביר להניח שעבודה המתבצעת לנגד עיניו היא עבודה אסורה, רשאי מי שהוסמך לתת צו מינהלי להפסקת עבודה לתת צו מינהלי ארעי להפסקת אותה עבודה (בסימן זה – צו ארעי להפסקת עבודה), אף אם טרם הוגש לו דין וחשבון כאמור בסעיף קטן (א) או טרם קוימה חובת ההיוועצות לפי סעיף 225, ובלבד שהתקיימו כל אלה:

    (1)   קיים צורך דחוף להפסיק את העבודה, בין השאר בשל סכנה לשלום הציבור או לשלומו של אדם;

    (2)   החובה להגיש דין וחשבון כאמור בסעיף קטן (א) ולקיים היוועצות לפי סעיף 225 יושלמו בהקדם האפשרי.

              (ד)  תוקפו של צו ארעי להפסקת עבודה לא יעלה על חמישה ימים; ניתן צו ארעי כאמור ומולאו כל התנאים למתן צו מינהלי להפסקת עבודה, רשאי נותן הצו הארעי להפסקת עבודה להודיע לי שניתן לו הצו כי הצו ייחשב צו מינהלי להפסקת עבודה לכל דבר ועניין.

     

     

      

     

    צו להריסת תוספת בנייה לאחר שהופר צו מינהלי להפסקת עבודה (תיקון מס' 116) תשע"ז-2017

    217.  (א)  נמשכה העבודה שלגביה ניתן צו מינהלי להפסקת עבודה, לאחר שהומצא הצו ובניגוד להוראותיו, רשאי מי שנתן את הצו לצוות על מי שניתן לו הצו, למעט על מי שעובדים בשירותם של הגורמים המנויים בסעיף 243(ג), להרוס את העבודה שבוצעה לאחר שהומצא הצו המינהלי להפסקת עבודה (בפרק זה – צו להריסת תוספת בנייה), ובלבד שלא חלפה שנה מיום מתן הצו המינהלי להפסקת עבודה.

              (ב)  לא יינתן צו להריסת תוספת בנייה כאמור אלא אם כן מפקח הגיש, למי שמוסמך לתת את הצו, דין וחשבון בכתב שבו ציין כי לפי בדיקתו נמשכה העבודה בניגוד להוראות הצו המינהלי להפסקת העבודה, את פרטי העבודה שנמשכה כאמור, וכי לא חלפה שנה ממועד מתן הצו המינהלי להפסקת העבודה.

              (ג)   צו הריסת תוספת בנייה יכלול את הפרטים המנויים בסעיף 216(ב) ואת פרטי הצו המינהלי להפסקת עבודה שניתן.

              (ד)  מי שניתן לו צו להריסת תוספת בנייה יבצע את הצו בתוך 21 ימים מיום שהומצא לו.

              (ה)  לא בוצע צו להריסת תוספת בנייה בתוך התקופה האמורה בסעיף קטן (ד), רשאית היחידה הארצית לאכיפה, הוועדה המקומית או הרשות המקומית המוסמכת לאכיפה, לפי העניין, לבצע את הצו.

     

     

      

     

    איסור מינהלי על שימוש ברכב או ציוד מכני הנדסי (תיקון מס' 116) תשע"ז-2017

    218.  (א)  היה למפקח מיוחד יסוד סביר להניח כי מתבצעת לנגד עיניו עבירה של עבודה אסורה בלא היתר לפי סעיף 243(א) או (ב) באמצעות רכב או ציוד מכני הנדסי, רשאי הוא למסור לנוהג ברכב או למפעיל הציוד המכני ההנדסי הודעה האוסרת את השימוש ברכב או בציוד כאמור לתקופה שלא תעלה על שלושים ימים וכן רשאי הוא ליטול את רישיון הרכב לתקופה האמורה; בהודעה תצוין הסיבה לאיסור השימוש ברכב או בציוד המכני ההנדסי ולנטילת הרישיון.

              (ב)  על איסור מינהלי על שימוש ברכב או ציוד מכני הנדסי יחולו הוראות סעיפים 57א(ב) עד (ו), 57ב ו-57ד עד 57ז לפקודת התעבורה, בשינויים המחויבים ובשינויים המפורטים להלן, ובעניינים האמורים באותן הוראות לא יחולו הוראות פרק זה:

    (1)   בכל מקום –

    (א)   אחרי "רכב" יקראו "או ציוד מכני הנדסי";

    (ב)   אחרי "ברכב" יקראו "או בציוד המכני ההנדסי";

    (ג)    אחרי "הרכב" יקראו "או הציוד המכני ההנדסי";

    (ד)   אחרי "שהרכב" יקראו "או שהציוד המכני ההנדסי";

    (2)   לעניין מסירת הודעות לרשות הרישוי לפי אותם סעיפים, הודעה לעניין ציוד מכני הנדסי שהוא רכב תימסר גם לרשם הציוד ההנדסי כמשמעותו בחוק רישום ציוד הנדסי, התשי"ז-1957, ולעניין ציוד מכני הנדסי שאינו רכב – לרשם האמור בלבד;

    (3)   הסמכות הנתונה באותם סעיפים לבית המשפט המוסמך לדון בעבירות תעבורה תהיה נתונה לבית משפט השלום, הסמכויות הנתונות לשוטר יהיו נתונות למפקח מיוחד והסמכויות הנתונות לקצין משטרה יהיו נתונות למנהל היחידה הארצית לאכיפה;

    (4)   תקנות לפי סעיפים 57א(ב)(2) ו-57ו(א) יחולו, ואולם שר האוצר בהסכמת שר התחבורה והבטיחות בדרכים ובאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות נוספות או הוראות אחרות באותם עניינים.

              (ג)   בסעיף זה –

              "ציוד מכני הנדסי" – ציוד כהגדרתו בחוק רישום ציוד הנדסי, התשי"ז-1957;

              "רכב" – כמשמעותו בפקודת התעבורה.

     

     

      

     

    צו מינהלי להפסקת שימוש (תיקון מס' 116) תשע"ז-2017

    219.  (א)  ראה מנהל היחידה הארצית לאכיפה, יושב ראש ועדה מקומית, או מהנדס הוועדה, על יסוד תצהיר שהגיש לו מפקח כאמור בסעיף קטן (ג), כי יש יסוד סביר להניח כי מתבצע שימוש אסור, רשאי הוא לצוות בכתב על הגורמים המנויים בסעיף 243(ו), ועל כל מי שמועסק בשירותם, להפסיק את השימוש האסור בתוך חמישה עשר ימים מיום מתן הצו (בפרק זה – צו מינהלי להפסקת שימוש); ואולם נותן הצו רשאי לצוות על הפסקת השימוש האסור באופן מיידי אם ראה כי יש בשימוש האסור סכנה לשלום הציבור או לבטיחותו.

              (ב)  לא יינתן צו מינהלי להפסקת שימוש אלא אם כן התקיימו שני אלה:

    (1)   לא הוגשו לבית המשפט כתב אישום או בקשה לצו הפסקת שיפוטי לפי סעיף 236 בעניין אותו שימוש אסור;

    (2)   במועד הגשת התצהיר לפי סעיף קטן (ג) לא חלפו יותר משישה חודשים מיום שהחל השימוש האסור באותו מקום, ולעניין שימוש אסור בבית מגורים – לא חלפו יותר מ-30 ימים מהיום שבו החל השימוש האסור.

              (ג)   לא יינתן צו מינהלי להפסקת שימוש אלא אם כן מפקח הגיש, למי שמוסמך לתת את הצו, תצהיר חתום בידו שבו ציין את פרטי השימוש האסור שנעשה במקום וכן כי לפי בדיקתו במועד הגשת התצהיר לא חלפו יותר משישה חודשים מיום שהחל השימוש האסור באותו מקום, ולעניין שימוש אסור בבית מגורים – לא חלפו יותר מ-30 ימים מהיום שבו החל השימוש האסור.

              (ד)  צו מינהלי להפסקת שימוש יכלול את כל אלה:

    (1)   פרטים בדבר מיקום המקרקעין שבהם חל הצו;

    (2)   תיאור העובדות שעל פיהן הוחלט לתת את הצו;

    (3)   אישור בדבר קיום חובת ההיוועצות לפי סעיף 225;

    (4)   פרטים בדבר הזכות לבקש את ביטול הצו לפי הוראות סעיף 228;

    (5)   פרטים בדבר אופן ההתקשרות עם נותן הצו.

     

     

      

     

    צו לסגירת בניין או מקום לאחר שהופר צו מינהלי להפסקת שימוש (תיקון מס' 116) תשע"ז-2017

    220.  (א)  נמשך השימוש שלגביו ניתן צו מינהלי להפסקת שימוש, בניגוד להוראות הצו, רשאי מי שנתן את הצו לצוות על מי שניתן לו הצו, למעט על מי שעובדים בשירותם של הגורמים המנויים בסעיף 243(ו), על סגירת הבניין או המקום (בפרק זה – צו לסגירת בניין או מקום), לתקופה שלא תעלה על 60 ימים, ובלבד שלא חלפה שנה מיום מתן הצו המינהלי להפסקת שימוש.

              (ב)  לא יינתן צו לסגירת בניין או מקום אלא אם כן מפקח הגיש, למי שמוסמך לתת את הצו, דין וחשבון בכתב שבו ציין כי לפי בדיקתו נמשך השימוש האסור בניגוד להוראות הצו המינהלי להפסקת השימוש, את פרטי השימוש האסור שנמשך כאמור, וכי לא חלפה שנה ממועד מתן הצו המינהלי להפסקת השימוש.

              (ג)   צו לסגירת בניין או מקום יכלול את הפרטים המנויים בסעיף 219(ד), את פרטי הצו המינהלי להפסקת שימוש שניתן ואת פרטי הבניין או המקום שיש לסגור.

              (ד)  מי שניתן לו צו לסגירת בניין או מקום יבצע את הצו בתוך 21 ימים מיום שהומצא לו.

              (ה)  לא בוצע צו לסגירת בניין או מקום בתוך התקופה האמורה בסעיף קטן (ד), רשאית היחידה הארצית לאכיפה, הוועדה המקומית או הרשות המקומית המוסמכת לאכיפה, לפי העניין, לבצע את הצו; סגירת הבניין או המקום תיעשה לתקופה שנקבעה בצו, בניכוי הימים שחלפו מתום התקופה כאמור בסעיף קטן (ד) ועד למועד שבו החלה הסגירה בפועל.

     

     

      

     

    צו הריסה מינהלי (תיקון מס' 116) תשע"ז-2017

    221.  (א)  ראה מנהל היחידה הארצית לאכיפה, יושב ראש ועדה מקומית או מהנדס הוועדה, על יסוד תצהיר שהגיש לו מפקח כאמור בסעיף קטן (ב), כי בוצעה עבודה אסורה, רשאי הוא לצוות בכתב על הריסת העבודה האסורה (בפרק זה – צו הריסה מינהלי), ובלבד שבמועד הגשת התצהיר לא הסתיימה העבודה האסורה או שלא חלפו יותר משישה חודשים מיום שהסתיימה, ולעניין עבודה אסורה לגבי בית מגורים – בית המגורים לא אוכלס או שלא חלפו יותר מ-30 ימים מהיום שאוכלס; צו הריסה מינהלי יכול שיכלול גם הוראות בדבר הפסקת שימוש אסור.

              (ב)  לא יינתן צו הריסה מינהלי אלא אם כן מפקח הגיש, למי שמוסמך לתת את הצו, תצהיר חתום בידו שבו ציין את פרטי העבודה האסורה, ואם הצו כולל הוראות בדבר הפסקת שימוש אסור – גם את פרטי השימוש האסור, וכן כי לפי בדיקתו במועד הגשת התצהיר לא חלפו המועדים כאמור בסעיף קטן (א).

              (ג)   צו הריסה מינהלי יכלול את כל אלה:

    (1)   פרטים בדבר מיקום המקרקעין שבהם חל הצו;

    (2)   תיאור העובדות שעל פיהן הוחלט לתת את הצו;

    (3)   אישור בדבר קיום חובת ההיוועצות לפי סעיף 225;

    (4)   פרטים בדבר הבנייה שהצו מורה על הריסתה;

    (5)   פרטים בדבר המועד המוקדם ביותר האפשרי לביצוע הצו כאמור בסעיף 222(ג) ובדבר תחולת צו הריסה מינהלי על עבודה אסורה נוספת באותם מקרקעין כאמור בסעיף 223;

    (6)   פרטים בדבר הזכות לבקש את ביטול הצו לפי הוראות סעיף 228;

    (7)   פרטים בדבר אופן ההתקשרות עם נותן הצו.

              (ד)  צו הריסה מינהלי יכול שיחול גם על חלק מבניין שנבנה כדין, אם על פי חוות דעתו של מהנדס בניין ביצוע הצו רק לגבי החלק שנבנה שלא כדין יסכן את שלום הציבור או את בטיחותו.

     

     

      

     

    ביצוע צו הריסה מינהלי (תיקון מס' 116) תשע"ז-2017

    222.  (א)  צו הריסה מינהלי יבוצע בידי היחידה הארצית לאכיפה, הוועדה המקומית או הרשות המקומית המוסמכת לאכיפה, לפי העניין.

              (ב)  צו הריסה מינהלי יבוצע בתוך 60 ימים מיום הגשת תצהיר לפי סעיף 221(ב), ואולם –

    (1)   הוגשה בקשה לביטול צו ההריסה המינהלי לפי סעיף 228 ועוכב ביצועו לפי סעיף 254ח, ונדחתה הבקשה לביטול בידי בית המשפט, יבוצע צו ההריסה המינהלי בתוך 60 ימים ממועד החלטת בית המשפט בדבר דחיית הבקשה;

    (2)   הוגשה בקשה לעיכוב ביצוע צו ההריסה המינהלי לפי סעיף 254ט, יחולו הוראות אלה, לפי העניין:

    (א)   קיבל בית המשפט את הבקשה – יבוצע צו ההריסה המינהלי בתוך 60 ימים מתוך תקופת עיכוב הביצוע שקבע בית המשפט;

    (ב)   דחה בית המשפט את הבקשה – יבוצע צו ההריסה המינהלי בתוך 60 ימים ממועד החלטת בית המשפט בדבר דחיית הבקשה.

              (ג)   לא יבוצע צו הריסה מינהלי שניתן לגבי עבודה אסורה שטרם הסתיימה אלא אם כן חלפו ארבעה ימים מיום המצאתו, ולגבי עבודה אסורה שהסתיימה – אלא אם כן חלפו שבעה ימים מיום המצאתו.

     

     

      

     

    תחולת צו הריסה מינהלי על עבודה אסורה נוספת באותם מקרקעין (תיקון מס' 116) תשע"ז-2017

    223.  (א)  ראה נותן צו הריסה מינהלי, על יסוד דין וחשבון בכתב שהגיש לו מפקח כאמור בסעיף קטן (ב), כי בוצעה עבודה אסורה, לאחר שניתן צו ההריסה המינהלי או לאחר שבוצע הצו, באותם מקרקעין שהצו חל עליהם (להלן – עבודה אסורה נוספת), יחול צו ההריסה המינהלי גם על העבודה האסורה הנוספת, בלא צורך בהוצאת צו נוסף, אם הורה על כך נותן הצו, ובלבד שאם בוצע צו ההריסה המינהלי – במועד מתן ההוראה לא חלפו יותר משישה חודשים מיום ביצוע ההריסה, ולעניין הריסה בבית מגורים – בית המגורים לא אוכלס או שלא חלפו יותר מ-30 ימים מהיום שאוכלס.

              (ב)  לא יורה נותן צו ההריסה המינהלי כאמור בסעיף קטן (א), אלא אם כן מפקח הגיש לו דין וחשבון בכתב שבו ציין כי לפי בדיקתו בוצעה עבודה אסורה נוספת, את פרטי העבודה האסורה הנוספת, וכי לא חלפו המועדים כאמור באותו סעיף קטן.

              (ג)   הוראה לפי סעיף קטן (א) לעניין עבודה אסורה נוספת שבוצעה לאחר שבוצע צו ההריסה המינהלי תבוצע בתוך 60 ימים מיום שניתנה, ויחולו לעניין זה הוראות סעיף 222(ב), בשינויים המחויבים.

     

     

      

     

    בקשה למתן ארכה לביצוע צו הריסה מינהלי (תיקון מס' 116) תשע"ז-2017

    224.  (א)  ניתן צו הריסה מינהלי, ובכלל זה ניתנה הוראה לעניין עבודה אסורה נוספת לפי סעיף 223, רשאית הרשות המוסמכת לבצע את הצו לבקש לבית המשפט ארכה לביצוע הצו או ההוראה.

              (ב)  בית המשפט רשאי לתת ארכה לביצוע הצו או ההוראה כאמור בסעיף קטן (א), מנימוקים שיירשמו, ובלבד שסך כל תקופות הארכה לא יעלה על שישה חודשים.

     

     

      

     

    חובת היוועצות כתנאי למתן צו מינהלי (תיקון מס' 116) תשע"ז-2017

    225.  (א)  לא יינתן צו מינהלי אלא לאחר שנותן הצו התייעץ –

    (1)   לעניין צו שנותן מנהל היחידה הארצית לאכיפה – עם היועץ המשפטי של היחידה הארצית לאכיפה ועם מתכנן המחוז שבתחומו יינתן הצו;

    (2)   לעניין צו שנותן יושב ראש ועדה מחוזית או מתכנן מחוז במרחב תכנון כמשמעותו בסעיף 12 – עם תובע המפוקח בידי המחלקה לאכיפת דיני המקרקעין;

    (3)   לעניין צו שנותן יושב ראש ועדה מקומית, מהנדס ועדה מקומית או מהנדס רשות מקומית המוסמכת לאכיפה – עם תובע מטעם הוועדה המקומית או הרשות המקומית המוסמכת לאכיפה, לפי העניין.

              (ב)  היוועצות כאמור בסעיף קטן (א) תתועד בכתב.

     

     

      

     

    המצאת צו מינהלי (תיקון מס' 116) תשע"ז-2017

    226.  (א)  צו מינהלי יומצא למי שהצו ניתן כלפי בדרך שבה מומצא כתב בית דין בהליך אזרחי.

              (ב)  על אף האמור בסעיף קטן (א), צו הריסה מינהלי יומצא בדרך של הדבקה על קיר חיצוני או על דלת של הבניין שבו בוצעו העבודה האסורה או השימוש האסור או במקום אחר בולט לעין במקרקעין שבהם בוצעו העבודה האסורה או השימוש האסור; בעת ההמצאה ירשום ממציא הצו בגוף הצו את יום ההמצאה ויתעד את ההמצאה; שר המשפטים רשאי לקבוע הוראות נוספות לעניין אופן ההמצאה ותיעודה לפי סעיף זה.

     

     

      

     

    הודעה על מתן צו מינהלי (תיקון מס' 116) תשע"ז-2017

    227.  ניתן צו מינהלי לפי סימן זה, יודיע נותן הצו לראש הרשות המקומית שבתחומה ניתן הצו, על מתן הצו, מיד לאחר שניתן.

     

     

      

     

    בקשה לביטול צו מינהלי (תיקון מס' 116) תשע"ז-2017

    228.  (א)  הרואה את עצמו נפגע מצו מינהלי רשאי להגיש בקשה לביטול הצו לבית המשפט המוסמך כאמור בסעיף קטן (ב) בתוך 15 ימים מיום המצאת הצו לפי סעיף 226.

              (ב)  בית המשפט המוסמך לפי סעיף זה –

    (1)   לעניין צו שניתן על ידי מנהל היחידה הארצית לאכיפה, יושב ראש ועדה מחוזית או מתכנן מחוז – בית משפט השלום שבתחום שיפוטו נמצאים המקרקעין, שהוא הקרוב למקרקעין;

    (2)   לעניין צו שניתן על ידי יושב ראש ועדה מקומית, מהנדס ועדה מקומית או מהנדס רשות מקומית המוסמכת לאכיפה – בית המשפט לעניינים מקומיים שבתחום שיפוטו נמצאים המקרקעין, ובאין בית משפט לעניינים מקומיים כאמור – בית משפט השלום שבתחום שיפוטו נמצאים המקרקעין שהוא הקרוב למקרקעין.

              (ג)   הוגשה בקשה לביטול הצו, לא יהיה בהגשת הבקשה כשלעצמה כדי לעכב את ביצוע הצו.

              (ד)  אין בהוראות סעיף זה כדי למנוע ממי שרואה את עצמו נפגע מצו מינהלי לפנות לנותן הצו ולהביא לפניו את טענותיו.

     

     

      

     

    תנאים לביטול צו מינהלי (תיקון מס' 116) תשע"ז-2017

    229.  לא יבטל בית המשפט צו מינהלי אלא אם כן הוכח לו שהעבודה או השימוש בוצעו כדין או שלא התקיימו הדרישות למתן הצו כאמור בסימן זה, או אם שוכנע כי נפל הצו פגם חמור שבשלו יש לבטל את הצו.

     

     

      

     

    שמירת אחריות פלילית (תיקון מס' 116) תשע"ז-2017

    230.  אין בביצוע צו מינהלי כדי לפטור אדם מאחריות פלילית בשל ביצוע עבירה לפי פרק זה.

     

     

      

     

     

    פיצויים (תיקון מס' 116) תשע"ז-2017

    231.  צו מינהלי שבוטל ושבית המשפט קבע כי לא היה מקום לנתינתו מלכתחילה – מי שנגרם לו נזק על ידיו זכאי לתשלום פיצויים, כמפורט להלן, ואולם לא ישולמו פיצויים מחמת זה בלבד שהיה פגם במינויו או בהסמכתו של האדם שנתן את הצו, אם התקיימו בצו שאר התנאים לנתינתו:

    (1)  מאת הוועדה המקומית – אם הצו ניתן על ידי יושב ראש הוועדה המקומית או מהנדס הוועדה המקומית;

    (2)  מאת רשות מקומית המוסמכת לאכיפה – אם הצו ניתן על ידי ראש הרשות או מהנדס הרשות המקומית האמורה;

    (3)  מאוצר המדינה – אם צו כאמור ניתן על ידי היחידה הארצית לאכיפה, יושב ראש ועדה מחוזית או מתכנן מחוז.

     

     

      

     

    אצילת סמכות מנהל היחידה הארצית לאכיפה (תיקון מס' 116) תשע"ז-2017

    232.  (א)  מנהל היחידה הארצית לאכיפה רשאי לאצול למשנה למנהל היחידה או למפקח מיוחד את הסמכויות הנתונות לו לפי סימן זה, ואולם הסמכות הנוגעת לצו מינהלי להפסקת שימוש לפי סעיף 219 ולצו לסגירת בניין או מקום לפי סעיף 220 לא תואצל אלא למשנה למנהל היחידה.

              (ב)  אצילת סמכות לפי סעיף קטן (א) למפקח מיוחד טעונה את אישורו של היועץ המשפטי ליחידה הארצית לאכיפה.

     

     

      

     

    סמכות האכיפה של הרשות לשמירת הטבע והגנים הלאומיים (תיקון מס' 116) תשע"ז-2017

    233.  (א)  בסעיף זה, "תכנית" – תכנית הכוללת את כל ההוראות המאפשרות להוציא מכוחה היתר לבנייה או לשימוש בלא צורך באישורה של תכנית נוספת.

              (ב)  לרשות הטבע והגנים ולמנהל רשות הטבע והגנים יהיו כל הסמכויות הנתונות לפי סימן זה ליחידה הארצית לאכיפה ולמנהל היחידה הארצית לאכיפה, בהתאמה, בתחום גנים לאומיים ושמורות טבע ובמקרקעין המיועדים בתכנית לגנים לאומיים ושמורות טבע, בשינויים המחויבים ובשינויים אלה:

    (1)   לעניין חובת ההיוועצות לפי סעיף 225, יתייעץ מנהל רשות הטבע והגנים עם תובע מטעם רשות הטבע והגנים;

    (2)   לעניין הגשת דין וחשבון או תצהיר בידי מפקח כאמור בסימן זה – יוגש הדין וחשבון או התצהיר בידי פקח של רשות הטבע והגנים.

              (ג)   הזכאות לתשלום פיצויים לפי סעיף 231 לגבי צו מינהלי שנתן מנהל רשות הטבע והגנים תהיה מאת רשות הטבע והגנים, ובלבד שהתקיימו התנאים הקבועים באותו סעיף.

     

     

      

     

    (תיקון מס' 116) תשע"ז-2017

    סימן ה': צווים שיפוטיים

     

     

      

     

    צו שיפוטי למניעת פעולות (תיקון מס' 116) תשע"ז-2017

    234.  (א)  נעשו פעולות הכנה לעבודה אסורה או לשימוש אסור, רשאי בית המשפט המוסמך, לבקשת תובע, לצוות על הגורמים המנויים בסעיף 243(ג) או (ו), לפי העניין, להימנע מפעולה במקרקעין הקשורה לעבודה האסורה או לשימוש האסור, ובכלל זה לאסור על שימוש במקרקעין או להורות על סגירת בניין או מקום (בסימן זה – צו שיפוטי למניעת פעולות); ואולם צו שיפוטי למניעת פעולות לעניין איסור שימוש במקרקעין או לעניין סגירת בניין או מקום יינתן לתקופה שלא תעלה על 90 ימים, ורשאי בית המשפט המוסמך לחזור ולצוות כאמור מזמן לזמן.

              (ב)  בית המשפט המוסמך לא ייתן צו שיפוטי למניעת פעולות אלא אם כן נוכח שיש בידי מבקש הצו ראיות לכאורה לביצוע פעולות הכנה לעבודה אסורה או לשימוש אסור, לפי העניין.

              (ג)   בסעיף זה, "בית המשפט המוסמך" – כל אחד מאלה, לפי העניין:

    (1)   אם הבקשה הוגשה בהליך פלילי על עבירה לפי פרק זה – בית המשפט הדן בהליך הפלילי;

    (2)   אם הבקשה לא הוגשה בהליך פלילי כאמור בפסקה (1) – בית המשפט המוסמך כמשמעותו בסעיף 228(ב), בהתאם לגורם שמטעמו הגיש התובע את הבקשה.

     

     

      

     

    צו להריסת עבודה או הפסקת שימוש בניגוד לצו שיפוטי למניעת פעולות (תיקון מס' 116) תשע"ז-2017

    235.  (א)  ראה מנהל היחידה הארצית לאכיפה או מהנדס הוועדה, על יסוד דין וחשבון בכתב שהגיש לו מפקח כאמור בסעיף קטן (ב), כי בוצעה עבודה או שנעשה שימוש בניגוד לצו שיפוטי למניעת פעולות, רשאי הוא לצוות על מי שניתן לו צו מניעת הפעולות להרוס את העבודה שבוצעה בניגוד לצו או להפסיק את השימוש שנעשה בניגוד לצו, ובלבד שאם חלפה יותר משנה מיום שניתן הצו לא יורה כן אלא באישור בית המשפט המוסמך כהגדרתו בסעיף 234(ג).

              (ב)  לא יינתן צו כאמור בסעיף קטן (א) אלא אם כן מפקח הגיש, למי שמוסמך לתת את הצו כאמור באותו סעיף קטן, דין וחשבון בכתב שבו ציין כי לפי בדיקתו בוצעה העבודה או נעשה השימוש בניגוד לצו מניעת הפעולות, את פרטי העבודה או השימוש שנעשו בניגוד לצו מניעת הפעולות, וכי לא חלפה שנה ממועד מתן צו מניעת הפעולות.

              (ג)   צו כאמור בסעיף קטן (א) יכלול את כל אלה:

    (1)   פרטים בדבר מיקום המקרקעין שבהם חל הצו;

    (2)   תיאור העובדות שעל פיהן הוחלט לתת את הצו;

    (3)   פרטי הצו השיפוטי למניעת פעולות שניתן;

    (4)   פרטי העבודה שיש להרוס או השימוש שיש להפסיק, לפי העניין;

    (5)   פרטים בדבר הזכות לבקש את ביטול הצו לפי הוראות סעיף 238.

              (ד)  מי שניתן לו צו כאמור בסעיף קטן (א) יבצע את הצו בתוך 21 ימים מיום שהומצא לו.

              (ה)  לא בוצע צו שניתן לפי סעיף קטן (א) בתוך התקופה האמורה בסעיף קטן (ד), רשאית היחידה הארצית לאכיפה, הוועדה המקומית או הרשות המקומית המוסמכת לאכיפה, לפי העניין, להרוס את העבודה שבוצעה בניגוד לצו מניעת הפעולות או לנקוט אמצעים סבירים להפסקת השימוש שנעשה בניגוד לאותו צו, לרבות באמצעות סגירת הבניין או המקום; סגירת הבניין או המקום תיעשה לתקופה שנקבעה בצו כאמור בסעיף 234(א), בניכוי הימים שחלפו מתום התקופה כאמור בסעיף קטן (ד) ועד למועד שבו החלה הסגירה בפועל.

              (ו)   הוראות סעיפים 226(א) ו-232 יחולו על צו כאמור בסעיף קטן (א), בשינויים המחויבים.

     

     

      

     

    צו הפסקה שיפוטי (תיקון מס' 116) תשע"ז-2017

    236.  (א)  בוצעה עבודה אסורה או שנעשה שימוש אסור, רשאי בית המשפט המוסמך כהגדרתו בסעיף 234(ג), לבקשת תובע, לצוות על הגורמים המנויים בסעיף 243(ג) או (ו), לפי העניין, על הפסקת העבודה האסורה או השימוש האסור, או לתת צו לסגירת הבניין או המקום (בסימן זה – צו הפסקה שיפוטי).

              (ב)  בית המשפט המוסמך כאמור בסעיף קטן (א) לא ייתן צו הפסקה שיפוטי אלא אם כן נוכח שיש בידי מבקש הצו ראיות לכאורה לביצוע עבודה אסורה או שימוש אסור, לפי העניין.

              (ג)   מתן צו הפסקה שיפוטי אינו מותנה בנקיטת הליכים נוספים לפי פרק זה.

     

     

      

     

    צו להריסת עבודה או הפסקת שימוש בניגוד לצו הפסקה שיפוטי (תיקון מס' 116) תשע"ז-2017

    237.  (א)  ראה מנהל היחידה הארצית לאכיפה או מהנדס הוועדה, על יסוד דין וחשבון בכתב שהגיש לו מפקח כאמור בסעיף קטן (ב), כי בוצעה עבודה או נעשה שימוש בניגוד לצו הפסקה שיפוטי, רשאי הוא לצוות על מי שניתן לו צו ההפסקה השיפוטי להרוס את העבודה שבוצעה בניגוד לצו או להפסיק את השימוש שנעשה בניגוד לצו, ובלבד שאם חלפה יותר משנה מיום שניתן הצו לא יורה כן אלא באישור בית המשפט המוסמך כהגדרתו בסעיף 234(ג).

              (ב)  לא יינתן צו כאמור בסעיף קטן (א) אלא אם כן מפקח הגיש, למי שמוסמך לתת את הצו כאמור באותו סעיף קטן, דין וחשבון בכתב שבו ציין כי לפי בדיקתו בוצעה העבודה או נעשה השימוש בניגוד לצו ההפסקה השיפוטי, את פרטי העבודה או השימוש שנעשו בניגוד לצו ההפסקה השיפוטי וכי לא חלפה שנה ממועד מתן צו ההפסקה השיפוטי.

              (ג)   צו כאמור בסעיף קטן (א) יכלול את כל אלה:

    (1)   פרטים בדבר מיקום המקרקעין שבהם חל הצו;

    (2)   תיאור העובדות שעל פיהן הוחלט לתת את הצו;

    (3)   פרטי צו ההפסקה השיפוטי שניתן;

    (4)   פרטי העבודה שיש להרוס או השימוש שיש להפסיק, לפי העניין;

    (5)   פרטים בדבר הזכות לבקש את ביטול הצו לפי הוראות סעיף 238.

              (ד)  מי שניתן לו צו כאמור בסעיף קטן (א) יבצע את הצו בתוך 21 ימים מיום שהומצא לו.

              (ה)  לא בוצע צו שניתן לפי סעיף קטן (א) בתוך התקופה האמורה בסעיף קטן (ד), רשאית היחידה הארצית לאכיפה, הוועדה המקומית או הרשות המקומית המוסמכת לאכיפה, לפי העניין, להרוס את העבודה שבוצעה בניגוד לצו ההפסקה השיפוטי או לנקוט אמצעים סבירים להפסקת השימוש שנעשה בניגוד לאותו צו, לרבות באמצעות סגירת הבניין או המקום; סגירת הבניין או המקום תיעשה לתקופה שנקבעה בצו כאמור בסעיף 236(א), ככל שנקבעה, בניכוי הימים שחלפו מתום התקופה כאמור בסעיף קטן (ד) ועד למועד שבו החלה הסגירה בפועל.

              (ו)   הוראות סעיפים 226(א) ו-232 יחולו על צו כאמור בסעיף קטן (א), בשינויים המחויבים.

     

     

      

     

    בקשה לביטול צו שניתן לאחר הפרת צו שיפוטי למניעת פעולות או צו הפסקה שיפוטי (תיקון מס' 116) תשע"ז-2017

    238.  ניתן צו כאמור בסעיף 235(א) או בסעיף 237(א) (בסעיף זה – הצו הנוסף), בתוך שנה מיום מתן צו שיפוטי למניעת פעולות או צו הפסקה שיפוטי, לפי העניין, רשאי מי שניתן צו הצו הנוסף להגיש בקשה לביטול הצו הנוסף, לבית המשפט המוסמך כהגדרתו בסעיף 234(ג), שהוא ביתה משפט האחרון שדן בצו מניעת הפעולות או בצו ההפסקה השיפוטי, לפי העניין, בתוך 24 שעות ממועד המצאת הצו, ויחולו על בקשה כאמור הוראות סעיף 229, בשינויים המחויבים.

     

     

      

     

    צו הריסה בלא הליך פלילי (תיקון מס' 116) תשע"ז-2017

    239.  (א)  בית המשפט המוסמך כהגדרתו בסעיף 234(ג) רשאי, לבקשת תובע, לצוות על הריסת עבודה אסורה אף אם לא הוגש כתב אישום בשלה, ובלבד שיש עניין ציבורי מיוחד במתן הצו ומתקיים אחד מאלה:

    (1)   לא ניתן למצוא את האדם שביצע את העבודה האסורה, בשקידה סבירה;

    (2)   לא ניתן או שאין זה מעשי למסור לאדם הזמנה לדין, בשקידה סבירה;

    (3)   לא ניתן להוכיח מי ביצע את העבודה האסורה;

    (4)   מי שביצע את העבודה האסורה נפטר או שאינו בר-עונשין, לרבות בשל התיישנות שחלה על עבירת העבודה האסורה;

    (תיקון מס' 121) תשע"ח-2018

    (5)   התובע החליט כי נסיבות המקרה בכללותן אינן מתאימות להמשך חקירה או להעמדה לדין פלילי לפי סימן ו'.

              (ב)  הוראות סעיף 226(ב) יחולו לגבי המצאת צו הריסה לפי סעיף קטן (א), בשינויים המחויבים.

              (ג)   צו הריסה לפי סעיף קטן (א) יבוצע בידי היחידה הארצית לאכיפה, הוועדה המקומית או רשות מקומית המוסמכת לאכיפה, ובלבד שחלפו 21 ימים לפחות ממועד המצאת הצו.

     

     

      

     

     

     

      

     

    בקשה לביטול צו הריסה בלא הליך פלילי (תיקון מס' 116) תשע"ז-2017

    240.  הרואה את עצמו נפגע מצו הריסה לפי סעיף 239(א), אשר לא היה צד לבקשה למתן צו כאמור, רשאי להגיש בקשה לביטולו לבית המשפט המוסמך כהגדרתו בסעיף 234(ג), בתוך 21 ימים מיום המצאת הצו כאמור בסעיף 226(ב) כפי שהוחל בסעיף 239(ב).

     

     

      

     

    שמירת אחריות פלילית (תיקון מס' 116) תשע"ז-2017

    241.  אין בביצוע צו שיפוטי

    דרג את התוכן:
      0 תגובות   יום שלישי, 28/4/20, 12:32

      הבניין מאוכלס למעט שלוש קומות וחצי שנבנו ללא היתר ואמורות להיהרס בקרוב. הניסיון להילחם בגזרה ולשכנע את בתי המשפט שאפשר להכשיר את הבנייה כשל סופית.


      החלטה שניתנה לאחרונה בית המשפט העליון חרצה את גורלן של שלוש קומות וחצי בבניין מאוכלס בן 10 קומות בקריית מלאכי, שנבנו ללא היתר ועומדות אטומות מזה כ-8 שנים. בדומה לבתי המשפט השלום והמחוזי דחה השופט ג'ורג' קרא את בקשת חברת הבנייה להאריך בשנתיים את ביצוע צווי ההריסה וההתאמה שהוצאו לקומות החורגות, לאחר שהשתכנע שאין כל אופק תכנוני שיאפשר להכשיר את הבנייה.


      הבניין, שנבנה כחלק מפרויקט מגורים בן שלושה בניינים של חברת "ש.י. שפץ וקנין קבלני בנין", נבנה כולו על בסיס היתר פגום כשהקומות העליונות נבנו ללא היתר כלל ובוצעו בו עבירות בנייה נוספות.


      ב-2013 ניתן פסק דין בעתירה מנהלית שהגישה החברה ובית המשפט אישר את המגורים בקומות התחתונות בבניין, שבינתיים אוכלס בדיירים למרות ההיתר הפגום, אך הקומות העליונות לא הוכשרו.

      כ-4 שנים לאחר מכן הורשעו החברה ובעליה על-פי הודאתם בעבירות על חוק התכנון והבנייה, בהן אי-קיום צו הפסקה מנהלי ושיפוטי ומסירת מידע כוזב. העונשים שנגזרו עליהם כללו קנסות גבוהים, מאסר על תנאי על הבעלים וצווי הריסה והתאמה שחייבו אותם להסיר את הקומות העליונות בתוך שנתיים.


      באפריל שנה שעברה – כשלושה שבועות בלבד לפני מועד ההריסה – ביקשו החברה ובעליה להאריך בשנתיים נוספות את מועד ביצוע הצווים כדי לתת להם הזדמנות להכשיר את הבנייה, אך בקשתם נדחתה בבית משפט השלום.

      ערעור שהגישו לבית המשפט המחוזי נדחה אף הוא. פסק הדין קבע כי הגשת הבקשה כשלושה שבועות לפני מועד ההריסה ומבלי שננקטה לקראתה כל פעולה מעידה על חוסר תום לב. עם זאת, בית המשפט נענה לבקשת הדיירים בבניין והשעה את ביצוע הצווים בחצי שנה נוספת.

      כבר נהנו מארכה

      אלא שהחברה ובעליה לא השלימו עם הגזרה ובבקשת רשות ערעור שהגישו לבית המשפט העליון טענו כי בתי המשפט שגו כשקבעו כי לא ניתן להכשיר את הקומות העליונות. לשיטתם, יש בהחלט אופק תכנוני והעיכוב בטיפול בנושא נובע מהתנהלות הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה.


      המדינה טענה מנגד כי המבקשים לא זכאים לדיון בערכאה נוספת, שלישית במספר. נטען כי בפסק הדין שניתן ב-2013 בעתירה המנהלית, נקבע במפורש כי אין תוכנית שמאפשרת להכשיר את הקומות החורגות ולכן אין כל הצדקה לעכב את ביצוע הצווים.

      המדינה הדגישה כי המגמה היא לצמצם הארכות של ביצוע צווים נגד עברייני בנייה וכי הטענות שהועלו נגד הוועדה המחוזית חסרות בסיס.


      השופט ג'ורג' קרא קיבל את טענות המדינה ודחה את הבקשה, תוך שהזכיר כי דיון ב"גלגול שלישי" מתאפשר רק במקרים חריגים שמעוררים שאלה ציבורית חשובה או מעלים חשש לאי-צדק. המקרה הנוכחי לא מקיים את התנאים האמורים.


      גם לגופם של דברים סבר השופט שאין עילה להתערב בקביעותיהם של בתי המשפט השלום והמחוזי, תוך שציין כי המבקשים כבר נהנו מארכה של שישה חודשים נוספים. השופט הוסיף כי לא מצא אחיזה לטענה בדבר האופק התכנוני, נוכח הקביעה המפורשת של בית המשפט המנהלי כי הוועדה המחוזית לא תדון בהכשרת הקומות העליונות, כך שאין כל טעם בארכה נוספת.


      • ב"כ המבקשים: עו"ד מקרקעין שרון פטל ועו"ד טליה בלזר
      • ב"כ המדינה: עו"ד דוד פרוינד

       

      קיבלת צו הפסקת בניה,הריסה?
      ייעוץ,הכוונה וטיפול -פנה עוד היום! היתרי בניה,
      הגשה וליווי עד קבלת ההיתר.

      קלינגר היתרי בנייה, רישוי עסקים וייעוץ מוניציפאלי
       
      השירות בפריסה כלל ארצית
      טל': 03-6990132

      פקס: 6990134 - 03
      נייד- בן קלינגר 0523-888813
      www.klinger.co.il

      דרג את התוכן:
        1 תגובות   יום שני, 20/4/20, 19:21
         

         

        נבהיר  כבר בתחילת הדברים כי צו מנהלי לא נחשב להליך פלילי, אלא לפעולה בה נוקטים גורמים מנהליים ברשות המקומית (יו"ר ועדה מקומית - ראש העיר, יו"ר עדה מחוזית, מתכנן/מהנדס העיר או המחוז וכו') אם ישנו יסוד סביר כי מבוצעות עבודות  ללא היתר, בסטייה מהיתר. הסמכות להוצאת צו מנהלי מוסדרת בסעיפים 226- 233 לחוק התכנון והבניה, אולם ישנם סייגים לסמכות להוצאת היתר בעיקר אם החל הליך משפטי בגין עבירות הבנייה.

        מטרתו העיקרית של הצו היא הפסקה מידית של עבודות המתבצעות על מנת למנוע מצבים בהם חוסר היכולת לנקוט בפעולה מהירה יוביל לעובדה מוגמרת בשטח. הואיל והצו המנהלי נכלל בתחום המשפט הציבורי חלים עליו כללי מנהל תקין, ובכלל זאת החובה לבחון את כל השיקולים הרלוונטיים להוצאת הצו, שקילת כל השיקולים וכן פירוט מינימלית בגוף הצו.

        הרשויות משתמשים בצו הריסה בקלות ראש ויש חשיבות רבה לפנות לבעל ניסיון בתחום תכנון ובניה כמו בן קלינגר בכדי להתמודד עם צוו הריסה  ולדאוג להשאיר את הבניה על קנה בד"כ בדרכים יצירתיות.

        צו ההפסקה המנהלי תקף 30 יום בלבד, אלא אם הוגשה לבית המשפט בקשה מתאימה להארכת תוקף הצו. במידה והצו אושר על ידי בית משפט הוא הופך לצו שיפוטי אשר מתבטל רק אם הוחלט אחרת או אם בוטל הצו על ידי בית המשפט.


        הואיל וההליכים המתקיימים בעקבות חריגות / עבירות בנייה הם פליליים הערעור על הצו ייעשה כפי שמעררים על פסק דין פלילי. עם זאת, הצו לא נועד להוות אמצעי ענישה, אלא אמצעי זמני לעצירת הבנייה הבלתי חוקית.

        במקרים בהם מבוצעת עבודה נוספת לאחר שהצו הוצא רשאי יו"ר הוועדה המקומית / המחוזית להורות על הריסת העבודות. כמו כן, במקרים בהם בוצעו עבודות בניגוד צו ניתן להטיל קנס יומי בהתאם לסעיף 237 לחוק. 

         


         

         

         

        ההוראות למתן צו שיפוטי מוסדרות בסעיף 234 לחוק התכנון והבניה והן נועדו להסדיר את המעבר מהשלב שבו ניתן צו מנהלי לשלב מתקדם יותר בו הצו מוסב לצו הניתן על ידי ערכאה שיפוטית. חרף המעבר לצו הניתן מערכאה שיפוטית מדובר בהליך ביניים במסגרת ההליך הלילי שאינו מחייב הגשת כתב אישום ואינו מעיד על הכרעה בעובדות המוצגות בתיק.

        בהתאם לכך, עקרונות היסוד של ההליך לצו השיפוטי (בין אם להפסקת עבודות / הפסקת שימוש או הריסת בנייה) הן כי מדובר בהליך ביניים בו נבדקות ראיות לכאורה בלבד - וזאת מבלי שמתקיים דיון לגופן של טענות ולבחינת נכונותן ומהימנותן. משכך, אף הוצאת הצו אינה מהווה הכרעה בהליך השיפוטי בדבר האשמה או החפות של הצו להליך. בכלל הליך ביניים זה אינו מחייב כי יוגש כתב אישום בגין העבירות שבגינן מבוקש הצו השיפוטי.

        רמת הוכחת הראיות בהליך הבקשה לצו שיפוטי מסווגת כ- נמוכה ביותר (די בהצגת ראיה קלושה), כך שדי בהצגת תשתית ראייתית מצומצמת ביותר.  למשל על מנת להוכיח כי מבוצעת בנייה בניגוד להיתר מספיק להציג את ההיתר שניתן, את התכניות החלות על המקרקעין ותצהיר של גורם מקצועי מטעם רשות התכנון הרלוונטית כי מבוצעת בנייה בניגוד להיתר בדרך דומה ניתן גם להוכיח הוכחת ביצוע עבודות בניגוד לתכנית.

        המטרה שלשמה מוגשת בקשה לצו שיפוטי נועדה בד"כ למנוע מצבים בהם אי עצירת המשך הבנייה או השימוש יובילו לקביעת עובדה מוגמרת בשטח שלא יהיה ניתן לחזור ממנה. הדיפת נקודת ה"אל - חזור" נועדה לאפשר את אכיפת דיני התכנון והבניה, כך שיתאפשר להקפיא את המצב בשטח עד לבירור הטענות. ויוטעם, לאור העובדה כי הצו השיפוטי ניתן עוד לפני שמוגש כתב אישום ולפני שבוצע בירור הולם של הראיות - אישור הצו אינו מהווה סנקציה עונשית או מעיד על פליליות הנובעת מהמעשה.

        את הפעולות המועלות כנגד בקשה לצו שיפוטי ניתן לייחס ביחס לסמכות לבקשו או ביחס לנסיבות המאפשרות את נתינתו. למשל, במקרים רבים מועלות טענות המציגות את הפעולות שמבוצעות כעבודות הפטורות מהיתר, כי הצו מבוקש בניגוד לכללי מנהל תקין וכו'. להתנהלות בשלב זה עשויה להיות השפעה רבה על המשך ההליכים, כך למשל בחירה באפיק של הכשרת חריגות בנייה עשויה למנוע בקשות לקבלת צו הריסה, לסיים את ההליך הפלילי בענישה מקלה, מניעת המשך ביצוע עבודות בניגוד לצו שיפוטי שניתן (נסיבה המחמירה את הענישה ואשר עלולה להוביל להשתת קנס יומי). לכן, יש לתת חשיבות יתרה לשלב זה ולבחון את מכלול הפעולות שיכולות להביא לביטול הצו או לניהול הליך יעיל יותר.

        מה ההבדל בין צו מנהלי לצו שיפוטי?

        צו​ מנהלי ניתן על ידי מוסדות התכנון, ומשכך הוא מבוצע ללא פיקוח משפטי נדרש. לכן, לכל צו שניתן יש זכות ערר למי שרואה עצמו נפגע וכן תוקף מוגבל בזמן. מטרת התוקף נועדה למנוע הוצאה וחידוש של הצו מעת לעת מבלי שיינקטו הליכים פלילים ומבלי שתינתן ביקורת על ידי ערכאה שיפוטית.

        מכיוון שהצו המנהלי ניתן על ידי רשויות התכנון ישנה דרישה קפדנית לפירוט ולתיעוד של הפעולות המבוצעות. כך למשל על נותן הצו לציין את פרטי המקרקעין, העבודות שעל בסיסן הוחלט להוציא את הצו, קיום היוועצות, הסבר בדבר הזכות לבקש את ביטול הצו וכיצד ניתן לצור קשר עם נותן הצו. כמו כן, ישנה התייחסות נוספת וצמצום בתוקף צו ארעי שניתן.

        כמו כן, הואיל והצו המנהלי ניתן על ידי גופים סטטוטוריים (גפים שהוקמו מכוח חוק) כללי המשפט הציבורי חלים עליו, ובכלל זאת עמידה במנהל תקין. לכן, בחלק מהמקרים יהיה ניתן לטעון על אכיפה בררנית מצד הרשת התכנונית, שיקולים זרים המונחים בבסיס ההחלטה, הסתמכות על הבטחה שלטונית וכו'. לעומת זאת, צו שיפוטי ניתן על ידי ערכאה משפטית אשר דנה בנושא ובראיות המובאות - אולם, כפי שניתן לראות לעיל הדיון אינו ממצה (אחרת היה ניתן לסיים את המחלוקת המשפטית לאחר דיון אחד) מכיוון שנדרשות ראיות לכאורה ברמת סיווג קלושה.

        עם זאת היקף בחינת הצו השיפוטי הינה רחבה יותר, ולאחר שנשקלות מכלול הנסיבות.

        לצר האמור לעיל,​ בין הצו המנהלי לבין הצו השיפוטי יש גם דמיון הובע מהיותם של הצווים מוקדמים להליך הפלילי, נטולי ענישה ועוד נקודות דומות המפורטות במאמרנו. 

         

        ההליך הפלילי:

         

        חוק התכנון והבניה מכיל מגוון רב של תחומי משפט היוצרים תמהיל המורכב ממספר רב, ואף יש לומר רבדים, של דינים כגון: כללים מתחום המשפט הציבורי והמנהלי, דיני החוזים, דיני החיובים, דיני המס ובייחוד בכל הקשור לנושא המאמר דיני העונשין. בהתאם לכך, חוק התכנון והבניה מטיל אחריות פלילית על מבצע עבירות תכנון ובניה הכוללת ענישה המתחילה בקנסות בגובה אלפי ועשרות אלפי שקלים ועד לעונשי מאסר בפועל.

        הכפפת ההליכים הפליליים לדיני העונשין מטילה על מוסדות התכנון וגופי התביעה לאמוד בכללי התקינות המנהלית ולעקרונות הדין הפלילי, לרבות: חיקור העבירות, קיום שימוע לפני הגשת כתב אישום (הזדמנות למסור גרסה),הגשת כתב אישור, סדרי הדין והעלאת טענות הגנה (לרבות טענות הגנה מקדמיות), דיון הוכחות, הכרעת דין, טיעונים לעונש וגזר דין. 

        נכון להיום הרשויות המקומיות הן אלו שאמונות על אכיפת דיני התכנון והבניה והן כפופות להנחיותיו של היועץ המשפטי לממשלה. את הסכמות לדון בתיקים הללו קנה בית המשפט לעניינים מקומיים. עם זאת, וכפי שיובהר בהמשך ניתן לסגור תיקים בהליך של הסדר מותנה ולאו דווקא באמצעות הליך פלילי. לאופן ניהול ההליך הפלילי השפעה רבה על גזר הדין, העונש שיושת על הנאשם ואף על הכשרתן של חריגות הבניה בעתיד.

        ייצוג על ידי עורך דין הבקיא בתחום דיני התכנון והבניה, דיניה העונשים בכלל ובפרט בעבירות בנייה רצוי ונחוץ בהליכים אלו. שכן, באמצעות ייצוג הולם ומקצועי ניתן לצמצם את גובה הקנסות שיוטלו בגין העבירות (גובה הקנס נקבע לפי מספר פרמטרים הכוללים את חומרת העבירה ואופן ניהול ההליך על ידי הנאשם), ביטול עונשי מאסר, עריכת הטיעונים באופן מקיף  וממצה (נסיבות מקלות, הסתמכו על מצגים של הרשות, התנהלות הרשות וכו').

        לייצוג המשפטי וכמו כן לחוות דעת מתכנן מומחה  יש חשיבות רבה בימוחד לאור תיקון 116 לחוק התכנון והבניה שמרחיב את האמצעים העומדים לרשות מוסדות התכנון, רשויות האכיפה וגופי התביעה, לרבות: מתן כלים נוספים לאכיפת הוראות החוק, יצירת , הרחבת תחולת הוראות החוק על עבירות נוספות, הגברת האכיפה והחמרת הענישה בתופעת עבירות הבניה שהוגדרה זה מכבר כמכת מדינה.

        ייצוג טוב ויעיל מתחיל כבר בשלבים הראשונים של ההליך הפלילי עוד בזמן נסיון מפקחי הבניין לבדוק את הנכס,בזמן זימון למסירת גרסה ("שימוע")עת מועלות הטענות במסגרת מסירת הגרסה וביסוס הטענות באופן המתקבל על הדעת. כמו כן, חל צורך להכין רשימה של טענות מקדמיות רלוונטיות, להעזר בחוות דעת מומחה תכנוני כמו בן קלינגר, לנתח את סיכויי המקרה ואת מהות האשמה לפי היקף האישומים ומהותם - ובהתאם לכך לנהל הליך.

        פעמים רבות הצלחנו להגיע עם מחלקת הפקוח על הבניה להסדרים מהותיים.

        הסדר מותנה:
         

         

        שלבי ההליך הפלילי מתחילים בחשד לביצוע עבירה שבגינו נפתחת חקירה, וכך כל עוד מדובר בשלבי חקירה הנחקר מוגדר כחשוד - ולאחר מכן, במידה ומוגש נגדו כתב אישום הוא יוגדר כנאשם. במידה ובסיום החקירה התביעה הגיע למסקנה שאין די ראיות או לחלופין שאין אינטרס לציבור בהמשך ניהולו של התיק - תידרש התביעה לסגור את התיק. בתווך שבין ההליך הפלילי לבין הזיכוי, משתרע הליך ביניים הנקרא "הסדר מותנה".

        תיקון 66 לחוק סדר הדין הפלילי מאפשר תיקים פליליים בהסדר מותנה, כך שניתן בהליך קצר, מהיר ונוח יחסית לסגור תיקים פליליים מבלי שיתנהל הליך פלילי או יוגש כתב אישום. במצב זה, רשויות האכיפה מפנות את הנאשם להסדר מותנה לאחר בחינת חומרת העבירה, נסיבותיה וכן מאפייניו האישיים של הנאשם. בהתאם לכך, גם עבירות התכנון והבניה אשר מסווגות (בחלק מהמקרים) כעבירות בעלות חומרה נמוכה יחסית מופנות להסדר מותנה.

        סגירת תיק בהסדר מותנה מאפשרת לסגור תיקים בזמן מהיר יחסית, לחסוך בכוח אדם ובזמן שיפוטי ולהקצות משאבים ביעילות. זאת ועוד, ההסדר מטיב גם עם הנאשם שלא נאלץ להתמודד עם הליך פלילי מתיש ומלחיץ שעתיד לגבות ממנו בסופו של דבר זמן יקר והשקעה כלכלית לא מבוטלת. כמו כן, מכיוון שעבירות על חוק התכנון והבניה מוגדרות כעבירות מסוג אחריות קפידה, קרי עבירות שדי בהוכחת היסוד העובדתי, הרי שבכול מקרה הוכחת קיום העבירה והאשמה הם למעשה הליך אחד.

        לכן, בהתחשב בכך שלא אחת תוצאות ההליך הפלילי והאפשרות להכשיר את חריגות הבניה נקבעות לפי התנהגות הנאשם וניהול ההליך הפלילי על ידו - רצוי, בנסיבות מסוימות, לשקול את הבחירה בהסדר מותנה או לחלופין לקבל החלטות שלא יאריכו את ההליך הפלילי ואת הזמן השיפוטי.

        התביעה חייבת לשקול האם יש להציע לנאשם או לחשוד לסגור את התיק במסגרת הסדר מותנה, אך מעבר לבחינת האפשרות אין חובה שהבדיקה תסתיים בהצעה משום שלפי שיקול דעתה של התביעה המקרה אינו מתאים להיסגר בהסדר מותנה. עם זאת, במקרים בהם מאפייניהם של המקרה ושל הנאשם עולים בקנה אחד עם הקריטריונים לקיום הסדר מותנה עליה להציע לנאשם לסגור את התיק בהסדר מותנה. אולם, העדר הצעה אינה סותרת את חזקת התקינות המנהלתית של התביעה.

        בית המשפט ייטה שלא להתערב ולהחליף את שיקול דעת התביעה במקרים בהם נבחנה סגירת התיק בהסדר מותנה - אמנם, העדר בחינה של התיק עשוי להוביל להחלטה לבטל את כתב האישום. לפי הנחיות היועץ המשפטי לממשלה - על גופי התביעה לערוך רשימה של התיקים המנהלים אצל ולבחון אלו תיקים מתאימים לסגירה בהסדר. אולם, על מנת למנוע הפללת יתר על התובעים לוודא כי ישנה תשתית ראיתית המספיקה להגשת כתב אישום וכן שקיים אינטרס ציבורי.

        החלטה להפנות את התיק להסדר מותנה מותנית בהתקיימותם של מספר קריטריונים הכוללים את נסיבות ביצוע העבירה, תדירותה, האם מדובר בעבירה המהווה חלק ממכלול של עבירות, חלקו היחסי של החשוד בעבירה, התמשכות העבירה, התנהלות הנאשם לאחר הביצוע (הודאה בעבירה, ניהול מסורבל של ההליך, הפרת צווים), נסיבות אישיות ונסיבות מקלות (התנהלות הרשות הסתמכות הנאשם על מצגים וכו').

        ישנם מקרים שצביון העבירה ישקף רמת חומרה נמוכה יחסית כמו ביצוע חריגות בניה קלות, בניה למטרה שאינה מסחרית, ביצוע עבודות הכלולות בתקנות הפטור מהיתר, שימוש חורג מהיתר (להבדיל מתכנית) ושימוש שאינו יוצר פגיעה משמעותית מהתכנון החל המקרקעין. לעומת זאת, ייתכנו פעולות שייחשבו לחמורות יותר, כגון: הפרת צווים (מנהליים או שיפוטיים), מסירת ידע כוזב, מתן היתר שלא כדין, ביצוע עבודות ושימוש חורג בניגוד לתכנית וכו'. על כן, ייתכנו מקרים בהם חומרת העבירה תגרור אינטרס ציבורי שיחייב לדעת גופי התביעה ניהול הליך פלילי.

        סגירת תיק בהסדר מחייבת הודאה של הנאשם / החשוד, התחייבות לתשלום קנס שלא יעלה על סכום של כ- 30,000 ש"ח (קצת מעל), התחייבות להימנע מעבירה למשך פרק הזמן שנקבע בתיק ההסדר ושלא תעלה על שנה, נקיטת אמצעים לתיקון הנזק שנגרם, לרבות: התחייבות להסרה, הריסה וסילוק של העבודות או השימוש שבעטיים נפתח ההליך וכן עוד פעולות נוספות (אימוץ נהלים פנימיים, התפטרות מתפקיד ועוד). את ההסדר לא ניתן להציע לנאשם שהורשע בחמש שנים שקדמו להליך, אין תיקים נוספים - פתוחים שאינם כלולים בהסדר המותנה.

        מדיניות ענישה בגין חריגות בנייה:
         

        היקפן הנרחב של העבודות הדרושות היתר בנייה הביא ללכידת פעולות רבות ברשת הפעולות הטעונות היתר, אולם בשל גורמים שונים חברתיים - כלכליים - התנהגותיים - תודעתיים וכו - מבוצעות עבודות רבות הטעונות היתר ללא היתר. משכך, נקל לראות מדוע מספר העבירות נמצא בעלייה מתמדת וכן מדוע עבירות הבנייה הוגדרו כמכת מדינה. הגדרתן של עבירות אלו נועדה לשקף את חומרתן ואת הפגיעה הנוצרת כתוצאה מעשייתם בשלטון החוק.

        בעוד שהפעולות המהוות עבירת בנייה מוסדרות בחוק התכנון והבניה ותקנותיו, הרי שקביעת מתחם הענישה נעשית באמצעות חוק העונשין והוראות חוק התכנון והבניה. בכך למעשה הערכאות המשפטיות שומרות על מתחם ענישה אחיד המאפשר להטיל את העונש המתאים לכל עבירה לפי נסיבותיה וחומרתה.

        את מתחם הענישה קובעים לפי העונשים שהושתו בגזרי דין קודמים שניתנו בעבירות על חוק התכנון והבניה, העלאת טענות להחמרה או להקלה בענישה לפי נסיבותיו של כל מקרה לגופו וקביעת העונש בסופו של התהליך.

         

        באמצעות יצירת מתחם ענישה מבטאות הערכאות השונות את הערך החברתי שנפגע כתוצאה מהעבירה, וכן את העונש שראוי לתת בצדה. כך למשל - ייתכנו מקרים בהם תבוצע חריגת בנייה של 10 מ"ר בנסיבות מקלות ביותר לעומת סטייה של 500 מ"ר שתיחשב לחריגה רחבה עד כדי שהבנייה תיחשב כאילו היא בוצעה ללא היתר.

        נסיבות אלו כמובן מהוות גם את חלק מהשיקולים להקלה או להחמרה. אולם, יש לזכור כי גזר הניתן ניתן בשלב מאוחר יחסית לאחר שניתנת הכרעת הדין בה קובעים האם הנאשמים זכאית או מורשעים, ורק לאחר מכן קובעים את עונשם. לעניין זה ראוי להביא את הדברים הבאים שהוזכרו בגזר הדין שניתן בהליך רע"פ 5509/13 סאלח סלימאן נ' הוועדה המקומית לתכנון ובניה "מבוא העמקים, כך:

        "חשיבותם של דיני התכנון והבניה לשמירה על שלטון החוק, הסדר הציבורי והמדיניות התכנונית, כמו גם חומרת העבירות על חוקי התכנון והבניה והצורך במיגורן, הודגשו בפסיקת בתי המשפט"

        כאמור, את חומרת העבירה מדרגים לפי נסיבות העבירה ובהן: היקף עבירות הבנייה, סוג עבירת הבנייה שבוצעה, כמות חריגות הבנייה שבוצעו, מבחן המגרש הריק, משך הזמן שעבר מאז שבוצעו החריגות, התנהלות הנאשם בהליך וכו'. כך למשל יינתן משקל שונה לעבירה שבוצעה תוך כדי הפרת צו שיפוטי לעומת משקל נמוך שיינתן לחריגת בנייה הרבה לפני מתן גזר הדין.

        בעת קביעת העונש ישנה חשיבות רבה להתנהלות לאורך ההליך, לטיעונים המועלים במהלכו ובמהלך שלב הטיעונים בגזר הדין וכמובן לייעוץ המשפטי הניתן לכל אורך הדרך. כך למשל אפילו במקרים בהם לא מבוקש עונש מאסר (כעט ברוב המכריע של המקרים) מבקשת התביעה (המאשימה) להטיל קנסות שנעים בין אלפים בודדים לבין עשרות ומאות אלפי שקלים.

        התיישנות

         

        חוק התכנון והבניה מטיל אחריות פלילית על מבצעי עבירות בניה, ומשכך הוראותיו הרלוונטיות לעניין זה כפופות לדיני העונשין. בהתאם לכך, מי שמואשם בעבירות התכנון והבניה זכאי לטעון טענות הגנה, לרבות טענות הגנה מקדמיות. טענת ההתיישנות נמנית על טענות ההגנה המקדמיות והיא נועדה לתחם בזמן את התקופה שבגינה ניתן להגיש כתב אישום כנגד ביצוע עבירה.

        את טענת ההתיישנות יש להעלות בהזדמנות הראשונה (שעשויה להתרחש לפני הגשת כתב הגנה אפילו), אחרת אי העלאת הטענה בזמן עשויה בסבירות גבורה לאיין את תוקפה של הטענה ולהפוך אותה מזכות דיונית לזכות מהותית. מכוון שעבירות התכנון והבניה הן כמעט באופן גורף (למעט חריגים) עבירות מסוג עוון, הרי שניתן לטעון להתיישנות כעבור 5 שנים ממועד ביצוע העבירה.

        לפיכך,  ביצוע עבירה מכח סעיף 243 לחוק התכנון והבניה (הסעיף שמחליף את סעיף 204 לפני תיקון 116 לחוק התכנון והבניה) בגין בניה ללא היתר מתיישנת כעבור 5 שנים, כך שלאחר תקופה זו לא יהיה ניתן להגיש כתב אישום בגין עבירות הבניה שבוצעו. עם זאת, לטענת ההתיישנות יש מספר חריגים:

        1. הגשת כתב אישום בגין שימוש חורג בניגוד להיתר: עבירות של שימוש חורג בניגוד להיתר מאופיינות כעברות המתחדשות מדי יום, ומשכך לא חלה התיישנות בגינן. מקרים שכיחים לעבירות מתחדשות מיוחסות לעבירה של פיצול דירה, כך שייתכן כי העבודות לפיצול הדירה התיישנו כעבור 5 שנים, אך עבירת השימוש עקב שימוש מדי יום בשתי יחידות דיור בתא שטח המסומן כיחידת דיור אחת על פי ההיתר מתחדש כל יום. 

          כך למשל גם הסבת מחסן או משרד לדירת מגורים מהווה עבירה שימוש חורג, לרבות השינויים שבוצעו בנכס להתאמתו למגורים כמו תוספת כלים סניטריים, הוספת חלונות, הוספת דלת וכו'. גם את העבירות הללו ניתן לציין במסגרת כתב אישום בגין שימוש חורג, וזאת להבדיל מהאישום בגין ביצוע עבודות בניה בניגוד להיתר.

        2. הריסה ללא הרשעה מכוח סעיף 239 לחוק התכנון והבניה: חוק התכנון והבניה מאפשר למוסדות התכנון לנקוט בהליך להריסת מבנה שבנייתו בוצעה בניגוד לתנאי ההיתר מבלי שיוגש כתב אישום (ועל כן ללא הרשעה), אולם לצורך כך חל הצורך להוכיח אינטרס ציבורי מיוחד וכן שיתקיים לפחות אח מהתנאים הנוספים המעוגנים בחוק התכנון והבניה, כך: לא ניתן למצוא את האדם שביצע את העבירה, מסירת ההזמנה לדין אינה מעשית, לא ניתן להוכיח מי ביצע את העבירה האסורה, מבצע העבירה קטין או שחלה בגין העברה התיישנות כאמור לעיל ובמקרים בהם אין עניין לציבור להעמדה לדין. הצו לא יבוצע לפני שיחלפו לפחות 21 ימים מעת המצאתו.

        הכשרת חריגות בניה:

         

        כפי שצוין במאמרנו לעיל, למוסדות התכנון, רשויות המקומיות, וגופי האכיפה ובעיקר לערכאות משפטיות יש סמכות לפתוח בהליכים פליליים כדי להגן על האינטרס הציבורי - חברתי הנובע מאכיפת דיני תכנון ובניה וכן להחזיר את המצב לקדמותו באמצעות הוצאת צווי הריסה. עם זאת, במקרים מסוימים ניתן להימנע מהריסת הבניה שנעשתה בניגוד או ללא היתר ולפעול להכשרת חריגות הבניה במקום הריסתן.

        הכשר חריגות הבניה מכונה לעתים גם כלגליזציה של עבירות הבניה כשפעולה זו נועדה לאפשר למי שביצע עבירות בניה להימנע מהריסתן באמצעות הגשת בקשה מתאימה  במסלול רישוי לקבלת להיתר בניה התואם את מצב הבניה בפועל או לחלופין להגיש בקשה לקבלת הקלה או שימוש חורג. כמו כן לעתים היקפן הרחב של חריגות יחייב לנקוט בהליכי תכנון לפני הליכי הרישוי המפורטים לעיל.

        במקרים בהם מתקיימים הליך פלילי תלוי ועומד בגין עבירות הבניה שבוצעו מומלץ להתחיל בפעולות להכשרת החריגות ללא דיחוי ולבקש מבית המשפט להקפיא את ההליכים עד שיסתיימו הליכי הרישוי לקבל היתר לחריגות שבוצעו. עם זאת, מומלץ לא לחכות עם הכשרת החריגות עד שיפתחו הליכים פליליים, אלא להסדיר את הנושא עוד קודם לכן.  

         

        בנוסף, רצו להכשיר את חריגות הבניה כיוון שהן מקשות על מכירת הנכס לצד שלישי, על העברת זכויות בלשכת רישום המקרקעין, נטילת משכנתא, קבלת אישור למימוש זכויות בניה בנכס וכו'. לפיכך, ניתן לראות כי לחריגות הבניה יש השפעה לא רק בהליכים פליליים שננקטים בגינן, אלא גם בעת מכירת נכס כשהאחריות במרבית המקרים לכך חלה על המוכרים. לכן, במספר פסקי דין הוטלה האחריות על הפרת ההסכם בגין חריגות על המוכרים כשההצדקה לכך הייתה כי למוכרים מרבית הזיקה לנכס ומרבית הכלים לדעת את מצבו. משכך, לא נוקטים בדרך כלל בגישת "יזהר הקונה".

        את הבקשה להכשרת חריגות הבניה מוסדות התכנון בוחנים לפי שיקולים תכנוניים ולפי שיקולי מדיניות המאזנים בין הצורך להרתיע מפני ביצוע עבירות בניה לבין הימנעות מפגיעה יתרה ולא מדתית בקניינו של בעל הנכס. כיום ישנם מספר שיקולים תכנוניים לבחינת הבקשה כשהעיקרי שבהם נעשה לפי מבחן המגרש הריק. לעומת זאת, מבחני המדיניות יתעמקו יותר בהיקף חריגות הבניה שבוצעו, בהפרת צווים שיפוטיים, עלות הריסת המבנה וכו'. במאמרי המשנה שלהלן ישנה התייחסות מפורטת ביחס לכל אחד משיקולי הוועדות המקומיות וכן ביחס לקריטריונים נוספים המשפיעים על הכשרת חריגות הבניה.

        במקרים מסוימים (וחריגים) בהן מבוצעות עבירות בניה רבות וחריגות בניה בהיקף רחב עשויה התביעה (בדר"כ המאדימה בהליך שיתקיים בפני בית המשפט לעניינים מקומיים תהיה הוועדה המקומית לתכנון ובניה) תבקש למנוע מהנאשמים (מבצעי העבירה) לפעול להכשרת חריגות הבנייה באמצעות יהול הליכי רישוי במקביל.

        יש לציין כי סוג הפעולות ומשך הזמן שייקח לבצען עשוי להשתנות ככול שמדובר בהכשרת חריגות בניה שנעשו בבית משותף לעומת הכשרת חריגות בניה בבית פרטי.

        מדיניות היועץ המשפטי לממשלה בעניין הסדרת חריגות בנייה:
         

        בדיקה באתר של היועץ המשפטי מגלה כי ישנן מספר רב של הנחיות בכל הקשור לדיני התכנון והבניה, כשבבדיקה זריזה ניתן למנות לפחות 12 הוראות / הנחיות בתחום זה. מבין הנחיותיו של היועמ"ש ניתן למנות 8 הנחיות המשליכות באופן ישיר על ניהולם של הליכים פליליים בעקבות עבירות על חוק התכנון והבניה. לצורך הנחות תינתן התייחסות קצרה למספר הנחיות בעלות משמעות 

        • דחיית הליך פלילי בשל הגשת בקשה להיתר או לתכניתהנחיה זו של היועמ"ש מתייחסת למקרים בהם מבוקש לעכב הליכים פליליי עד לסיום הפעולות הדרושות לאישור תכנית שנועדה להכשיר את עבירות הבנייה. לעיין זה יש לציין כי ניתנה בעבר הנחיה של היועמ"ש המתירה ומבכרת המשך בהליכים פליליים חרף בקשות להוצאת היתר כאמצעי להכשרת חריגות הבנייה, אך הליכים לאישור תכנית לא ניתנה התייחסות עד כה. בעקבות זאת, ניתנה הוריה לפי אין מניעה לניהול מקביל של הליכים פליליים יחד עם בקשות לאישור תכנית. עוד נקבע כי למוסדות התכנון אין סמכות לעיכוב דיון באותן תכניות המועלות לאישור חרף ההליכים הפליליים המתקיימים בגינם. עם זאת, למוסדות התכנון יש סמכות לדחות את התכניות המוגשות כחלק מהשיקולים המועלים כהרתעה, מניעת פגיעה בשלטון החוק וכיו"ב

        • התערבות המדינה באיפת עבירות התכנון והבניה במקום הרשויות המקומיותהנחיה זו של היועמ"ש נועדה להסדיר את חלוקת התפקידים בין גופי האכיפה השונים ואת מידת ההתערבות במקרה הצורך. ככלל, ניתן לראות כי ישנה מגמה שלא להתערב בענייניה של הרשות המקומית, אולם להנחיה זו יש משמעות כשתלונותיו של גורם מסוים לא מטופלת.

        • מסירת הודעה למתלוננים שלא להעמיד לדין וזכות להגיש עררהנחיה זו של היועמ"ש נועדה לחדד את כי על גורמי האכיפה הכפופים לרשויות המקומיות ישנה חובה להודיע למתלוננים על סגירת תיק מבלי שהחשוב יועמד לדין וכן על זכותם להגיש ערר על ההחלטה לסגור את התיק בהתאם להוראות סעיפים 63 ו- 64 לחסד"פ.

        • הסמכת תובעים ברשויות המקומיותהנחיה זו של היועמ"ש היא בעלת השפעה נמוכה יותר על הציבור, כיוון שהיא מכוונת יותר לרשויות המקומיות. אולם, באמצעות הנחיה זו ניתן לעקוב אחר החובות וההנחיות המוטלות על התובעים ועל היקף הדרישות החלות עליהם מכח מנהל תקין ודיני העונשין השונים.

        עיקר החשיבות של הנחיות היועמ"ש ביחס לפרטים, השפעתן על העבירות המבוצעות ועל ההליכים הננקטים בגינם זוכה לתשומת לב בעקבות עמדתו של היועמ"ש ביחס לסוגיות עקרוניות וביחס לעמדות שהובעו אשר בעזרתן מביעים את השלבים שעתידים להתבצע בהמשך. כמו כן, ישנו משקל נוסף גם להנחיות של המחלקה להנחיית תובעים מוסמכי היועץ המשפטי לממשלה (לשעבר המחלקה לאכיפת דיני מקרקעין).

        המחלקה להנחיית תובעים מוסמכי היועץ המשפטי לממשלה:

        להנחיותיה של המחלקה להנחיית תובעים השפעה רבה על הליכים פליליים וניהולם. בהתאם לכך, ניתן למנות עשרות הנחיות שהוצאו תחת ידיה של המחלקה אשר מתייחסות באופן ישיר לאכיפת דיני התכנון והבניה ואשר לתחולתן יש השפעה רחבה. כל למשל במאמר שנכתב באתרינו זה בעניין זיכוי נאשמת מכח טענה של הגנה מן הצדק הוחלט לזכות בשל אי קיום הליך מסירת גירסה בהתאם להנחיות המחלקה.

        להלן התייחסות לרשימה חלקית של הצהרות המחלקה:

        • הנחיות בדבר מתן הזדמנות למסור גירסה: הנחיות של המחלקה בעניין החשיבות של מסירת גירסה של חשוב לפני הגשת כתב אישום והפיכתו לנאשם וצאות מעת לעת על ידי המחלקה אשר מציינות את החשיבות של הקפדה אחר חשיבותה של הוראה זו. להנחיה מיום: 26.6.17

        • בחינת טענות אנונימיות: הוראות אלו נועדו להגביר את פעילות האכיפה בידי רשויות מקומיות והפסקת המדיניות שאוסרת על טיפול בתלונות אנונימיות.

        • כניסה למקרקעין לשם ביצוע בדיקההנחיה זו ניתנה לפי סעיף 257 לחוק התכנון והבניה מאפשר לרשויות המקומיות או הוועדות המחוזיות להיכנס למקרקעין לצורך ביצוע חיפוש, ובלבד שהכניסה מבוצעת לאחר שנשלחה הודעה בת 24 שעות מראש, הפעולה תבוצע בשעות היום וכי בנכס נמצא הבעלים או מי שמחזיק בהם כדין. מיותר לציין כי אי עמידה של הרשויות בהנחיות הללו הוכרה כנסיבה מקלה להפחתת העונש בגזר הדין (ניתן לעיין בחלטה במאמר העוסק בהרשעה בגין עבירות בנייה חרף פגמים שהתנהלו בהתנהלות המאשימה), אולם אי עמידה בהוראות אלו לא הוכרו כסיבה מספקת לביטול פסק הדין.

        • רישום צווים בפנקסי לשכת רישום המקרקעין או ברשות מקרקעי ישראל: חוק התכנון והבניה קובע חובה על רישום צו הריסה בנסיבות מסוימות, וכן על רישום צווים נוספים שאינם בגדר חובה. בהנחיה זו של היועמ"ש מוטלת חובה על התובעים לבקש רישום צווים הדרושים לרישום בנסיבותיו של המקרה וזאת בעיקר לצורך שיקוף מצבו של הנכס באופן פומבי, הרתעה מפני ביצוע עבירות, הקשחת התנאים על ידי הבנקים לשעבוד הנכס וכו'.

        • רענון הנחיות בעניין צו הפסקה מנהליהנחיה זו עוסקת בעיקר בשיתוף בין הגורמים האחראים על הוצאת הצו לבין התובע מטעם אותה רשות מקומית, וזאת על מנת למנוע מצבים בהם מוצאים צווים שלא לצורך או ללא ביצוע אכיפה. כן מופיעות בהנחיה הוראות נוספות הקשורות להוצאת הצו ולנקיטת אמצכי זהירות נוספים. לפרטים נוספים ניתן למצוא תחת הכותרת לעיל בעניין "צו מנהלי".

        את חומרת העבירה מדרגים לפי נסיבות העבירה ובהן: היקף עבירות הבנייה, כמות חריגות הבנייה שבוצעו, מבחן המגרש הריק, משך הזמן שעבר מאז שבוצעו החריגות, התנהלות הנאשם בהליך וכו'.

        השפעת עבירות תכנון ובניה בעת מכירת ורכישת דירה:

         

        עבירות התכנון והבניה משפיעות במידה ניכרת על שוויו של נכס, ובתוך שכך על התמורה שתתקבל בעת מכירתו. הסיבה לכך נעוצה בירידת הערך הנגרמת על פי הערכת שמאי. לירידה זו משמעות רבה בייחוד במקרים בהם הנכס ממומן באמצעות , כך שאם שווי הנכס יהיה נמוך מגובה המשכנתה ייתכן שלא תאושר הלוואה ו/או מימון

         

        ''
         
         
         
         
         
        קיבלת צו הפסקת בניה,הריסה?
        ייעוץ,הכוונה וטיפול -פנה עוד היום!
        היתרי בניה,הכנת תכניות,הגשה וליווי עד קבלת ההיתר.

        חוו"ד מהנדס קונסטרוקטור בכל הארץ-שרות מידי
        דיווח עפ"י התקנות החדשות ואישור קונסטרוקטור על בנייה פטורה מהיתר
         

         
        קלינגר היתרי בנייה, רישוי עסקים וייעוץ מוניציפאלי
         
        השירות בפריסה כלל ארצית
        טל': 03-6990132

        פקס: 6990134 - 03
        נייד- בן קלינגר 0523-888813
        www.klinger.co.il
        דרג את התוכן:
          0 תגובות   יום חמישי, 16/4/20, 23:50

          טוב,אז קבלנו החלטת וועדה לקבלת היתר,עמדנו בדרישות ומה קורה עכשיו?

           

           
          '' 
           

           

          חישוב אגרות והיטלים

           

          התכנית האדירכלית הסופית (מפרט הבקשה) תועבר לאגף הכנסות מבנייה ופיתוח שייחשב את הסכומים שיש לשלם בהתאם לשטחים המבוקשים. הסכומים כוללים בין היתר אגרות בנייה, היטל השבחה והיטלי פיתוח - הכל לפי הבקשה הספציפית. הודעת התשלום תישלח למבקש ההיתר ולעורך הבקשה.
          בדיקה ועריכת חשבון נמשכות כ- 10 ימי עבודה.

           

          תשלום אגרות והיטלים

          בשלב זה על מבקש ההיתר לשלם את אגרות הבנייה.
          למידע נוסף >>
          תשלום אגרות והיטלים נמצא באחריות עורך הבקשה ומבקש ההיתר.
          רק כאשר מבקש ההיתר ישלם את מלוא האגרות, אפשר יהיה לחתום על ההיתר.

           

           

          חתימות ומסירת היתר בנייה

          לאחר תשלום אגרות הבנייה וההיטלים יועבר ההיתר לחתימת יושב ראש הוועדה ומהנדס העיר (או מי מטעמם).
          טופס ההיתר המילולי ייחתם בחתימה דיגיטלית וישלח אל עורך הבקשה ומבקש ההיתר (בצרוף קובץ חתום ב"חותמת מים" של התכנית הראשית והנספחים הנלווים).
          סבב החתימות ומסירת ההיתר יארך עד כ-15 יום.

           

          דרג את התוכן:
            2 תגובות   יום שני, 13/4/20, 23:30

            חדשות מצוינות בנושא הפרגולות
            המאמץ הניב תוצאות :
            יהייה אפשר לקרות את הפרגולות בקרוי שקוף!
            המועצה הארצית לתכנון ובניה המליצה ביום שלישי האחרון, 7.4.20, לשר האוצר, לקבל החלטה חשובה שתשפיע בוודאי על בתים רבים בישראל.
            מדובר על עדכונה של הגדרת המושג "פרגולה" בתקנות התכנון והבניה, אשר תכלול גם קירוי בחומר קל ושקוף (סנטף /פוליגל וחומר שקוף שווה ערך) כחלק בלתי נפרד ממנה.
            משרד בן קלינגר מודה למי שסייע לעדכון בהגדרת "הפרגולה" בתקנות יו"ר השלטון המקומי וראש העיר מודיעין מכבים רעות, חיים ביבס וזאת מתוך ראיית חשיבות הנושא לציבור בכל הארץ. העדכון ייכנס לתוקף עם אישורו ופרסומו ברשומות.
            חשוב לציין כי תוספת הקירוי השקוף לא תחושב במניין השטחים העיקריים ו/או שטחי שירות, בהתאם לתקנות חישוב שטחים, כפי שהיה נהוג עד כה. (כלומר לא תחושב כשטח לצורך הגשת בקשה להיתר בניה).
            כמו כן, יתוקנו תקנות הפטור מהיתר בניה כך שמקום שאפשר להקים פרגולה בפטור מהיתר בניה ניתן יהיה גם לקרות אותה ללא היתר בניה בחומר שקוף דוגמת סנטף, פוליגל או חומר אחר שווה ערך.
            חידוש חשוב זה, הוא תוספת בעקבות תיקון 101 לחוק התכנון והבנייה משנת 2014, אשר הגדיר "פרגולה" ללא קירוי שקוף, כעבודה הפטורה מהיתר. עם אישור התקנות התקנת הקירוי השקוף לא תחייב היתר בנייה.
            בעירייה מדגישים, כי אין שינוי בהנחיות המרחביות אשר חלות על שכונות העיר ומפורסמות באתר העירייה בכל הקשור לפרגולה ויש לשים לב היכן מותר להקים פרגולה ללא צורך בהיתר בניה.

            דרג את התוכן:
              2 תגובות   יום חמישי, 26/3/20, 12:16

              רשמית: משרד המשפטים מפרסם את התקנות להקפאת המועדים בחוק התכנון והבנייה

               

              הקושי בהשלמת ההליכי הוצאת היתרי בניה  עשוי להוות מכשול ממשי בפני קיום משק חיוני זה הנוגע לנדל"ן ולבנייה. לאור האמור התקנות מבקשות ככל הניתן להעניק יציבות ו-ודאות לשוק הנדל"ן, לקיימו כסדרו ולצמצם את הפגיעה בשוק חיוני זה עקב מצב החירום.במקרים רבים ניתן לקבל היתר בלי השלמת חלק מהדרישות ו/או בשל אי קיומה של או קבלת החלטה במועד זמן שנקבע בתקנות.

               

              לעיון בתקנות המעודכנות לחצו כאן

               

              בהתאם להחלטת הממשלה, מועדים הקבועים בחוק התכנון והבנייה יוקפאו • משרד הכלכלה והתעשייה פרסם מסמך המפרט את איסור העבודה לפי ענף ומקצוע • מסמך התקנות הרשמי - בכתבה

              25.03.20 | 22:33
              אתר בנייה. התקנות החדשות פורסמו רשמית (שאטרסטוק)
              אתר בנייה. התקנות החדשות פורסמו רשמית (שאטרסטוק)

              משרד המשפטים פרסם באופן רשמי היום (ד') את התקנות המאפשרות הקפאת מועדים במסגרת חוק התכנון והבנייה, זאת בהמשך להחלטת ממשלת ישראל. כפי שפורסם אתמול, מרבית המועדים המפורטים בחוק התכנון והבנייה יוארכו ויוקפאו, הלכה למעשה, וזאת "במטרה לצמצם את השפעת מצב החירום על הליכי התכנון והבנייה".

              בדברי ההסבר להחלטת הממשלה, שנוסחה כבר אתמול, נכתב כי "מצב החירום גורם לחוסר ודאות חמור בשוק הנדל"ן, שנובע בין היתר מן הקושי הרב לנהל בתקופה זו את הליכי התכנון ורישוי הבנייה, ובכלל זה קידום תוכניות לפי חוק התכנון והבנייה והחוק לקידום הבנייה במתחמים מועדפים לדיור, בדיקת בקשות להיתרים ומתן היתרים, בקרה על ביצוע בנייה ומתן תעודת גמר הנדרשת לצורך אכלוס בניין.

              הקושי בהשלמת ההליכים האמורים עשוי להוות מכשול ממשי בפני קיום משק חיוני זה הנוגע לנדל"ן ולבנייה. לאור האמור התקנות מבקשות ככל הניתן להעניק יציבות ו-ודאות לשוק הנדל"ן, לקיימו כסדרו ולצמצם את הפגיעה בשוק"

              מדובר בהליכים רבים ביותר המצויים בפני חוסר ודאות שעלול לגרום לדחייתן של אלפי תוכניות, דחייה, ביטול או עיכוב של אלפי בקשות להיתרים או החלטות של מוסד תכנון ורשות רישוי והתחלת המהלך התכנוני או הרישויי מראשיתו, על כל הכרוך בכך. מצב זה יוביל לעיכוב ממשי בהתחלות הבנייה של מאות אלפי יחידות דיור, מבנים לצורכי ציבור, דרכים פרויקטים חשובים אחרים.

              הקושי בהשלמת ההליכים האמורים עשוי להוות מכשול ממשי בפני קיום משק חיוני זה הנוגע לנדל"ן ולבנייה. לאור האמור התקנות מבקשות ככל הניתן להעניק יציבות ו-ודאות לשוק הנדל"ן, לקיימו כסדרו ולצמצם את הפגיעה בשוק חיוני זה עקב מצב החירום.

              לעיון בתקנות המעודכנות לחצו כאן

              במקביל לכך, פרסם משרד הכלכלה והתשתיות דף מידע (המיועד למוקדי המשרד) באשר להנחיות להתמודדות של עסקים קטנים ובינוניים עם התפרצות הנגיף. בין היתר מוגדר שם מספר העובדים המותר בכל מקום עבודה, סעיף הכולל התייחסות ספציפית לענף הבנייה: "מקום עבודה שעוסקים בו בעבודות בינוי או בעבודות תשתית שאינן כוללות התקהלות במרחב סגור – 100% אחוזים ממצבת העובדים יכולים להגיע לעבודה".

              דף המידע כולל גם הנחיות לעסקים במגזר הפרטי, בפירוט נרחב לפי תחום העיסוק. ענפי הבנייה השונים, ובכלל זה אף מעבדות, שירותי ניהול ופיקוח ובנייה ותשתיות תחבורה, מוגדרים במסמך זה כמותרים לעבודה, אך כאלו שבהם יש לבצע "צמצום לפעילות חיונית".

              לעיון במסמך המלא לחצו כאן

              האקדמיה הדיגיטלית שלנו עומדת לרשותכם: עשרות הרצאות מגוונות ופרקטיות עם בכירי הענף בו תוכלו להעשיר את הידע המקצועי שלכם בכל התחומים הבוערים בענף הנדל"ן – גם בימי הקורונה
              לצפייה בהרצאות לחצו כאן

              תגובות

              דרג את התוכן:
                0 תגובות   יום ראשון, 8/3/20, 08:34
                 
                 
                 
                03-6990132
                0523-888813
                 
                 
                 
                 
                ''
                 
                 
                 
                 
                 
                קיבלת צו הפסקת בניה,הריסה?
                ייעוץ,הכוונה וטיפול -פנה עוד היום!
                היתרי בניה,הכנת תוכניות,הגשה וליווי עד קבלת ההיתר.

                חוו"ד מהנדס קונסטרוקטור בכל הארץ-שרות מידי

                 
                דיווח עפ"יהתקנות החדשות ואישור קונסטרוקטור על בנייה פטורה מהיתר
                 
                קיבלת צו הפסקת בניה,הריסה?
                ייעוץ,הכוונה וטיפול -פנה עוד היום!
                היתרי בניה,הכנת תוכניות,הגשה וליווי עד קבלת ההיתר.

                חוו"ד מהנדס קונסטרוקטור בכל הארץ-שרות מידי
                 
                קלינגר היתרי בנייה, רישוי עסקים וייעוץ מוניציפאלי
                 
                השירות בפריסה כלל ארצית
                טל': 03-6990132

                פקס: 6990134 - 03
                נייד- בן קלינגר 0523-888813
                www.klinger.co.il
                דרג את התוכן:
                  0 תגובות   יום ראשון, 9/2/20, 00:56

                  מהן עבודות הדרושות היתר?

                  כפי שצוין לעיל,תחולתו הרחבה של החוק תופסת מגוון רחב של עבודות אשר מבוצעות בתוך הנכס, מחוצה לו (בגינה, בגג, במחסן, מרתף וכו') וכן בסביבתו הקרובה.

                  בהתאם לכך ניתן למנות מספר פעולות שכיחות שמהוות חריגות בנייה ועבירה על חוק התכנון והבניה.

                  • פיצול דירה: מספר יחידות הדיור שנקבעו בכל תא שטח נקבעו בהיתר בהתאם לאחוזי הצפיפות החלים על המקרקעין. לכן, כבר לאור שינוי אחוזי צפיפות והגדלת מספר יחידות הדיור ניתן לראות את הצורך בתיקון ההיתר באמצעות הקלה או הכנת תב"ע חדשה לפי הדרישות התכנוניות. בנוסף, סעיף 145 לחוק התכנון והבניה קובע כי יהיה ניתן לבצע שינוי פנימי שאינו מצריך קבלת היתר.

                  • שימוש במחסן / מרתף למגורים: לעבודות אלו יש מספר דוגמאות וסיווגים. דוגמה ראשונה: במבנים רבים המוגדרים כבתים פרטיים ישנה חלוקה בין השטח המיועד למגורים לבין השטח המוגדרים כמחסן או כמרתף. הקצאת שטח למחסן פירושה ייעוד השטח למטרות אחסון בהתאם לשימושים המותרים עפ"י התכנית וההיתר. לכן, שימוש במחסן למגורים במקום לשימוש לא הוא נועד מהווה שימוש חורג בניגוד לתנאי ההיתר. במרבית המקרים על מנת לבצע את השימוש החורג יהיה צורך לבצע התאמות, כלומר הוספת כלים סניטרים למרתף, התקנת מטבח, הוספת תשתיות חשמל מים וגז, דלת יציאה נוספת. כל אותן פעולות מהוות עבודות בנייה שאינן תואמות את הפעולות שניתן לבצע במסגרת ההיתר.

                  • בנייה נוספת בניגוד להיתר: היתר הבנייה קובע כמה מטרים בנויים יהיה ניתן לבנות, כלומר מהו ניצול הקרקע. הוספת שטח בנוי נוסף על השטח שניתן לבנות מכוח ההיתר מחייב הגשת בקשה מתאימה להקלה או לחלופין הכנת תב"ע חדשה. אין משמעות אם התוספת נעשה באמצעות בניית קומות נוספות או הגדלת התכסית (השטח שמכסה את הקרקע).

                  • סגירת מרפסת: בשנותיה הראשונות של המדינה רשויות האכיפה העלימו עין ואפשרו את סגירת מרפסות מבלי שניתן לכך היתר. הפעולה נהפכה לכל כך נפוצה עד שבשומות מכריעות מסוימות לא אושר גביית היטל השבחה בעבור סגירת מרפסות משום שהפעולה נהפכה לכל כך נפוצה עד שלא ניתן לחייב בגינה כתוצאה מאישור תכנית המתירה זאת. עם זאת, כיום המדיניות היא שונה וישנה כוונה הולכת וגוברת למניעת סגירת מרפסות בניגוד להוראות ההיתר.

                  • בנייה על גג הבניין: בבניינים רבים מבוצעת בנייה לא חוקית על גג הבניין באמצעות הוספת חדר יציאה לגג. בחלק מהמקרים ישנן תכניות החלות על המקרקעין המאפשרות את בניית הגג, אך לא בוצעו הפעולות הדרושות כמו בקשה לקבלת היתר לביצוע העבודות, פרסום הבקשה וכו'. כמו כן, לא שולם היטל השבחה ויתר האגרות בעקבות ניצול זכויות הבנייה.

                  • התקנת פרגולה: עבירת בנייה זו מבוצעת באמצעות חריגות בנייה אל שטח הגינה עשיות בעיקר בדירות ן, דירות גג ובבתים פרטיים. אמנם, תקנות הפטור מהיתר מאפשרות להתקין מצללה לפי ההנחיות ללא קבל היתר, אך אי עמידה ואף סטייה קלה מונעות את ביצוע הפעולה בכפוף לפטור. את חריגת הבניה מגלות הרשויות באמצעות פקחים הבוחנים את הנכסים מבחוץ, ביקורות של פקחים, תצלומי אוויר ותלונות של שכנים. מיותר לציין כי מדובר בעבירת בנייה מיותרת הניתנת למניעה ולאישור בקלות יחסית.

                  • יציקת משטח בטון: מדובר בעבירות הנעשות בחצרות המוצמדות לדירות, כך שעל חלק מהגינה יוצקים משטח בטון המשמש כמפרסת. מיותר לציין שאף פעולה זו מצריכה היתר.

                  • שינויים חיצוניים: שינויים חיצוניים המצריכים היתר מתייחסים כמעט לכל פעולה החל מהוספת חלון בחזית הבניין וכלה בהוספת דלת או מזגן בניגוד להנחיות של הרשות המקומית. במקרים רבים בעת ביצוע שימוש חורג בנכס המשמש כמחסן או כעליית גג חל הצורך לבצע התאמה על מנת שניתן יהיה להשתמש בו למגורים כמו הוספת חלון, דלתות, הקמת גדר ופעולות נוספות. כל אותן מצריכות היתר בנייה. 

                   
                  קיבלת צו הפסקת בניה,הריסה?
                  ייעוץ,הכוונה וטיפול -פנה עוד היום!
                  היתרי בניה,הכנת תוכניות,הגשה וליווי עד קבלת ההיתר.

                  חוו"ד מהנדס קונסטרוקטור בכל הארץ-שרות מידי
                  דיווח עפ"יהתקנות החדשות ואישור קונסטרוקטור על בנייה פטורה מהיתר




                   
                   
                   
                   
                  קלינגר היתרי בנייה, רישוי עסקים וייעוץ מוניציפאלי
                   
                  השירות בפריסה כלל ארצית
                  טל': 03-6990132

                  פקס: 6990134 - 03
                  נייד- בן קלינגר 0523-888813
                  www.klinger.co.il

                  דרג את התוכן:
                    0 תגובות   יום ראשון, 9/2/20, 00:45

                    פיצול וחלוקת דירות:

                     

                    אין באמור כדי להוות ייעוץ משפטי בכל דרך וצורה

                    בעלי דירות רבים נוהגים לפצל את דירותיהם, ובתוך שכך להגדיל את מספר יחידות הדיור על פני תא שטח שהיה לפני כן יחידת דיור אחת. הסיבות שבעטיין מבוצעות פעולות לפיצול דירות נעשה מתוך רצון להגדיל את התמורה בגין השכרת הדירות, הרצון לחלק תא שטח גדול למספר חלקים קטנים יותר אשר מאפשרים מגורים ולעיתים מדובר בסיבות משפחתיות אישיות. ככלל, פיצול דירות מגורים הוגדר על ידי הפסיקה כשינוי פנימי אשר מצריך קבלת היתר בנייה לביצוע הפעולה. אולם, יחד עם זאת, במקרים רבים הפסיקה מבדילה בין פיצול שנחשב לשינוי פנימי המצריך היתר לבין פיצול שאינו מצריך היתר. כמו כן, ישנה חשיבות למועד ביצוע הפיצול ולזהות הבעלים שפיצלו את הדירה. כך למשל, ניתן להימנע מהרשעה בגין פיצול דירה באם הפעולה בוצעה על ידי בעלי הדירה הקודמים של הדירה לפני מכירתה לידי הבעלים החדשים (בפועל) או לחילופין באם הפיצול בוצע על ידי הבעלים החדשים.

                     

                    על מנת לבחון מהו פיצול דירה שלא כדין יש לבחון תחילה מהי ההגדרה לדירה לפי חוק התכנון והבנייה וחוק המקרקעין, ובהמשך לבחון מהו שינוי פנימי שאינו מצריך היתר בנייה. בנוסף, יש לבחון האם הפיצול עומד במבחנים שנקבעו בפסיקה ואשר מאפשרים לקבוע באם הדירה פוצלה למספר יחידות דיור או לחילופין האם נעשה פיצול שאינו מצריך היתר בנייה, כלומר עלינו לבדוק באילו מקרים פיצול דירה לא תיחשב כשימוש חורג, לא תצריך הגשת בקשה להקלה ולא תיחשב כשינוי פנימי המצריך היתר.

                    כמו כן, יש לבחון מהם התנאים להכשרת שימוש חורג שבוצע עקב פיצול דירה וכיצד ניתן לקבל היתר בנייה לצורך פיצול דירה כדין. לעניין זה, יובהר כי על בעל דירה לפעול הן מול בעלי הדירות בבית המשותף בו נמצאת הדירה לצורך קבלת היתר לפיצולה והן מול הוועדה המקומית לתכנון ובנייה שבתחומה נמצאת הדירה לצורך קבלת היתר בנייה לביצוע הפיצול באמצעות הגשת בקשה מתאימה להקלה ו/או לשימוש חורג בהתאם לתנאים ולנסיבות של כל מקרה.

                    לעניין זה, יש לציין את תיקון 119 לחוק התכנון והבנייה (הוראות שעה) אשר התירו בהתקיים תנאים מסוימים פיצול צמודי קרקע.

                    מהי ההגדרה לדירה?

                    סעיף 52 לחוק המקרקעין ו- סעיף 145(א)(2) לחוק התכנון והבנייה מגדירים דירה באופן זהה, כך:

                    "דירה" - חדר או תא, או מערכת חדרים או תאים, שנועדו לשמש יחידה שלמה ונפרדת למגורים, לעסק או לכל צורך אחר".

                    בפסקי דין שונים שניתנו בפסיקה נדונה שאלת הגדרתה של דירה, וכך נפסק כי יש להבדיל בין הגדרתה הברורה של דירה בשטח הכלוא בין קירות חיצוניים לבין התקרה והרצפה באותו תא שטח, זאת לעומת ייעודו של אותו חדר או תא שטח של הדירה אשר נועדו לשמש כיחידה נפרדת  (למגורים או לעסק או לכל מטרה אחרת) בהתאם לאזכורה בחוק. כלומר, על מנת שיהיה ניתן לקבוע כי פיצול דירה יהווה יחידת מגורים נוספת יש להוכיח כי הפיצול שנעשה ביחס לדירה הנוספת עונה להגדרה של דירה לפי חוק התכנון והבנייה וחוק המקרקעין. לצורך כך, ראוי לציין את ההגדרה למונח דירה שהותווה בפסק דין שניתן בע"א 402/80 "אתגר" הקלוב הישראלי החדש למסר ביהלומים בע"מ, כמפורט להלן:

                    "המונח "דירה" מתייחס לחדר או לתא או למערכת חדרים או תאים, היינו, לאזור בנוי, להבדיל משטח רצפה פתוח, שתחומיו חזותיים וברורים, כי אין לך חדר או תא, שאין לו רצפה, גג וקירות. מרכיב שני בהגדרת המונח "דירה" מתייחס לייעודו של החדר או התא, והחלופות, הנכללות במרכיב זה, הן בעיקרן שתיים: חלקו האחד אדריכלי, וחלקו האחר מתייחס למטרה העניינית, אותה תשמש היחידה. המרכיב, אותו כיניתי אדריכלי, מתייחס למלים "נועדו לשמש יחידה שלמה ונפרד", ותיאור זה הוא בגדר תוספת מצמצמת: אין די, לעניין זה, שמדובר על אזור המותחם בקירות, ריצפה ותקרה, אלא צריך שתיווצר יחידה שלמה ונפרדת, שיש לה קיום עצמי לאחת מן המטרות, שהובאו שם, שתיים מהן ספציפיות ואחת כללית, היינו, "מגורים" או "עסק", שהן מטרות ספציפיות, או "לכל צורך אחר", שהוא, כמובן, ביטוי כללי, החובק עולם ומלואו.

                     

                    איסור על ביצוע פעולות לשינוי ובנייה ללא קבלת היתר:

                    לפי סעיף 145(א)(2) לחוק התכנון והבנייה יש לבצע כל פעולת בנייה בדירה מבלי שניתן על ידי הוועדה המקומית לתכנון ובנייה שבתחומה נמצאים המקרקעין, למעט שינוי פנימי, כדלהלן:

                    הקמתו של בנין, הריסתו והקמתו שנית, כולו או מקצתו, הוספה לבנין קיים וכל תיקון בו, למעט שינוי פנימי בדירה;

                    בפסקה זו –

                    "שינוי פנימי" – שינוי שאינו נוגע לצד החיצוני של הבנין, אינו פוגע בחזיתו או במראהו או בשלד של הבנין או ברכוש משותף או בצנרת או ציוד אחר המשרתים גם דירות אחרות, אינו פוגע בזולת ואינו משנה את שטחה של הדירה למעט תוספת של שטח מרפסת שנסגרה כדין או את מספרן של יחידות הדיור;

                    כלומר, הוראות חוק התכנון והבנייה מחייבות לבצע פעולות במקרקעין רק לאחר קבלת, למעט מקרים בהם הפעולה תהיה בגדר שינוי פנימי. אם כן, עולה השאלה כיצד קובעים מתי האם פיצול יחידת דיור או הוספת יחידת דיור תיחשב לשינוי פנימי ומתי יהיה מדובר בפעולה אשר מצריכה קבלת היתר. בפסק הדין שניתן בערר (ת"א) 5462/11 מיה שלנגר נדונו מספר מבחנים שנקבעו בפסיקה לצורך קביעה האם מדובר בפיצול המצריך היתר:

                     

                    • מבחן הפרטיות:

                    מבחן הפרטיות נועד לבדוק האם כל אחת מבין יחידות הדיור בדירה שפוצלה מקנה לדייריה פרטיות מיתר הדיירים. לצורך כך נקבעו מספר מבחני משנה אשר בודקים האם הותקנו דלתות שמפרידות בין יחידות הדיור הדירה, האם ישנן מערכת דלתות שמפרידות בין יחידות הדיור השונות באמצעות מבואה משותפת וכניסה נפרדת לכל יחידת דיור וכיו"ב. לצורך הנוחות, יצויינו הנחיות הפסיקה בקשר למבחן הפרטיות, כך:

                    "פרטיות - קיומן של יחידות   המופרדות זו מזו באמצעות דלת המאפשרות פרטיות  לכל אחד ממשתמשי היחידות, אף אם אלה מובילות אל מבואה משותפת, מהווה תנאי הכרחי אך לא מספיק לכך  כי המדובר ביחידות מגורים עצמאיות ונפרדות."

                    • מבחן זהות הדיירים:

                    חיזוק נוסף לכך שמדובר ביחידה נוספת אשר אינה מהווה שינוי פנימי ניתן מכח זהות הדיירים. במקרה בו מדובר בדיירים שאין בינם כל קשר למעט העובדה כי הם גרים באותה דירה ניטה לראות כי מדובר ביחידה עצמאית נפרדת. 

                    "זהות הדיירים - כאשר דיירי היחידות זרים זה לזה, למעט עובדת מגוריהם המשותפת  ביחידות הדיור  שנוצרו בתוך דירת המגורים המקורית, הדבר מעיד בדרך כלל על כך כי מדובר בדירות נפרדות ועצמאיות."

                    • עצמאות התפקוד:

                    מבחן עצמאות התפקוד נועד לבחון האם כל יחידה יכולה לפעול כיחידה עצמאית ללא כל צורך ביחידה הנוספת הסמוכות לה. אגב כך, נקבע כי יחידה אשר קיימים בה מקלחון, שירותים ומטבחון תיחשב ליחידה עצמאית נפרדת, וזאת אפילו אן אין במטבחון כיור.

                    "עצמאות התפקוד - אחד הסממנים המובהקים לכך כי מדובר ביחידות דיור עצמאיות היא קיומן של יחידות אשר כל אחת מהן יכולה לתפקד בצורה עצמאית מבחינת הפונקציות הקיימות בה. כאשר בכל אחת מהיחידות אשר נוצרו בדירה המקורית יש שרותים, מקלחת ומטבחון, הרי  שהדבר יוביל בדרך כלל למסקנה כי המדובר ביחידות דיור נפרדות ועצמאיות. כפי שעולה מהפסיקה כמובא לעיל, אין הכרח כי המטבחון יכלול כיור."

                    לעומת זאת, בפסקי דין אחרים נקבע כי העדר מטבחון בכל אחת מיחידות הדיור מונע מלראות את כל אחת מחידות הדיור כיחידה עצמאית - וזאת במקרים בהם כל יחידות הדיור הנוספות ביצעו שימוש באותו מטבח אשר שימש את כל היחידות ביחד מבלי שלכל דירה יהיה מטבחון.

                    • עצמאות התשתיות:

                    דירה אשר פוצלה למספר יחידות דיור כשלכל אחת מהיחידות יש מונה חשמל ומונה מים נפרד מהווה אינדיקציה לכך כי מדובר בדירה עצמאית נפרדת בעלת תשתיות עצמאיות. 

                    "עצמאות התפקוד - אחד הסממנים המובהקים לכך כי מדובר ביחידות דיור עצמאיות היא קיומן של יחידות אשר כל אחת מהן יכולה לתפקד בצורה עצמאית מבחינת הפונקציות הקיימות בה.כאשר בכל אחת מהיחידות אשר נוצרו בדירה המקורית יש שרותים, מקלחת ומטבחון, הרי  שהדבר יוביל בדרך כלל למסקנה כי המדובר ביחידות דיור נפרדות ועצמאיות. כפי שעולה מהפסיקה כמובא לעיל, אין הכרח כי המטבחון יכלול כיור."

                    יש לציין, כי אין צורך כי כל אותם המבחנים שנקבעו יתקיימו במצטבר, אלא די בהתקיימות של חלק מאותם מבחנים כשההחלטה באם לראות ביחידה הנוספת כיחידה עצמאית נפרדת תיעשה לפי המשקל שיינתן לכל אחד מבין המבחנים שנדונו. כך למשל, במקרים אחרים שלל בית המשפט כי הפיצול שנעשה מהווה יחידה עצמאית נפרדת, ובתוך שכך בפסק דין ת"פ (ת"א) 5036/11 ‏ ‏ מדינת ישראל נ' עזריאל יצחק רינגורט, נקבע כי אין לשלול שהקשר היחידי בין שותפים נובע מתוך שימוש משותף בתשתיות הדירה, כמפורט להלן:

                    "לא הוכח קיומם של שני מטבחים נפרדים. עמדתה של המאשימה מייסדת עצמה על הערכות, ועל אלו לא ניתן לבסס הרשעה בפלילים. המבקרות לא טרחו לבדוק אם צינור הגז מחובר לבלון כלשהו, ואם בלון כזה בכלל מצוי מצדו האחר של קיר הדירה. לכל אלה יש להוסיף את טענותיו של הנאשם, והן מוצקות למדי, בעניין קיומם בדירה של דוּד יחיד, של מתג יחיד לחימום המים בו, ושל נקודה יחידה לחיבורה של מכונת כביסה. ניסיון החיים מוכיח, כי ייתכנו "דירות שותפים" שעל דבר קיומן אין המאשימה מתקוממת, ובהן הקשר היחיד שבין השותפים הוא השימוש המשותף בתשתיות הבית. שותפים אינם נדרשים להיות חברים, קרובי משפחה או בני-זוג. אילו קבעת אחרת נמצאת שולל באחת, ובלא כל צידוק חוקי, מודל נפוץ של מגורי צעירים בעיר תל אביב-יפו. אמת, סוגיית הקִרבה עשויה לספק אינדיקציה נוספת לשימוש שנעשה בדירה, אך לבדה אין היא מכרעת. ומכל מקום, אילו טרחו נציגות המאשימה לברר עם הדיירות את טיב היחסים בינן, אפשר שניתן היה לעמוד על עניין זה לאשורו, תחת שיוטל על בעל הנכס העול להוכיח דבר בנדון."

                    האחריות לביצוע עבודות ללא היתר:

                     

                    ככלל, ישנה חשיבות לגבי זהות מבצע העבודות, אולם אין בכך כדי להסיר מהאחריות הפלילית בשל כך. כלומר, ישנו הבדל באם הבעלים של הנכס שבו בוצע פיצול יחידות כיחידה עצמאית נפרדת ביצע זאת בעצמו או שלחילופין הוא רכש את הנכס לאחר שבוצע פיצול. במקרה בו הבעלים של הנכס ביצע את הפיצול, כך שיהיה עליו להתמודד מול אישום בגין ביצוע עבודות ללא היתר. לעומת זאת, ככול שלא יוכח כי הבעלים הנוכחי ביצע את הפיצול בעצמו יהיה עליו להתגונן מול אישום של שימוש ללא היתר. עניין זה נדון מספר פעמים בפסיקה, וכך נקבע בפסק דין עפ"א (ב"ש) 46461-01-16 מדינת ישראל נ' יניב אוזנה על השוני בין שני העברות הנ"ל, כדלקמן:

                    "המאשימה לא הוכיחה מעבר לספק סביר שבוצעו בדירה עבודות בנייה לאחר שהנאשם רכש בה את הזכויות, ולכן יש לדחות את הערעור בנוגע לעבודות הבניה ללא היתר. לעומת זאת, לעניין העבירה של שימוש בלא היתר, בהתאם למבחנים שנקבעו בפסיקה, המאשימה הוכיחה מעבר לספק סביר את קיום המאפיינים, המלמדים על פיצול הדירה לשתי יחידות דיור נפרדות. כאשר מוכיחה המאשימה מעבר לספק סביר כי קיימות בדירה עבודות בלא היתר, עובר הנטל לכתפי הנאשם להוכיח כי העבירה נעברה שלא בידיעתו וכי נקט בכל האמצעים הנאותים לקיום הוראות החוק. ספק אם הנאשם הרים את הנטל המוטל על כתפיו להוכיח כי לא ידע על הפיצול, אולם אין צורך לדון בכך, מאחר שהוא לא טען ולא הוכיח שהוא נקט באמצעים למניעת העבירה של שימוש בדירה המפוצלת. משכך, יש להרשיע את הנאשם בעבירת השימוש בלא היתר."

                    כמו כן, בנוסף להליך פלילי שעשוי להינקט כנגד הבעלים של הדירה ייתכנו קנסות ועיצומים נוספים אשר יוטלו בעקבות השימוש החורג שנעשה בנכס. זאת ועוד, אפילו הכשרת חריגת הבנייה שנוצרה בעקבות הפיצול עלולה לגרום לחיוב רטרואקטיבי בהיטל השבחה, כופר חניה והוצאות בגין השבחת הנכס שנוצרו בעקבות אישור הקלה לתוספת יחידות דיור.

                     

                     
                    קיבלת צו הפסקת בניה,הריסה?
                    ייעוץ,הכוונה וטיפול -פנה עוד היום!
                    היתרי בניה,הכנת תוכניות,הגשה וליווי עד קבלת ההיתר.

                    חוו"ד מהנדס קונסטרוקטור בכל הארץ-שרות מידי
                    דיווח עפ"יהתקנות החדשות ואישור קונסטרוקטור על בנייה פטורה מהיתר
                     

                    קלינגר היתרי בנייה, רישוי עסקים וייעוץ מוניציפאלי
                     
                    השירות בפריסה כלל ארצית
                    טל': 03-6990132

                    פקס: 6990134 - 03
                    נייד- בן קלינגר 0523-888813
                    www.klinger.co.il
                    דרג את התוכן:
                      0 תגובות   יום ראשון, 2/2/20, 10:35



                      חברות וחברים יקרים,

                       

                       

                       

                      קלינגר שמחה להביא לעיונכם את המדריך לתכנון מוטה תחזוקה בבנייני מגורים - מטעם משרד הבינוי והשיכון 2020.

                       


                       

                       

                       

                      קלינגר היתרי בנייה, רישוי עסקים וייעוץ מוניציפלי
                       
                      השירות בפריסה כלל ארצית
                      טל': 03-6990132

                      פקס: 6990134 - 03
                      נייד- בן קלינגר 0523-888813
                      www.klinger.co.il

                      דרג את התוכן:
                        0 תגובות   יום חמישי, 12/12/19, 18:17

                         

                         

                         הרפורמה ברישוי בניה ועסקים כבר כאן!

                        טיפול בבקשות להיתרים בכל הארץ.(רישוי מקוון)

                        הגשת בקשות להיתרי בנייה ושימוש חורג.

                         

                        הכשרת חריגות בנייה. 

                        בקשות לשינוי תב"ע.


                         ייעוץ וטיפול בכל סוגי הרישיונות

                        ליווי מקצועי עד לקבלת הרישיון

                        זירוז הליכים בירוקרטיים

                        קבלת רישיון העסק בדרך המקצועית והמהירה ביותר

                        ליווי וייצוג בין הגופים הנדרשים לספק אישורים:

                        בתי מרקחת.

                        מעבדות לא רפואית - כימית, מיקרוביולוגית וביולוגית 

                        מעבדות רפואית.

                        אחסנת ומכירת גז.

                        תחנות דלק.

                        תחנות כח.

                        שימוש בחומרי הדברה.

                        בתי אוכל.

                        בתי קירור.

                        אשפה ופסולת, למעט פסולת חומרים מסוכנים.

                        שפכים וקולחין.

                        חומרי חיטוי או ניקוי.

                        מתכת, מוצריה ומוצרים בעלי מרכיב מתכתי.

                         

                        בתי מלון,אכסניות , מלוניות.

                        קבלת הרישוי מותנית באישורים מגופים עירוניים וממשלתיים שונים, הבודקים היבטים של העסק וקובעים אם הוא עומד בכל התקנים והנהלים הבטיחותיים והחוקיים. קיים איסור חד משמעי בישראל על הפעלת בית עסק מהסוג המפורט למעלה, ללא רישיון עסק. אי קבלת רישיון או ביטול רישיון קיים מובילים לפתיחה בהליכים משפטיים.

                        הדרישות משתנות בהתאם לסוגי הארגונים השונים, מפעל המטפל בחומרים מסוכנים יידרש לעמוד  בדרישות שונות מאשר מוסך וכו'. כמו כן, בעיריות שונות, קיימים נהלים ודרישות שונים ולכן יש להכיר היטב את מדיניות העירייה בעיר בה ממוקם העסק.
                        קלינגר רישוי עסקים והתרי בניה  בעלת ניסיון רב שנים בתהליך רישוי לעסקים, החברה מכינה את התכניות הרלוונטיות, פועלת מול הגופים השונים ומלווה את הלקוח מהגשת הבקשה עד לקבלת רישיון העסק.

                        1. כיבוי אש.
                        2. משרד הבריאות.
                        3. המשרד לאיכות הסביבה.
                        4. משרד הכלכלה.
                        5. משטרת ישראל
                        6. משרד החקלאות
                        .

                        מעל ל 30 שנות ניסיון מול המערכת הביורוקרטית.

                         

                        בן קלינגר היתרי בנייה, רישוי עסקים וייעוץ מוניציפאלי
                         
                        השירות בפריסה כלל ארצית
                        טל': 03-6990132

                        פקס: 6990134 - 03
                        נייד- בן קלינגר 0523-888813
                        www.klinger.co.il
                        דרג את התוכן:
                          6 תגובות   יום חמישי, 10/10/19, 13:02
                          דרג את התוכן:

                            פרופיל

                            benklinger
                            1. שלח הודעה
                            2. אוף ליין
                            3. אוף ליין

                            ארכיון

                            פיד RSS

                            הפעילות שלי