כותרות TheMarker >
    ';

    פיד RSS

    קלינגר רישוי עסקים והתרי בנייה

    הוצאת רישיון עסק,בקשות לשימוש חורג,היתרי בנייה ,זירוז הליכים בירוקרטיים,אדריכלות והנדסת מבנים.

    תכנים אחרונים

    0 תגובות   יום שני, 22/12/14, 09:16

    הוועדה המחוזית אישרה: 1,200 דירות חדשות במתחם השלישות ברמת גן

     

     

    20% מהדירות יהיו דירות קטנות בשטח של 63 מ"ר. 10% מהדירות יהיו בשטח של 75 מ"ר ו- 35% מהדירות ייבנו בשטח של עד 120 מ"ר

    ''

    1,200 דירות חדשות במתחם השלישות ברמת גן

    הקמתו של מתחם מגורים חדש במקום בסיס השלישות הצבאית ברמת גן – קיבלה אור ירוק. הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה מחוז תל אביב, אישרה השבוע את תוכנית "מתחם גנים". התוכנית מאפשרת בניית 1,200 דירות חדשות במגדלים של עד 47 קומות.

    בסיס השלישות ברמת גן צפוי להתפנות עד חודש אוקטובר 2018, זאת במסגרת פינוי בסיסי צהל במרכז הארץ לטובת בניית 53 אלף דירות חדשות.

    הקרקע בת 70 דונם תיועד למגורים, מוסדות ציבור, מסחר ושטחים ציבוריים פתוחים (25 דונם). מדובר במגרש השוכן בין הרחובות בן גוריון ממזרח וקריניצי ממערב.

    לפי התוכנית ייבנו במקום 1,200 דירות חדשות במגדלים בני 33-47 קומות. 20% מהדירות יהיו דירות קטנות בשטח של 63 מ"ר. 10% מהדירות יהיו בשטח של 75 מ"ר ו- 35% מהדירות ייבנו בשטח של עד 120 מ"ר.

     

     

    קלינגר היתרי בנייה, רישוי עסקים וייעוץ מוניציפאלי
     
    השירות בפריסה כלל ארצית
    טל': 03-6990132

    פקס: 6990134 - 03
    נייד- בן קלינגר 0523-888813
    www.klinger.co.il

    דרג את התוכן:
      1 תגובות   יום ראשון, 15/6/14, 17:44

       צור קשר

       

       
      משרד קלינגר היתרי בנייה, רישוי עסקים וייעוץ מוניציפלי מתמחה בייעוץ ייצוג ועבודה מול  גורמים מוניציפליים הקשורים בהוצאת היתרי בניה, תכנון ערים וסביבה, מיסוי,רישוי עסקים,בקשות לשימוש חורג,שינוי יעוד,הכשרת חריגות בניה,ביטול צווי סגירה,הפסקת עבודה,צווי הריסה.
      בקשות לשינוי תב"ע ,היתרי בניה,אדריכלות, קידום בקשות , זרוז הליכים ביורוקרטים ,יעוץ סטטוטורי,הסדרים והסכמים עם הרשויות,שרותי הנדסה ופקוח על הבניה. 

       המשרד מספק מענה ייעוצי ללקוחות פרטיים, עסקיים, משרדי עו"ד,אדריכלים, גורמים ומוסדות,  בהם חברות בניה, ניהול נכסים והחזקה, רשתות קמעוניות, יבואנים, מושבים,קבוצים, מתקני צבא ובסיסים.
      רישיונות עסק  לאולמות וגני אירועים,  בתי ספר, גני ילדים, פעוטונים,  מכללות וישיבות,  מפעלי תעשייה, חברות היי טק ומחשבים, 
      מרכזי קניות וקניונים,  בנקים וחברות ביטוח,  מכוני יופי ובריאות, בתי מרקחת,חדרי כושר,קנטרי  קלאב, בריכות שחייה,מתקני ספורט,מספרות,מוזאונים,בתי קולנוע,בתי אבות,יבואני רכב,תחנות דלק,חניונים ואולמות תצוגה,בתי מלון,מלוניות,אכסניות,מחסנים,רישיונות לאירועים חד פעמים בכל הארץ.

       תחומי הייעוץ והשירותים של קלינגר היתרי בנייה, רישוי עסקים וייעוץ מוניציפלי:

       

      יעוץ  וקידום סטטוטורי לחברות יזמות ובניה בכל הארץ!

      ייעוץ טלפוני ללא תשלום.

                  03-6990132      


        

       

      המשרד מעניק לקהל לקוחותיו שירות איכותי, מהיר, אמין ודיסקרטי. יתרון בהיכרות מעמיקה עם הפרוצדורות והבירוקרטיה ברשויות השונות , תוך כדי זירוז הליכים וחיסכון בכסף רב.
       הטיפול הינו אישי וצמוד לכל לקוח בהתאם לצרכי העסק.

        טיפול וייצוג  בכל ההליכים הביורוקרטיים, תוך שימוש בידע, ניסיון והכרת המערכות על בוריין ברשויות ומשרדי הממשלה מכל סוג:

      • עיריות
      • רשויות מקומיות
      • רשויות אזוריות
      • ועדות מקומיות ומחוזיות
      • משרדים ממשלתיים
      • משרד הבריאות
      • המשרד להגנת הסביבה
      • משרד הפנים
      • משרד הדתות
      • ועדות ערר
      • משרד ההגירה
      • משרדי שלטונות המס
      • המוסד לביטוח לאומי
      • המשרד לבטיחות ולגהות
      • משרדי הטאבו
      • מכון התקנים
      • מנהל מקרקעי ישראל
      • מועצות מקומיות


        רישוי עסקים,היתרי בנייה,בקשות לשמוש חורג-ייצוג מול הרשויות בכל הארץ !  משרד הבריאות,המשרד לאיכות הסביבה,כיבוי אש,משטרה,השרות הוטרינרי ועוד.תמ"א 38 התרי בניה ורשוי עסקים צור קשר                                                                                                                                

       03-6990132

      0523-888813

       

       

      דרג את התוכן:
        0 תגובות   יום שבת, 14/12/13, 20:55

        主页
        联系我们
        经营许可和之前,当局的代表。
        建筑许可
        工程服务和建筑受损
        审核施工缺陷
        תמ"א 38 结构加强
        减少税收和地方税收
        有用的链接
        科林格改善房地产有限公司
         

         

         

         

                                       
         

           联系我们

         

         
        科林格,建筑许可和市级商业许可证的咨询专业咨询和表示法在市政景观与签发建筑相关的因素许可证、 规划和环境、 税收、 商业登记、 分区更改、 步、 准备施工超支的请求取消订单关闭,终止,拆除。
        海法炼油厂网站更改请求,建筑许可证、 应用程序、 体系结构、 晋升程序必须官僚、 法定的咨询、 安排和协定与当局、 工程服务及施工监理。

        该公司为私人客户、 业务磋商、 法律公司、 建筑师、 行为者和机构,包括建筑公司、 物业管理和维修、 零售连锁店、 进口商、 座位、 cbocim、 军事设施和基地提供解决方案。
        经营许可证和事件会堂、 学校、 幼儿园、 托儿所、 院校及会议、 工业企业、 高科技和计算机
        购物中心和商场、 银行和保险公司、 健康和美容美发、 药房、 健身房、 乡村俱乐部、 游泳池、 体育设施、 博物馆、 电影院、 家园、 汽车进口商、 加油站、 停车场和陈列室,酒店、 汽车旅馆、 招待所、 仓库、 次事件许可证遍布全国各地。

         咨询和科林格建筑许可证、 市政经营许可和咨询的服务领域:

         

        咨询和法定的建设与发展公司全国的 !

        免费电话咨询。

                    03-6990132 begin_of_the_skype_highlighting ''03-6990132 ללא תשלום  end_of_the_skype_highlighting      


          

         

        该公司为客户端提供最优质的服务,快速、 可靠和谨慎。程序和官僚的各有关当局加快程序和存钱的深层知识的优势。
        治疗是私人和个人到每个客户端根据业务的需要。

        治疗和所有官僚程序、 知识、 经验和了解系统在洛里昂在政府各部委以及当局的任何种类的表示形式:
        • 自治市
        • 地方当局
        • 区域当局
        • 地方委员会和理事会
        • 政府合署
        •  生部
        • 环境保护部
        • 内政部
        • 宗教事务部
        • 上诉委员会
        • 入境事务处
        • 美国国税局办公室
        • 全国保险协会
        • 办公室的安全及  生
        • 土地注册处办事处
        • SII
        • 以色列土地管理
        • 地方议会

          业务许可、 许可证、 帮助与当局在全国占的比例过高的请求 !健康、 环境、 消防、 警察、 兽医服务等部部。תמ"א 38 התרי בניה ורשוי עסקים 联系我们                                                                                                                               

         03-6990132 begin_of_the_skype_highlighting ''03-6990132 ללא תשלום  end_of_the_skype_highlighting

        0523-888813

         

         

        若要使用 paypal 支付

                         ''            
         

         

         

         
         
         
         
         

        科林格建筑许可证,市政业务许可和咨询
        全国范围内部署实用工具
        电话: 03-6990132 begin_of_the_skype_highlighting ''03-6990132 ללא
        传真: 03-6990134 begin_of_the_skype_highlighting ''03-6990134 ללא

        移动-本科林格-0523 888813

        Www.Klinger.co.il

        科林格改善房地产有限公司
        52 梅开始、 索诺尔塔办事处创造价值
        电子邮件: klinger_b@bezeqint.net 

        减少税收和价格|经营许可和之前,当局表示|工程服务和建筑用户|联系我们|网站地图

         

        דרג את התוכן:
          1 תגובות   יום שבת, 25/5/13, 21:39

           

           

          ''
          כל המומחים >> בנימין קלינגר  ''
          http://cafe.themarker.com/image/2856879/
          משרד קלינגר התרי בנייה, רשוי עסקים וייעוץ מוניציפלי מתמחה בייעוץ בתחומים מוניציפליים הקשורים   בתכנון ערים וסביבה,מיסוי, רישוי עסקים , בקשות לשמוש חורג,היתרים והנדסה.
           המשרד מספק מענה ייעוצי ללקוחות פרטיים, עסקיים, גורמים ומוסדות, בהם חברות ניהול נכסים ואחזקה, רשתות קמעונאיות, יבואנים, מושבים וקיבוצים, מתקני צבא ובסיסים, אולמות וגני אירועים, בתי ספר, מכללות וישיבות, מפעלי תעשייה, חברות היי טק ומחשבים, מרכזי קניות וקניונים, בנקים וחברות ביטוח, מכוני יופי ובריאות, חדרי כושר, קאנטרי קלאב, בריכות שחייה, מתקני ספורט, מספרות, מוזיאונים, בתי קולנוע, אולמות כנסים, מסעדות, בתי חולים, בתי אבות, יבואני רכב, חניונים ואולמות תצוגה וכן נכסים שאינם בשימוש.

          .03-6990132
          תחומי הייעוץ והשירותים של קלינגר היתרי בנייה, רישוי עסקים וייעוץ מוניציפאלי:

           

          יעוץ  וקידום סטטוטורי לחברות יזמות ובניה בכל הארץ!

          ייעוץ טלפוני ללא תשלום.

                      03-6990132      


            

           

          המשרד מעניק לקהל לקוחותיו שירות איכותי, מהיר, אמין ודיסקרטי. יתרון בהיכרות מעמיקה עם הפרוצדורות והבירוקרטיה ברשויות השונות , תוך כדי זירוז הליכים וחיסכון בכסף רב.
           הטיפול הינו אישי וצמוד לכל לקוח בהתאם לצרכי העסק.

            טיפול וייצוג  בכל ההליכים הביורוקרטיים, תוך שימוש בידע, ניסיון והכרת המערכות על בוריין ברשויות ומשרדי הממשלה מכל סוג:
          • עיריות
          • רשויות מקומיות
          • רשויות אזוריות
          • ועדות מקומיות ומחוזיות
          • משרדים ממשלתיים
          • משרד הבריאות
          • המשרד להגנת הסביבה
          • משרד הפנים
          • משרד הדתות
          • ועדות ערר
          • משרד ההגירה
          • משרדי שלטונות המס
          • המוסד לביטוח לאומי
          • המשרד לבטיחות ולגהות
          • משרדי הטאבו
          • מכון התקנים
          • מנהל מקרקעי ישראל
          • מועצות מקומיות

             טלפון 03-6990132
          נייד- בן קלינגר 0523888813
          אתר אישי: http://www.klinger.co.il/ טלפון: 052-3888813 מקצוע: יועץ מונציפלי תואר: מנכ"ל קלינגר השבחת נדל"ן בע"מ תגיות התמחות: רישוי עסקים,‏ היתרי בניה,‏ ארנונה,‏ תמ"א 38,‏ חיזוק מבנים,‏ רעידות אדמה,‏ ליקויי בניה,‏ בנייה,‏ בניה,‏ בניית בית
           

           

          http://www.stips.co.il/expert.asp?id=9226

           

           

           

          דרג את התוכן:
            1 תגובות   יום שבת, 27/4/13, 23:30

            הוצאת היתר בנייה בקלות ובמהירות

             
             

            ''לפי חוקי התכנון והבניה, כמעט כל שינוי במבנה טעון היתר וכל בניה ללא היתר היא עבירה פלילית שעונשה בצידה.


            משרד קלינגר היתרי בנייה, רישוי עסקים וייעוץ מוניציפלי מתמחה בהוצאת היתרי בניה ויוכל לסייע לך לאשר תכניות בקלות ובמהירות.

             

             

             


            נמאס לך להתמודד עם הרשויות?

            צור קשר ונשמח לסייע בפתרון יצירתי לבעיה שלך


            קבלת היתר בנייה היא הליך ארוך ומתיש. על מנת לקבל את ההיתר תצטרכו להתמודד מול מערכת בירוקרטית לא קלה, כאשר חוסר היכרות עם הנהלים השונים עלול להוביל לכך שתכלו את זמנכם לריק,תוציאו סכומים מבוזבזים ולא תצליחו להשיג את היתר הבניה הדרוש לכם".  


            • התמצאות מלאה בסבך החוקים והתקנות מאפשרת לנו למצוא פתרונות גם לבעיות מורכבות.
            • ההיכרות שלנו עם המערכת ועם האנשים שממנה היא מורכבת מאפשרת לנו לספק לך פתרונות מהירים ולזרז את ההליך ביורוקרטי.
            • שירות אישי, מקצועי ומהיר – עד לפתרון הבעיה.
            • טיפול בקבלת טופס 4 ותעודת גמר.
             
            המשרד מטפל בהוצאת היתרי בניה לכל סוגי העבודות, החל מהיתרי בניה לעבודה מצומצמת כמו התקנת גדר או פרגולה, דרך התקנת פנלים סולריים או סגירת מרפסת וכלה בהוצאת היתרים לבניית קומה נוספת, הוספת מעלית או בניית בניין חדש.

             

             


            קלינגר התרי בניה, רשוי עסקים וייעוץ מוניציפאלי
            השירות בפריסה כלל ארצית
            נייד: 3888813 - 052
            טל': 03-6990132
            פקס: 6990134 - 03
            דוא"ל: klinger_b@bezeqint.net
            www.klinger.co.il

            דרג את התוכן:
              1 תגובות   יום שבת, 12/1/13, 21:28

              שימוש חורג והליך קבלת רישיון העסק בתל אביב

               

               

              אנו מטפלים בבקשות לשימוש חורג בכל הארץ!

              03-6990132 פנה עוד היום לייעוץ טלפוני חינם.

               שימוש חורג 
              שימוש חורג 

              על פי הנחיות היועץ המשפטי לממשלה בנוגע לרישוי עסקים במבנים שאינם מוסדרים, במקביל לבדיקת גופי הרישוי השונים, המחלקה לביקורת תכניות ושימושים חורגים בודקת אם הבקשה תואמת את דיני התכנון והבנייה בנושאים הבאים:

              • חוקיות המבנה והיתר הבנייה.
              • באם אין היתר בנייה – מידת העמידה בהגדרות המאפשרות רישיון עסק ללא היתר בנייה.
              • התאמת השימוש בנכס לייעוד המבנה על פי היתר הבנייה ותכנית בניין עיר (תב"ע).

              אם השימוש אינו תואם את היתר הבנייה או התב"ע (תוכנית בניין עיר),
              חייב בעל העסק להגיש בקשה לקבלת היתר לשימוש חורג.
              תעריפים ואגרות לרישוי עסק

               
               
              מה עלי לעשות אם העסק מהווה שימוש חורג? 
              אם העסק מהווה שימוש חורג, תישלח אליך הודעה מפורטת באשר להמלצות הוועדה המייעצת של מינהל ההנדסה. יידרש ממך להגיש בקשה לשימוש חורג (אצל מרכזת הוועדה לשימושים חורגים שבאגף רישוי עסקים), להביא הסכמה של בעלי הנכס, ולהביא טופס הצהרת מהנדס בדבר יציבות המבנה. לאחר מכן עליך לקבל הפניה לחברת פרסום להפצת מודעות לשכנים של העסק והחלקה עליה נמצא העסק, ולפרסם הודעות בעיתונות.
              אם תעלנה התנגדויות, תישלח אליך הזמנה לוועדת התנגדויות. 
              הבקשה תידון בוועדת המשנה לתכנון ולבנייה.
              אם תאשר ועדת המשנה לתכנון ולבנייה את הבקשה, יידרש על פי הצורך להשלים את ההליך (לשלם אגרת היתר בנייה והיטל השבחה ולהציג פתרונות חנייה אם יידרשו).
               
              תהליך שימוש חורג 
              1. הבקשה נדונה בועדה מייעצת ומתפרסמת המלצת הוועדה.
              2. נשלח מכתב לבעלים להגיש בקשה לשימוש חורג ולבצע פירסומים בעיתונים. לשם ביצוע הפרסומים הנ"ל יש לפנות ישירות לחברת הפרסום "טלנכסים", בפרטי הקשר המופיעים מטה. במקרים חריגים ניתן להגיש בקשה לפטור מפרסום על ידי פנייה בכתב למרכזת הועדה לשימושים חורגים.
              3. לאחר 14 יום מרכזים התנגדויות (אם יש).
              4. הבקשה נידונה בועדת התנגדויות (אם יש).
              5.הבקשה נידונה בועדה מקומית. לפרוטוקולי הועדה המקומית של רישוי עסקים
              6. אם ההחלטה חיובית - בעל העסק יידרש לשלם היטל השבחה ואגרת ש.ח.
              7. אם ההחלטה שלילית - יוצא סירוב לבקשה ומפסיקים לטפל בבקשה. 
              8. תוך 30 יום ניתן להגיש ערעור לועדת ערר (פרטי הקשר מופיעים מטה).
              9. הבקשה נידונה בועדת ערר ומתפרסמת החלטה (אם יש).
              10. פועלים לפי החלטת ועדת ערר (אם יש).
              11. מתפרסמת החלטה סופית של שימוש חורג עם תנאים

               

              קלינגר מטפלת בבקשות לשימוש חורג והגשות להיתרי בנייה מול עיריית תל אביב.

              לפרטים: קלינגר       03-6990132

               

              דרג את התוכן:
                3 תגובות   יום שני, 2/7/12, 00:51

                כניסת מפקחי בנייה לבית ללא צו
                פסק הדין ניתן ב-יום ראשון 21 פברואר 2010

                בית משפט לעניינים מקומיים ירושלים   לפני כבוד השופטת תמר בר-אשר צבן                                             תיק מס': ת"פ 09 / 743                                                                          
                המאשימה: מדינת ישראל נ ג ד הנאשמים: 1.  אלעזר קרבסי   
                2.  שושנה קרבסי   בא-כוח המאשימה:  עו"ד עמיר שקד, עו"ד חיים נרגסי 
                הנאשמים – בעצמם   הכרעת דין הנאשמים מזוכים מן העבירה שבה הואשמו. בכתב האישום הואשמו הנאשמים בעבירה לפי סעיפים 217 ו-257 בחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965, בכך שמנעו ממפקח בניה להיכנס לבית מגוריהם כדי למלא את תפקידו. השאלות הטעונות הכרעה הן שלוש: הראשונה, האם דרוש קיומו של תנאי מקדמי כדי שיוכל מפקח בניה להיכנס לבית מגורים ולמלא את תפקידו בהתאם לסעיף 257 בחוק התכנון והבנייה. השנייה, האם רשאי מחזיק בבית מגורים לסרב שמפקחי בנייה יכנסו לבדוק את ביתו. השלישית, מהו ההליך המתאים והנכון שבו יש לנקוט במקרה של סירוב לאפשר כניסת מפקח לבית מגורים. הנאשמים לא חלקו על העובדות המבססות את האישום, שלפיהן לא איפשרו למפקחי בניה להכנס לביתם, אך טענו שלא הייתה סיבה לכניסת המפקחים לביתם, וכי היה זה חלק ממסע התנכלות כלפיהם מצד המאשימה ונציגי עיריית ירושלים. לפיכך לטענתם, יש לזכותם מטעמי הגנה מן הצדק. אקדים ואומר כי הוכח שלכאורה נעברו עבירות בניה בביתם של הנאשמים, ולא הוכח שמפקחי הבניה פעלו מתוך רצון להתנכל לנאשמים. למרות זאת, הגעתי למסקנה כאמור, כי יש לזכות את הנאשמים מטעמים אחרים, שיפורטו עתה. תחילה נעמוד על עיקרי העובדות, על הראיות ועל טענות הצדדים. לאחריהם נדון בשאלות הטעונות הכרעה. א. עובדות כתב האישום ורקע דיוני 2. על-פי עובדות כתב האישום, ביום 15.1.2009 נמסרה לנאשמים הודעת כניסה למקרקעין לפי סעיף 257 בחוק התכנון והבניה. ההודעה ניתנה על-ידי מפקח בניה שהוסמך על-ידי הוועדה המקומית לתכנון ולבניה בירושלים לפעול לפי סעיף זה, ובה נאמר שביום 19.1.2009, בין השעות 12:00-11:00, יבקר מפקח בניה בנכס ברחוב דרך החורש 2 בשכונת רמות בירושלים, שהנאשמים הם בעליו והמחזיקים בו, וזאת כדי לבדוק אם קויימו לגביו הוראות חוק התכנון והבניה והתקנות שהותקנו על-פיו. ביום 19.1.2009 בשעה 11:00 הגיעו מפקחי הבניה וביקשו להיכנס, אך איש לא פתח להם את דלת הבית. באותו יום, נמסרה לנאשמים הודעה נוספת לפי סעיף 257, שבה נאמר שביקור נוסף ייערך ביום 22.1.2009, בין השעות 12:00-11:00. ביום 22.1.2009 בשעה 11:00 הגיעו מפקחי בניה וביקשו להיכנס, ואולם גם הפעם, איש לא פתח את דלת הבית. 3. בתשובתם לאישום אישרו הנאשמים שהם מתנגדים לאפשר למפקחי הבניה להיכנס לביתם. תחילה טען הנאשם שהיו מפקחים בביתו, אך משהתברר שכנוונתו לאנשי מחלקת הגיזברות בעירייה, הבודקים את הנכס למטרת קביעת הארנונה, הוסיף, שאם טרם היו מפקחים, אזי הוא מתנגד לביקורם בביתו. כך מאחר שהמניע לביקור המפקחים בביתו אינו אלא נקמנות אישית בו. לשאלת בית המשפט הוסיף שיאפשר לבדוק את ביתו רק מבחוץ. הנאשמת אישרה שסירבה לאפשר למפקחים להיכנס לביתם. לאור הודאת הנאשמים בעובדות כתב האישום, וטענתם שיש לזכותם מטעמי הגנה מן הצדקת מאחר שלטענתם, מטרת ביקור המפקחים היא נקמנות בנאשם, ביקש התובע שיישמעו ראיות. 4. ישיבת ההוכחות התקיימה ביום 21.10.2009. בסופה הותר לנאשמים להשלים את ראיותיהם, ואלו הוגשו, לאחר ארכה להגשתם, ביום 8.12.2009. תגובתה של המאשימה לכך הוגשה ביום 18.1.2010. בהסכמת הצדדים, הכרעת הדין ניתנת בהיעדרם. ב. הראיות מטעם הצדדים (1) ראיות המאשימה 5. מטעם המאשימה העיד מר אבישי זלצר, מפקח הבניה במחלקת הפיקוח על הבנייה בעיריית ירושלים. בעניין עובדות כתב האישום העיד, שביקורו הראשון בביתם של הנאשמים היה ביום 15.1.2009 יחד עם המפקחת ילנה גרוסמן. לאחר שראו לשכאורה נעברו בנכס עבירות בניה, ביקשו להיכנס אל הבית. הנאשמת ביקשה שיגיעו בפעם אחרת, בעת שבעלה, הנאשם, בבית. לכן מסרו המפקחים לידיה הודעת כניסה למקרקעין לתאריך 19.1.2009 (ת/1). ביום 19.1.2009 הגיע המפקח זלצר שוב לביתם של הנאשמים עם המפקחת ילנה גרוסמן, וגם הפעם סירבה הנאשמת לאפשר להם להיכנס מהנימוק שבעלה, הנאשם, אינו בבית. גם הפעם נמסרה לה הודעת כניסה למקרקעין למועד אחר, לתאריך 22.1.2009 (נ/2). במועד זה, 22.1.2009, לא פתחה הנאשמת את הדלת, וכניסת המפקחים לבית לא התאפשרה (עמ' 1 בפרוטוקול). 6. בחקירה הנגדית השיב המפקח לשאלות של הנאשם שעסקו בטענותיו באשר לסיבת הביקור שהתבקש בביתם של הנאשמים. המפקח אישר שבעת ביקוריו לא ראה חומרי בנייה או פועלים וגם לא ראה שעובדים במקום (עמ' 1). כך גם אישר שביום 15.1.2009 הגיעו המפקחים במישרין ובמיוחד אל ביתם של הנאשמים, הגם שברחוב שבו הם גרים נעברו עבירות בניה נוספות שמטופלות על-ידי מחלקת הפיקוח על הבניה. עוד אישר, שהביקור לא נערך בעקבות דיווח ("הלשנה") על עבירת בנייה בביתם של הנאשמים. יחד עם זאת טען המפקח, שלא נשלח "על רקע נקמנות אישית" (עמ' 2). לדבריו, במסגרת סיורי הפיקוח שהוא עורך בשכונת רמות, התעורר חשד שבבית נעברו עבירות בניה. לתמיכה בטענה זו הגיש שש תמונות, שהנאשם אישר שבהן נראה ביתו (ת/3 עד ת/6). בתמונות נראית מרפסת מעל קונסטרוקציית פלדה, שלדברי המפקח לא נמצא לה היתר (ת/6), וגרמי מדרגות משני צידי הבית, המובילים אל קומת המרתף (ת/3 ו-ת/4 גרם מדרגות אחד, ת/5 גרם מדרגות שני), בעוד שעל-פי היתר הבניה הותר גרם מדרגות המוביל למרתף רק מתוך הבית (עמ' 2). 
                  
                בעניין טענת הנאשם, שהבניה המתוארת קיימת עשרות שנים, וכי ביקורי המפקחים נבעו מרדיפתו בזמן שמנוהלים נגדו הליכים בעניין עבירות בניה ברחוב שמואל הנביא, השיב המפקח שמדובר באיזור אחר, שאינו בתחום אחריותו, ושאינו מתואם עם מפקחי הבניה שאחראיים על איזורים אחרים (עמ' 3). באשר לטענת הנאשם ששטח ביתו נמדד על-ידי אנשי הגזברות בעירייה לשם קביעת הארנונה, השיב המפקח שתרשים שנערך למטרת ארנונה אינו מספיק לאכיפת עבירות על חוקי התכנון והבניה (שם). (2) ראיות הנאשמים  הנאשם 1, מר אלעזר קרבסי 7. בעניין עובדות כתב האישום העיד הנאשם שאינו בעליו של הבית הנדון, אלא הוא שוכר אותו, כפי שמופיע ברישומי הארנונה (שלא הוגשו), והוא גר בו שתים-עשרה שנים (עמ' 3, 4). לטענתו, לא נכח באף אחד מהביקורים של מפקחי הבניה, והוא מניח שאשתו, הנאשמת, הייתה (עמ' 3, 4). הוא איפשר להיכנס לביתו כדי למדוד את שטח הבית, כפי שניתן לראות בתשריט שנערך (נ/1), הגם שלא ידע שמדובר באנשי הגיזברות של העירייה (עמ' 4-3). הוא חוייב בתשלום ארנונה בסכום גבוה, הוטל עיקול על כספיו והוא הגיש השגה (נ/2, נ/3) (עמ' 4). לטענתו, די בתשריט מדידה זה, שכולל את קומת המרתף, ואין צורך בביקור המפקחים (עמ' 4). במענה לשאלות בחקירה הנגדית הדגיש שבעת מדידת הבית, לא ידע ש"זו הגזברות". לטענתו, פנה אל המחלקה המשפטית כדי שישתמשו במדידה זו, אבל הם פועלים נגדו באופן אישי ובכל מקרה ישלחו פקחים לכל נכסיו וימשיכו להגיש נגדו כתבי אישום עד שיעזוב את ירושלים (עמ' 5). 
                  
                מתשריט המדידה (נ/1) עולה שהמדידה נערכה בתאריך 23.2.2009, כחודש לאחר ביקורי המפקחים. 8. בעניין טענותיו שהמפקחים פעלו מתוך נקמנות בו, אמר הנאשם דברים חריפים, שלפיהם מתנכלים לו בכל דרך אפשרית, לרבות במתן הודעת קנס בעניין הכלב שלו, החרמת קרוואן ועוד. כך פירט בהרחבה שורה של הליכים שלטענתו ננקטו נגדו על-ידי המאשימה ועיריית ירושלים שמגיעים לכדי התעללות ונקמנות בו ובבני משפחתו, לרבות באימו (עמ' 5-3). במענה לשאלת בית המשפט, אמר הנאשם כי פרט לתשריטים, אינו מוכן שייכנסו לביתו, כדבריו: "אני לא מוכן לתת להם את התענוג לפגוע בי אישית ובפרטיות שלי ולהיכנס אלי הביתה ... " (עמ' 4).  הנאשמת 2, הגב' שושנה קרבסי 9. הנאשמת אישרה שהיא והנאשם גרים בבית הנדון כשתיים-עשרה שנים (עמ' 5), ושקיבלה את הודעות הכניסה למקרקעין, אך הוסיפה שהיא חשדנית בעניין מתן אפשרות כניסת זרים לביתה. לטענתה, בדרך זו נגנבו מהם אופנוע, אופניים של הילדים, ונגררת לרכב. למפקחים לא היה  מסמך שמזהה אותם, הם לא לבשו מדים או כל דבר אחר שאיפשר לזהותם לפי תפקידם (עמ' 5). עוד אישרה שבשני הביקורים של המפקחים אמרה שהיא מעדיפה שבעלה יהיה בבית בעת הביקור. על הביקור השלישי אינה יודעת (עמ' 6-5). את הודעות הכניסה למקרקעין השאירה לבעלה במקום שבו היא משאירה עבורו מסמכים. לטענתה, מדידת הנכס על-ידי הגזברות נעשתה בין שני ביקורי המפקחים, ואז לא ידעה שאלו אינם מפקחי בניה. עובדה זו התבררה לה רק בדיון הראשון בתיק זה (עמ' 6). 10. בעניין התנגדותה העקרונית לביקורם של המפקחים בביתה אמרה הנאשמת דברים אלו: "זה עניין עקרוני העניין של הפרטיות, אנחנו מרגישים לא מוגנים ואני מרגישה בתקופה של השנה וחצי האחרונים אנחנו מותקפים וזה עניין עקרוני כי זה מגיע עד הבית. לו העירייה רוצה לשלוח ואפילו גם מחלקת ארנונה שזה עכשיו התברר לי וגם פקחים, אז היה צריך לעשות זאת בצורה מסודרת, לשלוח מכתבים ולומר לי שכך צריך להגיע ולא לשלוח אלי אנשים פתאום לדבר אחד ואח"כ פתאום לדבר אחר מבלי להודיע ואני לא מבינה את כל ההנהלות והעניין. זה עניין עקרוני ועניין הבית זה עניין של עיקרון ואני רוצה להרגיש מוגנת בביתי וגם הרשויות שהן חזקות ויש להן המון כוח, צריך לרסן אותו" (עמ' 6).  מסמכים מטעם הנאשמים 11. ברשות בית המשפט הגיש הנאשם ביום 9.12.2009 מסמכים רבים בעניין הליכים שונים שלטענתו ננקטו נגדו במשך כשנה וחצי, שבאמצעותם ביקש לבסס את טענתו, שכתב האישום הוגש על רקע רדיפתו. המסמכים מתייחסים להליכים הבאים (מרביתם בבית-משפט זה, אלא אם כן נאמר אחרת): (1) שני צווים מינהליים לסגירת עסקים ברחוב שמואל הנביא 7 בירושלים, והליך בב"ש 9921/08 בבית משפט השלום בירושלים, שבמהלכו בוטלו הצווים ביוזמת העירייה. (2) ב"ש 12669/07 בעניין צו הריסה מינהלי, שבעקבותיו נוהל הליך אזרחי בת"א 1344/09 בבית משפט השלום. (3) בדיקת הבית הנדון על-ידי גזברות העירייה, חיוב רטרואקטיבי בארנונה, והשגה על כך. (4) החרמת קרוואן משפחתי המשמש לטיולים. (5) כתב האישום בתיק הנדון. (6) שתי הודעות קנס בשל יציאת כלב קטן בבעלותו מהבית כשאינו מוחזק. (7) ב"ש 599/09 בעניין צו הריסה לפי סעיף 212 על כל החנויות שלו ברחוב שמואל הנביא 7. (8) כתב-אישום בת"פ 3883/08 בשל בניה לא חוקית ברחוב שמואל הנביא 7. (9) כתב אישום בת"פ 3444/09 בשל אי קיום צו שיפוטי שניתן בת"פ 11950/03. (10) כתב-אישום בת"פ 5096/08 בשל ניהול עסק ללא רישיון ברחוב שמואל הנביא 7. (11) הודעת מחלקת מבנים מסוכנים המתייחסת למבנים ברחוב שמואל הנביא 7. (12) כתב-אישום בת"פ 8705/08 בשל אי קיום צו שיפוטי שניתן בת"פ 10977/05. (13) ב"ש 10902/08 בעניין צו הריסה לנכס ברחוב שמואל הנביא 3. ג. טענות הצדדים  טענות המאשימה 12. בא-כוחה של המאשימה טען שאין מחלוקת ביחס לעובדות, שאף הוכחו בעדותו של מפקח הבניה. עוד טען שלא הוכח שהביקורים של מפקחי הבניה נערכו בשל מניע פסול הנובע מ"נקמנות אישית" בנאשם. בא-כוחה של המאשימה הדגיש את מדיניותה הנהוגה של המאשימה, שלפיה במקום שמוגש כתב אישום בשל העבירה הנדונה, מאפשרים הנאשמים ביקור בנכס, והמאשימה מוחקת את כתב האישום. 13. לאחר שהוגשו המסמכים בעניין הליכים אחרים על-ידי הנאשם, הוגשה תגובת המאשימה, שבה טען בא-כוחה, כי אין בפעילות חוקית נגד הנאשם כדי להצביע על מניעים לא כשרים. בעניין זה הפנה גם להחלטתה של כבוד השופטת יעל ייטב בב"ש 10902/08. עוד טען ש"החוברת" שהגיש הנאשם, כוללת מסמכים "סלקטיביים", וכי "יש עוד מספר רב של הליכים משפטיים ומנהליים שלא צורפו". אך הוסיף, שהמאשימה לא תפרט את אותם הליכים "כדי לא לחשוף את עברו הפלילי של הנאשם, שהוא לא בחר לחשוף בעצמו, אך יודגש כי כל ההליכים אושרו על-ידי בתי המשפט השונים, מקומיים, מחוזי ועליון". בעניין זה יוער, שלא הייתה מניעה לכך שהמאשימה תבקש להגיש מסמכים בעניין הליכים נגד הנאשם שלא הוזכרו על-ידו, הגם שספק אם יש לכך רלוונטיות. סעיף 163 בחוק סדר הדיין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982 קובע במפורש כי אם הנאשם בחר לחשוף את עברו ולהעמיד זאת למבחן, רשאית המאשימה להשיב לכך בראיות מטעמה (ראו עוד: יעקב קדמי, על סדר הדין בפלילים, חלק שני – הליכים שלאחר כתב אישום א', מהדורה מעודכנת תשס"ט-2009, הוצאת דיונון, תל-אביב, עמ' 1436-1434).  טענות הנאשמים 14. הנאשמים חזרו על כך שהם שוכרים את הבנית ואינם בעליו. הנאשם טען שבפעם הראשונה שפגש בפקחים איפשר להם להיכנס לביתו, מכיוון שאין לו מה להסתיר, וכוונתו לאנשי הגזברות של העירייה, וברשותם תשריט של הנכס שערכו. עוד הדגיש שהמפקחים לא הגיעו בעקבות תלונה או בשל ביצוען של עבודות בניה, אלא הגיעו במיוחד לביתו. אחריהם הגיעו אנשי הגזברות, ופקחי עירייה שהחרימו את הקרוואן, וכל זה מצביע על פעילות נגדו מ"נקמנות אישית". על כך חזר גם בכתב. ד. דיון - השאלות המשפטיות הטעונות הכרעה 15. השאלות המשפטיות הטעונות הכרעה הן כאמור, אלו: הראשונה, האם דרוש קיומו של תנאי מקדמי כדי שיוכל מפקח בניה להיכנס לבית מגורים ולמלא את תפקידו בהתאם לסעיף 257 בחוק התכנון והבנייה. השנייה, האם רשאי מחזיק בבית מגורים לסרב שמפקחי בנייה יכנסו לבדוק את ביתו. השלישית, מהו ההליך המתאים והנכון שבו יש לנקוט במקרה של סירוב לאפשר כניסת מפקח לבית מגורים. לאחר שנדון בשאלות המשפטיות, נידרש למקרה הנדון, ונשיב לשאלות אלו: האחת, האם במקרה הנדון התמלאו התנאים המצדיקים כניסה לבית מגורים. השנייה, האם הוכיחו הנאשמים שבקשת המפקחים להיכנס לביתם נבעה ממניעים זרים. רק אם נשיב לכך בחיוב, נידרש לשאלה נוספת, השלישית, אם הדבר מקים לנאשמים הגנה מן הצדק.  הוראות החוק הרלוונטיות 16. הנאשמים הואשמו בעבירה לפי סעיפים 217 ו-257 בחוק התכנון והבניה, בכך שמנעו ממפקח בניה, הפועל מתוקף תפקידו, להיכנס לבית מגורים, כדי למלא את תפקידו. סעיף 257, שעניינו "כניסה למקרקעין", קובע כך: 
                  
                "מי שהורשה לכך על-ידי הועדה המקומית או על-ידי הועדה המחוזית רשאי להיכנס בכל עת סבירה לכל מקרקעין ולסקור, למדוד ולבדוק אותם ולעשות בהם כל פעולה הדרושה לביצוע חוק זה והתקנות לפיו, ובין השאר לצורך עריכתה וביצועה של תכנית; אך לא ייכנס לבנין המשמש למעשה בית מגורים ללא הסכמת תופשו אלא בשעות היום ולאחר שמסר לו, ככל האפשר עשרים וארבע שעות מראש, הודעה על כך בכתב, ולא ייכנס למקרקעין שבהחזקת צבא-הגנה לישראל או שלוחה אחרת של מערכת הבטחון שאושרה על-ידי שר הבטחון אלא באישור של מי שהוסמך לכך על ידי שר הבטחון". סעיף זה מתיר למפקח בניה שהוסמך לכך להיכנס לכל מקרקעין "לסקור ולבדוק אותם ולעשות כל פעולה הדרושה לביצוע חוק זה והתקנות על פיו". ככל שהדברים אמורים בבית מגורים, נקבע הסדר שלפיו דרושה הסכמת "תופשו", מחזיק הנכס, והדבר ייעשה רק בשעות היום ולאחר שנמסרה הודעה, ככל האפשר יממה מראש. בכך קבע המחוקק הסדר סביר שנועד לאפשר פיקוח על הבניה, ובדיקה אם לא נעברה עבירה על חוקי התכנון והבניה, מבלי לחדור לרשות היחיד ללא הודעה מוקדמת. מכאן ש"ההסדר שבסעיף 257 לחוק, הוא מידתי, ראוי ונועד לאפשר פיקוח על עבירות תכנון ובניה. טול סעיף זה – ולמעשה לא ניתנת אפשרות פיקוח ובדיקה" (פסק-דינם של כבוד השופטים ד' ברלינר, ז' המר וי' שיצר בעפ"א (תל-אביב-יפו) 80165/04 משה טל נ' הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה תל-אביב-יפו (12.12.2004) בפסקה 11). על כך מוסיף סעיף 217 בחוק, שעניינו "מניעת מילוי תפקיד", לאמור: "המונע את מי שפועל בשם מוסד תכנון או בתוקף תפקיד שהוטל עליו בדרך אחרת לפי חיקוק מלמלא תפקיד או מלהשתמש בסמכות לפי חוק זה או תקנה על פיו, דינו - מאסר שנה; הוראה זו אינה גורעת מאחריות פלילית לפי חוק אחר".  השאלה הראשונה: האם דרוש קיומו של תנאי מקדמי לשם כניסת מפקח לבית מגורים 17. השאלה הראשונה היא, האם יכול מפקח בניה להיכנס לכל בית מגורים מכיוון שהוא, או הממונה עליו, כך חפצים לעשות, או שמא רשאי מפקח לעשות כן, רק בהתקיים תנאים מסויימים. שאלה זו, כך נראה, טרם הוכרעה ונמצאו דעות שונות.  18. בפסק הדין משה טל הנזכר, קבע בית המשפט שאין צורך בתנאים מוקדמים כמו אלו הדרושים לשם מתן צו חיפוש, אך בכל מקרה מאחר שאלו התקיימו באותו מקרה, נראה שהשאלה נדונה רק בדרך אגב. שם נדונה בקשת הוועדה המקומית לקבלת צו לפי סעיף 211 בחוק התכנון והבנייה, המתיר למפקחי בניה להיכנס למקרקעין בהתאם לסמכותם לפי סעיף 257. הצו התבקש מאחר שהמערערים סירבו לאפשר להיכנס לביתם, לאחר שהמפקחים חשדו שנעברה בו עבירת בניה. בפסק הדין אושרה החלטת בית המשפט לעניינים מקומיים שנעתר לבקשה, מהנימוק שהאינטרס הציבורי למנוע בניה בלתי חוקית גובר על זכותו של אדם לפרטיות. בערעור נטען שיש להשוות בין הסמכות הנתונה למפקח בניה מכוח סעיף 257 בחוק התכנון והבניה לבין הסמכות הקבועה בסעיף 23 בפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ"ט-1969, שעניינו צווי חיפוש בביתו של אדם. על-פי סעיף 23, אין די בחשד סתמי לכך שנעברה עבירה כדי שיינתן צו חיפוש, אלא דרוש יסוד סביר להניח שאמנם כך. טענה זו נדחתה בפסק הדין מארבעה טעמים (שם, פסקה 9). האחד, צו החיפוש נועד להתיר ביצוען של פעולות פולשניות כמו חיפוש בחפציו של המחזיק בבית, עיון במסמכים ותפישתם, להבדיל מצו כניסה למקרקעין שאינו פולשני ומאפשר רק סקירת הנכס ומדידתו. השני, חוק התכנון והבניה הוא חוק מיוחד (lex specialis), שקובע בסעיף 257 הסדר מיוחד לצורך ביצועו של חוק זה. השלישי, אפילו היה חל התנאי הקבוע בסעיף 23 בעניין צווי חיפוש, הרי שבמקרה הנדון התמלא התנאי, שלפיו צו יינתן רק אם יש יסוד להניח שנעברה עבירה. הרביעי, במקום שבו החיפוש נועד להצגת חפץ לצורך חקירה, משפט או הליך אחר, די בכך ש"החיפוש בו (בבית) נחוץ", ואין את דרישת ה"יסוד להניח" שנעברה עבירה. הדעה הנוגדת הובאה בספרו של י' קדמי (י' קדמי, על סדר הדין בפלילים, חלק ראשון – הליכים שלפני משפט ב', מהדורה מעודכנת תשס"ח-2008, הוצאת דיונון, תל-אביב, עמ' 671). אגב הדיון בצווי חיפוש אומר המחבר שהדיון מתמקד בהוראות פקודת סדר הדין הפלילי, אך יש לתת את הדעת גם להסדרים נוספים מיוחדים, המעניקים סמכות כניסה לחצרים לשם עריכת חיפוש ותפיסת חפצים, כדי למלא אחר הוראות חוק אחרות, שאחד מהם נקבע בסעיף 257 בחוק התכנון והבניה. המחבר מעיר בין השאר, כי "הדעת נותנת, כי ההערות וההארות שבקובץ זה בקשר לסמכויות החיפוש הבסיסיות בפקודת סדר הדין הפלילי, כוחן יפה גם לעניין ההוראות המיוחדות, בכפוף ללשונן ובתיאומים המתחייבים לפי העניין". עוד מוסיף הוא, כי "תשומת לב מיוחדת, ל'סייג' העשוי ללוות סמכות חיפוש 'מיוחדת' בקשר לכניסה לבית מגורים; בהתחשב בכך שבית מגורים זוכה, מטבע הדברים, למירב ההגנה מפני 'חדירה' זרה". 19. לאור חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, בכל מקרה אין לקבל שכניסה למקרקעין יכולה להיעשות מבלי שניתנה לכך הסכמה, או שבית המשפט התיר זאת לאחר שהונחה לפניו תשתית ראייתית בסיסית המצדיקה זאת. סעיף 7 בחוק היסוד, שעניינו "פרטיות וצנעת הפרט" קובע לאמור: "(א)  כל אדם זכאי לפרטיות ולצנעת חייו. 
                (ב)  אין נכנסים לרשות היחיד של אדם שלא בהסכמתו. 
                (ג)  אין עורכים חיפוש ברשות היחיד של אדם, על גופו או בכליו. 
                (ד)  אין פוגעים בסוד שיחו של אדם, בכתביו או ברשומותיו." את הוראותיו של סעיף זה, ובכלל זה הוראות סעיפים קטנים (א) ו-(ב), יש אמנם לקרוא לאור פסקת ההגבלה הקבועה בסעיף 8, שכותרתו "פגיעה בזכויות", ושלפיו "אין פוגעים בזכויות שלפי חוק-יסוד זה אלא בחוק ההולם את ערכיה של מדינת ישראל, שנועד לתכלית ראויה, ובמידה שאינה עולה על הנדרש או לפי חוק כאמור מכוח הסמכה מפורשת בו". כך גם יש לקרוא את הוראות אלו לאור עיקרון "שמירת הדינים" הקבוע בסעיף 10, שלפיו "אין בחוק יסוד זה כדי לפגוע בתוקפו של דין שהיה קיים ערב תחילתו של חוק היסוד". אולם כבר נקבע פעמים רבות, שגם חקיקה שקדמה לחוק היסוד, מפורשת ברוח הוראותיו, באופן שנוטה לכיוון הזכויות ולא להגבלתן. לאור עקרונות אלו, ככלל, אין לקבל מצב שבו תיגרם פגיעה בפרטיותו של אדם, או תהיה כניסה לרשות היחיד שלא בהסכמתו. יחד עם זאת, אכן ישנם מצבים שבהם יכול וצריך שיינתן צו חיפוש, ובענייננו, תותר כניסה לבית מגורים, חרף הפגיעה בפרטיות והיעדרה של הסכמה לכך. אך זאת רק בכפוף לכך שתונח תשתית ראייתית שמצדיקה זאת. ראו על כך בהרחבה בדיון ארוך וממצה בעניין פרשנות ההוראות המתירות מתן צו חיפוש לאור הוראותיו של חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, ובדבר התנאים שבהם יינתן צו חיפוש, בפסק-דינו של כבוד השופט מ' דרורי בב"ש (מחוזי ירושלים) 1153/02 מדינת ישראל נ' מיכאל אברג'יל (9.6.2002). 20. נמצא אם כן, שרק אם הונחה תשתית של ראיות מתאימה, תהיה הצדקה לפגיעה בפרטיות ובצנעת הפרט. מכיוון שכך, נראה שיהיה זה נכון לומר שראוי שתשתית זו תעמוד במבחנים שנקבעו כתנאי למתן צווי חיפוש. מבחנים שאינם מחמירים יתר על המידה, אך דורשים שיוכח שהכניסה לבית נועדה נחוצה לשם הצגת הבניה לצורך חקירה, משפט או הליך אחר (בדומה להוראת סעיף 23(1) בפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)). יש לזכור שחיפוש שלא על-פי צו יכול שייעשה רק בנסיבות מיוחדות, אשר אין חולק שבדיקת עבירת בניה אינה נמנית עימן (ראו סעיף 25 בפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)). בעניין זה יפים דבריו של הלורד דנינג בעניין האיסור שחל על גורמי הרשות להיכנס לרשות היחיד לשם עריכת חיפוש, מבלי שהותר להם לעשות כן. דבריו נאמרו אלו אגב קביעת כללים בעניין חיפוש בביתו של אדם בפסק-דין Chic Fashions (West Wales) Ltd v Jones [1968] 2 QB 299 (בעמ' 308), והובאו על-ידי כבוד השופט דרורי בפסק הדין בעניין מיכאל אברג'יל (משלא עלה בידי לאתר את המקור, יובא התרגום, כפי שהובא שם): "האיש העני ביותר רשאי בבקתתו להתנגד לכל כוחות הכתר. הבקתה - יכול שתהא שבירה, הגג יכול לרעוד, הרוח יכול שתנשוב דרכו, הסערה יכולה להיכנס, הגשם יכול להיכנס, אך מלך אנגליה אינו רשאי להיכנס, וכל כוחות הכתר אינם רשאים להעז ולחצות את מפתן הבקתה הרעועה".  השאלה השנייה: האם המחזיק בנכס רשאי לסרב שמפקחי בניה יכנסו לביתו לשם בדיקתו 21. סעיף 257 בחוק התכנון והבניה, הקובע שמפקח בניה רשאי להיכנס למקרקעין לשם בדיקתם וכדי לבצע את הפעולות הדרושות כמפורט בסעיף, גם מחריג בית מגורים, בכך שנקבע כי "לא ייכנס לבנין המשמש למעשה בית מגורים ללא הסכמת תופשו אלא בשעות היום ולאחר שמסר לו, ככל האפשר 24 שעות מראש, הודעה על כך בכתב". מטבע הדברים, במקום שבו דרושה הסכמה, גם יכול שהסכמה זו לא תינתן. מכאן שמחזיק בית המגורים רשאי לסרב לאפשר למפקחי הבניה להיכנס לביתו. מסקנה זו אף מתבקשת לאור סעיף 7 בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, הקובעת גם את הזכות של כל אדם לפרטיות ולצנעת חייו (סעיף קטן (א)) וגם אוסרת כניסה לרשות היחיד של אדם שלא בהסכמתו (סעיף קטן (ב)). 22. לאור מסקנה זו שלפיה מאחר שדרושה הסכמה, הרי שיכול שההסכמה לא תינתן, נשאלת שאלת מקומה של העבירה הקבועה בסעיף 217 בחוק התכנון והבניה, שעניינה "מניעת מילוי תפקיד". ניתן אולי להתחכם ולומר, שבסעיף 257 נקבע גם כיצד יש להודיע על הביקור בבית מגורים, נקבע המועד למסירת ההודעה (עשרים וארבע שעות מראש), ונקבע שהביקור ייערך בשעות היום. לפיכך לכאורה, יכול אדם שלא להסכים לביקור בביתו, רק אם לא מולאו דרישות אלו. לחלופין אולי יהיה מי שיאמר שהמילה "אלא" שבסעיף מלמדת שדרושה הסכמה, ובהיעדרה ניתן להיכנס לבית המגורים, ובלבד שהביקור יהיה בשעות היום ולאחר שנמסרה הודעה כתובה לפחות עשרים וארבע שעות מראש. אולם פרשנות זו, או כל פרשנות אחרת שמתעלמת מהצורך בהסכמת מחזיק בית המגורים כדי להיכנס לביתו, תחטיא את העיקרון שלפיו ככלל, ובהיעדר צו של בית משפט, לשם כניסה לביתו של אדם דרושה הסכמתו. כך גם לאור הוראתו המפורשת של סעיף 257, ועל אחת כמה וכמה שכך לאור חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. 23. מאחר שכאמור דרושה הסכמת המחזיק בבית המגורים כדי שמפקח בניה ייכנס לביתו, נראה שלא ניתן להאשים בעבירה לפי סעיף 217 בכל מקום שבו החליט מפקח בניה להיכנס לבית מגורים והדבר לא עלה בידו, בין משום שהמחזיק בבית המגורים סירב לאפשר זאת ובין מאחר שנעדר מביתו. במקום שבו מסרב אדם לאפשר למפקח בניה להיכנס לביתו, מן הראוי שבית המשפט יהיה זה שיבחן את השאלה, אם הונחה תשתית מספקת של ראיות, המצדיקה לאפשר כניסה לבית המגורים. לפיכך נראה גם שהדרך הנכונה לפעול במקרה של סירוב לאפשר כניסה לבית מגורים היא הדרך שנדונה בפסק-דין משה טל, שהוזכר קודם לכן. משסירבו המערערים באותו עניין לאפשר כניסה לביתם כדי לבחון אם נעברה בו עבירת בניה, פנתה הוועדה המקומית לבית המשפט לעניינים מקומיים בבקשה למתן צו לפי סעיף 211 בחוק התכנון והבניה. בית המשפט הוא זה שהחליט ליתן צו המתיר את כניסת מפקחי הבניה אל הבית. רק בדרך זו, ולאחר שבית המשפט מוצא כי הכניסה לבית המגורים נחוצה בשל כך שיש בסיס לחשד שנעברו בו עבירות בניה, יינתן צו המתיר כניסה לבית מגורים חרף סירובו של המחזיק בבית.  השאלה השלישית: ההליך שבו יש לנקוט במקרה של סירוב לאפשר כניסה לבית מגורים 24. בסיכומי טעונתיו בעל-פה עמד התובע על הנוהג שעל-פיו פועלת התביעה המייצגת את הוועדה המקומית לתכנון ולבניה בירושלים, במקום שבו נמנעת ממפקחי הבניה כניסה לביתו של אדם. במקרה שכזה, מוגש כתב אישום נגד מחזיק בית המגורים המייחס לו עבירה לפי סעיפים 217 ו-257 בחוק התכנון והבניה, כמו שנעשה במקרה הנדון. ברובם ככולם של המקרים, במועד שנועד לקריאת כתב האישום מתייצב הנאשם, והתובע מודיע שאם הנאשם יאפשר למפקחי הבניה לבקר בביתו, יימחק כתב האישום. בהתאם לכך, ניתנת החלטה על-ידי בית המשפט שבה נקבע שעל המאשימה להודיע עד המועד שנקבע לכך, אם אמנם התקיים ביקור, ולאחר קבלת הודעת המאשימה שהביקור התקיים, כתב האישום נמחק. אכן, עשרות רבות של מקרים מסוג זה עברו תחת ידי, והגם שבעבר הבעתי בעל-פה את מורת רוחי מהסדר זה, כך נהגתי באותם עשרות רבות של מקרים. 25. דרך זו, שבה נוהגת התביעה בירושלים (לא ידוע לי כיצד נוהגים במקומות אחרים) התגלתה ברובם ככולם של המקרים כדרך מלאכותית, ולטעמי אף לא ראויה, שאין בה דבר מעבר לכך שבית המשפט, העמוס לעייפה גם ללא תיקים אלו, עושה את מלאכתם של מפקחי הבניה. בכל אותם מקרים נעמדו מולי אזרחים, בדרך-כלל נורמטיביים ושומרי חוק, בעודם מבוהלים לאחר שמצאו בתיבת הדואר כתב אישום המייחס להם עבירה פלילית. מרביתם אף מיהרו לומר, עוד בטרם שנשאלו, שאין להם כל התנגדות לביקורו של המפקח, וכי מסיבות כאלו ואחרות, שעניינן שעות עבודה, וטרדות היום-יום, לא הסתייע ביקורו של המפקח במועד שצויין בהודעה שהושארה בביתם. מעודי – למעט המקרה הנדון – לא נתקלתי בסירובו של מחזיק בנכס לאפשר כניסה לביתו. את מורת הרוח שהבעתי, הבעתי בעיקר משני טעמים אלו: הטעם האחד, הגשת כתב אישום במקרה מעין זה, נמצאה במרבית המקרים כצעד מרחיק לכת. כך בייחוד שבשונה מהליכים פליליים רגילים אחרים, לא היה כל צעד חקירתי מקדים לאפשרות זו. הנאשמים לא הוזמנו לחקירה ולא העלו בדעתם שהם צפויים לשבת על ספסל הנאשמים, הגם שלרוב מתברר כי רק בשל תקלה זו או אחרת לא הסתייע לקיים את הביקור של מפקח הבנייה בביתם. הטעם השני, בכל אותם עשרות רבות של מקרים שנדונו לפניי, ללא יוצא מן הכלל (למעט כאמור, המקרה הנדון), נוכחתי לראות שלא רק שלא הייתה כל הצדקה להגשת כתב האישום, אלא שכל תכליתו הייתה להפוך את בית המשפט ל"מתאם ביקורים במקרקעין" של מפקחי הבניה. במקום שמפקחי הבניה יטריחו את עצמם להתאמץ ליצור קשר עם המחזיקים בבתים שבהם רצו לבקר, בחרו הם בדרך הקלה של הגשת כתב-אישום. הנאשם המבוהל התייצב בבית המשפט, בית המשפט פתח יומן, ביקש מהנאשם את מספר הטלפון שבאמצעותו ניתן להשיגו, ותיאם מועד לביקור בנכס. כעבור זמן קצר, הגיש התובע הודעה שהביקור נערך ואפשר למחוק את כתב האישום, וכך נעשה. עם כל הכבוד למאשימה ולמפקחי הבניה, זמנו של בית המשפט יקר מדי, ויומנו עמוס לעייפה. אין כל הצדקה לכך שבית המשפט ימלא את תפקיד "המזכירה" של מחלקת הפיקוח על הבניה לצורך תיאום ביקורים במקרקעין. 26. מהטעמים האמורים, אני סבורה כי לא רק שספק רב אם מבחינה משפטית יש מקום להגשת כתב אישום במקרה שבו לא התאפשר למפקח בניה להיכנס לבית מגורים, בין בשל סירוב המחזיק בו ובין בשל תקלה כלשהי, אלא שאף אין זה ראוי שיוגש כתב אישום קודם שמוצה ההליך של בקשת הסכמת המחזיק בבית המגורים להיכנס לביתו. רק במקום שסירב, ראוי לבקש צו כניסה למקרקעין (מכוחו של סעיף 211 בחוק התכנון והבניה, בדומה לדרך שנדונה בפסק-דין משה טל), ורק אם יינתן צו, ובעל בית המגורים יעמוד בסירובו לאפשר כניסה לביתו, תוכל המאשימה להגיש כתב-אישום המייחס עבירה לפי סעיפים 217 ו-257 בחוק התכנון והבניה. ה. דיון במקרה הנדון 27. כמפורט מעלה, אין בענייננו מחלוקת עובדתית. הנאשמים אכן מנעו את כניסת מפקחי הבניה לביתם, ואף הודיעו שהם עומדים בסירובם לאפשר להם להיכנס. מכיוון שכך, נשאלות שלוש השאלות שעליהן עמדנו בפתח הדבים: האחת, האם במקרה הנדון התמלאו התנאים המצדיקים כניסת מפקח בניה לבית מגורים. השנייה, האם הוכיחו הנאשמים שבקשת המפקחים להיכנס לביתם נבעה ממניעים זרים. רק אם נשיב לכך בחיוב, נידרש לשאלה נוספת, השלישית, אם הדבר מקים לנאשמים הגנה מן הצדק.  השאלה הראשונה: האם התמלא התנאי המצדיק כניסה לבית מגורים 28. מפקח הבניה העיד שכבר מראיית חלקו החיצוני של הבית ניתן להבחין בבנייה ללא היתר, הכוללת מרפסת מעל קונסטרוקציית פלדה, שלא נמצא לה היתר (ת/6), ושני גרמי מדרגות המובילים אל קומת המרתף משני צידי הבית (ת/3, ת/4 ו-ת/5), בעוד שעל-פי היתר הבניה מותר שיימצא גרם מדרגות המוביל אל המרתף רק בתוך הבית (עמ' 2). בנסיבות אלו, מתמלא התנאי, שלפיו הכניסה לבית המגורים נחוצה לצורך חקירה, משפט או הליך אחר. זהו כאמור גם התנאי למתן צו חיפוש, כפי שנקבע בסעיף 23(1) בפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש). מכאן שלכאורה הייתה הצדקה לבקשת מפקחי הבניה להיכנס לביתם של הנאשמים.  השאלה השנייה והשאלה השלישית: האם הוכח שבשל מניעים זרים ביקשו 
                המפקחים להיכנס לבית ואם כן, האם עומדת לנאשמים הגנה מן הצדק 29. משהונחה תשתית ראייתית שלפיה לכאורה נעברו עבירות בניה בביתם של הנאשמים, והתקיים התנאי המצדיק כניסה של המפקחים לביתם, אפילו היה מוכח שהביקורים נבעו ממניעים זרים – והדבר לא הוכח – ספק אם היה בכך כדי להעלות או להוריד. למען הסר ספק, אני רואה לנכון להדגיש שלא שוכנעתי שכניסת מפקחי הבניה לביתם של הנאשמים התבקשה בשל מניעים זרים. המפקח העיד שלכאורה נעברו בביתם של הנאשמים עבירות בניה, וכי נאכפות עבירות בניה נוספות ברחוב שבו הם גרים. העובדה שנגד הנאשם ננקטו הליכים רבים, כפי שהצביע בעצמו, אינה בהכרח מלמדת על "רדיפה" או "נקמנות". מסקנה אפשרית ומתבקשת נוספת היא, שהנאשם עבר עבירות בניה נוספות וכך גם עבירות אחרות, ומטעם זה ננקטו נגדו הליכים רבים. מאחר שלא הוכחה טענת "הרדיפה" אחר הנאשם, , איני רואה עוד צורך לדון בתחושותיו, וממילא שגם לא עומדת לנאשמים הגנה מן הצדק. ו. סיכום ומסקנות 30.  המסקנות שאליהן הגעתי הן כי בהיעדר הסכמת המחזיק בבית מגורים לאפשר למפקחי בניה להיכנס לביתו כדי למלא את תפקידם לפי סעיף 257 בחוק התכנון והבנייה, על מפקחי הבניה להניח תשתית עובדתית המצביעה על כך שהכניסה אל הבית נחוצה לצורכי חקירתה של עבירת בניה אפשרית, לצורך משפט או לצורך הליך אחר. הוראת סעיף 257, וכך גם הוראת סעיף 7 בחוק: יסוד כבוד האדם וחירותו, קובעות שסמכות זו של מפקחי בניה להיכנס לבית מגורים טעונה את הסכמת המחזיק בבית. בהיעדר הסכמה שכזו, אין הצדקה לנקוט בהליך של הגשת כתב-אישום, אלא ראוי תחילה לבקש צו כניסה למקרקעין מבית המשפט. רק אם ייקבע על-ידי בית המשפט שהתקיימו התנאים המצדיקים מתן צו כאמור, יינתן הצו, ורק במקרה של הפרתו, יש מקום להגשת כתב אישום. אין לקבל את "הנוהג" שעליו עמד בא-כוחה של המאשימה, שכתבי-אישום מוגשים כדבר שבשגרה, כל אימת שכניסה אל בית מגורים לא מתאפשרת, אפילו בהיעדר סירוב מצד המחזיק בו. כך גם אין הצדקה להפיכת בית המשפט לגורם שמתאם ביקורים של מפקחי בניה במקרקעין. לאור מסקנות אלו, והגם שהונחה תשתית ראייתית שלפיה הייתה לכאורה הצדקה לאפשר למפקחי הבניה להיכנס אל ביתם של הנאשמים, איני סבורה שהדרך הנכונה להתמודד עם סירובם היא בהגשת כתב-אישום. ראוי היה שהמאשימה תנקוט תחילה הליך אחר, של בקשת צו כניסה למקרקעין. 31.  מאחר שבהיעדר צו המורה על כניסה לבית מגורים, דרושה הסכמת המחזיק בו כדי לערוך בו ביקור של מפקח בניה, אזי נראה שאין בסירוב לאפשר זאת משום עבירה. מסיבה זו, גם יש הצדקה לזיכוי הנאשמים, שלא נתנו את הסכמתם לכניסת מפקח הבניה לביתם, וזאת לאור סעיף 149(4) בחוק סדר הדין הפלילי, שעניינו בעובדות כתב אישום שאינן מהוות עבירה. בנוסף לכך, כאמור, אני סבורה שאין זה ראוי למהר ולהגיש כתב אישום, קודם שבית המשפט התבקש להכריע בשאלה אם יש הצדקה למתן צו המתיר כניסת מפקחי בניה לבית מגורים. הגינות משפטית מחייבת שבמקום שבו עשה אדם שימוש בזכות יסוד העומדת לו, שלא להסכים שמפקח בניה ייכנס לביתו, יבחן בית המשפט אם הייתה הצדקה לסירוב זה, קודם שיוגש נגד המחזיק בבית והמסרב כתב אישום בשל כך. בנסיבות אלו, שבהן כתב האישום הוגש רק על-יסוד שיקול הדעת של מפקח הבניה, ועל אף שהמחזיק בבית המגורים רשאי שלא להסכים לביקור של המפקח בביתו, נראה כי "הגשת כתב האישום או ניהול ההליך הפלילי עומדים בסתירה מהותית  ... להגינות משפטית" (סעיף 149(10) בחוק סדר הדין הפלילי). 32. לאור מסקנה זו, וכאמור בפתח הדברים, הנאשמים מזוכים מן העבירה שבה הואשמו. המזכירות תשלח לצדדים את הכרעת הדין. 
                ניתנה היום ז' באדר התש"ע, 21.2.2010, בהעדר הצדדים (בהסכמתם).  

                                           בר-אשר צבן, שופטת

                קלינגר היתרי בנייה, רישוי עסקים וייעוץ מוניציפאלי
                טל': 03-6990132
                פקס: 6990134 - 03
                נייד: 0523-888813
                Klinger_b@bezeqint.net
                www.klinger.co.il
                דרג את התוכן:
                  0 תגובות   יום רביעי, 2/5/12, 02:00
                  סיבוב שלישי לתמ"א 38: לא ברור אם זה יעזור

                  היום צפויה המועצה לתכנון ובנייה לדון האם לאשר את תיקון 3 לתוכנית הגנת המבנים מרעידות אדמה, אחרי שבממשלה הבינו שהתוכנית המקורית אינה עומדת בציפיות. האם התיקון החדש מספיק דיו כדי לעודד את יישום התוכנית ברחבי הארץ? דעה

                  פורסם: 01.05.12, 09:24

                  ממשלת ישראל מבינה כי תוכנית תמ"א 38 (התוכנית לחיזוק מבנים מפני רעידות אדמה), שאושרה ב-2005, אינה נוסקת ואינה עומדת בציפיות. מאז ניסתה המדינה לבצע שינויים בתוכנית, והציגה ב-2010 את תיקון מס' 2 לתוכנית - אבל עדיין ללא הצלחה רבה בעידוד פרויקטי השבחה ברחבי הארץ.

                  עוד על תמ"א 38 בערוץ הנדל"ן :

                  היום (ג') צפויה המועצה הארצית לתכנון ובנייה להתכנס במטרה לדון באישור התיקון השלישי במספר לתוכנית, במטרה ליצור את העידוד המתאים ליישום התוכנית בערים ברחבי ישראל.

                  לקראת אישור תיקון 3 לתוכנית נעשתה עבודה רצינית ומשמעותית, וניתנה הזדמנות ליותר מ-56 גופים שונים (רשויות, יזמים, איגוד הקבלנים, עורכי דין ועוד) להשמיע הסתייגויות לשיפור התוכנית. התיקון כולל מספר סעיפים שמטרתם עידוד יישום תוכניות תמ"א 38 לחיזוק מבנים.

                  הריסת בניינים ישנים - לבנייה חדשה

                  תיקון 3 מעודד באופן מוחלט את תוכנית הריסת בניין שאינו עומד בתקנים הנדרשים ובניית בניין חדש במקומו. ההבנה שחיזוק מבנה, יש בו לא מעט בעיות הנדסיות ותכנוניות, לרבות יצירת מקומות חנייה, הובילה את הוועדה הארצית לתכנון ובנייה לקבוע שני עקרונות מהותיים.

                  תמ"א 38: המדריך המלא לדייר הנבוך / עו"ד חיים פרנק
                  מהי בעצם התוכנית לחיזוק מבנים בפני רעידות אדמה? איך בוחרים קבלן, ולמה צריך לשים לב לפני שחותמים על העסקה? כל הפרטים על התוכנית שיכולה לשדרג את הבניין המשותף
                  לכתבה המלאה

                  העיקרון הראשון - זכויות מכוח תמ"א 38 יהיו בנוסף לזכויות קיימות על פי תוכניות תקפות במקרה של הריסה ובנייה חדשה. הוראה זו תגדיל את זכויות הבנייה, ותאפשר לעוד מבנים להצטרף למעגל הכדאיות הכלכלית בהריסה ובנייה. כמו כן, היא תסייע באופן משמעותי לכל נושא הפטור ממס שבח והיטל השבחה, המהווה נטל מהותי ליישום האפשרות להריסה ובנייה.

                  העיקרון השני - הוועדה החליטה שקיים דין אחד בנוגע לקווי הבניין המורחב מכוח הוראות התמ"א. כך, למשל, בהרחבת בניין לצורך חיזוקו ניתנות הקלות משמעותיות, לרבות מרחק בניין מקווי מגרש. החלטה זו מעניקה באופן חד משמעי אפשרות להגדלת זכויות הבנייה הקיימות בבניין - ומכאן אפשרויות להוספת בניינים נוספים, שעד לתיקון 3 לא היה ניתן לבצע בהם פרויקט של הריסה ובנייה.

                  החלטה זו עשויה להוביל לכך שנחזה ביותר ויותר מבנים שנהרסים ונבנים במקומם בניינים חדשים. עם זאת, הוועדה לא נתנה את דעתה לשתי בעיות שמעכבות ומונעות את יישום ההריסה והבנייה. הראשונה היא הרוב הנדרש והשנייה היא למי נתונה הסמכות השיפוטית נגד הדייר הסרבן. כנראה שנושאים אלו יצטרכו להיות מוסדרים בהליכי חקיקה נפרדים, אחרת למרות הרצון לקדם את התמ"א - יהיו לא מעט בניינים שבגלל הסרבנים לא יהיה ניתן ליישם את הריסת הבניין.

                  תוספת קומות לבנייה במרבית היישובים

                  הוועדה קבעה כי זכויות בנייה מכוח תמ"א 38 יעמדו על 2.5 קומות במרבית הישובים בישראל, אך במספר יישובים ניתן יהיה לבנות קומה וחצי נוספים בלבד לכל בניין. הקביעה מי מהיישובים יזכו לקומה וחצי בלבד נקבעה ברשימה סגורה המצורפת לתיקון מס' 3.

                  לדעתי, הוועדה אכן הגדילה זכויות בנייה ויצרה כדאיות כלכלית ליישובים רבים הכוללים את רחובות, נתניה ופתח תקווה; אך היא טעתה כשלא קבעה כי בטבריה, צפת, נהריה, עכו ובית שאן (אזורים שעל פי ההערכות צפויה רעידת האדמה לגרום להם לנזקים קשים) זכויות הבנייה יהיו גדולות יותר.

                  טעות נוספת היא הקביעה של תוספת קומה וחצי בחלק מהיישובים, מבלי להבחין שברשימה הסגורה ישנם אזורים שאין בהם כדאיות כלכלית לבנייה של קומה וחצי בלבד. כמו כן, ישנן שכונות שבהן יש להגדיל את הזכויות לשתיים וחצי קומות. כך, לדוגמא, שלא כמו במרכז וצפון תל-אביב, בהן הוספת קומה וחצי היא כדאית ליזם - בדרום תל-אביב וביפו בניית קומה וחצי יוצרת חוסר כדאיות כלכלית ליישום תמ"א 38. לכן אני סבור כי צריך להכליל אזורים כמו דרום תל-אביב או דרום גבעתיים כחלק מהאזורים של הוספת 2.5 קומות.

                  ההחלטה של הוועדה, לפיה ישנן ערים בהן ניתן לבנות קומה וחצי, ללא קביעה מפורשת לשכונות פחות יוקרתיות, ואי הגדלת הזכויות בערים כגון טבריה, בית שאן, צפת וכו' - עלולה להוביל לתיקון מס' 4 לתמ"א 38. תכלית התיקון תהיה לתקן את העוולה ולהגדיל את הזכויות, וחבל שלא ניתנה לכך מלוא תשומת הלב כבר בתיקון מס' 3.

                  תוספת בנייה על הגג

                  החלטה חשובה ואמיצה קיבלה הוועדה והחליטה שבקומת הגג יהיה ניתן לבנות עד 50% משטח גג הבניין, בשטח המותר מכוח תוכנית גגות. החלטה זו מעניקה פטור ממס שבח גם על בנייה על הגג ומגדילה את הכדאיות הכלכלית של הפרויקטים.

                  בנוסף, החלטת הוועדה, שלפיה על הגג ניתן יהיה לבנות דירות כיחידות נפרדות ולא להגביל את היזם לבניית דירות דופלקס, היא החלטה נכונה ואמיצה ביותר. זאת משום שהיא נותנת ליזם את הגמישות להחליט על הקונפיגורציה של דירותיו - האם לייצר דירות גדולות או לייצר דירות קטנות, והאם לייצר רק דירות דופלקס או שמא לייצר דירות פנטהאוז. החלטה זאת מסייעת רבות לכדאיות הכלכלית של היזם ובכך מסייעת ביישום פרויקטים מסוג תמ"א 38.

                  ניוד זכויות מקומת העמודים המפולשת לקומת הגג

                  החלטה נוספת של הוועדה היא האפשרות לניוד זכויות מקומת העמודים המפולשת (קומת העמודים שניתן לבנות בה דירת גן) לקומת הגג. החלטה זו מביאה לסיומה של סאגה ארוכה, שבה לאור החלטת המפקחת על המקרקעין הוקפאו פרויקטים רבים, שבהם היזם לא יכול היה לנייד את זכויות הבנייה בקומת העמודים המפולשת לקומת הגג - דבר שימנע יישום פרויקטים של תמ"א 38.

                  חשוב להבהיר שבפרויקטים רבים, הרצון והחובה לייצר מקומות חנייה אינן מאפשרות בניית דירות בקומת העמודים המפולשת. לכן היזם בצדק רצה לנייד את זכויות הבנייה מקומת העמודים ולנצלם בגג. כעת, לאור תיקון 3, יוכל היזם לנייד זכויות - כמובן בכפוף לקביעה שניוד הזכויות לא יפגע בחיזוק הבניין, ובכך להפוך לא מעט פרויקטים לכדאיים כלכלית.

                  הרחבת המבנים שיכללו בתוכנית

                  הוועדה פעלה להרחבת המבנים שייכנסו להוראות תמ"א 38, לרבות קביעה שחלק הגג ושטחי שירות תת קרקעיים לא יבואו במניין השטחים והקומות. משמעות ההחלטה היא כי מבנים רבים הבנויים על שתי קומות בלבד, שלא היה ניתן לבצע בהם פרויקטים מסוג תמ"א 38 עד כה, יכללו כעת בתוכנית.

                  לסיכום, תיקון 3 הוא צעד משמעותי ביותר ליישום פרויקטים לחיזוק מבניים, אך הדרך ליישום מסיבי של התוכנית עדיין ארוכה. ישנה חשיבות מכרעת להשריש במוסדות התכנון העירוניים את חשיבותה של תמ"א 38, וקיים צורך בקידום חקיקה משמעותית בנוגע להליכים נגד דייר סרבן בהריסה ובנייה וקביעת הרוב הנדרש ליישום פרויקטים של הריסה ובנייה. יש גם עדיין צורך בהוראות מנחות לנושא הפטור ממס שבח.

                  כולי תקווה שיינתן מענה נקודתי לאזורים מסוימים בישראל, שבהם הוגבלו זכויות הבנייה לתוספת של קומה וחצי - דבר שימנע יישום פרויקטים באזורים אלה מחוסר כדאיות כלכלית. בנוסף, יש צורך בהסרת ההגבלה לתוספת של עד 2.5 קומות בערים כמו טבריה, בית שאן, עפולה - אחרת אנו צפויים לתיקון מספר 4.

                  דרג את התוכן:
                    0 תגובות   יום שלישי, 20/9/11, 23:48

                    מדיניות האכיפה ביחס למפעילי גני ילדים ובעלי נכסים הפועלים ללא היתר לשימוש חורג-כדאי לדעת! מאת: בנימין קלינגר | דיני עסקים | 20/09/2011 | 12370 צפיות |

                     

                    אכיפה מקילה לשימוש חורג בגני ילדים גניילדים פרטיים רבים מתנהלים במבנים שכורים, אשר השימוש בהם למטרת גן ילדיםמהווה שימוש חורג ונדרש עבורו היתר לפי חוק התכנון והבנייה ותקנות תכנוןוהבנייה. ככלל, קיים עניין לציבור באכיפת חוק התכנון והבנייהבמקרים של שימוש חורג לצורך גני ילדים, בין היתר לשם שמירת ביטחונם שלהילדים והוריהם ונוכח ההשלכות הנודעות לשימוש חורג זה על הסביבה ועל צדדיםשלישיים. על אף שהוראות החוק מחייבות הוצאת היתר לכל שימושחורג לפני תחילת השימוש, הרי בהתקיים התנאים מסוימים, תהיה מדיניות האכיפהביחס למפעילי גני ילדים ובעלי נכסים הפועלים ללא היתר לשימוש חורג. עלאף שהוראות החוק מחייבות הוצאת היתר לכל שימוש חורג לפני תחילת השימוש,הרי בהתקיים התנאים מסוימים, תהיה מדיניות האכיפה ביחס למפעילי גני ילדיםובעלי נכסים הפועלים ללא היתר לשימוש חורג, כמפורט להלן: גני ילדים חדשים לגביגני ילדים אשר פעילותם תחל בשנת הלימודים תשע"ב (ב-1 בספטמבר 2011), תשקולהתביעה של הוועדה המקומית להימנע מנקיטת הליכי אכיפה בגין שימוש חורגלמטרת גן ילדים, וזאת בהתקיים התנאים המצטברים::1. הגןמופעל במקום ובאזור שעל פי מדיניות גורמי התכנון הוא אינו מסוג האזוריםוהמקומות שלא ניתן לקבל בהם היתרים לשימוש חורג ועל פני הדברים, פעילותואינה מעוררת סיכון הנדסי, תחבורתי או אחר ואינה גורמת הפרעה משמעותיתלסביבה.2. הוגשה בקשה להיתר ביוזמת מפעילי הגןובעלי הנכס בו הגן מתנהל, לא יאוחר מ-45 יום לאחר תחילת פעילות הגן, ובלאשקדמו להגשת הבקשה הליכי חקירה או אכיפה כלשהם בגין הפעלת גן.3. הבקשה להיתר מתאימה למציאות, היא מטופלת ומקודמת ע"י המבקשים ללא שהיות.4. פעילות הגן אינה גורמת הפרעה.5. מדי3 חודשים ממועד הגשת הבקשה להיתר, תבחן התביעה את העניין הציבורי בנקיטתהליכי אכיפה לפי חוק התכנון והבנייה, בין היתר תוך הבאה בחשבון של סיכוייהבקשה להתקבל, התנהלות המבקשים בקידום הטיפול בבקשה להיתר ובמילוי דרישותהועדה המקומית ובמידת ההפרעה הנגרמת מפעילות הגן. 6. החליטה הועדההמקומית לדחות את הבקשה להיתר – ופעילות הגן הופסקה לא יאוחר מ-45 ימיםממועד ההחלטה - תשקול התביעה את העניין לציבור בנקיטת הליך אכיפה בגיןהתקופה שעד להפסקת פעילות הגן. לא הופסקה פעילות הגן – ינקטו הליכי אכיפהמיידים, אלא אם ראתה התביעה, מטעמים מיוחדים שיפורטו בכתב, להימנע מנקיטתהליך מיידי והיא תשוב ותשקול את עמדתה תוך פרק זמן שלא יעלה על תשעים ימים. גני ילדים שאינם חדשים ולא ננקטו הליכי אכיפה בעניינם לגביגני ילדים אשר פעילותם החלה לפני שנת הלימודים תשע"ב (לפני ה-1 בספטמבר2011) ולא ננקטו הליכי אכיפה בעניינם, והבקשה להיתר לשימוש חורג עבורםהוגשה לא יאוחר מה-1 בנובמבר 2011 - הגשת הבקשה להיתר, כשלעצמה, לא תביאלנקיטת הליכי אכיפה בגין השימוש החורג אותו מבוקש להכשיר ותחול המדיניותהאמורה, בשינויים המחויבים. גני ילדים שאינם חדשים שננקטו הליכי אכיפה בעניינם לגביגני ילדים שפעלו לפני שנת הלימודים תשע"ב (לפני ה-1 בספטמבר 2011 וב-1בספטמבר 2011) תלוי ועומד נגדם הליך אכיפה בגין שימוש חורג שעניינו הפעלתגן ילדים והוגשה בקשה להיתר לשימוש חורג – תשקול התביעה את משמעות הגשתהבקשה להיתר ברוח המדיניות האמורה, בהתאם לנסיבותיו של כל מקרה ומקרה. בהגשתהבקשה להיתר לבדה לא יהיה כדי להביא לדחיית הליכי האכיפה או להפסקתם,ואולם, מי שתלוי ועומד נגדו הליך אכיפה, יוכל להגיש בקשה לדחיית הדיוןבבית המשפט, והתביעה תשקול את עמדתה לעניין דחיית הדיונים בהתאםלקריטריונים כמפורט לעיל. הוצא היתר לשימוש החורג בטרםהסתיימו ההליכים בתיק הפלילי - יוכל מי שתלוי ועומד נגדו הליך אכיפה להגישבקשה לעיכוב הליכים ליועץ המשפטי לממשלה. למען הסר ספק- האמור בפרק זה לא יחול על מי שהורשע בשימוש חורג ללא היתר למטרת גן- ילדים לפני ה-1 בספטמבר2011

                    דרג את התוכן:

                      פרופיל

                      benklinger
                      1. שלח הודעה
                      2. אוף ליין
                      3. אוף ליין

                      ארכיון

                      פיד RSS

                      הפעילות שלי