כותרות TheMarker >
    ';

    פיד RSS

    קלינגר רישוי עסקים והתרי בנייה

    הוצאת רישיון עסק,בקשות לשימוש חורג,היתרי בנייה ,זירוז הליכים בירוקרטיים,אדריכלות והנדסת מבנים.

    תכנים אחרונים

    0 תגובות   יום שלישי, 3/7/18, 18:42

     הבקשה תוגש עפ"י תקנות התכנון והבניה )סדרי דין בבקשות לעניין צו הריסה מינהלי(, תש"ע- .2010  الطلب هقدم بناءا على أنظوة التنظين والبناء )أوظمت انماوىن فً عهباث نمىضىع أمش هذو إداسي (, لسنة 0202.  יש לעיין בתקנות קודם להגשת הבקשה )ניתן לקבל עותק בעמדת קבלת קהל ולצלמו, או לעיין בתקנות בלוח המודעות במזכירות או באתר בית המשפט באינטרנט(. ٌجب اإلطالع ػهى األَظًت قبم تقذٌى انطهب )ًٌكٍ انحصىل ػهى ًَىرج يٍ يىظف استقبال انجًهىس وَسخه, أو اإلطالع ػهٍه بهىحت اإلػالَاث فً انسكشتاسٌت أو بانًىقغ االنكتشوًَ نهًحكًت(.  הבקשה תוגש בתוך שלושה ימים מיום שנודע למבקש על הצו. انطهب ٌقذو خالل ثالثت أٌاو يٍ ٌىو يؼشفت انطانب ػٍ األيش בקשה לביטול צו / לעיכוב ביצוע צו הריסה מינהלי طهب النغاء أيش أو طهب نتأجٍم تُفٍز االيش תיק ב"ש מס' مهف: ________ תאריך حاسٌخ:___________ המבקש/ים الطالبين:1 __________________ . __________________ .2 א. הצו ניתן ביום ___________ בידי ___________והמועד האחרון לביצועו לפי סעיף 232א)ט( לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1691 ,הוא ביום _______________. االمش اعغى بٍىو عهى ٌذ وانمىعذ االخٍش نخخفٍزي حسب بىذ 832أ)ط( نماوىن حخغٍظ وانبىاء ,سىت 5691 ,هى بٍىو ב. דבר קיום הצו נודע לי ביום عشفج عه وجىد االمش بٍىو _______ בנסיבות האלה بهزي انظشوف: ______________________________________________ ______________________________________________ ג. הזכות של המבקש במקרקעין נושא הצו )זכות קניינית/זכות חוזית/אחרת(: حك ممذو انغهب باألساضً مىضىع االمش )حك انمهكٍت/حك حعالذ/غٍش رنك( : _______________________________________________ _______________________________________________ ד. נימוקי הבקשה לביטול או לעיכוב ביצוע حفصٍم انغهب النغاء او نخاجٍم انخىفٍز: ____________________________________________________ ____________________________________________________ ____________________________________________________ ה. פירוט כל ההליכים המינהליים והמשפטיים בעניין הבנייה שאליהם מתייחס הצו, حفصٍم كم االجشاءاث االداسٌت وانمضائٍت انمخعهمت بانبىاء انخً ٌخغشق إنٍها األمش, ובין השאר, צווי הפסקה מינהליים ושיפוטיים ככל שניתנו. مه بٍه جمهت االمىس , أوامش اٌماف إداسٌت ولضائٍت فً حال اعغٍج. ____________________________________________________ ____________________________________________________ ____________________________________________________ תצהיר המבקש )تصشٌح انطانب يشفىع بانقسى( אני הח"מ ___________ ת"ז________ הגר ב_________________ מצהיר בזה כי הפרטים הכלולים בבקשה הם נכונים. תאריך_______ חתימת המצהיר__________ אני הח"מ, עו"ד _____________ מס' רישיון _______ מאשר בזה כי ביום ___________ הופיע לפני ______________ שזיהה את עצמו על ידי תעודת זהות מס' _____________המוכר לי אישית, ואחרי שהזהרתיו כי עליו לומר את האמת בלבד ואת האמת כולה וכי יהיה צפוי לעונשים הקבועים בחוק אם לא יעשה כן, אישר את נכונות הצהרתו דלעיל וחתם עליה בפני. תאריך___________ חתימת מקבל התצהיר ________________ כאשר הבקשה כוללת טענות עובדתיות ובין השאר טענה ולפיה קיים סיכוי ממשי שהיתר הבנייה יינתן בתוך פרק זמן קצר, יצורף גם תצהיר מהנדס/אדריכל/עורך דין: ػُذيا ٌشًم انطهب إدػاءاث ػًهٍت ويٍ بٍٍ جًهت األيىس ادػاء انزي حسبه تىجذ فشصت فؼهٍت فً أٌ سخصت انبُاء ستؼطى خالل فتشة قصٍشة , ٌشفق اٌضاً تصشٌح يشفىع بانقسى يهُذس/يهُذس يؼًاسي/يحايً : תצהיר )تصشٌح يشفىع بانقسى( אני החתום מטה__________ ת"ז __________מס' רישיון מהנדס/אדריכל/עורך דין_____________ הגר ב________________ מצהיר בזה כי טיפלתי בבקשה בעבור המבקש וכי כל הפרטים שנמסרו בבקשה, לרבות הטענה כי קיים סיכוי ממשי כי היתר הבנייה יינתן בתוך פרק זמן קצר, הם נכונים. תאריך_______ חתימת המצהיר__________ אני הח"מ, עו"ד ____________ מס' רישיון _______ מאשר בזה כי ביום _________הופיע לפני ___________ שזיהה את עצמו על ידי תעודת זהות מס' ____________ המוכר לי אישית, ואחרי שהזהרתיו כי עליו לומר את האמת בלבד ואת האמת כולה וכי יהיה צפוי לעונשים הקבועים בחוק אם לא יעשה כן, אישר את נכונות הצהרתו דלעיל וחתם עליה בפני. תאריך_______ חתימת המצהיר__________ לבקשה מצורפים: نهغهب مشفمٍه : )1 )העתק הצו وسخت مه االمش; )2 )העתק מצווים מינהליים או שיפוטיים שהוגשו בעניין הבנייה נושא הצו, וההחלטות שניתנו בהן; وسخت مه األوامش االداسٌت أوانمضائٍت بخصىص انبىاء مىضىع االمش وانمشاساث انخً اعغىا فٍهه )3 )במקרה שבו הבקשה כוללת טענות עובדתיות לרבות טענה כי קיים סיכוי ממשי שהיתר הבנייה יינתן בתוך פרק זמן קצר – העתקי כל המסמכים הנוגעים לעניין. فً حال وأن انغهب ٌشمم ادعاءاث عمهٍت بما فً رنك ادعاء وجىد فشصت فعهٍت فً ان سخصت انبىاء سخعغى خالل فخشة لصٍشة – وسخ عه كم انىثائك راث صهت باألمش .

    קלינגר היתרי בנייה, רישוי עסקים וייעוץ מוניציפאלי
     
    השירות בפריסה כלל ארצית
    טל': 03-6990132

    פקס: 6990134 - 03
    נייד- בן קלינגר 0523-888813
    www.klinger.co.il

    דרג את התוכן:
      0 תגובות   יום חמישי, 5/1/17, 21:48

      מחלקת הפיקוח עירית תל אביב

       
       

       

      פיקוח על הבנייה
      ליווי תהליכי בנייה חדשה ותוספות בנייה חוקיות
       

      המחלקה לפיקוח על הבנייה מבצעת מעקב ופיקוח על ביצוע הבנייה בהתאם להיתרי הבנייה. המחלקה מלווה את תהליכי הבנייה החדשה ותוספות בנייה חוקיות מקבלת היתר הבנייה (טרם תחילת העבודה) ועד מתן אישור לחיבור לתשתיות (כולל חיבור הבניין לחשמל), מתן אישור לאיכלוס (טופס 4) ותעודת גמר לבניין.
      בטרם תחילת הבנייה, עליך לפנות למחלקה לפיקוח על הבנייה, על מנת לפתוח תיק פיקוח בנייה חדשה ותוספות בנייה.
      במעמד פתיחת התיק יימסרו לך טפסים הדרושים לתהליך הבנייה, כגון:
      הודעה בדבר התחלת עבודה, מינוי מהנדס אחראי לביצוע השלד, הודעה על מינוי אחראי לביקורת, מינוי קבלן אחראי לבנייה, טופס אישור לשפיכת פסולת בניין, דיווחים על התקדמות וגמר הבנייה.
      יש למלא את הטפסים הללו ולהחזירם למחלקה לפיקוח על הבנייה.
      לנוחותך רצ"ב מסמך המרכז את עיקר ההנחיות של מחלקת הפיקוח על הבנייה במינהל ההנדסה של עיריית תל-אביב-יפו.
      לשאלות והבהרות ניתן לפנות למתאמי המידע לפיקוח

      הנחיות ותנאים לביצוע בנייה חדשה ותוספות בנייה לאחר הוצאת היתר בנייה

      מדור איכות הבנייה - המדור לאיכות הבנייה מופקד על ריכוז של כל האישורים והבדיקות מכל הגורמים השותפים בבנייה, תצהירים וחתימות של אדריכלים, מהנדסים והקבלנים האחראים על הבנייה, אישורים מהמחלקה לכיבוי אש, אישורי אינסטלציה, בדיקת בטונים, ממ"דים/ממ"קים וכו' ובדיקת ביצוע כל תנאיי היתר הבנייה.
      לאחר ריכוז כל האישורים הנדרשים, המדור מופקד על מתן אישור טופס 4 - חיבור לתשתיות ואכלוס הבניין ומתן תעודת גמר.

      << חזרה לראש הדף

       

       
      בנייה בלתי חוקית, פיצול דירות ושימושים חורגים
       

      בנייה בלתי חוקית, פיצול דירות ושימוש חורג בנכסים, פוגעים באיכות החיים בעיר ומהווים לעיתים מפגע בטיחותי חמור. עיריית תל אביב-יפו עושה מאמצים רבים לאתר עבירות בנייה, פיצול דירות או שימוש בלתי חוקי בנכסים ולטפל בהן.
      במקרה בו קיים חשד לבנייה בלתי חוקית, פיצול דירה או שימוש חורג, אנא מלא טופס תלונה ואנו נבדוק את החשדות ובמקרה הצורך ננקוט בדרכי אכיפה שונות.
      ניתן להגיש את טופס התלונה בשני אופנים:

      • משלוח טופס בפקס או בדואר: הדפס את הטופס המצורף, מלא אותו בשני העתקים ושלח אותם למחלקה לפיקוח על הבנייה לפי הפרטים המצוינים מטה.
      • מילוי טופס מקוון (הטופס מועבר ישירות למחלקה לפיקוח על הבנייה): תוכל לצרף לטופס קבצי תמונות של המקום.
        אנא הקפד למלא בטופס כתובת למשלוח מכתבים או מספר פקס.
        ניתן לשלוח את טופס הפנייה באופן אנונימי, ללא ציון פרטי המתלונן.

      לתשומת ליבך, עפ"י חוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב, תשמ"ב - 1982), לא ניתן להעמיד לדין בגין עבירות בנייה שבוצעו בתקופה מעבר לחמש השנים האחרונות.


      קלינגר התרי בניה, רשוי עסקים וייעוץ מוניציפאלי
      השירות בפריסה כלל ארצית
      נייד: 3888813 - 052
      טל': 03-6990132
      פקס: 6990134 - 03
      דוא"ל:
      klinger_b@bezeqint.net    

       

      מחיקת הערת אזהרה בנושא צו הריסה בספרי המקרקעין
       

      ניתן לבטל הערת אזהרה בנושא צווי הריסה במקרים הבאים:

      • כאשר הוצא היתר בנייה אשר חופף את נשוא הצו.
      • כאשר נשוא הצו בוצע במלואו (נהרס).
      • כאשר צו ההריסה רשום על כל דיירי הבית המשותף ולמעשה הוא נוגע לאחת או יותר מהדירות, ניתן למחוק את ההערה לדייר/דיירים שאין להם נגיעה בצו המדובר.

      במקרים אחרים לא ניתן להמליץ על מחיקת צו הריסה מספרי המקרקעין.

      להגשת בקשה למחיקת הערת אזהרה:

      • עליך להגיש בקשה למחלקה לפיקוח על הבנייה. יש לצרף לבקשת המחיקה, נסח טאבו מעודכן.
      • לאחר קבלת המלצתנו לביטול הערת אזהרה, אנא פנה למחלקה הפלילית ברחוב פילון 5, ת"א יפו, על מנת לקבל את המלצתם לביטול.
      • עם קבלת המלצת המחלקה הפלילית, יש לפנות לבית המשפט לעניינים מקומיים ברחוב ויצמן 1, על מנת לקבל את אישורם למחיקת הערת האזהרה ורק לאחר מכן, ניתן לפנות ללשכת רישום המקרקעין ברחוב דרך מנחם בגין 125, ת"א – יפו (קרית הממשלה).

      לשאלות והבהרות ניתן לפנות למתאמי מידע לפיקוח.

      << חזרה לראש הדף

       

      מבנים מסוכנים
       

      המדור אחראי לטיפול במבנים מסוכנים ברחבי העיר בהתאם לחוק העזר לתל אביב – יפו (מבנים מסוכנים) התשס"ב – 2001. מתוקף החוק, מהנדס מדור מבנים מסוכנים מופקד על בדיקת מבנה שיש חשד לגבי יציבותו, לקביעת מידת מסוכנות ו/או הריסתו.
      לאחר קבלת פנייה בדבר חשד למבנה מסוכן, מבצע המדור את הפעולות הבאות:

      • ביקור מהנדסי העירייה במבנה החשוד כמסוכן לציבור הרחב או לדיירים המתגוררים בו.
      • הכרזת מבנה כמסוכן על פי חוק העזר לת"א – יפו ומשלוח הודעה לבעלים לשם ביצוע תיקונים וחיזוקים בטיחותיים בו, הריסת המבנה או חלקים ממנו, או אטימה של מבנה נטוש שמצבו מהווה סכנה לציבור.
      • עריכת ביקורי מעקב בבניין, על מנת להתעדכן במצבו ולוודא כי העבודות הדרושות על פי הודעת העירייה, אכן בוצעו.
      • אכיפת דרישות העירייה לביצוע תיקונים בטיחותיים בבניין, ע"י נקיטת הליכים משפטיים נגד בעליו.

      לבירורים בנושא מבנים מסוכנים או הודעה על חשד לסכנה בטיחותית בבניין, ניתן לפנות למדור מבנים מסוכנים בדרכים הבאות:

      • פניה טלפונית למוקד העירוני (106) / ליחידה לפניות הציבור.
      • פניה בכתב למדור מבנים מסוכנים על פי הטופס המצ"ב.

      << חזרה לראש הדף

       

      מדור מבנים מסוכנים
       
      כתובת: שדרות בן גוריון 68 , קומה 2 חדר 233
       
      טלפון: 03-5217258, 03-5217008, 03-5217042, 03-5217080
       
      פקס: 03-7240131
       
      מענה טלפוני: בימים א-ה' בין השעות 15:00-08:00
       
      קבלת קהל: בתיאום מראש בלבד בימים: א, ב, ג' ו-ה' בין השעות 09:00-08:00 ובימי ג' בין השעות 15:00-13:30
      שירותי מידע – קבלת קהל פרונטאלית ומענה טלפוני
       

      ניתן לקבל מענה ומידע בכל נושאי הטיפול של המחלקה – בפנייה פרונטאלית או טלפונית - בתחנה אחת, באמצעות מתאמי מידע לפיקוח.
      ניתן לפנות למתאם המידע לפיקוח בנושאים הבאים:

      • הליך התחלת בנייה בשטח לאחר קבלת היתר הבנייה.
      • פתיחת תיק פיקוח בנייה חדשה ותוספות בנייה (לאחר קבלת היתר הבנייה).
      • פנייה בדבר חשד לבנייה לא חוקית / שימוש חורג / למבנה מסוכן.
      • בקשה למחיקת הערת אזהרה בנושא צו הריסה מספרי המקרקעין.
      • בירור גיל בניין.
      • בירור סטטוס הבניין (העדר צווי הריסה/תביעות וכיו"ב).
      • בירור סטטוס טיפול בפניה, סטטוס טיפול משפטי וכו'.
         

      עבירות על חוק התכנון והבנייה הן עבירות חמורות שעשויות להוביל לסנקציות קשות כנגד העבריין. משרד קלינגר היתרי בנייה, רישוי עסקים וייעוץ מוניציפאלי מתמחה בטיפול בעבירות אלו ומעסיק משפטנים, אדריכלים ומהנדסים שיוכלו לסייע לך להתמודד מול המערכת.

       

       

       

       

      נתפסת בעבירת בניה? הפתרון בהישג יד. צור קשר ונשמח לעזור לך לצאת מזה…

        " אם ביצעתם עבירת בנייה כלשהי, יכול מאוד להיות שתוכלו להכשיר אותה בדיעבד. באמצעות טיפול מקיף במספר חזיתות נשיג עבורכם את האישורים שיאפשרו לכם להמנע מצווי הריסה, קנסות ואפילו רישום פלילי".

       

      • התמצאות מלאה בסבך החוקים והתקנות מאפשרת לנו למצוא פתרונות גם לבעיות מורכבות.
      • ההיכרות שלנו עם המערכת ועם האנשים שממנה היא מורכבת מאפשרת לנו לספק לך פתרונות מהירים ולזרז את ההליך הבירוקרטי.
      • שירות אישי, מקצועי ומהיר – עד לפתרון הבעיה.

       

       

      המשרד מתמחה בטיפול בתיקים הקשורים לחריגות בנייה, בנייה ללא היתר, שימוש חורג ללא היתר, פיצול דירות ועוד…

       

      לשיחת יעוץ ראשונית ללא תשלום וללא שום התחייבות מצדכם,
      צרו עמנו קשר


      קלינגר התרי בניה, רשוי עסקים וייעוץ מוניציפאלי
      השירות בפריסה כלל ארצית
      נייד: 3888813 - 052
      טל': 03-6990132
      פקס: 6990134 - 03
      דוא"ל: klinger_b@bezeqint.net

      דרג את התוכן:
        2 תגובות   יום רביעי, 17/6/15, 01:23
        בגלל הטראומה: נדחה צו הריסה לסככה בת"א
        תושב העיר שעבר תאונה לפני 26 שנה נהג להימלט ברגעיו הקשים למבנה לא חוקי שהקים על גג ביתו. בית המשפט חתם את הפרשה בפסק דין אנושי
        בצעד אנושי ויוצא דופן החליט לאחרונה בית המשפט לעניינים מקומיים בתל אביב לדחות בחמש שנים את ביצועו של צו הריסה למבנה ללא היתר, מאחר שהוא משמש מקום מפלט לאדם הסובל מפוסט-טראומה. השופט איתי הרמלין נימק את החלטתו בכך ש"עיר אינה רק המבנים הבנויים בה, אלא גם האנשים החיים בה".

         

         

        כבר ב-2005 הוצא צו ההריסה שהתייחס לסככה על גג בית בתל אביב, ובמרס 2011 הוגש כתב האישום נגד בעל הדירה והסככה שמעליה. לצורך קביעת כשירותו המשפטית, נשלח הנאשם לבדיקה פסיכיאטרית, שהעלתה כי אמנם הוא כשיר לעמוד לדין מבחינה משפטית, אך מבחינה רפואית מצבו מורכב יותר.

         

        התברר שב-1988, כשהיה בן 29, עבר הנאשם תאונה שבעקבותיה הוא סובל מפוסט-טראומה כרונית קשה. בין היתר הוא סובל מהתפרצויות זעם קשות ואלימות ופלאשבקים העלולים לפגוע בו ובסובבים אותו. על פי חוות הדעת, כל מה שנתפס אצלו כגורם לחץ מביא אותו לחוות מחדש את הטראומה ששינתה את חייו.

         

        לפי הפסיכיאטרים, גם ההליכים המשפטיים סביב הסככה מעוררים אצלו תגובות קשות. הם הסבירו כי הסככה היא מקום המפלט שאליו הוא בורח כדי להירגע במצבים של החמרה בהתקפי הזעם והתוקפנות. שם, הוסיפו, הוא מצליח למנוע את ההתפרצויות. בשל הכישלון בטיפול התרופתי – מדובר בפתרון ברמה רפואית, סוציאלית ומשפחתית.

         

        בשל ממצאי הבדיקה הפסיכיאטרית ביקש הנאשם לדחות את מועד כניסתו לתוקף של צו ההריסה בשש שנים, והוסיף שממילא לא נדרש היתר בנייה לסככה. המדינה התנגדה וטענה כי הגג שעליו נבנתה הסככה הוא גג משותף במבנה לשימור, וכל שינוי בו דורש את התערבותה של מחלקת השימור. עוד לדבריה, לסככה נוספו ארבעה קירות וגג, ובכך היא טעונת היתר.

         

        הפגיעה בעיר חמורה פחות

        השופט איתי הרמלין ציין שאין מחלוקת על חשיבות המאבק בבנייה הבלתי חוקית, במיוחד בכל הנוגע למבנים המיועדים לשימור. עם זאת, הוא הוסיף שעיר אינה רק המבנים הבנויים בה אלא – אולי אפילו קודם כל – האנשים החיים בה.

         

        השופט התקשה לעצום עיניו למצבו הלא פשוט של הנאשם ולהשלכות שעלול ביצוע הצו לגרום, והחליט שהפגיעה המסוימת והזמנית במראה העיר היא חמורה פחות מהסכנה הצפויה לבריאות הנאשם ולשלומם של בני משפחתו אם יבוצע הצו.

         

        השופט הרמלין – שהבהיר והדגיש כי אינו מכשיר את הבנייה הבלתי חוקית – מצא פתרון ביניים: הצו ימשיך לעמוד בתוקפו, אך ביצועו יידחה.

         

        לפיכך נדחה ביצוע הצו בחמש שנים, עד דצמבר 2019, ונקבע שככל שיתקיימו נסיבות המצדיקות זאת – יוכל הנאשם לבקש דחייה נוספת.

         

        גם אם קיבלת צו הריסה או צו הפסקת עבודה,יתכן כי לקלינגר  יש פתרון לבעייה

         

        צו הריסה מנהלי וחוק התכנון והבנייה

         

        תכליתו של סעיף 238א לחוק התכנון והבנייה, שמכוחו מוצאים צווי הריסה מינהליים על-ידי ראשי ועדות התכנון והבנייה, הנה מתן מענה מיידי ויעיל למיגורה של תופעת הבנייה הבלתי חוקית, תוך שמירה על שלטון החוק – בכלל, ועל דיני התכנון והבנייה – בפרט.

         

        צווי ההריסה המינהליים נועדו לסלק על-אתר בנייה בלתי חוקית, בעודה בחיתוליה, כדי למנוע קביעת עובדות מוגמרות בשטח. השופטים מתייחסים לצו ההריסה כאחד מהאמצעים החשובים והאפקטיביים שהוקנו לרשויות התכנון לשם אכיפה יעילה של הפרות חוקי התכנון והבנייה, ומיגור עבירות הבנייה באיבן, אשר חיוני להפעילו נוכח מימדיה הנרחבים של הבנייה הבלתי חוקית והצורך לעקור מן השורש תופעה פסולה זו שהייתה לרעה חולה במחוזותינו (רע"פ מלכיאל נ' מדינת ישראל).

        מהם התנאים להוצאת צו הריסה מנהלי?

        סעיף 238א(א) לחוק קובע, כי תנאי להוצאת צו הריסה מינהלי על-ידי יו"ר ועדה מקומית לתכנון ובנייה, הנו הגשת תצהיר חתום בידי מהנדס הוועדה המקומית, המציין כי לפי ידיעתו הוקם הבניין ללא היתר בנייה או בחריגה מהיתר בנייה, כי לפי ידיעתו לא נסתיימה הקמת הבניין או שנסתיימה לא יותר מששים ימים לפני הגשת התצהיר, וכי ביום הגשת התצהיר הבניין לא מאוכלס או שהוא מאוכלס תקופה שאינה עולה על שלושים יום. כמו כן מורה סעיף 238א(ב) לחוק, כי לא יינתן צו הריסה מינהלי אלא לאחר התייעצות עם היועץ המשפטי של הוועדה המקומית לתכנון ובנייה.

         

        מהן העילות לביטול צו הריסה מנהלי?

         

        העילות לביטולו של צו הריסה מינהלי הנן מצומצמות וצרות בהיקפן. סעיף 238א(ח) לחוק, מתייחס לשתי עילות ביטול:

         

        • אם הבנייה "בוצעה כדין",
        • אם הוכח "שביצוע הצו אינו דרוש לשם מניעת עובדה מוגמרת".

         

         

        על-פי הפסיקה, העילה השנייה נבחנת בהתאם לקריטריונים שנקבעו בסעיפים 238א(א)(2) ו-(3) לחוק, כלומר, אם מדובר בבנייה שנסתיימה מעל ששים יום לפני מועד הגשת התצהיר ליו"ר הוועדה המקומית, וכן בבנייה שאוכלסה מעל שלושים יום לפני אותו מועד.

         

        בנוסף לשתי העילות האמורות, נפסק כי לבית-המשפט לעניינים מקומיים סמכות ביקורת והתערבות בצו הריסה מינהלי, אם נפל בו פגם שעניינו העדרו של יסוד מהיסודות החוקיים שיש בהם כדי להקנות לו תוקף.

         

        ההלכה הפסוקה מורה כי בית-המשפט לעניינים מקומיים מוסמך לבטל צו הריסה מינהלי אם נפלו בו "פגמים חמורים" שיש בהם כדי להביא להצהרה על בטלות הצו מעיקרו. עוד הודגש בפסיקה, כי על-רקע תכליתו של סעיף 238א, עילות הביקורת השיפוטית מצומצמות, ואף "יש להיזהר שלא לשים את הסמכות להוציא צו הריסה מינהלי בסד, באופן שישבש את האפשרות להילחם בבנייה הבלתי חוקית".

         

        בהקשר זה הודגש בפסיקה, כי זכות הקניין, שהנה זכות יסוד חוקתית, נסוגה מפני אינטרס הכלל, שנקבע בדיני התכנון והבנייה, וכי "באיזון שבין זכות הקניין לבין איסור הבנייה בלא היתר, יד האיסור על העליונה".

         

        בית-משפט מוסמך לעכב ביצועו של צו הריסה מינהלי, אף אם לא נפלו בו פגמים המביאים לבטלותו, ואולם לאור תכליתו של הצו יעשה הדבר אך במקרים חריגים ויוצאי דופן. על-רקע התכלית החקיקתית שביסוד סעיף 238א לחוק, נפסק כי צווי הריסה מינהליים, שאין עילה לביטולם, יעוכבו רק במקרים חריגים ויוצאי דופן, כמו למשל כאשר היתר הבנייה נמצא בהישג יד. 

         


        לסיכום,

         

        בבקשה לביטול צו הריסה מינהלי נקודת המוצא הנה, כי הצו ניתן כדין, וזאת על-רקע חזקת תקינות המעשה המינהלי. על-כן, על העותר כנגד הצו רובץ הנטל להוכיח כי קמה עילה לביטולו. מומלץ לפנות אלינו בהקדם האפשרי לשם קבלת מידע מקצועי.

         

         

         

        לאחר סיכום,

        קיבלתם צו הריסה? ככל שתמהר לפעול כנגדו כך גדלים הסיכויים שתוכל לבטלו. למרות שמדובר בענישה מנהלתית, בתי-המשפט מגבילים לעיתים את הרשויות המקומיות.

        צו הריסה מנהלי המוצא על-ידי הוועדה המקומית לתכנון ולבניה בעקבות בניה בלתי חוקית מהווה, בדרך כלל, מכה לא קטנה לבעלי המבנה. הדבר גורר תוצאות קשות אף יותר כאשר לצו נלווה גם כתב אישום (שהרי המדובר גם בעבירה פלילית). במהלך השנים האחרונות הרחיבו בתי-המשפט את עילות התקיפה של צווי ההריסה המנהליים. כמו במקרים אחרים משתפרים בדרך כלל הסיכויים לביטול הצו ככל שהטיפול המשפטי מתחיל בשלב מוקדם יותר.
        סמכותו של יו"ר הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה לצוות על הריסת מבנה בתחום שיפוטו מעוגנת בהוראת החוק[1] הקובעת כי
        "הוקם בנין חורג, לרבות ללא היתר או בסטיה מהיתר או מתוכנית או הוחל בהקמתו של בנין כאמור, רשאי יושב ראש הוועדה המקומית לצוות בכתב שהבנין, או חלק ממנו שהוקם או שהוחל בהקמתו ללא היתר או בסטיה מהיתר או מתוכנית, יהרס, יפורק או יסולק, ובלבד שהוגש לו תצהיר חתום ביד מהנדס הוועדה המקומית או מהנדס הרשות המקומית או מהנדס אחר או אדריכל, שאחד מהם הסמיכו לכך, המציין כי - הבניין הוקם ללא היתר או שהבניין חורג ובמה הוא חורג; ושלא נסתיימה הקמת הבניין או שנסתיימה לא יותר משישים ימים לפני יום הגשת התצהיר"
        בבית-המשפט העליון נפסק, תחילה, כי עילות הביקורת השיפוטית של בית-המשפט על צו הריסה מינהלי הן שתיים בלבד - אלו שנקבעו במפורש בחוק[2] והמורות כי
        "לא יבטל ולא יתלה בית המשפט צו הריסה מינהלי אלא אם הוכח לו שהבניה שבגללה ניתן הצו בוועדה כדין או שביצוע הצו אינו דרוש לשם מניעת עובדה מוגמרת"
        יחד עם זאת, בפסיקה מאוחרת[3], הורחב מיתחם עילות הביקורת השיפוטית על צו הריסה מינהלי. כך למשל נקבע כי
        "הכלל הוא שבית-המשפט, המבקר צו הריסה מינהלי, יכבד את לשונו של סעיף 238א ולא יתערב בפגמים שאינם מנויים באותו סעיף... כלל זה כפוף לחריג אחד: שצו ההריסה נפגם בפגם חמור כל כך העושה את הצו בטל מעיקרו"
        יוצא איפוא, כי בהלכה הפסוקה, נקבע, כי קיימות שלוש עילות, לפיהן רשאי בית-המשפט לבטל, על-פי שיקול דעתו, את צו ההריסה המינהלי או להתלות את תוקפו: לפי שתי העילות הקבועות בחוק וכן לפי העילה השלישית - יציר הפסיקה - פגם חמור מאד בצו ההריסה המינהלי עושה אותו בטל מעיקרו (void), קרי: הוא נעדר תוקף מלכתחילה.

        יצויין כי בהלכה הפסוקה, לא נקבעה, במפורש ובאופן ממצה, זהותם האובייקטיבית של הפגמים וכן הנסיבות הקונקרטיות בהן נהפך הפגם לחמור מאד, ועושה את הצו בטל מעיקרו. כל מקרה ידון לגופו ועל רקע נסיבותיו[4]. כך למשל בוטלו, במספר מקרים, צווי הריסה מינהליים, מחמת שניתנו בחוסר סמכות או מאחר שלא הוגש ליושב ראש הועדה המקומית תצהיר כדין[5], לפני שהפעיל את סמכותו והורה על הריסת המבנה. גם חוות-דעתו של מהנדס העיר נדרשת[6] ולא ניתן לוותר עליה.

        במקרה שהיה[7], הגישה הוועדה המקומית נגד בעלי מבנה ונגד המחזיקה בו, בקשה למתן צו הריסה ללא הרשעה, המתייחסת לסגירת מרפסת בחזית הבניין. בית-המשפט קבע כי צו הריסה ללא הרשעה[8] אינו הליך פלילי, ברם, מידת ההוכחה המוטלת על המבקש סעד, אינה נופלת ממידת ההוכחה המוטלת על התביעה בבואה להוכיח עבירה[9]. הוראות הסעיף הינן יוצאות דופן ומרחיקות לכת ביותר במסגרת הדין. ניתן להטיל על-פיהן צו אשר אדם עשוי להיפגע פגיעה קשה מתוצאותיו מבלי שהועמד לדין בעבירה, בעוד שאילו היה עומד לדין - שהרשעה בו היתה מביאה להטלת הצו - יכול היה לעורר טענות המשמשות מחסום והגנה מלאה כלפי העמדתו לדין, שהוא ההסדר החוקתי הנורמטיבי והרגיל.

        לבית-המשפט מסור שיקול דעת ההולך וגדל ככל שחולף המועד מאז ביצוע העבירה. כך, למשל, הגביל המחוקק בשתיים את העילות לביטול צו הריסה מינהלי, אשר זה מוצא כאשר הבניה עדיין לא הסתיימה; כאשר הורשע אדם על עבירה ובתחילת ההליכים טרם הסתיימה הבניה או שנסתיימה תוך ששה חודשים שלפני תחילת ההליכים ונקבע מתן צו הריסה כחובה, למעט במקרים יוצאי דופן.

        כאשר הורשע אדם בביצוע עבירה בכל מקרה אחר, הותיר המחוקק שקול דעת. במרבית מקרים אלה, די בקיום הבניה הבלתי חוקית כדי שינתן צו ההריסה ונטל השכנוע שלא להעניקו מוטל על הנאשם. ההליך על פי הסעיף האמור חורג מעקרונות המשפט רגילים ועל כן, בהיותו יוצא דופן, דרוש שכנוע והסבר מדוע יחרוג בית-המשפט מההסדר הנורמטיבי הרגיל ויעשה שימוש בשיקול דעתו. לא די בקיומה של הבנייה הבלתי חוקית בלבד כטעם למתן הצו, הנטל למתן הצו רובץ איפוא על מבקשו.

        עוד נקבע, כי כאשר בעבר ביקשה הוועדה המקומית להעמיד לדין את ה"עבריינים", ואלה זוכו מהעבירה תוך קביעה עובדתית מתאימה, נמנעה מהוועדה המקומית האפשרות לטעון שוב כנגד הבניה הבלתי חוקית, אף כאשר נעשה הדבר ללא בקשת הרשעה. זאת, במידה ובמשפט הראשון הועמדה במחלוקת שאלה עובדתית מסוימת, שהיתה חיונית לתוצאה הסופית, והיא הוכרעה שם, בפירוש או במשתמע. במקרה שכזה, בעלי הדין מושתקים מלהתדיין לגביה מחדש במשפט שני, חרף אי הזהות בין העילות שבשתי התביעות (השתק פלוגתא).




        [1] סעיף 238א'(א) לחוק התכנון והבנייה, תשכ"ה-1965
        [2] סעיף 238א' לחוק התכנון והבנייה, תשכ"ה-1965
        [3] רע"פ 5635/93 הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה ת"א - יפו נ' רפאל עורקבי
        [4] וראו למשל רע"פ 4398/99 הראל נ' מ"י
        [5] בע"פ 6289/02 (מחוזי-י-ם) יו"ר הועדה המקומית לתכנון ובניה, ירושלים נ' חלמי עבאסי נקבע, בפסק-דין מיום 13/11/02, כי ההסמכה של המהנדסים החתומים על התצהירים נעדרת תוקף, ועל כן, גם צווי ההריסה בטלים מעיקרם
        [6] רע"פ 5171/91 יואל אלראי, ראש עירית נתניה ויו"ר הועדה המקומית לתכנון ולבניה נתניה נ' ג'ימי סמיפור ואח', פ"ד מו(1), 380
        [7] ת"פ (בית-המשפט לעניינים מקויים בת"א) 4/87 הוועדה המקומית לתכנון ובנין עיר תל אביב-יפו נ' קרן מרדכי קריתי אגודה עותמנית, תש"ן(2) 514 בפסק-הדין מיום 3/9/89
        [8] סעיף 212 לחוק התכנון והבניה, תשכ"ה-1965
        [9] וראו למשל ב"ש 89/96 (בית-המשפט לעניינים מקומיםי בנתניה) מדינת ישראל נ' בית"ר נתניה, שם נקבע, בפסק-דין מיום 7/3/02, כי לבית המשפט מסור שקול דעת ההולך וגדל ככל שחולף המועד מאז ביצוע העבירה, ויש למעבר הזמן חשיבות ככל שהתקופה בין מועד הבניה לבין מועד נקיטת ההליך המשפטי ארוכה יותר, ללא תגובה וטפול מצד הרשויות, כך יהווה הדבר שקול בפני בית המשפט שלא להענות לבקשה. ככל שהתקופה קצרה יותר, וככל שהיה טפול עקבי ורציף מצד הרשויות המוסמכות בבניה הבלתי חוקית, כך יהווה הדבר שקול בפני בית המשפט להעתר לבקשה למתן צו הריסה ללא הרשעה. עוד נקבע כי תנאי - בלעדיו אין להפעלתו של סעיף 212 לחוק המניח כתנאי לחלותו את הממצא כי "נעברה עבירה בבנין". לגבי קיומו של התנאי השני בדבר סמכות של בית המשפט להוציא צו הריסה אילו הורשע אדם בגין ביצוע עבירה של בניה ללא היתר, הרי נקבע לא אחת כי בדונו בבקשה עפ"י סעיף 212, שומה על בית המשפט לבדוק בראש ובראשונה אם היה מרשיע את מי שניתן היה להביאו לדין במסגרת הרגילה של ההליכים אילו הובא כך. רק אם תהא תשובתו חיובית, רשאי הוא ליתן צו הריסה בלא הרשעה.

         

         

         

         







         
         
        קלינגר היתרי בנייה, רישוי עסקים וייעוץ מוניציפאלי
         
        השירות בפריסה כלל ארצית
        טל': 03-6990132

        פקס: 6990134 - 03
        נייד- בן קלינגר 0523-888813
        www.klinger.co.il
         
         
         
         

         

        דרג את התוכן:
          0 תגובות   יום שני, 11/5/15, 09:17

          טיפול בבעיות הנובעות מבנייה ללא היתר

           
           






          אנו מטפלים בבקשות להכשרת חריגת בנייה וקבלת היתרים בדיעבד.

          עבירת בנייה כעבירה פלילית

          בנייה ללא היתר

          שימוש לא לפי היתר בנייה

          הגנה מן הצדק

           


          עבירת בנייה יכולה להתבצע בשני מישורים:

          א. ביצוע עבודה בפועל, בין ללא היתר כלל ובין בניגוד להיתר.

          ב. שימוש במבנה בניגוד לייעודו, או שימוש כלשהו במבנה שנבנה ללא היתר בנייה.

          ראה בעניין זה את סעיף 145 (א) לחוק התכנון והבנייה תשכ''ה – 1965, (להלן גם: ''החוק''), הקובע לאמור:

          לא יעשה אדם אחד מאלה ולא יתחיל לעשותו, אלא לאחר שנתנה לו הוועדה המקומית או רשות הרישוי המקומית, לפי העניין, היתר לכך ולא יעשה אותו אלא בהתאם לתנאי ההיתר: .....
          (1) .......
          (2) .......
          (3)כל עבודה אחרת בקרקע ובבניין וכל שימוש בהם שנקבעו בתקנות כעבודה או כשימוש הטעונים היתר כדי להבטיח ביצוע כל תוכנית.

          לפי פרק י' לחוק, עבירות בנייה הן עבירות פליליות הגוררות עונשי קנסות ומאסרים כמפורט שם; יש להתייחס לעבירת בנייה כעבירה פלילית לכל דבר ועניין, וזאת, גם בהקשר של רמת ההוכחה הנדרשת על מנת להוכיח את קיומה של העבירה.

          לפי סעיף 184 לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב) תשמ''ב – 1982, יש לבית המשפט סמכות להרשיע נאשם בעבירה שאשמתו נתגלתה מן העובדות שהוכחו לפיו, אף אם עובדות אלה לא נטענו בכתב האישום, ובלבד שניתנה לנאשם הזדמנות סבירה להתגונן. לפיכך, אי דיוק בכתב האישום לגבי פרטי האשמה לא תמיד יועיל לנאשם, ויש ובית המשפט ירשיע את עבריין הבנייה לפי ראיות שהצטברו והוכחו בתיק גם כאשר לא נכללו במפורש בכתב האישום.

          מצד שני, תידרש הוכחת קיומה של העבירה הפלילית וגילויה בפני בית המשפט ע''י עובדות שיוכחו בפניו, להבדיל מהערכות, השערות, סברות, הנחות.

          רמת ההוכחה הנדרשת במקרה של עבירת בנייה היא רמת הוכחה כנדרש במקרה של עבירה פלילית. ראה בעניין זה את פסק דינה של השופטת א' חיות, בית המשפט העליון רע”פ 252/04 רון שדות ופודי שיווק (1997) בע”מ נ' הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה לודים, מיום כ' סיוון תשס”ד (9 ליוני 2004) כדלקמן:

          בית המשפט המחוזי (כבוד השופטים: ד' ברלינר, ז' המר, י' שיצר), קיבל את טענת המבקשים לגבי אי הגשתן של תוכניות המתאר, וקבע כי משאלה לא הוגשו לא יכול היה בית משפט השלום לקבוע שהשימוש שנעשה במקרקעין מהווה חריגה מהן. בית המשפט המחוזי אף קיבל את טענת המבקשים כי השימוש לצורכי משרדים שיוחס להם לא הוכח במידת הוודאות הנדרשת במשפט פלילי.

          במאמר מוסגר יובהר כי במקרה של זיכוי בדין פלילי, אין הזיכוי מהווה הוכחה לכך שלא נעברה עבירה אלא רק שלא הוכח כי העבירה נעברה. אפשר שהוועדה המקומית לתכנון ולבנייה משוכנעת ומשכנעת כי המבנה הוקם ללא היתר, אולם אין לה ראיות פוזיטיביות נגד הנאשם, שיוצא במקרה כזה זכאי בדין, מבלי להסיק כי יש היתר למבנה בו מדובר.


          בתחום התכנון והבנייה יש מבנים הקיימים על תילם ועומדים על עומדם ללא הפרעה עשרות שנים, כך שכבר חלה התיישנות לגבי הבנייה ללא היתר, ככל שעולה החשד שמדובר בבנייה ללא היתר. במצב זה, המדינה צריכה להוכיח עבירת בנייה (בניית ללא היתר או בניגוד להיתר), ועולה השאלה, לו היו בידיה ההוכחות הנדרשות, מדוע נמנעה מלהגיש כתב תביעה במשך שנים רבות? שמא לא מדובר כלל בביצוע בנייה ללא היתר, ויתירה מכך, שמא מדובר בבנייה שהיא חוקית? כשמגיעים לרמה כזו של בדיקה ושאלה, נטל ההוכחה עדיין לא עובר אל הנאשם, אלא נותר על המדינה, שצריכה להוכיח כי נעברה עבירה, וצריכה להסביר הסבר המניח את הדעת מדוע נאלמה דום ונמנעה מפעולה עונשית זמן כה רב, – ואולי שאלה נוספת, מדוע נגבו במהלך השנים מסים והיטלים שונים, ונעשו פעולות אחרות המוכיחות כי המדינה ידעה על קיומו של המבנה – אם אכן מדובר במבנה בלתי חוקי.

          באין הוכחה לקיומה של עבירת בנייה, ספק רב אם יש הוכחה לכך שהמבנה בו מדובר הוא ללא היתר, וכהמשך הנובע מכך, ניצב סימן שאלה מהותי על הטענה האם חל במקרה זה שימוש בניגוד לייעוד.

           

          בעניין זה יש לקחת בחשבון את המעמד הבלתי שווה שבין הוועדה המקומית (או המחוזית) לתכנון ולבנייה או רשות הרישוי - מצד אחד, לבין האזרח הנאשם מצד שני.
          בעוד שהוועדה היא בעלת ידע מקצועי בתכנון, האזרח נעדר ידע כזה.
          בעוד שבידי הוועדה משרדים וארכיון לשמירת תיקי בנייה, לאזרח אין אמצעים אלו והוא גם אינו חייב על פי הדין לשמור את מסמכי ההיתר, או להעבירם מדור דור או ממוכר לקונה, אף כי רצוי שיעשה כן.
          וכאשר נשמטת הקרקע בנושא העבירה הראשונה, בנייה ללא היתר, הרי אם המשמעות היא שלא הוכח כי הבניין הוא ללא היתר – אין שום ראיה בדבר שימוש שלא כדין.

          יש קשר בין הבנייה לבין השימוש, וראה פסק דינו של שופט השלום (חדרה) מסארווה מוחמד בת''פ (שלום חד') 3311/04 – ו.מח.לתכנון מחוז חיפה נ' מחאמיד חכאמאת, תק-של 2006 (3), 7479, 7481 (2006): להלן מובא ציטוט שאמנם קשור לאירוע הספציפי בו מדובר אך ניכרת בו נימה ביקורתית בעלת חשיבות רבה בתחום הרישוי והבנייה:

          נגד הבונה והבעלים מוגש כתב אישום, ובמהלך הדיון מבטלת התביעה כתב האישום כנגד
          הבעלים תוך כדי כן שהסתפקה בהצהרתו שלא יעמוד כנגד ביצוע צווים שיינתנו בעניין הבניה
          העבריינית;
          ביהמ''ש דן את הבונה, בעניינו - נאשם 2 וגוזר את דינו, ובין היתר מטיל עליו להרוס המבנה העבריין, ואוסר עליו שימוש במבנה.
          עבריין הבנייה, אינו מקיים צו ביהמ''ש, אינו הורס, וממשיך להשתמש במבנה לצרכיו;
          כתב אישום המוגש כנגד שני הנאשמים באי - קיום צו ההריסה, ואיסור השימוש מבוטל כנגד הבעלים של הקרקע/המגרש, התביעה מבקשת עתה לחייבו בדין בגין שימוש במקרקעין, היעלה על הדעת שביד אחת מבטלת האישום נגדו בהליך הראשון בגין שימוש במקרקעין, מבטלת האישום הנוכחי נגדו בגין אי - קיום צו הריסה ואיסור שימוש ומבקשת להרשיעו בשימוש בשל היותו בעלים משותף בחלק משטח החלקה?
          11. סבורני שהתנהלות כזאת מחייבת התייחסות ביהמ''ש ובימ''ש זה, כמי שעוסק בנושאי תכנון ובנייה רשאי להתריע על התנהלות שכזאת.
          מדי יום מוגשים אישומים בבנייה ושימוש במבנים שהוקמו ללא היתר בניה, ומשנמצא כי המבנה נבנה בידי אחר, או שנבנה לפני שנים, כך שחלה התיישנות על עבירת בנייה, או שהבעלים של הקרקע נמצא במעורבות מינורית או פסיבית בביצוע העבירה, אין ביהמ''ש מאפשר הרשעתו בדין של הבעלים, והתביעה מתקנת כתב האישום ומעמידה אותו על עבירת שימוש בלבד;
          12. סעיף 208 (5) לחוק התכנון והבניה, אינו מיועד לסבך נאשם מסוגו של הנאשם הראשון בעבירה על החוק;
          משבחרה המאשימה לחזור בה מהאישום בת.פ. 2210/01, כנגד הנאשם, הראשון, שגם אז היה הבעלים של המקרקעין לחזור בה מהאישום הראשון באישום הנוכחי, שגם אז צו איסור השימוש אינו מקוים בידי נאשם 2, אין זה ראוי וצודק להרשיעו בעבירה שאין לו כל חלק, למעט היותו בעלים משותף במקרקעין;
          13. התוצאה היא, שבהעדר שימוש בפועל במבנה שהוקם על המקרקעין נשוא כתב האישום, אני מזכה את הנאשם 1 מן העבירה המיוחסת לו בכתב האישום;...

          בנוסף, קיימים גם טעמים מן הצדק שראוי לתת עליהם את הדעת וראה פסק דינה של השופטת ד''ר מיכל אגמון-גונן מבית משפט השלום בירושלים – פסק דין הנשען על פסיקה נוספת וספרות מקצועית - ת''פ (שלום יר') 3531/00 – מדינת ישראל נ' אורה מושב עובדים להתישבות, תק-של 2005(4), 113 , 147 (2005).

          בע''פ (מחוזי ת''א) 3871/98, מנשה נ' מ''י (לא פורסם), קבע בית המשפט, בקבלו טענת הגנה מן הצדק, כי:
          ההגינות חוסמת את המועצה מלדבר בשני קולות. לא יעלה על הדעת כי זרוע אחת של המועצה תיקבע ותנסח הנחיות פינוי אשפה וקרטונים ואילו זרוע שחרת שלה תבקש מהרשעתו בפלילים של מי שפעל בהתאם להנחיות אותה המועצה עצמה ... ובל נשכח כי אנו מצויים בעידן החוקתי אשר בו כל רשות מרשויות השלטון כפי שקובע כל אחד מחוקי היסוד החדשים, ''חייבת לכבד את הזכויות שלפי חוק יסוד זה ... וכי חוק יסוד כבוד האדם וחירותו יצר מתחם חדש של הליך ראוי בתוך מערכת הצדק הפלילי. במתחם זה לא ניתן להפעיל מהלכי משפט במחיר גבוה מידי של פגיעה בפרט המעורב בהליך (הליך ראוי ועיכוב הליכים שיפוטי ב. אוקון ע. 265 שם, בעמ' 267).
          בהנחיות היועץ המשפטי לממשלה (הנחיות היעמ''ש 51.015, כרך ה', 1.7.91) נאמר לעניין זה:
          אחריות כבדה מוטלת על כל מי שבא להחליט על הגשת כתב אישום פלילי נגד אדם, ביחוד בעבירות בעלות אופי חמור.... יש אפילו זיכוי בדין אין בו כדי להיטיב נזק שנגרם מתוך אישום שלא היה יסוד לו. מכאן מתחייבת מידה יתרה של זהירות בטרם מגישים כתב אישום. בדיני נפשות עסקינן, והגם שכל נאשם מוחזק חף מכל עבירה, ואף יהיה לו 'יומו בבית המשפט' להתגונן בכל האשמה המיוחסת לו, אין להתעלם מכך שהליכי משפט דרכם להתמשך ולהסתעף, ויש עמם לא אחת עינוי דין ונפש. מצווים אנו לדקדק היטב בחומר הראיות וללבן ביסודיות את הבעיות הכרוכות בנושא האישום.
          כב' השופט א' גולדברג קבע בבג''צ 6781/96 חבר הכנסת אהוד אולמרט נ' היועץ המשפטי, פ''ד נ(4), 793, עמ' 807-808, כי הדברים האמורים בהנחיה זו:
          משקפים נכוחה את הגישה הראויה, ודאי שחייבים לעמוד לנגד עיניו של כל תובע לאחר חקיקת חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו, כשהוא בא לשקול אם להעמיד אדם לדין.
          פרופ' רובינשטיין התייחס לכך גם הוא במאמרו (א' רובינשטיין, ''התביעה הכללית בשנת היובל למדינת ישראל ולהכרזה האוניברסלית על זכויות האדם'', עלי משפט א' (תש''ס) 17, 18):
          התביעה הכללית אינה בית משפט; היא המחליטה על העמדה לדין. זו אחריות כבדה ביותר - עניינה דיני נפשות. לחלק ניכר מן הבריות, מי שאינם שרויים תדיר בעולם הפשע, עצם ההחלטה על העמדה לדין, ולפני כן על חקירה, היא מכה קשה ולפעמים אנושה. היא מחייבת רגישות אנושית ויחס לזכויות אדם.
          מתוך עמידה על חירויות היסוד, עיקרון יסוד של ההליך הפלילי הנו שיש להעדיף תת-תביעה על עודף תביעה, זיכוי שווא על הרשעת שווא, העדפה של אי הפעלת ההליך הפלילי על הפעלת יתר. השופט ברק בב''ש 838/84 ליבני נ' מדינת ישראל, פ''ד לח (3) 729, 738 קבע:
          עדיף זיכויו של נאשם, שאת אשמתו אין להוכיח בשל הצורך לגלות ראיה שיש אינטרס ביטחוני שלא לגלותה, על-פני הרשעתו של נאשם, שאת חפותו אין להוכיח בשל הצורך שלא לגלות ראיה חסויה....הרשעת חף מפשע היא פגיעה כה חמורה ומכאיבה בסדריו של ההליך הפלילי, עד כי אין להרשותה בשום תנאי.
          בד''נ 12/81 שפירא נ' מדינת ישראל, פ''ד ל''ו (3) 645, הורשעו העותרים בבנייה ללא היתר אחר שהוברר כי ההיתרים שהוצאו להם על-ידי הוועדה המקומית לתכנון ובניה הוצאו תוך חריגה מסמכות, ולפיכך פגומים. הדיון נסב על השאלות האם מחמת הפגמים בטלים ההיתרים מעיקרם, האם אחריות העותרים היא מוחלטת והאם עומדת להם הגנה כלשהי. אשר לאבחנה החשובה שבין פסלות ההחלטה המנהלית לעומת ההשלכה שיש להחלטה זו על האחריות הפלילית אמר השופט ברק בעמ' 666:
          שונים לחלוטין השיקולים בכל הנוגע להליך הפלילי. זהו הליך אינדיוידואלי. במרכזו לא עומד מעשה המינהל אלא מעשה הנאשם. במסגרת זו ניתן לשקול את תום ליבו של האזרח, ואם המדיניות הפלילית הנקוטה על-ידי המחוקק היא שלא להטיל אחריות פלילית על נאשם תם לב - כפי שהדבר הוא אכן ברוב רובם של המקרים למעט מקרי האחריות המוחלטת - יבוא דבר זה לידי ביטוי הולם בתחום הפלילי.
          עוד ראו: ק' מן, ''זכות הטיעון והביקורת על שיקול-הדעת של התביעה בדבר העמדה לדין'', פלילים ה' (כרך 2, תשנ''ז), 189,191.

          לאור כל האמור לעיל, במקרה זה יש להעדיף את זכותם של הנאשמים למשפט הוגן. משלא ניתן להגשים את זכותם זו, יש מקום להורות על ביטול כתב האישום.

          ב. סעד חוקתי
          זכותו של אדם למשפט הוגן הוכרה, כאמור, כזכות חוקתית. מכאן עולה כמובן השאלה, מה זכותו של אדם אשר אחת מזכויות האדם שלו הופרה. זכות חוקתית מחייבת סעד חוקתי. לא די בהכרזה ובקביעה של זכויות אדם, יש להגן על אותן זכויות על דרך של מתן תרופות בשל הפרתן. ללא סעד, יוותרו הזכויות ריקות מתוכן ממשי.
          בשל חלק מההפרות ניתן ליתן סעדים מנהליים (מניעת המעשה ע''י פנייה לבג''ץ), ובאחרות סעדים אזרחיים (מכוח דיני הנזיקין). אולם תרופות אלו אינן עונות על מכלול המקרים. כך, למשל, בית המשפט העליון קבע כי ההתערבות בשיקולי היועץ המשפטי לממשלה בהעמדה לדין תהיה מצומצמת (ראו בהרחבה ספרה המקיף של ד''ר ד' ברק-ארז, עוולות חוקתיות (תל-אביב, תשנ''ד-‏1993), להלן: עוולות חוקתיות, בעמ' 41).

          חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, ממנו נגזרת הזכות להליך הוגן, אינו קובע מהן התרופות או הסעדים שינתנו למי שזכותו נפגעה. אולם, יש מקום ליתן סעדים ותקופות בגין הפרת אותן זכויות,2 כדי ליצוק תוכן ממשי לזכויות האדם. פרופ' ברק מציין לעניין זה כי משהכירו חוקי היסוד בזכויות האדם, מוטלת הבטחת אכיפתן על בית המשפט, ומוסיף (א' ברק, פרשנות במשפט, כרך ג', פרשנות חוקתית (תשנ''ד), 703:
          זכויות ללא סעדים עשויות להיות ללא כל תועלת. פרשנות תכליתית של הזכות חייבת להוביל ליצירת סעדים האוכפים את הזכות. זכות אינה קיימת בחלל; צמוד לה סעד האוכף אותה... קיומה של הזכות צריך להוביל לגיבושו של הסעד. חוקי-היסוד הכירו בזכויות אדם, ומההכרה חייבים להיגזר הסעדים בגין הפרת זכויות. חוקי-היסוד ייעשו פלסתר אם הזכויות החוקתיות לא יגררו אחריהן סעדים מתאימים. הכרה בזכות חוקתית, גוררת אחריה הכרה בתרופה מתאימה אם הזכות מופרת; קיומה של זכות מחייב קיומה של תרופה... שלטון החוק מחייב כי פגיעה בזכות תגרור אחריה תגובה מתאימה...נקודת-המוצא החוקתית צריכה להיות כי לכל פגיעה בזכות אדם חוקתית תימצא תרופה מתאימה.
          (הדגשות שלי - מ' א' ג')

          ומוסיף ע' גרוס במאמרו ''תרופות חוקתיות'', משפט וממשל ד' (תשנ''ח) 433, 438:
          ביישמה את סמכותה, על הערכאה השיפוטית לשקול שיקולים ערכיים, ובכללם עליה להתחשב בזכויות-היסוד של האדם... התרופה החוקתית טבועה בצורך לקיים את חובת הכיבוד של זכויות האדם. משהוטלה על הרשות השופטת, ככל רשות-שלטון, החובה לכבד את זכויות האדם, נזקקת היא לכלים אופרטיביים לצורך מילוי חובתה זו.
          הדוקטרינה של הגנה מן הצדק יכולה לשמש בסיס לטענה שעניינה בשמירת הזכות החוקתית להליך ראוי (ראו בהרחבה: ב' אוקון וע' שחם, ''הליך ראוי ועיכוב הליכים שיפוטי'' המשפט ג' (תשנ''ו-‏1996) 265,280). דומה, כי המשפט הישראלי קבל תזה זו. כך למשך, פרופ' א' רובינשטיין בספרו: המשפט הקונסטיטוציוני של מדינת ישראל (מהד' חמישית מאת א' רובינשטיין וב' מדינה, ישראל, תשנ''ז-‏1996, חלק ב',959) רמז לאפשרות זו:
          ההכרה בזכותו של הנאשם ל'הליך הוגן' עשויה להרחיב את היקפה של דוקטרינת ה'הגנה מן הצדק'...
          כב' השופטת ד' דורנר נתנה סעד חוקתי על דרך של פסילת הליכים פליליים בעניינו של עמוס ברנס, תוך שהיא מדגישה את הזכות החוקתית להליך הוגן (עוד ראו לעניין זה: ד' וינר, ''בעקבות פרשת עמוס ברנס: הזכות החוקתית להליך פלילי הוגן'' קרית המשפט (תשס''ד/ה-‏2004/5), 169, 188).
          כן, כפי שראינו אכן הורחבה האפשרות לעשות שימוש בהגנה זו בפסיקת בית המשפט העליון (עוד ראו: רב שיח: ''פיקוח שיפוטי על ההליך הפלילי -החלטות בדבר העמדה לדין וחנינות'' בהשתתפות השופט מ' בייסקי, פרופ' ר' גביזון, פרופ' מ' קרמניצר, בהנחיית פרופ' ד' פרידמן, המשפט ג' (תשנ''ו-‏1996), 15).
          אף במשפט הקנדי, לאחר חקיקת הצ'רטר בדבר זכויות וחירויות, משמש עיכוב ההליכים השיפוטי כסעד חוקתי בגין הפרת הוראות הצ'רטר (ראו: י' נקדימון, סעד מן הצדק, עמ' 136, ה''ש 89 והאסמכתאות שם).

          אם כן, כפי שציינתי, במסגרת בחינת ההגנה מן הצדק, יהא על בית המשפט לוודא בין היתר, כי הנאשם יזכה להליך הוגן וראוי. הסעד או התרופה המשפטיים הם אמצעי להגשמת זכויות מהותיות. סעד חוקתי, נועד למקרה של פגיעה בזכות חוקתית. יש למצוא את התרופה שתשקף את הזכות במדויק ככל האפשר (ראו: ע' גרוס במאמרו ''תרופות חוקתיות'', משפט וממשל ד' (תשנ''ח) 433, 486). הסעד החוקתי תלוי במידה רבה בזכות המופרת ובאופן ההפרה (הפרה צפויה, הפרה בפועל, ע''י מי נפגעה הזכות וכיו''ב). כאשר מדובר, במקרה שלפניי בזכות להליך הוגן, הנגזרת מכבוד האדם הקבועה בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, יש לשקול את התכלית בבסיס חוק היסוד ובבסיס הזכות הספציפית. לאחר ששקלתי את התכליות הללו נראה כי התרופה המתאימה להפסקת הפגיעה החוקתית היא ביטולו של ההליך וזיכויים של הנאשמים.
          ניהול משפט פלילי בעקבות פעולה שפגעה שלא כדין בזכותו של נאשם להליך הוגן, אינה מתיישבת עם חובתה של הרשות השופטת לכבד את זכויות האדם הקבועה בסעיף 11 לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, לפיו כל רשות מרשויות השלטון חייבת לכבד את הזכויות בו. מקום שהדרך להגשת כתב האישום אינה חוקתית, אין מקום לפגיעה בזכויות היסוד. על פניו, יש למנוע את הפגיעה ע''י ביטול כתב האישום ההגנה מן הצדק תשמש במקרה זה להגנת זכויותיו החוקתיות של הנאשם (ראו: נקדימון, הגנה מן הצדק, 133).
          מובן, כפי שציינתי, שאין תרופות מוחלטות, התרופה צריכה לאזן בין כלל השיקולים המתעוררים. כפי שאמרתי, לתרופות החוקתיות יש מחיר, במקרה זה, אי העמדה לדין שייתכן שתביא לפטור מעונש של מי שהיו נמצאים חייבים בדינם. אולם, לאור אופי העבירות (עבירות מנהליות), התנהגות הרשויות כלפי הנאשמים במשך עשור, והנזק שנגרם לנאשמים במקרה זה (לרבות הוצאת משאבים רבים), כמו גם הפגיעה בזכויות היסוד שלהם, וכן לאור חומר הראיות, ובנסיבות העניין סבורה אני כי יש מקום לבטל את כתב האישום ולזכות את הנאשמים. יש לזכור כי במשך תקופה של כעשר שנים, הלכה למעשה סיכלו הרשויות עצמן כל אפשרות להשיג את הרשיון. משכך, כלל לא היה מקום להגיש את כתב האישום.
          יש להזכיר, להדגיש ולציין כי המדובר אך ורק בנסיבות המיוחדות של מושב אורה וחבריו. ההגנה מן הצדק טוב שתישאר מצומצמת בהיקפה ותופעל במקרים חריגים. לביטול כתב אישום מחמת הגנה מן הצדק במקרה אחד, תהיה השפעה מעטה על ביטול כאמור במקרה אחר, שכן איזון השיקולים השונים חייב להעשות בנסיבותיו של כל מקרה ומקרה. בנסיבות שהוכחו לפניי יש להעדיף את זכויותיהם של הנאשמים ולבטל את כתב האישום.
          לקראת סיום - ברצוני להביא דברים שאמר י' נקדימון בספרו: ''הגנה מן הצדק'' (שם, בעמ' 135):
          אכן, התוצאה של ביטול ההעמדה לדין או כתב אישום איננה קלה. במקרים מסוימים אפשר שהיא תביא לשחרורו של העבריין. עם זאת, לזכויות חוקתיות יש מחיר. ביטולו של כתב האישום והפסקת המשפט מסמלים את המחיר החברתי שהציבור נכון לשלם על מנת להגן על הערכים החוקתיים....ללא יישום מעשי ייוותרו הזכויות החוקתיות בגדר רטוריקה בלבד...אכן, בהיעדר סנקציה חוקתית אין טעם בקיומן של זכויות חוקתיות. ביטול העמדה לדין או כתב האישום והפסקת המשפט מחמת דוקטרינת ''הגנה מן הצדק'' יכולים אפוא להתפס כסנקציה חוקתית, המגנה על הזכות החוקתית לכבוד, לחירות ולהליך ראוי במסגרת המשפט הפלילי.
          (הדגשות שלי - מ' א' ג')

          לסיכום, הנאשמים הוכיחו, בעיקר באמצעות ראיות התביעה, כי עשו את כל שיכלו כדי לזכות בהיתרים לשימוש לא חקלאי בלולים, החל מההחלטה על ביטול הלולים בתחילת שנות ה-‏90, ולמעשה עד עצם היום הזה. הנאשמים הכינו תכניות, שכרו בעלי מקצוע - אדריכלים, מהנדסים ועורכי דין שיטפלו בעניין, נפגשו עם כל הרשויות הנוגעות בדבר, ופעלו כפי שהונחו לפעול על ידי אותן רשויות. הם אף שילמו לממ''י דמי שימוש גבוהים יותר המוטלים על שימוש לא חקלאי. בנסיבות אלו, כאשר הרשויות עצמן גרמו לנאשמים להאמין כי השימושים הלא חקלאיים יסודרו, וכי הכל פועלים בכוון זה, לא היה מקום להעמיד את הנאשמים לדין.
          כתב האישום הוגש בשנת 2000, אז לראשונה יכולים היו הנאשמים להגיש את הבקשות. בנסיבות אלו, ולאור העובדה שמדובר בעבירות מנהליות מטבען, בנאשמים שאינם עברייניים, ולאור השיהוי והמחדלים של הרשויות, יש מקום להעניק לנאשמים את ההגנה מן הצדק, ולהורות על זיכויים, וזאת ממספר טעמים. ראשית, כתב האישום בוטל לאחר שהנאשמים השיבו לאשמה. שנית, כפי שצויין בפתח הדברים, זוהי החלטה שנייה בטענת הגנה מן הצדק. הנאשמים העלו טענה זו כבר בהקראה ואף הגישו סיכומים בעניין זה, שהתבססו כולם על המסמכים של רשויות המדינה השונות. לאור זאת, ניתנה ההחלטה הראשונה על ביטול כתב האישום. המדינה ערערה על החלטה זו לבית המשפט המחוזי, וטענה כי אין די בתשתית הראייתית שהונחה לפניי קודם להחלטתי הראשונה. בית המשפט המחוזי קיבל טעם זה והורה על שמיעת הוכחות. במהלך ההוכחות דווקא עדי התביעה הם שביססו יותר מכל את טענות הנאשמים. בנוסף, ב''כ המאשימה התנגדה להגשת מסמכים של רשויות מרשויותיה, כאשר היא זו שדרשה כי יתקיים הליך הוכחות.
          על כן, לאור עינוי הדין הרב שנגרם לנאשמים בהליך זה, שגם הוא נמשך כבר כחמש שנים, על ריבוי ההליכים בו, הוריתי בפתח הדברים על זיכויים של הנאשמים.

          בתחום רישוי הבנייה בישראל אנו עדים לפגיעות קשות של בתי המשפט בעברייני בנייה תוך התעלמות הכלל בסיסי שצריך להיות נר לרגלי בית המשפט, והוא, הפרדה מוחלטת בין העבירה לבין דיני התכנון והבנייה. איני קובע זאת במישור האקדמי המנותק מהמציאות היומיומית, ולכן אביא דוגמא מאלפת: עבריין בנייה (ללא הרשעות קודמות) הקים מבנה ללא היתר ואף נעשה בו שימוש ללא היתר. בניסיונותיו הלגיטימיות לקבל היתר בנייה, הגיש בקשה לשימוש חורג, - בקשה אשר אושרה על ידי הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה (כמקובל – עם גיליון של תנאים למילוי לשם קבלת ההיתר), וחודשיים ימים מיום אישור הוועדה את הבקשה – בעודו ממלא את תנאי ההיתר תנאי אחר תנאי – מהרו זרועות החוק והרסו את המבנה עד היסוד. אכן, היה צו הריסה כי מדובר במבנה ללא היתר, אך עצם אישור התוכניות נשוא בניין זה על ידי מליאת הוועדה מהווה ראייה מכרעת כי המבנה ראוי להיתר כפוף למילוי התנאים, דבר שלא סייע לאותו עבריין, וצא וחשוב מי כאן העבריין ועל אילו חוקי מוסר, צדק, ותקנת התכנון.

           

          קלינגר היתרי בנייה, רישוי עסקים וייעוץ מוניציפאלי
           
          השירות בפריסה כלל ארצית
          טל': 03-6990132

          פקס: 6990134 - 03
          נייד- בן קלינגר 0523-888813
          www.klinger.co.il

           

          דרג את התוכן:
            3 תגובות   יום חמישי, 9/4/15, 11:18

            טיפול בצווי הריסה

             
             







            טיפול בצווי הריסה

            גם אם קיבלת צו הריסה או צו הפסקת עבודה, יש פתרון לבעייה

            צו הריסה מנהלי וחוק התכנון והבנייה

             

            תכליתו של סעיף 238א לחוק התכנון והבנייה, שמכוחו מוצאים צווי הריסה מינהליים על-ידי ראשי ועדות התכנון והבנייה, הנה מתן מענה מיידי ויעיל למיגורה של תופעת הבנייה הבלתי חוקית, תוך שמירה על שלטון החוק – בכלל, ועל דיני התכנון והבנייה – בפרט.

             

            צווי ההריסה המינהליים נועדו לסלק על-אתר בנייה בלתי חוקית, בעודה בחיתוליה, כדי למנוע קביעת עובדות מוגמרות בשטח. השופטים מתייחסים לצו ההריסה כאחד מהאמצעים החשובים והאפקטיביים שהוקנו לרשויות התכנון לשם אכיפה יעילה של הפרות חוקי התכנון והבנייה, ומיגור עבירות הבנייה באיבן, אשר חיוני להפעילו נוכח מימדיה הנרחבים של הבנייה הבלתי חוקית והצורך לעקור מן השורש תופעה פסולה זו שהייתה לרעה חולה במחוזותינו (רע"פ מלכיאל נ' מדינת ישראל).

            מהם התנאים להוצאת צו הריסה מנהלי?

            סעיף 238א(א) לחוק קובע, כי תנאי להוצאת צו הריסה מינהלי על-ידי יו"ר ועדה מקומית לתכנון ובנייה, הנו הגשת תצהיר חתום בידי מהנדס הוועדה המקומית, המציין כי לפי ידיעתו הוקם הבניין ללא היתר בנייה או בחריגה מהיתר בנייה, כי לפי ידיעתו לא נסתיימה הקמת הבניין או שנסתיימה לא יותר מששים ימים לפני הגשת התצהיר, וכי ביום הגשת התצהיר הבניין לא מאוכלס או שהוא מאוכלס תקופה שאינה עולה על שלושים יום. כמו כן מורה סעיף 238א(ב) לחוק, כי לא יינתן צו הריסה מינהלי אלא לאחר התייעצות עם היועץ המשפטי של הוועדה המקומית לתכנון ובנייה.

             

            מהן העילות לביטול צו הריסה מנהלי?

             

            העילות לביטולו של צו הריסה מינהלי הנן מצומצמות וצרות בהיקפן. סעיף 238א(ח) לחוק, מתייחס לשתי עילות ביטול:

             

            • אם הבנייה "בוצעה כדין",
            • אם הוכח "שביצוע הצו אינו דרוש לשם מניעת עובדה מוגמרת".

             

             

            על-פי הפסיקה, העילה השנייה נבחנת בהתאם לקריטריונים שנקבעו בסעיפים 238א(א)(2) ו-(3) לחוק, כלומר, אם מדובר בבנייה שנסתיימה מעל ששים יום לפני מועד הגשת התצהיר ליו"ר הוועדה המקומית, וכן בבנייה שאוכלסה מעל שלושים יום לפני אותו מועד.

             

            בנוסף לשתי העילות האמורות, נפסק כי לבית-המשפט לעניינים מקומיים סמכות ביקורת והתערבות בצו הריסה מינהלי, אם נפל בו פגם שעניינו העדרו של יסוד מהיסודות החוקיים שיש בהם כדי להקנות לו תוקף.

             

            ההלכה הפסוקה מורה כי בית-המשפט לעניינים מקומיים מוסמך לבטל צו הריסה מינהלי אם נפלו בו "פגמים חמורים" שיש בהם כדי להביא להצהרה על בטלות הצו מעיקרו. עוד הודגש בפסיקה, כי על-רקע תכליתו של סעיף 238א, עילות הביקורת השיפוטית מצומצמות, ואף "יש להיזהר שלא לשים את הסמכות להוציא צו הריסה מינהלי בסד, באופן שישבש את האפשרות להילחם בבנייה הבלתי חוקית".

             

            בהקשר זה הודגש בפסיקה, כי זכות הקניין, שהנה זכות יסוד חוקתית, נסוגה מפני אינטרס הכלל, שנקבע בדיני התכנון והבנייה, וכי "באיזון שבין זכות הקניין לבין איסור הבנייה בלא היתר, יד האיסור על העליונה".

             

            בית-משפט מוסמך לעכב ביצועו של צו הריסה מינהלי, אף אם לא נפלו בו פגמים המביאים לבטלותו, ואולם לאור תכליתו של הצו יעשה הדבר אך במקרים חריגים ויוצאי דופן. על-רקע התכלית החקיקתית שביסוד סעיף 238א לחוק, נפסק כי צווי הריסה מינהליים, שאין עילה לביטולם, יעוכבו רק במקרים חריגים ויוצאי דופן, כמו למשל כאשר היתר הבנייה נמצא בהישג יד. 

             


            לסיכום,

             

            בבקשה לביטול צו הריסה מינהלי נקודת המוצא הנה, כי הצו ניתן כדין, וזאת על-רקע חזקת תקינות המעשה המינהלי. על-כן, על העותר כנגד הצו רובץ הנטל להוכיח כי קמה עילה לביטולו. מומלץ לפנות אלינו בהקדם האפשרי לשם קבלת מידע מקצועי.

             

             

             

            לאחר סיכום,

            קיבלתם צו הריסה? ככל שתמהר לפעול כנגדו כך גדלים הסיכויים שתוכל לבטלו. למרות שמדובר בענישה מנהלתית, בתי-המשפט מגבילים לעיתים את הרשויות המקומיות.

            צו הריסה מנהלי המוצא על-ידי הוועדה המקומית לתכנון ולבניה בעקבות בניה בלתי חוקית מהווה, בדרך כלל, מכה לא קטנה לבעלי המבנה. הדבר גורר תוצאות קשות אף יותר כאשר לצו נלווה גם כתב אישום (שהרי המדובר גם בעבירה פלילית). במהלך השנים האחרונות הרחיבו בתי-המשפט את עילות התקיפה של צווי ההריסה המנהליים. כמו במקרים אחרים משתפרים בדרך כלל הסיכויים לביטול הצו ככל שהטיפול המשפטי מתחיל בשלב מוקדם יותר.
            סמכותו של יו"ר הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה לצוות על הריסת מבנה בתחום שיפוטו מעוגנת בהוראת החוק[1] הקובעת כי
            "הוקם בנין חורג, לרבות ללא היתר או בסטיה מהיתר או מתוכנית או הוחל בהקמתו של בנין כאמור, רשאי יושב ראש הוועדה המקומית לצוות בכתב שהבנין, או חלק ממנו שהוקם או שהוחל בהקמתו ללא היתר או בסטיה מהיתר או מתוכנית, יהרס, יפורק או יסולק, ובלבד שהוגש לו תצהיר חתום ביד מהנדס הוועדה המקומית או מהנדס הרשות המקומית או מהנדס אחר או אדריכל, שאחד מהם הסמיכו לכך, המציין כי - הבניין הוקם ללא היתר או שהבניין חורג ובמה הוא חורג; ושלא נסתיימה הקמת הבניין או שנסתיימה לא יותר משישים ימים לפני יום הגשת התצהיר"
            בבית-המשפט העליון נפסק, תחילה, כי עילות הביקורת השיפוטית של בית-המשפט על צו הריסה מינהלי הן שתיים בלבד - אלו שנקבעו במפורש בחוק[2] והמורות כי
            "לא יבטל ולא יתלה בית המשפט צו הריסה מינהלי אלא אם הוכח לו שהבניה שבגללה ניתן הצו בוועדה כדין או שביצוע הצו אינו דרוש לשם מניעת עובדה מוגמרת"
            יחד עם זאת, בפסיקה מאוחרת[3], הורחב מיתחם עילות הביקורת השיפוטית על צו הריסה מינהלי. כך למשל נקבע כי
            "הכלל הוא שבית-המשפט, המבקר צו הריסה מינהלי, יכבד את לשונו של סעיף 238א ולא יתערב בפגמים שאינם מנויים באותו סעיף... כלל זה כפוף לחריג אחד: שצו ההריסה נפגם בפגם חמור כל כך העושה את הצו בטל מעיקרו"
            יוצא איפוא, כי בהלכה הפסוקה, נקבע, כי קיימות שלוש עילות, לפיהן רשאי בית-המשפט לבטל, על-פי שיקול דעתו, את צו ההריסה המינהלי או להתלות את תוקפו: לפי שתי העילות הקבועות בחוק וכן לפי העילה השלישית - יציר הפסיקה - פגם חמור מאד בצו ההריסה המינהלי עושה אותו בטל מעיקרו (void), קרי: הוא נעדר תוקף מלכתחילה.

            יצויין כי בהלכה הפסוקה, לא נקבעה, במפורש ובאופן ממצה, זהותם האובייקטיבית של הפגמים וכן הנסיבות הקונקרטיות בהן נהפך הפגם לחמור מאד, ועושה את הצו בטל מעיקרו. כל מקרה ידון לגופו ועל רקע נסיבותיו[4]. כך למשל בוטלו, במספר מקרים, צווי הריסה מינהליים, מחמת שניתנו בחוסר סמכות או מאחר שלא הוגש ליושב ראש הועדה המקומית תצהיר כדין[5], לפני שהפעיל את סמכותו והורה על הריסת המבנה. גם חוות-דעתו של מהנדס העיר נדרשת[6] ולא ניתן לוותר עליה.

            במקרה שהיה[7], הגישה הוועדה המקומית נגד בעלי מבנה ונגד המחזיקה בו, בקשה למתן צו הריסה ללא הרשעה, המתייחסת לסגירת מרפסת בחזית הבניין. בית-המשפט קבע כי צו הריסה ללא הרשעה[8] אינו הליך פלילי, ברם, מידת ההוכחה המוטלת על המבקש סעד, אינה נופלת ממידת ההוכחה המוטלת על התביעה בבואה להוכיח עבירה[9]. הוראות הסעיף הינן יוצאות דופן ומרחיקות לכת ביותר במסגרת הדין. ניתן להטיל על-פיהן צו אשר אדם עשוי להיפגע פגיעה קשה מתוצאותיו מבלי שהועמד לדין בעבירה, בעוד שאילו היה עומד לדין - שהרשעה בו היתה מביאה להטלת הצו - יכול היה לעורר טענות המשמשות מחסום והגנה מלאה כלפי העמדתו לדין, שהוא ההסדר החוקתי הנורמטיבי והרגיל.

            לבית-המשפט מסור שיקול דעת ההולך וגדל ככל שחולף המועד מאז ביצוע העבירה. כך, למשל, הגביל המחוקק בשתיים את העילות לביטול צו הריסה מינהלי, אשר זה מוצא כאשר הבניה עדיין לא הסתיימה; כאשר הורשע אדם על עבירה ובתחילת ההליכים טרם הסתיימה הבניה או שנסתיימה תוך ששה חודשים שלפני תחילת ההליכים ונקבע מתן צו הריסה כחובה, למעט במקרים יוצאי דופן.

            כאשר הורשע אדם בביצוע עבירה בכל מקרה אחר, הותיר המחוקק שקול דעת. במרבית מקרים אלה, די בקיום הבניה הבלתי חוקית כדי שינתן צו ההריסה ונטל השכנוע שלא להעניקו מוטל על הנאשם. ההליך על פי הסעיף האמור חורג מעקרונות המשפט רגילים ועל כן, בהיותו יוצא דופן, דרוש שכנוע והסבר מדוע יחרוג בית-המשפט מההסדר הנורמטיבי הרגיל ויעשה שימוש בשיקול דעתו. לא די בקיומה של הבנייה הבלתי חוקית בלבד כטעם למתן הצו, הנטל למתן הצו רובץ איפוא על מבקשו.

            עוד נקבע, כי כאשר בעבר ביקשה הוועדה המקומית להעמיד לדין את ה"עבריינים", ואלה זוכו מהעבירה תוך קביעה עובדתית מתאימה, נמנעה מהוועדה המקומית האפשרות לטעון שוב כנגד הבניה הבלתי חוקית, אף כאשר נעשה הדבר ללא בקשת הרשעה. זאת, במידה ובמשפט הראשון הועמדה במחלוקת שאלה עובדתית מסוימת, שהיתה חיונית לתוצאה הסופית, והיא הוכרעה שם, בפירוש או במשתמע. במקרה שכזה, בעלי הדין מושתקים מלהתדיין לגביה מחדש במשפט שני, חרף אי הזהות בין העילות שבשתי התביעות (השתק פלוגתא).




            [1] סעיף 238א'(א) לחוק התכנון והבנייה, תשכ"ה-1965
            [2] סעיף 238א' לחוק התכנון והבנייה, תשכ"ה-1965
            [3] רע"פ 5635/93 הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה ת"א - יפו נ' רפאל עורקבי
            [4] וראו למשל רע"פ 4398/99 הראל נ' מ"י
            [5] בע"פ 6289/02 (מחוזי-י-ם) יו"ר הועדה המקומית לתכנון ובניה, ירושלים נ' חלמי עבאסי נקבע, בפסק-דין מיום 13/11/02, כי ההסמכה של המהנדסים החתומים על התצהירים נעדרת תוקף, ועל כן, גם צווי ההריסה בטלים מעיקרם
            [6] רע"פ 5171/91 יואל אלראי, ראש עירית נתניה ויו"ר הועדה המקומית לתכנון ולבניה נתניה נ' ג'ימי סמיפור ואח', פ"ד מו(1), 380
            [7] ת"פ (בית-המשפט לעניינים מקויים בת"א) 4/87 הוועדה המקומית לתכנון ובנין עיר תל אביב-יפו נ' קרן מרדכי קריתי אגודה עותמנית, תש"ן(2) 514 בפסק-הדין מיום 3/9/89
            [8] סעיף 212 לחוק התכנון והבניה, תשכ"ה-1965
            [9] וראו למשל ב"ש 89/96 (בית-המשפט לעניינים מקומיםי בנתניה) מדינת ישראל נ' בית"ר נתניה, שם נקבע, בפסק-דין מיום 7/3/02, כי לבית המשפט מסור שקול דעת ההולך וגדל ככל שחולף המועד מאז ביצוע העבירה, ויש למעבר הזמן חשיבות ככל שהתקופה בין מועד הבניה לבין מועד נקיטת ההליך המשפטי ארוכה יותר, ללא תגובה וטפול מצד הרשויות, כך יהווה הדבר שקול בפני בית המשפט שלא להענות לבקשה. ככל שהתקופה קצרה יותר, וככל שהיה טפול עקבי ורציף מצד הרשויות המוסמכות בבניה הבלתי חוקית, כך יהווה הדבר שקול בפני בית המשפט להעתר לבקשה למתן צו הריסה ללא הרשעה. עוד נקבע כי תנאי - בלעדיו אין להפעלתו של סעיף 212 לחוק המניח כתנאי לחלותו את הממצא כי "נעברה עבירה בבנין". לגבי קיומו של התנאי השני בדבר סמכות של בית המשפט להוציא צו הריסה אילו הורשע אדם בגין ביצוע עבירה של בניה ללא היתר, הרי נקבע לא אחת כי בדונו בבקשה עפ"י סעיף 212, שומה על בית המשפט לבדוק בראש ובראשונה אם היה מרשיע את מי שניתן היה להביאו לדין במסגרת הרגילה של ההליכים אילו הובא כך. רק אם תהא תשובתו חיובית, רשאי הוא ליתן צו הריסה בלא הרשעה.

            משרד מעניק לקהל לקוחותיו שירות איכותי, מהיר, אמין ודיסקרטי. יתרון בהיכרות מעמיקה עם הפרוצדורות והבירוקרטיה ברשויות השונות , תוך כדי זירוז הליכים וחיסכון בכסף רב.
             הטיפול הינו אישי וצמוד לכל לקוח בהתאם לצרכי העסק.

              טיפול וייצוג  בכל ההליכים הביורוקרטיים, תוך שימוש בידע, ניסיון והכרת המערכות על בוריין ברשויות ומשרדי הממשלה מכל סוג:
            • עיריות
            • רשויות מקומיות
            • רשויות אזוריות
            • ועדות מקומיות ומחוזיות
            • משרדים ממשלתיים
            • משרד הבריאות
            • המשרד להגנת הסביבה
            • משרד הפנים
            • משרד הדתות
            • ועדות ערר
            • משרד ההגירה
            • משרדי שלטונות המס
            • המוסד לביטוח לאומי
            • המשרד לבטיחות ולגהות
            • משרדי הטאבו
            • מכון התקנים
            • מנהל מקרקעי ישראל
            • מועצות מקומיות

                רישוי עסקים,היתרי בנייה,בקשות לשמוש חורג-ייצוג מול הרשויות בכל הארץ !  משרד הבריאות,המשרד לאיכות הסביבה,כיבוי אש,משטרה,השרות הוטרינרי ועוד. תמ"א 38 התרי בניה ורשוי עסקים

             


             
             
             
            קלינגר היתרי בנייה, רישוי עסקים וייעוץ מוניציפאלי
             
            השירות בפריסה כלל ארצית
            טל': 03-6990132

            פקס: 6990134 - 03
            נייד- בן קלינגר 0523-888813
            www.klinger.co.il
             
            03-6990132

            דרג את התוכן:
              0 תגובות   יום שישי , 20/3/15, 10:21
              פיקוח על הבנייה
               
              ליווי תהליכי בנייה חדשה ותוספות בנייה חוקיות

              המחלקה לפיקוח על הבנייה מבצעת מעקב ופיקוח על ביצוע הבנייה בהתאם להיתרי הבנייה. המחלקה מלווה את תהליכי הבנייה החדשה ותוספות בנייה חוקיות מקבלת היתר הבנייה (טרם תחילת העבודה) ועד מתן אישור לחיבור לתשתיות  מים וחשמל, אכלוס ואישור פרוטוקול גמר. הליך מתן אישור לאכלוס (טופס 4) ותעודת גמר לבניין מתבצע מול אנשי איכות הבניה אשר במכון הרישוי העירוני.
               
              בטרם תחילת הבנייה, עליך לפנות למחלקה לפיקוח על הבנייה, על מנת לפתוח
                   תיק פיקוח בנייה חדשה ותוספות בנייה.
              במעמד פתיחת התיק יימסרו לך טפסים הדרושים לתהליך הבנייה, כגון:
              הודעה בדבר התחלת עבודה, מינוי מהנדס אחראי לביצוע השלד, הודעה על מינוי אחראי לביקורת, מינוי קבלן אחראי לבנייה, טופס אישור לשפיכת פסולת בניין, דיווחים על התקדמות וגמר הבנייה. 
              יש למלא את הטפסים הללו ולהחזירם למחלקה לפיקוח על הבנייה.

              בפרויקטים של בניין חדש, תוספת קומות ותמ"א 38 עליך להגיש תכניות ארגון האתר והסדרי תנועה זמניים הערוכים בהתאם לנספח המצוי באתר האינטרנט העירוני.  

              << חזרה לראש הדף

               
              טיפול בהוצאת טופס 4 ותעודת גמר במכון הרישוי העירוני

              לקראת סיום הבניה על בעל ההיתר לפנות אל נציגי איכות הבניה במכון הרישוי ולהתחיל בהליך קבלת האישורים הנדרשים לטופס 4 ותעודת גמר בתהליך הבא:

              1. פתיחת תיק טיפול טופס 4/תעודת גמר –ניתן לקבוע פגישה עם נציגי איכות הבניה באמצעות טופס מקוון – פניה למכון הרישוי.בפגישה תקבל טפסי הפניות לגורמים בהתאם לתנאי ההיתר ומהות העבודה.
              2. איסוף אישורים מהגורמים המאשרים - בעל ההיתר יפנה לכל גורם וגורם, עם טופס ההפניה שקיבל במטרה לקבל אישורו. לצורך קבלת אישור מנציגי מכון הרישוי העירוני יש לתאם פגישה מראש, באמצעות טופס מקוון – פניה למכון הרישוי. לצורך קבלת אישור מגורמים מאשרים שאינן במכון הרישוי יש לתאם ישירות באמצעות פרטי הקשר המופיעים בדפי הפנייה.
              3. לאחר שאסף את כל האישורים יתאם בעל ההיתר פגישה עם נציגי איכות הבניה במכון להגשת כל האישורים והבדיקות מכל הגורמים השותפים בבנייה, תצהירים וחתימות של אדריכלים, מהנדסים והקבלנים האחראים על הבנייה, אישורים מהמחלקה לכיבוי אש, אישורי אינסטלציה, בדיקת בטונים, ממ"דים/ממ"קים וכו' ואישורים לבדיקת ביצוע כל תנאיי היתר הבנייה.
              4. לאחר ריכוז כל האישורים הנדרשים,, ובמידה ונמצאו תקינים ומלאים - ינפיקו עובדי המכון אישורים חתומים של טופס 4 - חיבור לתשתיות ואכלוס הבניין ותעודת גמר.

              הערה: את המגעים מול הגורמים השונים ומול מכון הרישוי יכול שיבצע בעל ההיתר, עורך הבקשה או אדם שימסור למכון הרישוי ייפוי כח מאחד משניהם.

               
              פניות בנושא אכיפת בנייה בלתי חוקית, פיצול דירות, מבנה מסוכן ושימושים חורגים

              עיריית תל אביב-יפו עושה מאמצים רבים לאתר עבירות בנייה, פיצול דירות או שימוש בלתי חוקי בנכסים ולטפל בהן. 
              במקרה בו קיים חשד בנושאים אלו, אנא מלא טופס תלונה ואנו נבדוק את החשדות ובמקרה הצורך ננקוט בדרכי אכיפה שונות.

              לאחר מילוי הטופס והחתימה, יש לשלוח אותו למחלקת הפיקוח על הבנייה בפקס שמספרו: 03-7242706 או בדוא''לpikuach_bniya@mail.tel-aviv.gov.il 
              לתשומת ליבך, עפ"י חוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב, תשמ"ב - 1982), לא ניתן להעמיד לדין בגין עבירות בנייה שבוצעו בתקופה מעבר לחמש השנים האחרונות.

               
              מחיקת הערת אזהרה בנושא צו הריסה בספרי המקרקעין

              ניתן לבטל הערת אזהרה בנושא צווי הריסה במקרים הבאים:

              • כאשר הוצא היתר בנייה אשר חופף את נשוא הצו.
              • כאשר נשוא הצו בוצע במלואו (נהרס).
              • כאשר צו ההריסה רשום על כל דיירי הבית המשותף ולמעשה הוא נוגע לאחת או יותר מהדירות, ניתן למחוק את ההערה לדייר/דיירים שאין להם נגיעה בצו המדובר.

              במקרים אחרים לא ניתן להמליץ על מחיקת צו הריסה מספרי המקרקעין.

              להגשת בקשה למחיקת הערת אזהרה:

              • עליך להגיש בקשה למחלקה לפיקוח על הבנייה. יש לצרף לבקשת המחיקה, נסח טאבו מעודכן, היתר, כתב אישום ותרשים של צו הריסה.
              • לאחר קבלת המלצתנו לביטול הערת אזהרה, אנא פנה למחלקה הפלילית ברחוב , דרך מנחם בגין 125,קומה 25 , ת"א – יפו (קרית הממשלה). על מנת לקבל את המלצתם לביטול.
              • עם קבלת המלצת המחלקה הפלילית, יש לפנות לבית המשפט לעניינים מקומיים ברחוב שאול המלך 39, ת"א – יפו על מנת לקבל את אישורם למחיקת הערת האזהרה ורק לאחר מכן, ניתן לפנות ללשכת רישום המקרקעין ברחוב דרך מנחם בגין 125, תל-אביב-יפו (קרית הממשלה).

              לשאלות והבהרות ניתן לפנות למתאמי מידע לפיקוח.

              << חזרה לראש הדף

               
              מבנים מסוכנים

              היחידה למבנים מסוכנים אחראית לטיפול במבנים מסוכנים ברחבי העיר בהתאם לחוק העזר לתל אביב – יפו (מבנים מסוכנים) התשס"ב – 2001. מתוקף החוק, מהנדס היחידה למבנים מסוכנים מופקד על בדיקת מבנה שיש חשד לגבי יציבותו, לקביעת מידת מסוכנות ו/או הריסתו.
              לאחר קבלת פנייה בדבר חשד למבנה מסוכן, מבצעת היחידה את הפעולות הבאות:

              • ביקורת מהנדסי העירייה במבנה החשוד כמסוכן לציבור הרחב או לדיירים המתגוררים בו.
              • הכרזת מבנה כמסוכן על פי חוק העזר לת"א – יפו ומשלוח הודעה לבעלים לשם ביצוע תיקונים וחיזוקים בטיחותיים בו, הריסת המבנה או חלקים ממנו, או אטימה של מבנה נטוש שמצבו מהווה סכנה לציבור.
              • עריכת ביקורות מעקב בבניין, על מנת להתעדכן במצבו ולוודא כי העבודות הדרושות על פי הודעת העירייה, אכן בוצעו.
              • אכיפת דרישות העירייה לביצוע תיקונים בטיחותיים בבניין, ע"י נקיטת הליכים משפטיים נגד בעליו.

              לבירורים בנושא מבנים מסוכנים או הודעה על חשד לסכנה בטיחותית בבניין, ניתן לפנות ליחידה למבנים מסוכנים באחת מהדרכים הבאות:

              << חזרה לראש הדף

               
              שירותי מידע – קבלת קהל פרונטאלית ומענה טלפוני

              ניתן לקבל מענה ומידע בכל נושאי הטיפול של המחלקה – בפנייה פרונטאלית או טלפונית - בתחנה אחת, באמצעות מתאמי מידע לפיקוח. 
              ניתן לפנות למתאם המידע לפיקוח בנושאים הבאים:

              • הליך התחלת בנייה בשטח לאחר קבלת היתר הבנייה.
              • פתיחת תיק פיקוח בנייה חדשה ותוספות בנייה (לאחר קבלת היתר הבנייה).
              • בקשה למחיקת הערת אזהרה בנושא צו הריסה מספרי המקרקעין.
              • בירור סטטוס הבניין (העדר צווי הריסה/תביעות וכיו"ב).
              • בירור סטטוס טיפול בפניה, סטטוס טיפול משפטי וכו'.

              << חזרה לראש הדף

              פיקוח על הבנייה

              • כתובת: אבן גבירול 30, כניסה משד' שאול המלך 4 , קומה ב', חדר 266
              • טלפון: 03-7247777 שלוחה 3 (תת שלוחה 2)
              • פקס: 03-7242706
              • שעות פתיחה: למתאמי פיקוח (חדר 256): ימים א', ב', ג', ה' בשעות 13:00-08:00.
                קבלת קהל אצל מהנדסים בתאום מראש: בימים א', ב', ג', ה' בין השעות 09:00-08:00
              • מענה טלפוני: בימים א'-ה', בשעות 15:00-08:00

              היחידה למבנים מסוכנים

              • כתובת: שדרות בן גוריון 68 , קומה 2, חדר 217
              • טלפון: 03-7247332, 03-7247338, 03-7247339, 03-7247340
              • פקס: 03-7240131
              • שעות פתיחה: בתיאום מראש בלבד בימים: א', ב', ג' ו-ה' בין השעות 09:00-08:00
              • מענה טלפוני: בימים א-ה' בין השעות
              • 15:00-08:00
              קלינגר היתרי בנייה, רישוי עסקים וייעוץ מוניציפאלי
               
              השירות בפריסה כלל ארצית
              טל': 03-6990132

              פקס: 6990134 - 03
              נייד- בן קלינגר 0523-888813
              www.klinger.co.il
              דרג את התוכן:
                0 תגובות   יום שני, 22/10/12, 08:17

                זיכוי מעבירות בנייה בשל הגנה מן הצדק בתי המשפט בית משפט השלום הרצליה בשבתו כבית משפט לעניינים מקומיים עמ"ק 282/07 בפני כב' השופט ד"ר שאול אבינור בעניין:

                מדינת ישראל ע"י ב"כ עו"ד רייך המאשימה נגד 1. אברהם יהושע 2. ברכה יהושע – נמחקה 3. ירון יהושע ע"י ב"כ עו"ד רביב הנאשמים הכרעת - דין 1. בפתח הכרעת הדין אני מודיע כי החלטתי לזכות את הנאשמים (1 ו-3). א. רקע כללי: 2. שלושת הנאשמים הואשמו בביצוע עבודות בנייה בסטייה מהיתר מס' 20030466, שניתן ביום 27.10.04 על ידי הוועדה המקומית לתכנון ובניה בהרצליה, לבניית תוספת שטח לדירה בקומת קרקע בבית מגורים משותף ברח' צה"ל 24, הרצליה (להלן – ההיתר והבית, בהתאמה). 3. על פי הנטען בעובדות כתב האישום, ביום 21.12.06 נמצא כי בבית מבוצעות עבודות בנייה, בסטייה מההיתר, כמצוין בתשריט הנספח לכתב האישום וכדלקמן: (א) בניית מעקה, מעל תוספת הבנייה, בגובה 1 מ' במקום 30 ס"מ (להלן – המעקה); (ב) בניית גדרות מצידו המזרחי של הבית (להלן – הגדר); (ג) אי-בניית ממ"ד, שבניייתו נדרשה לפי ההיתר (להלן – הממ"ד). 4. עוד נטען בעובדות כתב האישום, כי הנאשמים היו האחראים לעבודות הבנייה האמורות מכוח היותו של נאשם 3 בעל ההיתר ומכוח היותם של נאשמים 1 ו-2 בעלי המקרקעין או מי שהוחזקו כבעלי המקרקעין בעת ביצוע העבודות. לפיכך הואשמו הנאשמים, בכתב האישום, בעבירה של ביצוע עבודות בנייה בסטייה מהיתר לפי הוראות סעיפים 145, 204(ב) ו-208(א) לחוק התכנון והבנייה, תשכ"ה-1965 (להלן – חוק התכנון והבנייה). 5. מתן תשובת הנאשמים לכתב האישום התמהמה על רקע פנייתם ליועץ המשפטי לממשלה בבקשה לעיכוב ההליכים המשפטיים נגדם, כמו גם משא ומתן שניהל בא-כוחם דאז עם ב"כ המאשימה. משא ומתן זה התנהל, בין השאר, לרקעו של היתר בנייה נוסף שנתקבל (להלן – ההיתר הנוסף), בו הוכשרה בניית המעקה ואושרה הקמת הממ"ד במיקום שונה, בו אמנם נבנה, כך שמרבית הבנייה-בסטייה הוכשרה, אם גם בדיעבד. 6. במסגרת המשא ומתן האמור הודיע ב"כ המאשימה על מחיקת נאשמת 2 מכתב האישום (ר' בפרוטוקול הדיון מיום 13.7.09). עם זאת, הצדדים לא הגיעו להסכמות באשר לנאשמים 1 ו-3 (שיכונו מכאן ואילך – הנאשמים), וההליכים נגדם נמשכו. 7. בתשובת הנאשמים לכתב האישום נטען כי כל הליך הבנייה נעשה על ידי נאשם 1 בלבד, אשר פעל בהתאם להנחיות שקיבל מהאדריכלית ובהתאם להיתר. ואולם, באותה נשימה נטען כי הבנייה נשוא כתב האישום לא נבנתה, הגם שבמסגרת שמיעת הראיות הסתבר כי כמעט ואין מחלוקת לעניין עצם הבנייה. באשר לנאשם 3 נטען, כי אף שנאשם זה הוא בעל ההיתר לא היו לו יד ורגל בבנייה. נאשם 3 העביר לנאשם 1 את מלוא זכויותיו בבית, זמן רב לפני ביצוע הבנייה, ועל כן – כך נטען – הוא בכל מקרה אינו אחראי לביצועה. ב. גדר המחלוקת וטיעוני הנאשמים: 8. שמיעת הראיות לפניי התמקדה בסוגיית הגדר, שכן כבר בתחילת שמיעת הראיות לא כפרו הנאשמים בהקמת המעקה ובאי בניית הממ"ד נכון למועד עריכת הביקורת מפקח הבנייה ביום 21.12.06 (כאמור בדו"ח המפקח ת/4, ר' בפרוטוקול, בעמ' 4). 9. ואולם, גם באשר להקמת הגדר הסתבר כי המחלוקת העובדתית בין הצדדים הינה מצומצמת עד מאוד. בעוד שב"כ המאשימה טען כי הגדר – שנבנתה לגובה של 1.80 מ' מבלוקים ומבטון – נבנתה מחדש במקום בו היתה בעבר גדר קלה (רשת) בלבד, ב"כ הנאשמים גרס כי הגדר הקלה הוצבה על בסיס בטון בגובה של 30 או 60 ס"מ, כך שכל שנעשה במסגרת עבודות הבנייה דנא הוא "הגבהת" הבסיס האמור לגובה של 1.80 מ' בלבד. 10. ייאמר מיד כי "הגבהת" גדר מבלוקים ומבטון – בין אם מדובר בהגבהה ב-1.50 מ' או ב-1.20 מ' בלבד – היא עבודת בנייה מובהקת, הטעונה היתר בהתאם להוראות סעיף 145(א)(2) לחוק התכנון והבנייה. לפיכך, לנוכח העובדה שאין ולא יכולה להיות מחלוקת כי הגדר לא נכללה בהיתר, על פני הדברים הוכחו, גם לעניין הגדר, יסודות העבירה של בנייה בסטייה מההיתר בניגוד להוראות סעיף 204(ב) לחוק התכנון והבנייה. 11. הנה כי כן, חרף ההיקף הנכבד של הראיות והטיעונים שהקדישה ההגנה למחלוקת העובדתית האמורה בדבר אופן בניית הגדר – לרבות בדרך של הגשת בקשה להוספת מסמך לאחר הגשת הסיכומים – ברי כי מדובר במחלוקת בעלת חשיבות מהותית משנית בלבד. אכן, כפי שציין נכונה ב"כ המאשימה בסיכומיו, אף לפי גרסת הנאשמים הנ"ל יסודות העבירה בה הואשמו הוכחו-לכאורה. 12. בנסיבות אלה, גם אחריותם האישית של הנאשמים לפי הוראות סעיף 208(א) לחוק התכנון והבנייה הוכחה-לכאורה, שכן אין מחלוקת שנאשם 1 הינו בעל המקרקעין ואף עמד מאחורי ביצוע עבודות הבנייה, ואילו נאשם 3 הינו בעל ההיתר. 13. כאמור, אחריותו של נאשם 3 נובעת מהיותו בעל ההיתר ולכן אין משמעות לטענתו כי העביר את זכויותיו בבית לנאשם 1 עוד לפני ביצוע עבודות הבנייה. יוטעם, כי במקרה דנא אף לא נטען לקיום התנאים הנדרשים לביסוס הגנה לפי הוראות סעיף 208(ב) לחוק התכנון והבנייה, ומכל מקום על פני הדברים הם אינם מתקיימים בו. 14. משעובדות כתב האישום הוכחו נותר לדון אך בטענת ההגנה של הנאשמים, שהינה טענה להגנה מן הצדק בשל אכיפה בררנית. ואולם, בעניין זה יש להרחיב. 15. לטענת הנאשמים, הורתו ולידתו של כתב האישום דנא היא בסכסוך שכנים רע ומר שנפל בינם לבין שכנם ברח' צה"ל 24, מר שמואל לוי, המופיע ברשימת עדי התביעה שבכתב האישום הגם שלא זומן למתן עדות. לגרסת הנאשמים, מר לוי הינו קרוב משפחתו של בכיר-לשעבר בעירייה, אשר לאחר שהנאשמים גילו כי ביצע עבירות בנייה החל להגיש נגדם תלונות שונות ומשונות ולהביא להפעלת מנגנוני הפיקוח והאכיפה נגדם. 16. טרוניית הנאשמים היא על כך שהפיקוח והאכיפה אותם מפעילה העירייה, בעקבות תלונותיו של מר לוי, מופנים אך ורק נגדם, למרות שברח' צה"ל בוצעו עבירות בנייה רבות וחמורות, בפרט בביתו של המתלונן מר לוי עצמו. לא זו אף זו: למרות שהנאשמים הגישו תלונות קונקרטיות נגד מר לוי, והסבו את תשומת לב הרשויות לעבירות שונות אותן לטענתם ביצע, תלונות אלה לא טופלו ולא ננקטו הליכים כלשהם נגד מר לוי. 17. הנאשמים מלינים במיוחד על כך שלא ננקטו הליכים נגד מר לוי חרף הנחייתו של בית משפט זה בעניין תלונותיהם, אשר ניתנה במסגרת תיק עמ"ק 817/07 בו נדון בזמנו נאשם 3. באותו עניין הגיש נאשם 3 תלונות אודות חריגות בנייה אותן ביצע, לטענתו, מר לוי, אך קיבל תשובה מהעירייה בה נאמר כי מדובר בעבודות בנייה שבוצעו לפני למעלה מחמש שנים ועל כן הן התיישנו. 18. בקשר לתשובה זו העיר בית המשפט, בהכרעת הדין בתיק הנ"ל, כי עבירות תכנון ובנייה הכרוכות בחריגות בנייה אמנם מתיישנות בחלוף התקופה האמורה, אך עדיין הרשות יכולה לפעול נגד חריגות הבנייה במסגרת בקשה למתן צו הריסה ללא הרשעה לפי הוראות סעיף 212 לחוק התכנון והבנייה, ועל כן הורה למאשימה לבחון אפשרות פעולה זו. 19. והנה, לאחרונה קיבל נאשם 3 תשובה מנציבת תלונות הציבור בעיריית הרצליה לפיה תלונותיו נבדקו אך לא נמצא כי מתקיים בהן האינטרס הציבורי הנדרש לצורך הגשת בקשה לפי סעיף 212 לחוק התכנון והבנייה. בנסיבות אלה אין אפוא בכוונת הרשות לפעול בעניין חריגות הבנייה שביצע מר לוי. 20. הנציבה ציינה בתשובתה האמורה כי הגשת בקשה לפי סעיף 212 לחוק התכנון והבנייה דורשת התקיימותו של אינטרס ציבורי בהגשתה – כגון העובדה שמדובר במבנה מסוכן או במבנה שהוקם בתחום שטח ציבורי – אשר לדבריה לא נמצא שמתקיים בעניין נשוא התלונה (ר' במכתבה נ/9א. יוער כי נפלה שגגה במספור המוצגים, ועל כן מכתב זה יסומן נ/9א ולא נ/9 כפי שצוין בפרוטוקול). ואולם, כך או כך, התולדה של תשובה זו הינה שהאכיפה מופנית כלפי הנאשמים בלבד. 21. הנאשמים הוסיפו וטענו, כי במסגרת ההיתר הנוסף לא הוכשרה הגדר מהטעם שהיא פולשת קלות לתחום חלקה 379 – חלקה בה עובר רח' צה"ל והמשמשת אפוא לצרכי הציבור (ולפיכך תכונה להלן – החלקה הציבורית). ואולם, מתוך מפת המדידה ת/8, שהוגשה מטעם המאשימה, מסתבר כי ברח' צה"ל קיימות גדרות נוספות הפולשות לחלקה הציבורית, בחלקן באופן בוטה בהרבה מהגדר נשוא כתב האישום, אך המאשימה לא נקטה בהליכים כלשהם בעניין גדרות אלה. 22. בהקשר זה הדגישו הנאשמים כי הגדר – שלטענתם רק הוגבהה – נמצאת בקו אחד עם יתר הגדרות ברח' צה"ל, כפי שניתן להיווכח הן מהתמונות הרבות שהגישו הנאשמים (נ/5 ונ/10) והן מראיות המאשימה עצמה, היינו המפה ת/8; ובכל זאת, כאמור, המאשימה בחרה לפעול רק נגדם. הנאשמים הבהירו – במסגרת בקשתם מיום 15.11.09 – כי אם נכונה הטענה שהגדר פולשת לחלקה הציבורית אין להם כל התנגדות לכך שהעירייה תפעל לשינוי מיקומה, ובלבד שתעשה כן לעל אורך רח' צה"ל ולא רק בחלקתם. 23. יש להעיר, כי בסיכומיו ביקש ב"כ הנאשמים גם לטעון לחלופין כי כלל לא הוכח שהגדר פולשת לחלקה הציבורית, אך אין לקבל טענה חלופית זו. לעניין מיקום הגדר מקובלת עלי עדותו של המודד יהורם אהרוני וההסברים שסיפק, לרבות להבדלים שבין המפה ת/8 למפה הישנה יותר נ/7. יודגש, כי הגם שהמודד אהרוני זומן לפניי כעד תביעה, את המפה ת/8 הוא הכין בזמנו לפי הזמנה מטעם נאשם 3 (ר' בפרוטוקול, בעמ' 18), ואין כל יסוד להשערה כי טעה במדידותיו לחובת הנאשמים דווקא. 24. באשר לאי-הקמת הממ"ד טענו הנאשמים כי הממ"ד לא הוקם משום שבמהלך הבנייה הסתבר כי בשל קשיים הנדסיים שונים לא ניתן לבנותו במקום בו תוכנן לראשונה. נאשם 1 הדגיש בעדותו כי לא היתה לו כל כוונה שלא לבנות את הממ"ד, אלא שכאמור נוצר אילוץ שמנע את הקמת הממ"ד במיקום שנקבע בהיתר (ר' בפרוטוקול, בעמ' 24). ואכן, הוגשה בקשה לקבלת היתר מתוקן נוסף, בו אושרה הקמת הממ"ד במיקום שונה, והממ"ד אמנם נבנה במקום החלופי שאושר. 25. לבסוף, לעניין הקמת המעקה בגובה של 1 מ' במקום 30 ס"מ העיד נאשם 1 כי לנוכח האישור לבנות במקום מרפסת נוצר צורך בטיחותי להקים מעקה בגובה תקני של 1 מ'. ואכן, מעקה זה קיבל אף הוא אישור-שבדיעבד במסגרת ההיתר הנוסף (ר' גם בעדות האדריכלית מטעם הנאשמים, גב' אורנה שטיין, שציינה כי התקן מאפשר בבניית מרפסת הקמת מעקה בגובה 1.05 מ' – בפרוטוקול, עמ' 12 שורה 25). ג. הגנה מן הצדק בעבירות תכנון ובנייה: 26. הדוקטרינה של "הגנה מן הצדק" הוכרה בפסיקה, כבר לפני שנים רבות, הן כטענת הגנה מקדמית והן כטענת הגנה מהותית מפני אישום בפלילים. לפני מספר שנים ההגנה אף עוגנה – כטענה מקדמית – בהוראות סעיף 149(10) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982 (להלן – החסד"פ), שלפיהן רשאי בית המשפט לבטל את האישום אם מצא ש"הגשת כתב האישום או ניהול ההליך הפלילי עומדים בסתירה מהותית לעקרונות של צדק והגינות משפטית." 27. בעוד שבתחילת הדרך החילו בתי המשפט את ההגנה מן הצדק רק במקרים בהם נתגלתה התנהלות שערורייתית ומתעמרת של הרשויות, ברבות השנים הורחבה היריעה, וההגנה הוחלה גם במקרים חמורים פחות – לרבות מקרים בהם הוכחה אכיפה בררנית, או מקרים בהם הוכח כי המשך ניהול ההליכים או ההרשעה ייגרמו עיוות דין לנאשם – ודברים אלה באים לידי ביטוי גם בדרך ניסוחו של סעיף 149(10) הנ"ל. 28. ההגנה מן הצדק עשויה אפוא להתגבש בכל מקרה בו קיום ההליך הפלילי נגד הנאשם, או תוצאותיו, יביאו לפגיעה מהותית וחריפה בתחושת הצדק וההגינות; והכל תוך איזון בין מכלול השיקולים הכרוכים בקיומם של הליכים פליליים, לרבות האינטרס הציבורי באכיפת החוק ובמיצוי הדין עם העבריינים (ר' לאחרונה ע"פ 1224/07 אברהם בלדב נ' מדינת ישראל (2010), בפסקה 63 לפסק הדין). 29. עם זאת, כאשר עסקינן בעבירות מתחום התכנון והבנייה, הפעלת הדוקטרינה של ההגנה מן הצדק מעוררת קשיים נוספים. הטעם לדבר נעוץ בכך שבתחום זה משמעות החלת ההגנה אינה רק זיכוי הנאשם אלא גם מתן היתר-בפועל לעשיית שימוש במבנה שנבנה ללא היתר כדין. 30. אכן, בתחום התכנון והבנייה – להבדיל מתחומים אחרים – הכרעת הדין צופה לא רק פני-עבר אלא גם פני-עתיד: זיכוי הנאשם מטעמי צדק פוטר אותו לא רק מהעיצום בגין העבירה שעבר אלא גם מהצורך להוציא בעתיד היתר בניה כדין, וקשה להלום כיצד שיקולי צדק עשויים לחייב או לאפשר מתן גושפנקא שיפוטית לבנייה שנבנתה שלא כדין. יתר על כן, זיכוי כאמור אף עלול להיות בעל השלכות-רוחב תכנוניות (ר' ביתר הרחבה בעמ"ק 7214/07 מדינת ישראל נ' יפתח אלוני (2009), וכן בע"פ (מחוזי ירושלים) 9847/05 מדינת ישראל נ' אורה מושב עובדים להתיישבות ואח' (2006)). 31. ואולם, הזהירות המתחייבת בהחלת ההגנה מן הצדק בעבירות תכנון ובנייה, בשל הקשיים האמורים, אין משמעה שאין תחולה להגנה בעבירות אלה. ואכן, בתי המשפט החילו לא אחת את ההגנה וזיכו נאשמים מטעמי צדק גם בעבירות תכנון ובנייה (ר' ז' סגל, א' זמיר "הגנה מן הצדק באור חוק סדר הדין הפלילי – סדר חדש של הגינות משפטית", הפרקליט – ספר דיויד וינר על המשפט הפלילי, 231, 242 (2009), ת"פ (קריית גת) 1615/95 מדינת ישראל נ' שלוי ובניו בע"מ (2004), עפ"א (מחוזי תל-אביב) 80034/04 משכנות הדר בע"מ נ' מדינת ישראל (2007)). 32. זאת ועוד: מהאמור לעיל, בדבר הקשיים הכרוכים בהחלת ההגנה מן הצדק בעבירות תכנון ובנייה, גם נובע כי כאשר מדובר בבנייה שהוכשרה בדיעבד אין הבדל ממשי בין עבירות תכנון ובנייה לעבירות אחרות, וניתן ביתר קלות להחיל את ההגנה. 33. אכן, גם כאן נדרשת זהירות: לא זו בלבד שלפי עקרונות משפטיים מקובלים אין בהכשרה שבדיעבד של בנייה בלתי חוקית כדי לאיין את העבירה הכרוכה בביצוע הבנייה מלכתחילה בלא היתר, אלא שקביעה גורפת בדבר תחולת ההגנה במקרים בהם נתקבל היתר-שבדיעבד עלולה ליצור תמריץ שלילי להימנעות מהוצאת היתרי בנייה – על כל הטרחה וההוצאות הכרוכות בכך – מתוך סברה שאם הבנייה תתגלה ניתן יהיה להיפטר מהאחריות לבנייתה בלא היתר באמצעות הוצאת היתר-שבדיעבד. 34. יחד עם זאת, כאשר ניתן היתר-שבדיעבד, בזיכוי הנאשם לא יהא משום מתן היתר-בפועל לשימוש במבנה בלתי חוקי וממילא לא תהיינה לזיכוי השלכות תכנוניות של ממש (בהקשר זה ראוי לציין כי בעפ"א (מחוזי תל-אביב) 80034/04 הנ"ל, בו הוחלה ההגנה, דובר בבנייה שהוכשרה בדיעבד). ד. דיון והכרעה: 35. העולה מן המקובץ הוא שעובדות כתב האישום הוכחו כנדרש, במובן זה שהוכח כי נכון למועד הנקוב בכתב האישום המעקה נבנה בגובה 1 מ' במקום 30 ס"מ, הגדר (מבלוקים ובטון) נבנתה – או למצער "הוגבהה" ¬– ואילו הממ"ד לא נבנה; והכל בסטייה מן ההיתר. 36. עם זאת, בהיתר הנוסף, שהתקבל בשלב מאוחר יותר, הוכשרו בדיעבד המעקה והממ"ד – אשר נתקבל היתר להקימו במיקום שונה, בו אכן הוקם – אך הגדר לא הוכשרה, בשל פלישתה (הקלה יחסית) לתחום החלקה הציבורית. 37. הנאשמים העלו טענה להגנה מן הצדק, וזאת בשל אכיפה בררנית נגדם. לטענת הנאשמים, חרף קיומן של עבירות בנייה רבות וחמורות ברח' צה"ל, בפרט בביתו של המתלונן מר לוי, ולמרות העובדה שלכל אורכו של רח' צה"ל נבנו גדרות הפולשות לתחום החלקה הציבורית, בחלקן באופן חמור מפלישת הגדר דנא, הרי שהאכיפה במקום הופנתה אך ורק כלפיהם. 38. לא הובאו לפניי די ראיות על מנת לקבוע אם אמנם יכולה היתה הרשות לפעול כנגד מכלול עבירות הבנייה ברח' צה"ל שעל ביצוען הלינו הנאשמים. עבירות בנייה הן עבירות מסוג עוון המתיישנות בחלוף חמש שנים, בהתאם להוראות סעיף 9(א)(3) לחסד"פ, ואילו הגשת בקשות למתן צו הריסה ללא הרשעה לפי הוראות סעיף 212 לחוק התכנון והבנייה מותנית בהוכחת קיומו של אינטרס ציבורי חשוב, העשוי להצדיק את מתן צו ההריסה המבוקש (בעניין אחרון זה ר' ביתר הרחבה ב"ש 67/09 הוועדה המקומית לתכנון ובנייה הרצליה נ' ולנטינה כהן (2010)); ואין לפניי די ראיות כדי לקבוע מסמרות בעניינים אלה. 39. יחד עם זאת, באשר לגדרות שנבנו תוך פלישה לחלקה הציבורית – שאני. על פני הדברים, בידי המאשימה לפעול בעניין גדרות אלה, ולו בדרך של הגשת בקשה למתן צו הריסה ללא הרשעה לפי הוראות סעיף 212 לחוק התכנון והבנייה, שכן מדובר בגדרות שנבנו תוך פלישה-לכאורה לתחומי חלקה המיועדת לשימוש הציבור (ר' בב"ש 67/09 הנ"ל, בפסקה 33, בה צוין כי, ככלל, עצם העובדה שבנייה נבנתה על חלקה המיועדת לשימוש הציבור "יש בה, כשלעצמה, כדי לבסס את העניין הציבורי החשוב הנדרש לצורך היעתרות לבקשה למתן צו להריסת הבנייה לפי סעיף 212". לא למותר לציין כי בב"ש 67/09 דובר בבקשה למתן צו הריסה לגדר שנבנתה תוך פלישה לחלקה ציבורית). 40. כידוע, פועל יוצא של הרשעה בגין בנייה ללא היתר, או בסטייה מהיתר, הוא מתן צו הריסה לבנייה נשוא ההרשעה לפי הוראות סעיף 205 לחוק התכנון והבנייה, למעט בנייה שהוכשרה בדיעבד (השווה, למשל, ע"פ 3490/97 יצחק נ' הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה, כפר סבא, פ"ד נב (1) 136, 141). בענייננו, משמעות הדבר היא שתוצאת הרשעת הנאשמים תהא הוצאת צו הריסה לגדר, שכאמור לא הוכשרה במסגרת ההיתר הנוסף. 41. כלומר, תוצאת הרשעת הנאשמים תהא שהנאשמים – והם בלבד, מכל דיירי רח' צה"ל – ייאלצו להרוס את הגדר, למרות שמדובר בגדר שנבנתה באופן דומה לגדרות נוספות שברחוב ובקו אחד עימן, וחרף העובדה שבידי הרשות קיימת האפשרות לפעול גם נגד גדרות דומות נוספות המצויות באותו הרחוב. על פני הדברים, תוצאה זו הינה תוצאה בלתי סבירה בעליל: יש בה משום פגיעה מהותית וחריפה בעקרון השוויון, היינו בעקרון המצוי בבסיסם של שיקולי הצדק. 42. לא זו אף זו: בחינה כוללת של התנהלות הנאשמים מלמדת על התנהלות במדרג חומרה נמוך יחסית. טיעוניהם של הנאשמים בדבר הקושי לבנות את הממ"ד במקום בו נדרשה בנייתו לראשונה לא נסתרו, ולאחר עיכוב מתון למדי – בהתחשב במאטריה המדוברת ובהליכים שנדרשו – הממ"ד אמנם נבנה בהתאם להיתר הנוסף; וגם הסטייה בהקמת המעקה היתה מתונה יחסית. 43. בנסיבות אלה, כאשר, מחד גיסא, נסיבות הבנייה בסטייה מהיתר הינן מתונות-יחסית, ומרבית הבנייה אף קיבלה היתר-שבדיעבד, וכאשר, מאידך גיסא, הרשעת הנאשמים תוביל לתוצאה בלתי סבירה ולחוסר שוויון חריף, ברי כי טעמי הצדק – גם תוך איזון בין מכלול השיקולים הרלוואנטיים – מחייבים את זיכוים של הנאשמים. ה. סוף דבר: 44. אשר על כן החלטתי, כאמור ברישא להכרעת הדין, לזכות את הנאשמים. 45. בשולי הכרעת הדין מן הראוי להתייחס עוד לשני עניינים נוספים כדלקמן: ראשית, ב"כ הנאשמים מצא לנכון לצרף לסיכומיו – ובערבוביה – מוצגים רבים, שבחלקם לא הוגשו במהלך שמיעת הראיות, וכן ביקש לצרף ראייה נוספת, שעניינה במחלוקת בשאלה אם הגדר "נבנתה" או שמא רק "הוגבהה", מחלוקת שכאמור בפסקה 11 דלעיל הינה בעלת חשיבות משנית בלבד. כמעט אין צריך לומר, כי הגשת מוצגים בדרך שכזו – לאחר תום שמיעת הראיות, ושלא באמצעות עורכיהם – הינה מנוגדת לעקרונות היסוד של דיני הראיות, ועל כן לא ניתן להם משקל כלשהו במסגרת הכרעת דין זו. שנית, ב"כ הנאשמים הלין בסיכומיו על כך שנדרש למאשימה זמן רב כדי למחוק את נאשמת 2 מכתב האישום, ובכך – כך לשיטתו – יש להעיד על הפגמים שבהתנהלותה. ואולם, אין לקבל את הדברים. לא זו בלבד שהדחיות בתיק זה ניתנו לבקשות הנאשמים ולא לבקשת המאשימה, אלא שנכונותה של המאשימה לבחון את עניינה של נאשמת 2 ולמחוק אותה מכתב האישום – כאשר אין מחלוקת שמדובר במי שהשתמשה בפועל במקרקעין – מלמדת דווקא על התנהלות הגונה. ניתן והודע היום, ‏‏יום שני כ"ו תשרי תשע"א, ‏04 אוקטובר 2010, במעמד הצדדים. ד"ר שאול אבינור, שופט

                קלינגר היתרי בנייה, רישוי עסקים וייעוץ מוניציפאלי
                השירות בפריסה כלל ארצית
                טל': 03-6990132
                פקס: 6990134 - 03

                נייד- בן קלינגר 0523-888813

                www.klinger.co.i

                דרג את התוכן:
                  1 תגובות   יום שישי , 7/9/12, 21:13
                  משרד קלינגר היתרי בנייה, רישוי עסקים וייעוץ מוניציפאלי מתמחה בייעוץ ייצוג ועבודה מול  גורמים מוניציפאלים הקשורים בהוצאת היתרי בניה, תכנון ערים וסביבה, מיסוי,רישוי עסקים,בקשות לשימוש חורג,שינוי יעוד,הכשרת חריגות בניה,ביטול צווי סגירה,הפסקת עבודה,צווי הריסה.

                  המשרד מספק מענה ייעוצי ללקוחות פרטיים, עסקיים, משרדי עו"ד,אדריכלים, גורמים ומוסדות,  בהם חברות בניה, ניהול נכסים ואחזקה, רשתות קמעוניות, יבואנים, מושבים,קבוצים, מתקני צבא ובסיסים.
                  רישיונות עסק  לאולמות וגני אירועים,  בתי ספר, גני ילדים, פעוטונים,  מכללות וישיבות,  מפעלי תעשייה, חברות היי טק ומחשבים,
                  מרכזי קניות וקניונים,  בנקים וחברות ביטוח,  מכוני יופי ובריאות, בתי מרקחת,חדרי כושר,קאנטרי קלאב,בריכות שחייה,מתקני ספורט,מספרות,מוזאונים,בתי קולנוע,בתי אבות,יבואני רכב,תחנות דלק,חניונים ואולמות תצוגה,בתי מלון,מלוניות,אכסניות,מחסנים,רישיונות לארועים חד פעמים בכל הארץ.

                  תחומי הייעוץ והשירותים של קלינגר היתרי בנייה, רישוי עסקים וייעוץ מוניציפאלי:

                   

                  יעוץ  וקידום סטטוטורי לחברות יזמות ובניה בכל הארץ!

                  ייעוץ טלפוני ללא תשלום.

                             03-6990132    

                   

                        
                  • רשויות מקומיות
                  • רשויות אזוריות
                  • ועדות מקומיות ומחוזיות
                  • משרדים ממשלתיים
                  • משרד הבריאות
                  • המשרד להגנת הסביבה
                  • משרד הפנים
                  • משרד הדתות
                  • ועדות ערר
                  • משרד ההגירה
                  • משרדי שלטונות המס
                  • המוסד לביטוח לאומי
                  • המשרד לבטיחות ולגהות
                  • משרדי הטאבו
                  • מכון התקנים
                  • מנהל מקרקעי ישראל
                  • מועצות מקומיות

                  רישוי עסקים,היתרי בנייה,בקשות לשמוש חורג-ייצוג מול הרשויות בכל הארץ !  משרד הבריאות,המשרד לאיכות הסביבה,כיבוי אש,ועוד.                                                                                                                            

                  03-6990132

                  0523-888813

                                                          

                   

                   
                  קיבלת צו הפסקת בניה,הריסה?
                  ייעוץ,הכוונה וטיפול  -פנה עוד היום!
                  היתרי בניה,הכנת תוכניות,הגשה וליווי עד קבלת ההיתר.

                  חוו"ד מהנדס קונסטרוקטור בכל הארץ-שרות מידי


                  קלינגר היתרי בנייה, רישוי עסקים וייעוץ מוניציפאלי
                                         
                  טל': 03-6990132
                  פקס: 6990134 - 03

                  נייד- בן קלינגר 0523-888813

                   

                  www.klinger.co.il

                  קלינגר השבחת נדל"ן בע"מ
                  מנחם בגין 52 תל אביב,מגדל סונול משרדי יורוטרייד
                                          דוא"ל: klinger_b@bezeqint.net

                   

                  דרג את התוכן:
                    0 תגובות   יום שישי , 30/12/11, 19:10

                     

                     
                    משרד קלינגר היתרי בנייה, רישוי עסקים מתמחה בייעוץ בתחומים מוניציפאלים הקשורים בהוצאת היתרי בניה, תכנון ערים וסביבה, מיסוי,רישוי עסקים,בקשות לשימוש חורג,שינוי יעוד,הכשרת חריגות בניה,ביטול צווי סגירה,הפסקת עבודה,צווי הריסה.
                    בקשות להיתרי בניה, הכשרת חריגות בנייה,אדריכלות, קידום בקשות ,זרוז הליכים בירוקרטים ,שרותי הנדסה ופקוח על הבניה. 

                     המשרד מספק מענה ייעוצי ללקוחות פרטיים, עסקיים, משרדי עו"ד, גורמים ומוסדות,  בהם חברות בניה, ניהול נכסים ואחזקה, רשתות קמעוניות, יבואנים, מושבים,קבוצים, מתקני צבא ובסיסים.
                    רישיונות עסק  לאולמות וגני אירועים,  בתי ספר, גני ילדים, פעוטונים,  מכללות וישיבות,  מפעלי תעשייה, חברות היי טק ומחשבים,
                    מרכזי קניות וקניונים,  בנקים וחברות ביטוח,  מכוני יופי ובריאות, חדרי כושר,קאנטרי קלאב,בריכות שחייה,מתקני ספורט,מספרות,מוזאונים,בתי קולנוע,בתי אבות,יבואני רכב,תחנות דלק,חניונים ואולמות תצוגה,בתי מלון,מלוניות,אכסניות,מחסנים,רישיונות לארועים חד פעמים בכל הארץ.

                    תחומי הייעוץ והשירותים של קלינגר היתרי בנייה, רישוי עסקים וייעוץ מוניציפאלי:

                     

                    יעוץ  וקידום סטטוטורי לחברות יזמות ובניה בכל הארץ!

                    ייעוץ טלפוני ללא תשלום.

                              

                       03-6990132      


                      

                     

                    המשרד מעניק לקהל לקוחותיו שירות איכותי, מהיר, אמין ודיסקרטי. ההיכרות המעמיקה עם הפרוצדורות והבירוקרטיה ברשויות השונות,
                    מעניקה ללקוחות המשרד שירות יעיל, תוך כדי זירוז הליכים וחיסכון בכסף רב.
                      ייצוג לקוחות מול הרשויות
                    המשרד מטפל  ומסייע בכל ההליכים הביורוקרטיים, תוך שימוש בידע, ניסיון הכרת המערכות על בוריין ברשויות מכל סוג:
                    • עיריות
                    • רשויות מקומיות
                    • רשויות אזוריות
                    • ועדות מקומיות ומחוזיות
                    • משרדים ממשלתיים
                    • משרד הבריאות
                    • המשרד להגנת הסביבה
                    • משרד הפנים
                    • משרד הדתות
                    • ועדות ערר
                    • משרד ההגירה
                    • משרדי שלטונות המס
                    • המוסד לביטוח לאומי
                    • המשרד לבטיחות ולגהות
                    • משרדי הטאבו
                    • מכון התקנים
                    • מנהל מקרקעי ישראל
                    • מועצות מקומיות

                        רישוי עסקים,היתרי בניה,בקשות לשמוש חורג-ייצוג מול הרשויות בכל הארץ !  משרד הבריאות,המשרד לאיכות הסביבה,כיבוי אש,משטרה,השרות הוטרינרי ועוד. תמ"א 38 התרי בניה ורשוי עסקים  צור קשר                                                                                                                               
                                                     

                     


                    קיבלת צו הפסקת בניה,הריסה?
                    ייעוץ,הכוונה וטיפול -פנה עוד היום!
                    היתרי בניה,הכנת תוכניות,הגשה וליווי עד קבלת ההיתר.

                    חוו"ד מהנדס קונסטרוקטור בכל הארץ-שרות מידי

                    קיבלת צו הפסקת בניה,הריסה?
                    ייעוץ,הכוונה וטיפול -פנה עוד היום!
                    היתרי בניה,הכנת תוכניות,הגשה וליווי עד קבלת ההיתר.

                    חוו"ד מהנדס קונסטרוקטור בכל הארץ-שרות מידי




                     

                    קלינגר התרי בנייה, רשוי עסקים וייעוץ מוניציפאלי
                    בית שמאי 7, רמת גן
                    טל': 03-6990132
                    פקס: 6990134 - 03

                    נייד- בן קלינגר 0523-888813

                    www.klinger.co.il

                    קלינגר השבחת נדל"ן בע"מ

                    מנחם בגין 52 תל אביב,מגדל סונול משרדי יורוטרייד
                    דוא"ל: klinger_b@bezeqint.net

                    הפחתת מיסים וארנונה | רישוי וייצוג מול הרשויות | שירותי הנדסה וביקורת לקויי בנייה | צור קשר | מפת אתר

                    דרג את התוכן:

                      פרופיל

                      benklinger
                      1. שלח הודעה
                      2. אוף ליין
                      3. אוף ליין

                      ארכיון

                      פיד RSS

                      הפעילות שלי