כותרות TheMarker >
    ';

    פיד RSS

    קלינגר רישוי עסקים והתרי בנייה

    הוצאת רישיון עסק,בקשות לשימוש חורג,היתרי בנייה ,זירוז הליכים בירוקרטיים,אדריכלות והנדסת מבנים.

    תכנים אחרונים

    0 תגובות   יום שני, 3/12/18, 00:09
    דרג את התוכן:
      1 תגובות   יום חמישי, 17/8/17, 22:54
      משרד קלינגר היתרי בנייה, רישוי עסקים וייעוץ מוניציפאלי מתמחה בייעוץ ייצוג ועבודה מול  גורמים מוניציפאלים הקשורים בהוצאת היתרי בניה, תכנון ערים וסביבה, מיסוי,רישוי עסקים,בקשות לשימוש חורג,שינוי יעוד,הכשרת חריגות בניה,ביטול צווי סגירה,הפסקת עבודה,צווי הריסה.
      בקשות לשינוי תב"ע ,היתרי בניה,אדריכלות, קידום בקשות ,זרוז הליכים בירוקרטים ,יעוץ סטטוטורי,הסדרים והסכמים עם הרשויות,שרותי הנדסה ופקוח על הבניה. 

       המשרד מספק מענה ייעוצי ללקוחות פרטיים, עסקיים, משרדי עו"ד,אדריכלים, גורמים ומוסדות,  בהם חברות בניה, ניהול נכסים ואחזקה, רשתות קמעוניות, יבואנים, מושבים,קבוצים, מתקני צבא ובסיסים.
      רישיונות עסק  לאולמות וגני אירועים,  בתי ספר, גני ילדים, פעוטונים,  מכללות וישיבות,  מפעלי תעשייה, חברות היי טק ומחשבים, 
      מרכזי קניות וקניונים,  בנקים וחברות ביטוח,  מכוני יופי ובריאות, בתי מרקחת,חדרי כושר,קאנטרי קלאב,בריכות שחייה,מתקני ספורט,מספרות,מוזאונים,בתי קולנוע,בתי אבות,יבואני רכב,תחנות דלק,חניונים ואולמות תצוגה,בתי מלון,מלוניות,אכסניות,מחסנים,רישיונות לארועים חד פעמים בכל הארץ.

       תחומי הייעוץ והשירותים של קלינגר היתרי בנייה, רישוי עסקים וייעוץ מוניציפאלי:

       

      ייעוץ  וקידום תכנוני לחברות יזמות ובניה בכל הארץ!

      ייעוץ טלפוני ללא תשלום.

                  03-6990132      


        

       

        

      דרג את התוכן:
        0 תגובות   יום שבת, 23/7/16, 22:53

         לא כל הרשויות המקומיות מחילות את תיקון 66, ואף לא כל עורכי-הדין העוסקים בתחום מודעים לאפשרות החלתו על עבירות תכנון ובנייה,.

        לאחרונה אף יצאה הנחיה של היועץ המשפטי לממשלה להחיל באופן נרחב את עקרונות תיקון 66 על הליכים פליליים, ובכלל זה על עבירות תכנון ובניה.

         

        קלינגר תשמח לסייע לך להכשיר חריגות בניה ולהימנע מהליך פלילי.

         


         

        להלן חוק סדר הדין הפלילי (תיקון מס' 66), התשע"ב–2012*:

         

        תיקון סעיף 9

        1.

        בחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב–1982‏[1] (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 9, אחרי סעיף קטן (ד) יבוא:

         

         

        "(ה)    על אף האמור בסעיף קטן (א), נסגר תיק בהסדר לפי סימן א'1 בפרק ד', לא תימנה התקופה שנקבעה לקיום תנאי ההסדר במניין תקופות ההתיישנות."

        הוספת סימן א'1 בפרק ד'

        2.

        אחרי סעיף 67 לחוק העיקרי יבוא:

         

         

        "סימן א'1: סגירת תיק בהסדר

         

         

        "סגירת תיק בהסדר

        67א.

        (א)      בסימן זה –

         

         

         

         

         

         

        "תובע" – כל אחד מאלה:

         

         

         

         

         

         

         

        (1)       פרקליט כאמור בסעיף 12(א)(1)(א);

         

         

         

         

         

         

         

        (2)       תובע שהוא קצין משטרה המכהן כראש יחידת תביעות או תובע משטרתי בכיר שהוא הסמיך לעניין זה (בסימן זה – תובע משטרתי);

         

         

         

         

         

         

         

        (3)       תובע אחר המנוי בתוספת הרביעית;

         

         

         

         

         

         

        "תובע בכיר" –

         

         

         

         

         

         

         

        (1)       בתיק המנוהל על ידי פרקליט – היועץ המשפטי לממשלה, פרקליט המדינה או משנהו, מנהל מחלקה בפרקליטות המדינה או סגנו, או פרקליט מחוז, משנהו או מנהל מחלקה בפרקליטות המחוז;

         

         

         

         

         

         

         

        (2)       בתיק המנוהל על ידי תובע משטרתי  – תובע משטרתי;

         

         

         

         

         

         

         

        (3)       בתיק המנוהל על ידי תובע המנוי בפסקה (3) להגדרה "תובע" – תובע שהוא עובד המדינה ומנוי בתוספת הרביעית.

         

         

         

         

         

         

        (ב)       ראה תובע כי קיימות ראיות מספיקות לאישום בעבירה, רשאי הוא, על אף האמור בסעיף 62(א), שלא להעמיד חשוד לדין, ולהציע לו הסדר (בסימן זה – הסדר), אם ראה כי מילוי תנאי ההסדר יענה על העניין לציבור, בנסיבות המקרה.

         

         

         

         

         

         

        (ג)       לא ייערך הסדר אלא בעבירה מסוג חטא או עוון, או בעבירה מסוג פשע המנויה בתוספת השישית, שאינה אחת מאלה:

         

         

         

         

         

         

         

        (1)       עבירה המנויה בסעיף 240 לחוק זה;

         

         

         

         

         

         

         

        (2)       עבירה שהיסוד העובדתי בה מהווה הפרה שבשלה ניתן להטיל עיצום כספי לפי חיקוק או עבירה עם יסוד עובדתי דומה למעשה המהווה הפרה כאמור;

         

         

         

         

         

         

         

        (3)       עבירה שניתן להטיל בשלה כופר כסף.

         

         

         

         

         

         

        (ד)       תובע רשאי לסגור תיק בהסדר בהתקיים שני אלה:

         

         

         

         

         

         

         

        (1)       העונש המתאים לחשוד, לדעת התובע, לפי הוראות סימן א'1 לפרק ו' לחוק העונשין, אינו כולל מאסר בפועל;

         

         

         

         

         

         

         

        (2)       אין פרט רישום כהגדרתו בסעיף 2 לחוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, התשמ"א–1981[2] (בסימן זה – חוק המרשם הפלילי), שנרשם בעניינו של החשוד, בחמש השנים שלפני ביצוע העבירה נושא ההסדר, לרבות הסדר שנערך בעבר, ואין חקירות או משפטים פליליים תלויים ועומדים בעניינו במשטרה או באותה רשות, לפי העניין, שאינם חלק מההסדר.

         

         

        הוראות לעניין עריכת הסדר

        67ב.

        (א)      התובע יתחייב להימנע מהגשת כתב אישום נגד החשוד ולסגור את תיק החקירה נגדו אם יודה החשוד בעובדות המהוות את העבירה המפורטות בהסדר ויקיים את התנאים שיפורטו בו.

         

         

         

         

         

         

        (ב)       לפני שידון התובע עם החשוד בתנאי ההסדר –

         

         

         

         

         

         

         

        (1)       יפרט את העובדות והוראות החיקוק שלגביהן קיימות ראיות מספיקות לאישום (בסימן זה – טיוטת כתב אישום);

         

         

         

         

         

         

         

        (2)       יציין בהחלטה מנומקת את הנסיבות לכך שהעונש המתאים לחשוד אינו כולל מאסר בפועל ולכך שמילוי תנאי ההסדר יענה על העניין לציבור ללא העמדתו לדין.

         

         

         

         

         

         

        (ג)       טיוטת כתב האישום וההחלטה המנומקת יישמרו בתיק.

         

         

        תנאי ההסדר

        67ג.

        (א)      תובע יהיה רשאי לכלול בהסדר תנאים אלה:

         

         

         

         

         

         

         

        (1)       תשלום לאוצר המדינה בסכום שלא יעלה על הסכום הקבוע בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין, אף אם ההסדר כולל יותר מעבירה אחת, באופן ובמועדים שיפורטו בהסדר, ובלבד שתקופת התשלום לא תעלה על שנה; נקבעה בחוק הוראה שלפיה ישולמו קנסות בשל עבירה לגורם אחר, יציין זאת התובע, והתשלום ישולם לאותו גורם;

         

         

         

         

         

         

         

        (2)       תשלום פיצוי לנפגע עבירה בסכום שלא יעלה על הסכום הקבוע בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין,  באופן ובמועדים שיפורטו בהסדר, ובלבד שתקופת התשלום לא תעלה על שנה; התשלום יועבר לנפגע לאחר שהתובע סגר את התיק לפי סעיף 67ו;

         

         

         

         

         

         

         

        (3)       התחייבות של החשוד להימנע מביצוע עבירה במהלך תקופה שתפורט בהסדר ולא תעלה על שנה;

         

         

         

         

         

         

         

        (4)       עמידה בתנאי תכנית טיפול, תיקון ושיקום שיקבע קצין מבחן, לרבות ביצוע שירות לציבור כהגדרתו בסעיף 71א(1) לחוק העונשין, והימצאות בפיקוח קצין מבחן לתקופה שיקבע קצין המבחן, ויחולו לעניין זה הוראות סעיף 71ו לחוק העונשין, והכל לתקופה שתפורט בהסדר ולא תעלה על שנה, ובמקרים מיוחדים, בהמלצת קצין המבחן – שלא תעלה על 18 חודשים;

         

         

         

         

         

         

         

        (5)       נקיטת אמצעים המנויים בתוספת החמישית לתיקון הנזק שנגרם עקב העבירה, לשם השבת המצב לקדמותו ולמניעת ביצוע עבירה שבהסדר, והכל לתקופה שתפורט בהסדר ולא תעלה על שנה.

         

         

         

         

         

         

        (ב)       לשם קביעת תנאי ההסדר יתחשב התובע בעיקרון המנחה בענישה, בשיקולי הענישה, ובנסיבות, הקבועים בסימן א'1 לפרק ו' לחוק העונשין.

         

         

         

         

         

         

        (ג)       בטרם ייחתם הסדר, יאשר תובע בכיר את תנאיו, אלא אם כן ההסדר הוצע לפי תנאים מפורטים שפורטו בהנחיות ופורסמו.

         

         

         

         

         

         

        (ד)       תשלום או פיצוי ייגבה באמצעות רשות האכיפה והגבייה, ויועבר על ידה לאוצר המדינה או לגורם אחר שנקבע בחוק, או לנפגע העבירה.

         

         

        עיון בחומר חקירה לפני חתימה על הסדר

        67ד.

        בטרם ייחתם הסדר, רשאי החשוד לעיין בחומר החקירה ובטיוטת כתב האישום אם אינה זהה למתואר בהסדר.

         

         

        תוכן ההסדר

        67ה.

        הסדר ייערך בכתב, ייחתם בידי התובע והחשוד, ויכיל את –

         

         

         

         

         

         

        (1)       תיאור העובדות והוראות החיקוק שלגביהן קיימות ראיות מספיקות לאישום;

         

         

         

         

         

         

        (2)       הודאת החשוד בעובדות המהוות עבירה;

         

         

         

         

         

         

        (3)       התנאים שעל החשוד למלא;

         

         

         

         

         

         

        (4)       התקופה שנקבעה לקיום תנאי ההסדר, והיא תהיה חלק מתנאי ההסדר, וכן הדרך והמועד שבהם יוכיח החשוד כי מילא אחר תנאי ההסדר בתקופות שנקבעו לקיומם;

         

         

         

         

         

         

        (5)       הצהרת החשוד כי הוא מבין שהפרת תנאי ההסדר, כולם או חלקם, בתקופה שנקבעה לקיום תנאי ההסדר, תביא להעמדתו לדין לפי טיוטת כתב האישום, וכי יירשם שהתיק נסגר בעילה של סגירת תיק בהסדר, ברישום לפי חוק המרשם הפלילי.

         

         

        עילת סגירת תיק בהסדר

        67ו.

        (א)      התובע יסגור את התיק בעילה של "סגירה בהסדר" לאחר שווידא כי מולאו תנאי ההסדר וערך על כך רישום בתיק בכתב; התובע ישלח דיווח על סגירת התיק למשטרת ישראל ויודיע על כך לחשוד.

         

         

         

         

         

         

        (ב)       הוראות סעיפים 63 ו-64 לא יחולו לעניין תיק שנסגר בהסדר.

         

         

        סירוב להסדר או הפרת תנאיו

        67ז.

        (א)      לא הסכים החשוד להסדר כולו או לתנאי מתנאיו, יעמידו התובע לדין לפי טיוטת כתב האישום; סבר התובע שאין ראיות מספיקות לאישום או שאין בדבר עניין לציבור, והכל בשל מידע חדש שהובא לידיעתו לאחר סירובו של החשוד להסדר המוצע, יסגור את התיק בהחלטה מנומקת בכתב.

         

         

         

         

         

         

        (ב)       התובע לא יעמיד חשוד לדין בשל עובדות המהוות עבירה שהוא הודה בהן במסגרת הסדר, אלא אם כן החשוד לא מילא את תנאי ההסדר או אם מצא התובע שההסדר הושג במרמה; כתב אישום בשל מרמה כאמור יוגש באישור תובע בכיר.

         

         

         

         

         

         

        (ג)      

        (1)       נוכח התובע כי החשוד לא מילא את תנאי ההסדר, כולם או חלקם, בכלל או בתקופה שנקבעה לקיום תנאי ההסדר, יעמידו לדין לפי טיוטת כתב האישום; סבר התובע שאין ראיות מספיקות לאישום או שאין בדבר עניין לציבור, והכל בשל מידע חדש שהובא לידיעתו לאחר שהחשוד לא מילא את התנאים, יסגור את התיק בהחלטה מנומקת בכתב.

         

         

         

         

         

         

         

        (2)       לעניין סעיף 67ג(א)(3), יראו הגשה של כתב אישום על עבירה שהחשוד התחייב במסגרת ההסדר להימנע ממנה, כהפרה של ההתחייבות; הוגש כתב אישום אחרי התקופה שנקבעה לקיום התנאי בשל עבירה שבוצעה בניגוד להתחייבות ובתוך תקופת ההתחייבות, יהיה התובע רשאי להעמיד את החשוד לדין ויחולו הוראות סעיף זה, ובלבד שהתובע טרם סגר את התיק והודיע על כך לחשוד.

         

         

         

         

         

         

        (ד)       הועמד חשוד לדין לאחר שנחתם עמו הסדר, יראו את ההסדר כמבוטל והחשוד לא יהיה מחויב למלא אחר תנאי ההסדר שטרם מילא; מילא החשוד חלק מתנאי ההסדר, יתחשב בכך בית משפט בבואו לגזור את דינו; זוכה החשוד לאחר ששילם תשלום לפי פסקה (1) שבסעיף 67ג(א), יוחזר לו הסכום ששילם בדרך שבה מוחזרים פיקדונות וקנסות לפי חוק זה.

         

         

         

         

         

         

        (ה)      הועמד חשוד לדין לאחר שהוצע לו הסדר או לאחר שנחתם עמו הסדר, לא יבקש התובע להטיל עליו עונש של מאסר בפועל, אלא אם כן הובא לידיעת התובע מידע חדש; בקשה כאמור תהיה באישור של תובע בכיר.

         

         

         

         

         

         

        (ו)       הודיית חשוד בעובדות המהוות עבירה, במסגרת הסדר, לא תשמש ראיה נגדו בהליך  פלילי בשל עובדות אלה.

         

         

        פרסום בדבר הסדרים

        67ח.

        הפרטים שלהלן יפורסמו באתר האינטרנט של רשות התביעה הנוגעת בדבר, בדרך שתבטיח שקיפות לגבי הפעלת שיקול הדעת בקבלת ההחלטה לסגור תיק בהסדר, אך לא תזהה את החשוד או את נפגע העבירה:

         

         

         

         

         

         

        (1)       דבר סגירת תיק בהסדר;

         

         

         

         

         

         

        (2)       מהות העבירה ונסיבותיה, תיאור העובדות שבהן הודה החשוד, וציון הוראות החיקוק שפורטו בהסדר;

         

         

         

         

         

         

        (3)       תנאי ההסדר.

         

         

        הכללת עמידה בתנאי תכנית טיפול, תיקון ושיקום בהסדר

        67ט.

        תנאי לפי סעיף 67ג(א)(4), לא ייכלל בהסדרים אלא לאחר ששירות המבחן, כמשמעותו בפרק ד' לפקודת המבחן [נוסח חדש], התשכ"ט–1969[3], באישור שר הרווחה והשירותים החברתיים, הודיע לרשות התביעה כי ממסירת ההודעה ואילך ניתן לכללו כאמור.

         

         

        הנחיות לעניין תחולה

        67י.

        רשות תביעה רשאית להחיל את הוראות סימן זה לעניין סוגי עבירות ובתנאים, כפי שתקבע בהנחיות באישור היועץ המשפטי לממשלה; הנחיות כאמור יפורסמו לציבור.

         

         

        שינוי התוספת הרביעית, התוספת החמישית והתוספת השישית

        67יא.

        שר המשפטים רשאי, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, לשנות, בצו, את התוספת הרביעית ואת התוספת החמישית, ובהסכמת השר לביטחון הפנים – את התוספת השישית.

         

         

        דיווח לכנסת

        67יב.

        ׁׁמדי שנה, ב-1 במרס, ידווחו השר לביטחון הפנים, לעניין המשטרה, ושר המשפטים, לעניין רשויות התביעה האחרות, לוועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, בכתב, על כל אלה:

         

         

         

         

         

         

        (1)       מספר התיקים שבהם נעשה הסדר לפי סעיף זה, לפי סעיפי עבירה ולפי רשות התביעה, ושיעורם הכולל מסך התיקים שנסגרו באותה שנה;

         

         

         

         

         

         

        (2)       מספר התיקים שבהם הוגשו כתבי אישום באותה שנה, לפי רשות התביעה."

        הוספת תוספת רביעית

        3.

        אחרי התוספת השלישית לחוק העיקרי יבוא:

         

         

        "תוספת רביעית

         

         

        (סעיף 67א(א)) 

         

         

        תובע לפי פסקה (3)
        להגדרה "תובע"

        תובע בכיר לפי פסקה (3)
        להגדרה "תובע בכיר"

        1.        מי שהיועץ המשפטי לממשלה הסמיך לכך, לפי סעיף 12, ולפי סעיף 258 לחוק התכנון והבנייה, התשכ"ה–1965, להגיש כתב אישום בעבירה לפי חוק התכנון והבנייה והוא מפוקח בידי המחלקה לאכיפת דיני מקרקעין בפרקליטות המדינה

        מנהל המחלקה לאכיפת דיני מקרקעין בפרקליטות המדינה או פרקליט בכיר שהוא הסמיך לכך

         

         

         

         

        תוספת חמישית

         

         

        (סעיף 67ג(א)(5)) 

         

         

        1.        פסילת רישיון נהיגה; הפקיד אדם רישיון שנפסל, יקבל אישור קבלה על הרישיון שהפקיד.

         

         

        2.        הפקדת כלי ירייה המוחזק בידי אדם למשמרת בתחנת משטרה הקרובה למקום מגוריו או למקום עסקיו; הפקיד אדם כלי ירייה למשמרת יקבל אישור קבלה על כלי הירייה שהפקיד.

         

         

        3.        התחייבות שלא להיכנס למקום או שלא להיות בקשר עם אדם מסוים.

         

         

        4.        כתיבת מכתב התנצלות לנפגע העבירה.

         

         

        5.        הסכמה להשמדה או לחילוט של חפץ הקשור לעבירה, האסור בהחזקה לפי כל דין.

         

         

        6.        השבת חפץ בעין לנפגע העבירה.

         

         

        7.        לעניין עבירות לפי חוק התכנון והבנייה, התשכ"ה–1965, בתיקים המנוהלים על ידי תובע המנוי בפרט 1 בתוספת הרביעית –

         

         

         

        (1)       הריסה, פירוק או סילוק של הבניין או של חלק ממנו, שנבנו בלא היתר או בסטייה מהיתר או מתכנית;

         

         

         

        (2)       הריסה, פירוק או סילוק של חלק מבניין שנבנה כדין, אם יש בביצוע פעולה כאמור לגבי חלק אחר, בלבד, מאותו בניין שנבנה שלא כדין, כדי לסכן את הנפש או את בטיחות הציבור אם לא ייהרס, יפורק או יסולק גם החלק שנבנה כדין, והכל למעט לגבי חלק מבניין בבעלותו או בהחזקתו של צד שלישי;

         

         

         

        (3)       הפסקת עבודה או שימוש במקרקעין, הנעשים בלא היתר או בסטייה מהיתר או מתכנית;

         

         

         

        (4)       התאמת בניין שנבנה בלא היתר או בסטייה מהיתר או מתכנית, להיתר או לתכנית.

         

         

        תוספת שישית

         

         

        (סעיף 67א(ג))"

        תיקון חוק המרשם הפלילי ותקנת השבים
        [מס' 16]

        4.

        בחוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, התשמ"א–1981[4]‏, בסעיף 11א, אחרי "התשמ"ב–1982" יבוא "מידע על סגירת תיק בהסדר לפי סימן א'1 בפרק ד' לאותו חוק".

        תיקון חוק זכויות נפגעי עבירה
        [מס' 8]

        5.

        בחוק זכויות נפגעי עבירה, התשס"א–2001[5]‏ –

         

         

        (1)       בסעיף 9 –

         

         

         

        (א)      ברישה, אחרי "לעיין בכתב האישום נגד הנאשם" יבוא "או בהסדר לסגירת תיק כאמור בסימן א'1 בפרק ד' לחוק סדר הדין הפלילי, לפי העניין";

         

         

         

        (ב)       בפסקה (1), אחרי "עיון כאמור בכתב האישום" יבוא "או בהסדר לסגירת תיק ";

         

         

        (2)       בסעיף 17 –

         

         

         

        (א)      בכותרת השוליים, אחרי "הסדר טיעון" יבוא "או הסדר לסגירת תיק ";

         

         

         

        (ב)       בסעיף קטן (א), אחרי "הסדר טיעון המתגבש עם הנאשם" יבוא "או שהתביעה תגיע להסדר לסגירת תיק עם החשוד או על פרטיו של הסדר לסגירת תיק המתגבש עם החשוד";

         

         

         

        (ג)       בסעיף קטן (ב), אחרי "הודעה על פרטיו של הסדר טיעון המתגבש עם הנאשם" יבוא "או על פרטיו של הסדר לסגירת תיק המתגבש עם החשוד, לפי העניין" ואחרי "לעניין פרטיו של הסדר הטיעון" יבוא "או ההסדר לסגירת תיק";

         

         

         

        (ד)       בסעיף קטן (ג), אחרי "שהתגבש עם הנאשם" יבוא "או על פרטיו של הסדר לסגירת תיק שמתגבש עם החשוד", אחרי "לעניין הסדר הטיעון" יבוא "או ההסדר לסגירת תיק, לפי העניין," ואחרי "על הסדר הטיעון" יבוא "או על ההסדר לסגירת תיק, לפי העניין";

         

         

        (3)       בתוספת השנייה, אחרי פרט 3 יבוא:

         

         

        "3א.

        סגירת התיק בהסדר עם החשוד, לפי סימן א'1 בפרק ד' לחוק סדר הדין הפלילי

          התובע;";

         

         

        (4)       בתוספת השלישית, אחרי פרט 3 יבוא:

         

         

        "3א.

        כוונה להגיע להסדר לסגירת תיק עם החשוד, לפי סימן א'1 בפרק ד' לחוק סדר הדין הפלילי

          התובע;"

        תחילה ודיווח ראשון

        6.

        (א)      תחילתו של חוק זה תשעה חודשים מיום פרסומו.

         

         

        (ב)       הדיווח הראשון לפי סעיף 67יב לחוק העיקרי, כנוסחו בסעיף 2 לחוק זה יוגש ביום כ"ט באדר א' התשע"ד (1 במרס 2014).

         

         

         

        בנימין נתניהו

        ראש הממשלה

         

        יעקב נאמן

        שר המשפטים

         

         

         

         

         

         

        שמעון פרס

        נשיא המדינה

         

        ראובן ריבלין

        יושב ראש הכנסת

         

         

          

        * התקבל בכנסת ביום ו' באב התשע"ב (25 ביולי 2012); הצעת החוק ודברי הסבר פורסמו בהצעות חוק הממשלה – 416, מיום ו' בחשוון התשס"ט (4 בנובמבר 2008), עמ' 210.

        [1] ס"ח התשמ"ב, עמ' 43; התשס"ח, עמ' 415.

        [2] ס"ח התשמ"א, עמ' 322.

        [3] דיני מדינת ישראל, נוסח חדש 14, עמ' 312.

        [4] ס"ח התשמ"א, עמ' 322; התשע"ב, עמ' 311.

        [5] ס"ח התשס"א, עמ' 183; התשע"ב, עמ' 94.

            

         

        השירות בפריסה כלל ארצית
        טל': 03-6990132

        פקס: 6990134 - 03
        נייד- בן קלינגר 0523-888813
        www.klinger.co.il    
        דרג את התוכן:
          0 תגובות   יום שבת, 10/10/15, 23:43

           

          פסק דין: מפצל דירות באופן בלתי חוקי יחויב בתשלום מלוא הארנונה על הנכס

          לפי החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים, שבאחרונה דחה העליון את הערעור עליה, רשות מקומית אינה מחויבת להכיר בדיירי יחידות דיור שנוצרו מפיצול בלתי חוקי כחייבי ארנונה ■ המשמעות: אם דיירים אלה זכאים להנחה בארנונה - הרשות אינה מחויבת להעניק להם אותה

          בעיה חדשה למפצלי דירות באופן בלתי חוקי ולדייריהם: העירייה אינה מחויבת להכיר בשוכרי הדירות האלה כחייבים בארנונה, ולכן גם אינה מחויבת לתת להם הנחות בארנונה, גם אם הם עומדים בקריטריונים. כך פסק באחרונה בית המשפט המחוזי בירושלים, בערעור שהגישה עיריית מודיעין עילית על תביעה נגד זוג תושבי העיר, שפיצלו דירות ושיכנו בהן שוכרים.

          אותו זוג פיצל בית פרטי חד-משפחתי ברחוב שפתי כהן במודיעין עילית לשש יחידות דיור, שאותן השכיר לדיירים שונים, וניסה לרשום את הדיירים בעירייה כחייבי ארנונה בגין שכירת הנכס. העירייה סירבה להכיר בדיירים אלה כבעלי מעמד לצורכי ארנונה ותבעה את מלוא הארנונה מבעלי הנכס. באמצעות עו"ד גילעד רוגל טענה העירייה כי לא ייתכן שבעלי הנכס ייהנו מהפירות של מעשה בלתי-חוקי - מה עוד שבית אחד שפוצל לחמש יחידות דיור, מניב דמי שכירות כוללים גבוהים יותר מבית חד-משפחתי שלא פוצל.

          עוד טענה העירייה כי בני הזוג מחזיקים בבית נוסף בסמוך לבית הראשון, שעליו קיבלו הנחה שלא כדין בארנונה, וזאת בהסתמך על מצג שהציגו, שלפיו מצבם הכלכלי מצדיק את מתן ההנחה. עוד נכללו בתביעה נושאים נוספים של חיבור פיראטי למים. בסך הכל הגיע חובם הנטען של בעלי הבתים ליותר מ-150 אלף שקל, שאותם תבעה העירייה בבית המשפט לעניינים מקומיים מעלה אדומים.

          '' מודיעין עילית אייל טואג

          בית המשפט לעניינים מקומיים אמנם קיבל באופן חלקי את התביעה, בכל הקשור לתשלום ארנונה מופחתת על סמך מצבם הכלכלי - מה שזיכה אותם בהנחה בארנונה מאז 2004, והטיל עליהם תשלום של 68 אלף שקל. נוסף על כך, על החיבור הפיראטי למים חייב אותם ב-16 אלף שקל. ואולם בתביעה לגבי חובות הארנונה על הבית המפוצל, בית המשפט פסק כי המשתמש הישיר הוא המחזיק החייב בארנונה, ולכן פטר את בעלי הנכס מתשלום המס.

          עיריית מודיעין עילית עירערה לבית המשפט המחוזי בירושלים בטענה שעמדת בית המשפט לעניינים מקומיים שגויה ונותנת אישור להפרת החוק באמצעות פיצולי דירות לא חוקיים. המחוזי, בהרכב של שלושה שופטים, בראשות סגן הנשיא אהרן פרקש, ביטל את פסק דין השלום, ופסק כי העירייה צדקה בכך שסירבה להכיר בפיצול הדירות והטילה חיוב מלא בארנונה על בעל הנכס הרשום ולא על שוכרי הדירות שנוצרו כתוצאה מהפרת החוק.

          "אין לתת הכרה חוקית לפיצול דירה שנעשה שלא כדין"

          בית המשפט המחוזי קבע כי אין לקבל מצב שבו אדם מפצל נכס ליחידות דיור ללא היתר, וכופה על הרשות המקומית לשנות רישומיה ולהתאימם להפרת החוק. כתוצאה מכך חויבו בעלי הנכסים ב-99 אלף שקל, נכון לדצמבר 2012, ובית המשפט אף השית עליהם הוצאות משפט בסך 20 אלף שקל.

          בעלי הנכס הגישו בקשה לרשות ערעור לבית המשפט העליון, ואולם באחרונה דחה השופט אליקים רובינשטיין את הבקשה ופסק כי "אין הדעת סובלת כי יהיה חוטא נשכר, וכי אין לתת הכרה חוקית לפיצול הדירה שנעשה שלא כדין". בהחלטתו כתב רובינשטיין: "אמת, המשיבה (עיריית מודיעין עילית) ידעה על חילופי גברי בנכס, אך אין לכך השלכה כאן מיניה וביה לעניין הארנונה. אין די בזאת שהרשות מודעת לקיומו של אדם הגר בנכס, אלא יש להראות כי מודעת היא לכך שאותו אדם הוא החייב בתשלום הארנונה, ולא בדרך מפותלת כמו בפיצול נכס. גם לא הוכח כי השכירות בנכס נועדה לתקופה העולה על שנה, ודבר זה הוא תנאי להעברת חובת התשלום מן המשכיר לשוכר, וממילא גם לא הוכחה מודעות המשיבה בנוגע לכך".

          עו"ד רוגל מדגיש כי לאור פסק הדין, רשות מקומית רשאית להתעלם מקיומם של השוכרים במקרה של דירות מפוצלות, ולהטיל את מלוא הארנונה על בעל הנכס, וזאת מבלי לפגוע בסנקציות השמורות לה לפעול נגד הפיצול עצמו.

          "לפסק הדין השלכות רוחב משמעותיות, מכיוון שדיירים ביחידות המפוצלות שיש להם זכאות להנחה מארנונה, לא יוכלו להירשם בעירייה כמחזיקים בנכס ולממש את ההנחה, מאחר שהם מתגוררים ביחידת דיור בלתי חוקית. בעלי זכאות להנחה בארנונה יצטרכו אפוא לחשוב פעמיים אם כדאי להם לשכור יחידת דיור שנוצרה מפיצול בלתי חוקי של נכס", אומר רוגל.     

           

           

           
          משרד קלינגר היתרי בנייה, רישוי עסקים וייעוץ מוניציפאלי מתמחה בייעוץ ייצוג ועבודה מול  גורמים מוניציפאלים הקשורים בהוצאת היתרי בניה, תכנון ערים וסביבה, מיסוי,רישוי עסקים,בקשות לשימוש חורג,שינוי יעוד,הכשרת חריגות בניה,ביטול צווי סגירה,הפסקת עבודה,צווי הריסה.
          בקשות לשינוי תב"ע ,היתרי בניה,אדריכלות, קידום בקשות ,זרוז הליכים בירוקרטים ,יעוץ סטטוטורי,הסדרים והסכמים עם הרשויות,שרותי הנדסה ופקוח על הבניה. 

           המשרד מספק מענה ייעוצי ללקוחות פרטיים, עסקיים, משרדי עו"ד,אדריכלים, גורמים ומוסדות,  בהם חברות בניה, ניהול נכסים ואחזקה, רשתות קמעוניות, יבואנים, מושבים,קבוצים, מתקני צבא ובסיסים.
          רישיונות עסק  לאולמות וגני אירועים,  בתי ספר, גני ילדים, פעוטונים,  מכללות וישיבות,  מפעלי תעשייה, חברות היי טק ומחשבים,
          מרכזי קניות וקניונים,  בנקים וחברות ביטוח,  מכוני יופי ובריאות, בתי מרקחת,חדרי כושר,קאנטרי קלאב,בריכות שחייה,מתקני ספורט,מספרות,מוזאונים,בתי קולנוע,בתי אבות,יבואני רכב,תחנות דלק,חניונים ואולמות תצוגה,בתי מלון,מלוניות,אכסניות,מחסנים,רישיונות לארועים חד פעמים בכל הארץ.

           תחומי הייעוץ והשירותים של קלינגר היתרי בנייה, רישוי עסקים וייעוץ מוניציפאלי:

           

          יעוץ  וקידום סטטוטורי לחברות יזמות ובניה בכל הארץ!

          ייעוץ טלפוני ללא תשלום.

           

                      03-6990132      

           

             צור קשר    


            

           

          המשרד מעניק לקהל לקוחותיו שירות איכותי, מהיר, אמין ודיסקרטי. יתרון בהיכרות מעמיקה עם הפרוצדורות והבירוקרטיה ברשויות השונות , תוך כדי זירוז הליכים וחיסכון בכסף רב.
           הטיפול הינו אישי וצמוד לכל לקוח בהתאם לצרכי העסק.

            טיפול וייצוג  בכל ההליכים הביורוקרטיים, תוך שימוש בידע, ניסיון והכרת המערכות על בוריין ברשויות ומשרדי הממשלה מכל סוג:
          • עיריות
          • רשויות מקומיות
          • רשויות אזוריות
          • ועדות מקומיות ומחוזיות
          • משרדים ממשלתיים
          • משרד הבריאות
          • המשרד להגנת הסביבה
          • משרד הפנים
          • משרד הדתות
          • ועדות ערר
          • משרד ההגירה
          • משרדי שלטונות המס
          • המוסד לביטוח לאומי
          • המשרד לבטיחות ולגהות
          • משרדי הטאבו
          • מכון התקנים
          • מנהל מקרקעי ישראל
          • מועצות מקומיות

            רישוי עסקים,היתרי בנייה,בקשות לשמוש חורג-ייצוג מול הרשויות בכל הארץ !  משרד הבריאות,המשרד לאיכות הסביבה,כיבוי אש,משטרה,השרות הוטרינרי ועוד.תמ"א 38 התרי בניה ורשוי עסקים

           

           
           
           
           
           
          03-6990132
          0523-888813
           l
           
           
           
           
           
           
          קיבלת צו הפסקת בניה,הריסה?
          ייעוץ,הכוונה וטיפול -פנה עוד היום!
          היתרי בניה,הכנת תוכניות,הגשה וליווי עד קבלת ההיתר.

          חוו"ד מהנדס קונסטרוקטור בכל הארץ-שרות מידי

           
           
           
           
           
          קלינגר היתרי בנייה, רישוי עסקים וייעוץ מוניציפאלי
           
          השירות בפריסה כלל ארצית
          טל': 03-6990132

          פקס: 6990134 - 03
          נייד- בן קלינגר 0523-888813
          www.klinger.co.il

           

          דרג את התוכן:
            0 תגובות   יום שישי , 20/3/15, 10:21
            פיקוח על הבנייה
             
            ליווי תהליכי בנייה חדשה ותוספות בנייה חוקיות

            המחלקה לפיקוח על הבנייה מבצעת מעקב ופיקוח על ביצוע הבנייה בהתאם להיתרי הבנייה. המחלקה מלווה את תהליכי הבנייה החדשה ותוספות בנייה חוקיות מקבלת היתר הבנייה (טרם תחילת העבודה) ועד מתן אישור לחיבור לתשתיות  מים וחשמל, אכלוס ואישור פרוטוקול גמר. הליך מתן אישור לאכלוס (טופס 4) ותעודת גמר לבניין מתבצע מול אנשי איכות הבניה אשר במכון הרישוי העירוני.
             
            בטרם תחילת הבנייה, עליך לפנות למחלקה לפיקוח על הבנייה, על מנת לפתוח
                 תיק פיקוח בנייה חדשה ותוספות בנייה.
            במעמד פתיחת התיק יימסרו לך טפסים הדרושים לתהליך הבנייה, כגון:
            הודעה בדבר התחלת עבודה, מינוי מהנדס אחראי לביצוע השלד, הודעה על מינוי אחראי לביקורת, מינוי קבלן אחראי לבנייה, טופס אישור לשפיכת פסולת בניין, דיווחים על התקדמות וגמר הבנייה. 
            יש למלא את הטפסים הללו ולהחזירם למחלקה לפיקוח על הבנייה.

            בפרויקטים של בניין חדש, תוספת קומות ותמ"א 38 עליך להגיש תכניות ארגון האתר והסדרי תנועה זמניים הערוכים בהתאם לנספח המצוי באתר האינטרנט העירוני.  

            << חזרה לראש הדף

             
            טיפול בהוצאת טופס 4 ותעודת גמר במכון הרישוי העירוני

            לקראת סיום הבניה על בעל ההיתר לפנות אל נציגי איכות הבניה במכון הרישוי ולהתחיל בהליך קבלת האישורים הנדרשים לטופס 4 ותעודת גמר בתהליך הבא:

            1. פתיחת תיק טיפול טופס 4/תעודת גמר –ניתן לקבוע פגישה עם נציגי איכות הבניה באמצעות טופס מקוון – פניה למכון הרישוי.בפגישה תקבל טפסי הפניות לגורמים בהתאם לתנאי ההיתר ומהות העבודה.
            2. איסוף אישורים מהגורמים המאשרים - בעל ההיתר יפנה לכל גורם וגורם, עם טופס ההפניה שקיבל במטרה לקבל אישורו. לצורך קבלת אישור מנציגי מכון הרישוי העירוני יש לתאם פגישה מראש, באמצעות טופס מקוון – פניה למכון הרישוי. לצורך קבלת אישור מגורמים מאשרים שאינן במכון הרישוי יש לתאם ישירות באמצעות פרטי הקשר המופיעים בדפי הפנייה.
            3. לאחר שאסף את כל האישורים יתאם בעל ההיתר פגישה עם נציגי איכות הבניה במכון להגשת כל האישורים והבדיקות מכל הגורמים השותפים בבנייה, תצהירים וחתימות של אדריכלים, מהנדסים והקבלנים האחראים על הבנייה, אישורים מהמחלקה לכיבוי אש, אישורי אינסטלציה, בדיקת בטונים, ממ"דים/ממ"קים וכו' ואישורים לבדיקת ביצוע כל תנאיי היתר הבנייה.
            4. לאחר ריכוז כל האישורים הנדרשים,, ובמידה ונמצאו תקינים ומלאים - ינפיקו עובדי המכון אישורים חתומים של טופס 4 - חיבור לתשתיות ואכלוס הבניין ותעודת גמר.

            הערה: את המגעים מול הגורמים השונים ומול מכון הרישוי יכול שיבצע בעל ההיתר, עורך הבקשה או אדם שימסור למכון הרישוי ייפוי כח מאחד משניהם.

             
            פניות בנושא אכיפת בנייה בלתי חוקית, פיצול דירות, מבנה מסוכן ושימושים חורגים

            עיריית תל אביב-יפו עושה מאמצים רבים לאתר עבירות בנייה, פיצול דירות או שימוש בלתי חוקי בנכסים ולטפל בהן. 
            במקרה בו קיים חשד בנושאים אלו, אנא מלא טופס תלונה ואנו נבדוק את החשדות ובמקרה הצורך ננקוט בדרכי אכיפה שונות.

            לאחר מילוי הטופס והחתימה, יש לשלוח אותו למחלקת הפיקוח על הבנייה בפקס שמספרו: 03-7242706 או בדוא''לpikuach_bniya@mail.tel-aviv.gov.il 
            לתשומת ליבך, עפ"י חוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב, תשמ"ב - 1982), לא ניתן להעמיד לדין בגין עבירות בנייה שבוצעו בתקופה מעבר לחמש השנים האחרונות.

             
            מחיקת הערת אזהרה בנושא צו הריסה בספרי המקרקעין

            ניתן לבטל הערת אזהרה בנושא צווי הריסה במקרים הבאים:

            • כאשר הוצא היתר בנייה אשר חופף את נשוא הצו.
            • כאשר נשוא הצו בוצע במלואו (נהרס).
            • כאשר צו ההריסה רשום על כל דיירי הבית המשותף ולמעשה הוא נוגע לאחת או יותר מהדירות, ניתן למחוק את ההערה לדייר/דיירים שאין להם נגיעה בצו המדובר.

            במקרים אחרים לא ניתן להמליץ על מחיקת צו הריסה מספרי המקרקעין.

            להגשת בקשה למחיקת הערת אזהרה:

            • עליך להגיש בקשה למחלקה לפיקוח על הבנייה. יש לצרף לבקשת המחיקה, נסח טאבו מעודכן, היתר, כתב אישום ותרשים של צו הריסה.
            • לאחר קבלת המלצתנו לביטול הערת אזהרה, אנא פנה למחלקה הפלילית ברחוב , דרך מנחם בגין 125,קומה 25 , ת"א – יפו (קרית הממשלה). על מנת לקבל את המלצתם לביטול.
            • עם קבלת המלצת המחלקה הפלילית, יש לפנות לבית המשפט לעניינים מקומיים ברחוב שאול המלך 39, ת"א – יפו על מנת לקבל את אישורם למחיקת הערת האזהרה ורק לאחר מכן, ניתן לפנות ללשכת רישום המקרקעין ברחוב דרך מנחם בגין 125, תל-אביב-יפו (קרית הממשלה).

            לשאלות והבהרות ניתן לפנות למתאמי מידע לפיקוח.

            << חזרה לראש הדף

             
            מבנים מסוכנים

            היחידה למבנים מסוכנים אחראית לטיפול במבנים מסוכנים ברחבי העיר בהתאם לחוק העזר לתל אביב – יפו (מבנים מסוכנים) התשס"ב – 2001. מתוקף החוק, מהנדס היחידה למבנים מסוכנים מופקד על בדיקת מבנה שיש חשד לגבי יציבותו, לקביעת מידת מסוכנות ו/או הריסתו.
            לאחר קבלת פנייה בדבר חשד למבנה מסוכן, מבצעת היחידה את הפעולות הבאות:

            • ביקורת מהנדסי העירייה במבנה החשוד כמסוכן לציבור הרחב או לדיירים המתגוררים בו.
            • הכרזת מבנה כמסוכן על פי חוק העזר לת"א – יפו ומשלוח הודעה לבעלים לשם ביצוע תיקונים וחיזוקים בטיחותיים בו, הריסת המבנה או חלקים ממנו, או אטימה של מבנה נטוש שמצבו מהווה סכנה לציבור.
            • עריכת ביקורות מעקב בבניין, על מנת להתעדכן במצבו ולוודא כי העבודות הדרושות על פי הודעת העירייה, אכן בוצעו.
            • אכיפת דרישות העירייה לביצוע תיקונים בטיחותיים בבניין, ע"י נקיטת הליכים משפטיים נגד בעליו.

            לבירורים בנושא מבנים מסוכנים או הודעה על חשד לסכנה בטיחותית בבניין, ניתן לפנות ליחידה למבנים מסוכנים באחת מהדרכים הבאות:

            << חזרה לראש הדף

             
            שירותי מידע – קבלת קהל פרונטאלית ומענה טלפוני

            ניתן לקבל מענה ומידע בכל נושאי הטיפול של המחלקה – בפנייה פרונטאלית או טלפונית - בתחנה אחת, באמצעות מתאמי מידע לפיקוח. 
            ניתן לפנות למתאם המידע לפיקוח בנושאים הבאים:

            • הליך התחלת בנייה בשטח לאחר קבלת היתר הבנייה.
            • פתיחת תיק פיקוח בנייה חדשה ותוספות בנייה (לאחר קבלת היתר הבנייה).
            • בקשה למחיקת הערת אזהרה בנושא צו הריסה מספרי המקרקעין.
            • בירור סטטוס הבניין (העדר צווי הריסה/תביעות וכיו"ב).
            • בירור סטטוס טיפול בפניה, סטטוס טיפול משפטי וכו'.

            << חזרה לראש הדף

            פיקוח על הבנייה

            • כתובת: אבן גבירול 30, כניסה משד' שאול המלך 4 , קומה ב', חדר 266
            • טלפון: 03-7247777 שלוחה 3 (תת שלוחה 2)
            • פקס: 03-7242706
            • שעות פתיחה: למתאמי פיקוח (חדר 256): ימים א', ב', ג', ה' בשעות 13:00-08:00.
              קבלת קהל אצל מהנדסים בתאום מראש: בימים א', ב', ג', ה' בין השעות 09:00-08:00
            • מענה טלפוני: בימים א'-ה', בשעות 15:00-08:00

            היחידה למבנים מסוכנים

            • כתובת: שדרות בן גוריון 68 , קומה 2, חדר 217
            • טלפון: 03-7247332, 03-7247338, 03-7247339, 03-7247340
            • פקס: 03-7240131
            • שעות פתיחה: בתיאום מראש בלבד בימים: א', ב', ג' ו-ה' בין השעות 09:00-08:00
            • מענה טלפוני: בימים א-ה' בין השעות
            • 15:00-08:00
            קלינגר היתרי בנייה, רישוי עסקים וייעוץ מוניציפאלי
             
            השירות בפריסה כלל ארצית
            טל': 03-6990132

            פקס: 6990134 - 03
            נייד- בן קלינגר 0523-888813
            www.klinger.co.il
            דרג את התוכן:
              0 תגובות   יום ראשון, 15/3/15, 16:54

              גם אם קיבלת צו הריסה או צו הפסקת עבודה, יש פתרון לבעייה

              מאת: בנימין קלינגר  אקטואליה  15/03/2015  3 צפיות  '' שתף בטוויטר |   '' שתף בפייסבוק

              טיפול בצווי הריסה 
              צו הריסה מנהלי וחוק התכנון והבנייה

              תכליתו של סעיף 238א לחוק התכנון והבנייה, שמכוחו מוצאים צווי הריסהמינהליים על-ידי ראשי ועדות התכנון והבנייה, הנה מתן מענה מיידי ויעיללמיגורה של תופעת הבנייה הבלתי חוקית, תוך שמירה על שלטון החוק – בכלל, ועלדיני התכנון והבנייה – בפרט.


              מהם התנאים להוצאת צו הריסה מנהלי?

              סעיף 238א(א) לחוק קובע, כי תנאי להוצאת צו הריסה מינהלי על-ידי יו"ר ועדהמקומית לתכנון ובנייה, הנו הגשת תצהיר חתום בידי מהנדס הוועדה המקומית,המציין כי לפי ידיעתו הוקם הבניין ללא היתר בנייה או בחריגה מהיתר בנייה,כי לפי ידיעתו לא נסתיימה הקמת הבניין או שנסתיימה לא יותר מששים ימים לפניהגשת התצהיר, וכי ביום הגשת התצהיר הבניין לא מאוכלס או שהוא מאוכלס תקופהשאינה עולה על שלושים יום. כמו כן מורה סעיף 238א(ב) לחוק, כי לא יינתן צוהריסה מינהלי אלא לאחר התייעצות עם היועץ המשפטי של הוועדה המקומית לתכנוןובנייה.

              מהן העילות לביטול צו הריסה מנהלי?

              העילות לביטולו של צו הריסה מינהלי הנן מצומצמות וצרות בהיקפן. סעיף 238א(ח) לחוק, מתייחס לשתי עילות ביטול:

              • אם הבנייה "בוצעה כדין",
              • אם הוכח "שביצוע הצו אינו דרוש לשם מניעת עובדה מוגמרת".

              על-פי הפסיקה, העילה השנייה נבחנת בהתאם לקריטריונים שנקבעו בסעיפים238א(א)(2) ו-(3) לחוק, כלומר, אם מדובר בבנייה שנסתיימה מעל ששים יום לפנימועד הגשת התצהיר ליו"ר הוועדה המקומית, וכן בבנייה שאוכלסה מעל שלושיםיום לפני אותו מועד.

              בנוסף לשתי העילות האמורות, נפסק כי לבית-המשפט לעניינים מקומיים סמכותביקורת והתערבות בצו הריסה מינהלי, אם נפל בו פגם שעניינו העדרו של יסודמהיסודות החוקיים שיש בהם כדי להקנות לו תוקף.

              ההלכה הפסוקה מורה כי בית-המשפט לעניינים מקומיים מוסמך לבטל צו הריסהמינהלי אם נפלו בו "פגמים חמורים" שיש בהם כדי להביא להצהרה על בטלות הצומעיקרו. עוד הודגש בפסיקה, כי על-רקע תכליתו של סעיף 238א, עילות הביקורתהשיפוטית מצומצמות, ואף "יש להיזהר שלא לשים את הסמכות להוציא צו הריסהמינהלי בסד, באופן שישבש את האפשרות להילחם בבנייה הבלתי חוקית".

              בהקשר זה הודגש בפסיקה, כי זכות הקניין, שהנה זכות יסוד חוקתית, נסוגהמפני אינטרס הכלל, שנקבע בדיני התכנון והבנייה, וכי "באיזון שבין זכותהקניין לבין איסור הבנייה בלא היתר, יד האיסור על העליונה".

              בית-משפט מוסמך לעכב ביצועו של צו הריסה מינהלי, אף אם לא נפלו בו פגמיםהמביאים לבטלותו, ואולם לאור תכליתו של הצו יעשה הדבר אך במקרים חריגיםויוצאי דופן. על-רקע התכלית החקיקתית שביסוד סעיף 238א לחוק, נפסק כי צוויהריסה מינהליים, שאין עילה לביטולם, יעוכבו רק במקרים חריגים ויוצאי דופן,כמו למשל כאשר היתר הבנייה נמצא בהישג יד.


              לסיכום,

              בבקשה לביטול צו הריסה מינהלי נקודת המוצא הנה, כי הצו ניתן כדין, וזאתעל-רקע חזקת תקינות המעשה המינהלי. על-כן, על העותר כנגד הצו רובץ הנטללהוכיח כי קמה עילה לביטולו. מומלץ לפנות אלינו בהקדם האפשרי לשם קבלת מידעמקצועי.

              לאחר סיכום,

              קיבלתם צו הריסה? ככל שתמהר לפעול כנגדו כך גדלים הסיכויים שתוכל לבטלו. למרות שמדובר בענישה מנהלתית, בתי-המשפט מגבילים לעיתים את הרשויות המקומיות.

              צו הריסה מנהלי המוצא על-ידי הוועדה המקומית לתכנון ולבניה בעקבות בניהבלתי חוקית מהווה, בדרך כלל, מכה לא קטנה לבעלי המבנה. הדבר גורר תוצאותקשות אף יותר כאשר לצו נלווה גם כתב אישום (שהרי המדובר גם בעבירה פלילית).במהלך השנים האחרונות הרחיבו בתי-המשפט את עילות התקיפה של צווי ההריסההמנהליים. כמו במקרים אחרים משתפרים בדרך כלל הסיכויים לביטול הצו ככלשהטיפול המשפטי מתחיל בשלב מוקדם יותר. 
              סמכותו של יו"ר הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה לצוות על הריסת מבנה בתחום שיפוטו מעוגנת בהוראת החוק[1] הקובעת כי
              "הוקם בנין חורג, לרבות ללא היתר או בסטיה מהיתר או מתוכנית או הוחל בהקמתושל בנין כאמור, רשאי יושב ראש הוועדה המקומית לצוות בכתב שהבנין, או חלקממנו שהוקם או שהוחל בהקמתו ללא היתר או בסטיה מהיתר או מתוכנית, יהרס,יפורק או יסולק, ובלבד שהוגש לו תצהיר חתום ביד מהנדס הוועדה המקומית אומהנדס הרשות המקומית או מהנדס אחר או אדריכל, שאחד מהם הסמיכו לכך, המצייןכי - הבניין הוקם ללא היתר או שהבניין חורג ובמה הוא חורג; ושלא נסתיימההקמת הבניין או שנסתיימה לא יותר משישים ימים לפני יום הגשת התצהיר" 
              בבית-המשפט העליון נפסק, תחילה, כי עילות הביקורת השיפוטית של בית-המשפט עלצו הריסה מינהלי הן שתיים בלבד - אלו שנקבעו במפורש בחוק[2] והמורות כי
              "לא יבטל ולא יתלה בית המשפט צו הריסה מינהלי אלא אם הוכח לו שהבניה שבגללהניתן הצו בוועדה כדין או שביצוע הצו אינו דרוש לשם מניעת עובדה מוגמרת"
              יחד עם זאת, בפסיקה מאוחרת[3], הורחב מיתחם עילות הביקורת השיפוטית על צו הריסה מינהלי. כך למשל נקבע כי
              "הכלל הוא שבית-המשפט, המבקר צו הריסה מינהלי, יכבד את לשונו של סעיף 238אולא יתערב בפגמים שאינם מנויים באותו סעיף... כלל זה כפוף לחריג אחד: שצוההריסה נפגם בפגם חמור כל כך העושה את הצו בטל מעיקרו" 
              יוצא איפוא, כי בהלכה הפסוקה, נקבע, כי קיימות שלוש עילות, לפיהן רשאיבית-המשפט לבטל, על-פי שיקול דעתו, את צו ההריסה המינהלי או להתלות אתתוקפו: לפי שתי העילות הקבועות בחוק וכן לפי העילה השלישית - יציר הפסיקה -פגם חמור מאד בצו ההריסה המינהלי עושה אותו בטל מעיקרו (void), קרי: הואנעדר תוקף מלכתחילה. 

              יצויין כי בהלכה הפסוקה, לא נקבעה, במפורש ובאופן ממצה, זהותם האובייקטיביתשל הפגמים וכן הנסיבות הקונקרטיות בהן נהפך הפגם לחמור מאד, ועושה את הצובטל מעיקרו. כל מקרה ידון לגופו ועל רקע נסיבותיו[4]. כך למשל בוטלו, במספרמקרים, צווי הריסה מינהליים, מחמת שניתנו בחוסר סמכות או מאחר שלא הוגשליושב ראש הועדה המקומית תצהיר כדין[5], לפני שהפעיל את סמכותו והורה עלהריסת המבנה. גם חוות-דעתו של מהנדס העיר נדרשת[6] ולא ניתן לוותר עליה. 

              במקרה שהיה[7], הגישה הוועדה המקומית נגד בעלי מבנה ונגד המחזיקה בו, בקשהלמתן צו הריסה ללא הרשעה, המתייחסת לסגירת מרפסת בחזית הבניין. בית-המשפטקבע כי צו הריסה ללא הרשעה[8] אינו הליך פלילי, ברם, מידת ההוכחה המוטלת עלהמבקש סעד, אינה נופלת ממידת ההוכחה המוטלת על התביעה בבואה להוכיחעבירה[9]. הוראות הסעיף הינן יוצאות דופן ומרחיקות לכת ביותר במסגרת הדין.ניתן להטיל על-פיהן צו אשר אדם עשוי להיפגע פגיעה קשה מתוצאותיו מבלישהועמד לדין בעבירה, בעוד שאילו היה עומד לדין - שהרשעה בו היתה מביאהלהטלת הצו - יכול היה לעורר טענות המשמשות מחסום והגנה מלאה כלפי העמדתולדין, שהוא ההסדר החוקתי הנורמטיבי והרגיל. 

              לבית-המשפט מסור שיקול דעת ההולך וגדל ככל שחולף המועד מאז ביצוע העבירה.כך, למשל, הגביל המחוקק בשתיים את העילות לביטול צו הריסה מינהלי, אשר זהמוצא כאשר הבניה עדיין לא הסתיימה; כאשר הורשע אדם על עבירה ובתחילתההליכים טרם הסתיימה הבניה או שנסתיימה תוך ששה חודשים שלפני תחילת ההליכיםונקבע מתן צו הריסה כחובה, למעט במקרים יוצאי דופן. 

              כאשר הורשע אדם בביצוע עבירה בכל מקרה אחר, הותיר המחוקק שקול דעת. במרביתמקרים אלה, די בקיום הבניה הבלתי חוקית כדי שינתן צו ההריסה ונטל השכנועשלא להעניקו מוטל על הנאשם. ההליך על פי הסעיף האמור חורג מעקרונות המשפטרגילים ועל כן, בהיותו יוצא דופן, דרוש שכנוע והסבר מדוע יחרוג בית-המשפטמההסדר הנורמטיבי הרגיל ויעשה שימוש בשיקול דעתו. לא די בקיומה של הבנייההבלתי חוקית בלבד כטעם למתן הצו, הנטל למתן הצו רובץ איפוא על מבקשו. 

              עוד נקבע, כי כאשר בעבר ביקשה הוועדה המקומית להעמיד לדין את ה"עבריינים",ואלה זוכו מהעבירה תוך קביעה עובדתית מתאימה, נמנעה מהוועדה המקומיתהאפשרות לטעון שוב כנגד הבניה הבלתי חוקית, אף כאשר נעשה הדבר ללא בקשתהרשעה. זאת, במידה ובמשפט הראשון הועמדה במחלוקת שאלה עובדתית מסוימת,שהיתה חיונית לתוצאה הסופית, והיא הוכרעה שם, בפירוש או במשתמע. במקרהשכזה, בעלי הדין מושתקים מלהתדיין לגביה מחדש במשפט שני, חרף אי הזהות ביןהעילות שבשתי התביעות (השתק פלוגתא). 




              [1] סעיף 238א'(א) לחוק התכנון והבנייה, תשכ"ה-1965 
              [2] סעיף 238א' לחוק התכנון והבנייה, תשכ"ה-1965
              [3] רע"פ 5635/93 הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה ת"א - יפו נ' רפאל עורקבי
              [4] וראו למשל רע"פ 4398/99 הראל נ' מ"י
              [5] בע"פ 6289/02 (מחוזי-י-ם) יו"ר הועדה המקומית לתכנון ובניה, ירושלים נ'חלמי עבאסי נקבע, בפסק-דין מיום 13/11/02, כי ההסמכה של המהנדסים החתומיםעל התצהירים נעדרת תוקף, ועל כן, גם צווי ההריסה בטלים מעיקרם
              [6] רע"פ 5171/91 יואל אלראי, ראש עירית נתניה ויו"ר הועדה המקומית לתכנון ולבניה נתניה נ' ג'ימי סמיפור ואח', פ"ד מו(1), 380
              [7] ת"פ (בית-המשפט לעניינים מקויים בת"א) 4/87 הוועדה המקומית לתכנוןובנין עיר תל אביב-יפו נ' קרן מרדכי קריתי אגודה עותמנית, תש"ן(2) 514בפסק-הדין מיום 3/9/89
              [8] סעיף 212 לחוק התכנון והבניה, תשכ"ה-1965
              [9] וראו למשל ב"ש 89/96 (בית-המשפט לעניינים מקומיםי בנתניה) מדינת ישראלנ' בית"ר נתניה, שם נקבע, בפסק-דין מיום 7/3/02, כי לבית המשפט מסור שקולדעת ההולך וגדל ככל שחולף המועד מאז ביצוע העבירה, ויש למעבר הזמן חשיבותככל שהתקופה בין מועד הבניה לבין מועד נקיטת ההליך המשפטי ארוכה יותר, ללאתגובה וטפול מצד הרשויות, כך יהווה הדבר שקול בפני בית המשפט שלא להענותלבקשה. ככל שהתקופה קצרה יותר, וככל שהיה טפול עקבי ורציף מצד הרשויותהמוסמכות בבניה הבלתי חוקית, כך יהווה הדבר שקול בפני בית המשפט להעתרלבקשה למתן צו הריסה ללא הרשעה. עוד נקבע כי תנאי - בלעדיו אין להפעלתו שלסעיף 212 לחוק המניח כתנאי לחלותו את הממצא כי "נעברה עבירה בבנין". לגביקיומו של התנאי השני בדבר סמכות של בית המשפט להוציא צו הריסה אילו הורשעאדם בגין ביצוע עבירה של בניה ללא היתר, הרי נקבע לא אחת כי בדונו בבקשהעפ"י סעיף 212, שומה על בית המשפט לבדוק בראש ובראשונה אם היה מרשיע את מישניתן היה להביאו לדין במסגרת הרגילה של ההליכים אילו הובא כך. רק אם תהאתשובתו חיובית, רשאי הוא ליתן צו הריסה בלא הרשעה.

               




                         
                
              אודות כותב המאמר: 

              קלינגר היתרי בנייה, רישוי עסקים וייעוץ מוניציפלי
              בית שמאי 7, רמת גן
              טל': 3888813 - 052
              פקס: 6990134 - 03
              דוא"ל: klinger_b@bezeqint.net

              |  כניסה לאתר  רישוי וייצוג מול הרשויות

                   
                
              • מאמרים נוספים מאת בנימין קלינגר
              • מאמרים נוספים בנושא אקטואליה
              מאת: בנימין קלינגר  עסקים קטנים ובינוניים  15/03/15  6 צפיות
              האם אפשר לקבל רישיון לעסק הנמצא במבנה ללא היתר? יש עסקים בעלי רישיון עסק הממוקמים במבנים ללא היתר בנייה. כשמדובר בשנים ארוכות של שתיקה מצד רשויות הרישוי, אין וודאות כי לא היה בעבר היתר בנייה, ויש מצב בו למרות שבתיק הבנייה לא קיים המסמך המהווה היתר בנייה – לא ייפסל רישיון העסק. 
              מאת: בנימין קלינגר  פסקי דין  25/01/15  59 צפיות
              קלינגר שמחה לבשר כי נס טכנולוגיות הצליחה להפחית ב-57% את הארנונה בת"א נס טכנולוגיות, שמחזיקה ב-20 אלף מ"ר משרדים בקריית עתידים, הצליחה לשנות את סיווג התעריף ממשרדים לתעשייה ולצמצם את הארנונה במיליונים לשנה 
              מאת: בנימין קלינגר  נדל"ן ומקרקעין  01/09/14  318 צפיות
              בחודשים האחרונים נעשתה עבודה רבה בהשתתפות השירות המשפטי, אגף תכנון העיר ואגף הרישוי והפיקוח בכדי ללמוד את המצב החוקי המורכב בו נמצאות בקשות בתחום רובע 3 ו 4, זאת לאור - העובדה כי התכניות ברובעים אלו סיימו את תקופת ההפקדה, אושרו בשינויים רבים בוועדה המחוזית ואף הוגש בהן ערעור למועצה הארצית. אנו שמחים לבשר כי התחלנו בבדיקת בקשות אלו ובהבאתן עם המלצה מקצועית לדיון בוועדה המקומית. הבקשות נבדקות בהתאמה לתכניות המופקדות, המאושרות ובכפוף לערעור למועצה הארצית שהוגש. יש להדגיש כי תכניות החורגות מהוראות התכניות המופקדות ברובעים 3 ו 4 אך - תואמות את הוראות התכניות המאושרות ברובעים, מחייבות את אישור הוועדה המחוזית לפי סעיף 79 לחוק לשם קבלת היתר. 
              מאת: בנימין קלינגר  דיני עסקים  13/04/13  377 צפיות
              רשות הרישוי והוועדה המקומית לתכנון ולבנייה התקינו הנחיות ומסמכי מדיניות לעסקים, המגבילים את האפשרות להקמת עסקים מסוימים במקומות מסוימים ותפקידם להסדיר את פעילות העסקים בעיר. 
              מאת: בנימין קלינגר  שירותים לעורכי דין  04/12/11  2632 צפיות
              היתרים לפיצול דירות שר הפנים אלי ישי חתם בתאריך11.6.2011 על תקנות המאפשרות פיצול דירות. התקנות יאפשרו לפצל דירות קיימות ודירות בתוכניות שאושרו ובנייתן טרם החלה. במשרד הפנים עדכנו כי הלחץ על אישור התקנות הגיע בשל העלייה במחירים ומצוקת הדיור בארץ. מה צריך לדעת מי שמתכנן פיצול דירה וכיצד להכין בקשה להיתר בניה או שימוש חורג. 
              מאת: בנימין קלינגר  עסקים, מימון וכספים  04/12/11  1044 צפיות
              מאמר מקיף על חוק רישוי עסקים,התמודדות עם מחלקת רישוי עסקים ונוהל הגשת בקשה לרישיון עסק. כיצד להגיש בקשה לרישיון עסק ,שימוש חורג ועוד. הליך קבלת רישיון העסק מהרשויות הינו מורכב ורצוף חוקים ודרישות רבות ברמת התכנון והביצוע וההתאמות הנדרשות לבינוי בפועל. ההליך גורם לבעלי עסק קושי רב בהתמודדות מול הרשויות, בניסיון לעמוד בדרישות הרבות. התהליך מלווה בהשקעת זמן יקר, כסף ולעתים אף הליכים משפטיים לא נעימים, שעלולים אף להסתיים בסגירת העסק, הריסתו, הטלת קנסות כבדים ואף מאסר. 
              מאת: בנימין קלינגר  שלטון מקומי  17/10/11  827 צפיות
              יש מקרים בהם ניתן שלא לקבל הרשעה בגין בנייה ללא היתר. כמו כן יש מקרים בהן ישנה התיישנות על העברה ולא ניתן להרוס את אשר ניבנה ללא היתר בנייה כדין. 

              דרג את התוכן:
                1 תגובות   יום ראשון, 22/2/15, 09:01
                גרים עם ההורים? אולי תחויבו לשלם ארנונה
                בני זוג שהתגוררו עם בנם אצל הורי הבעל חויבו על ידי עיריית נתניה לשלם עבור חלקם בדירה. בית המשפט המחוזי בלוד אישר את החיוב

                בני זוג שמתגוררים אצל הוריו של הבעל חויבו בארנונה על חלקם בדירה לאחר שעיריית נתניה החליטה "לפצל" אותה לצורכי התשלום. בני הזוג עתרו לבית משפט המחוזי בלוד בטענה שהדבר סולל את הדרך למציאות בלתי אפשרית שבמסגרתה כל בגיר המתגורר עם הוריו יחויב בארנונה, אך השופטת נגה אוהד דחתה את העתירה.

                 

                 

                 

                 

                 

                מדובר בבני זוג הגרים עם בנם בדירת 7 חדרים השייכת להורי הגבר. הפרשה החלה כאשר העירייה פתחה בהליכי הוצאה לפועל נגד הסבא והסבתא, מאחר שלא שילמו ארנונה תקופה ארוכה. בעקבות ההליכים הללו פנה בנם לבית המשפט בבקשה שיקבע כי החפצים בדירה שייכים לו, ולכן לא יעוקלו.

                 

                במסגרת פנייתו הצהיר הבעל שהוא ואשתו גרים בארבעה מחדרי הבית, והוריו בשלושת החדרים האחרים. אלא לנוכח הצהרתו, בסוף 2012 החליטה העירייה לפצל את הדירה לצורכי ארנונה ולחייב את הזוג לפי חלקו בדירה. יתר על כן, העירייה החליטה כי הפיצול יחול רטרואקטיבית החל מ-2010, ובהתאם לכך נדרש הזוג לשלם 50 אלף שקל בגין חוב שהצטבר.

                 

                בעתירה לבית משפט טענו הבעל והאישה שאינם בגדר "מחזיק" בדירה. לדבריהם, הם וההורים מהווים תא משפחתי אחד: הם מתגוררים בדירה עם כניסה אחת, מטבח אחד, סלון אחד, שעון חשמל אחד ושעון מים אחד. לדבריהם, כיוון שהדירה אינה מפוצלת פיזית, כל פיצול שעשתה העירייה ברישומיה הוא מלאכותי ועלול להשליך על כלל התושבים.

                 

                מנגד התעקשה העירייה שפיצול הדירה נעשה כדין בהסתמך על תצהירו של העותר עצמו. לשיטתה, העותרים נהגו בחוסר תום לב משום שעדיין לא שילמו ארנונה אף שדרישת התשלום נשלחה כבר לפני כשנה.

                 

                "מחזיקים" אפילו שאינם שוכרים

                השופטת אהד קבעה שהחיוב חוקי אבל רטרואקטיבית. היא הבהירה שהעותרים הם בגדר "מחזיקים בנכס", מאחר שהם בעלי קשר הדוק לדירה - גם אם אינם בעלים או שוכרים. היא הוסיפה שכאשר בני זוג מקימים תא משפחתי משל עצמם ובוחרים לגור אצל הוריו של אחד מהם, ניתן לחייב אותם בתשלום ארנונה בנפרד מההורים.

                 

                לעמדתה, העירייה פעלה ביושר ובסבירות כשהסתמכה על תצהיר של העותר עצמו, ואיזנה כראוי בין חובתה לגבות ארנונה לבין אינטרס העותרים.

                 

                יחד עם זאת, השופטת ביטלה את החיוב הרטרואקטיבי, והסבירה כי מאחר שמדובר בהחלטה חדשה ועצמאית, היא צריכה לחול רק מכאן ולהבא. לא נפסקו הוצאות משפט.

                 

                העיקרון שלא ניתן לחמוק מארנונה על ידי הסתתרות מאחורי בן משפחה חוזר בעקביות בפסיקה. בית המשפט צדק כשביטל את החיוב הרטרואקטיבי, משום שלא הוכחה אשמה או תרמית מצד העותרים. התופעה של בגירים המתגוררים עם הוריהם היא נפוצה, ועליהם לקחת בחשבון שאם הוריהם אינם משלמים ארנונה - הנטל עלול ליפול עליהם.

                 

                קלינגר היתרי בנייה, רישוי עסקים וייעוץ מוניציפאלי.
                השירות בפריסה כלל ארצית
                טל': 03-6990132
                פקס: 6990134 - 03

                נייד- בן קלינגר:  0523-888813

                www.klinger.co.il

                 

                דרג את התוכן:
                  0 תגובות   יום שני, 28/4/14, 07:45

                  שופט שלום מתגורר בדירה מפוצלת בת"א

                  גיא הימן, שופט לעניינים מקומיים שדן בעבירות על חוקי התכנון והבנייה, גר בשנים האחרונות בדירה שכורה במזא"ה. בעלת הדירה מודה: לא קיבלתי היתר לעשות את הפיצול. במכתבי תלונה אנונימיים שנשלחו לשרת המשפטים וליועץ המשפטי לממשלה מועלית דרישה להדיחו מתפקידו. הנהלת בתי המשפט: השופט, ביוזמתו, פנה לבעלי הנכס ומשהתברר כי חלוקתו לשתי יחידות דיור אינה לפי היתר דרש מן הבעלים להסדיר את המצב, ושכר את הנכס בשלמותו כיחידה אחת

                  איתי אילנאי ''

                  פורסם: 27.04.14, 07:54

                   

                     

                  דרך מפוצלת: שופט בית משפט השלום לעניינים מקומיים בתל אביב, שדן מדי יום בין השאר בעבירות על חוקי התכנון והבנייה, מתגורר בעצמו בדירה שכורה מפוצלת. כך עולה מתחקיר mynet ו"ידיעות תל אביב־יפו".

                   

                   

                  בשלוש השנים האחרונות משמש גיא הימן כשופט בית משפט השלום בתל אביב. בתקופה זו הכריע המשפטן המוערך, שסיים את לימודיו האקדמיים בהצטיינות והיה לבן טיפוחיו של השופט העליון אדמונד לוי ז"ל, בעשרות תיקים שהובאו לפניו. מרבית עבודתו בתקופה זו נעשתה במסגרת בית המשפט לעניינים מקומיים, שעיקר עיסוקו נוגע לחוקי התכנון והבנייה.

                   

                  בעלת הדירה: "הדירה מפוצלת כי היה לי עניין לפצל אותה" (צילום: ריאן)
                  בעלת הדירה: "הדירה מפוצלת כי היה לי עניין לפצל אותה" (צילום: ריאן)

                   

                  האם ראוי ששופט יתגורר בדירה מפוצלת שלא כחוק? משפטן ותיק אמר השבוע שהנושא בעייתי. "שופט צריך להיות נקי במיוחד, זהיר במיוחד ושלא ידבק בו רבב. כאשר מדובר בשופט שדן בין השאר בתיקים שעניינם מקומיים ומתגורר בדירה מפוצלת, זה בהחלט מעורר תהייה", אמר. "קשה שלא לתהות מה יחשבו נאשמים או תובעים שיתייצבו מולו בסוגיה דומה. העובדה ששופט בישראל יודע שהוא מתגורר בדירה מפוצלת, יש בה טעם לפגם".

                   

                  הביקורת חשפה

                  זה כחמש שנים מתגורר הימן בשכירות בדירת קרקע ברחוב מזא"ה. מדובר בדירה בעלת ארבעה חדרי שינה ששטחה 62 מ"ר, הכוללת מטבח אחד וחדר שירותים אחד. אלא שביקורת של עיריית תל אביב, שנערכה לאחרונה, העלתה כי מדובר בדירה מפוצלת.

                   

                  בביקורת התגלה כי מאחורי דלת הכניסה הראשית לדירה נמצאת מבואה ובה שתי דלתות נוספות, שאותן ניתן לנעול במפתח נפרד. כל דלת כזו מובילה לחלל מגורים נפרד ועצמאי, הכולל מטבח וחדר שירותים. מתברר כי בעלת הדירה היא שפיצלה את הדירה ביוזמתה, ואף התקינה בה מטבחון נוסף וחדר שירותים נוסף, ללא היתר.

                   

                  במהלך כל תקופת מגוריו של הימן בדירה היא הייתה מחולקת לשניים. במשך כשנתיים הוא אף התגורר בה לצד שותפה. לטענתו, רק לאחר שמונה לשופט טרח לפנות לבעלי הדירה ולברר אם היא מחולקת כחוק. משגילה כי פיצול הדירה נעשה ללא היתר, החל לשכור אותה בשלמותה ומאז הוא מתגורר בה בגפו.

                   

                  בעלת הדירה, המשכירה אותה להימן, מגדירה אותו כ"דייר נפלא". "הדירה הזו מושכרת במשך למעלה מ־20 שנה למשפחתו של גיא", אמרה השבוע. "התחלתי את הרומן בהשכרת הדירה עם אחותו. היא גרה בדירה הרבה מאוד שנים וכשהיא עברה למגורים אחרים המשכנו חוזה מול המשפחה. כרגע גר בה גיא".

                   

                  לדברי בעלת הדירה, "הדירה מפוצלת כי היה לי עניין לפצל אותה. פיצלתי אותה מתוך צרכים אישיים שלי".

                  פיצול הדירה נעשה בהיתר?

                  "אני לא קיבלתי היתר לעשות את זה. פשוט עשיתי דלת נוספת, כמו שעושים יחידת הורים".

                  וגם מטבח.

                  "זה לא מטבח. עשיתי בתוך הסלון פינה שאפשר... לא היה לזה שימוש אחר כך".

                   

                  הפיצול התרחש בשנים שבהן הימן שכר את הדירה?

                  "לא זוכרת אם בקטע של אחותו או שלו. הדירה הזו מושכרת כל השנים לאותה משפחה, משפחת הימן".

                   

                  בעלת הדירה מוסיפה כי כעת הדירה מושכרת במלואה לשופט: "אני משכירה לו את כל הדירה. חלק אחד עומד ריק לגמרי. מבחינתי הוא יכול לשים שם את האופניים... פעם שאלתי אותו למה החצי השני של הדירה עומד ריק, והוא אמר 'אין לי בו צורך'".

                   

                  הימן (42) נולד בשכונת בית הכרם בירושלים ולמד בתיכון שליד האוניברסיטה. הוא שירת באגף המודיעין בצה"ל, השתחרר בדרגת סרן וב־2001 סיים בהצטיינות את לימודיו לתואר ראשון במשפטים באוניברסיטת תל אביב. מאוחר יותר השלים בהצטיינות תואר שני באוניברסיטה העברית.

                   

                  ב־2004 החל לשמש כעוזר משפטי לשופט בית המשפט העליון אדמונד לוי, שככל הנראה התרשם עמוקות מהמשפטן הצעיר. בנובמבר 2010 הציע לוי, שכיהן אז כחבר בוועדה לבחירת שופטים, למנות את הימן לשופט בית משפט השלום.

                  חבר הוועדה עו"ד פיני מרינסקי ביקר את ניסיונו של לוי למנות את עוזרו לשעבר לשופט, וטען כי הדבר נגוע בניגוד עניינים פסול. בעקבות כך נפלה מועמדותו של הימן. חודשים ספורים אחר כך אושרה בחירתו לשופט בית משפט השלום בתל אביב, גם הפעם בתמיכתו הנלהבת של לוי.

                   

                  בפסיקותיו הקפיד הימן להיצמד ללשון החוק. כך עשה כשהרשיע אזרחים בעבירות בנייה וגם כאשר הגן עליהם מפני פעילותן האגרסיבית של רשויות האכיפה. אחת הפסיקות המפורסמות שלו נגעה למועדון הבלוק, שהמשטרה דרשה לסגור אותו לאלתר לאחר שעלה חשד לפעילות של סוחרי סמים בו. הימן הגן בפסק הדין על זכויות העיסוק של בעלי המועדון, הפליג בשבחם של חיי הלילה בתל אביב ודחה את בקשת המשטרה.

                   

                  מעניינת במיוחד פסיקה שלו הנוגעת לדירה מפוצלת, במסגרת תביעה שהגישה עיריית תל אביב נגד בעל נכס בשדרות בן גוריון. העירייה טענה כי התושב

                  חילק את הדירה לשתי יחידות דיור בניגוד לחוק, בעוד שהנאשם טען כי מדובר בדירת שותפים. הימן אמנם זיכה את בעל הדירה תוך שהוא מותח ביקורת על שיטות הפיקוח של העירייה, ואולם בפסיקתו הדגיש את החשיבות שבאכיפת חוקי הבנייה נגד דירות מפוצלות:

                  "העמדה לדין בגין פיצולן של דירות מגורים אין מקורה אך בהוראותיו היבשות של חוק התכנון והבנייה... ביסודן של פעולות האכיפה מצויים טעמים של מהות. מניעתם של מגורים בתנאי חיים שאינם הולמים היא אחד מאלה. חשש מהכבדה על תשתיות של חשמל, מים, ביוב וכיוצא בכך הוא רציונל חשוב נוסף. עניינים שבבטיחות המגורים עשויים לספק רציונל שלישי".

                   

                  מכתבים אנונימיים

                  ל"ידיעות תל אביב־יפו" נודע כי לאחרונה נשלחו מכתבים אנונימיים לגורמים במערכת המשפט, ובהם שרת המשפטים ציפי לבני, נשיא בית המשפט העליון אשר גרוניס, מנהל בתי המשפט מיכאל שפיצר והיועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין, בדרישה כי הימן יודח מתפקידו בשל העובדה כי הוא מתגורר בדירה מפוצלת. ככל הידוע, עד כה לא ננקטו צעדים כלשהם נגד השופט הימן.

                   

                  בתלונה האנונימית נכתב כי התגוררותו בדירה מפוצלת היא "אותה עבירה ממש שעליה שפט הימן אחרים בתפקידו כשופט, הטיל קנסות גבוהים וחייב בצו להחזיר את הנכס להיתר". המתלוננים האנונימיים מצביעים גם על הבעייתיות שמולה ניצבת העירייה, שמצד אחד אמורה לאכוף את חוקי הבנייה בדירה שבה מתגורר הימן ומצד שני מוצאת עצמה ניצבת מולו בבית המשפט.

                   

                  בהנהלת בתי המשפט אישרו את קבלת התלונה ומסרו כי התבקשה תגובתו של השופט לדברים. גם במשרד המשפטים מסרו כי הפנייה תטופל.

                   

                  מהנהלת בתי המשפט נמסר בשם השופט: "השופט הימן שוכר דירה למגוריו בעיר תל אביב־יפו. זה שנים ארוכות, וזמן רב קודם שהושכר לו, עמד הנכס במצבו. כל שינוי לא בוצע בו בידי השופט או לבקשתו. בעקבות שיבוצו לבית המשפט לעניינים מקומיים דיווח השופט על היותו של הנכס מושכר לשניים, והקפיד לוודא כי אין כל מגבלה על ישיבתו בדין באותה ערכאה.

                  "עוד פנה השופט, ביוזמתו, לבעלי הנכס ומשהתברר כי חלוקתו לשתי יחידות דיור אינה לפי היתר דרש מן הבעלים להסדיר את המצב, ושכר את הנכס בשלמותו כיחידה אחת".

                  מהעירייה נמסר: "העניין נמצא בבדיקה".

                   

                  "כל שינוי לא בוצע בנכס בידי השופט או לבקשתו. בעקבות שיבוצו לבית המשפט לעניינים מקומיים דיווח השופט על היותו של הנכס מושכר לשניים, והקפיד לוודא כי אין כל מגבלה על ישיבתו בדין באותה ערכאה"  

                   

                   

                  קלינגר היתרי בנייה, רישוי עסקים וייעוץ מוניציפאלי
                  השירות בפריסה כלל ארצית
                  טל': 03-6990132
                  פקס: 6990134 - 03

                  נייד- בן קלינגר 0523-888813

                  www.klinger.co.il

                  דרג את התוכן:
                    1 תגובות   יום חמישי, 6/2/14, 20:23

                    חקיקה בתחום עברות בניה

                     
                     
                     חקיקה בתחום עבירות הבניה 

                     

                    חוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965, הינו החוק המסדיר את פעולתם של מוסדות התכנון בישראל, מהרמה הארצית עד לרמה המקומית, מפרט את מטרות והוראות תוכניות המתאר השונות (ארצית , מחוזית , מקומית, מפורטת, מיוחדת, שימור אתרים ותשתית לאומית), את פעולות ועדות הערר, את סדרי הרישוי, חלוקה ואיחוד, הפקעות והשבחה.

                     

                    בחוק יש תוספות המפרטות את החוק, בכל הנוגע לקרקע חקלאית מוכרזת, הסביבה החופית, השבחה ושימור אתרים.

                     

                    חוק התכנון והבניה כולל בתוכו פרק המפרט את סוגי העבירות על חוק התכנון והבניה, העונשין שיש לנקוט לגבי כל עבירה ועבירה, ע"י בתי המשפט וע"י יו"ר הועדות המקומיות והמחוזיות לתכנון ולבניה.

                     

                     
                     
                    אכיפת החוק על עובדי מוסדות התכנון ומגישי הבקשות פעולות אסורות והעונש בגינן איסור נגיעה אישיתמסירת ידיעה כוזבת 

                    טיפול בעבירות בנייה והכשרת חריגות בניה

                     
                     

                    ''עבירות על חוק התכנון והבנייה הן עבירות חמורות שעשויות להוביל לסנקציות קשות כנגד העבריין. משרד קלינגר היתרי בנייה, רישוי עסקים וייעוץ מוניציפאלי מתמחה בטיפול בעבירות אלו ומעסיק משפטנים, אדריכלים ומהנדסים שיוכלו לסייע לך להתמודד מול המערכת.

                     

                     

                     

                     

                    נתפסת בעבירת בניה? הפתרון בהישג יד. צור קשר ונשמח לעזור לך לצאת מזה!

                      " אם ביצעתם עבירת בנייה כלשהי, יכול מאוד להיות שתוכלו להכשיר אותה בדיעבד. באמצעות טיפול מקיף במספר חזיתות נשיג עבורכם את האישורים שיאפשרו לכם להמנע מצווי הריסה, קנסות ואפילו רישום פלילי".

                     

                    • התמצאות מלאה בסבך החוקים והתקנות מאפשרת לנו למצוא פתרונות גם לבעיות מורכבות.
                    • ההיכרות שלנו עם המערכת ועם האנשים שממנה היא מורכבת מאפשרת לנו לספק לך פתרונות מהירים ולזרז את ההליך הבירוקרטי.
                    • שירות אישי, מקצועי ומהיר – עד לפתרון הבעיה.

                     

                     

                    המשרד מתמחה בטיפול בתיקים הקשורים לחריגות בנייה, בנייה ללא היתר, שימוש חורג ללא היתר, פיצול דירות ועוד…

                     

                    קלינגר התרי בניה, רשוי עסקים וייעוץ מוניציפאלי
                    השירות בפריסה כלל ארצית
                    נייד: 3888813 - 052
                    טל': 03-6990132
                    פקס: 6990134 - 03
                    דוא"ל: klinger_b@bezeqint.net
                    www.klinger.co.il

                    דרג את התוכן:
                      1 תגובות   יום שבת, 14/12/13, 21:06

                      שינוי פנימי  בדירה בבית המשותף -מתי נדרש היתר בנייה?

                      שינויים בתוך דירה בבית המשותף מתי נדרש היתר בנייה?

                      שינויים בתוך דירה בבית משותף לרבות פיצול דירות

                       סעיף 2 לחוק המקרקעין קובע כי:

                      בעל דירה אינו רשאי לעשות בדירתו שינויים או תיקונם הפוגעים בדירה אחרת או מסכנים או עשויים לסכן את קיומה, או משנים או עשויים לשנות את ערכה, אלא אם קיבל תחילה הסכמת בעל הדירה האחרת. כל שינוי או תיקון אחר רשאי בעל דירה לעשות בדירתו על דעת עצמו.

                      על-פי ההגדרה שבסעיף 52 לחוק המקרקעין, "דירה" אינו אלא שם נרדף ליחידה מיחידות של בית משותף, ואף בית-עסק בכלל זה.

                      השותפות בין הדיירים היא שותפות בקניין, והזכויות והחובות הנובעות ממנה אינן אלא כזכויות וחובות של בעלים כשהן מותאמות לצרכי השותפות. זכויות הקניין בבית משותף  מקצתן נפרדות, ומקצת משותפות. לגבי דירתו בבית משותף נוהג השותף כבתוך שלו, ואין דינו שונה מדין בעליו של בית אחר.

                      גם בעליו של בית אחר אינו רשאי, מכוח בעלותו, להזיק לבית שכנו, למשל על-ידי הריסת קיר משותף או פגיעה בו. כיוצא בזה, שותף בבית משותף, החייב לכבד בעלותו הנפרדת של שותפו.

                      . אך לכל דייר יש גם חלק ב"רכוש משותף" ומאחר שאין לאיש זכות בעלות בלעדית ברכוש המשותף

                      שינויים בדירה אינם שינויים בתוך הדירה, בשימוש שנעשה בה, אלא הם שינויים בגוף הדירה שבעטיים ניזוקה דירה אחרת או הרכוש המשותף.

                      מדוע בכלל יש צורך בהיתר בניה
                      המחוקק לא חפץ בפלישת המדינה לגדרי ד` אמותיו של אדם ובהתערבות בנעשה בתוך כותלי ביתו, אלא חפץ שלא תגבר הצפיפות בבית המגורים ולא תפגע נוחות השכנים ואיכות חייהם כתוצאה משימוש יתר במעלית, בחדרי המדרגות, בחניות, וכתוצאה מרעש ולכן נקבע ככלל כי יש חובה לקבל היתר בניה כמעט לכל בניה.

                      מתי צריך היתר בניה
                      החוק מחייב לקבל רישיון לביצוע פעולות שונות במקרקעין. נדרש היתר בניה לשם הקמת כל בניין, הוספה לבניין קיים וכל תיקון בו. החוק מחייב אישור גם במקרה בו רוצים להרוס מבנה קיים.

                      ומהו "בניין" המצריך היתר בניה 
                      המונח "בניין" הוגדר בחוק באופן רחב ביותר: נקבע ש"בניין" הוא כל מבנה, בין שהוא בנוי אבן ובין שהוא בנוי בטון, טיט, ברזל, עץ או כל חומר אחר, וכל חלק של מבנה שכזה וכל דבר המחובר לו חיבור של קבע כולל קיר, סוללת עפר, גדר וכיוצא באלה הגודרים או תוחמים, או מיועדים לגדור, או לתחום, שטח קרקע או חלל.

                      בתי המשפט פרשו את המונח "בניין" באופן רחב במהלך השנים. בין היתר נקבע על ידי בתי המשפט כי יש צורך בקבלת היתר בניה גם במקרים הבאים : הצבת ויטרינה בחלל פתח של חנות שנועדה לסגור אותו פתח ואותו חלל, וליצור מעין קיר מזכוכית בחזית הבניין, מהווה "בניין" הדורש היתר בניה, ואין הבדל מבחינת הייעוד והמטרה וטיב הפעולה בין יצירת קיר חיצוני בחזית הבניין, כשהוא עשוי זכוכית, ובין סגירת פתח החנות על ידי בניית קיר מחומר אחר, כגון אבנים או בלוקים. גם זו וגם זו עבודות בניה הן.

                      מה לגבי עבודות בניה בתוך דירה
                      החוק אינו דורש, קבלת  היתר בניה לשם ביצוע "שינוי פנימי בדירה". "שינוי פנימי" מוגדר בחוק כשינוי שאינו נוגע לצד החיצוני של הבניין, אינו פוגע בחזיתו או במראהו או בשלד של הבניין או ברכוש משותף או בצנרת או ציוד אחר המשרתים גם דירות אחרות, אינו פוגע בזולת ואינו משנה את שטחה של הדירה או את מספרן של יחידות הדיור.

                      בתי המשפט הבחינו במשך השנים בין המונח "שינוי פנימי" בדירה, שם דובר על חלוקה פנימית של הדירה לאגפים, לגביה נקבע שלא קיים צורך בקבלת היתר בניה, לבין בניה בתוך דירה המהווה פיצול דירה ליחידות דיור נפרדות אשר דורשת היתר בניה. פיצול שכזה, נעשה בד"כ במטרה להפוך דירה אחת גדולה לשתי דירות קטנות, כך שניתן יהיה להשכיר אותן בנפרד ולקבל דמי שכירות גבוהים יותר.

                      איך קובעים האם בניה בתוך דירה היא "שינוי פנימי" או "חלוקה ליחידות חדשות" הדורשת היתר
                      לצורך פירוש המונח "שינוי פנימי" שבחוק, גיבשו בתי המשפט מבחנים שונים לבחינת המצב הנתון בתוך דירה בה נעשו עבודות בניה, כך שניתן יהיה לקבוע האם בחלוקה לאגפים (שינוי פנימי) עסקינן, או שמא מדובר בחלוקה ליחידות דיור נפרדות.

                      ככלל, בתי המשפט קבעו כי די בקיומם של מקלחת וכיור על מנת שניתן יהיה להגדיר את היחידה כיחידה נפרדת למגורים, שכן די שתהיינה בכל אחת מהיחידות "הפונקציות הבסיסיות הנדרשות מדירה" אף אם אלה מינימליסטיות בשטחן.

                      בתי במשפט גיבשו את המבחן הפונקציונאלי, כמבחן עיקרי להכרעה בשאלת מהותן של היחידות החדשות שנוצרו לאחר ביצוע עבודות הבניה.
                      באחרונה, נוקטים בתי המשפט במבחן נוסף הוא המבחן הייעודי, לפיו נבחן גם יעוד הבניה בתוך הדירה, היינו נבחנת המטרה בשלה בוצעה הבניה בתוך הדירה.

                      בית המשפט יבחן, האם לאחר החלוקה נוצרו יחידות שלכל אחת מהן כניסה נפרדת ופרטית, האם נוצרו נקודות נפרדות לצינורות מים וביוב, האם קיימים מוני חשמל ומים נפרדים לכל יחידה, והאם קיימים מקלחת, שירותים ופינת מטבחון בכל יחידה.
                      בית המשפט יבחן עוד מה מטרת החלוקה- האם היחידות החדשות לאחר החלוקה משמשות למטרת השכרה למשל, או האם הם משמשות למגורי משפחה אחת בלבד.

                      מבקש ההיתר יגיש לוועדה המקומית בקשה להיתר בצירוף מפרט שיהיו חתומים על ידי המבקש, עורך הבקשה, מתכנן שלד הבניין, האחראי לביצוע השלד, בעל הזכות בנכס, האחראי לביקורת. לבקשה יצורפו בנוסף, מפות, תשריט ותוכניות בניה וישולמו האגרות הנדרשות.

                      מי צריך לחתום על בקשה להיתר בניה בבית משותף
                      בקשה כזו צריכה להיות חתומה על ידי כל בעלי הדירות בבית המשותף.

                      ומה אם אחד או יותר מבעלי הדירות מתנגדים
                      במקרה כזה לא יינתן היתר, אלא אם יוכח שכל בעלי הדירות שלא חתמו על הבקשה קיבלו את העתק הבקשה. בעלי הדירות המתנגדים למתן ההיתר רשאים להגיש התנגדות לבקשת ההיתר ועמדתם תישמע בפני הועדה המקומית בטרם תינתן החלטתה בבקשה למתן היתר.

                      למי מגישים את הבקשה להיתר
                      הבקשה להיתר מוגשת לרשות הרישוי המקומית שמענה ברשות המקומית. רשות הרישוי המקומית לא תיתן את ההיתר, אלא אם כן העבודה או השימוש שבעדה מבוקש ההיתר מתאימים לתכניות הנוגעות למקום המקרקעין לגביו מבוקש ההיתר ולתקנות אחרות לפי חוק התכנון והבניה.

                      מה הסנקציות המוטלות בגין בניה ללא היתר
                      ככלל, על פי החוק המבצע עבודה או משתמש במקרקעין בלא היתר כשביצוע העבודה או השימוש טעונים היתר, דינו - קנס או מאסר שנתיים, ובעבירה נמשכת - קנס נוסף מאסר נוסף שבעה ימים לכל יום שבו נמשכת העבירה לאחר שקיבל הנאשם הודעה בכתב מהוועדה המקומית על אותה עבירה או לאחר הרשעתו.

                      בנוסף, רשאי בית המשפט לצוות שהבניין או אותו חלק ממנו שנבנו ללא היתר או בסטייה מהיתר או מתכנית ייהרס, יפורק או יסולק על ידי הנאשם או על ידי הועדה המקומית תוך חיוב הנאשם בהוצאות הביצוע. בית המשפט רשאי עוד, לתת צו לשינוי מבנה, צו סגירה, צו איסור שימוש וצו להתאמת הבניה או השימוש להיתר או לתכנית. 

                      קרדיט המחבר

                      משרד קלינגר היתרי בנייה, רישוי עסקים וייעוץ מוניציפלי מתמחה בייעוץ בתחומים מוניציפליים הקשורים במיסוי, רישוי, היתרים והנדסה. המשרד מספק מענה ייעוצי ללקוחות פרטיים, עסקיים, גורמים ומוסדות, בהם חברות ניהול נכסים ואחזקה, רשתות קמעונאיות, יבואנים, מושבים וקיבוצים, מתקני צבא ובסיסים, אולמות וגני אירועים, בתי ספר, מכללות וישיבות, מפעלי תעשייה, חברות היי טק ומחשבים, מרכזי קניות וקניונים, בנקים וחברות ביטוח, מכוני יופי ובריאות, חדרי כושר, קאנטרי קלאב, בריכות שחייה, מתקני ספורט, מספרות, מוזיאונים, בתי קולנוע, אולמות כנסים, מסעדות, בתי חולים, בתי אבות, יבואני רכב, חניונים ואולמות תצוגה וכן נכסים שאינם בשימוש.

                      קלינגר, הינה חברה יזמית בתחום הנדל"ן המחזקת בנינים לעמידה בפני  רעידות אדמה ללא עלות לדיירים במסגרת תמ"א 38

                        איך תשפצו את הבניין בלי להוציא אגורה?-כתבה מערוץ 2

                      קלינגר היתרי בנייה, רישוי עסקים וייעוץ מוניציפלי
                      בית שמאי 7, רמת גן
                      טל': 3888813 - 052
                      פקס: 6990134 - 03

                      דרג את התוכן:
                        1 תגובות   יום רביעי, 25/9/13, 18:21

                        צטט: benklinger 2013-07-28 08:49:34

                        טיפול בעבירות בנייה

                         
                         






                        ''עבירות על חוק התכנון והבנייה הן עבירות חמורות שעשויות להוביל לסנקציות קשות כנגד העבריין. משרד קלינגר היתרי בנייה, רישוי עסקים וייעוץ מוניציפאלי מתמחה בטיפול בעבירות אלו ומעסיק משפטנים, אדריכלים ומהנדסים שיוכלו לסייע לך להתמודד מול המערכת.

                         

                         

                         

                         

                        נתפסת בעבירת בניה? הפתרון בהישג יד. צור קשר ונשמח לעזור לך

                        לצאת מזה…

                         

                        המשרד מעניק לקהל לקוחותיו שירות איכותי, מהיר, אמין ודיסקרטי. יתרון בהיכרות מעמיקה עם הפרוצדורות והבירוקרטיה ברשויות השונות , תוך כדי זירוז הליכים וחיסכון בכסף רב.
                         הטיפול הינו אישי וצמוד לכל לקוח בהתאם לצרכי העסק.

                          טיפול וייצוג  בכל ההליכים הביורוקרטיים, תוך שימוש בידע, ניסיון והכרת המערכות על בוריין ברשויות ומשרדי הממשלה מכל סוג:
                        • עיריות
                        • רשויות מקומיות
                        • רשויות אזוריות
                        • ועדות מקומיות ומחוזיות
                        • משרדים ממשלתיים
                        • משרד הבריאות
                        • המשרד להגנת הסביבה
                        • משרד הפנים
                        • משרד הדתות
                        • ועדות ערר
                        • משרד ההגירה
                        • משרדי שלטונות המס
                        • המוסד לביטוח לאומי
                        • המשרד לבטיחות ולגהות
                        • משרדי הטאבו
                        • מכון התקנים
                        • מנהל מקרקעי ישראל
                        • מועצות מקומיות

                            רישוי עסקים,היתרי בנייה,בקשות לשמוש חורג-ייצוג מול הרשויות בכל הארץ !  משרד הבריאות,המשרד לאיכות הסביבה,כיבוי אש,משטרה,השרות הוטרינרי ועוד. תמ  צור קשר                                                                                                                               

                         03-6990132

                        0523-888813

                         

                         

                        לתשלום באמצעות paypal

                        ''
                         

                         

                         


                         
                         


                         
                         

                        קלינגר היתרי בנייה, רישוי עסקים וייעוץ מוניציפאלי
                        השירות בפריסה כלל ארצית
                        טל': 03-6990132
                        פקס: 6990134 - 03

                        נייד- בן קלינגר 0523-888813

                        www.klinger.co.il


                         

                        הפחתת מיסים וארנונה | רישוי עסקים וייצוג מול הרשויות | שירותי הנדסה וביקורת לקויי בנייה | צור קשר | מפת אתר

                         

                           

                        המשרד מתמחה בטיפול בתיקים הקשורים לחריגות בנייה, בנייה ללא היתר, שימוש חורג ללא היתר, פיצול דירות ועוד…

                         

                        דרג את התוכן:
                          2 תגובות   יום שבת, 23/2/13, 15:57
                          משרד קלינגר היתרי בנייה, רישוי עסקים וייעוץ מוניציפאלי מתמחה בייעוץ ייצוג ועבודה מול גורמים מוניציפאלים הקשורים בהוצאת היתרי בניה, תכנון ערים וסביבה, מיסוי,רישוי עסקים,בקשות לשימוש חורג,שינוי יעוד,הכשרת חריגות בניה,ביטול צווי סגירה,הפסקת עבודה,צווי הריסה.
                          בקשות לשינוי תב"ע ,היתרי בניה,אדריכלות, קידום בקשות ,זרוז הליכים בירוקרטים ,יעוץ סטטוטורי,הסדרים והסכמים עם הרשויות,שרותי הנדסה ופקוח על הבניה. 

                          המשרד מספק מענה ייעוצי ללקוחות פרטיים, עסקיים, משרדי עו"ד,אדריכלים, גורמים ומוסדות, בהם חברות בניה, ניהול נכסים ואחזקה, רשתות קמעוניות, יבואנים, מושבים,קבוצים, מתקני צבא ובסיסים.
                          רישיונות עסק לאולמות וגני אירועים, בתי ספר, גני ילדים, פעוטונים, מכללות וישיבות, מפעלי תעשייה, חברות היי טק ומחשבים, 
                          מרכזי קניות וקניונים, בנקים וחברות ביטוח, מכוני יופי ובריאות, בתי מרקחת,חדרי כושר,קאנטרי קלאב,בריכות שחייה,מתקני ספורט,מספרות,מוזאונים,בתי קולנוע,בתי אבות,יבואני רכב,תחנות דלק,חניונים ואולמות תצוגה,בתי מלון,מלוניות,אכסניות,מחסנים,רישיונות לארועים חד פעמים בכל הארץ.
                          03-6990132
                          0523-888813
                          דף הבית
                          צור קשר
                          רשוי עסקים וייצוג מול הרשויות
                          היתרי בנייה
                          שירותי הנדסה וביקורת לקויי בנייה
                          ביקורת ליקויי בנייה
                          תמ"א 38 חיזוק מבנים
                          הפחתת מיסים וארנונה
                          קישורים שימושיים
                          קלינגר השבחת נדל"ן בע"מ

                           

                           

                           

                           

                             צור קשר

                           

                           
                          משרד קלינגר היתרי בנייה, רישוי עסקים וייעוץ מוניציפאלי מתמחה בייעוץ ייצוג ועבודה מול  גורמים מוניציפאלים הקשורים בהוצאת היתרי בניה, תכנון ערים וסביבה, מיסוי,רישוי עסקים,בקשות לשימוש חורג,שינוי יעוד,הכשרת חריגות בניה,ביטול צווי סגירה,הפסקת עבודה,צווי הריסה.
                          בקשות לשינוי תב"ע ,היתרי בניה,אדריכלות, קידום בקשות ,זרוז הליכים בירוקרטים ,יעוץ סטטוטורי,הסדרים והסכמים עם הרשויות,שרותי הנדסה ופקוח על הבניה. 

                           המשרד מספק מענה ייעוצי ללקוחות פרטיים, עסקיים, משרדי עו"ד,אדריכלים, גורמים ומוסדות,  בהם חברות בניה, ניהול נכסים ואחזקה, רשתות קמעוניות, יבואנים, מושבים,קבוצים, מתקני צבא ובסיסים.
                          רישיונות עסק  לאולמות וגני אירועים,  בתי ספר, גני ילדים, פעוטונים,  מכללות וישיבות,  מפעלי תעשייה, חברות היי טק ומחשבים, 
                          מרכזי קניות וקניונים,  בנקים וחברות ביטוח,  מכוני יופי ובריאות, בתי מרקחת,חדרי כושר,קאנטרי קלאב,בריכות שחייה,מתקני ספורט,מספרות,מוזאונים,בתי קולנוע,בתי אבות,יבואני רכב,תחנות דלק,חניונים ואולמות תצוגה,בתי מלון,מלוניות,אכסניות,מחסנים,רישיונות לארועים חד פעמים בכל הארץ.

                           תחומי הייעוץ והשירותים של קלינגר היתרי בנייה, רישוי עסקים וייעוץ מוניציפאלי:

                           

                          יעוץ  וקידום סטטוטורי לחברות יזמות ובניה בכל הארץ!

                          ייעוץ טלפוני ללא תשלום.

                                      03-6990132      


                            

                           

                          המשרד מעניק לקהל לקוחותיו שירות איכותי, מהיר, אמין ודיסקרטי. יתרון בהיכרות מעמיקה עם הפרוצדורות והבירוקרטיה ברשויות השונות , תוך כדי זירוז הליכים וחיסכון בכסף רב.
                           הטיפול הינו אישי וצמוד לכל לקוח בהתאם לצרכי העסק.

                            טיפול וייצוג  בכל ההליכים הביורוקרטיים, תוך שימוש בידע, ניסיון והכרת המערכות על בוריין ברשויות ומשרדי הממשלה מכל סוג:
                          • עיריות
                          • רשויות מקומיות
                          • רשויות אזוריות
                          • ועדות מקומיות ומחוזיות
                          • משרדים ממשלתיים
                          • משרד הבריאות
                          • המשרד להגנת הסביבה
                          • משרד הפנים
                          • משרד הדתות
                          • ועדות ערר
                          • משרד ההגירה
                          • משרדי שלטונות המס
                          • המוסד לביטוח לאומי
                          • המשרד לבטיחות ולגהות
                          • משרדי הטאבו
                          • מכון התקנים
                          • מנהל מקרקעי ישראל
                          • מועצות מקומיות

                            רישוי עסקים,היתרי בנייה,בקשות לשמוש חורג-ייצוג מול הרשויות בכל הארץ !  משרד הבריאות,המשרד לאיכות הסביבה,כיבוי אש,משטרה,השרות הוטרינרי ועוד.תמ"א 38 התרי בניה ורשוי עסקים צור קשר                                                                                                                                

                           03-6990132

                          0523-888813


                           ''

                           

                           

                           

                          קלינגר היתרי בנייה, רישוי עסקים וייעוץ מוניציפאלי
                          השירות בפריסה כלל ארצית
                          טל': 03-6990132
                          פקס: 6990134 - 03

                          נייד- בן קלינגר 0523-888813

                          www.klinger.co.il

                          תמונה: ‏משרד קלינגר היתרי בנייה, רישוי עסקים וייעוץ מוניציפאלי מתמחה בייעוץ ייצוג ועבודה מול  גורמים מוניציפאלים הקשורים בהוצאת היתרי בניה, תכנון ערים וסביבה, מיסוי,רישוי עסקים,בקשות לשימוש חורג,שינוי יעוד,הכשרת חריגות בניה,ביטול צווי סגירה,הפסקת עבודה,צווי הריסה. בקשות לשינוי תב"ע ,היתרי בניה,אדריכלות, קידום בקשות ,זרוז הליכים בירוקרטים ,יעוץ סטטוטורי,הסדרים והסכמים עם הרשויות,שרותי הנדסה ופקוח על הבניה.   המשרד מספק מענה ייעוצי ללקוחות פרטיים, עסקיים, משרדי עו"ד,אדריכלים, גורמים ומוסדות,  בהם חברות בניה, ניהול נכסים ואחזקה, רשתות קמעוניות, יבואנים, מושבים,קבוצים, מתקני צבא ובסיסים. רישיונות עסק  לאולמות וגני אירועים,  בתי ספר, גני ילדים, פעוטונים,  מכללות וישיבות,  מפעלי תעשייה, חברות היי טק ומחשבים,  מרכזי קניות וקניונים,  בנקים וחברות ביטוח,  מכוני יופי ובריאות, בתי מרקחת,חדרי כושר,קאנטרי קלאב,בריכות שחייה,מתקני ספורט,מספרות,מוזאונים,בתי קולנוע,בתי אבות,יבואני רכב,תחנות דלק,חניונים ואולמות תצוגה,בתי מלון,מלוניות,אכסניות,מחסנים,רישיונות לארועים חד פעמים בכל הארץ. 03-6990132 0523-888813‏

                           

                          דרג את התוכן:

                            פרופיל

                            benklinger
                            1. שלח הודעה
                            2. אוף ליין
                            3. אוף ליין

                            ארכיון

                            פיד RSS

                            הפעילות שלי