כותרות TheMarker >
    ';

    פיד RSS

    קלינגר רישוי עסקים והתרי בנייה

    הוצאת רישיון עסק,בקשות לשימוש חורג,היתרי בנייה ,זירוז הליכים בירוקרטיים,אדריכלות והנדסת מבנים.

    תכנים אחרונים

    1 תגובות   יום רביעי, 19/7/17, 23:15

    על פי החוק, הוועדות המקומיות לתכנון ובנייה יחויבו לאשר הוספת יחידת דיור להשכרה בבית צמוד קרקע בתוך המבנה הקיים. בניגוד להנחיית צה"ל, לא יהיה אילוץ לבנות ממ"ד בבתים שיפוצלו

    חוק פיצול דירות אושר בוועדת הרפורמות בראשות ח״כ רחל עזריה לקריאה שנייה ושלישית במליאת הכנסת. בדיון היום (ג׳) הוכנסו שינויים כך שלא יהיה אילוץ לבנות ממ״ד בבתים שיפוצלו ובהם אין כיום ממ״ד. המושבים והקיבוצים לא יורשו לפצל דירותיהם, מלבד יישובים שגרים בהם מפוני גוש קטיף - שיוכלו לפנות למועצת מקרקעי ישראל שתבחן זאת. ההצבעה במליאת הכנסת צפויה להתרחש כבר בתחילת שבוע הבא.

     

    החוק קובע הוראת שעה לחמש שנים במסגרתה הוועדות המקומיות לתכנון ובנייה יחויבו לאשר הוספת יחידת דיור אחת להשכרה בבית צמוד קרקע בתוך המבנה הקיים (פיצול יחידת דיור לשתי דירות ללא תוספת בנייה). הצעת החוק לפיצול בתים הוצעה על ידי שר הכלכלה, אלי כהן, ולאחר מינויו חתום ח"כ רועי פולקמן על הצעה.

     

    ביוזמתו של ח"כ רועי פולקמן (כולנו), נשאר הסעיף המדבר על רכיב השכירות שאומר שהדירות שנוספו עקב הפיצול יהיו מיועדות לשכירות בלבד ולא יוכלו להימכר גם אחרי 10 שנים - כפי שהוצע במהלך הדיונים. ח"כ פולקמן מסר: "זה עתה העברנו את ׳חוק שכירות הוגנת׳ ואנחנו ממשיכים לדאוג גם בחוק פיצול דירות לשני מיליון השוכרים בישראל. הסעיף הזה נותן פתרונות נוספים לשוכרים ומגדיל את התחרות".

     

    יו"ר הועדה ח"כ רחל עזריה (כולנו) אמרה: "אני שמחה שהעברנו את הצעת החוק היום. יש כאן פוטנציאל רב להגדלת היצע הדירות, להטיב עם זוגות צעירים וכלל האוכלוסייה. כמו כן, החוק יועיל להתחדשות של שכונות ותיקות ויסייע לקהילות קיימות להתחדש. בחודשים האחרונים ביצענו שינויים רבים בחוק על מנת שיקלו על ההליך של מפצלי הדירות. היה חשוב לנו שבסופו של דבר החוק יחול בפועל ולא ימנע מאנשים לממש את החוק."

     

    אלי כהן אלי כהן צילום: עמית שעל

     

     

    במסגרת החוק לא נכללים המושבים והקיבוצים נוכח הגבלות גודל האוכלוסייה במגזר החקלאי (תחת לוח 2 בתמ״א 35). מדובר ברצון מנהל התכנון שלא לצופף את אזורי ההתיישבות החקלאיים בישראל. תוך שמדובר בתכנית מתאר שהוכנה במשך שנים רבות ומגבילה במגזר החקלאי את מספר יח״ד שניתן להקים בכל מושב או קיבוץ. לכן תנועות המושבים והקיבוצים התנגדו בתחילה להיכלל בחוק מחשש להורדת מספר יח״ד בשטחם, ולאחר מכן הציעו פשרה שלא התקבלה ונידונה רבות בדיונים האחרונים. כמו כן, לאחרונה אושר למושבים פיצול הנחלה השלישית והיו טענות לחוסר צדק חלוקתי אם יתאפשר עבורם הפיצול בחוק שאושר בנוסף לפיצול הנחלה.

     

    עם זאת, הוצהר לפרוטקול הוועדה במהלך הדיון כי רשות מקרקעי ישראל תמליץ למועצת מקרקעי ישראל למתן הטבות למפוני גוש קטיף. המושבים בהם נקלטו קהילות המפונים יוכלו לנסות ולפנות למועצה הארצית לצורך הגדלת מכסת יח״ד המותרת ביישוב. העובדה שהיישוב כולל מפונים תילקח בחשבון בהחלטת המועצה

     

    ישנם יישובים שקלטו קהילות שלמות של משפחות מהיישובים המפונים בגוף קטיף. המושבים והיישובים הקהילתיים הסמוכים לאשקלון: תלמי יפה, בת הדר, קיבוץ מבקיעים, יד בנימין וניצן. כמו כן, מפונים נקלטו גם בקיבוץ פלמחים ובקיבוץ נווה ים. יו״ר הוועדה עזריה אמרה במהלך הדיון כי בעניין היישובים בהם מפוני גוש קטיף ״מדובר רק במצב בו קהילה קלטה קהילה. יש צורך לשקול את נושא הקהילה עצמה ואני סומכת על מנהל התכנון והמועצה הארצית בבדיקות האלה״.

     

    יו״ר הקואליציה, ח״כ ביטן הציע להחיל את החקיקה על מרתפים, בהם מבוצע לרוב הפיצול. הוכרע בחקיקה כי ניתן יהיה להפוך שטח שירות לשטח עיקרי בפיצול. המשמעות היא שיהיה ניתן להשתמש במרתף לחלק מהפיצול וזאת רק בתנאי שהוא עומד בתנאים ראויים למגורים.

     

    עוד הוכרעה בדיון סוגיית הממ״ד בדירות שיפוצלו, כך שלא תהיה חובה לבנות ממ״ד בדירות שיפוצלו. פיקוד העורף יוכל לדרוש שיפורי מיגון בדירה בה קיים ממ״ד.

     

     

    ח"כ רחל עזריה ח"כ רחל עזריה צילום: יוסי אלוני

     

     

    היטלי ההשבחה וגודל הדירה המפוצלת

     

     
     

    על פי החוק וההחלטה שהתקבלו כבר בדיונים הקודמים, מי שיבקש לפצל את דירתו ישלם בעת הגשת הבקשה להיתר שליש מסך היטל ההשבחה שהיה עליו לשלם על פיצול הנכס קודם החקיקה. שליש נוסף מסך היטל ההשבחה ישולם בעת מכירת הנכס שפוצל. במקרה שאדם לא ימכור את הנכס המפוצל הוא לא ישלם את השליש הנוסף.

     

    היטל השבחה משולם בגין עליית שווי הנכס כתוצאה משינויים תכנונים שבוצעו בנכס. במרבית המצבים שיעור המס הוא כמחצית מעליית השווי של השינוי התכנוני שבוצע בנכס.

     

    עוד לפי הצעת החוק, גודל הדירות לאחר שיפוצלו לא יהיה קטן מ־45 מ"ר וכל דירה תכלול מטבח, שירותים וכניסה נפרדים. שטחה של הדירה המפוצלת בשלמותה לא יפחת מ־120 מ"ר. בנוסף, דירה שפוצלה תשמש להשכרה בלבד או למגורי קרובים.

     

    מראשית החקיקה הערכות הן לתוספת של 250 אלף יח״ד

     

    בראשית החקיקה, עוד כשהשר אלי כהן היה חתום על הצעת החוק, הוא העריך שהחוק יוביל לתוספת של 250 אלף יח״ד לשוק הדיור לאורך זמן. הערכותיו של כהן היו בשלב שבו לא דובר על הכללת הקיבוצים המושבים או הבנייה הרוויה, ועדיין מדובר במספר רב של דירות במידה ואכן יתווספו לשוק. החוק יכול היה להיות משמעותי הרבה יותר במידה והיה מוחל גם במושבים ובקיבוצים וגם בבנייה רוויה שהיא בניינים, כפי שניסתה להוביל יו״ר הוועדה עזריה.

     

    החוק כעת מתייחס ומאפשר פיצול רק בבתים צמודי קרקע. כלומר, רק בוילות או דו משפחתיים בערים. לרוב מדובר בשכונות יוקרה כמו צהלה בת״א או ערים בהן רבה הבנייה צמודת הקרקע כמו למשל רמת השרון והרצליה פיתוח. כמו כן, גם בערים כמו אשקלון או חיפה השכונות החזקות עם צמודי הקרקע הן אלה שיורשו לפצל - לעומת הבניינים שבהם החוק לא מאפשר את הפיצול.

     

    הסיבה להתנגדות ולכך שפיצול דירות לא מתאפשר בבניינים היא הרחבה בלתי מבוקרת של האוכלוסייה בערים על בסיס תשתיות קיימות שהובילה להתנגדות הרשויות המקומיות. ההיגיון שבהתנגדותם טמון בבעייתיות בכך שבניין הכולל 15 דירות יהפוך לבניין בן 30 דירות וגודל האוכלוסייה כמעט יכפיל את עצמו,כשהתשתיות ישארו אותו הדבר. סיבה נוספת להתנגדות ראשי הערים היא כי אוכלוסייה אינה מהווה הכנסה מספקת לרשויות המקומיות, ההוצאה בגין תושב היא רבה על אף תשלומי הארנונה. זאת בהשוואה להכנסה משטחי מסחר ותעסוקה.

     

     

    דרג את התוכן:
      0 תגובות   יום שני, 8/5/17, 00:00

      להעביר את הצעת החוק לוועדה - הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון מס` 110 - הוראת שעה) (פיצול דירות), התשע"ז-2016

      יום שלישי 03 ינואר 2017 09:07

      דף ההצבעה מציג נתונים על הצבעה שנערכה בכנסת, כולל מי הם חברי הכנסת שהצביעו בעד ומי הם אלו שהצביעו נגד.

      • אפשר לתייג את ההצבעה לתגיות, על מנת לעזור למשתמשים אחרים למצוא אותה בקלות.
      • אפשר לראות לאילו אג'נדות הצבעה זו משויכת, ולהציע שיוך לאג'נדות קיימות באתר.
      • תוכלו להוסיף תגובה על הצבעות חברי-הכנסת ולשתף את דעתכם עם כל מבקרי האתר, וגם עם חברי-הכנסת.

      עוד +

      קלינגר היתרי בנייה, רישוי עסקים וייעוץ מוניציפאלי
       
      השירות בפריסה כלל ארצית
      טל': 03-6990132

      פקס: 6990134 - 03
      נייד- בן קלינגר 0523-888813
      www.klinger.co.il

          

       

      בעד 28

      ''
      מיכאל מלכיאלי

      מיכאל מלכיאלי

      חבר כנסת בקואליציה

      ''
      ''
      רועי פולקמן

      רועי פולקמן

      יו"ר ועדה מיוחדת לדיון בהצעה לסדר היום בנושא קשיים ברפורמה בשירות המדינה

      ''
      ''
      אלי כהן

      אלי כהן

      יו"ר הוועדה המיוחדת לדיון בהצעת חוק להגברת התחרות ולצמצום הריכוזיות בשוק הבנקאות בישראל, התשע"ו-2016

      ''
      ''
      אורי מקלב

      אורי מקלב

      יו"ר ועדת המדע והטכנולוגיה

      ''
      ''
      דב חנין
      ''
      איוב קרא

      איוב קרא

      סגן שר במשרד לשיתוף פעולה אזורי

      ''
      ''
      נאוה בוקר
      ''
      מרדכי יוגב

      נגד 0

      נמנע 0

      קלינגר היתרי בנייה, רישוי עסקים וייעוץ מוניציפאלי
       
      השירות בפריסה כלל ארצית
      טל': 03-6990132

      פקס: 6990134 - 03
      נייד- בן קלינגר 0523-888813
      www.klinger.co.il

          

      דרג את התוכן:
        0 תגובות   יום ראשון, 29/1/17, 21:59

        אם קיבלתם הודעה מהועדה המקומית על כוונה לנתק לכם את החשמל כדאי שתתייחסו לכך ברצינות ותפעלו באופן מיידי להגשת ערר  על ההחלטה לוועדת הערר המחוזית,  שאם לא כן אתם עשויי למצוא את עצמכם ללא חשמל ומצבכם המשפטי יהיה גרוע בהרבה ממצבכם טרם הניתוק.

        הליך ניתוק חשמל הינו הליך מנהלי דורסני ופוגעני מאין כמותו, המבוצע ללא מנגנוני פיקוח ובקרה מינימאליים, מבלי שהונחה תשתית ראייתית מינימאלית לביצועו. על אף, שלכאורה, תכליתו להביא לניתוק חשמל במקרים חריגים, בהם קיימת סכנה בטיחותית בשל קיומן של עבירות בנייה, הרי שבפועל מדובר בהליך בו נעשה שימוש לצורך תכליות שונות לגמרי: האחת, על מנת לאפשר כניסה לנכס על ידי פקחי העירייה מקום בו קיים חשש לעבירות בנייה לצורך השגת ראיות; השנייה, על מנת לעקוף ההליכים בבית משפט לעניינים מקומיים באמצעות שימוש בהליך מנהלי בו רמת ההוכחה הנדרשת נמוכה ובו נשלל מבעל הנכס כל ההגנות העומדות לנאשם בהליך פלילי. מדובר בהליך בלתי ראוי ובלתי חוקתי שמזכיר תקופות אפילות בו זכויותיהם של אזרחים נרמסו והם נתלו בכיכר העיר ללא משפט.

        כיצד מתבצע תהליך ניתוק חשמל וכיצד לפעול במקרה של קבלת הודעה על ניתוק חשמל?

        להלן יפורטו ההליכים לניתוק חשמל החל משלב קבלת התלונה על ידי מחלקת הפיקוח ועד למועד הגשת הערר. קיימת חשיבות רבה בליווי משפטי החל מהשלבים הראשונים על מנת לנקוט בכל הטקטיקות וההגנות הנדרשות ליצאה מהמצב בצורה הטובה ביותר.

        מה קורה לפני קבלת הודעת הניתוק?
        כאשר מחלקת הפיקוח על הבנייה מקבלת הלשנה על  ביצוע עבירת בנייה ו/או ביצוע  עבירת שימוש חורג  ו/או פיצול דירות מגיעים פקחי העירייה לנכס על מנת לבדוק את התלונה ולאסוף ראיות בנוגע לביצע העבירה. ככל שהפקחים נכנסים לנכס ומגלים קיומה של עבירה על חוק התכנון והבנייה, הם מתעדים את העבירה, מכינים תיק תביעה  ולאחר מכן מעבירים את התיק לטיפול  המחלקה הפלילית לצורך נקיטת ההליך המתאים כגון הגשת כתב אישום, הגשת בקשה לצו הריסה מנהלי, בקשה למתן צו מניעת פעולות  וכיו"ב.  הליכים לניתוק חשמל מתבצעים, ברוב המקרים, כאשר הפקחים לא מצליחים להיכנס לנכס וכל ניסיונותיהם להיכנס נכשלים. ניסיונות אלו כוללים דרישה להגיע למחלקת הפיקוח לצורך מתן גרסה, הדבקת הודעות  בנכס על כוונה להגיע במועדים שונים לצורך  כניסה לנכס ועוד.  בהעדר יכולת להיכנס לנכס לצורך איסוף ראיות ננקט הליך לניתוק חשמל. מקרה נטסף בו ננקט הליך  לניתוק חשמל מתייחס למצבים שקיימת קושי ראייתי או משפטי או אחר לנקיטת הליכים משפטיים ומשכך ננקט הליך מנהלי של ניתוק חשמל, שכפי שהפרט בהמשך,  פשוט בהרבה מהליך משפטי ואין לבעל הנכס את ההגנות שעומדות לו בהליך הפלילי. 

        הודעה על ניתוק חשמל 
        הוראה למנוע או להפסיק מתן חשמל, שירותי מים או טלפון, לפי סעיף 157א(ו) לחוק התכנון והבנייה , תהיה לפי טופס 5 בתוספת והיא נשלחת על ידי הועדה המקומית לחברת החשמל ובה דרישה להורות על ניתוק החשמל לנכס. עותק של ההודעה מודבק על דלת הנכס.  למעשה מההודעה לא ניתן להבין דבר בנוגע לעילה לניתוק החשמל, מה ההעברה שבגינה מתבקש הניתוק וכל מידע אחר למעט העובדה שנשלחה לחברת החשמל הודעת ניתוק.   חשוב לזכור כי הודעה תמימה זו   עשויה להביא לניתוק החשמל  בתוך זמן קצר ביותר (חודש-חודשיים ממועד ההודעה). ולכן יש לפעול באופן מיידי. כמו כן חשוב לדעת כי הדרך היחידה לביטול ההליך הינה באמצעות הגשת ערר. פניה לחברת החשמל בבקשה לביטול הניתוק לא תועיל שכן היא מחויבת בביצוע ההליך על פי חוק.   ביצוע הניתוק נעשה בסיוע משטרת ישראל.

        הגשת ערר לועדת הערר המחוזית
        מי שקיבל הודעה על ניתוק חשמל חייב להגיש ערר לועדת הערר המחוזית  תוך חמישה עשר ימים. בהתאםן לחוק הדיון בועדת הערר מתקיים בתוך 30 יום (ואולם לעיתים הדבר לוקח זמן רב יותר). ועדת הערר תיתן החלטתה בערר בתוך שלושים ימים מיום שהוגש לה, ולאחר שנתנה הזדמנות לרשות המאשרת (הועדה המקומית)  להשמיע עמדתה בפניה. מהם השיקולים העומדים בפני ועדת הערר יפורטו להלן ואולם ככלל במסגרת הערר חייב בעל הנכס להציג גרסה בנוגע לטענת הועדה המקומית לקיומה של עבירת בנייה ובמקרים רבים אין מנוס מלאפשר ביקור בנכס.  יש לזכור כי העובדה שבוצע ביקור בנכס ונראה על פניו כי בוצעה עבירה לאבהכרח תביא  לניתוק  החשמל לנכס. יש גם לזכור כי ככל שינותק החשמל מהנכס בשל אי הגשת ערר, המצב המשפטי עשוי להיות קשה בהרבה שכן במרבית המקרים לא ניתן יהיה לחבר את החשמל אלא לאחר החזרת המצב לקדמותו ובעניין זה קיימת נטייה להציג עמדות נוקשות.  

        מהו הבסיס המשפטי לניתוק חשמל לנכס?
        אישורים לחיבור חשמל ומים מוסדר בסעיף 157א' לחוק התכנון והבניה, הקובע את התנאים למתן ההיתר לחיבור ואת התנאים לניתוקו, וכן במסגרת תקנות התכנון והבניה (אישורים למתן שירותי חשמל, מים וטלפון), תשמ"א–1981. בהתאם לסעיף 157א'(ו') רשאית הרשות המאשרת, כהגדרתה בסעיף 157א', להורות על ניתוק החשמל והמים וזאת במקרה שקיימת סטייה מההיתר:
        "(ו) ראתה הרשות המאשרת כי בנייתה של יחידת דיור, מסחר, שירותים או תעשיה היוותה סטייה מהיתר, רשאית היא להורות לחברה, למנהל או לספק, למנוע או להפסיק מתן חשמל, שירותי טלפון או מים, לפי העניין, לאותה יחידה".
        בהתאם לפסיקה סמכות הרשות המאשרת הינה סמכות רשות ולא סמכות חובה. כלומר, על הרשות המאשרת לשקול בכל מקרה ומקרה האם נכון וראוי להפעיל את הסמכות.

        מהם  השיקולים להפעלת הסמכות?

        קיומה של בנייה בסטייה מהיתר
        תנאי מקדמי להפעלת הסמכות לניתוק השירותים הינו הוכחה כי אכן קיימת סטייה מההיתר. לפיכך, בטרם בדיקת אופן הפעלת שיקול הדעת, יש לבחון שאכן מתקיים התנאי המקדמי: בניה המהווה "סטייה מההיתר".

        חזקת החפות
        כפי שנקבע בפסיקה, אחד מעקרונותיו הבסיסיים של שיטת המשפט הישראלי, הינו העיקרון של החזקה המכונה "חזקת החפות". על פי חזקה זו, כל אזרח מוחזק בגדר חף מפשע עד שלא הוכח אחרת בהתאם לפרק הכללי לחוק העונשין, תשל"ז – 1977. חזקה זו עומדת גם במסגרת הליך מנהלי לניתוק חשמל ובהליכי הערר כנגד ביצוע ההליך. ונטל ההוכחה על הועדה המקומית להוכיח כי קיומה של בנייה ללא היתר או בסטייה מהיתר.

        דרך המלך לבירור עבירות בנייה הינה בבית המשפט לעניינים מקומיים
        כפי שנקבע בפסיקה, ככלל, ועדת הערר אינה המקום הראוי, הנכון והמתאים, להוכחת אשמתו של אזרח בעבירות בניה. המחוקק ייחד ערכאה ספציפית ומתמחה בתחום עבירות התכנון והבנייה ושלה הכלים לבירור העובדות והאשמה במקרים של טענות בגין עבירות בניה. בית המשפט לעניינים מקומיים הינו הערכאה המתאימה לברר את אשמתו של האזרח בענייני עבירות בניה, שם מתוחמים התביעה והנאשם בהוראות סדר הדין הפלילי, שם ניתן לזמן עדים ולחקרם בחקירה ראשית ונגדית, ושם קיים מדרג ענישה חוקי.
        לעומת זאת ועדת הערר אינה המקום להכריע בדבר אשמתו של האזרח. אין לה את הכלים הפרוצדוראליים לעשות כן, היא אינה כפופה להוראות סדר הדין הפלילי, עדויות וחקירות נשמעים רק במקרים נדירים ומבחינה מהותית הכרעה באשמתו של האזרח אינה מסוג העניינים שהמחוקק התכוון שוועדת הערר תכריע בהם. בוודאי שוועדת הערר אינה אמורה להכריע במחלוקות עובדתיות בדבר אשמתו של האזרח וקיומן של עבירות הבניה.

        הליך של ניתוק חשמל צריך להינקט רק במקרים חריגים ונדירים
        לדעתנו, הליך ניתוק חשמל נועד לאותם מקרים נדירים, בהם קיימת סכנה ממשית ומוחשית לחיי אדם בשל ביצוע עבירות בנייה. ההליך צריך להינקט רק מקום בו מדובר בעבירות בנייה חדשות שזה עתה נוצרו, במסגרת טווח זמנים קצר (עד 60 יום ממועד ביצוע העבירה לכל היותר).
        כאשר מדובר בעבירות בנייה שלא הוכח קיומה של סכנה ממשית ומידית לחיי אדם ולא מדובר בעבירות בנייה חדשות הרי שיש לנקוט בדרך המלך באמצעות הגשת כתבי אישום לבית המשפט לעניינים מקומיים. אין לאפשר הליך של ניתוק חשמל לצורך השגת ראיות לצורך ההליך הפלילי. זו אינה תכלית החוק וזו אינה מטרתו.

        קיומה של מחלוקת עובדתית  אינה מתאינה לדיון בועדת הערר
        בנוסף, תנאי לנקיטת ההליך של ניתוק חשמל הינה מקום בו אין מחלוקת עובדתית בדבר עבירת הבניה שנעברה ובדבר הסטייה מהיתר. ככל שקיימת מחלוקת עובדתית הרי שמן הראוי שעניין זה יוכרע על ידי בית המשפט לעניינים מקומיים.
        מתי ניתן לומר כי לא קיימת מחלוקת עובדתית? מצב אחד הוא כאשר קיימת הרשעה של האזרח בבית המשפט לעניינים מקומיים ובמקרה כזה אין מחלוקת בדבר קיומה של עבירה. מצב שני הוא כאשר האזרח מודה בפני ועדת הערר כי בוצעה עבירת בניה. יתכנו מקרים נוספים בהם אפשר ויהיה ברור לוועדת הערר כי קיימת עבירת בניה, וכי המחלוקת העובדתית אינה מחלוקת כנה.

        קיומה של סכנה ממשית ומוחשית המצדיקה בירור עובדתי על ידי ועדת הערר
        בהתאם לפסיקה קיימים מקרים נדירים, בהם קיימת דחיפות של ממש בניתוק החשמל ואז מוסמכת ועדת הערר להכריע בנושאים עובדתיים, קיומן של עבירות בניה וקיומה של סכנה בטיחותית. אולם זוהי אינה דרך המלך והיא תינקט בדרך זו רק במקרים נדירים.

        ביקורת על ההליך המנהלי לניתוק חשמל

        העדר תקנות  משנה והנחיות פנימיום 
        הליך ניתוק החשמל לנכס הינו הליך דורסני ופוגעני המבוצע על סמך חקיקה ראשית כפי שזו נקבעה בחוק התכנון והבנייה. לביצוע ההליך לא נקבעו תקנות, לא נקבעו הנחיות מנהליות ואופן השימוש בהליך זה משתנה מעיר לעיר ובהתאם לגחמותיהם המשתנות של בעלי התפקידים באותה עיר.

        לא נדרש לתמוך את הבקשה לניתוק חשמל בתצהיר לביסוס התשתית העובדתית
        הליך ניתוק חשמל נעשה בהתאם לטופס הנשלח לחברת חשמל. מוציא הטופס אינו נדרש לפרט מהן העובדות לביסוס בקשתו לניתוק חשמל, מהי העבירה שבגינה מתבקש ניתוק החשמל, מתי בוצעה, מהן העובדות לביסוס העבירה, מהי הסכנה הנובעת מהבנייה ללא היתר המצדיקה ניתוק חשמל.  כאשר אדם מקבל הודעה על ניתוק חשמל אין לו כל יכולת לדעת או להבין מהו הבסיס להחלטה לנתק חשמל לנכס שבבעלותו.
        אם נשווה את הסעד של ניתוק חשמל, לסעדים דרסטיים אחרים כגון צו הריסה מינהלי, הרי שלצורך מתן צו הרסה מנהלי, החוק קובע כי רשאי יושב ראש הועדה המקומית להוציא צו הריסה מנהלי לאחר שהוגש לו תצהיר חתום ביד מהנדס הועדה המקומית או מהנדס הרשות המקומית או מהנדס אחר או אדריכל, שאחד מהם הסמיכו לכך, המציין כי -(1) לפי ידיעתו הוקם הבניין ללא היתר או שהבניין חורג ובמה הוא חורג; (2) לפי ידיעתו לא נסתיימה הקמת הבניין או שנסתיימה לא יותר משישים ימים לפני יום הגשת התצהיר; (3) ביום הגשת התצהיר, אין הבניין שלגביו מבוקש הצו מאוכלס או שהוא מאוכלס תקופה שאינה עולה על שלושים ימים; כן נקבע כי לא יינתן צו הריסה מינהלי אלא לאחר התייעצות עם ראש הרשות המקומית שבתחומה מצוי הבניין החורג".
        כלומר, המחוקק קבע, כי לצורך הוצאת צו הריסה מנהלי נדרש תצהיר חתום של מהנדס הוועדה המקומית המפרט את החריגות הנטענות וכן חובת התייעצות עם יועץ משפטי או ראש הרשות לפי העניין.
        לעומת זאת, כאשר מדובר בהליך של ניתוק חשמל אין כל תצהיר מטעם מהנדס הרשות, ולמעשה אין כל פירוט מוסדר מה הן עבירות הבניה בהן מואשמת העוררת.

        העדר פרטים בבקשה לניתוק חשמל בנוגע לנכס ולעבירה הנטענת
        בנוסף צו הפסקה מנהלי מחייב , לפי סעיף 238א' לחוק התכנון והבניה, לכלול פרטים רבים כגון (1) המקרקעין שעליהם הוא חל; (2) העובדה שהבניה, או החלק ממנה שיפורט, בוצעו ללא היתר, או מה הן ההפרות של תנאי ההיתר או העובדות האחרות שבגללן הבנין הוא חורג; (3) הבנין או החלק ממנו שהצו מסמיך להרסו, לפרקו או לסלקו;
        כל הפירוט הקיים בצו הריסה מנהלי אינו קיים בהודעה על ניתוק חשמל. בהודעה בדבר ניתוק חשמל מדובר במסמך לאקוני, נעדר פירוט, שבו רב הנסתר על הגלוי.
        השירות בפריסה כלל ארצית
        טל': 03-6990132

        פקס: 6990134 - 03
        נייד- בן קלינגר 0523-888813
        www.klinger.co.il    
        דרג את התוכן:
          0 תגובות   יום שבת, 25/6/16, 11:15

          במרבית המקרים עקבות תלונה על בניה ללא היתר, פיצול/חלוקת  דירה מגיעים פקחי הבנייה של הרשות המקומית על מנת לבדוק האם בוצעה במקום עבירה ובמסגרת זו הם מבקשים להיכנס למקרקעין על מנת לבחון האם מתבצעת עבירה וכן לצורך אסוף ראיות לצורך ההליך המשפטי ו/או המנהלי הדרוש.
          הרבה פניות בתקבלות בשם כך למשרד קלינגר בשאלה באם לאפשר לפקחים להיכנס ו/או כיצד להתנהג.
          כפי שיפורט להלן בית המשפט קבע כי ככל שאין מאפשרים לפקחים להיכנס לדירת המגורים לצורך בדיקה יש לפנות לבית המשפט על מנת שיבחן האם יש עילה לכניסה למקרקעין.

          מקור הסמכות לכניסה למקרקעין לפיחוק התכנון והבנייה


          סעיף 257 לחוק התכנון והבנייה שעניינו "כניסה למקרקעין", קובע-

          "מי שהורשה לכך על-ידי הועדה המקומית או על-ידי הועדה המחוזית רשאי להיכנס בכל עת סבירה לכל מקרקעין ולסקור, למדוד ולבדוק אותם ולעשות בהם כל פעולה הדרושה לביצוע חוק זה והתקנות לפיו, ובין השאר לצורך עריכתה וביצועה של תכנית; אך לא ייכנס לבנין המשמש למעשה בית מגורים ללא הסכמת תופשו אלא בשעות היום ולאחר שמסר לו, ככל האפשר עשרים וארבע שעות מראש, הודעה על כך בכתב, ולא ייכנס למקרקעין שבהחזקת צבא-הגנה לישראל או שלוחה אחרת של מערכת הבטחון שאושרה על-ידי שר הבטחון אלא באישור של מי שהוסמך לכך על ידי שר הבטחון".

          סעיף זה מתיר למפקח בניה שהוסמך כחוק להיכנס לכל מקרקעין וזאת במטרה לבדוק האם מבוצעת בו עבירה על חוק התכנון והבנייה או לצורך כל פעולה אחרת הנדרשת בהתאם לחוק התכנון והבנייה.
          ביחס לבית מגורים נקבע כי דרושה הסכמת "תופשו", מחזיק הנכס, והדבר ייעשה רק בשעות היום ולאחר שנמסרה הודעה, ככל האפשר יממה מראש. בהתאם לפסיקה בהעדר סעיף זה לא ניתנת אפשרות פיקוח ובדיקה. עפ"א (תל-אביב-יפו) 80165/04 משה טל נ' הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה תל-אביב-יפו (12.12.2004) בפסקה 11).

          סעיף 217 בחוק, שעניינו "מניעת מילוי תפקיד", לאמור:

          "המונע את מי שפועל בשם מוסד תכנון או בתוקף תפקיד שהוטל עליו בדרך אחרת לפי חיקוק מלמלא תפקיד או מלהשתמש בסמכות לפי חוק זה או תקנה על פיו, דינו - מאסר שנה; הוראה זו אינה גורעת מאחריות פלילית לפי חוק אחר".

          בקשה למתן צו להיכנס למקרקעין
          לבית המשפט הסמכות ליתן צו כניסה למקרקעין בהתאם לסעיף 211 לחוק התכנון והבנייה.


          האם דרוש קיומו של תנאי מקדמי לשם כניסת מפקח לבית מגורים ?

          בפסיקה נקבע כי "רק אם הונחה תשתית של ראיות מתאימה, תהיה הצדקה לפגיעה בפרטיות ובצנעת הפרט וכי יש להחיל את המבחנים שנקבעו כתנאי למתן צווי חיפוש. מבחנים שאינם מחמירים יתר על המידה, אך דורשים שיוכח שהכניסה לבית נועדה נחוצה לשם הצגת הבניה לצורך חקירה, משפט או הליך אחר (בדומה להוראת סעיף 23(1) בפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)). יש לזכור שחיפוש שלא על-פי צו יכול שייעשה רק בנסיבות מיוחדות, אשר אין חולק שבדיקת עבירת בניה אינה נמנית עימן (ראו סעיף 25 בפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש))" [ת"פ 09 / 743 מדינת ישראל נ' קרבסקי, כבוד השופטת תמר בר-אשר צבן]. בהקשר הזה נזכר בפסק הדין מדבריו של הלורד דנינג בעניין האיסור שחל על גורמי הרשות להיכנס לרשות היחיד לשם עריכת חיפוש, מבלי שהותר להם לעשות כן:

          "האיש העני ביותר רשאי בבקתתו להתנגד לכל כוחות הכתר. הבקתה - יכול שתהא שבירה, הגג יכול לרעוד, הרוח יכול שתנשוב דרכו, הסערה יכולה להיכנס, הגשם יכול להיכנס, אך מלך אנגליה אינו רשאי להיכנס, וכל כוחות הכתר אינם רשאים להעז ולחצות את מפתן הבקתה הרעועה".

          כן מובאת בפסק הדין דעתו של י' קדמי בספרו (י' קדמי, על סדר הדין בפלילים, חלק ראשון – הליכים שלפני משפט ב', מהדורה מעודכנת תשס"ח-2008, הוצאת דיונון, תל-אביב, עמ' 671). אגב הדיון בצווי חיפוש אומר המחבר שהדיון מתמקד בהוראות פקודת סדר הדין הפלילי, אך יש לתת את הדעת גם להסדרים נוספים מיוחדים, המעניקים סמכות כניסה לחצרים לשם עריכת חיפוש ותפיסת חפצים, כדי למלא אחר הוראות חוק אחרות, שאחד מהם נקבע בסעיף 257 בחוק התכנון והבניה. המחבר מעיר בין השאר, כי "הדעת נותנת, כי ההערות וההארות שבקובץ זה בקשר לסמכויות החיפוש הבסיסיות בפקודת סדר הדין הפלילי, כוחן יפה גם לעניין ההוראות המיוחדות, בכפוף ללשונן ובתיאומים המתחייבים לפי העניין". עוד מוסיף הוא, כי "תשומת לב מיוחדת, ל'סייג' העשוי ללוות סמכות חיפוש 'מיוחדת' בקשר לכניסה לבית מגורים; בהתחשב בכך שבית מגורים זוכה, מטבע הדברים, למירב ההגנה מפני 'חדירה' זרה".
          כן נקבע כי לאור חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, בכל מקרה אין לקבל שכניסה למקרקעין יכולה להיעשות מבלי שניתנה לכך הסכמה, או שבית המשפט התיר זאת לאחר שהונחה לפניו תשתית ראייתית בסיסית המצדיקה זאת. סעיף 7 בחוק היסוד, שעניינו "פרטיות וצנעת הפרט" קובע לאמור:

          "(א) כל אדם זכאי לפרטיות ולצנעת חייו.
          (ב) אין נכנסים לרשות היחיד של אדם שלא בהסכמתו.
          (ג) אין עורכים חיפוש ברשות היחיד של אדם, על גופו או בכליו.
          (ד) אין פוגעים בסוד שיחו של אדם, בכתביו או ברשומותיו."

          האם המחזיק בנכס רשאי לסרב שמפקחי בניה יכנסו לביתו לשם בדיקתו?

          בפסיקה נקבע כי במקום שבו מסרב אדם לאפשר למפקח בניה להיכנס לביתו, מן הראוי שבית המשפט יהיה זה שיבחן את השאלה, אם הונחה תשתית מספקת של ראיות, המצדיקה לאפשר כניסה לבית המגורים וכי הדרך הנכונה לפעול במקרה של סירוב לאפשר כניסה לבית מגורים כדי לבחון אם נעברה בו עבירת בניה, על הוועדה המקומית לפנות לבית המשפט לעניינים מקומיים בבקשה למתן צו לפי סעיף 211 בחוק התכנון והבניה. בית המשפט הוא זה שהחליט ליתן צו המתיר את כניסת מפקחי הבניה אל הבית. רק בדרך זו, ולאחר שבית המשפט מוצא כי הכניסה לבית המגורים נחוצה בשל כך שיש בסיס לחשד שנעברו בו עבירות בניה, יינתן צו המתיר כניסה לבית מגורים חרף סירובו של המחזיק בבית.
          בהתאם לפסיקה נקבע כי לא ניתן להאשים בעבירה לפי סעיף 217 לחוק התכנון והבנייה בכל מקום שבו החליט מפקח בניה להיכנס לבית מגורים והדבר לא עלה בידו, בין משום שהמחזיק בבית המגורים סירב לאפשר זאת ובין מאחר שנעדר מביתו.
          כן נפסק כי הנוהג לפיו בכל ממקום שבו נמנעת ממפקחי הבניה כניסה לביתו של אדם, מוגש כתב אישום נגד מחזיק בית המגורים המייחס לו עבירה לפי סעיפים 217 ו-257 בחוק התכנון והבניה, שכל תכליתו הוא לאלץ את הנאשם לאפשר ביקור הפקחים אינה ראוי.
          בהקשר הזה יצוין כי ועדות התכנון והבנייה עושים שימוש בהליך נוסף בהתאם לסעיף 257ו לחוק התכנון והבנייה במסגרתו הם פועלים לניתוק חשמל בכל פעם שלא מתאפשרת להם כניסה למקרקעין. דרך זו אינה ראויה אף היא ויש לגנותה. 
          אל נא נשכח שהפקחים הינם בני אדם שעושים את עבודתם . צריך להיזהר מלהתחכם עמם, לפגוע ברגשות והאינטילגנציה שלהם.
          לפעמים ניתן להגיע להבנות והסדרים כמו  נתינת פרק זמן להחזרת המצב לקדמותו ,הוצאת היתר בניה ועוד.
           
              

          ייעוץ נכון יכול לחסוך לכם זמן וכסף רב.

           

          http://cafe.themarker.com/image/2856879/
          ניתן לפנות לקלינגר היתרי בנייה, רישוי עסקים וייעוץ מוניציפאלי
           
          השירות בפריסה כלל ארצית
          טל': 03-6990132

          פקס: 6990134 - 03
          נייד- בן קלינגר 0523-888813
          www.klinger.co.il    

          דרג את התוכן:
            0 תגובות   יום שישי , 1/4/16, 22:56

            טיפול בעבירות בנייה

             
             

            ''עבירות על חוק התכנון והבנייה הן עבירות חמורות שעשויות להוביל לסנקציות קשות כנגד העבריין. משרד קלינגר היתרי בנייה, רישוי עסקים וייעוץ מוניציפאלי מתמחה בטיפול בעבירות אלו ומעסיק משפטנים, אדריכלים ומהנדסים שיוכלו לסייע לך להתמודד מול המערכת.

             

             

             

             

            נתפסת בעבירת בניה? הפתרון בהישג יד. צור קשר ונשמח לעזור לך לצאת מזה…

              " אם ביצעתם עבירת בנייה כלשהי, יכול מאוד להיות שתוכלו להכשיר אותה בדיעבד. באמצעות טיפול מקיף במספר חזיתות נשיג עבורכם את האישורים שיאפשרו לכם להמנע מצווי הריסה, קנסות ואפילו רישום פלילי".

             

            • התמצאות מלאה בסבך החוקים והתקנות מאפשרת לנו למצוא פתרונות גם לבעיות מורכבות.
            • ההיכרות שלנו עם המערכת ועם האנשים שממנה היא מורכבת מאפשרת לנו לספק לך פתרונות מהירים ולזרז את ההליך הבירוקרטי.
            • שירות אישי, מקצועי ומהיר – עד לפתרון הבעיה.

             

             

            המשרד מתמחה בטיפול בתיקים הקשורים לחריגות בנייה, בנייה ללא היתר, שימוש חורג ללא היתר, פיצול דירות ועוד…

             

             

            לשיחת יעוץ ראשונית ללא תשלום וללא שום התחייבות מצדכם,
            צרו עמנו קשר לטלפון 03-6990132


            קלינגר התרי בניה, רשוי עסקים וייעוץ מוניציפאלי
            השירות בפריסה כלל ארצית
            נייד: 3888813 - 052
            טל': 03-6990132
            פקס: 6990134 - 03
            דוא"ל: klinger_b@bezeqint.net
            www.klinger.co.il

            דרג את התוכן:
              0 תגובות   יום שני, 13/7/15, 23:19

               

              מהי עבירת בנייה? "עבירת בנייה יכולה להתבצע בשני מישורים" אומר  בן קלינגר ממשרד "קלינגר" היתרי בנייה, רישוי עסקים וייעוץ מוניציפאלי. א. ביצוע עבודה בפועל, בין ללא היתר כלל ובין בניגוד להיתר. ב. שימוש במבנה בניגוד לייעודו, או שימוש כלשהו במבנה שנבנה ללא היתר בנייה. חוק התכנון והבנייה מסביר בפרוש איזו בנייה דורשת היתר וניתן להכליל זאת כי כל בנייה דורשת היתר בנייה למעט הבנייה הנכללת ב"רפורמת הפרגולות" שעברה לאחרונה המאפשרת לבצע עבודות בפטור מהיתר כגון: פרגולות, גדרות, מחסומי חניה, שערים, מזגנים, דודי שמש, מחסנים מחומרים קלים, , סגירות חורף לבתי אוכל ועוד כמו כן הרפורמה כוללת קיצור משמעותי להליך אישורי בנייה עבור ממ"ד וסגירת מרפסת וכד'.

               

              כיצד העבירה נחשפת ?

              "רוב הבנייה הבלתי חוקית מתגלית ע"י הלשנות של שכנים או אנשים בסביבה שהבנייה מפריעה להם." אומר קלינגר "החלק הנוסף מתגלה ע"י פקחי הרשויות היוצאים לשטח. כיום ישנם אמצעי זיהוי ממוחשבים ומתקדמים העיקרי שבהם מיושם היום ברשויות שונות ובהן עיריית תל אביב אשר משתמשת בצילומי לווין שגרתיים המשווים בין תוכנית ההיתר לבין צילום אויר .

               הצילום מאפשר לוודא אלו מבנים נוספו במהלך התקופה והאם בין המבנים החדשים ישנם מבנים ללא היתר בנייה. עיריית תל אביב מצלמת פעמיים בחודש צילומי אויר ויש להם מומחים המפענחים חריגות ושינויים בבנייה. במידה והם מזהים שינוי בלתי מזוהה הם בודקים מיד בתכנית ההיתרים העירונית האם קיים היתר בנייה או שמא הדבר נעשה ללא היתר וכמובן אוכפים כחוק. חשוב להבין במאמר מוסגר כי לרשויות המקומיות שווה לפקח על בנייה ללא היתר כמו כל אכיפה עירונית הקנסות מעשירות את קופת העירייה.

              נתפסתם במהלך בנייה בלתי חוקית? סביר להניח שיונח בפניכם צו הריסה מנהלי שידרוש מכם להביא דחפורי הריסה."צו הריסה מנהלי הוא צו ההריסה המקובל שניתן להריסת מבנים בלתי חוקיים" מבהיר קלינגר "הצו מונפק ע"י הרשות המקומית והיא הסמכות המפקחת והאחראית על ההריסה. צו הריסה מנהלי מוגש בידי מהנדס הוועדה המקומית לתכנון ובנייה המציין כי לפי ידיעתו הוקם הבניין ללא היתר בנייה או בחריגה מהיתר בנייה לא יותר מ60 יום מסיום מאז הסתיים תהליך הבנייה. וכי ביום הגשת התצהיר הבניין לא מאוכלס או שהוא מאוכלס תקופה שאינה עולה על שלושים יום.

               על הבונה מוטלת החובה למלא אחר הצו ולהרוס את הבנייה ללא התערבות בית המשפט, בנסיבות מיוחדות יכול הבונה לגשת לבית המשפט ולבקש ארכה לביצוע ההריסות  אך מניסיוננו מאד קשה להתגונן מול צו ההריסה המנהלי ויש למלא אחר פקודתו תוך 30 יום מרגע הוצאת הצו. הרשויות ובתי המשפט הגבירו את האכיפה  בנושא יישום הצו ,אם בעבר היה ניתן לרסן את הענישה היום בתי המשפט כמעט לא מאפשרים ארכות זמן כדי לבטל את צווי ההריסה.

              קיבלתם צו הריסה מנהלי? ככל שתמהר לפעול כנגדו כך גדלים הסיכויים שתוכל לבטלו. למרות שמדובר בענישה מנהלתית, בתי-המשפט מגבילים לעיתים את הרשויות המקומיות..בית-המשפט לעניינים מקומיים מוסמך לבטל צו הריסה מינהלי  רק אם נפלו בו "פגמים חמורים" שיש בהם כדי להביא להצהרה על בטלות הצו מעיקרו. באחד מפסקי הדין שדן באפשרות זו של ביטול צו הריסה מנהלי ע"י בית המשפט נסחו השופטים כי: "יש להיזהר שלא לשים את הסמכות להוציא צו הריסה מינהלי באופן שישבש את האפשרות להילחם בבנייה הבלתי חוקית". צווי הריסה מינהליים, שאין עילה לביטולם, יעוכבו רק במקרים חריגים.

              בבית-המשפט העליון נפסק בעבר  כי עילות הביקורת השיפוטית של בית-המשפט על צו הריסה מינהלי הן שתיים בלבד - אלו שנקבעו במפורש בחוק מורות כי "לא יבטל ולא יתלה בית המשפט צו הריסה מינהלי אלא אם הוכח לו שהבניה שבגללה ניתן הצו בוועדה ניתן  כדין או שביצוע הצו אינו דרוש לשם מניעת עובדה מוגמרת" ויוצאי דופן, כמו למשל כאשר היתר הבנייה נמצא בהישג יד.

              כאשר מוגש נגד הבונה כתב אישום , הבונה מוזמן לשימוע ע"י הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה שם נחקר אודות הבנייה הבלתי חוקית שביצע  לאחריו ניצבת ההחלטה בפני המחלקה המשפטית של הפיקוח על הבנייה האם להגיש נגדו כתב אישום בבית המשפט ברוב המקרים יש להם מספיק ראיות להשלמת כתב אישום המבקש מבית המשפט צווי הריסה.

              לעומת צו הריסה מנהלי קל יותר להתמודד או לכל הפחות לעכב צו הריסה שיפוטי כיון שכל התהליך נעשה בבית המשפט בעזרת עורכי דין וסנגורים והשופטים מאזינים לגרסת שני הצדדים. האם לבונה החורג יש סיכוי גדול יותר לקבל היתר בנייה בדיעבד על הבנייה הבלתי חוקית? זה תלוי בשופט אבל אין ספק שהביצוע של ההריסה עשוי לארוך זמן רב יותר יש תיקים של צווי הריסה אלו שנמשכים לאורך שנים "

              כיצד מתבצעת ההריסה בפועל?

              בדרך כלל ההריסה מתבקשת ע"י הלקוח ע"י זה שבנה וזה שאחראי יש מקרים שהעירייה הורסת על חשבונה ומחייבת את מבצע ההריסה ומן הסתם העירייה הורסת בפחות עדינות ממה שהורס בעל הבנייה. יש מקרים בהם העירייה מגיעה להסדר להרוס ללא חיוב אבל זה נדיר ולא קורה הרבה".

              היתר בנייה בדיעבד וחוק ההתיישנות :

              קבלת היתר בנייה בדיעבד היא קבלת היתר בנייה על מבנה שנבנה שלא כחוק במסגרת מאמצי הבונה להכשיר את הבנייה שלו. תהליך בקשת היתר מאד דומה  לקבלת היתר בנייה באופן כללי מגישים בקשה לתיק מידע מקדמי בודקים את הזכויות במידה ותיק המידע הוא חיובי זאת אומרת יש אפשרות לבנות את המבוקש  , מגישים בקשה להיתר בנייה וממתינים לקבל האישור של הוועדה המקומית לאחר עמידה בתנאי ההחלטה  .

              האם אין בהענקת היתר בנייה בדיעבד ניגוד עניינים של הוועדה המקומית  כלפי אדם שפעל בניגוד לחוק?

              "אין ספק שלא אחת נמתחה ביקורת קשה על רשויות מקומיות בגין הכשרת בנייה בלתי חוקית אך עדין עם הענקת ההיתר בדיעבד אין לשכוח כי הבונה אינו נפתר מהקנסות הכספיים שיוטלו עליו על עבירות בנייה ללא היתר וגם תשלומים על היטלי השבחה    הסכום הסופי יכול להגיע  למאות אלפי שקלים רק בגין הקנסות. עם זאת תהיה הקלה בעונש שתחסוך לו את ההריסה עם קבלת הרישיון או שתהיה הריסה חלקית. עדין לא משתלם כלל לבנות ללא היתר. במקרים רבים יכול להיות שתהיה איזו הקלה בעונש יחסוך לו את ההריסה אולי תהיה לו הריסה חלקית , אבל לא כדאי לבנות ללא היתר .

               חוק ההתיישנות

              חוק התיישנות קיים על הבנייה בפועל. טכנית לא תמיד ניתן להחזיר לקדמותו מבנה שנבנה לפני שנים וחולק אבל עם זאת השימוש במבנה ללא היתר היא עבירה מתמשכת אשר מוטל עליה קנס.  אפשר להורות על הפסקת שימוש במבנה. מצד שני אם ירצה להוציא היתר או למכור את הדירה ביום מן הימים יכול להיות שיוכל להכשיר בדיעבד את עבירות הבנייה ולהחזיר את המצב לקדמותו או לקבל היתר בנייה.

              בתחום התכנון והבנייה יש מבנים הקיימים על תילם ועומדים על עומדם ללא הפרעה עשרות שנים, כך שכבר חלה התיישנות לגבי הבנייה ללא היתר, ככל שעולה החשד שמדובר בבנייה ללא היתר. במצב זה, המדינה צריכה להוכיח עבירת בנייה (בניית ללא היתר או בניגוד להיתר), ועולה השאלה, לו היו בידיה ההוכחות הנדרשות, מדוע נמנעה מלהגיש כתב תביעה במשך שנים רבות? שמא לא מדובר כלל בביצוע בנייה ללא היתר, ויתירה מכך, שמא מדובר בבנייה שהיא חוקית? כשמגיעים לרמה כזו של בדיקה ושאלה, נטל ההוכחה עדיין לא עובר אל הנאשם, אלא נותר על המדינה ( סדר דין פלילי ), שצריכה להוכיח כי נעברה עבירה, וצריכה להסביר הסבר המניח את הדעת מדוע נאלמה דום ונמנעה מפעולה זמן כה רב, – ואולי שאלה נוספת, מדוע נגבו במהלך השנים מסים והיטלים שונים, ונעשו פעולות אחרות המוכיחות כי המדינה ידעה על קיומו של המבנה – אם אכן מדובר במבנה בלתי חוקי. באין הוכחה לקיומה של עבירת בנייה, ספק רב אם יש הוכחה לכך שהמבנה בו מדובר הוא ללא היתר, וכהמשך הנובע מכך, ניצב סימן שאלה מהותי על הטענה האם חל במקרה זה שימוש בניגוד לייעוד. בעניין זה יש לקחת בחשבון את המעמד הבלתי שווה שבין הוועדה המקומית (או המחוזית) לתכנון ולבנייה או רשות הרישוי - מצד אחד, לבין האזרח הנאשם מצד שני. בעוד שהוועדה היא בעלת ידע מקצועי בתכנון, האזרח נעדר ידע כזה.

              בעוד שבידי הוועדה משרדים וארכיון לשמירת תיקי בנייה, לאזרח אין אמצעים אלו והוא גם אינו חייב על פי הדין לשמור את מסמכי ההיתר, או להעבירם מדור דור או ממוכר לקונה, אף כי רצוי שיעשה כן. וכאשר נשמטת הקרקע בנושא העבירה הראשונה, בנייה ללא היתר, הרי אם המשמעות היא שלא הוכח כי הבניין הוא ללא היתר – אין שום ראיה בדבר שימוש שלא כדין.

               

               
              קלינגר היתרי בנייה, רישוי עסקים וייעוץ מוניציפאלי
               

              השירות בפריסה כלל ארצית
              טל': 03-6990132

              פקס: 6990134 - 03
              נייד- בן קלינגר 0523-888813
              www.klinger.co.il

              דרג את התוכן:
                0 תגובות   יום שני, 28/4/14, 08:00

                מתי מותר לבצע חלוקה ושנוי בדירה ללא היתר?

                 
                 

                 שינויים בתוך דירה בבית משותף לרבות פיצול דירות סעיף 2 לחוק המקרקעין קובע כי: בעל דירה אינו רשאי לעשות בדירתו שינויים או תיקונם הפוגעים בדירה אחרת או מסכנים או עשויים לסכן את קיומה, או משנים או עשויים לשנות את ערכה, אלא אם קיבל תחילה הסכמת בעל הדירה האחרת.

                כל שינוי או תיקון אחר רשאי בעל דירה לעשות בדירתו על דעת עצמו. על-פי ההגדרה שבסעיף 52 לחוק המקרקעין, "דירה" אינו אלא שם נרדף ליחידה מיחידות של בית משותף, ואף בית-עסק בכלל זה.

                השותפות בין הדיירים היא שותפות בקניין, והזכויות והחובות הנובעות ממנה אינן אלא כזכויות וחובות של בעלים כשהן מותאמות לצרכיי השותפות.

                זכויות הקניין בבית משותף מקצתן נפרדות, ומקצת משותפות.

                לגבי דירתו בבית משותף נוהג השותף כבתוך שלו, ואין דינו שונה מדין בעליו של בית אחר. גם בעליו של בית אחר אינו רשאי, מכוח בעלותו, להזיק לבית שכנו, למשל על-ידי הריסת קיר משותף או פגיעה בו. כיוצא בזה, שותף בבית משותף, החייב לכבד בעלותו הנפרדת של שותפו.  

                אך לכל דייר יש גם חלק ב"רכוש משותף" ומאחר שאין לאיש זכות בעלות בלעדית ברכוש המשותף שינויים בדירה אינם שינויים בתוך הדירה, בשימוש שנעשה בה, אלא הם שינויים בגוף הדירה שבעטיים ניזוקה דירה אחרת או הרכוש המשותף.

                 

                מדוע בכלל יש צורך בהיתר בניה המחוקק לא חפץ בפלישת המדינה לגדרי ד` אמותיו של אדם ובהתערבות בנעשה בתוך כותלי ביתו, אלא חפץ שלא תגבר הצפיפות בבית המגורים ולא תפגע נוחות השכנים ואיכות חייהם כתוצאה משימוש יתר במעלית, בחדרי המדרגות, בחניות, וכתוצאה מרעש ולכן נקבע ככלל כי יש חובה לקבל היתר בניה כמעט לכל בניה.

                מתי צריך היתר בניה החוק מחייב לקבל רישיון לביצוע פעולות שונות במקרקעין. נדרש היתר בניה לשם הקמת כל בניין, הוספה לבניין קיים וכל תיקון בו.

                החוק מחייב אישור גם במקרה בו רוצים להרוס מבנה קיים. ומהו "בניין" המצריך היתר בניה המונח "בניין" הוגדר בחוק באופן רחב ביותר: נקבע ש"בניין" הוא כל מבנה, בין שהוא בנוי אבן ובין שהוא בנוי בטון, טיט, ברזל, עץ או כל חומר אחר, וכל חלק של מבנה שכזה וכל דבר המחובר לו חיבור של קבע כולל קיר, סוללת עפר, גדר וכיוצא באלה הגודרים או תוחמים, או מיועדים לגדור, או לתחום, שטח קרקע או חלל.

                בתי המשפט פרשו את המונח "בניין" באופן רחב במהלך השנים. בין היתר נקבע על ידי בתי המשפט כי יש צורך בקבלת היתר בניה גם במקרים הבאים : הצבת ויטרינה בחלל פתח של חנות שנועדה לסגור אותו פתח ואותו חלל, וליצור מעין קיר מזכוכית בחזית הבניין, מהווה "בניין" הדורש היתר בניה, ואין הבדל מבחינת הייעוד והמטרה וטיב הפעולה בין יצירת קיר חיצוני בחזית הבניין, כשהוא עשוי זכוכית, ובין סגירת פתח החנות על ידי בניית קיר מחומר אחר, כגון אבנים או בלוקים. גם זו וגם זו עבודות בניה הן.

                מה לגבי עבודות בניה בתוך דירה החוק אינו דורש, קבלת היתר בניה לשם ביצוע "שינוי פנימי בדירה". "שינוי פנימי" מוגדר בחוק כשינוי שאינו נוגע לצד החיצוני של הבניין, אינו פוגע בחזיתו או במראהו או בשלד של הבניין או ברכוש משותף או בצנרת או ציוד אחר המשרתים גם דירות אחרות, אינו פוגע בזולת ואינו משנה את שטחה של הדירה או את מספרן של יחידות הדיור.

                בתי המשפט הבחינו במשך השנים בין המונח "שינוי פנימי" בדירה, שם דובר על חלוקה פנימית של הדירה לאגפים, לגביה נקבע שלא קיים צורך בקבלת היתר בניה, לבין בניה בתוך דירה המהווה פיצול דירה ליחידות דיור נפרדות אשר דורשת היתר בניה.

                פיצול שכזה, נעשה בד"כ במטרה להפוך דירה אחת גדולה לשתי דירות קטנות, כך שניתן יהיה להשכיר אותן בנפרד ולקבל דמי שכירות גבוהים יותר.

                איך קובעים האם בניה בתוך דירה היא "שינוי פנימי" או "חלוקה ליחידות חדשות" הדורשת היתר לצורך פירוש המונח "שינוי פנימי" שבחוק, גיבשו בתי המשפט מבחנים שונים לבחינת המצב הנתון בתוך דירה בה נעשו עבודות בניה, כך שניתן יהיה לקבוע האם בחלוקה לאגפים (שינוי פנימי) עסקינן, או שמא מדובר בחלוקה ליחידות דיור נפרדות. ככלל, בתי המשפט קבעו כי די בקיומם של מקלחת וכיור על מנת שניתן יהיה להגדיר את היחידה כיחידה נפרדת למגורים, שכן די שתהיינה בכל אחת מהיחידות "הפונקציות הבסיסיות הנדרשות מדירה" אף אם אלה מינימליסטיות בשטחן. בתי במשפט גיבשו את המבחן הפונקציונאלי, כמבחן עיקרי להכרעה בשאלת מהותן של היחידות החדשות שנוצרו לאחר ביצוע עבודות הבניה. באחרונה, נוקטים בתי המשפט במבחן נוסף הוא המבחן הייעודי, לפיו נבחן גם יעוד הבניה בתוך הדירה, היינו נבחנת המטרה בשלה בוצעה הבניה בתוך הדירה. בית המשפט יבחן, האם לאחר החלוקה נוצרו יחידות שלכל אחת מהן כניסה נפרדת ופרטית, האם נוצרו נקודות נפרדות לצינורות מים וביוב, האם קיימים מוני חשמל ומים נפרדים לכל יחידה, והאם קיימים מקלחת, שירותים ופינת מטבחון בכל יחידה.

                בית המשפט יבחן עוד מה מטרת החלוקה- האם היחידות החדשות לאחר החלוקה משמשות למטרת השכרה למשל, או האם הם משמשות למגורי משפחה אחת בלבד. מבקש ההיתר יגיש לוועדה המקומית בקשה להיתר בצירוף מפרט שיהיו חתומים על ידי המבקש, עורך הבקשה, מתכנן שלד הבניין, האחראי לביצוע השלד, בעל הזכות בנכס, האחראי לביקורת. לבקשה יצורפו בנוסף, מפות, תשריט  ותכניות בניה וישולמו האגרות הנדרשות.

                מי צריך לחתום על בקשה להיתר בניה בבית משותף בקשה כזו צריכה להיות חתומה על ידי כל בעלי הדירות בבית המשותף. ומה אם אחד או יותר מבעלי הדירות מתנגדים במקרה כזה לא יינתן היתר, אלא אם יוכח שכל בעלי הדירות שלא חתמו על הבקשה קיבלו את העתק הבקשה. בעלי הדירות המתנגדים למתן ההיתר רשאים להגיש התנגדות לבקשת ההיתר ועמדתם תישמע בפני הועדה המקומית בטרם תינתן החלטתה בבקשה למתן היתר. למי מגישים את הבקשה להיתר הבקשה להיתר מוגשת לרשות הרישוי המקומית שמענה ברשות המקומית. רשות הרישוי המקומית לא תיתן את ההיתר, אלא אם כן העבודה או השימוש שבעדה מבוקש ההיתר מתאימים לתכניות הנוגעות למקום המקרקעין לגביו מבוקש ההיתר ולתקנות אחרות לפי חוק התכנון והבניה. מה הסנקציות המוטלות בגין בניה ללא היתר ככלל, על פי החוק המבצע עבודה או משתמש במקרקעין בלא היתר כשביצוע העבודה או השימוש טעונים היתר, דינו - קנס או מאסר שנתיים, ובעבירה נמשכת - קנס נוסף מאסר נוסף שבעה ימים לכל יום שבו נמשכת העבירה לאחר שקיבל הנאשם הודעה בכתב מהוועדה המקומית על אותה עבירה או לאחר הרשעתו. בנוסף, רשאי בית המשפט לצוות שהבניין או אותו חלק ממנו שנבנו ללא היתר או בסטייה מהיתר או מתכנית ייהרס, יפורק או יסולק על ידי הנאשם או על ידי הועדה המקומית תוך חיוב הנאשם בהוצאות הביצוע. בית המשפט רשאי עוד, לתת צו לשינוי מבנה, צו סגירה, צו איסור שימוש וצו להתאמת הבניה או השימוש להיתר או לתכנית.

                קלינגר היתרי בנייה, רישוי עסקים וייעוץ מוניציפאלי
                השירות בפריסה כלל ארצית
                טל': 03-6990132
                פקס: 6990134 - 03

                נייד- בן קלינגר 0523-888813

                www.klinger.co.il

                 
                דרג את התוכן:
                  0 תגובות   יום חמישי, 22/11/12, 23:42

                  שינויים בתוך דירה בבית משותף לרבות פיצול דירות סעיף 2 לחוק המקרקעין קובע כי:

                  בעל דירה אינו רשאי לעשות בדירתו שינויים או תיקונים הפוגעים ברכוש המשותף או מסכנים או עשויים לסכן את קיומו או משנים או עשויים לשנות את ערכו, אלא אם קיבל תחילה הסכמת האסיפה הכללית של בעלי הדירות.

                   

                  בעל דירה אינו רשאי לעשות בדירתו שינויים או תיקונם הפוגעים בדירה אחרת או מסכנים או עשויים לסכן את קיומה, או משנים או עשויים לשנות את ערכה, אלא אם קיבל תחילה הסכמת בעל הדירה האחרת.

                  כל שינוי או תיקון אחר רשאי בעל דירה לעשות בדירתו על דעת עצמו. על-פי ההגדרה שבסעיף 52 לחוק המקרקעין, "דירה" אינו אלא שם נרדף ליחידה מיחידות של בית משותף, ואף בית-עסק בכלל זה.

                  השותפות בין הדיירים היא שותפות בקניין, והזכויות והחובות הנובעות ממנה אינן אלא כזכויות וחובות של בעלים כשהן מותאמות לצרכי השותפות. זכויות הקניין בבית משותף מקצתן נפרדות, ומקצת משותפות. לגבי דירתו בבית משותף נוהג השותף כבתוך שלו, ואין דינו שונה מדין בעליו של בית אחר. גם בעליו של בית אחר אינו רשאי, מכוח בעלותו, להזיק לבית שכנו, למשל על-ידי הריסת קיר משותף או פגיעה בו. כיוצא בזה, שותף בבית משותף, החייב לכבד בעלותו הנפרדת של שותפו. . אך לכל דייר יש גם חלק ב"רכוש משותף" ומאחר שאין לאיש זכות בעלות בלעדית ברכוש המשותף

                  שינויים בדירה אינם שינויים בתוך הדירה, בשימוש שנעשה בה, אלא הם שינויים בגוף הדירה שבעטיים ניזוקה דירה אחרת או הרכוש המשותף. .

                  מדוע בכלל יש צורך בהיתר בניה המחוקק לא חפץ בפלישת המדינה לגדרי ד` אמותיו של אדם ובהתערבות בנעשה בתוך כותלי ביתו, אלא חפץ שלא תגבר הצפיפות בבית המגורים ולא תפגע נוחות השכנים ואיכות חייהם כתוצאה משימוש יתר במעלית, בחדרי המדרגות, בחניות, וכתוצאה מרעש ולכן נקבע ככלל כי יש חובה לקבל היתר בניה כמעט לכל בניה. מתי צריך היתר בניה החוק מחייב לקבל רישיון לביצוע פעולות שונות במקרקעין.

                  נדרש היתר בניה לשם הקמת כל בניין, הוספה לבניין קיים וכל תיקון בו. החוק מחייב אישור גם במקרה בו רוצים להרוס מבנה קיים. ומהו "בניין" המצריך היתר בניה המונח "בניין" הוגדר בחוק באופן רחב ביותר: נקבע ש"בניין" הוא כל מבנה, בין שהוא בנוי אבן ובין שהוא בנוי בטון, טיט, ברזל, עץ או כל חומר אחר, וכל חלק של מבנה שכזה וכל דבר המחובר לו חיבור של קבע כולל קיר, סוללת עפר, גדר וכיוצא באלה הגודרים או תוחמים, או מיועדים לגדור, או לתחום, שטח קרקע או חלל. בתי המשפט פרשו את המונח "בניין" באופן רחב במהלך השנים.

                   בין היתר נקבע על ידי בתי המשפט כי יש צורך בקבלת היתר בניה גם במקרים הבאים : הצבת ויטרינה בחלל פתח של חנות שנועדה לסגור אותו פתח ואותו חלל, וליצור מעין קיר מזכוכית בחזית הבניין, מהווה "בניין" הדורש היתר בניה, ואין הבדל מבחינת הייעוד והמטרה וטיב הפעולה בין יצירת קיר חיצוני בחזית הבניין, כשהוא עשוי זכוכית, ובין סגירת פתח החנות על ידי בניית קיר מחומר אחר, כגון אבנים או בלוקים. גם זו וגם זו עבודות בניה הן. מה לגבי עבודות בניה בתוך דירה החוק אינו דורש, קבלת היתר בניה לשם ביצוע "שינוי פנימי בדירה". "שינוי פנימי" מוגדר בחוק כשינוי שאינו נוגע לצד החיצוני של הבניין, אינו פוגע בחזיתו או במראהו או בשלד של הבניין או ברכוש משותף או בצנרת או ציוד אחר המשרתים גם דירות אחרות, אינו פוגע בזולת ואינו משנה את שטחה של הדירה או את מספרן של יחידות הדיור.

                   

                  בתי המשפט הבחינו במשך השנים בין המונח "שינוי פנימי" בדירה, שם דובר על חלוקה פנימית של הדירה לאגפים, לגביה נקבע שלא קיים צורך בקבלת היתר בניה, לבין בניה בתוך דירה המהווה פיצול דירה ליחידות דיור נפרדות אשר דורשת היתר בניה. פיצול שכזה, נעשה בד"כ במטרה להפוך דירה אחת גדולה לשתי דירות קטנות, כך שניתן יהיה להשכיר אותן בנפרד ולקבל דמי שכירות גבוהים יותר.

                  איך קובעים האם בניה בתוך דירה היא "שינוי פנימי" או "חלוקה ליחידות חדשות" הדורשת היתר לצורך פירוש המונח "שינוי פנימי" שבחוק, גיבשו בתי המשפט מבחנים שונים לבחינת המצב הנתון בתוך דירה בה נעשו עבודות בניה, כך שניתן יהיה לקבוע האם בחלוקה לאגפים (שינוי פנימי) עסקינן, או שמא מדובר בחלוקה ליחידות דיור נפרדות. ככלל, בתי המשפט קבעו כי די בקיומם של מקלחת וכיור על מנת שניתן יהיה להגדיר את היחידה כיחידה נפרדת למגורים, שכן די שתהיינה בכל אחת מהיחידות "הפונקציות הבסיסיות הנדרשות מדירה" אף אם אלה מינימליסטיות בשטחן. בתי במשפט גיבשו את המבחן הפונקציונאלי, כמבחן עיקרי להכרעה בשאלת מהותן של היחידות החדשות שנוצרו לאחר ביצוע עבודות הבניה. באחרונה, נוקטים בתי המשפט במבחן נוסף הוא המבחן הייעודי, לפיו נבחן גם יעוד הבניה בתוך הדירה, היינו נבחנת המטרה בשלה בוצעה הבניה בתוך הדירה. בית המשפט יבחן, האם לאחר החלוקה נוצרו יחידות שלכל אחת מהן כניסה נפרדת ופרטית, האם נוצרו נקודות נפרדות לצינורות מים וביוב, האם קיימים מוני חשמל ומים נפרדים לכל יחידה, והאם קיימים מקלחת, שירותים ופינת מטבחון בכל יחידה.

                  בית המשפט יבחן עוד מה מטרת החלוקה- האם היחידות החדשות לאחר החלוקה משמשות למטרת השכרה למשל, או האם הם משמשות למגורי משפחה אחת בלבד. מבקש ההיתר יגיש לוועדה המקומית בקשה להיתר בצירוף מפרט שיהיו חתומים על ידי המבקש, עורך הבקשה, מתכנן שלד הבניין, האחראי לביצוע השלד, בעל הזכות בנכס, האחראי לביקורת. לבקשה יצורפו בנוסף, מפות, תשריט ותוכניות בניה וישולמו האגרות הנדרשות. מי צריך לחתום על בקשה להיתר בניה בבית משותף בקשה כזו צריכה להיות חתומה על ידי כל בעלי הדירות בבית המשותף. ומה אם אחד או יותר מבעלי הדירות מתנגדים במקרה כזה לא יינתן היתר, אלא אם יוכח שכל בעלי הדירות שלא חתמו על הבקשה קיבלו את העתק הבקשה. בעלי הדירות המתנגדים למתן ההיתר רשאים להגיש התנגדות לבקשת ההיתר ועמדתם תישמע בפני הועדה המקומית בטרם תינתן החלטתה בבקשה למתן היתר. למי מגישים את הבקשה להיתר הבקשה להיתר מוגשת לרשות הרישוי המקומית שמענה ברשות המקומית.

                  רשות הרישוי המקומית לא תיתן את ההיתר, אלא אם כן העבודה או השימוש שבעדה מבוקש ההיתר מתאימים לתכניות הנוגעות למקום המקרקעין לגביו מבוקש ההיתר ולתקנות אחרות לפי חוק התכנון והבניה. מה הסנקציות המוטלות בגין בניה ללא היתר ככלל, על פי החוק המבצע עבודה או משתמש במקרקעין בלא היתר כשביצוע העבודה או השימוש טעונים היתר, דינו - קנס או מאסר שנתיים, ובעבירה נמשכת - קנס נוסף מאסר נוסף שבעה ימים לכל יום שבו נמשכת העבירה לאחר שקיבל הנאשם הודעה בכתב מהוועדה המקומית על אותה עבירה או לאחר הרשעתו. בנוסף, רשאי בית המשפט לצוות שהבניין או אותו חלק ממנו שנבנו ללא היתר או בסטייה מהיתר או מתכנית ייהרס, יפורק או יסולק על ידי הנאשם או על ידי הועדה המקומית תוך חיוב הנאשם בהוצאות הביצוע.

                  בית המשפט רשאי עוד, לתת צו לשינוי מבנה, צו סגירה, צו איסור שימוש וצו להתאמת הבניה או השימוש להיתר או לתכנית.

                  קלינגר היתרי בנייה, רישוי עסקים וייעוץ מוניציפאלי
                  השירות בפריסה כלל ארצית
                  טל': 03-6990132
                  פקס: 6990134 - 03

                  נייד- בן קלינגר 0523-888813

                  דרג את התוכן:
                    3 תגובות   יום רביעי, 15/8/12, 21:39

                    אישורי עיריה לרישום בטאבו,חריגות בניה,דירות מפוצלות,צוי הריסה,השבחה ועוד.







                    אישורים לטאבו 
                    טאבו 

                    מהו אישור לרשם המקרקעין ומה תוקפו החוקי?
                    אישור זה הינו אישור המעיד על סילוק חובות של בעל הנכס ביחס לנכס (חובות כגון: ארנונה, מים, ביוב, היטל השבחה, אגרות והיטלי פיתוח) לאחר קבלת האישור תוכל לפנות לרשם המקרקעין להמשך הליך העברת הזכויות בנכס.

                    על-פי סעיף 324 לפקודת העיריות, העברת זכויות בנכס מותנית בהמצאת אישור עירייה המופנה לרשם המקרקעין, ולפיו כל החובות המגיעים לעירייה מאת בעל הנכס, ביחס לנכס שולמו במלואם. 

                    תוקף האישור הינו 6 חודשים ממועד הגשת הבקשה, בתנאי ששולמו מלוא התשלומים המגיעים לעירייה מאת בעל הנכס בגין הנכס לתקופה זו.

                     
                    הגשת הבקשה 

                    תהליך הנפקת אישור לרשם המקרקעין (טאבו) מתבצע מול אגף הגבייה- מוקד טאבו והחזרים, באמצעות הגשת בקשה בכתב (פקס, דואר, עמדת הגשת מסמכים במרכז השירות - ראה פרטי קשר המופיעים מטה). 
                    קבלת האישור כרוכה בתשלום אגרה בגובה 93.8 ש"ח (נכון לאוקטובר 2011).
                    הטיפול בבקשה אורך כ- 10 ימי עבודה.
                     
                    שים לב! יש הבדל בין הגשת בקשה לפני ביצוע עסקת מכר או לאחריה.

                    במקרה של נכסים בהם יש חשש לחריגות בניה ,פיצול דירות,היתל השבחה, כדאי לפנות לקלינגר לקבלת ייעוץ וטיפול בבקשה!

                    הגשת בקשה לפני ביצוע עסקת מכר (טרם חתימה על חוזה):
                    יש למלא טופס בקשה לאישור לרשם המקרקעין להעברת זכויות בנכס, לרשום על גבי הטופס לצורך בירור בלבד של חובות בעל הנכס ביחס לנכס, ולצרף את המסמכים הנדרשים:

                    1. צילום נסח רישום (טאבו) עדכני מרשם המקרקעין או אישור זכויות מחברה משכנת (אם הנכס אינו רשום בטאבו).
                    2. צילום תעודת זהות או דרכון של מגיש הבקשה ושל בעל הנכס.
                    3. יפוי כוח של בעל הנכס (אם אינך בעל הנכס).
                    4. מספר חשבון לקוח (ארנונה) - נדרש למלא בטופס הבקשה.

                    הגשת בקשה לאחר ביצוע עסקת מכר (לאחר חתימה על חוזה): 
                    יש למלא טופס בקשה לאישור לרשם המקרקעין להעברת זכויות בנכס ולצרף לו את המסמכים הנדרשים:

                    1. צילום נסח רישום (טאבו) עדכני מרשם המקרקעין או אישור זכויות מחברה משכנת (אם הנכס אינו רשום בטאבו).
                    2. צילום תעודת זהות או דרכון של מגיש הבקשה ושל בעל הנכס.
                    3. מספר חשבון לקוח (ארנונה) ותאריך מסירת הנכס (החזקה) – נדרש למלא בטופס הבקשה
                    4. מסמכים נוספים על פי סוג העסקה (ראה טבלה)

                    שים לב! סוג העסקה מחייב צירוף מסמכים נוספים לבקשה.
                    ראה סוג עסקה רלוונטי, וצרף את המסמכים הנדרשים בהתאם:

                    סוג עסקה מסמכים נדרשים עסקת מכר
                    חוזה מכר (עותק שלם של חוזה מכר חתום בידי המוכר והקונה)
                    העברה ללא תמורה
                    תצהירים של  העברה ללא תמורה מהמעביר ומהמקבל (מאומתים בידי עו"ד)
                    מכתב נלווה המציין אם לבצע חילופי מחזיקים בחשבון הארנונה (העברת חשבון הארנונה על שם המקבל) או להשאיר את מספר חשבון הלקוח על שם המעביר.
                    חכירה / הארכת חכירה
                    צילום חוזה חכירה או שטר חכירה
                    העברה מנאמן לנהנה
                    הודעת נאמנות ממס שבח או חוזה או תצהירים
                    פירוק חברה
                    צו פירוק ופרוטוקול פירוק חתום בידי המפרק
                    תדפיס מרשות התאגידים
                    רישום / תיקון בתים משותפים
                    צו רישום / תיקון בתים משותפים

                    שים לב! יש למלא את טופס הבקשה בקפידה, לציין שם מלא, כתובת מדויקת למשלוח, שני מספרי טלפון ליצירת קשר, ומספר חשבון לקוח (ארנונה).

                     
                    קבלת תשובה לגבי מצב חובות ותשלום 
                    '' 

                    קבלת תשובה לגבי מצב החובות הקיימים בנכס
                    לאחר הגשת הבקשה תפתח פנייה לבירור חובות ביחידות השונות.
                    לאחר כ-10 ימי עבודה יימסר עדכון טלפוני אודות מצב החובות, וכן ישלח בדואר מכתב המפרט את החובות הקיימים בנכס. 
                    שים לב! תשלום האגרה יתבצע טלפונית עם קבלת העדכון  או באמצעות שובר שישלח בדואר.

                    קיבלתי מכתב פירוט חובות- מה עלי לעשות כעת?
                    על מנת להיות זכאי לאישור לטאבו עליך לשלם את כל החובות על פי הפירוט שנמסר לך.
                    פירוט החובות מתקבל ע"י היחידות השונות, והסדרת החוב מתבצעת מולם:

                    • אם התקבלו שוברים בצירוף למכתב, ניתן לשלמם מיידית.
                    • אם לא התקבל שובר אך מצוין כי יש חוב, עליך לפנות ליחידה האחראית, להמשך טיפול או קבלת שובר.
                    • אם נדרש בירור נוסף, עליך לפנות ליחידה האחראית להמשך טיפול.

                    שים לב! יש לשמור את כל אישורי התשלום ולהעבירם באופן מרוכז למוקד טאבו והחזרים (פרטים למטה)

                    פירוט היחידות, אופן קבלת שוברים, אופן התשלום ואמצעי קשר

                    יחידה אחראית אופן קבלת מידע על החוב והנפקת שוברים אופן התשלום אמצעי קשר קישור ארנונה ומים המידע יימסר טלפונית, וכן באמצעות מכתב אליו יצורפו שוברים לתשלום
                    תשלום בכרטיס אשראי (עד סכום של 2,000 ש"ח) ניתן לשלם במוקד הטלפוני או במרכז השירות העירוני  ותשלום במזומן באמצעות שובר (מעל 2,000 ₪) ניתן לשלם בדואר/ בבנק
                    03-5218666 (שלוחה 1)   חינוך המידע יימסר טלפונית, וכן באמצעות מכתב אליו יצורפו שוברים לתשלום
                    תשלום טלפוני בכרטיס אשראי, או תשלום באמצעות שובר (דואר, בנק)
                    03-5218666 (שלוחה 6)   שילוט ופרסום
                    המידע יימסר טלפונית, וכן באמצעות מכתב אליו יצורפו שוברים לתשלום
                    תשלום טלפוני בכרטיס אשראי, או תשלום באמצעות שובר (דואר, בנק)
                    03-5218666 (שלוחה 5)   אגרות ודמי שירותים (שיקים חוזרים וגביות שונות)
                    המידע יימסר טלפונית, וכן באמצעות מכתב אליו יצורפו שוברים לתשלום
                    תשלום טלפוני בכרטיס אשראי, או תשלום באמצעות שובר (דואר, בנק)
                    03-5218666 (שלוחה 8)   היטלי פיתוח
                    המידע באמצעות מכתב. לבירור או קבלת שובר יש לפנות ליחידה
                    תשלום בכרטיס אשראי, מזומן או שיק בנקאי בקופת מינהל הנדסה. שיק בנקאי או מזומן בדואר
                    03-5217083 היטלי פיתוח היטל השבחה
                    המידע יימסר באמצעות מכתב, אם קיימת חבות בהיטל השבחה נדרשת הזמנת שומה. יש לפנות ליחידה.
                    לאחר קבלת שומה, תשלום שובר מקורי בהגעה לקופת מינהל הנדסה בלבד
                    03-5217080
                    03-5217151 (שלוחה 1)
                    היטל השבחה
                     

                    שים לב! אין אפשרות לפריסת תשלומים בהסדרת חובות לצורך קבלת אישור לטאבו.

                     

                     
                    קבלת האישור והארכת תוקפו 
                    '' 

                    לאחר הצגת אישורי תשלום לכל השוברים, יינתן האישור לרשם המקרקעין, איתו תוכל להמשיך את תהליך העברת הזכויות מול רשם המקרקעין. 
                    תוקף האישור הינו 6 חודשים ממועד הגשת הבקשה, בתנאי ששולמו מלוא התשלומים המגיעים לעירייה מאת בעל הנכס בגין הנכס לתקופה זו.

                    שים לב! ניתן לקבל העתק אישור לרשם המקרקעין בתשלום 46.9 (נכון לאוקטובר 2011)

                    מה עלי לעשות כדי להאריך את תוקף האישור?
                    ניתן להאריך את תוקף האישור ב-6 חודשים ולא יותר משנה ממועד האישור המקורי. 
                    להארכת תוקף האישור יש למלא שוב טופס בקשה ולציין את מספר הבקשה המקורי. האישור המחודש ימסר רק לאחר סילוק כל החובות עד ליום תוקף האישור. 15:00-08:00







                      השדות המסומנים ב- * הם שדות חובה *  שם מלא:

                     



                     

                    קלינגר התרי בניה, רשוי עסקים וייעוץ מוניציפאלי
                    בית שמאי 7, רמת גן
                    נייד: 3888813 - 052
                    טל': 03-6990132
                    פקס: 6990134 - 03
                    דוא"ל: klinger_b@bezeqint.net
                    www.klinger.co.il

                    דרג את התוכן:

                      פרופיל

                      benklinger
                      1. שלח הודעה
                      2. אוף ליין
                      3. אוף ליין

                      ארכיון

                      פיד RSS

                      הפעילות שלי