כותרות TheMarker >
    ';

    פיד RSS

    קלינגר רישוי עסקים והתרי בנייה

    הוצאת רישיון עסק,בקשות לשימוש חורג,היתרי בנייה ,זירוז הליכים בירוקרטיים,אדריכלות והנדסת מבנים.

    תכנים אחרונים

    0 תגובות   יום שני, 30/11/15, 13:48

    אושרה הצעת החוק לפיה תקוצר תקופת הפטור מתשלום ארנונה הניתן למבנים נטושים ומבנים שאינם ראויים למגורים, לתקופה של 3 שנים בלבד, שלאחריהם יחויבו הנכסים בארנונה לפי התעריף הפטור אוטומטי של 3 שנים ואחריו תשלום ארנונה לפי התעריף המקורי של הנכס. לאחר שבשבוע שעבר הודיע משרד הפנים כי לא יתמוך בהצעת החוק של ח"כ רועי פולקמן, שניתן לומר כי תעלה את הארנונה, הגיעו השניים לסיכום לפיו לא יהיו שינויים בנוגע לדירות רפאים, מה שהביא לאישורה של ההצעה היום.

     

    על פי החוק היום, ניתן פטור אוטומטי למשך 3 שנים, ולאחר מכן לשלם תשלום מזערי למשך חמש שנים נוספות לאחר שתי התקופות הללו, ניתן פטור מלא למשך תקופת בלתי מוגבלת לאותם נכסים שעומדים. כך בפועל אין לבעלי הנכסים שעומדים כאבן שאין לה הופכין בלב הערים, בזמן שמחירי הנדל"ן עולים ועולים בעקבות ההיצע הדל של הדירות. הצעת החוק שאושרה, אמורה להקטין את היקף הנכסים שאינם בשימוש, שעל פי נתונים שהגיעו לידי "כלכליסט" ופורסמו בשבוע שעבר רק בירושלים ישנם 415 אלף מ"ר נטושים, שאם היו מאוכלסים היו מגדילים את הכנסות העירייה שדורשת סיוע משר האוצר ב-32.6 מיליון שקל בשנה, ומוסיפים עוד כ-3,000 דירות חדשות. בתל אביב, ההערכות הן כי ישנם 400 אלף מ"ר נטושים שהיו יכולים להגדיל את הכנסות העירייה בכ-33 מיליון שקל ולהוסיף עוד 4000 דירות חדשות.

     

    הפטור הנדיב שניתן היום מתמרץ את בעלי הנכסים להמתין עם השמשת המבנים עד לשינוי ייעוד הקרקע, עליות מחירים, או כל סיבה אחרת שתאפשר להם להרוויח יותר כסף על אותו הנכס ששוכב באזורי הביקוש.  

     

    קלינגר היתרי בנייה, רישוי עסקים וייעוץ מוניציפאלי
     
    השירות בפריסה כלל ארצית
    טל': 03-6990132

    פקס: 6990134 - 03
    נייד- בן קלינגר 0523-888813
    www.klinger.co.il  

    דרג את התוכן:
      0 תגובות   יום שני, 23/11/15, 13:56

      הצעת החוק נדחתה ומבנים נטושים ימשיכו לקבל פטורים מארנונה

       

      מדובר במבנים שאינם ראויים למגורים, והפטור מארנונה מסתכם בהפסד של עשרות מיליוני שקלים בשנה. הצעת חוק שנועדה לחייב גבייה בתוך שלוש שנים נדחתה אתמול. משרד הפנים: "אנחנו לא נתמוך בהעלאת ארנונה לתושבים"

      עמרי מילמן

      23.11.15, 08:14   

      שר הפנים סילבן שלום אינו מעוניין, כך מסתמן, לבטל את הפטור מארנונה על מבנים נטושים שאינם ראויים למגורים. הצעת חוק של ח"כ רועי פולקמן מכולנו, שמבקשת לעשות זאת, עלתה אתמול בוועדת השרים לענייני חקיקה, ונדחתה לשבוע הבא. בשל התנגדותו של שלום, סביר שגם אז לא תעבור. מטרת ההצעה לבטל את העיוות בגביית הארנונה, שלפיו מבנים נטושים זוכים לפטורים ולתעריפים נמוכים - שגוררים הפסדים של עשרות מיליוני שקלים ואינם עוזרים לשוק הדיור הבוער.


       

       

      רק בירושלים יש 415 אלף מ"ר של מבנים נטושים, שלו היו מאוכלסים היו מגדילים את קופת העירייה ב־32.6 מיליון שקל בשנה - כך עולה מנתונים של תנועת התעוררות. בתל אביב ההערכות מדברות על כ־400 אלף מ"ר כאלה, שיכלו להכניס לעירייה עוד כ־33 מיליון שקל בשנה. אילו היו משתמשים בשטחים הללו כדי לבנות דירות חדשות, היה אפשר להוסיף עוד כ־3,000 דירות בירושלים ועוד כ־4,000 בתל אביב.

       

       צילום: עמית שעל

       

      מדובר בנכסים שכיום אי אפשר להתגורר בהם (דירות רפאים של תושבים זרים מקבלות סיווג אחר, ועליהן דווקא משלמים ארנונה), ועל פי החוק זוכים לפטור כמעט אוטומטי מארנונה לשלוש השנים הראשונות, ולאחר מכן להארכה של חמש שנים נוספות. רק אחרי שמונה שנים שבהן המבנה עומד ריק מתחילים בעלי הנכסים לשלם ארנונה, אך בתעריף הנמוך ביותר - בירושלים למשל מדובר בכ־60 אגורות למ"ר לשנה. לשם השוואה, מלונות משלמים בירושלים 112–138 שקל למ"ר לשנה, ומשרדים וחנויות משלמים 226–325 שקל.

       

       צילום: ערן יופי כהן

       

      נכסים אלו שייכים בעיקר לבעלי הון, שדבר אינו מונע מהם לזנוח אותם במשך שנים ולהמתין ליום שבו ישתלם להשקיע בהם שוב. כל עוד ערך הנכס עולה, והם גם מקבלים פטור מארנונה, אין להם כל תמריץ למכור את הנכס או לשפצו. הצעת החוק מקצרת את תקופת הפטור לשלוש שנים בלבד, ולאחר מכן דורשת תשלום ארנונה לפי הסיווג האחרון שקיבל הנכס. פולקמן: "זהו עיוות היסטורי. ביטול הפטור הוא צעד בדרך לפתרון כולל".

       

      סגן ראש עיריית ירושלים עופר ברקוביץ' אמר ל"כלכליסט" כי "אולי בתמיכת בעלי הון נדחתה הצעת החוק. אני מקווה שזו לא הדרך של שר הפנים למסמס אותה". ממשרד הפנים נמסר: "הצעת החוק מטילה ארנונה על תושבים. המשרד לא יתמוך בהטלה והעלאה של ארנונה על תושבים".

       



       

      קלינגר היתרי בנייה, רישוי עסקים וייעוץ מוניציפאלי
       
      השירות בפריסה כלל ארצית
      טל': 03-6990132

      פקס: 6990134 - 03
      נייד- בן קלינגר 0523-888813
      www.klinger.co.il
          

          

      דרג את התוכן:
        0 תגובות   יום רביעי, 21/10/15, 16:07
        נכס נטוש או הרוס: האם הוא יחויב בארנונה?
        ב-2016 יטילו הרשויות המקומיות ארנונה על נכסים הרוסים או נטושים, במטרה לתמרץ את חידושם. איזה נכסים יחויבו ומדוע התעריף כה גבוה?

        החל משנת 2016 יחלו הרשויות המקומיות להטיל חיובי ארנונה גם על נכסים הרוסים או נטושים, אשר ניצלו את מלוא תקופת 3 שנים של הפטור. באוגוסט 2012 פורסם תיקון לסעיף 330 לפקודת העיריות, אשר עוסק במתן פטור בארנונה לנכסים שאינם ראויים לשימוש. במסגרתו, החל מינואר 2013 הוגבל הפטור לנכס שאינו ראוי לשימוש לתקופה של עד 3 שנים.

         

         

         

        בתום תקופת הפטור, כפי שנקבע בתיקון לחוק, הנכס יחויב בארנונה חרף מצבו, בתעריף המזערי הקבוע בתקנות ההסדרים במשק המדינה (לפי השימוש האחרון שנעשה בו) למשך 5 השנים הבאות. בתום תקופת החיוב, וככל שלא חל שינוי במצבו של הנכס, יינתן שוב הפטור מארנונה.

         

        לגבי נכסים אשר היו פטורים מארנונה במשך 12 שנים שקדמו ליום תחילה (1.1.2013) תקופת "הגרייס" (תקופת המתנה עד החיוב) היא שנתיים בלבד. כלומר, נכסים שזכו החל משנת 2013 לפטור מארנונה משום שאינם ראויים לשימוש, יידרשו עתה לשלם ארנונה הואיל ותמה תקופת 3 שנות הפטור.

         

        מטרת המחוקק שעמדה בבסיס התיקון הייתה לתמרץ בעלי נכסים שאינם ראויים לשימוש לשפצם ולהחזירם לשוק. ניתן לחלק את הנכסים שאינם ראויים לשימוש ל-3 קטגוריות: נכסים הרוסים במשך שנים רבות שאין כדאיות כלכלית לשפצם; נכסים שעוברים תהליך שיפוץ מסיבי; ונכסים שנוצרה בהם בעיה תכנונית או כשל שוק ואינם מאפשרים את השימוש בהם.

         

        למעשה, התיקון לחוק גורף לכל הנכסים שאינם ראויים לשימוש ואינו מבחין בין נכסים הרוסים עליהם חלות תוכניות שונות שיכולות ליצור השבחה ומצדיקות במידה מסוימת תשלום ארנונה; לבין נכסים הרוסים שלא חלה עליהם כל תוכנית תכנונית. אף אין התייחסות למצב בו הנכס ההרוס נחשב כמפגע תברואתי או חברתי (מאורות פשע וסמים), או נכס שיש כנגדו צו הריסה.

         

        התיקון אימץ את עמדת הרשויות המקומיות לצמצום תקופת הפטור, ונקבע מנגנון פיצוי לרשויות המקומיות למשך 5 שנים בתום תקופת הפטור, בגין אובדן הכנסה מארנונה בתקופה זו. והנה אנו ברבע האחרון של שנת 2015 על סף שנת 2016, השנה בה פג תוקפו של הפטור ושנות החיוב קרבות.

         

        ב-2016 יטילו הרשויות המקומיות ארנונה על נכסים הרוסים או נטושים, במטרה לתמרץ את חידושם. איזה נכסים יחויבו ומדוע התעריף כה גבוה?
            
        ב-2016 יטילו הרשויות המקומיות ארנונה על נכסים הרוסים או נטושים, במטרה לתמרץ את חידושם. איזה נכסים יחויבו ומדוע התעריף כה גבוה?
          
        קלינגר היתרי בנייה, רישוי עסקים וייעוץ מוניציפאלי
         
        השירות בפריסה כלל ארצית
        טל': 03-6990132

        פקס: 6990134 - 03
        נייד- בן קלינגר 0523-888813
        www.klinger.co.il

        דרג את התוכן:
          0 תגובות   יום שני, 17/8/15, 15:14

          פטור מארנונה ליצרני חשמל מאנרגיה סולארית
          הפטור הוא למתקנים על גגות בתים או על הקרקע עד שטח של 200 מ"ר. לשטחים גדולים יותר הארנונה תהיה נמוכה. מטרת התקנות הן להפעיל לחץ על משרדי האוצר והגנת הסביבה לפעול בנושא

          בשורה טובה למייצרי אנרגיה ממקורות מתחדשים: ועדת הכספים אישרה היום (א') תקנות שמעניקות בפועל פטור מארנונה לבעלים פרטיים של מתקנים סולאריים להפקת חשמל לתצרוכת ביתית. הפטור הוא למתקנים על גגות בתים או על הקרקע עד שטח של 200 מ"ר. האישור ניתן בצעד חסר תקדים לתקנות שטרם הונחו בפועל על שולחן הוועדה. הן אמנם נוסחו במשרדי הגנת הסביבה והאוצר, אבל השרים טרם חתמו עליהן.

           

           

          לכן, יו"ר הוועדה ח"כ משה גפני (יהדות התורה) יזם והוביל את המהלך, בתמיכתה והמרצתה של מנכ"לית משרד הפנים, כדי לייצר לחץ ציבורי על השרים להסדרה סופית של הנושא. האישור הלא פורמלי ניתן לנוסח שגובש ב-2010 ועודכן בשבוע שעבר בשיחות שקיים גפני מאחורי הקלעים עם המנכ"לית. גפני תקף את שני המשרדים שלדבריו "גוררים רגליים" כחמש שנים ולא משלימים את המלאכה.

          היתרים למערכות סולאריות ליצור חשמל

           
           

          כיצד ניתן להשיג היתר בנייה להתקנת פאנלים סולארים? על כך בעמוד זה

          חוזר מנכ"ל משרד הפנים 6/2009

          ב' באייר תשס"ט 26 באפריל 2009

           

          דברי הסבר לתקנות היתר לעבודה מצומצמת בדבר טכנולוגיית פוטו – וולטאית

           

           

           

          בעקבות החלטת הממשלה מיום 20/2/2008 בדבר התייעלות אנרגטית, הוקמה ועדת מנכ"לים לקביעת תוכנית ליישום ההחלטה.  במסגרת המלצות הביניים של ועדת המנכ"לים, הומלץ כי משרד הפנים, בהתייעצות עם משרד התשתיות והמשרד להגנת הסביבה, יגבש הקלות רגולטוריות לעידוד בנית מבנים מודעי אנרגיה עבור מתקנים המיועדים לאפשר ניצול יעיל של אנרגיה.  ההקלות יתייחסו לנושאים כגון זירוז הליכי תכנון וטיפול בהיתרי בנייה, פטורים מאגרות וכו'.

           

          ב- 1/7/2008 נכנס לתוקפו הסדר של רשות החשמל לייצור חשמל לצריכה עצמית ולהעברת עודפים לרשת באמצעות מתקנים קטנים בטכנולוגיה פוטו-וולטאית.  זאת, במסגרת השגת יעדי הממשלה לקידום ועידוד השימוש באנרגיה מתחדשת במשק החשמל הישראלי.

           

          הסדר זה מיועד לצרכני חשמל בעלי מתקנים פוטו-וולטאיים המשמשים לצריכתם העצמית.

           

          ההסדר יחול הן על צרכני מתח נמוך והן על צרכני מתח גבוה, אולם קיימת מגבלת הספק:  לצרכנים בתעריף ביתי למגורים, יותרו מתקנים בהספק מותקן בודד שלא יעלה על 15 קילו-ואט לצרכנים אחרים, יותרו מיתקנים בהספק מותקן שלא יעלה על 50 קילו-ואט.

           

          תנאי ההסדר האמור תקפים עד להשגת 50 מגה-ואט במצטבר בפריסה ארצית, או עד לסוף שנת 2014 לפי המוקדם מביניהם, כאשר תעריפי רכישת עודפי החשמל משתכנים מעת לעת .

          כדי לבחון את האפשרות להקל ולקצר את הליכי אישור המתקנים האמורים, המליצה המועצה הארצית בישיבתה מיום 6/1/09 על מתכונת הרישוי המוצעת בתקנות הנדונות.

           

          על פי התקנות המוצעות, הליך רישוי מתקנים פוטו-וולטאיים על גג מבנה קיים יהיה באמצעות הגשת בקשה להיתר לעבודה מצומצמת. בדומה להליך הרישוי הנדרש לדוד שמש.  הנחת היסוד בבסיס התקנות היא כי מתקנים אלה,  המשמשים לצריכה עצמית, דומים בחזותם למערכת הקולטים של דוד שמש, וכי לוחות אלה מותקנים על גג המבנה.   במידה שמדובר בגג משופע, מונחים הלוחות ישירות ובצמוד לגג: במידה שמדובר בגג שטוח, מונחים הלוחות בצמוד לגג באופן שאיננו בולט מהמעקה.

           

          לבקשה להתקנת מתקן פוטו-וולטאי יש לצרף תוכנית גג, חזיתות, חישובים סטטיים ואישור בכתב של מהנדס חשמל מוסמך בדבר התנאים להתקנת המתקן הפוטו-וולטאי, ולפי דרישת מהנדס הוועדה המקומית – גם מסמכים לעניין מניעת סינוור הנובע מהמתקן האמור.

           

          בנוסף, מאפשרות התקנות להעביר את הבקשה למסלול הליך הרישוי הרגיל מטעמים מיוחדים.  יצויין כי תקנות אלה אינן חלות על בקשה להיתר להתקנת מתקנים פוטו-ווטלאיים על גג מבנה המיועד לשימוש .

           

          התקנות הומלצו לחתימת שר הפנים במליאת המועצה הארצית לתכנון ולבנייה בישיבתה מיום 6 בינואר 2009. 

           

           

          חוזר מנכ"ל משרד הפנים 6/2009

          ב' באייר תשס"ט 26 באפריל 2009

           

          תקנות התכנון והבניה (היתר לעבודה מצומצמת) (לתיקון), התשס"ט – 2009

           

           

          בתוקף סמכותי לפי סעיף 265 לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה – 1965 (להלן – החוק), ולאחר התייעצות עם המועצה הארצית לתכנון ולבנייה, אני מתקין תקנות אלה:

           

          תיקון תקנה1  

          1.         בתקנה 1 לתקנות התכנון והבניה (היתר לעבודה מצומצמת) התשס"ג – 2003 (להלן התקנות העיקריות).

          1)         ההגדרה "היתר" יבוא:

          "חישובים סטטיים" – כהגדרתם בתקנות הבניה.

          2)         אחרי ההגדרה "מחסן טרומי פריק" יבוא:

          "מיתקן פוטו-ווטלאי" – מערכת לייצור חשמל לצריכה עצמית והזרמת עודפים לרשת החשמל, הממירה ישירות אנרגיה סולרית לאנרגיה חשמלית".

          תיקון תקנה 2  בתקנה 2 לתקנות העיקריות -

           

          תיקון תקנה 2 בתקנה 2 לתקנות העיקריות -

          1)   במקום פסקה (3) יבוא "(3) הצבת קולטים ודוד שמש":

          2)         בסופה יבוא:

          )"14)  התקנת מיתקן פוטו-וולטאי על גג מבנה קיים".

           

          תיקון תקנה 3

          3.         בתקנה 3 (א) לתקנות – העיקריות, אחרי המילים "הוגשה בקשה להיתר" יבוא "להתקנת מיתקן פוטו – וולטאי או".

           

          תיקון תקנה 4

          4.         בתקנה 4 לתקנות העיקריות, בסופה יבוא:

                      "(7) לבקשה להתקנת מיתקן פוטו-וולטאי – צירף תנית גג, חזיתות, חישובים סטטיים ואישור בכתב של מהנדס חשמל מוסמך בדבר התנאים להתקנת המיתקן הפוטו-וולטאי, ולפי דרישת המהנדס גם מסמכים לעניין סינוור הנובע מהמיתקן האמור".

           

          תיקון תקנה 5

          5.         1)  בתקנה 5 לתקנות העיקריות, אחרי סעיף קטן (א) יבוא:

            "(א)1 – בגג משופע – המיתקן מונח בצמוד לגג, ככל הניתן, ובכיוון שיפוע הגג,   

            בגג שטוח – המיתקן אינו בולט ממעקה הגג.

          2)  על גג המבנה נותר מקום להתקנת כל המיתקנים האחרים הנחוצים על גג         

               המבנה, לרבות מערכת סולרית לאספקת מים חמים כנדרש בתקנות הבניה".

           

          6.         תחילת של תקנות אלה 30 ימים מיום פרסומן.

           

          _____________ התשס"ט    2009 )

           

                                                                                                                     

           
           
          קלינגר היתרי בנייה, רישוי עסקים וייעוץ מוניציפאלי
           
          השירות בפריסה כלל ארצית
          טל': 03-6990132

          פקס: 6990134 - 03
          נייד- בן קלינגר 0523-888813
          www.klinger.co.il
              

           

          ''
          ''

          מתוך יוטיוב

          איך מייצרים פאנלים סולארים

          ''''
             

           

          המשרדים התלבטו בין הצורך המשפטי לחייב את המתקנים בארנונה לבין שיעוריה. גפני ערך בירור משפטי שהעלה כי אין מגבלה על התעריפים, כך שאפילו ארנונה בסך שקל אחד תענה

           על החובה המשפטית ומצד שני לא תרתיע בעלי נכסים מלכסות במתקנים הסולאריים את גגות הבתים העירוניים ושטחי קרקע בישובים כפריים. לפיכך נקבע כי מעל לתקרת הפטור (200 מ"ר) הארנונה תהיה בשיעורים סמליים.

           

          לפיכך במערכות סולאריות הממוקמות על גגות בתים, התעריפים שמעל 200 מ"ר למתקן יהיו בסדר גודל של אגורות. עד שטח של 1 דונם 0.06 עד 0.6 שקל; לכל מ"ר בין 1-2 דונם: 0.03 עד 0.3 שקל; ומעל 2 דונם 0.015 עד 0.15 שקל. למערכות על הקרקע ישלמו לכל היותר שקלים ספורים למ"ר: עד 10 דונם 0.24 עד 2.4 שקל; מעל 10 דונם עד 300 דונם 0.12 עד 1.2 שקל; בין 300 עד 750 דונם 0.06 עד 0.6 שקל; ומעל 750 דונם 0.03 שקל ועד 0.3 שקל למ"ר.

           

          פאנלים סולארים בכרמיאל, שהעירייה דרשה עליהם ארנונה גבוהה (באדיבות חברת ירוק אנרגיה מהטבע)
          פאנלים סולארים בכרמיאל, שהעירייה דרשה עליהם ארנונה גבוהה(באדיבות חברת ירוק אנרגיה מהטבע)

           

          גפני התרעם על איטיות משרדי הממשלה: "אי הסדרת הארנונה, יוצרת חוסר ודאות בקרב יזמים פרטיים ועסקיים ומונעת בפועל, הקמת מערכות להפקת אנרגיות חלופיות, שהן גם חסכוניות יותר וגם מזהמות פחות. טיפולן בנושא מתגלגל יותר מחמש שנים, למרות שכולם מסכימים על חשיבות ההסדרה".

           

          ח"כ מיקי רוזנטל (המחנה הציוני) הציע לקבוע אפילו ארנונה שלילית - כמו מס ההכנסה השלילי. הנוסח שהציע גפני אושר פה אחד.

           

          גפני אמר בסיכום, "גם אם אין עדיין תוקף משפטי לאישור התקנות, יש להחלטת הוועדה חשיבות ציבורית, באמירה שזה מה שוועדת הכספים דורשת ולכן יש לזה גם השלכה חיובית מבחינת בג"ץ, מאחר שהוועדה בעצם הקדימה את המאוחר ואישרה את התקנות אחרי שדנה בהן כבר שלוש פעמים, אפילו בראשותי בכנסת שלפני הקודמת, ואף הביעה עמדה ברורה בנושא".

           

          דרג את התוכן:
            2 תגובות   יום חמישי, 18/6/15, 14:37

            מהלך תביעה שהגישה מועצה אזורית כנגד בעל משק לתשלום חוב ארנונה של שנים, התגלה כי במשך תקופה ארוכה היא לא העניקה לו פטורים שהוא זכאי להם כנכה צה"ל, ואף לא ערכה חישוב מפורט לגבי אופן חישוב החוב. בית המשפט מתח ביקורת על התנהלותה וקבע שאינה רשאית לגבות את החוב

             

            מועצה אזורית עתרה לבית המשפט בבקשה לחייב בעל משק במושב בתשלום ארנונה שלא שולמה בין השנים 2010-2002. הנתבע טען מנגד כי שילם ארנונה ביתר במשך שנים עקב אי קבלת פטור והנחות שהיה זכאי להם בשל היותו נכה צה"ל, ולכן יש לקזז את החוב. ביום ו' קבע בית משפט השלום באשקלון כי המועצה לא הוכיחה שהנתבע קיבל את מלוא ההנחות שהיה צריך לקבל במשך השנים, ודחה את תביעתה, אך עם זאת קבע כי הנתבע אינו זכאי עוד שלא לשלם ארנונה מעתה והלאה. לבסוף המועצה חויבה בהוצאות הנתבע בסך של 15 אלף שקלים.


            במסגרת התביעה עתרה המועצה לתשלום 46 אלף שקלים בגין חוב הארנונה עד שנת 2005, ו-60 אלף שקלים נוספים עבור החוב שנוצר עד שנת 2010.


            הנתבע טען מנגד כי זכותו לקזז את החוב מהתשלומים ששילם ביתר משנת 1983, מכיוון שחויב בניגוד לחוק המעניק לו פטור של 75% על תשלומי הארנונה כנכה צה"ל. כמו כן טען שתשלום הארנונה אינו מבוסס על כך שבמשקו מעובדת חלקה של חמישה דונמים בלבד, וכי החל משנת 2006 בית המגורים בחלקה מושכר לדיירים, וכי הוא עדכן את המועצה על שינוי המחזיקים בנכס.


            בית המשפט: ניסוח אופן חישוב חוב הארנונה על ידי המועצה הוא מחדל הגובל בזלזול בבית המשפט


            בפתח הדיון מתח השופט ביקורת חריפה על אופן ניסוח התביעה שהגישה המועצה, אשר גובלת לדבריו בזלזול בבית המשפט. סכום החוב שצוין שם נסמך על טבלה שנערה בכתב יד, ללא חותמת הגזבר ומבלי שיהיה ברור איך נערך חישוב הארנונה ועל אילו נכסים בדיוק היא הוטלה. מדובר במחדל שניתנה למועצה האפשרות לתקנו, אך היא לא עשתה זאת.


            השופט ציין כי לאור האפשרות שניתנה לרשות לתקן את חישוביה, הוא ציפה לראות פירוט ואסמכתאות על אופן החישוב, אולם גילה כי לא צורפו ראיות מספיקות להוכחת שיעור החוב והוצגו תדפיסים חלקיים בלבד, אשר לא ברור מהם על איזה חלק מהמשק הוטלה הארנונה.


            לטעמו של השופט, היעדר הפירוט בדבר חישוב החוב משקף היטב את התנהלותה הרשלנית של המועצה מול בעל המשק במשך השנים, והוא קבע כי יש צדק מסוים בטענתו של הנתבע כי חדל לשלם את הארנונה בשנת 1991 לאחר שלא קיבל את פירוט אופן החיוב כנדרש.


            השופט המשיך והוסיף כי הימנעות הרשות השלטונית מעריכת תחשיב מפורט, והשימוש שהיא עושה במונחים עמומים לגבי חיוב הארנונה, מעלים תמונה עגומה, והיא אף לא הצליחה להוכיח כי השיבה לנתבע את כל הזיכויים שנשללו ממנו במשך תקופה ארוכה.


            מנגד, השופט קבע כי למרות זאת, לא ניתן לקבל את טענת הנתבע לקיזוז החוב כנגד תשלום היתר של הארנונה, מהסיבה שהוא ערך את חישוביו על בסיס המסמכים החלקיים שהיו ברשותו ולכן הם אינם מבוססים או מפורטים בצורה מספקת.

             

             


            לנוכח מסקנות אלה, דחה השופטת את תביעת המועצה אך עם זאת קבע כי הנתבע לא יוכל יותר שלא לשלם את הארנונה מכוח טענת הקיזוז שהציג. המועצה חויבה בהוצאות הנתבע בסך של 15 אלף שקלים.


            תא"מ 45642-08-10                  תא"ק  987/06

             1308-01-13תא"מ

             

             

             
            קלינגר היתרי בנייה, רישוי עסקים וייעוץ מוניציפאלי
             

            השירות בפריסה כלל ארצית
            טל': 03-6990132

            פקס: 6990134 - 03
            נייד- בן קלינגר 0523-888813
            www.klinger.co.il

             

            דרג את התוכן:
              1 תגובות   יום שלישי, 24/2/15, 17:55

              שר הפנים הבא לא יוכל להתעלם יותר מרפורמה בארנונה

               

              באיחור של שלוש שנים הוגשו מסקנות ועדת ברזילי לרפורמה בארנונה לשר הפנים גלעד ארדן מה שיחייב את השר הבא לנקוט עמדה: אישור או דחייה

              עמרי מילמן

              24.02.15, 06:52

                  

              שבע שנים אחרי שקמה, ושלוש שנים אחרי שהגישה את המלצותיה הראשוניות שלא נבחנו, ביקש בשבוע שעבר שר הפנים גלעד ארדן לקבל לידיו את המלצות ועדת ברזלי לבחינת שיטת הארנונה בישראל. הוועדה, שהוקמה ב־2008 על ידי שר הפנים דאז רוני בר־און, ושבראשה עמד מי שהיה היועץ המשפטי של נציבות מס הכנסה עו"ד אודי ברזלי, נועדה לבחון רפורמה בארנונה ולהסדיר את הנושא ברמת ההנחות, חישובי השטחים, הסיווגים וכל יתר העיוותים בשיטה. בפועל, הוועדה התמקדה בעיקר בהמלצות לשיפור השיטה הקיימת, אך הציעה עוד שתי אלטרנטיבות: ביטול הארנונה והעלאת המע"מ ב־2% (כל 1% מע"מ מוערך ב־4.5 מיליארד שקל) כדי לממן את הוצאות הרשויות המקומיות, ושינוי שיטת החיוב מחישוב לפי מ"ר לחישוב לפי שווי הנכס.


               

              קורות חייה של הוועדה, שמלבד עו"ד ברזלי היו חברים בה גם נציגים ממשרדי ממשלה כמו הפנים והאוצר וכמה ראשי רשויות, עגומים, ומלמדים על הבעיה הנפוצה, שהקמת ועדות ציבוריות נועדה בעיקר להראות כי השר מטפל כביכול בבעיה, אך בפועל זו דרך יעילה למרוח את הציבור. הוועדה עבדה באטיות והגישה המלצות רק כעבור ארבע שנים, ב־2012, לשר הפנים דאז מאיר שטרית. אלא ששטרית לא קידם את הנושא, וגם השרים אחריו לא רצו לבחון את התוצאות, בין היתר כנראה בגלל הקושי הפוליטי להביא לשינוי בסדר גודל כזה מול הרשויות המקומיות. יש לציין שב־2011 הקים שר הפנים הקודם לשטרית, אלי ישי, את ועדת קהת. זו הגישה המלצות, אך האוצר לא תמך בהן משום שהן לא גובו במציאת מקורות מימון.

               

              חשוב לציין שארדן, שביקש את טיוטת המלצות, לא יוכל לקבל החלטה. מי שיקבל את ההמלצות הסופיות ויצטרך לקבל החלטות ולנהל מאבק מול ראשי רשויות או משרדי ממשלה יהיה שר הפנים הבא. אך אם עד עכשיו שרי הפנים יכלו להחביא את חוסר העשייה שלהם בכך שההמלצות לא הוגשו, ארדן למעשה מחייב את שר הפנים הבא לנקוט עמדה.

               

              קלינגר היתרי בנייה, רישוי עסקים וייעוץ מוניציפאלי.
              השירות בפריסה כלל ארצית
              טל': 03-6990132
              פקס: 6990134 - 03

              נייד- בן קלינגר:  0523-888813

              www.klinger.co.il

               



               

              ההצעה הרדיקלית ביותר היא גם המועדפת על האוצר

               

              ההצעה הראשונה, ביטול הארנונה והעלאת המע"מ, היא המועדפת על האוצר. היא כרוכה בצמצום מנגנונים מסורבלים של חברות גבייה, מקטינה את החיכוך של התושבים עם הרשויות ומבטלת את עול הניירת שאלו נדרשים להביא, ואת הזמן שנדרש לתהליך. ההצעה גם פותרת את בעיית אי־השוויון בין רשויות חזקות לחלשות ומאפשרת חלוקה צודקת יותר של תקציבים. גם ראש הוועדה ברזלי רואה באפשרות זו את הפתרון הטוב. עם זאת, צריך לזכור שמע"מ הוא מס רגרסיבי, שפוגע יותר בחלשים שכן ככל שחלק גדול יותר מההכנסה מוקדש לצריכה, כך עול המע"מ ביחס להכנסה גבוה יותר. לדברי ברזלי, "אמנם מע"מ הוא מס רגרסיבי, אך הארנונה כיום רגרסיבית בהרבה ופוגעת בעיקר בשכבות החלשות, כך שבכל זאת מדובר בפתרון עדיף על השיטה הקיימת".

               

              לשר האוצר המנגנון הקיים נוח. הוא מאפשר לו לא להעלות מסים שזוכים לביקורת ציבורית כמו מע"מ או מס הכנסה, ובמקום זאת לאשר העלאה חריגה בארנונה לרשויות כדי שלא יצטרך לממנן מתקציב המדינה. ההליך הסבוך מוסתר מעיני הציבור. ראשי השלטון המקומי יתנגדו להצעה זו, שנוגסת בסמכותם ושוללת מהם עצמאות תקציבית. יש גם לזכור שהגדלת המע"מ ב־2%, שצפויה להכניס למדינה כ־9–10 מיליארד שקל בשנה, תשפיע על היקף ואופי הצריכה של הציבור, דברים שיש להביא בחשבון ונבחנים בוועדה.

               

              ראש הוועדה עו ראש הוועדה עו"ד אודי ברזלי צילום: אוראל כהן

               

              התוכניות האחרות קלות יותר להעברה, אך קשות לביצוע

               

              האלטרנטיבה השנייה של שינוי שיטת החיוב קלה יותר פוליטית, אך מסובכת מבחינת יישום. על פי ההצעה, ייקבעו כמה מדרגות לשווי הנכס שבכל אחת מהן ישלם בעל הנכס תעריף שונה. מדובר בשיטה "הוגנת" מזו הנהוגה היום. שיטה זו תדרוש לא רק בחינה חד־פעמית של שווי הנכסים אלא בחינה שוטפת ומתעדכנת על שווי רלבנטי בשכונות מסוימות. חלק מראשי רשויות כבר הביעו תמיכה במהלך, שנהוג במדינות שונות. אך ההערכות מעבודת הוועדה הן כי יש רתיעה בישראל מלבצע עבודת שמאות כה רחבה על הרבה נכסים.

               

              האלטרנטיבה השלישית אולי הכי קלה ליישום מבחינה פוליטית, אך לא תהיה פשוטה לביצוע. מדובר בהאחדה של שיטות חישוב השטחים (כל רשות כיום מחשבת אחרת ברוטו ונטו) ושל הסיווגים (למשל, סטודיו שמועברים בו שיעורים, מוגדר באופן שונה לצורך תשלום ארנונה ברשויות שונות). צעד הכרחי נוסף שיצטרך לקרות, אם יחליטו לתקן את השיטה הקיימת, הוא הגברת השקיפות בכל הנוגע להעלאות חריגות ואישורים, הן מצד משרד הפנים והן מצד הרשויות, מה שיבטל את המסלול הכמעט חופשי שיש לאלו לקבל אישורים חריגים. זוהי האלטרנטיבה המועדפת על משרד הפנים, שחושש מזעזוע גדול אם רפורמה ארצית - במיוחד כזו שתבטל את מס הארנונה - תאושר.

               

              מהאוצר נמסר בתגובה כי "לאור הכשלים במדיניות הארנונה הנוכחית מבצע המשרד בחינה בנושא, כדי להמליץ לממשלה על רפורמה שתשפר באופן משמעותי את המנגנון". ממרכז השלטון המקומי נמסר כי "המרכז התריע בפני הממשלה על העיוותים בשיטת הארנונה. מסקנות ועדת ברזלי מעולם לא הוגשו למרכז ונשמח שיוגשו אחרי כל כך הרבה שנים, כדי שנוכל להתייחס אליהן".

               

              מרשות המסים נמסר בנוגע לאפשרות העלאת המע"מ: "נקבל את המלצות הוועדה, נלמד אותן ונעביר התייחסותנו".

               

              קלינגר היתרי בנייה, רישוי עסקים וייעוץ מוניציפאלי.
              השירות בפריסה כלל ארצית
              טל': 03-6990132
              פקס: 6990134 - 03

              נייד- בן קלינגר:  0523-888813

              www.klinger.co.il

               

              דרג את התוכן:
                1 תגובות   יום ראשון, 16/2/14, 08:17

                מלאכה זעירה - ארנונה גבוהה

                 

                החלטות שרירותיות של הרשויות מייקרות את סיווגי הארנונה לעסקים שלא בצדק. מהו מרכז הכובד של הפעילות העסקית לצורך קביעת סיווג הארנונה וכיצד מוכיחים אותו?

                טל קדש


                ברמת החיל בתל אביב פועל בית מלאכה ומרכז פיתוח טכנולוגי לייצור נורות וגופי תאורה, שמועסקים בו 12 עובדים, ביניהם מהנדסים בתחומי הפיזיקה, החשמל והאלקטרוניקה, עובדי ייצור ומנהלת חשבונות. העירייה החליטה לסווג את כל שטח הנכס, כ- 184 מ"ר, כשטח מסחרי בטענה שבמקום מוגדר שטח תצוגה גדול, המשמש גם למכירה ולשיווק המוצרים. בית המלאכה ערער, כמובן, על החיוב הגבוה וטען שסיווגו צריך להיות בית מלאכה ותעשייה.

                המשמעות הכלכלית ברורה: סיווג נכס כ"תעשייה ובית מלאכה" מזכה בתעריף ארנונה מוזל, המצטבר לאורך שנים לסכומים משמעותיים. התעריף השנתי לסיווג "בית מלאכה" בגודל 200 מ"ר בתל אביב, לדוגמא, עומד על 151 שקל למ"ר, בעוד התעריף השנתי של נכס שמסווג כ"מסחר ושירותים" נע בין 250 שקל למ"ר ל- 350 שקל למ"ר. גם התעריפים בערים אחרות נהנים מיחס דומה לטובת הסיווג "בתי מלאכה".

                 

                בית עסק (ארכיון)בית עסק (ארכיון)צילום: כרמית פלר

                 

                ארנונה על פי מרכז הכובד

                 

                ההקלה בארנונה לה זוכים בתי מלאכה נעוצה בנימוק סוציאלי: מתח הרווחים של בתי המלאכה נחשב באופן מסורתי לנמוך. בתי המלאכה היו, מטבעם, מקומות פשוטים ונעדרי תחכום, עד שהתפתחות טכנולוגיה הביאה לכך שידיים עובדות הוחלפו במחשבים ומכונות גדולות הוחלפו ברכיבים אלקטרונים זעירים. כך הצטמצמו גם שטחי העבודה הגדולים שהיו נחלתם המסורתית של בתי המלאכה. עם זאת, כדאי תמיד להעדיף סיווג של "בית מלאכה" על פני סיווג כדוגמת "שירותים" או "בנין שאינו מגורים".

                 

                האבחנה בין סיווג "בית מלאכה ותעשיה" לבין סיווג "מסחר ושירותים" תתבצע לרוב על פי מבחני עזר שונים שנקבעו בפסיקה. הפיכת חומרי גלם למוצרים תיחשב לפעילות יצרנית, למשל, רק אם המוצרים מיועדים לציבור הרחב, ולא אם יוצרו בהזמנה מיוחדת ופרטית. מבחנים אלה נועדו גם לסייע לבחון את מרכז הכובד של פעילות העסק.

                 

                חובת ההוכחה

                 

                אותו בית מלאכה תל אביבי לייצור נורות וגופי תאורה ערער על הסיווג היקר שהעניקה לו עיריית תל אביב וטען כי מתקיימת בו פעילות שיווקית מצומצמת בלבד. בית המשפט לעניינים מנהליים בת"א קיבל את הערעור ופסק שהוכח שפעולות השיווק מבוצעות על ידי שני עובדים מתוך ה-12 והם טפלים לפעילות העיקרית. מרכז הכובד נטה בבירור לכיוון הייצור ולא לכיוון של שיווק ומכירות, ועל כן סווג העסק כולו כבית מלאכה ותעשייה. העירייה חויבה גם בהוצאות המערערת בסך 30 אלף שקל, כיוון שהחלטת ועדת הערר שנשענה על דו"ח ביקורת העסק חטאה באופן מובהק למהות הפעילות שבוצעה בנכס ולראיות שהוצגו בפניה.

                 

                פעילות שולית של שיווק ואחסנה אינה מצדיקה את שינוי הסיווג ל"מסחר ושירותים". גם נגרים וחייטים עוסקים, כחלק מעבודתם, בפעילות שיווקית. גם הם, כמו בתי מלאכה אחרים, כדוגמת עסקים לעיצוב וייצור אופנה, צריכים להוכיח שמרכז הכובד של פעילותם נוטה יותר לכיוון הייצור, על אף שבסופו של יום משווקת תוצרתם לסיטונאים או קמעונאיים במטרה להרוויח כסף.

                 

                שיטת החלוקה

                 

                מאידך, כאשר פעולות השיווק והמכירה בבית העסק בולטות לעין, כדוגמת שטחי תצוגה או עמדת המתנה ללקוחות, מומלץ לבצע הפרדה בין חלקיו השונים של הנכס ולקרוא למודד או מפקח מטעם העירייה, על מנת שיתרשם מהפעילות ויאפשר לעסק ליהנות, לפחות, מתעריף נמוך על השטח המוקדש לייצור ותעשייה. לדעתי, במקרים של פעולות שונות המבוצעות באגפים שונים של העסק, מן הראוי לסווג כל שטח בנפרד, בהתאם הפעילות המתבצעת בו.

                 

                חשוב לציין, שבשנת 2006 תיקנה עיריית תל אביב את צו הארנונה שלה, באופן שהסיווג "בתי מלאכה, מפעלי תעשייה" אינו כולל עוד את מימד ה"ייצור". כך, בתי עסק רבים, שאינם יצרניים במובן הקלאסי של המילה, יכולים אף הם לחסות בצלו של סיווג בית מלאכה ותעשייה.

                 

                המאמר באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין

                 

                * הכותב הוא עו"ד העוסק במיסוי עירוני.

                **המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמור.

                 

                 

                קלינגר היתרי בנייה, רישוי עסקים וייעוץ מוניציפאלי
                השירות בפריסה כלל ארצית
                טל': 03-6990132
                פקס: 6990134 - 03

                נייד- בן קלינגר 0523-888813

                www.klinger.co.il

                 

                דרג את התוכן:
                  1 תגובות   יום שישי , 27/12/13, 02:07

                  הפחתת מיסים וארנונה

                   
                   
                   

                  במקרים רבים ניתן להפחית את נטל המס. מחלקת הפחתת מיסים וארנונה בקלינגר תשמח לסייע לכם לעשות זאת 

                  צור קשר

                   

                  עקב המיתון הקשה הפוקד אותנו, מתקשים רבים מבעלי עסקים לעמוד בתשלומי המסים השונים, ולצערנו, עסקים אלו נסגרים. המחוקק נתן את דעתו על כך בצורת מתן אפשרות להגשת בקשה מיוחדת להפחתה בנטל המס, או במקרים מיוחדים אף למחיקת התשלום ברשויות מסוימות, כגון עיריית תל אביב. ישנן ועדות שיש בסמכותן להפחית את גובה המסים וההיטלים "עקב" מצב חומרי.
                  משרד קלינגר היתרי בנייה, רישוי עסקים וייעוץ מוניציפלי מתמחה במתן סיוע למתאימים בהכנת בקשה מסודרת, הגשתה וזירוזה בסבך המערכת הבירוקרטית.

                  המשרד מסייע גם בעיכוב הליכי גבייה מנהלית (עיקולים) הננקטים על ידי הרשויות המקומיות גם כאמצעי לחץ על נישומים. למשרד נזקפות הפחתות משמעותיות ביותר, גם לגבי שנות מס קודמות והן לגבי שנות מס נוכחיות ועתידות. בנוסף, המשרד מטפל בהפחתת היטל השבחה, מס שבח, אגרות בנייה, טיפול וזירוז בקשות לפטורים זירוז שומות ואישורים להעברה בטאבו.

                    תחומי טיפול נוספים בתחום הקלת נטל הארנונה
                  • פטור מארנונה לנכס ריק
                  • פטור מארנונה לנכס שאינו ראוי לשימוש
                  • פטור בגין בנייה ושיפוצים
                  • שינוי ייעוד הנכס
                  • הקלות בארנונה לאוכלוסיות שונות:
                    - אזרחים ותיקים
                    - חיילים בשירות חובה
                    - נפגעי פעולות איבה
                    - משפחות שכולות
                    - אסירי ציון
                    - מקבלי אבטחת הכנסה
                    - משפחות חד הוריות
                    - עולים חדשים
                    - מתנדבות בשירות לאומי
                    - נכי רדיפות הנאצים
                    - חסידי אומות העולם
                    - הנחות בעסקים
                    - נכי צה"ל
                    - עיוורים

                  תחומים נוספים

                        

                  • אישור העברה בטבו
                  • הפחתת היטל השבחה
                  • הפחתת אגרות בניה
                  • הפחתת מס שבח
                  • טיפול בביטול קנסות מנהליים של מס הכנסה
                  • השגות ועררים
                  • הסדרים
                  • הפחתת תשלומים למינהל מקרקעי ישראל
                  • ייעוץ משפטי
                  קלינגר ייעוץ בתחום הפחתת מיסים וארנונה

                  סיוע בהכנת הניירת לפני הגשה לרשויות  

                  צווי ארנונה משנים קודמות 

                  spacer

                  אישורי השרים

                  spacer
                    קלינגר התרי בניה, רשוי עסקים וייעוץ מוניציפאלי
                  השירות בפריסה כלל ארצית
                  נייד: 3888813 - 052
                  טל': 03-6990132
                  פקס: 6990134 - 03
                  דוא"ל: klinger_b@bezeqint.net
                  www.klinger.co.il
                  דרג את התוכן:
                    0 תגובות   יום רביעי, 30/1/13, 12:21

                    נכס שאינו ראוי לשמוש -פטור מארנונה!

                    קבלת פטור מארנונה בשל בעלות על נכס שאינו ראוי לשימוש היא אפשרית, נשמח לעזור לכם צור קשר הליך של בקשה להכיר בנכס כלא ראוי לשמוש לצרכי קבלת פטור מתשלומי ארנונה הוא בד"כ הליך מורכב ומסובך שברוב המקרים מסתיים בסרובה של העריה להכיר בנכס כלא ראוי לשמוש.

                    מנסיון הצלחותינו מסתבר כי יש יתרון גדול בליווי והכנה נכונה של הבקשה בגיבוי חוות דעת מתאימה של קונסטרוקטור.במקרים רבים דנים בבקשה בועדת ערר וכן בבתי המשפט.בעקבות תקדים בעליון מהיום פני הדבריים יכולים להראות אחרת. בית המשפט העליון: עיריית תל אביב גובה ארנונה על נכסים ריקים בניגוד לחוק 30.12.09 שופטי בית המשפט העליון אסתר חיות ואשר גרוניס קבעו השבוע בהחלטה, כי נכסים שלא ראויים לשימוש לא יחויבו בתשלומי ארנונה.

                    ההחלטה התקבלה לגבי ערעור שהגיש עו"ד אביב טסה ממשרד אביב טסה ושות', שייצג בעלי בניין שהעירייה גבתה מבעליו ארנונה על אף שלא נעשה בו שימוש מזה עשר שנים. חברת "המגרש המוצלח", החזיקה במבנה ברחוב בלפור שבו 7 דירות, וציפתה, שעיריית תל אביב תנהג עמה על פי פקודת העיריות שקובעת, כי בניין שלא ניתן לשבת בו יהיה פטור מחיובי ארנונה. ב-2001 בשל פניות של העירייה הגיעו הבעלים עם העירייה להסדר, כי לפחות 5 דירות מתוך ה-7 אינן ראויות לשימוש ולכן לא יחויבו ארנונה. עד מחצית 2004 פעלה העירייה לפי ההסכם, ואז דרשה מהבעלים תשלום ארנונה בעבור כל הדירות, בנימוק, ש"בעל נכס שבוחר שלא להשביח את נכסיו ומשאירו נטוש ומוזנח, אינו זכאי לפטור לפי פקודת העיריות. לפיכך עליכם לפעול להשמיש את הנכסים". בעקבות ההחלטה, הגיש עו"ד טסה ערעור לוועדת הערר לענייני ארנונה, שקיבלה את עמדת העירייה, ובעקבות זאת הגיש ערעור מינהלי לבית המשפט המחוזי שאף הוא דחה את הערעור. שופטי העליון קבעו כי הנוהג של העירייה בנושא פסול ולא חוקי. "שלילת הפטור (מגביית ארנונה), בגין האפשרות להפוך את הבניין לראוי לשימוש בעלות כזו או אחרת מהווה הטלת מס בלא הסמכה בחוק. רצון המשיבות (העירייה) לתמרץ נישומים להשקיע בנכסיהם אינו יכול למצוא עיגון בדיני הארנונה", כתבו בהחלטתם. עוד קבעו כי בחינת הכדאיות הכלכלית פוגעת בזכות הקניין של בעליו ללא הסכמה, וחוב הארנונה צריך להיקבע לפי המצב הנוכחי של הנכס ולא לפי התנהגות בעליו.

                    משרדינו מטפל בין השאר בבקשות לנכסים שאינם ראויים לשימוש,כולל חוות דעת של מהנדס בניין ,ליווי בועדת ערר ובתי המשפט אם נדרש.

                    ההצלחה שלך היא ההצלחה שלנו !

                       

                    קלינגר התרי בניה, רשוי עסקים וייעוץ מוניציפאלי
                    השירות בפריסה כלל ארצית
                    נייד: 3888813 - 052
                    טל': 03-6990132
                    פקס: 6990134 - 03
                    דוא"ל: klinger_b@bezeqint.net
                    www.klinger.co.il

                    דרג את התוכן:

                      פרופיל

                      benklinger
                      1. שלח הודעה
                      2. אוף ליין
                      3. אוף ליין

                      ארכיון

                      פיד RSS

                      הפעילות שלי