כותרות TheMarker >
    ';

    פיד RSS

    קלינגר רישוי עסקים והתרי בנייה

    הוצאת רישיון עסק,בקשות לשימוש חורג,היתרי בנייה ,זירוז הליכים בירוקרטיים,אדריכלות והנדסת מבנים.

    ארכיון : 5/2010

    1 תגובות   יום שישי , 21/5/10, 08:16
    לאישה סינית זקנה היו שני כדים גדולים, כל אחד נתלה מקצה מקל שהיא תלתה על צווארה.


    לאחד הכדים היה סדק, ואילו הכד השני היה מושלם, ותמיד העביר כמות מלאה של מים.


    מהדרך הארוכה שבין הבית לנהר – הכד הסדוק הגיע רק חצי מלא.


    כך זה המשיך על בסיס יומי במשך שנתיים, כשהאישה מביאה הביתה רק כד וחצי של מים.


    כמובן שהכד המושלם היה גאה בהישגיו.


    אבל הכד הסדוק היה מסכן ואומלל, הוא התבייש בחוסר שלמותו, ובכך שיכל לעשות רק חצי מהעבודה שהוא נועד לעשות.


    יום אחד, ליד הנהר, אחרי שנתיים של תחושת כישלון מוחלט, פנה הכד הסדוק אל האישה הזקנה:


    "אני מתבייש בעצמי! בגלל הסדק שבי המים נוזלים כל הדרך מהנהר לביתך!"


    האישה הזקנה חייכה ואמרה: "האם הבחנת שבצד הדרך שלך יש ערוגת פרחים? ולא בצד השני?"


    "זה בגלל שתמיד ידעתי על הפגם שלך, לכן זרעתי זרעים בצד הדרך שלך. ובכל יום שבו חזרנו מהנהר לבית – השקת אותם"

    "במשך שנתיים יכולתי לקטוף את הפרחים היפים הללו ולקשט את השולחן"

    "אם לא היית כפי שאתה, לא היה החן הזה בתוך הבית"

    לכל אחד מאיתנו יש את הפגמים המיוחדים לנו. אבל אלו הסדקים והפגמים של כל אחד ואחד מאתנו שעושים את חיינו יחד כה מעניינים ומספקים.

    צריך להסתכל על כל אדם בזכות מה שהוא, ולהתבונן בטוב שבו.


    אז, לכל חברי הסדוקים, שיהיה לכם יום נפלא ותמיד זכרו להריח את הפרחים בצד הדרך שלכם.

    דרג את התוכן:
      2 תגובות   יום רביעי, 19/5/10, 20:24
      מה מינו של המחשב?

       

      מורה לספרדית הסבירה לתלמידיה כי בספרדית שלא כמו באנגלית גם לשמות עצם יש מין – זכר או נקבה. "בית" לדוגמה הוא נקבה (לה קאזה), עיפרון לעומת זאת הוא זכר (אל לאפיז).
      אחד התלמידים שאל מה מינו של המחשב, אך במקום להשיב חילקה אותם המורה לשתי קבוצות – גברים ונשים – וביקשה מהם לדון בשאלה ולהחליט מה מינו של המחשב. כל קבוצה התבקשה לתת ארבעה נימוקים להחלטתה. 
        


      קבוצת הגברים החליטה כי המחשב הוא ללא כל ספק נקבה (לה קומפיוטאדורה) משום ש:
      1.      איש מלבד יוצרם לא מבין את ההיגיון הפנימי שלהם.
      2.      שפתם הטבעית המשמשת לתקשורת עם בני מינם אינה מובנת בעליל לאיש זולתם.
      3.      אפילו הטעויות הקטנות ביותר מאוחסנות בזיכרון לטווח ארוך לשליפה בעתיד בעת הצורך.
      4.      ברגע שהתחייבת לאחד – אתה מוצא את עצמך מכלה חצי משכורת על אביזרים ועזרים עבורו.

      לעומתם, החליטה קבוצת הנשים שהמחשב הוא זכר (אל קומפיוטדור) מהסיבות הפשוטות:
      1.      כדי לעשות משהו עם המחשב – צריך קודם כל להדליק אותו.
      2.      יש לו הרבה מידע – אבל הוא אינו מסוגל לחשוב בכוחות עצמו.
      3.      המחשב נועד לפתור בעיות אך במקרים רבים הוא הוא הבעיה.
      4.      ברגע שרכשת אחד – אתה מגלה שאם היית ממתין עוד קצת היית זוכה בדגם משופר יותר.
       
      הנשים ניצחו.

      דרג את התוכן:
        0 תגובות   יום שישי , 14/5/10, 22:11

        הקפטן האמיץ - בדיחה מצחיקה!

        לפני זמן רב, כשאוניות מפרש שלטו בים, קפטן אחד והצוות שלו היו בסכנה משודדי ים שרצו לעלות על ספינתם במטרה להשתלט עליה.
        כשהצוות נכנס לפאניקה והתחיל להשתולל, הקפטן שאג לחובל הראשי שלו, "הבא לי את החולצה האדומה שלי!", החובל הראשי הביא לקפטן במהירות את חולצתו האדומה וכשהקפטן לבש אותה הוא הוביל את הצוות שלו לקרב נגד השתלטות שודדי הים על הספינה. למרות שאחדים מאנשי הצוות נפגעו, שודדי הים נהדפו.

        מאוחר יותר באותו היום, עומדי המשמר זעקו שבאופק עוד שני כלי שיט של שודדי ים, שודדי ים אלו גם כן ניסו לעלות על הספינה במטרה להשתלט עליה.
        הצוות התעטף בפחד, אבל הקפטן, רגוע כמו תמיד שאג לחובל הראשי שלו, "הבא לי את החולצה האדומה שלי!" ועוד הפעם הוביל הקפטן את צוותו לקרב למרות שהפעם הם התמודדו נגד שני ספינות שודדי ים שניסו להשתלט על ספינתם.
        ושוב פעם שודדי הים נהדפו אף על פי שהיו יותר נפגעים בקרב אנשי הצוות מהפעם הקודמת.

        עייפים מהקרבות, ישבו הגברים במעגל על הסיפון באותו הלילה והתחילו לספר על המאורעות של אותו היום בשעה שאחד מהם פנה לקפטן ושאל אותו, "למה לבשת את חולצתך האדומה לפני כל קרב?"
        הקפטן, בעודו מסתכל עליו במבט שרק קפטן יכול לתת, הטיף, "אם אני נפצע בקרב, החולצה האדומה לא מראה זאת ולכן אתם, הצוות, ממשיכים להילחם ללא חת." האנשים ישבו בשקט והתפלאו מהאומץ שיש לאיש הזה.

        עם שחר, זעקו עומדי המשמר שיש באופק ספינות שודדי ים, הפעם עשרה כלי שייט וכולם עם שודדים שמוכנים ומזומנים לפלוש לכל ספינה שתבוא בדרך. האנשים השתתקו והסתכלו על הקפטן, המנהיג שלהם, וחיכו לפקודה הרגילה.
        הקפטן, רגוע כתמיד, שאג, "הביאו לי את המכנס החום שלי..."
        דרג את התוכן:
          2 תגובות   יום שישי , 14/5/10, 07:48
          העתקתי כתבי תלמיד ,

          מאוד מצא חן בעיני הלך מחשבותיו,

          וכך ה וא כותב:

          הבית ספר רוצה מאיתנו ש....נקום בבוקר כמו תרנגולים,

          נסחב תיקים כמו חמורים,

          נרוץ לבית הספר כמו איילות,

          נהיה חרוצים כמו נמלים,

          נעתיק מהלוח כמו קופים, ונהיה בשקט כמו דגים,

          ואחרי זה כל המורים מתעצבנים למה אנחנו מתנהגים כמו חיות.

           

          דרג את התוכן:
            1 תגובות   יום רביעי, 12/5/10, 11:20
            אתיופי קנה רכב.
            לפני שהוא בא לשחרר את הרכב מהיבואן, ביקשו ממנו רישיון נהיגה אבל הוא אמר שאין לו.
            היבואן הסביר לו שעליו להוציא רישיון נהיגה כדי לנהוג ברכב.
            הוא נוסע למשרד הרישוי ורוצה לעבור תיאוריה. מבקשים ממנו תמונת פספורט.
            הוא יוצא החוצה, ניגש לפח ומנסה לחפש תמונה ותוך כדי חיפוש הוא מוצא תמונה של ליאונרדו די קפריו.
            הוא מביא את התמונה למשרד הרישוי והם לא בודקים את התמונה ולוקחים אותה.
            בסופו של דבר, הוא מוציא רישיון נהיגה ומקבל הביתה רישיון עם התמונה של ליאונרדו.

            יום אחד עוצר אותו שוטר לבדיקת רישיונות.
            השוטר מסתכל ברישיון, מביט באתיופי ואומר לו "חכה רגע"
            השוטר קורא בקשר ליומנאי בתחנה ושואל אותו "תגיד יוסי! הטיטניק טבעה או נשרפה?"
            דרג את התוכן:
              1 תגובות   יום שני, 10/5/10, 20:29
              למה להתאמץ?
              גבר אחד שחשק באשת שכנו לא ידע איך להתקרב אליה.
              יום אחד חשב על רעיון. הוא בא לאשתו ואמר לה "מה דעתך שנצא לקטוף זעתר בשדה
              אולי ניקח איתנו את השכנה כי היא כל הזמן לבד?" האשה הסכימה.
              יצאו השלושה לשדה ובעודם קוטפים זעתר, אמר הבעל לאשתו "תמשיכי את לקטוף, אני והשכנה נעלה על הגבעה לקושש קצת עצים"? האשה הסכימה.
              עלו הגבר והשכנה לראש הגבעה ואז פנה אליה ואמר לה "תשכבי איתי תמורת 100שקלים?"
              "לא" אמרה השכנה."ובעד 500 שקלים?""גם לא" ענתה."ומה עם 1000 שקלים?"
              "לא ולא" ענתה השכנה."טוב, אז 1500 שקלים"
              "בשום פנים ואופן לא, די עם זה".הגבר התעצבן והלך עם האף באדמה, פתאום פגש אותו איש שעבד בשדה ושאל אותו מדוע הוא נראה כה שבו"ז.
              הגבר ענה "אתה רואה את הבחורה הזו שם, היא לא הסכימה לשכב איתי גם תמורת 1500 ש"ח".
              ענה לו איש "למה לך לשלם 1500 ש"ח, יש מישהי למטה שקוטפת זעתר ונותנת ב-50 ש"ח... !!!
              דרג את התוכן:
                4 תגובות   יום שלישי, 4/5/10, 07:17


                אמא של גלעד שליט
                כותבת: מצמרר-תקראו ותעבירו. 



                זה הילד שלי !!!
                 



                החיים הראשונים שבראתי, יצר גופי,
                נשמתי, ואהבתי.



                את קולו שמעתי ב20 שנה האחרונות,
                מהרגע שבא לאוויר העולם, ועד שיחת הטלפון האחרונה.



                "אמא, אני חוזר הבייתה , שומעת?"



                שומעת ילד..בבירור כמו את הבכי הראשון
                שלך.



                אני עדיין שומעת את הבכי שלך
                בלילות..כשהיית קטן..לא נתת לי לישון בלילה.



                הייתי שוכבת לידך ומרגיעה, כשהיית
                חולה פעם ראשונה פחדתי כמו ילדה קטנה, ממה? משפעת פשוטה.



                לקחתי אותך לכיתה א, וגרמת לי להבטיח
                שאני אחזור לקחת אותך.הבטחתי לחזור.ובשנים שבאו מעולם לא שברתי את ההבטחה
                שלי.



                תליתי את הציורים שלך על המקרר, על כל
                קירות המטבח, רק כדי שתדע שפה זה הבית שלך.



                כאן איתי,בין הציורים
                הישנים.והזכרונות הישנים עוד יותר.



                גדלת מהר מידי, מול עיניי המזדקנות
                והעייפות.



                בבר מצווה שלך ראיתי פתאום איך גדלת
                מול עיניי במהירות מופרזת..הייתי האמא הכי גאה בעולם..גדלת להיות מוצלח, מקסים,
                חכם.



                "זה הילד שלי" חשבתי אז, כן, "זה הילד
                שלי".



                וכשהתחלת לצאת עם חברים, יצאת גם עם
                חלק ממני.



                הייתי מחבקת אותך ומבקשת שתיזהר.



                "אל תדאגי אמא, אני ילד גדול"



                הייתי מתעוררת בלילות. מסתכלת
                בשעון.חושבת איפה אתה.מחכה שתחזור.



                רק שתחזור כבר בריא ושלם אליי.



                ורק כששמעתי את הנפילה האופיינית
                והמרושלת שלך למיטה ידעתי, שאתה פה, בבית, איתי.



                ויכלתי להירדם בשלווה.



                כשעשית רישיון והיית לוקח את האוטו,
                הייתי מתפללת שלא ייקרה כלום, שלא תיסטה לביוב, שלא יתנגשו בך, שלא תנהג מתי שאתה
                לא צריך.



                אבל אתה לא אכזבת..וחזרת אליי בריא,
                שלם, ומאושר.



                שמחתי לראות את החיוך שלך, גם אם
                שילמתי בדאגה ולילות חסרי שינה. ידעתי שלא חסר לך כלום.



                ליבי החסיר פעימות רבות מידי כשהלכת
                לצו ראשון בגיל 17.



                חזרת מאושר, עם פרופיל גבוה וגאווה
                בוהקת בעיניים.



                באותו לילה לא נירדמתי. רק ביקשתי שלא
                תלך לקרבי.שלא תשרת באזור מסוכן.



                גם ממך ביקשתי, אבל אתה לא שמעת
                בקולי.



                רצית להגן על המולדת. אבל זו לא
                המולדת שגידלה אותך.זו אני שגידלתי.אני.



                וביום שסגרת את הדלת אחרייך ונסעת
                לבקו"ם, כולך נירגש לקראת השירות, התחלתי לספור ימים עד שתחזור אליי שוב.



                כל שבת שחזרת הודיתי לאלוהים, נשבעתי
                ללכת לבית כנסת , למלא תריג מצוות, להודות לאלוהים שהחזיר לי את הילד שלי.



                אבל זה תמיד הוחלף בלכבס את המדים שלך
                ולהכין לך אוכל.



                ביום שבו נשמעה דפיקה רמה על
                הדלת.כמעט הרגשתי שמשהו לא בסדר.



                פתחתי את הדלת והתפללתי לא למצוא
                בדיוק את מי שמצאתי.



                שני אנשים במדים.וחובש.



                אחד מהם.המפקד שלך. לחץ את ידי בחזקה.



                לא הייתי צריכה לשמוע את דבריו.האפלה
                שהתפשטה בעיני חסמה את העורקים והספיקה לי בשביל להבין שמשהו לא בסדר.משהו לא
                כשורה.



                בחדשות מראים תמונות שלך.



                ואני יושבת ובוכה.הלכתי לבית
                כנסת.התפללתי.אני מתפללת מתוך שינה טרופה
                שתחזור.



                זה הילד שלי.שלי.שנחטף לתוך עזה.



                הילד שלי שאולי לא יחזור.


                דרג את התוכן:
                  0 תגובות   יום שני, 3/5/10, 07:02































                  יושב


                  אכר לסעוד עם בנו הקטן, והאכר אומר לבנו:











                  הסתכל


                  סביב, יא איבני,



                  וראה את האדמה השחורה והטובה - כל זה שלנו.











                  פעם


                  גרו כאן יהודים 'ציונים',











                  והם


                  בנו כפרים וחרשו את השדות











                  ואהבו


                  את עבודת האדמה והפריחו את השממה.


















                  הבן


                  מסתכל על אביו האכר בעינים שחורות וגדולות ושואל אותו:











                  "ומה


                  אנחנו עשינו  















                  "אנחנו, יא איבני - עונה האיכר - נלחמנו ביהודים











                  כי


                  חשבנו שהם באו לגזול את אדמתנו.











                  מאה וחמשים


                  שנים נלחמנו בהם,











                  אבל הם


                  חרשו את האדמה והיו מוכנים להלחם ולמות בשבילה.











                  הם


                  הקימו כפרים בכל הארץ, וגם מדינה יפה, יא איבני, מדינה 'ציונית ',



                  ואותנו הם גרשו, ובכפרים שלנו הם שמו "ציונים"











                  ולא


                  הצלחנו לנצח אותם".


















                  "לאן


                  הלכו כל היהודים, אם הם היו חזקים כל כך?"


















                  "הרוח


                  לקחה אותם, יא איבני.











                  הם


                  נעלמו כמו טפות הטל על העלים.











                  פתאום


                  נמאס להם מהמלחמה,











                  נמאס


                  להם מהאדמה,











                  והם


                  רצו "שלום" ולא רצו יותר להלחם בשביל האדמה,



                  ושלא ימותו יותר החיילים שלהם במלחמה".















                  "בחיאת אבויה! רק שלום בלי אדמה?











                  מה


                  יעשו היהודים רק עם שלום בלי אדמה?"











                   



                  "נעשו מג'נונים היהודים ורק שלום ענין אותם.











                  והאמהות


                  של החיילים הגבורים



                  יצאו לרחובות ועשו הפגנות.











                  ואנחנו,


                  יא איבני, נתנו להם את מה שביקשו –











                   נתנו להם שלום".


















                  "אז


                  לאן הלכו, יא אבויה, אם נתנו להם שלום?"


















                  "נתנו


                  להם שלום, יא איבני, והם נתנו לנו אדמה. כל פעם קצת.











                  והיום


                  כל האדמה שלנו וכל השלום שלהם.











                  יש להם


                  עוד קצת אדמה בחוף הים, אבל למי זה איכפת?











                  בעוד


                  כמה שנים גם את זה הם יתנו.











                   










                  הם כבר


                  לא אוהבים אדמה, הם אפילו שכחו מי היו הציונים











                  שפעם


                  בנו כפרים והפריחו את השממה.











                   










                  הם


                  הפסיקו לקרוא לאדמה "מולדת"











                  הם


                  קוראים לה נדל"ן,











                  וכמה


                  שהנדל"ן יותר קרוב לים הם אוהבים אותו יותר











                  כי הוא


                  נותן להם יותר כסף".











                   



                  "ומתי תקח אותי לראות את היהודים שגרים בנדל"ן על החוף, אבויה?"















                  "פעם אקח אותך, יא איבני, לראות את הבתים הגבוהים











                  של


                  היהודים על החוף ליד הים.











                  ועכשיו


                  הסתכל סביב וראה את החרמון והכנרת והתבור











                  ותדע


                  שכל זה שלנו.



                  וזכור שאדמה זה הדבר הכי חשוב והכי יקר שיש לבן אדם,











                  יותר


                  יקר מאשה שלו,











                  יותר


                  יקר מבן שלו,











                  יותר


                  יקר מחיים שלו,











                  יותר


                  יקר משלום".











                   










                  והאיכר


                  קם לאיטו, אוחז בידו את מחרשתו











                  והמשיך


                  לפתוח תלם ארוך באדמה השחורה











                  באדמה


                  המקודשת שפעם היה לה חזון



























                  הובאה על מגש של כסף לאויבנו...




                  דרג את התוכן:
                    3 תגובות   יום ראשון, 2/5/10, 10:21

                     חשוב מאוד!

                     

                     

                    א .     יתרונות השתייה

                    1.    מחסור כרוני באספקת מים יכול לגרום לבעיות רפואיות כמו יתר לחץ דם, אסטמה, אלרגיות ואבנים בכליות. התייבשות היא הסיבה מספר אחת למיגרנות ולצרבת. שתיית חמש כוסות מים ביום מפחיתה את הסיכון ללקות בסרטן המעי הגס ב-45%, בסרטן השד ב-79% ובסרטן שלפוחית השתן ב-   50%.   תאמינו !

                    2.    חוסר מים נחשב לאחת הסיבות העיקריות לבחילות בתקופת ההריון: סימן לצמא של האם והעובר.

                    3.    חשוב לזכור שגוף מיובש שואב מים מכל איבר, כולל כולם. כך, למשל, הדיסקים שמפרידים בין החוליות של עמוד השדרה מורכבים מ-75% מים. בגוף מיובש הם נאלצים לוותר על חלק מהמים והאלסטיות שלהם נפגעת. התוצאה היא שחיקת דיסקים מואצת.

                    4.    מחסור במים הוא הגורם מספר אחת לעייפות במהלך היום.

                    5.    שתיית מים משפרת את תהליכי העיכול ועוזרת למנוע עצירות.

                    6.    מים מהווים גורם סיכה במרפקים ובשרירים והם עוזרים להפחית התכווצויות ועייפות בשרירים. מחקרים שעקבו אחר אתלטים הראו שהתייבשות משפיעה לרעה על היכולת האירובית, הסיבולת והכוח. אפילו התייבשות מתונה יכולה להפחית 20% מהביצועים שלהם, שכן בגוף מיובש רמות החמצן בדם יורדות.

                    7.    שתיית מים במקום משקאות ממותקים מקטינה מאוד בעיות שיניים.

                    8.    שתיית מים מוסיפה לעור לחות בשכבות הפנימיות ומונעת ממנו להיראות יבש.

                    9.    מים מנקים את הגוף מחומרי פסולת, רעלים וחומרים שגורמים להזדקנות. כן, מי שחשקה נפשו להיראות צעיר - שישתה מים!

                    ב .     כמה מים צריך לשתות?

                    על חולי כליות להתייעץ עם הרופא הפרטי בדבר כמות השתייה היומית. כמו כן להיזהר מדיאטות מים מטורפות שבהן "חובה" לשתות ארבעה ליטרים מים ביום בתנאי בית, מה שעלול לגרום, (כן יש כזה דבר), להרעלת מים! (=מהילה של מלחי הגוף בצורה מסוכנת).

                    אבל ככלל, אדם במשקל 60 קילו צריך לשתות שבע-שמונה כוסות מים צלולים ביום. לכל עשרה קילו נוספים יש להוסיף כוס אחת (כוס = 250 מיליליטר).

                    המים מצויים יותר בשרירים מאשר ברקמת שומן ולכן גופם של אנשים שמנים מכיל פחות אחוזי מים. מאחר שלמים יש תפקיד מפתח בתהליך פירוק שומנים, אנשים בעלי עודף משקל שרוצים לרזות, זקוקים ליותר מים !

                    כדאי לזכור כיצד אנו מאבדים נוזלים: זה קורה בהזעה, בנשימה (עד שתי כוסות ביממה) ובהשתנה. כמו כן גם בזמן מחלה - כאשר חום גופנו עולה, בהקאה ובשלשולים. חשוב להתאים את השתייה לנסיבות. כך, למשל, פעילות גופנית מוגברת או מזג אוויר חם במיוחד מחייבים שתייה נוספת.
                                                    יש דרך קלה לדעת האם אנו שותים מספיק.

                                                    צבע השתן צריך לנוע בין שקוף לצהבהב בהיר.                                                               אם הצבע כהה, סימן שהאדם מיובש.                                                                             לפעמים תחושת הצמא כה ירודה שהיא מתפרשת כרעב !  

                    ג .     איך מגבירים את שתיית המים ?

                    הרבה אנשים לא אוהבים/לא רגילים/לא מסוגלים לדבריהם לשתות מים. באמת?
                    כולנו נולדנו עם מנגנון צמא, אבל איבדנו אותו לאורך הדרך
                    (חבל שזה לא קורה למנגנון הרעב...). רבים מחכים לתחושת הצמא, ליובש בפה, כדי לשתות. אלא שפה יבש הוא סימן להתייבשות חמורה. כחלק מתהליך ההסתגלות של הגוף לשתייה בכמויות קטנות, תחושת הצמא נחלשת. גם הגיל תורם למגמה זו. כאשר מתחילים לתת לגוף כמויות שתייה מספקות, תחושת הצמא משתקמת, ובעצם ככל ששותים יותר מרגישים צמאים יותר וזה טוב!
                    הדרך להיכנס להרגל של שתייה מוגברת היא להתחיל לשתות מתוך החלטה שזה חשוב. ההרגל ייבנה עם הזמן.
                    מתחילים מארבע כוסות ביום או מכל מספר מינימאלי שנראה סביר ועולים בהדרגה. חשוב לפזר את השתייה לאורך כל היום כדי לאפשר לנוזלים להיספג ולא רק להיות מופרשים.
                    געזונטהייט !

                    ד .     מה לשתות ?

                    המומלצים ביותר הם מי ברז ומים מינרלים. מערכות סינון מים ביתיות, המשתמשות בתהליך סינון של אוסמוזה הפוכה, מאבדות את מרבית המינרלים. למערכות סינון ביתיות כמו תמי-4 יש פילטר פחם ואור אולטרה סגולי שהורג חיידקים, והן מנקות בעיקר חומרים אורגניים, אך מרבית המינרלים נשארים.
                    הרתחת מי הברז גורמת לאיבוד חלק מהסידן שנמצא בהם. אגב, זו הסיבה שבקומקום שהמים בו חמים יש משקעים, בעוד שבמים המאוכסנים במקרר אין משקעי סידן.
                    מים קשים עדיפים על מים רכים. מי שמתקין פילטרים נגד אבנית בכניסה לביתו עדיף שיבטל אותם. מחקרים מראים שבאזורים שבהם המים "רכים", יש עשרה אחוזים יותר של תמותה ממחלות לב ויותר מקרים של יתר לחץ דם, אוסטיאופורוזיס, אוסטיארטריטיס ותת פעילות של בלוטת התריס.
                    מים מזוקקים (להבדיל מהמינרליים) אינם מומלצים לשתייה מלבד לתקופה קצרה של ניקוי רעלים. הסיבה: הם סופחים מהרקמות רעלים, אבל גם מינרלים חיוניים!
                    מרבית המשקאות הקלים מיוצרים ממים מזוקקים ולכן עניים במינרלים חיוניים! גם כאן מומלץ לקרוא את התווית של המוצר ולראות לא רק ממה הוא מורכב אלא גם מה חסר בו! בנוסף: משקאות לא דיאטטיים מכילים סוכרים רבים ולכן זיכינו אותם בכינוי: "ממתקים נוזליים".
                    משקאות המכילים קפאין אינם מומלצים, כי הם משתנים וגורמים לגוף לאבד נוזלים במהירות גדולה מדי.
                    הם גם מגרים הפרשת אינסולין, הורמון הגורם להשמנה !
                    משקאות אלכוהוליים ומיצי פירות מכילים הרבה סוכר ויש לצרוך אותם במשורה.
                    במיוחד אצל ילדים, שתיית משקאות קלים גורמת לאובדן הרצון לשתות מים. 

                    די בחוסר זמני של שניים-שלושה אחוזים מכמות המים שבגופנו, כדי שיהיו לנו תופעות רעות ומציקות כמו: בעיות בזיכרון לטווח קצר וקושי בביצוע פעולות מתמטיות פשוטות !
                    ולכן, עכשיו... ממש עכשיו לקום... ולשתות מים !  

                                                לרוויה !

                    דרג את התוכן:
                      2 תגובות   יום שבת, 1/5/10, 18:27

                      מתכון נפלא למניעת  קמטים

                       לפתע במקלחת,

                      תחת המים הקולחים,

                      כששניהם מעורטלים

                      נפגשו: הפרצוף והתחת.

                      אמר הפרצוף בפליאה כעוסה :

                      כיצד אתה, תחת

                      נראה כה חלק,

                      כה צעיר וגאה,

                      הלא אנחנו בני גיל זהה?

                      ענה התחת בשיא הכנות לפרצוף הזועם מקנאה:

                      למרות שלעיתים צפוף לי קמעה,

                      אני חי את חיי ללא צער, ללא דמעה.

                      אני לא מתרגש, לא כועס לא נוטר,

                      לא מנסה, ולא משתדל

                      להיות התחת החשוב ביותר -

                      ולכן... קמטים אינני צובר.

                      ואילו אתה ...

                      רודף ללא הרף בריצה טרופה,

                      אחר הכבוד וההכרה

                      אפך דוחף למרחקים

                      שולח לכל עבר חיוכים

                      מתרפס בפני הזרים

                      ומשחק ת'משחקים...

                      אני ...צופה על  המתרחש, ומפריש  תמיד בכיף!!!

                      מוסר השכל המתבקש

                      [וקבלו אותו בנחת]

                      כשתחרבן על העולם

                      אזי פרצופך יהיה חלק כמו... התחת.

                      דרג את התוכן:
                        2 תגובות   יום שבת, 1/5/10, 03:37

                        מהגיגיו של וודי אלן - קורע!!

                        1. הייתי כל כך עני כשהייתי ילד, אם לא  הייתי בן, לא היה לי דבר לשחק בו.

                        2. הייתי ילד ממש מכוער. כששיחקתי בארגז חול, החתול לא הפסיק לנסות לכסות אותי.

                        3. אני יכול להגיד בוודאות שהורי שנאו אותי... צעצועי האמבטיה שלי היו טוסטר וטרנזיסטור.

                        4. אפילו כתינוק הייתי ממש מכוער. אימא שלי לא היניקה אותי, היא אמרה לי שהיא מעדיפה אותי בתור ידיד.

                        5. אני כל כך מכוער שאבא שלי נושא בארנק את התמונה של הילד שבא עם הארנק.

                        6. כשנולדתי הרופא יצא לחדר ההמתנה ואמר לאבי בצער: אני מצטער. ניסינו הכל, אבל הוא נולד.


                        7. אני כל כך מכוער שלאימא שלי היו בחילות בוקר... אחרי שנולדתי .

                        8. אני זוכר פעם אחת שחטפו אותי, ושלחו חתיכה מהאצבע שלי לאבא שלי... הוא ביקש עוד הוכחות.

                        9. אני זוכר פעם אחת כשהלכתי לאיבוד, ניגשתי לשוטר וביקשתי ממנו עזרה למצוא את הורי.

                        שאלתי אותו: אתה חושב שנמצא אותם? והוא ענה לי: לא יודע, יש כל כך הרבה מקומות שהם יכולים להסתתר בהם.

                        10. אני כל כך מכוער, שכשעבדתי בחנות חיות אנשים כל הזמן שאלו לאיזה גודל אני אגיע.

                        11. הלכתי לראות את הרופא שלי. אמרתי לו : דוקטור, כל בוקר, כשאני מסתכל במראה, אני רוצה להקיא... מה הבעיה שלי?

                         הוא אמר: אני לא יודע, אבל הראיה שלך מצוינת...
                        דרג את התוכן:
                          3 תגובות   יום שבת, 1/5/10, 02:23

                          היומן שלה והיומן שלו - מצחיק!

                           

                          היומן שלה:
                          בשבת בערב הוא היה מוזר.
                          קבענו להיפגש בבר לשתות משהו.
                          כל אחה"צ הייתי בקניות עם חברות, וחשבתי שזה באשמתי, כי איחרתי קצת, אבל הוא לא אמר כלום.
                          השיחה בינינו הייתה דלה, אז הצעתי שנלך למקום שקט יותר, כדי שנוכל לדבר יותר בנחת.
                          הלכנו למסעדה והוא המשיך להתנהג מוזר.
                          הוא כאילו לא היה, ניסיתי לעודד אותו, והתחלתי לתהות אם זה באשמתי או שיש סיבה אחרת להתנהגותו.
                          שאלתי אותו והוא אמר שזה לא קשור אליי.
                          אבל לא השתכנעתי.
                          בדרך הביתה, באוטו, אמרתי לו שאני אוהבת אותו מאוד והוא רק חיבק אותי ושתק.
                          אני לא יודעת להסביר את ההתנהגות שלו, כי הוא לא אמר לי בחזרה שהוא אוהב אותי, בעצם הוא לא אמר כלום, ואני דאגתי יותר ויותר.
                          הגענו הביתה וחשבתי שהוא רוצה לעזוב אותי, לכן ניסיתי לדובב אותו, אבל הוא הדליק את הטלביזיה וישב לראות אותה במין ריחוק, כאילו כדי לתת לי להבין שהכל נגמר בינינו.
                          בסוף התייאשתי ואמרתי לו שאני הולכת למיטה.
                          אחרי בערך עשר דקות הוא בא, ולהפתעתי נענה לליטופים שלי , ושכבנו.
                          אבל הוא המשיך להיות מרוחק.
                          רציתי לפתוח את הנושא, לדבר איתו בהקדם, מיד, אבל הוא נרדם.
                          התחלתי לבכות, ובכיתי עד שנרדמתי.
                          אני לא יודעת מה לעשות.
                          אני כמעט בטוחה שהוא חושב על מישהי אחרת.
                          חיי הם אסון אמיתי.
                           
                          היומן שלו:

                          חרא, היום ברזיל הפסידה.
                          לפחות היה לי סקס טוב.

                          דרג את התוכן:

                            פרופיל

                            benklinger
                            1. שלח הודעה
                            2. אוף ליין
                            3. אוף ליין

                            ארכיון

                            פיד RSS

                            הפעילות שלי