כותרות TheMarker >
    ';

    פיד RSS

    קלינגר רישוי עסקים והתרי בנייה

    הוצאת רישיון עסק,בקשות לשימוש חורג,היתרי בנייה ,זירוז הליכים בירוקרטיים,אדריכלות והנדסת מבנים.

    ארכיון : 8/2011

    2 תגובות   יום רביעי, 24/8/11, 14:30


    בקיץ מזנק מחיר הסבתות בבורסת הסחורות לשיא, ומי שלא ינצל זאת ימצא עצמו מהר מאוד בפשיטת רגל

    • ·         זה לא עניין של צדק חברתי או תמיכה בקפיטליזם מול סוציאליזם. את המשאב הזה אי אפשר לקחת מאחד ולחלק למיעוטי יכולת. כסף לא יעזור פה. לזכות השיטה ניתן לומר שהיא אינה ריכוזית - גם אלה שיש להם לא יכולים לצבור יותר משתיים.

    מדובר למעשה בחלוקה של כל ההורים בעולם לשני מעמדות מובהקים: מי שיכול להיעזר בסבתות* (המעמד העליון) ומי שלא (המעמד התחתון). אתם יכולים להיות עשירים כקורח ולהשתייך לאלפיון העליון, לשלוח את ילדיכם לעשרות חוגי העשרה ולהשקיע בהם שעות של זמן איכות, אבל אם אין סבתות ברקע - אין דרך אחרת לנסח זאת, המעמד שלכם נחות יותר.

    סבתות הן משאב טבע נדיר וסחורה שקשה לשים עליה תג מחיר. אם אפשר היה לסחור בסבתות בבורסת הסחורות, לקראת יולי המחיר שלהן היה מזנק, ובאוגוסט הן היו נסחרות במכפילים תלת-ספרתיים. "תקנה לי דחוף 1,000 סבתא של אוגוסט!", היו צווחים לקוחות על מנהלי ההשקעות כבר ממאי.

    מנגד, משקיעים סולידיים היו מפזרים כמה אחוזים מהתיק שלהם גם על "סבתא מסדרת תשרי" או מ"סדרת ניסן". אבל מכיוון שהבנקאים תאבי הבצע עדיין לא המציאו מכשירים פיננסיים מתוחכמים כל כך, רק מי שיש לו יכול לנצל את הסחורה שקיבל בירושה.

    כאן המקום לציין, שכמו בטבע, כך גם בעסקי הסבתות - לא כל המרבצים הם באיכות זהה. יש סבתות שמספיק להרים אליהן טלפון אחד והן מתייצבות בפתח הבית עם סיר מהביל, נעלמות עם הילדים לשעתיים-שלוש וחוזרות עם שקיות קניות מהסופר וילדים עייפים ומטונפים, מקלחות אותם, מכינות להם ארוחת ערב ועל הדרך גם שוטפות כלים (גם את שלכם מאתמול), ובזמן שהילדים נרדמים אפילו מכסחות עבורכם את ערימת הכביסה שהצטברה.

    יש גם מרבצים צנועים יותר: "סבתא לייט". כזאת שאמנם מקפידה על נוכחות, אבל גם בעלת חיים משלה, שלא לומר עדיין לא בפנסיה. עם סבתא כזאת נדרש תיאום מוקדם ושיבוץ לוח זמנים שבועי שנקבע מראש. בין חוג ריקודי עם לקפה עם חברות - גם את הנכדים היא מוכנה לשבץ בלו"ז העמוס שלה. מערכת היחסים עם סבתא לייט היא עניינית יותר, ומבוססת על מתן שירות. כמו עם טכנאי של בזק או מתקן המזגנים.

    אתה מתקשר לספק השירות, מתאם מועד והיא מתחייבת להגיע בטווח של שעתיים. המשימה שלה מוגדרת מראש: לקחת את הילדים לסרט בקניון. "אולי תקפיצי אותם אחר כך גם לחוג ג'ודו"? פחחחחח... הצחקת אותה! היית צריך לפרט מראש בבקשה הטלפונית שייתכן שיש גם בעיה של חוג. אין לה זמן, יש לה עוד כמה ביקורים אצל לקוחות אחרים ובכלל, אין לה את החלק המתאים. בשביל זה היא צריכה לעבור במחסן וזה יכול לקחת שעות. תתקשר מחר ותתאם פגישה אחרת בכל מה שקשור לחוג ג'ודו.

    קיימת גם האפשרות שאתה לא בעל הזיכיון היחיד על המכרה. יש מצב שיש לך כמה שותפים, ויכול להיות שאתה בכלל לא בעל המניות המועדף בתאגיד הכרייה. אח צעיר ומפונק או אחות שגרה קרוב ממך עשויים לקבל קדימות בטיפול בנכדים. יש לך דרישה מיוחדת? תכנס אסיפת בעלי מניות (בארוחת הערב של יום שישי), תעלה את העניין להצבעה, ויחד עם שאר השותפים תתקבל החלטה אם לאשר לך תוספת חריגה של חצי יום.

    אבל חייבים לזכור שאי אפשר לנצל את הסבתות לעד - כמו מינרלים ומחצבים נדירים, גם הן משאב מתכלה. אפילו אם זכית שיהיה ברשותך הסוג המשובח ביותר, השירות שתקבל מהן עם הילד השלישי לא יהיה טוב כמו זה שקיבל הנכד הראשון. לא בגלל שהן לא רוצות - אלא בגלל מגבלות אובייקטיביות כגון חלוקת המשאב בין יותר לקוחות, או עקב העובדה שסבתות, עם כל הצער שבדבר, לא נעשות צעירות יותר. מקיץ לקיץ הן יכולות לספק פחות שעות, כמות המטלות מצטמצמת ובמקום שירות עד פתח הבית, אתה מוצא את עצמך משנע את הסחורה עד למוקד שירות לקוחות ועוד עומד בתור.

    (גילוי נאות: הכותב שייך למעמד העליון – ונעזר בצערו  בסב וסבתא מצד אחד בלבד. בזמן כתיבת שורות אלה הם הצילו אותו, בפעם-המי-יודע-כמה, מעוד משבר אוגוסט בלתי צפוי). *למען הסר ספק, הפנייה בלשון נקבה (סבתא) היא מטעמי נוחות בלבד ומתייחסת לכולם (סבא)

     

     

    דרג את התוכן:
      0 תגובות   יום שני, 22/8/11, 08:23

      נתניה: פרשת המחסור החמור בכוח אדם באגף רישוי עסקים לדיון במועצה

       

      הוסף דף לפייסבוק שמור במועדפים ''

      יו"ר ועדת הביקורת, חבר המועצה הרצל קרן, הודיע כי יפנה למבקר העירייה לבחון הטענות שהועלו בכתבת תחקיר שפורסמה בקול השרון. במקביל, יעלה את הנושא לדיון במועצה. "בלתי-אפשרי להעניק שירות לכל-כך הרבה בעלי עסק עם כל-כך קצת כוח אדם. מדובר במתכון לאסון פוטנציאלי" סערה ציבורית ופוליטית בעקבות תחקיר החושף כי האגף לרישוי ופיקוח על עסקים מונה ארבעה מפקחים מקצועיים בלבד, האחראים על כ-5,000 בתי עסק בעיר, מתוכם כ-3,000 בתי עסק טעוני רישוי. לשם השוואה: בעיריית אשדוד מועסקים עשרה מפקחים מקצועיים האחראים על חצי מכמות העסקים בנתניה.

      בעקבות פרסום הממצאים הודיע יו"ר ועדת הביקורת העירונית, חבר המועצה הרצל קרן, כי בכוונתו להעביר את הנושא לבחינת מבקר העירייה. במקביל, להעלות את הנושא לדיון במועצת העיר. לדברי קרן: "לא רק מדובר בפגיעה בשירות ובהותרת מאות בעלי עסקים המשוועים לרישיון עסק מתוסכלים,, אלא בבעיה חמורה עוד יותר: יתכן מצב בו הכמות הדלילה של המפקחים לא תספיק לביצוע פיקוח וביקורת על עסקים טעוני רישיון בזמן סביר. כשמדובר, למשל, בעסקי מזון, זה עלול להיגמר רע".

      בפתח-תקווה וכן בראשון לציון, מספר המפקחים המקצועיים ביחס לנתניה הוא פי שלוש. לטענת חבר המועצה, דניאל בשארי, מדובר בהיבט העסקי בהנצחת ההליך הבירוקראטי והשירות הלקוי. "נתניה שילשה את עצמה במספר בתי העסק. גם ככה, הבירוקרטיה בהוצאת רישיון עסק היא אדירה ומרבית בתי העסק שנפתחים מפעילים את בתי העסק לפני קבלת הרישיון. ברור לכל בר דעת, שעם ארבעה מפקחים בלבד פשוט אי-אפשר להשתלט על אלפי בתי עסק".

      לפני כשנה פרסם עיתון קול השרון כתבת תחקיר מקיפה על תפקוד האגף לרישוי עסקים. בתחקיר פרסם קול השרון, לצד מחדלים המצביעים על הבירוקרטיה והסרבול המיותר בניסיון להוצאת רישיון עסק, גם שורה של המלצות ייעול, בין השאר, המלצותיהם של מחזיק תיק הרישוי כיום, חבר המועצה עו"ד אשר מכלוף, מחזיק תיק הרישוי בעבר, עו"ד יורם זנו ועורך הדין ד"ר ניסן שריפי – אשר טוען עד היום כי "כל עוד הבירוקרטיה והכשל בתפקוד המערכת יימשכו, סכנת סגירה של מאות עסקים היא מוחשית. כפי שבכתבת התחקיר הראשונה של קול השרון התבסס העיתון על ניתוח מעמיק והשוואה לנעשה בערים אחרות, מן הראוי שגם במקרה זה ייושם הקיים בערים אחרות ויתווסף כוח אדם".

      בעקבות כתבת התחקיר שפורסמה לפני כשנה, קיים מנכ"ל העירייה, איזי ענבר, דיון מעמיק במסגרתו הוחלט על יישום שורה של החלטות לייעול המערכת. בין השאר מינויה של מהנדסת מקצועית ייעודית אשר תשב באגף רישוי עסקים ותעניק שירות מיידי, הן במשרד והן בשטח. הליך זה מיושם מזה כשלושה חודשים הלכה למעשה – ובחודש האחרון אף דווח על צמצום זמן ההמתנה בכל הקשור להיבטים ההנדסיים.

       

      עם כל הקשיים הצליחה קלינגר רישוי עסקים לזרז הליכים מספר רב של פעמים ולמנוע סגירה שך עסקים המשרתים את הקהילה .

       

      קלינגר היתרי בנייה, רישוי עסקים וייעוץ מוניציפאלי
         טל': 03-6990132
         פקס: 6990134 - 03
         Klinger_b@bezeqint.net
         www.klinger.co.il
       
      דרג את התוכן:
        2 תגובות   יום שלישי, 16/8/11, 02:21
        תופעת חריגות הבניה הינה מכת מדינה. 104 הועדות המקומיות ברחבי ישראל מגישות רבבות כתבי אישום מדי שנה בגין חריגות בניה. אולם האם יכולה הועדה המקומית (העירייה) להגיש כתב אישום בגין חריגת בניה ולהרוס את החריגה בכל עת וללא הגבלה, גם לאחר עשרות שנים? -התשובה מפתיעה!

        עבירת "בניה ללא היתר", הלא היא "חריגת הבניה" מוגדרת בסעיף 204 לחוק התכנון והבניה. העונש הקבוע לעבירה זו הינה שנתיים מאסר לכל היותר ולפיכך מסווגת עבירה זו כ"עוון" ולא כ"פשע".

         עבירות מסוג "עוון" מתיישנות בתוך 5 שנים ממועד ביצוע העבירה. לפיכך, גם עבירת "בניה ללא היתר" מתיישנת תוך תקופה זו. במילים אחרות, ניתן להגיש כתב אישום בגין חריגת בניה בתוך 5 שנים בלבד ממועד ביצוע החריגה.


        חשוב לדעת כי לועדה המקומית נתונה סמכות מוגבלת לבצע הריסה אף ללא הרשעה (סעיף 212 לחוק) אולם בפועל הסמכות הינה מצומצמת ביותר ואינה מאפשרת הריסה של מרבית חריגות הבניה.

         חריגות בניה אשר בוצעו למעלה מ- 5 שנים לפני הגשת כתב האישום התיישנו ובעיקרון לא ניתן להוציא נגדן צו הריסה (בכפוף כמובן להעלאת טענת ההתיישנות על ידי הנאשם!), וזאת למעט מקרים חריגים ביותר, של הריסה ללא הרשעה.
        חשוב לדעת כיצד לטעון ולהוכיח התישנות על חריגות בנייה. במיקרים רבים אפשר להוציא היתר בנייה בדיעבד.
        המשרד מעניק לקהל לקוחותיו שירות איכותי, מהיר, אמין ודיסקרטי. ההיכרות המעמיקה עם הפרוצדורות והבירוקרטיה ברשויות השונות,
        מעניקה ללקוחות המשרד שירות יעיל, תוך כדי זירוז הליכים וחיסכון בכסף רב.
        • עיריות
        • רשויות מקומיות
        • רשויות אזוריות
        • ועדות מקומיות ומחוזיות
        • משרדים ממשלתיים
        • משרד הבריאות
        • המשרד להגנת הסביבה
        • משרד הפנים
        • משרד הדתות
        • ועדות ערר
        • משרד ההגירה
        • משרדי שלטונות המס
        • המוסד לביטוח לאומי
        • המשרד לבטיחות ולגהות
        • משרדי הטאבו
        • מכון התקנים
        • מנהל מקרקעי ישראל
        • מועצות מקומיות

            רישוי עסקים,היתרי בנייה,בקשות לשמוש חורג-ייצוג מול הרשויות בכל הארץ !  משרד הבריאות,המשרד לאיכות הסביבה,כיבוי אש,משטרה,השרות הוטרינרי ועוד.
        תמ"א 38 התרי בניה ורשוי עסקים  צור קשר                                                                                                                               

         


        קיבלת צו הפסקת בניה,הריסה?
        ייעוץ,הכוונה וטיפול -פנה עוד היום!
        היתרי בניה,הכנת תוכניות,הגשה וליווי עד קבלת ההיתר.

        חוו"ד מהנדס קונסטרוקטור בכל הארץ-שרות מידי

        קיבלת צו הפסקת בניה,הריסה?
        ייעוץ,הכוונה וטיפול -פנה עוד היום!
        היתרי בניה,הכנת תוכניות,הגשה וליווי עד קבלת ההיתר.

        חוו"ד מהנדס קונסטרוקטור בכל הארץ-שרות מידי

        קיבלת צו הפסקת בניה,הריסה?
        ייעוץ,הכוונה וטיפול -פנה עוד היום!
        היתרי בניה,הכנת תוכניות,הגשה וליווי עד קבלת ההיתר.

        חוו"ד מהנדס קונסטרוקטור בכל הארץ-שרות מידי


        ביטול צווי הריסה והוצאת היתרי בנייה.

         

        קלינגר התרי בנייה, רשוי עסקים וייעוץ מוניציפאלי
        בית שמאי 7, רמת גן
        טל': 03-6990132
        פקס: 6990134 - 03

        נייד- בן קלינגר 0523-888813

        www.klinger.co.il


        דרג את התוכן:
          0 תגובות   יום שני, 15/8/11, 01:18

          נכון שהיום זה אחרת אבל בכל זאת יש נוסטלגיה לחברים שלנו

           

           

          ה"ירוק" הזה

           

          בתור לקופה בסופרמרקט, אמרה הקופאית הצעירה לאשה מבוגרת כי עליה להביא בעצמה את שקיות האריזה, כי שקיות הפלסטיק אינן טובות לסביבה.

           

          האשה המבוגרת התנצלה והסבירה: "בזמני לא היה לנו את הדבר ה"ירוק"

           

          הקופאית אמרה: "זו הבעיה שלנו היום. לדור שלך לא היה אכפת מספיק כדי לשמור על הסביבה".

           

          אכן, היא צדקה – לדור שלנו לא היה את ה"ירוק" הזה, בזמנו.

           

          באותם ימים, החזרנו בקבוקים של חלב, סודה ובירה לחנות. החנות שלחה אותם חזרה למפעלים שבהם רחצו ועיקרו אותם ומילאו אותם מחדש. כך השתמשו באותם בקבוקים שוב ושוב.  כך הם, למעשה, מוחזרו.

           

          אבל אז לא היה לנו את ה"ירוק" הזה.

           

          עלינו רגלית במדרגות כי לא היו לנו מדרגות נעות בכל חנות גדולה ובכל בנין משרדים. הלכנו את חנות המכולת ולא טיפסנו לתוך מכונית בעלת 300 כוחות סוס, בכל פעם שהיינו צריכים ללכת שני רחובות.

           

          אבל, היא צדקה, לא היה לנו אז את ה"ירוק" הזה.

           

          בימים ההם כיבסנו את חיתולי התינוקות כי לא היו חיתולים חד-פעמיים. ייבשנו את בגדינו על חבלים בשמש, ולא במייבשים זוללי אנרגיה. הרוח ואנרגיית השמש אכן ייבשו את בגדינו. ילדינו לבשו בגדים זה-אחרי-זה, כי לא תמיד רכשנו עבורם בגדים חדשים.

           

          אבל, הגברת הזו צדקה, לא היה לנו את ה"ירוק" הזה בזמננו.

           

          אז, היו לנו מקלט טלויזיה אחד ומקלט רדיו אחד בבית - לא טלויזיה בכל חדר. למקלט הטלויזיה היה מסך קטן בגודל ממחטה (זוכרים?), לא מסך בגודל של מדינת ישראל.

          במטבח בחשנו וערבלנו בידיים, כי לא היו לנו מכשירים חשמליים לכל פעולה.

          כאשר ארזנו חפץ שביר, כדי לשלוח אותו בדואר, השתמשנו בעיתון ישן כדי לרפד את האריזה למניעת שבירה, ולא היו קלקר או פתיתי פלסטיק, או יריעת בועות פלסטית, לשם כך.

           

          באותם ימים, לא הפעלנו מנוע ושרפנו בנזין כדי לקצור את הדשא. השתמשנו בכוח הגוף שלנו כדי להניע את מקצצת הדשא. התעמלנו על ידי עבודה, כך שלא היינו צריכים ללכת למועדון בריאות כדי לרוץ על מכשירי הליכה המופעלים על ידי חשמל.

           

          אבל, היא צדקה, לא היה לנו אז את ה"ירוק" הזה.

           

          שתינו מברז המזרקה כאשר היינו צמאים ולא השתמשנו בכוס או בבקבוק פלסטיק בכל פעם שהיינו צמאים.

           

          מלאנו את עטינו בדיו בכל פעם שהיה צורך בכך, ולא רצנו לקנות עט חדש. החלפנו את סכין הגילוח במכשיר, ולא השלכנו את כל המכשיר רק בגלל שסכין הגילוח שבו קהה.

           

          אבל, לא היה לנו אז את ה"ירוק" הזה.

           

          באותם ימים, אנשים נסעו באוטובוסים וילדים רכבו על אופניים אל בית הספר, או הלכו ברגל, במקום הפיכת האמא שלהם לשירות מכונית של 24 שעות.

           

          היה לנו שקע חשמל אחד בחדר, לא בנק של שקעים כדי לחבר אליהם תריסר מכשירים. לא היה לנו צורך

          בחפיץ ממוחשב כדי לקלוט אות מלויין המרוחק אלפיים מייל, בחלל,  כדי למצוא את חנות הפיצה הקרובה (בכלל לא היו אז חנויות פיצה).

           

          אכן, האם אין זה עצוב שהדור העכשווי מקונן על כך שאנו, הזקנים, כה בזבזנים בגלל שאין לנו את ה"ירוק" הזה...

           

          נא העבירו זאת לעוד זקן אנוכי הזקוק לשיעור משמנדריק בדבר שמירת הסביבה....

           

           

           

           

                 בן קלינגר   קלינגר היתרי בנייה, רישוי עסקים וייעוץ מוניציפאלי
             טל': 03-6990132
            פקס: 6990134 - 03
            Klinger_b@bezeqint.net
               www.klinger.co.il

           
          דרג את התוכן:
            0 תגובות   יום ראשון, 14/8/11, 17:03

            ביטול היטל השבחה בבנינים לשימור-הזמן לפעול מתקצר!!



             

            תוכנית השימור אושרה בנובמבר 2007 ונחשבת למקיפה ולפורצת דרך בכל הנוגע לשימור במדינת ישראל. בתוכנית אושרו כאלף מבנים לשימור, רובם מבני באוהאוס שנבנו בשנות ה-30 וה-40, וכן בתי המושבה הטמפלרית שרונה והמושבה האמריקאית. בעלי הנכסים במבנים אלה הוגבלו בניצול השטחים שבבעלותם, חלק מהמבנים הוכרזו כמבנים לשימור מחמיר שמשמעותו איסור כל בנייה נוספת ואחרים הוכרזו בדרגות שימור פחותות, בהן תינתן בנייה נוספת תחת מגבלות.

             העירייה טוענת לפיה תוכנית השימור הינה תוכנית משביחה, אשר העלתה את שווי הנכסים הכלולים בה. בעירייה טוענים כאמור כי בעלי הנכסים עשויים להיות מחויבים בהיטל השבחה על תוכנית השימור, קלינגר הצליחה לגבש עם עיריית תל אביב  עבור לקוחותיה הסכמים בהן פתרון מיידי ולפיו העירייה מוכנה לוותר על היטל ההשבחה בגין תוכנית השימור, אם זה יתחייב הלקוח  שלא לתבוע אותה על הפגיעה בגין התוכנית לפי סעיף 197 לחוק התכנון והבנייה.

            קלינגר תשמח לסייע לך בביטול ו/או הפחתת היטל ההשבחה!

             

            תושבים בתל אביב טוענים כי תוכנית השימור החלה על הבניינים גורמת לירידה משמעותית בשווי דירותיהם; בעירייה גורסים כי השימור יוצר מיתוג שמעלה את ערכן

               קלינגר מעדכנת שעד סוף אוגוסט ניתן להגיש תביעות פיצויים בגין תוכנית השימור של עיריית תל אביב, שחלה על כ-1,000 בניינים בעיר. עד כה הוגשו 14 תביעות בסכום כולל של יותר מ-100 מיליון שקל, אבל הסכום צפוי לעלות. בעלי דירות טוענים כי תוכנית השימור גורמת לירידה משמעותית בערך דירותיהם, מאחר שהיא מבטלת זכויות בנייה שהיו קיימות לפני התוכנית, וכי עמידה בדרישות השימור שמכתיבה העירייה כרוכה בהוצאה כספית גבוהה מאוד.

            עיריית תל אביב יזמה את התוכנית במטרה לשמר בניינים בעלי מאפיינים אדריכליים ייחודיים, כפי שנבנו במקור. אחד המניעים לגיבוש תוכנית השימור היה הזיכרון הטראומטי של הריסת המבנה בו פעלה גימנסיה הרצליה - מבנה שסימל את התחדשות היישוב העברי - ובנייתו של כלבו שלום במקומו.

            את תוכנית השימור התחילו לקדם ב-1991, והרוח החיה מאחוריה היתה האדריכלית ניצה סמוק. בגין התוכנית הוגשו תביעות רבות שנדחו, כמו גם העררים שהוגשו למועצה הארצית לתכנון ובנייה - והתוכנית נכנסה לתוקף ב-2008.

            מגבלות ודרישות מחמירות

             

              המייצגים  בעלי בניינים המוגדרים לשימור שהגישו תביעות פיצויים בגין התוכנית, טוענים כי עם כניסת התוכנית לתוקף חלה מיד ירידה בערך הנכסים לשימור, כתוצאה מהמגבלות שהוטלו על הבניינים ומהדרישות המחמירות של מחלקת השימור, שמכתיבה את ביצוע עבודות השימור. רבים מהנכסים האלה נמכרו במחיר נמוך יותר מנכסים באותו רחוב שאינם מיועדים לשימור.

            בעירייה טוענים כי השימור יוצר מיתוג שמעלה את ערך הנכס, אבל בחוות הדעת שבידינו ניתן לראות בפירוש כי הטענה אינה נכונה. כתוצאה מתוכנית השימור בעלי הנכסים הפסידו שטחי בנייה שלא נוצלו, הם צריכים לשאת בפער העלויות בין שיפוץ בניין רגיל לבניין המוגדר לשימור, שמגיע ל-1,500-3,000 שקל למ"ר - בעוד העירייה טוענת כי הפער הוא 800-900 שקל למ"ר.

              לידיעתכם במקרים רבים הם צריכים לפתוח מרפסות ולבצע שינויים בדירות, ואף להרוס שטחים שנבנו בהיתר, כמו חנויות שהיתוספו לבניינים ברחוב אלנבי ודיזנגוף מחוץ לקווי הבניין. גם עלויות האחזקה של בניין משומר הן גבוהות מהרגיל - השימור מחייב שימוש בחומרים שהיה נהוג להשתמש בהם בעבר, שמקורם בעיקר בארצות אירופה הקרות, והם לא בהכרח עמידים במזג האוויר הישראלי.

            ''

            מתנגד נוסף לתוכנית השימור הוא שמאי המקרקעין אלי יהל: "בתוכנית יש שני סוגי בניינים לשימור - מחמיר ורגיל. בניינים לשימור מחמיר זוכים לפחות לניוד זכויות בנייה ואף לתמריצים לזכויות נוספות, כך שבמקרה של שימור מחמיר לעתים אין פגיעה.

            "הבעיה היא בבניינים המוגדרים לשימור רגיל. בדקתי מאות בניינים כאלה, ועד עכשיו לא מצאתי מקרה אחד של בניין שאין בו עילה לתביעה. מדובר בבניינים בני שלוש קומות שנבנו לפני קום המדינה באמצע העיר, וכולם אינם עמידים בפני רעידות אדמה. אני טוען כי יש לחשב את הזכויות שהפסיד הבניין לפי הזכויות שניתנות לבניינים במסגרת התוכנית לחיזוק מבנים נגד רעידות אדמה (תמ"א 38) שאושרה ב-2005. תוכנית השימור נכנסה לתוקף ב-2008 ואותם בניינים הפסידו את זכויות הבנייה של התמ"א, הכוללות קומה נוספת וחדרי יציאה לגג".

            גם יהל מתייחס לעלויות השימור הגבוהות: "ההפרש בין עלות שיפוץ בניין רגיל לעלות שיפוץ בניין לשימור מחמיר מגיע לטענת העירייה ל-900 שקל למ"ר, בעוד אני טוען שההפרש הוא 2,000 שקל למ"ר".

            בעיה מהותית ביישום דרישות השימור, לדברי יהל, היא המרפסות הסגורות: "השימור קובע שצריך לפתוח את אותן מרפסות, אבל בהרבה מקרים הן כבר מזמן חלק מהסלון או מהמטבח, ופתיחת המרפסת פוגעת למעשה בתכנון של כל הדירה. במקרה של מתחם מעונות עובדים ח' המוגדר לשימור - 26 בניינים בין הרחובות הירקון, נורדאו, נחום ובן יהודה - 142 מתוך 148 המרפסות אמורות על פי הגדרות השימור להיות פתוחות, אבל רובן מהוות כבר עשרות שנים חלק מהמטבח או מהסלון. לכן, בשבועות הקרובים נגיש תביעה גדולה לפיצויים".

            שמאית המקרקעין נחמה בוגין אומרת כי "תוכנית השימור למעשה מקפיאה מצב, ואם יש זכויות בנייה שלא נוצלו, אי אפשר לממש אותן. גם כדי להמשיך לקיים את הבניין בעל הנכס צריך לעמוד בעלויות שימור גבוהות מאוד. בפועל, מדובר בדירות ותיקות עם תושבים מבוגרים, שגרים בהן עשרות שנים ולא מסוגלים לשאת בעלויות; לעתים מדובר בדיירים מוגנים שמגישים תביעות בגין הפגיעה בזכויותיהם".

            לדברי שמאית הוועדה המקומית תל אביב, דנה שיחור, בניגוד לטענות המתנגדים לתוכנית השימור, המגבלות שמטילה התוכנית אינן כה מחמירות וישנם תמריצים רבים בדמות זכויות בנייה נוספות על מנת לאפשר את מימון השימור. לדבריה, התמריצים כוללים בין היתר הסבת קומות מרתפים לדירות גן למגורים, והקמת דירות מגורים על קומת הגג.

            "בכל העיר אסורה הקמת דירות מגורים במרתפים, ואילו תוכנית השימור מאפשרת זאת", אומרת שיחור. כמו כן, כוללים התמריצים פטור מתשלום כופר חניה, המרת שטחי שירות לשטחים עיקריים, וכן אפשרות פיצול דירה גדולה לשתי דירות קטנות - פעולה שנחשבת לעבירה במרבית המקרים האחרים.

            לדברי שיחור, בעיריה שוקלים כעת לאשר תמריצים נוספים לעידוד השימור. "לא מעניין אותנו היטלי השבחה או פיצויים. כשאנשים רואים עצמם נפגעים, אנחנו מעודדים לתבוע. אבל אדם ששוקל לתבוע, כדאי שיידע גם אילו תמריצים מגיעים לו. מטרת התוכנית היא לא לגזור קופון, אלא לשמר".

            ''

            "קנס על בנייה מיוחדת"

            בעיה נוספת שמעלה יהל היא היטל ההשבחה שגובה העיריה משום שלטענתה השימור משביח את הנכס בשל המיתוג שלו כנכס לשימור: "המיתוג הוא מושג שהעירייה הגתה כדי שתוכל לגבות היטלי השבחה, והיא גובה היטלי השבחה בסך מיליוני שקלים".

            גם עו"ד עפר טויסטר, המייצג בעלי דירות שתבעו פיצויים מהעירייה, סבור כי גביית היטל ההשבחה אינה מוצדקת: "המשמעות של בניין לשימור היא צרות. השימור הצליח בעיקר בבניינים לשימור מחמיר, שהיו בבעלות אחת וזכו לניוד זכויות. הבעיה היא בבניינים לשימור רגיל, שכוללים 12 דיירים ואין להם שום סיכוי לשפץ את הבניין. ולמרות המצב, העירייה בחוצפתה עוד גובה היטל השבחה בגלל טענה של מיתוג.

            "כל הגישה של העירייה היא שערורייתית. כפו רגולציה על אנשים ואמרו להם לשלם כסף בעקבותיה. תוכנית השימור רק משקפת שהבנייה מיוחדת או שהאדריכל היה מפורסם. למה העירייה צריכה לקנוס אותם על כך? זה נכון שדירה משומרת נמכרת ביותר כסף, אבל לא הרגולציה מעלה את הערך שלה. אני סבור שרוב הבניינים המוגדרים לשימור רגיל לא ישופצו ומי שלא יגיש תביעה לפיצויים - יפסיד.

            המחלוקת בעניין היטלי ההשבחה הגיעה במקרים רבים לשולחנם של שמאים מכריעים, לאחר ששמאי הוועדה המקומית של העיריה ביקשו לגבות היטל השבחה גבוה בגין התוכנית, בעוד שמאים מטעם בעלי הנכסים טענו לירידת ערך שאינה מצדיקה היטל השבחה. ההכרעות בעניין היו לכאן ולכאן - והמחלוקת עדיין עומדת בעינה.

             

              סעיף 197 לחוק התכנון והבנייה קובע כי בעלי נכסים זכאים לפיצויים בגין תוכנית פוגעת שחלה בתחומם, וכי עליהם להגיש תביעה לפיצויים בתוך שלוש שנים ממועד אישורה, שבמקרה האמור חל באוגוסט 2008 - כך שניתן להגיש תביעות פיצויים בגין תוכנית השימור עד סוף אוגוסט 2011.

            יהל צופה כי עד אז יונחו על שולחן העירייה בין 100 ל-200 תביעות לפיצויים: "מי שלא יגיש תביעה עד אותו מועד, לא יזכה לפיצויים, אלא אם יקבל אישור להארכה משר הפנים; הסיכוי לקבל הארכה משר הפנים בהקשר זה הוא קטן מאוד".

            שיפוץ במיליוני שקלים

            לדברי בוגין, "כל התזה של שימור מתבססת על ניתוח נתונים מהעולם, שאינם רלוונטיים למדינת ישראל. הגדרת השימור לא הופכת את הנכס למיוחד, כי הוא היה מיוחד גם קודם. התביעות מוגשות לוועדה המקומית, שבאופן אבסורדי אמורה להכריע לגבי עצמה. לאחר שהיא דוחה את התביעות הן מגיעות לוועדת ערר. להערכתי, ניתן להגיע לפתרונות תכנוניים שיהיו שווי ערך לפיצוי כספי".

            סמואל מדגיש כי החשש העיקרי של בעלי דירות בבניינים המוגדרים לשימור שלא הגישו תביעות צריך להיות מסעיף 3 לתוכנית, הקובע: "מהנדס העיר יהיה רשאי להורות לבעל נכס לבצע פעולות אחזקה במבנה לשימור, שיכללו בין השאר עבודות להבטחת יציבותו ההנדסית של המבנה, תיקון ושיקום מעטפת המבנה על כל מרכיביה וחלקיו הפנימיים של המבנה, תיקון וטיפול במערכות המבנה החיצוניות והפנימיות, כולל החלפת צנרת וחיווט, איטום ובידוד, סילוק מזיקים, טיפול בצמחייה ועבודות של אחזקה שוטפת כגון צביעה, סיוד טיפול בחצר המבנה ואלמנטים הבנויים והמצוידים בה ועוד".

            "כך שכל מי שלא יגיש תביעה עד סוף אוגוסט עשוי למצוא עצמו במצב שהעירייה תדרוש ממנו להוציא מיליוני שקלים לאחזקת המבנה ולשיפוץ החזית, בלי שיוכל לתבוע מהעירייה פיצויים למימון העבודות", מסביר סמואל.

            מעיריית תל אביב נמסר: "תוכנית השימור מעניקה סל של תמריצים וזכויות לבעלי הנכס. בנוסף, מיתוגו של נכס כמבנה לשימור מהווה אחד הגורמים שמשביחים אותו ומעלים את ערכו. הדבר הוכח גם בשומות שעשו שמאים מכריעים. העיריה מעמידה לרשות בעלי הנכסים קרן שימור עירונית, שהוקמה במטרה לסייע לבעלי מבנים לשימור לשפץ את בתיהם.

            "כ-14 תביעות פיצויים בגין תוכנית השימור הוגשו נגד העיריה. שתי תביעות נדונו בוועדה המקומית ולגבי שתים נוספות, שנדחו על ידי הוועדה, לא הוגש ערר. נציין כי שומה מכרעת שניתנה באחרונה על ידי השמאי ניקי פרימו לגבי מבנה לשימור ברחוב לבונטין 14 קבעה כי אישור תוכנית השימור, הזכויות הנלוות לה והמיתוג שחל בעקבותיה משביחים את הנכס".

            הגשת תביעה:

            קלינגר יכולה לסייע לך בגיבוש תביעה ע"י עו"ד דניאל ארנסט  (שופט בדימוס) וכמו כן במקרים רבים לגיבוש הסכם של אי תביעות הדדיות בגין התוכנית להשבחה.

            חשוב ביותר לא לאחר את חלון ההזדמנויות ולפעול מידית.

            קלינגר יכולה לחסוך לכם הרבה כסף!

             

            לפרטים  ללא התחיבות ניתן לפנות לקלינגר:

             

             

             

            קלינגר התרי בניה, רשוי עסקים וייעוץ מוניציפאלי
            בית שמאי 7, רמת גן
            נייד: 3888813 - 052
            טל': 03-6990132
            פקס: 6990134 - 03
            דוא"ל: klinger_b@bezeqint.net
            www.klinger.co.il

             

            דרג את התוכן:
              1 תגובות   יום ראשון, 14/8/11, 16:56
              בעת שלום בין הישראלים לפלסטינים באו לחיות ושאלו אותם
              איפה הם רוצים לחיות, בצד של הישראלים או של הפלסטינים....

              בראשית הלכו לתרנגולת, שאלו אותה איפה היא היתה רוצה לחיות...
              חד משמעי! היא אמרה, אצל הפלסטינים!! למה?, שאלו אותה
              כי אצל הישראלים אני חיה בתת רמה כל היום בלול, אוכלת אוכל מיוחד,
               ולדגור על הביצים, לעומת זאת אצל הפלסטינים
              אני כל היום מסתובבת בחצר, חופשיה, מאושרת, אוכלת מה שבא לי,
              ויש אפילו תרנגולים שרודפים אחריי.

              הלכו לפרה, שאלו אותה את אותה שאלה. אמרה הפרה:
              "זו בכלל לא שאלה, אצל הפלסטינים!" שאלו אותה לפשר הדבר והיא ענתה:
              "אצל הישראלים אני חיה כל החיים ברפת, אוכלת קש, חולבים אותי יומם וליל
              ומתיחסים אלי כמו למכונה. לעומת זאת אצל הפלסטינים אני חופשיה ומאושרת
              מסתובבת ברחובות בנחת ואוכלת מה שבא לי"

              בסוף הלכו לחמור, שאלו אותו איפה הוא היה רוצה לחיות...
              חד משמעי!!! אצל הישראלים, אין מקום למחשבה, טען החמור.
              כולם היו בהלם ושאלו אותו לפשר הדבר. ענה החמור בלי להתבלבל:
              "תראו, אצל הפלסטינים אני בהמת משא, כל היום בשמש, סוחב מטען ואנשים,
              בקושי שותה ובקושי אוכל, לעומת זאת...אצל הישראלים....
              תראו כמה כמוני נהיו חברי כנסת"!!!!
              דרג את התוכן:
                1 תגובות   יום רביעי, 3/8/11, 08:18

                תלונות הציבור - מישהו מטפל בך?


                משרד העבודה והרווחה - מוקד מידע טלפוני
                1-800-50-60-60

                היחידה לפניות הציבור של משרד העבודה והרווחה:
                אילנה כהן- רחוב בצלאל 18 ירושלים
                טלפונים: 02-6240035, 02-6242314

                חינוך
                משרד החינוך והתרבות - הממונה על פניות ותלונות הציבור:
                בנין לב-רם, רח' דבורה הנביאה 2 ירושלים 91911
                פקס 02-5602390, טל. 1-800-25-00-25
                מטפלים בתלונות של תלמידים, הורים ומורים, פועלים גם כקו למידע.
                לפני הגשת תלונה רצוי לפנות לביה"ס, למנהל היחידה או לאחראי במחוז.

                הקו הפתוח, הממונה על פניות תלמידים:
                טל. 1-800-222-003 או 02-5602538/9 פקס 02-5603754 או לכתובת הנ"ל.

                המועצה לשלום הילד - מנהלת היחידה לקבילות ילדים ונוער (עד גיל 18) :
                הכתובת: רח' מטודלה 20 ירושלים 92306.
                פקס 02-5636869 טלפון .02-5639191

                צבא
                דרכי התקשורת של קצינת פניות הציבור הן:
                קצינת פניות הציבור
                לשכת ראש אמ"ש
                ד.צ 02919 הקריה ת"א

                פקס 03-5699400
                טלפון 24 שעות ביממה 03-5691000
                מקבלים פניות מחיילים בסדיר, במלואים וממשפחותיהם, כולל פניות דחופות על
                רקע מצוקה נפשית. מומלץ לפנות קודם למפקדים, לגורמי רפואה, ח"ן וכו'.
                ערעורים לראש אכ"א. תלונות בענייני גיוס - רק בלשכות הגיוס.
                אתר אינטרנט: www.aka.idf.il\
                kapaz


                נציב קבילות חיילים: תא"ל (מיל.) עוזי לבצור
                כתובת: ת.ד. 7052 מחנה רבין תל-אביב 64734.
                פקס 03-6977135 טלפון 03-6977433 בינים א'-ה' 17.00-15.00 וביום ו' בבוקר.

                משרד הבטחון הלשכה לפניות ותלונות הציבור:
                פניות בכתב וקבלת קהל ברח' קפלן 37 תל-אביב 61909
                פקס 03-6976711 טלפון 03-6975349 03-6975423 03-6975540
                בין השעות 15.30-8.00 מטפלים גם בכל הדרוש ליצירת קשר בין גורמים אחרים
                לבין משרד הבטחון או צה"ל.

                 


                צרכנות
                רשות ההסתדרות לצרכנות: הממונה על פניות הציבור:
                http://www.histadrut.org.il/serve/Union/UnionIndex.asp?Father_ID=2339&ImgOn=3&Depart=1
                דוד יפרח . כתובת ארלוזרוב 93 תל-אביב 62098
                טל. 03-6921280/1 לא מטפלים בתלונות של גורמים עסקיים.

                המועצה הישראלית לצרכנות:
                http://www.tamas.gov.il/tamas_level2.asp?sid=507
                תלונות בכתב בלבד לכתובת: רח' מאז"ה 76, תל-אביב 65789
                מטפלים בתלונות צרכנות וייצוג צרכנים בבתי משפט.

                הממונה על הגנת הצרכן:תלונות לרח' אגרון 30, ירושלים 94190
                http://www.moit.gov.il/root/sachar_pnim/sachar_pnim_diokan/HZARCNVC.HTM
                מטפלים בעבירות כמו אי הצגת מחירים, הטעיה בפרסום, מכירה ממרחק, דירות
                נופש, עסקאות באשראי. הממונה הוא בעל סמכות חקירה ורשאי להגיש כתבי
                אישום. אינו מטפל בפתרון בעיות אישיות.

                בריאות
                משרד הבריאות - נציבות הקבילות לחוק ביטוח בריאות:
                http://www.health.gov.il/pages/default.asp?maincat=1&catId=102&PageId=784
                ד"ר קרני רובין. רח' רבקה 29, תלפיות, ירושלים
                פקס 02-6714308 תא קולי בטלפון 02-5681234 בעל-פה
                בטלפון 02-5681257 בין השעות 15.00-13.00 מטפלים בקבילות נגד קופות
                החולים. עדיף לפנות קודם לקופה. לא מטפלים בבקרת איכות, ברשלנות רפואית
                או במימון טיפול שאינו בסל הבריאות.

                משרד הבריאות - נציב קבילות הציבור -פרופ' שמעון גליק
                רח' רבקה 29, תלפיות, ירושלים 93461 פקס 02-6725836
                מטפלים בנושאים הקשורים למשרד הבריאות ובעניני רשלנות רפואית. לא מטפלים
                בנושאים כספיים.

                קופת חולים הכללית - נציב פניות הציבור.
                כתובת: רח' ארלוזרוב 101, תל-אביב 62098 .
                לא מטפלים בסל השירותים, הסדרי בחירה ותורים. מומלץ לפנות קודם לממונים
                על זכויות החבר בקופה או לממונים על פניות הציבור במחוזות.

                קופת חולים מכבי - נציב פניות הציבור
                רח' המרד 27, תל-אביב 68125 פקס 03-5102165
                לא מטפלים בענינים המתבררים בבית המשפט. ניתן לערער לבין הדין של הקופה.

                קופת חולים לאומית - הממונה על פניות הציבור.
                שפרינצק 23, תל-אביב 64738 פקס 03-6970328 טלפון 03-6970372

                קופת חולים מאוחדת - הממונה על פניות הציבור
                פקס 03-5235335 טלפון 03-5202394/69, אבן גבירול 124, תל-אביב

                נציב תלונות הציבור במשרד מבקר המדינה
                מבררים תלונות על פגיעה ישירה במתלונן מצד משרדי הממשלה, רשויות מקומיות
                וגופים ציבוריים אחרים. לא מבררים תלונות על נשיא המדינה, הכנסת, הממשלה,
                בתי המשפט, ענינים התלויים ועומדים בבית משפט. יש להגיש תלונה תוך שנה
                מהפגיעה.
                פניות בכתב לת.ד. 669 ירושלים 91006 ובעל פה בלשכות הבאות:
                ירושלים, רח' יפו 234 טלפון 02-5315111
                תל-אביב, רח' ארנייה 29 בקריה, טלפון 03-6966272/6
                חיפה, רח' עומר -אל-כיאם 12, טלפון 04-8673291
                באר-שבע, בנין משרד הפנים בשדרות הנשיאים טלפון 07-6231965
                נצרת, בנין המשביר המרכזי ברח' פאולוס השישי, טלפון 06-6554411

                בזק
                מנהל היחידה הארצית לפניות לקוחות: אורי סלע.
                לפני הפניה עדיף למצות בירורים במענה טלפוני ב-144, 166 ,199 או במחלקה
                לפניות הציבור במחוזות.
                טלפון 1-800-220100 עד שעה 16.00 פקס 1-800-502502 ת.ד. 19215 תל-אביב 61191.

                מוסד ערר עליון לתלונות לקוחות בת.ד. 52107 תל-אביב 61520.

                חברת חשמל
                מנהל נציבות תלונות הציבור: אלי סברדלוב. לפני כן לפנות ל-103 או למחוזות.
                תלונות עקרוניות ניתן להעביר למשרד התשתיות או לרשות לשירותים ציבוריים -חשמל.
                פניות בכתב לפקס 04-8548329 או לת.ד. 8810 חיפה 31086


                לפנות למחלקות פניות הציבור במחוזות.
                תל-אביב: טלפון 03-6303422/23 או בכתב לדרך ההגנה 137 ת"א 61999
                חיפה, טלפון 04-8304132/3 בכתב לרח' פל-ים 19, מיקוד 31999
                02-5312 או בכתב למרכז שטנר, גבעת שאול 91999ירושלים, טלפון 44/36
                פרטים על המחוזות האחרים במודיעין הדואר בטל.1-800-212121
                תחום קשרי לקוחות בודק פניות לאחר שטופלו בלשכות האיזוריות
                ברח' יפו 30, ירושלים 94142

                רשות השידור
                הממונה על קבילות הציבור: ויקטור גרייבסקי.
                פניות בכל הנושאים הקשורים לרשות השידור בטלויזיה או ברדיו.
                פניות בטל. 02-6291888 בכתב פקס 02-6291877, לרח' יפו 97, בנין כלל או
                לת.ד. 28080 ירושלים 91280

                הביטוח הלאומי
                מנהל מחלקת פניות הציבור: יוסי סרי.
                מנהלת האגף: עו"ד נורית יצחקי.
                פניות בכל הנושאים הקשורים לתקנות הביטוח הלאומי. ערעור על החלטות פקיד
                ביטוח לאומי מתבררות בבית הדין לעבודה.
                פניות לטלפון 02-6709531 בכתב לפקס 02-6525038 או לרח' ויצמן 13, ירושלים .91909

                מבקר המדינה
                כל אזרח יכול להביא כל נושא הראוי בעיניו לבדיקתו של מבקר המדינה. למוסר
                המידע אין מעמד על-פי חוק והוא אינו מקבל דיווח על טיפולו של המבקר
                בנושא.
                פניות בכתב לרח' רש"י 66, ת..ד. 1081 ירושלים 91010


                הועדה לפניות הציבור של הכנסת
                הועדה משמשת כצינור מתווך בין האזרח לממסד, ובינו לבין המוסדות
                הממשלתיים. מטרתה לפתור מכשולים בירוקרטיים. הוועדה מקיימת דיונים בבעיות
                שנוגעות לציבור הרחב. פניות בכתב לפקס 02-6754148 או לכנסת, ירושלים.

                לשכת ראש הממשלה
                מנהל הלשכה לפניות הציבור. מתקבלות פניות בכל נושא. החל מנושאים פוליטיים
                וכלה במצוקות אישיות.
                לפנות בכתב לרח' 'פלן 3 ירושלים 91919 טל. 02-670555.

                לשכת הנשיא
                כתובת: רחוב הנשיא 3, ירושלים. מיקוד: 92188
                מרכזיה: 6707211-02
                מענה טלפוני בימים א-ה בשעות 19-8
                פקסימיליה: 5611033-02
                דואר אלקטרוני: president@president.gov.il


                מחלקת פניות הציבור
                טלפון: 6707238-02
                פקסימיליה: 5671314-02
                דואר אלקטרוני: public@president.gov.il

                משרד התחבורה

                אגף הרכב - 03-5657153

                אגוד יבואני הרכב 03-5621831

                אגוד המוסכים (ועדת בוררות לגבי תלונות על מוסכים) 03-5620113

                אגוד השמאים (תלונות נגד שמאים) 03-5753893

                המפקח על הביטוח (תלונות נגד חברות ביטוח) 02-5317232



                עוד כמה טלפונים לעזרה:

                מרכז סיוע לקורבנות אונס 24 שעות -
                03-5176176 1202

                סיוע לגברים נפגעי תקיפה מינית
                03-5179179

                קו חירום למניעת אלימות במשפחה:
                1-800-220-000

                ויצו קו אדום לנשים מוכות:
                1-800-393-904

                עמותת ל.א. לחימה באלימות נגד נשים 24 שעות
                1-800-353-300

                מרכז הסיוע לנשים דתיות
                02-6555744/5

                עמותת ל.א ילדים ונוער-קו חירום
                09-9518927

                מרכז גליקמן לטיפול באלימות במשפחה
                03-6492469/03-6492470

                האגודה למלחמה בסרטן:
                1-800-599-995

                אחת מתשע קו חם לנפגעות סרטן השד:
                1-800-363-400

                חסן קבוצות תמיכה לחולי סרטן:
                1-700-506-600

                קו לחיים-סיוע לילדים חולי סרטן
                c.p וניוון שרירים
                1-700-70-70-12

                הוועד למלחמה באיידס:
                03-5386772

                ער"ן עזרה ראשונה נפשית:המספר הארצי:
                1201

                הקו הלבן,תמיכה ללסביות והומוסקסואלים:
                03-7325560 א'-ה' 7:30-23:00

                נט"ל,מרכז סיוע לנפגעי טראומה על רקע לאומי:
                1-800-363-363

                מטיב מרכז טיפול במשבר באיזור י-ם:
                02-6789908

                יד ביד-אוזן קשבת לנוער
                03-6204999

                המועצה לשלום הילד:
                02-6780606

                המועצה לילד החוסה :
                03-6481913


                אל"י ,האגודה הישראלית להגנת הילד:
                1-800-223-966

                אב"י האגודה הבינלאומית לזכויות הילד בישראל-יצוג וייעוץ משפטי
                02-5633003

                אי"ל האגודה הישראלית לאפילפסיה:
                03-5255671

                אקי"ם,תמיכה להורים לאנשים עם פיגור שכלי:
                1-800-399-333

                יד שרה:השאלת ציוד רפואי
                03-6817222 02-6444444

                עזר מציון-מוקד מידע לנכה חולה קשיש ונזקק
                03-5742742

                אלרן-מוקד מידע לקשיש בת"א
                03-5154400

                המרכז לעיוור בישראל
                03-7915555

                אלו"ט-האגודה הלאומית לילדים אוטיסטים ע"ר
                03-5718188

                איל"ן -איגוד ישראלי לילדים נפגעים
                03-5281217

                אגודת החרשים בישראל-א.ח.א
                03-7303358

                האגודה לסוכרת נעורים בישראל
                03-5160171

                קו לעובד :
                03-6883766

                האגודה לזכויות האזרח:
                03-5608185/ 02-6521218/ 04-8348876

                אגודת צער בעלי חיים
                03-6827621

                המרכז הישראלי לעזרה עצמית
                03-6299389

                האגודה הישראלית להלוואות ללא ריבית
                02-5630248

                האגודה למניעת אלכוהוליזם בישראל
                03-6720457/03-6724128

                הרשות למלחמה בסמים
                1700-500-508

                אלחה-האגודה הישראלית למשפחות חד הוריות הזקוקות לסיוע
                02-6781082 /03-6701415

                ארגון לתת-למען הקלת סבלן של אוכלוסיות בישראל ובעולם

                03-6869649

                 

                קלינגר יועצים מונציפלים רישוי עסקים והתרי בנייה בישראל

                03-6990132

                0523-888813

                Benjamin Klinger

                http://www.klinger.co.il/

                Klinger_b@bezeqint.net

                דרג את התוכן:

                  פרופיל

                  benklinger
                  1. שלח הודעה
                  2. אוף ליין
                  3. אוף ליין

                  ארכיון

                  פיד RSS

                  הפעילות שלי