כותרות TheMarker >
    ';

    פיד RSS

    קלינגר רישוי עסקים והתרי בנייה

    הוצאת רישיון עסק,בקשות לשימוש חורג,היתרי בנייה ,זירוז הליכים בירוקרטיים,אדריכלות והנדסת מבנים.

    ארכיון : 10/2012

    6 תגובות   יום רביעי, 31/10/12, 07:43


    Test Your Brain

    This is really cool



    ALZHEIMER'S EYE TEST
    cn
    (I love this part.. Its absolutely amazing!)


    Count every "F" in the following text:



    FINISHED FILES ARE THE RE
    SULT OF YEARS OF SCIENTI
    FIC STUDY COMBINED WITH
    THE EXPERIENCE OF YEARS.....
    (SEE BELOW)




    HOW MANY 'F's?






    Count them again.






    WRONG, THERE ARE 6 -- no joke..




    READ IT AGAIN !


    Really, go Back and Try to find the 6 'F's before you scroll down.


    The reasoning behind this is further down.








    The brain cannot process "OF".


    F
    INISHED F ILES ARE THE RE
    SULT O
    F YEARS OF SCIENTI
    F
    IC STUDY COMBINED WITH
    THE EXPERIENCE O
    F YEARS.....

    Incredible or what?


    Anyone who counts all 6 'F's on the first go is a genius.




    Three is normal
    , four is quite rare

    דרג את התוכן:
      1 תגובות   יום שבת, 27/10/12, 19:51

      הממשלה תאשר מחר, לפי הצעת רה"מ, בנימין נתניהו, את המלצות צוות ההיגוי הבין משרדי, בראשות מנכ"ל משרד רה"מ, הראל לוקר, לפינוי שדה התעופה, שדה דב, מצפון תל אביב.

      בהחלטה שתאשר הממשלה שלושה סעיפים מרכזיים, תכנון, תקצוב, בנייה והתאמת תשתיות לקליטת פעילות התעופה האזרחית משדה דב באתרים חלופיים לא יאוחר מ-2018, תכנון מקרקעין במתחם שדה דב, ועריכת הסכמי פינוי עם בעלי הזכויות במתחם שדה דב ויישומם.

      במקום שדה דב יוקם שדה תעופה אזרחי, עין שמר, לקליטת פעילות התעופה הפנים ארצית. הפעילות הצבאית של שדה דוב תועבר לבסיס חיל האוויר בדרום הארץ.

      על השטח המפונה של שדה דב עשויות לקום החל מ-2013 אלפי יחידות דיור חדשות ובאזור הים מלונות, שטחי מסחר, ופארק חופי רחב ידיים. מדובר במשבצת הקרקע האחרונה באזור צפון ת"א, היכולה לשמש לבניית אלפי דירות.

      בהחלטת הממשלה נקבע כי המקורות הכלכליים לפינוי שדה דב ולתכנון, הקמה והתאמת התשתיות הנדרשות לקליטת פעילות תעופה אזרחית באתרים חלופיים, יהיו משיווק הקרקעות המתפנות. מדובר בקרקעות הנחשבות ליקרות מאוד. בצוות ההיגוי שתקים הממשלה למעקב ובקרה אחרי ביצוע ההחלטה ישתתפו מנכ"ל משרד רה"מ (יו"ר), ונציגים של משרדי ממשלה וגופים הנוגעים בדבר.

      דרג את התוכן:
        5 תגובות   יום שבת, 27/10/12, 19:45

        רק בספרד ... ONLY IN SPAIN  

        דרג את התוכן:
          1 תגובות   יום שישי , 26/10/12, 20:54

          יום 28.12.11 פורסמו ברשומות צו רישוי עסקים (עברות קנס-משקאות משכרים) (הוראת שעה), התשע"א-2011 וצו סדר הדין הפלילי (ברירת משפט- משקאות משכרים) (הוראת שעה), התשע"ב-2011,  עליהם חתומים שר הפנים, אלי ישי,  ושר המשפטים, יעקב נאמן.

          בהתאם להם מעתה הקנס בגין ממכר משקאות משכרים בלילה בין השעות :23:00 עד- 6:00  הינו 9,000 ₪.

           

          בהתאם לחוק רישוי עסקים  איסור על מכירת אלכוהול בשעות הלילה מהווה תנאי ברישיון העסק. על פי סעיף  14א בחוק  מי שמפר את החוק  דינו מאסר 18 חודשים.

          בהתאם לצווים שיכנסו לתוקף ביום 27.1.2012 מכירת אלכוהול בלילה, הינה עבירת קנס ששיעורה 9000 ₪.

          תוקף הצווים עד ליום 24 במרץ 2013.

           


          יש לציין שבהתאם לחוק המקומות היחידים בהם ניתן להגיש או למכור משקאות משכרים בשעות הלילה הינו במקום שבו השתייה מוגשת לצורך שתייה במקום העסק בלבד, כגון: ברים, בתי מלון ואולמות אירועים.

          הסמכות לאכוף צו זה נתונה בידי משטרת ישראל ובידי הרשויות המקומיות מכוח סמכותן כרשות הרישוי לעסק טעון רישוי.

          הצווים נחתמו על ידי שר הפנים ושר המשפטים בהתאם למדיניות הממשלה להיאבק בתופעת  השכרות.

           

          קלינגר מטפלת בבקשות לרשוי עסקים המוכרים ומגישים משקאות משכרים בכל הארץ!

           

          קלינגר התרי בניה, רשוי עסקים וייעוץ מוניציפאלי
          השירות בפריסה כלל ארצית
          נייד: 3888813 - 052
          טל': 03-6990132
          פקס: 6990134 - 03
          דוא"ל: klinger_b@bezeqint.net
          www.klinger.co.il

          דרג את התוכן:
            3 תגובות   יום שלישי, 23/10/12, 22:37

            מחילה מהכומר  

             

             

            ''

             

             

            פיטר נכנס לכנסיה וישר ניגש לתא הווידוי .


            הכומר לוחש לו : "מה על ליבך פיטר" ?

             

            ''


            פיטר שהיה וותיק בכנסיה פתח ואמר :

            "אבינו, מחילה כי חטאתי נאפתי ובגדתי באישתי"

             

             

            ''

             

            הכומר שהקשיב, נאנח רגע ואמר :

            אין חטא שאין לו מחילה , ואלוהים רחום וחנון יסלח לך אם רק תתוודה ! עם מי היית ?


            פיטר השיב: אוו אבינו אני לא יכול לספר לך את זה !


            הכומר: זו היתה אלגרה מהמכולת ??

             


            פיטר: לא, חלילה


            הכומר: אני יודע , סילווי שאנון מקוויס סיטי ?

            ''

            פיטר: אבינו אמרתי, אני לא אגלה, כי זה יהיה חטא נוסף .


            הכומר : אני יודע, יולנדה מרח' ויה גראנדה 56 .


            ''


            פיטר : נו כומר, עזוב... אתה חושב שקיבלתי מחילה ?

            כן כן, לך לך לדרכך
            ''


            פיטר יוצא החוצה ופוגש את חברו שליווה אותו לכנסיה : נו, מחל ?


            פיטר : בטח מחל.... וגם נתן 3 כתובות חדשות...  

            דרג את התוכן:
              1 תגובות   יום שלישי, 23/10/12, 09:52

              רפורמת הרעש: תיקון תקנה 3: רעש מקול אנושי או מכשירי קול

              הוסף תגובה חדשה

              • · 938 בעד
              • · 373 נגד
              • · סה"כ: 1311 הצבעות

              הודעה חשובה: לפניות בנושאי מפגעי רעש יש לפנות למשרד להגנת הסביבה בטלפון *6911 או בדוא"ל: pniot@sviva.gov.il

              ניתן גם לפנות למוקד העירוני של הרשות המקומית בה אתם מתגוררים, או במקרים חריגים למוקד 100 של המשטרה.

              1. תקנה 3 לתקנות העיקריות תימחק, ובמקומה יבוא:

              רעש מקול אנושי ומכשירי קול

              3. (א) לא ישיר אדם ולא יצעק, באזור מגורים, בין השעות 14.00 ל- 16.00 ובין השעות 22.00 ל- 7.00 למחרת, באופן הגורם או העלול לגרום לרעש המפריע לאדם אחר.
              (ב) לא יפעיל אדם ולא ירשה לאחר להפעיל כלי נגינה, מקלט רדיו או טלוויזיה, באזור מגורים, באופן הגורם או העלול לגרום לרעש המפריע לאדם אחר.
              (ג) לא יפעיל אדם ולא ירשה לאחר להפעיל רמקול, מגביר קול, מערכת כריזה או מכשיר כיוצא באלה, באזור מגורים, באחד מאלה:
              (1) בין השעות 7.00 ל- 14.00 ובין השעות 16.00 ל- 22.00 - באופן הנשמע בבית מגורים;
              (2) בין השעות 14.00 ל- 16.00 ובין השעות 22.00 ל- 7.00 למחרת- (א) תחת כיפת השמיים; (ב) במקום שאינו סגור מכל צדדיו כלפי חוץ; (ג) במקום סגור מכל צדדיו כלפי חוץ, באופן הגורם או העלול לגרום לרעש הנשמע בבית מגורים.
              (ד) הוראות תקנות משנה (א) עד (ג) לא יחולו על פעולה המבוצעת אגב חגיגה או שמחה באחד המועדים האלה:
              (1) משעת כניסת יום העצמאות ועד 06:00 בבוקר למחרת;
              (2) משעת כניסת חג פורים ועד 1:00;
              (3) משעת כניסת יום ירושלים ועד 1:00.
              (ה) הוראות תקנת משנה (ג) לא יחולו על הפעלת רמקול, מגביר קול, מערכת כריזה או מכשיר כיוצא באלה, במקרים אלה:
              (1) לשם אזהרה מפני סכנה או במצב חירום;
              (2) פעולת פעמון בית ספר במשך פחות מ- 10 שניות;
              (3) הפעלת המכשיר אושרה על ידי משטרת ישראל לצורך קיום אסיפה או תהלוכה כהגדרתן בסעיף 83 לפקודת המשטרה (נוסח חדש) התשל"א - 1971 ;
              (4) באירוע ציבורי או בהכנות לאירוע ציבורי, אם נקבע בחוק עזר כי על אף הוראות תקנה זו ניתן להפעיל מכשיר באירוע כאמור, או אם התקיימו כל אלה: (א) הפעלת המכשיר אושרה מראש בכתב על ידי הרשות המקומית;
              (ב) האירוע או ההכנות לאירוע לפי העניין לא יתקיימו בשעות הלילה כהגדרתן בתקנות למניעת מפגעים (רעש בלתי סביר), תש"ן- 1990 (להלן תקנות רעש בלתי סביר);
              (ג) לא ייגרם רעש בלתי סביר כמשמעו בתקנות רעש בלתי סביר. לעניין תקנה זו, "אירוע ציבורי" - אירוע המיועד לפעילות חינוך, תרבות, ספורט או דת."

              דרג את התוכן:
                1 תגובות   יום שלישי, 23/10/12, 07:57

                עד כה מותר היה לבנות על הגגות בהרצליה עד 23 מ''ר. ועדת המשנה לתכנון ובנייה אישרה להמליץ לוועדה המחוזית להפקיד את התכנית להגדלת הבנייה עד לשטח של כ-40 מ''ר בשורה טובה לתושבים המעוניינים לבנות על גג ביתם. ועדת המשנה לתכנון ובנייה אישרה להמליץ לוועדה המחוזית להפקיד את התוכנית להגדלת הבנייה בחדרי היציאה לגג עד לשטח של כ-40 מ''ר בתאריך 12.8.12 הופקדה התוכנית במחוזית ויצאה לפרסום לפי סעיף 89 בכדי לאפשר להשמיע התנגדויות. עברנו דרך משמעותית בקידום התוכנית ונראה כי יש סיכוי רב כי תקבל תוקף בקרוב עד כה מותר לבעלי נכסים ברחבי העיר לבצע תוספת בנייה בחדרי היציאה לגגות בתי מגורים בשטח של עד 23 מ''ר כחלק מתוכנית שאושרה בשנת 1983. הוועדה המקומית קבעה והנחתה את הצוות המקצועי להכנת תב''ע (תוכנית בנין עיר) להגדלת חדרי יציאה לשטח של 40 מ''ר שתחול רק לגבי מבנים שאינם נכללים בתמ''א 38.

                דרג את התוכן:
                  1 תגובות   יום שני, 22/10/12, 18:29

                   

                  A pig's orgasm lasts 30 minutes. (O.M.G.!!!)
                   
                  A cockroach will live nine days without its head before it starves to death. (Creepy. I'm still not over the pig.)
                   
                  The male praying mantis cannot copulate while its head is attached to its body.
                   
                  The female initiates sex by ripping the male's head off. (Honey, I'm home . What the...?)
                   
                  The flea can jump 350 times its body length. It's like a human jumping the length of a football field. (30 minutes. Lucky pig! Can you imagine?)
                   
                  The catfish has over 27,000 taste buds. (What could be so tasty on the bottom of a pond?)
                   
                  Some lions mate over 50 times a day. (I still can't believe that pig ...quality over quantity.)
                   
                  Butterflies taste with their feet. (Something I always wanted to know.)
                   
                  Elephants are the only animals that cannot jump. (Okay, so that would be a good thing.)
                   
                  A cat's urine glows under a black light. (I wonder how much the government paid to figure that out.)
                   
                  An ostrich's eye is bigger than its brain. (I know some people like that.)
                   
                  Starfish have no brains. (I know some people like that, too, (mostly Republicans - my insert).)
                   
                  Polar bears are left-handed. (Talk about a southpaw.)
                   
                  Humans and dolphins are the only species that have sex for pleasure. (What about that pig? Do the dolphins know about the pig?)
                   
                  Now that you've smiled at least once, it's your turn to spread these crazy facts. (and gotta love that pig)!!!!  
                  דרג את התוכן:
                    0 תגובות   יום שני, 22/10/12, 08:17

                    זיכוי מעבירות בנייה בשל הגנה מן הצדק בתי המשפט בית משפט השלום הרצליה בשבתו כבית משפט לעניינים מקומיים עמ"ק 282/07 בפני כב' השופט ד"ר שאול אבינור בעניין:

                    מדינת ישראל ע"י ב"כ עו"ד רייך המאשימה נגד 1. אברהם יהושע 2. ברכה יהושע – נמחקה 3. ירון יהושע ע"י ב"כ עו"ד רביב הנאשמים הכרעת - דין 1. בפתח הכרעת הדין אני מודיע כי החלטתי לזכות את הנאשמים (1 ו-3). א. רקע כללי: 2. שלושת הנאשמים הואשמו בביצוע עבודות בנייה בסטייה מהיתר מס' 20030466, שניתן ביום 27.10.04 על ידי הוועדה המקומית לתכנון ובניה בהרצליה, לבניית תוספת שטח לדירה בקומת קרקע בבית מגורים משותף ברח' צה"ל 24, הרצליה (להלן – ההיתר והבית, בהתאמה). 3. על פי הנטען בעובדות כתב האישום, ביום 21.12.06 נמצא כי בבית מבוצעות עבודות בנייה, בסטייה מההיתר, כמצוין בתשריט הנספח לכתב האישום וכדלקמן: (א) בניית מעקה, מעל תוספת הבנייה, בגובה 1 מ' במקום 30 ס"מ (להלן – המעקה); (ב) בניית גדרות מצידו המזרחי של הבית (להלן – הגדר); (ג) אי-בניית ממ"ד, שבניייתו נדרשה לפי ההיתר (להלן – הממ"ד). 4. עוד נטען בעובדות כתב האישום, כי הנאשמים היו האחראים לעבודות הבנייה האמורות מכוח היותו של נאשם 3 בעל ההיתר ומכוח היותם של נאשמים 1 ו-2 בעלי המקרקעין או מי שהוחזקו כבעלי המקרקעין בעת ביצוע העבודות. לפיכך הואשמו הנאשמים, בכתב האישום, בעבירה של ביצוע עבודות בנייה בסטייה מהיתר לפי הוראות סעיפים 145, 204(ב) ו-208(א) לחוק התכנון והבנייה, תשכ"ה-1965 (להלן – חוק התכנון והבנייה). 5. מתן תשובת הנאשמים לכתב האישום התמהמה על רקע פנייתם ליועץ המשפטי לממשלה בבקשה לעיכוב ההליכים המשפטיים נגדם, כמו גם משא ומתן שניהל בא-כוחם דאז עם ב"כ המאשימה. משא ומתן זה התנהל, בין השאר, לרקעו של היתר בנייה נוסף שנתקבל (להלן – ההיתר הנוסף), בו הוכשרה בניית המעקה ואושרה הקמת הממ"ד במיקום שונה, בו אמנם נבנה, כך שמרבית הבנייה-בסטייה הוכשרה, אם גם בדיעבד. 6. במסגרת המשא ומתן האמור הודיע ב"כ המאשימה על מחיקת נאשמת 2 מכתב האישום (ר' בפרוטוקול הדיון מיום 13.7.09). עם זאת, הצדדים לא הגיעו להסכמות באשר לנאשמים 1 ו-3 (שיכונו מכאן ואילך – הנאשמים), וההליכים נגדם נמשכו. 7. בתשובת הנאשמים לכתב האישום נטען כי כל הליך הבנייה נעשה על ידי נאשם 1 בלבד, אשר פעל בהתאם להנחיות שקיבל מהאדריכלית ובהתאם להיתר. ואולם, באותה נשימה נטען כי הבנייה נשוא כתב האישום לא נבנתה, הגם שבמסגרת שמיעת הראיות הסתבר כי כמעט ואין מחלוקת לעניין עצם הבנייה. באשר לנאשם 3 נטען, כי אף שנאשם זה הוא בעל ההיתר לא היו לו יד ורגל בבנייה. נאשם 3 העביר לנאשם 1 את מלוא זכויותיו בבית, זמן רב לפני ביצוע הבנייה, ועל כן – כך נטען – הוא בכל מקרה אינו אחראי לביצועה. ב. גדר המחלוקת וטיעוני הנאשמים: 8. שמיעת הראיות לפניי התמקדה בסוגיית הגדר, שכן כבר בתחילת שמיעת הראיות לא כפרו הנאשמים בהקמת המעקה ובאי בניית הממ"ד נכון למועד עריכת הביקורת מפקח הבנייה ביום 21.12.06 (כאמור בדו"ח המפקח ת/4, ר' בפרוטוקול, בעמ' 4). 9. ואולם, גם באשר להקמת הגדר הסתבר כי המחלוקת העובדתית בין הצדדים הינה מצומצמת עד מאוד. בעוד שב"כ המאשימה טען כי הגדר – שנבנתה לגובה של 1.80 מ' מבלוקים ומבטון – נבנתה מחדש במקום בו היתה בעבר גדר קלה (רשת) בלבד, ב"כ הנאשמים גרס כי הגדר הקלה הוצבה על בסיס בטון בגובה של 30 או 60 ס"מ, כך שכל שנעשה במסגרת עבודות הבנייה דנא הוא "הגבהת" הבסיס האמור לגובה של 1.80 מ' בלבד. 10. ייאמר מיד כי "הגבהת" גדר מבלוקים ומבטון – בין אם מדובר בהגבהה ב-1.50 מ' או ב-1.20 מ' בלבד – היא עבודת בנייה מובהקת, הטעונה היתר בהתאם להוראות סעיף 145(א)(2) לחוק התכנון והבנייה. לפיכך, לנוכח העובדה שאין ולא יכולה להיות מחלוקת כי הגדר לא נכללה בהיתר, על פני הדברים הוכחו, גם לעניין הגדר, יסודות העבירה של בנייה בסטייה מההיתר בניגוד להוראות סעיף 204(ב) לחוק התכנון והבנייה. 11. הנה כי כן, חרף ההיקף הנכבד של הראיות והטיעונים שהקדישה ההגנה למחלוקת העובדתית האמורה בדבר אופן בניית הגדר – לרבות בדרך של הגשת בקשה להוספת מסמך לאחר הגשת הסיכומים – ברי כי מדובר במחלוקת בעלת חשיבות מהותית משנית בלבד. אכן, כפי שציין נכונה ב"כ המאשימה בסיכומיו, אף לפי גרסת הנאשמים הנ"ל יסודות העבירה בה הואשמו הוכחו-לכאורה. 12. בנסיבות אלה, גם אחריותם האישית של הנאשמים לפי הוראות סעיף 208(א) לחוק התכנון והבנייה הוכחה-לכאורה, שכן אין מחלוקת שנאשם 1 הינו בעל המקרקעין ואף עמד מאחורי ביצוע עבודות הבנייה, ואילו נאשם 3 הינו בעל ההיתר. 13. כאמור, אחריותו של נאשם 3 נובעת מהיותו בעל ההיתר ולכן אין משמעות לטענתו כי העביר את זכויותיו בבית לנאשם 1 עוד לפני ביצוע עבודות הבנייה. יוטעם, כי במקרה דנא אף לא נטען לקיום התנאים הנדרשים לביסוס הגנה לפי הוראות סעיף 208(ב) לחוק התכנון והבנייה, ומכל מקום על פני הדברים הם אינם מתקיימים בו. 14. משעובדות כתב האישום הוכחו נותר לדון אך בטענת ההגנה של הנאשמים, שהינה טענה להגנה מן הצדק בשל אכיפה בררנית. ואולם, בעניין זה יש להרחיב. 15. לטענת הנאשמים, הורתו ולידתו של כתב האישום דנא היא בסכסוך שכנים רע ומר שנפל בינם לבין שכנם ברח' צה"ל 24, מר שמואל לוי, המופיע ברשימת עדי התביעה שבכתב האישום הגם שלא זומן למתן עדות. לגרסת הנאשמים, מר לוי הינו קרוב משפחתו של בכיר-לשעבר בעירייה, אשר לאחר שהנאשמים גילו כי ביצע עבירות בנייה החל להגיש נגדם תלונות שונות ומשונות ולהביא להפעלת מנגנוני הפיקוח והאכיפה נגדם. 16. טרוניית הנאשמים היא על כך שהפיקוח והאכיפה אותם מפעילה העירייה, בעקבות תלונותיו של מר לוי, מופנים אך ורק נגדם, למרות שברח' צה"ל בוצעו עבירות בנייה רבות וחמורות, בפרט בביתו של המתלונן מר לוי עצמו. לא זו אף זו: למרות שהנאשמים הגישו תלונות קונקרטיות נגד מר לוי, והסבו את תשומת לב הרשויות לעבירות שונות אותן לטענתם ביצע, תלונות אלה לא טופלו ולא ננקטו הליכים כלשהם נגד מר לוי. 17. הנאשמים מלינים במיוחד על כך שלא ננקטו הליכים נגד מר לוי חרף הנחייתו של בית משפט זה בעניין תלונותיהם, אשר ניתנה במסגרת תיק עמ"ק 817/07 בו נדון בזמנו נאשם 3. באותו עניין הגיש נאשם 3 תלונות אודות חריגות בנייה אותן ביצע, לטענתו, מר לוי, אך קיבל תשובה מהעירייה בה נאמר כי מדובר בעבודות בנייה שבוצעו לפני למעלה מחמש שנים ועל כן הן התיישנו. 18. בקשר לתשובה זו העיר בית המשפט, בהכרעת הדין בתיק הנ"ל, כי עבירות תכנון ובנייה הכרוכות בחריגות בנייה אמנם מתיישנות בחלוף התקופה האמורה, אך עדיין הרשות יכולה לפעול נגד חריגות הבנייה במסגרת בקשה למתן צו הריסה ללא הרשעה לפי הוראות סעיף 212 לחוק התכנון והבנייה, ועל כן הורה למאשימה לבחון אפשרות פעולה זו. 19. והנה, לאחרונה קיבל נאשם 3 תשובה מנציבת תלונות הציבור בעיריית הרצליה לפיה תלונותיו נבדקו אך לא נמצא כי מתקיים בהן האינטרס הציבורי הנדרש לצורך הגשת בקשה לפי סעיף 212 לחוק התכנון והבנייה. בנסיבות אלה אין אפוא בכוונת הרשות לפעול בעניין חריגות הבנייה שביצע מר לוי. 20. הנציבה ציינה בתשובתה האמורה כי הגשת בקשה לפי סעיף 212 לחוק התכנון והבנייה דורשת התקיימותו של אינטרס ציבורי בהגשתה – כגון העובדה שמדובר במבנה מסוכן או במבנה שהוקם בתחום שטח ציבורי – אשר לדבריה לא נמצא שמתקיים בעניין נשוא התלונה (ר' במכתבה נ/9א. יוער כי נפלה שגגה במספור המוצגים, ועל כן מכתב זה יסומן נ/9א ולא נ/9 כפי שצוין בפרוטוקול). ואולם, כך או כך, התולדה של תשובה זו הינה שהאכיפה מופנית כלפי הנאשמים בלבד. 21. הנאשמים הוסיפו וטענו, כי במסגרת ההיתר הנוסף לא הוכשרה הגדר מהטעם שהיא פולשת קלות לתחום חלקה 379 – חלקה בה עובר רח' צה"ל והמשמשת אפוא לצרכי הציבור (ולפיכך תכונה להלן – החלקה הציבורית). ואולם, מתוך מפת המדידה ת/8, שהוגשה מטעם המאשימה, מסתבר כי ברח' צה"ל קיימות גדרות נוספות הפולשות לחלקה הציבורית, בחלקן באופן בוטה בהרבה מהגדר נשוא כתב האישום, אך המאשימה לא נקטה בהליכים כלשהם בעניין גדרות אלה. 22. בהקשר זה הדגישו הנאשמים כי הגדר – שלטענתם רק הוגבהה – נמצאת בקו אחד עם יתר הגדרות ברח' צה"ל, כפי שניתן להיווכח הן מהתמונות הרבות שהגישו הנאשמים (נ/5 ונ/10) והן מראיות המאשימה עצמה, היינו המפה ת/8; ובכל זאת, כאמור, המאשימה בחרה לפעול רק נגדם. הנאשמים הבהירו – במסגרת בקשתם מיום 15.11.09 – כי אם נכונה הטענה שהגדר פולשת לחלקה הציבורית אין להם כל התנגדות לכך שהעירייה תפעל לשינוי מיקומה, ובלבד שתעשה כן לעל אורך רח' צה"ל ולא רק בחלקתם. 23. יש להעיר, כי בסיכומיו ביקש ב"כ הנאשמים גם לטעון לחלופין כי כלל לא הוכח שהגדר פולשת לחלקה הציבורית, אך אין לקבל טענה חלופית זו. לעניין מיקום הגדר מקובלת עלי עדותו של המודד יהורם אהרוני וההסברים שסיפק, לרבות להבדלים שבין המפה ת/8 למפה הישנה יותר נ/7. יודגש, כי הגם שהמודד אהרוני זומן לפניי כעד תביעה, את המפה ת/8 הוא הכין בזמנו לפי הזמנה מטעם נאשם 3 (ר' בפרוטוקול, בעמ' 18), ואין כל יסוד להשערה כי טעה במדידותיו לחובת הנאשמים דווקא. 24. באשר לאי-הקמת הממ"ד טענו הנאשמים כי הממ"ד לא הוקם משום שבמהלך הבנייה הסתבר כי בשל קשיים הנדסיים שונים לא ניתן לבנותו במקום בו תוכנן לראשונה. נאשם 1 הדגיש בעדותו כי לא היתה לו כל כוונה שלא לבנות את הממ"ד, אלא שכאמור נוצר אילוץ שמנע את הקמת הממ"ד במיקום שנקבע בהיתר (ר' בפרוטוקול, בעמ' 24). ואכן, הוגשה בקשה לקבלת היתר מתוקן נוסף, בו אושרה הקמת הממ"ד במיקום שונה, והממ"ד אמנם נבנה במקום החלופי שאושר. 25. לבסוף, לעניין הקמת המעקה בגובה של 1 מ' במקום 30 ס"מ העיד נאשם 1 כי לנוכח האישור לבנות במקום מרפסת נוצר צורך בטיחותי להקים מעקה בגובה תקני של 1 מ'. ואכן, מעקה זה קיבל אף הוא אישור-שבדיעבד במסגרת ההיתר הנוסף (ר' גם בעדות האדריכלית מטעם הנאשמים, גב' אורנה שטיין, שציינה כי התקן מאפשר בבניית מרפסת הקמת מעקה בגובה 1.05 מ' – בפרוטוקול, עמ' 12 שורה 25). ג. הגנה מן הצדק בעבירות תכנון ובנייה: 26. הדוקטרינה של "הגנה מן הצדק" הוכרה בפסיקה, כבר לפני שנים רבות, הן כטענת הגנה מקדמית והן כטענת הגנה מהותית מפני אישום בפלילים. לפני מספר שנים ההגנה אף עוגנה – כטענה מקדמית – בהוראות סעיף 149(10) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982 (להלן – החסד"פ), שלפיהן רשאי בית המשפט לבטל את האישום אם מצא ש"הגשת כתב האישום או ניהול ההליך הפלילי עומדים בסתירה מהותית לעקרונות של צדק והגינות משפטית." 27. בעוד שבתחילת הדרך החילו בתי המשפט את ההגנה מן הצדק רק במקרים בהם נתגלתה התנהלות שערורייתית ומתעמרת של הרשויות, ברבות השנים הורחבה היריעה, וההגנה הוחלה גם במקרים חמורים פחות – לרבות מקרים בהם הוכחה אכיפה בררנית, או מקרים בהם הוכח כי המשך ניהול ההליכים או ההרשעה ייגרמו עיוות דין לנאשם – ודברים אלה באים לידי ביטוי גם בדרך ניסוחו של סעיף 149(10) הנ"ל. 28. ההגנה מן הצדק עשויה אפוא להתגבש בכל מקרה בו קיום ההליך הפלילי נגד הנאשם, או תוצאותיו, יביאו לפגיעה מהותית וחריפה בתחושת הצדק וההגינות; והכל תוך איזון בין מכלול השיקולים הכרוכים בקיומם של הליכים פליליים, לרבות האינטרס הציבורי באכיפת החוק ובמיצוי הדין עם העבריינים (ר' לאחרונה ע"פ 1224/07 אברהם בלדב נ' מדינת ישראל (2010), בפסקה 63 לפסק הדין). 29. עם זאת, כאשר עסקינן בעבירות מתחום התכנון והבנייה, הפעלת הדוקטרינה של ההגנה מן הצדק מעוררת קשיים נוספים. הטעם לדבר נעוץ בכך שבתחום זה משמעות החלת ההגנה אינה רק זיכוי הנאשם אלא גם מתן היתר-בפועל לעשיית שימוש במבנה שנבנה ללא היתר כדין. 30. אכן, בתחום התכנון והבנייה – להבדיל מתחומים אחרים – הכרעת הדין צופה לא רק פני-עבר אלא גם פני-עתיד: זיכוי הנאשם מטעמי צדק פוטר אותו לא רק מהעיצום בגין העבירה שעבר אלא גם מהצורך להוציא בעתיד היתר בניה כדין, וקשה להלום כיצד שיקולי צדק עשויים לחייב או לאפשר מתן גושפנקא שיפוטית לבנייה שנבנתה שלא כדין. יתר על כן, זיכוי כאמור אף עלול להיות בעל השלכות-רוחב תכנוניות (ר' ביתר הרחבה בעמ"ק 7214/07 מדינת ישראל נ' יפתח אלוני (2009), וכן בע"פ (מחוזי ירושלים) 9847/05 מדינת ישראל נ' אורה מושב עובדים להתיישבות ואח' (2006)). 31. ואולם, הזהירות המתחייבת בהחלת ההגנה מן הצדק בעבירות תכנון ובנייה, בשל הקשיים האמורים, אין משמעה שאין תחולה להגנה בעבירות אלה. ואכן, בתי המשפט החילו לא אחת את ההגנה וזיכו נאשמים מטעמי צדק גם בעבירות תכנון ובנייה (ר' ז' סגל, א' זמיר "הגנה מן הצדק באור חוק סדר הדין הפלילי – סדר חדש של הגינות משפטית", הפרקליט – ספר דיויד וינר על המשפט הפלילי, 231, 242 (2009), ת"פ (קריית גת) 1615/95 מדינת ישראל נ' שלוי ובניו בע"מ (2004), עפ"א (מחוזי תל-אביב) 80034/04 משכנות הדר בע"מ נ' מדינת ישראל (2007)). 32. זאת ועוד: מהאמור לעיל, בדבר הקשיים הכרוכים בהחלת ההגנה מן הצדק בעבירות תכנון ובנייה, גם נובע כי כאשר מדובר בבנייה שהוכשרה בדיעבד אין הבדל ממשי בין עבירות תכנון ובנייה לעבירות אחרות, וניתן ביתר קלות להחיל את ההגנה. 33. אכן, גם כאן נדרשת זהירות: לא זו בלבד שלפי עקרונות משפטיים מקובלים אין בהכשרה שבדיעבד של בנייה בלתי חוקית כדי לאיין את העבירה הכרוכה בביצוע הבנייה מלכתחילה בלא היתר, אלא שקביעה גורפת בדבר תחולת ההגנה במקרים בהם נתקבל היתר-שבדיעבד עלולה ליצור תמריץ שלילי להימנעות מהוצאת היתרי בנייה – על כל הטרחה וההוצאות הכרוכות בכך – מתוך סברה שאם הבנייה תתגלה ניתן יהיה להיפטר מהאחריות לבנייתה בלא היתר באמצעות הוצאת היתר-שבדיעבד. 34. יחד עם זאת, כאשר ניתן היתר-שבדיעבד, בזיכוי הנאשם לא יהא משום מתן היתר-בפועל לשימוש במבנה בלתי חוקי וממילא לא תהיינה לזיכוי השלכות תכנוניות של ממש (בהקשר זה ראוי לציין כי בעפ"א (מחוזי תל-אביב) 80034/04 הנ"ל, בו הוחלה ההגנה, דובר בבנייה שהוכשרה בדיעבד). ד. דיון והכרעה: 35. העולה מן המקובץ הוא שעובדות כתב האישום הוכחו כנדרש, במובן זה שהוכח כי נכון למועד הנקוב בכתב האישום המעקה נבנה בגובה 1 מ' במקום 30 ס"מ, הגדר (מבלוקים ובטון) נבנתה – או למצער "הוגבהה" ¬– ואילו הממ"ד לא נבנה; והכל בסטייה מן ההיתר. 36. עם זאת, בהיתר הנוסף, שהתקבל בשלב מאוחר יותר, הוכשרו בדיעבד המעקה והממ"ד – אשר נתקבל היתר להקימו במיקום שונה, בו אכן הוקם – אך הגדר לא הוכשרה, בשל פלישתה (הקלה יחסית) לתחום החלקה הציבורית. 37. הנאשמים העלו טענה להגנה מן הצדק, וזאת בשל אכיפה בררנית נגדם. לטענת הנאשמים, חרף קיומן של עבירות בנייה רבות וחמורות ברח' צה"ל, בפרט בביתו של המתלונן מר לוי, ולמרות העובדה שלכל אורכו של רח' צה"ל נבנו גדרות הפולשות לתחום החלקה הציבורית, בחלקן באופן חמור מפלישת הגדר דנא, הרי שהאכיפה במקום הופנתה אך ורק כלפיהם. 38. לא הובאו לפניי די ראיות על מנת לקבוע אם אמנם יכולה היתה הרשות לפעול כנגד מכלול עבירות הבנייה ברח' צה"ל שעל ביצוען הלינו הנאשמים. עבירות בנייה הן עבירות מסוג עוון המתיישנות בחלוף חמש שנים, בהתאם להוראות סעיף 9(א)(3) לחסד"פ, ואילו הגשת בקשות למתן צו הריסה ללא הרשעה לפי הוראות סעיף 212 לחוק התכנון והבנייה מותנית בהוכחת קיומו של אינטרס ציבורי חשוב, העשוי להצדיק את מתן צו ההריסה המבוקש (בעניין אחרון זה ר' ביתר הרחבה ב"ש 67/09 הוועדה המקומית לתכנון ובנייה הרצליה נ' ולנטינה כהן (2010)); ואין לפניי די ראיות כדי לקבוע מסמרות בעניינים אלה. 39. יחד עם זאת, באשר לגדרות שנבנו תוך פלישה לחלקה הציבורית – שאני. על פני הדברים, בידי המאשימה לפעול בעניין גדרות אלה, ולו בדרך של הגשת בקשה למתן צו הריסה ללא הרשעה לפי הוראות סעיף 212 לחוק התכנון והבנייה, שכן מדובר בגדרות שנבנו תוך פלישה-לכאורה לתחומי חלקה המיועדת לשימוש הציבור (ר' בב"ש 67/09 הנ"ל, בפסקה 33, בה צוין כי, ככלל, עצם העובדה שבנייה נבנתה על חלקה המיועדת לשימוש הציבור "יש בה, כשלעצמה, כדי לבסס את העניין הציבורי החשוב הנדרש לצורך היעתרות לבקשה למתן צו להריסת הבנייה לפי סעיף 212". לא למותר לציין כי בב"ש 67/09 דובר בבקשה למתן צו הריסה לגדר שנבנתה תוך פלישה לחלקה ציבורית). 40. כידוע, פועל יוצא של הרשעה בגין בנייה ללא היתר, או בסטייה מהיתר, הוא מתן צו הריסה לבנייה נשוא ההרשעה לפי הוראות סעיף 205 לחוק התכנון והבנייה, למעט בנייה שהוכשרה בדיעבד (השווה, למשל, ע"פ 3490/97 יצחק נ' הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה, כפר סבא, פ"ד נב (1) 136, 141). בענייננו, משמעות הדבר היא שתוצאת הרשעת הנאשמים תהא הוצאת צו הריסה לגדר, שכאמור לא הוכשרה במסגרת ההיתר הנוסף. 41. כלומר, תוצאת הרשעת הנאשמים תהא שהנאשמים – והם בלבד, מכל דיירי רח' צה"ל – ייאלצו להרוס את הגדר, למרות שמדובר בגדר שנבנתה באופן דומה לגדרות נוספות שברחוב ובקו אחד עימן, וחרף העובדה שבידי הרשות קיימת האפשרות לפעול גם נגד גדרות דומות נוספות המצויות באותו הרחוב. על פני הדברים, תוצאה זו הינה תוצאה בלתי סבירה בעליל: יש בה משום פגיעה מהותית וחריפה בעקרון השוויון, היינו בעקרון המצוי בבסיסם של שיקולי הצדק. 42. לא זו אף זו: בחינה כוללת של התנהלות הנאשמים מלמדת על התנהלות במדרג חומרה נמוך יחסית. טיעוניהם של הנאשמים בדבר הקושי לבנות את הממ"ד במקום בו נדרשה בנייתו לראשונה לא נסתרו, ולאחר עיכוב מתון למדי – בהתחשב במאטריה המדוברת ובהליכים שנדרשו – הממ"ד אמנם נבנה בהתאם להיתר הנוסף; וגם הסטייה בהקמת המעקה היתה מתונה יחסית. 43. בנסיבות אלה, כאשר, מחד גיסא, נסיבות הבנייה בסטייה מהיתר הינן מתונות-יחסית, ומרבית הבנייה אף קיבלה היתר-שבדיעבד, וכאשר, מאידך גיסא, הרשעת הנאשמים תוביל לתוצאה בלתי סבירה ולחוסר שוויון חריף, ברי כי טעמי הצדק – גם תוך איזון בין מכלול השיקולים הרלוואנטיים – מחייבים את זיכוים של הנאשמים. ה. סוף דבר: 44. אשר על כן החלטתי, כאמור ברישא להכרעת הדין, לזכות את הנאשמים. 45. בשולי הכרעת הדין מן הראוי להתייחס עוד לשני עניינים נוספים כדלקמן: ראשית, ב"כ הנאשמים מצא לנכון לצרף לסיכומיו – ובערבוביה – מוצגים רבים, שבחלקם לא הוגשו במהלך שמיעת הראיות, וכן ביקש לצרף ראייה נוספת, שעניינה במחלוקת בשאלה אם הגדר "נבנתה" או שמא רק "הוגבהה", מחלוקת שכאמור בפסקה 11 דלעיל הינה בעלת חשיבות משנית בלבד. כמעט אין צריך לומר, כי הגשת מוצגים בדרך שכזו – לאחר תום שמיעת הראיות, ושלא באמצעות עורכיהם – הינה מנוגדת לעקרונות היסוד של דיני הראיות, ועל כן לא ניתן להם משקל כלשהו במסגרת הכרעת דין זו. שנית, ב"כ הנאשמים הלין בסיכומיו על כך שנדרש למאשימה זמן רב כדי למחוק את נאשמת 2 מכתב האישום, ובכך – כך לשיטתו – יש להעיד על הפגמים שבהתנהלותה. ואולם, אין לקבל את הדברים. לא זו בלבד שהדחיות בתיק זה ניתנו לבקשות הנאשמים ולא לבקשת המאשימה, אלא שנכונותה של המאשימה לבחון את עניינה של נאשמת 2 ולמחוק אותה מכתב האישום – כאשר אין מחלוקת שמדובר במי שהשתמשה בפועל במקרקעין – מלמדת דווקא על התנהלות הגונה. ניתן והודע היום, ‏‏יום שני כ"ו תשרי תשע"א, ‏04 אוקטובר 2010, במעמד הצדדים. ד"ר שאול אבינור, שופט

                    קלינגר היתרי בנייה, רישוי עסקים וייעוץ מוניציפאלי
                    השירות בפריסה כלל ארצית
                    טל': 03-6990132
                    פקס: 6990134 - 03

                    נייד- בן קלינגר 0523-888813

                    www.klinger.co.i

                    דרג את התוכן:
                      5 תגובות   יום שבת, 20/10/12, 07:18


                      אשת עקרונות פולניה בת 61, בעלת חוש הומור ויכולת להראות עד כמה המדינה הזו מגוחכת ומערכת המשפט מנופחת מחשיבות עצמית...


                      מתארת בסגנון "קישוני" את לכתה לכלא ליומיים במקום לשלם 100 שקלים.


                      שווה קריאה!


                      חבל שהיא לא כותבת ספרים.

                      הסיפור המלא – נוסח משולב

                       

                       

                      לבודדים שלא מצויים בפרטי האינטריגה להלן תקציר האירועים ואחר כך ההמשך:

                       

                      בדצמבר לפני שנתיים וחודשיים בשעה 16.50 ביקשתי להחנות את מכוניתי ליד המדרכה ברח' דונדיקוב ברחובות.  

                      היה חושך ולא היה ברור אם החניה מותרת אבל לא חיפשתי יותר מדי סימנים משום שעמדה שם פקחית של העירייה. 

                      ניגשתי אליה ושאלתי אם החניה מותרת והיא אמרה שעם כרטיס חניה מותר. שמתי איזי פארק והלכתי.

                      חזרתי כעבור שעה ומצאתי רפורט. מתברר שמשעה 17.00המקום משמש חניה רק לדיירי הבית.  

                      סברתי שהפקחית הטעתה אותי והייתה צריכה למסור לי את המידע המלא ולמחרת שלחתי מכתב לעירייה עם בקשה להתעמת אתה.

                      כעבור חצי שנה העירייה דחתה את בקשתי והציעה לי לשלם את הדו"ח או להישפט.  

                      בחרתי להישפט  כדי לקבל פסיקה: אם המידע שנמסר הוא נכון לאותו הרגע אך מאבד תוקפו כעבור זמן קצר, על מי חלה האחריות?  

                      אם השופט היה אומר שהפקחית ענתה על מה שנשאלה וזה סוף הסיפור, הייתי משלמת את הדו"ח בלי להתווכח.  

                      מאידך קיוויתי שהוא יקבל את הטעון  שהאדם הסביר יכול היה להניח שהמידע תקף לפחות לשעה הבאה  

                      (כי היא הזכירה כרטיס חניה) ולכן הטעות שלי הייתה בתום לב ויזכה אותי.

                       

                      המשפט נערך כעבור שנה  והשופט קבע שעליו לשמוע את גרסת הפקחית. אמרתי שהיא בוודאי לא תזכור והוא אמר שלא אדאג.

                      לפני שלושה שבועות, כלומר שנתיים אחרי המקרה, נערך המשפט בנוכחות הפקחית. השופט לא נתן לי לדבר רק שאל את הפקחית לגרסתה.  

                      היא ענתה כצפוי שהיא לא זוכרת ואז הוא שאל אותה אם בכלל יש מצב שהייתה יכולה לומר לי דבר כזה (איזה דבר? היא הרי לא זוכרת).  

                      היא ענתה שלא (וכי מה היא תגיד?) כבודו הכתיב לפרוטוקול שהפקחית מכחישה את הסיפור שלי, שהגרסה שלה עדיפה בעיניו על שלי,  

                      וגזר עלי את סכום הדו"ח או יומיים מאסר. אמרתי שאני בוחרת מאסר.

                       

                      פרקליטת העירייה אמרה לי מייד שאם אני רוצה אני יכולה לערער במחוזי (ושכחה להזכיר שזה מחייב לקחת עורך דין, לשלם הרבה כסף ולהתקשקש עם זה לאורך שנים), או פשוט לא לשלם את הקנס ואז יעצרו אותי 

                      (ושכחה להזכיר שבדרך מתווספים קנסות, ריבית פיגורים והוצאה לפועל). הודעתי שאני הולכת למאסר.  

                      נתבקשתי להגיע ביום שלישי זה בוקר לבית משפט השלום ברחובות ומשם יעבירו אותי למעצר תחת ליווי.

                       

                      הגעתי בשעה תשע וניגשנו לפקיד. הוא הציע שאלך הביתה ואחזור למחרת, כי הפקידה איננה.  

                      לא הסכמתי אז  הוא אתר אותה בטלפון והתפתחה מריבה גדולה, כי לדעתו כל המעצר היה צריך להתבצע אחרת, ואיך הוא יעשה כעת את המעצר. 

                      אחרי ויכוח ארוך מאוד (ותור ממתינים הולך ומתארך)  

                      שני מאבטחים נתבקשו לעזוב את משמרתם בבדיקת הנכנסים לבית המשפט  ולבוא לשמור עלי עד שתגיע הניידת. 

                      הם הודיעו לי חגיגית שאני עצורה, נעמדו מולי, וכך עמדו, נעבעך, במשך שעתיים, בזמן שאני ישבתי על הספסל ופתרתי סודוקו.

                       

                      בצהריים הגיעה ניידת עם שלושה שוטרים שלקחו אותי למשטרה, אני מצד הדלת שלא נפתחת מבפנים.  

                      בתחנה שמו לי  אזיקים על הרגליים (מי שלא מאמין – אורך שרשרת בין הרגליים היא חצי מטר, מדדתי על הבלטות) והושיבו עם שוטר  שהודיע בטלפון שהוא לא יכול לצאת למשימה כי הוא "מבצע זקיפות עצירה" ואני בינתיים קראתי מוספי סוף שבוע.  

                      אגב,  אותה משימה שהוזכרה הייתה החוויה הקשה ביותר שלי בכל הסיפור הזה, כי קראו לו לרח' וייצמן בגלל מעשה מגונה בילדה בת שמונה.

                      במשך שעות הפעילו עלי לחץ כבד להתקפל ולשלם את הדו"ח. לא הבינו איך אפשר להעדיף מאסר במקום לשלם 100 שקל.  

                      שוטרים דתיים התארגנו והציעו לאסוף ביניהם את הכסף ולקיים מצוות פדיון שבויים. רובם די הבינו את האבסורד אבל לא כולם.  

                      אחד הקודקודים בתפקיד החוקר הרע צעק שאכבה מייד את הסלולארי. כיביתי מייד אבל הוא המשיך לצעוק בשוונג עד ששאלתי אותו למה הוא צועק, הרי הטלפון מזמן סגור. אז הוא צרח: "ככה! כי את עצורה!"  אחרי זמן מה התברר שאני לא עצורה אלא אסירה והוא איבד עניין.

                      ארוחת צהריים הייתה לא רעה. אחרי שלוש שעות התחילו לטפל בהעברה לנווה תרצה והוחלט שאפשר בלי אזיקים על הרגליים.  

                      אלא מה? לנווה תרצה אפשר להתקבל רק עם  בדיקות רפואיות. מייד גויסה ניידת, שוטר ושוטרת חמושים, ויצאה שיירה לבית חולים קפלן. 

                      שם הם החנו את הניידת בחנייה של נכים והלכנו לקבלה. הפקידה הכינה טופס וביקשה להחתים אותי,  

                      למרבה המזל שמתי לב שזו התחייבות לשלם 566 ₪ על הבדיקות. סירבתי לחתום, אז היא ביקשה מהשוטר לחתום.  

                      גם הוא סירב ושוב הייתה מריבה. רצו טלפונים למשטרה ולכל מיני מקומות, התור אחרינו בינתיים התארך, בסוף הושגה  פשרה והלכנו לחכות ליד חדר הרופא. אני יושבת, השומרים הנאמנים עומדים מולי.  

                      ברגע מסוים רציתי קמתי כדי להתמתח. השוטרת זינקה עלי. "אני רוצה אותך יושבת כאן, בקשר עין! את לא תשחקי אתי את המשחקים האלה!" אני נשבעת.

                      ואז התברר שצריך לעשות אק"ג. מי שמכיר אותי יודע שאכן רק תחת משמר חמוש אפשר היה להביא אותי לעשות את האק"ג הראשון שלי בחיים.

                      ואז הגיעה בדיקה רפואית. השוטרת והשוטר נכנסו אתי לחדר הרופא. הרופא הבין ממבט אחד  את העניין ופנה אלי בנימוס רב. 

                      הפניתי אותו לאפוטרופוסים. הוא שמע שאני אסירה שצריכה לקבל תעודת כשירות ואמר שהוא צריך לבדוק אותי ומבקש מהם לצאת.  

                      השוטר יצא, השוטרת אמרה שהיא לא יוצאת. הרופא אמר שהוא מאוד מצטער אבל כך לא יוכל לבדוק אותי בגלל חוק זכויות החולה שמחייב לשמור על פרטיות. 

                      היא ראתה  שלא תנצח, אז רק בדקה אם יש פתחי מילוט בקירות ומעבר לווילון ויצאה מאוד לא מרוצה.  

                      הסברתי לרופא  ביוזמתי את העניין, סירבתי להצעתו לבדוק סוכר (מזל שהחמושה הייתה בחוץ) והוא אמר שזו כמובן זכותי,  

                      אבל עליו להפעיל רפואה הגנתית ולכן ירשום את הסירוב שלי בטופס. לא הייתה לי התנגדות וזה גם לא הפריע לי בהמשך.

                      חזרנו למשטרה, קיבלתי ארוחת ערב ושני שוטרים אחרים לקחו אותי בצ'קלקה לנווה תרצה.

                      כאן דווקא הכול היה בסדר ומכובד. אמנם עברתי את כל שלבי החיול כמו שצריך (כולל מילוי טפסים שבהם אני צריכה לדווח אם עשיתי הפלות, אם יש לי נטיות אובדניות ואם אני לוקחת תחליפי סם, וכולל "חיפוש" שפירושו התערטלות מוחלטת. יצוין שלמחפשת היה יותר לא נעים מאשר לי). 

                      כולם הבינו שאין מה לעשות עניינים ולכן אפילו לא לקחו אותי להצטלם רק צילמו תמונה מתוך תעודת הזהות. מה שכן, שמי הלך לפניי, וכשהובילו אותי לתא שלי בסוף המסדרון, משני הצדדים דרך הסורגים הופיעו פרצופים ולחשים: "הנה זאתי שנכנסה לכלא בגלל מאה שקל".  

                      זה גם היה השם שלי במשך יום המחרת.

                      קיבלתי תא לבד. המיטה הייתה נוחה, השמיכות נקיות (הרצפה לא), היו גם מים חמים וישנתי מצוין.  

                      אוכל לא משהו. בבוקר נתנו לי גם לטייל לבד בחצר שגודלה 37 צעדים על 18 צעדים ואלכסון 41 צעדים. כשסגרו אותי בחצר אמרתי: "שלא אברח?" 

                      "שלא יפגעו בך," ענה לי הסוהר. אני חושבת שבגלל זה הייתי די שאננה כשהלכתי לשם, כי הבנתי שהדאגה לשלומי היא גם האינטרס של המקום.

                      לפני השחרור הוזמנתי לחדר ישיבות מפואר והמנהלות הגבוהות ביותר של הכלא, נחמדות מאוד שאלו אותי איך היה לי אצלם. אמרתי שהוגן מאוד.  

                      בדחילו ורחימו הן ביקשו לדעת מה כל הסיפור  (הן בכלל חשבו שהשופט גזר עלי מאסר של יומיים). סיפרתי להן והן אמרו שזה סקופ לעיתון.

                      ביציאה קיבלתי שובר לנסיעה בתחבורה ציבורית הביתה, וכעת אני עומדת להגיש בקשה לנשיא המדינה (לכל השלושה) למחוק לי רישום פלילי בגין מאסר.

                      מכל מקום את חובי לחברה שילמתי וכעת אני פותחת דף חדש.

                      דרג את התוכן:
                        5 תגובות   יום חמישי, 18/10/12, 08:29

                        הנחות בגיל הזהב

                         

                         

                        בשנים האחרונות הצליח עולם הפרסום למתג את בני גיל הזהב כציבור שמעריך איכות חיים גבוהה וגם מוכן לשלם עליה. פרסומות לדיור מוגן, מוצרי צריכה ופעילויות חברתיות שמציעות סטנדרט גבוה, הם כבר עניין שבשגרה והסטראוטיפ של סבא וסבתא אפורים ומכונסים שעוסקים בסריגה, פס מן העולם.

                        ובכל זאת, העובדה כי יש להם פנאי רב וכסף לבזבוזים, לא אומרת שהם צריכים לבזבז את הפנסיה שלהם בלי חשבון. מוסדות ממשלתיים, ציבוריים וחברתיים למדו להכיר בזה ורבים מהם מציעים הנחות מיוחדות לבני 50 פלוס והנחות משמעותיות יותר לגימלאים מעל גיל 65.

                        בעוד שחלק מההנחות ניתנות באופן אוטומטי, כמו למשל הטבות של גופים ממשלתיים, הרי שהרבה מאוד חברות וארגונים לא ממהרים לפרסם ולשווק את ההנחות הקיימות, כך שאם לא תשאלו עליהן ותבקשו אותן, פשוט לא תקבלו אותן.

                         

                        חברות תעופה:

                        רוב חברות התעופה מעניקות הנחות לקשישים במחירי הטיסה. ארקיע מעניקה הנחות בטיסות לאילת, לגליל ולים המלח, ואל-על מעניקה הנחות רק בטיסות ארוכות לארה"ב ולקנדה. גם חברות תעופה זרות כמו קונטיננטל ואייר-קנדה מעניקות הנחות לגמלאים.
                        יש לברר פרטים אצל סוכני הנסיעות קודם הרכישה.

                         

                        תחבורה ציבורית:

                        קווי התחבורה המרכזיים בישראל - רכבת ישראל, אגד, דן ומטרופולין - מציעים לגמלאים הנחות של עד 50% בדמי הנסיעה ו/או ברכישה של כרטיסיות מיוחדות.

                         

                        בתי קולנוע, תיאטראות ומוזיאונים:

                        בבתי הקולנוע ניתנות הנחות משתנות שיכולות להגיע לעד כ-20% ממחיר הכרטיס, אך מומלץ לבדוק בכל בית קולנוע האם ומתי תקפה ההנחה, שכן יש בתי קולנוע שמציעים הנחות לגמלאים בכל ימות השבוע, יש שמגבילים זאת רק לשעת הבוקר ו/או לימי חול.

                        ברוב התיאטראות והסינמטקים, קיימות הנחות לקשישים בשיעור של 50% (בדרך כלל בהצגות יום או ברכישת מנויים מיוחדים לגמלאים). התזמורת הפילרמונית מעניקה הנחה בשיעור של בין 3%-10% לפנסיונרים.

                        ברוב המוזיאונים קשישים זכאים להנחה מדמי הכניסה בשיעור של עד 50%.

                         

                        רשות הגנים הלאומיים:

                        על פי חוק הגנים הלאומיים, קשישים זכאים להנחה בשיעור של 25% מדמי הכניסה לחניונים ואתרים של רשות הגנים הלאומיים.

                         

                        אגרת טלוויזיה ובזק:

                        אזרחים ותיקים שהגיעו לגיל פרישה זכאים משנת 2010 לסבסוד מלא של אגרת הטלוויזיה ממשרד האוצר. גיל הפרישה נקבע על פי תאריך הלידה, בהתאם לפירוט המופיע באתר המוסד לביטוח לאומי.

                        בבזק אומנם לא מעניקים הנחות לגמלאים, אך הם מציעים שירותים מיוחדים המותאמים לאוכלוסיה מבוגרת ו/או מוגבלת תמורת תשלום: כמו שירות אל-חיוג המאפשר לשמור על קשר רצוף עם קרובי המשפחה ומכשירים לכבדי שמיעה.

                         

                        מס הכנסה:

                        גמלאים זכאים להטבות מס לגמלאים עבור הכנסות שונות מריבית על פקדונות בנקאיים, הכנסות משכירות ועוד. מידע נוסף בנושא ההקלות באתר רשות המיסים בישראל.

                         

                         

                        רשויות מקומיות:

                        גמלאים זכאים לקבל הנחות בתשלום הארנונה שיכולות להגיע עד 30% בתנאים מיוחדים, וזאת על פי חוקי העזר העירוניים שקובעת כל רשות מקומית. בחלק גדול מהרשויות, קיים אגף מיוחד המטפל בקשישים במסגרת המחלקה לשרותי רווחה ומציע להם מגוון שרותים כמו מועדונים וחוגים, הרצאות, טיולים וארועים מיוחדים.

                        חלק מהרשויות מפעילות מוקדי מידע לקשישים בהם ניתן לקבל פרטים ומידע לגבי מכלול שירותי הבריאות, הדיור (בתי אבות למשל) והרווחה הקיימים, כמו גם בנוגע להנחות החלקיות שניתן לקבל בכניסה למועדונים קהילתיים, חוגים וספריה. מומלץ להתעדכן באגף הרווחה של הרשויות המקומיות.

                         

                        חברת חשמל:

                        בשנת 2007 התקבל חוק, לפיו גמלאים מקבלי קצבת הבטחת הכנסה מביטוח לאומי יהיו זכאים להנחה בחשבון החשמל. המשרד לביטוח לאומי קובע את תנאי הזכאות. בשנת 2010 אושר מתן הנחה לקבוצת זכאים נוספת - ניצולי שואה. הרשות לזכויות ניצולי השואה שבמשרד האוצר קובעת את תנאי הזכאות. ביולי 2011 אושרה הנחה לקבוצת זכאים נוספת - מקבלי קצבת גימלה לנכה. המוסד לביטוח לאומי קובע מי הזכאים ומעביר לחברת החשמל מידי חודש את פרטיהם. כמו כן המוסד לביטוח לאומי שולח לכל נכה הזכאי להנחה הודעה כי הוא זכאי להנחה. ההנחה היא בשיעור של 50% מהצריכה של עד 400 קוט"ש בכל חודש, ללקוחות בתעריף ביתי, בבתים המשמשים למגורים בלבד.

                         

                        הטבות בבנקים:

                        מוסדות הבנק השונים מציעות הנחות מיוחדות, פטורים ומסלולים מיוחדים לקשישים. הטבות אלה אינן ניתנות באופן אוטומטי, יש לברר באופן עצמאי בסניפי הבנק.      לדוגמא: פנסיונרים זכאים לפטור מדמי ניהול בחשבון, ריבית מועדפת על אוברדראפט, פנקסי צ'קים ללא תשלום והנחות במסחר בניירות ערך.

                         

                         

                        קופות חולים:

                        גמלאים זכאים להנחות במסגרת ההשתתפות העצמית "בסל התרופות" לפי חוק הבטחת הכנסה וחוק בריאות ממלכתי. יש לברר בקופת חולים.

                         

                        רשתות בתי מלון:

                        גם אם כל החיים חיפשתם מלון שלושה כוכבים זול לשהייה בחו"ל, מעתה תוכלו להתרווח ולהתחיל לבדוק את הסוויטות בבתי המלון הטובים ביותר.

                        מרבית הרשתות הגדולות בעולם, ובהן הילטון, שרתון, הייאט, הולידיי אין ורדיסון, מעניקות הנחות לאוכלוסייה הבוגרת.
                        ההנחות נעות מ-10% ועד ל-.50% בחלק מהרשתות צריך להירשם לתוכנית ההנחות הייעודית לבני 50 פלוס כדי לממש את ההנחות.

                         

                        אוניברסיטאות:

                        בני גיל הזהב ידועים כפוקדים תכופים של קורסים באוניברסיטאות. בכל האוניברסיטאות ובחלק מהמכללות, ובהן בית ברל ותל חי, מתקיימות תוכניות מיוחדות לגמלאים. במסגרת תוכניות אלה אפשר להירשם לקורסים שונים, בעיקר בחוגים למדעי החברה והרוח.

                         

                        אם כן, גיל הזהב זה גיל משתלם ואם מפרגנים לכם הנחות - תקחו! אין ספק שהרווחתם את זה בכבוד! יש לכם את הזכות המלאה להפוך את התקופה לחוויה מעשירה של פנאי ולמידה, להשקיע זמן איכות באנשים, בתחביבים ובתחומים שעושים לכם טוב

                         

                        קלינגר היתרי בנייה, רישוי עסקים וייעוץ מוניציפאלי
                        השירות בפריסה כלל ארצית
                        טל': 03-6990132
                        פקס: 6990134 - 03

                        נייד- בן קלינגר 0523-888813

                        www.klinger.co.il

                         


                        דרג את התוכן:
                          0 תגובות   יום רביעי, 17/10/12, 14:48

                          I Saw a cashier hand a little boy his money back at the mall, the boy couldn't have been more than 5 or 6 years old. The Cashier said, 'I'm sorry, but you don't have enough money to buy this doll.'' The little boy turned to the old woman next to him, ''Granny, are you sure I don't have enough money?'' She replied, ''You know that you don't have enough money to buy this doll, my dear.'' Then she asked him to stay there for just 5 minutes while she went to look around. She left quickly. The little boy was still holding the doll in his hand. Finally, I walked toward him and I asked him who he wished to give this doll to. 'It's the doll that my sister loved most and wanted so much for Christmas. She was sure that Santa Claus would bring it to her.' I replied to him that maybe Santa Claus would bring it to her after all, and not to worry. But he replied to me sadly. 'No, Santa Claus can't bring it to her where she is now. I have to give the doll to my mommy so that she can give it to my sister when she goes there.' His eyes were so sad while saying this, 'My Sister has gone to be with God. Daddy says that Mommy is going to see God very soon too, so I thought that she could take the doll with her to give it to my sister.'' My heart nearly stopped. The little boy looked up at me and said, 'I told daddy to tell mommy not to go yet. I need her to wait until I come back from the mall.' Then he showed me a very nice photo of himself. He was laughing. He then told me 'I want mommy to take my picture with her so she won't forget me.' 'I love my mommy and I wish she didn't have to leave me, but daddy says that she has to go to be with my little sister.' Then he looked again at the doll with sad eyes, very quietly. I quickly reached for my wallet and said to the boy. 'Suppose we check again, just in case you do have enough money for the doll!'' OK' he said, 'I hope I do have enough.' I added some of my money to his without him seeing and we started to count it. There was enough for the doll and even some spare money. The little boy said, 'Thank you God for giving me enough money!' Then he looked at me and added, 'I asked last night before I went to sleep for God to make sure I had enough money to buy this doll, so that mommy could give it to my sister. He heard me!'' 'I also wanted to have enough money to buy a white rose for my mommy, but I didn't dare to ask God for too much. But He gave me enough to buy the doll and a white rose.'' 'My mommy loves white roses.' A few minutes later, the old lady returned and I left with my basket. I finished my shopping in a totally different state of mind from when I started. I couldn't get the little boy out of my mind. Then I remembered a local newspaper article two days ago, which mentioned a drunk man in a truck, who hit a car occupied by a young woman and a little girl. The little girl died right away and the mother was left in a critical state. The family had to decide whether to pull the plug on the life-sustaining machine because the young woman would not be able to recover from the coma. Was this the family of the little boy? Two days after this encounter with the little boy I read in the newspaper that the young woman had passed away. I couldn't stop myself as I bought a bunch of white roses and I went to the funeral home where the body of the young woman was for people to see and make last wishes before her burial. She was there, in her coffin, holding a beautiful white rose in her hand with the photo of the little boy and the doll placed over her chest. I left the place, teary-eyed, feeling that my life had been changed forever. The love that the little boy had for his mother and his sister is still, to this day, hard to imagine, and in a fraction of a second, a drunk driver had taken all this away from him

                          דרג את התוכן:

                            פרופיל

                            benklinger
                            1. שלח הודעה
                            2. אוף ליין
                            3. אוף ליין

                            ארכיון

                            פיד RSS

                            הפעילות שלי