כותרות TheMarker >
    ';

    פיד RSS

    קלינגר רישוי עסקים והתרי בנייה

    הוצאת רישיון עסק,בקשות לשימוש חורג,היתרי בנייה ,זירוז הליכים בירוקרטיים,אדריכלות והנדסת מבנים.

    ארכיון : 5/2012

    1 תגובות   יום רביעי, 23/5/12, 21:48

    תוספת בנייה בבית המשותף-מה מותר ומה אסור-הדרך הקלה להיתר בנייה

    פורסם: 22/05/2012 |תגובות: 1930 |  Share

    הבית המשותף – הרחבת דירה/בנייה על הגג

    ניתן להקצות רכוש משותף וזכויות בנייה השייכות לכל בעלי הדירות ולכל בעל דירה' וכדי להרחיב הקצאה זו, יש צורך בהחלטה של 3/4 מבעלי הדירות, אשר לדירותיהם צמודים 2/3 מהרכוש המשותף.

    מי שהרחיב דירתו בעבר, יחשב כמסכים להחלטה דומה. כהרחבת דירה תיחשב הגדלה של שטח דירה קיימת, לקבל לגביה בנייה לפי תכנית בת תוקף. אין לפגוע באפשרות בעלי שאר הדירות להרחיב דירותיהם ולעשות שימוש בחלקם היחסי בזכויות הבנייה. במידה ולא תתאפשר הרחבת כל הדירות, ישלמו בעלי הדירות שניתן להרחיבן, איזון מהחלק היחסי. תשלומים אלה ייקבעו בהסכמה, או בעזרת שמאי מקרקעין, ואשר הוצאות השמאי ישולמו ע"י בעלי הדירות. במידה ואין הסכמה,הותקנה סמכות שיפוטית ייחודית לדון בתביעות כגון אלה.

    ניתן להגיש למפקח על רישום המקרקעין תביעה, בגין התנגדות להחלטת הרחבה ופגיעה מהותית בזכויות, או למינוי שמאי בהעדר ההסכמה. אין בהגשת התביעה בכדי לעכב את ביצוע ההרחבה.

    הוספת דירות אינן בגדר הרחבת דירה, אך מאידך בניית מרפסת הינה בגדר ההרחבה. לגבי הרחבת דירה על גג הבית המשותף, ניתן, אך יש להביא בחשבון כי הדבר עלול למנוע הוספת קומות ודירות לבית המשותף. אזי ניתן יהיה לפצות כספית בפיצוי הולם, את בעלי הדירות האחרים. בעל דירה שנהנה מהרחבת דירתו, אין ביכולתו לסכל הרחבת דירת שכנו. גם נקיטת הליכי הוצאת היתר בנייה, מהווה הרחבת דירה קונסטרוקטיבית, וזאת, מכיוון שבכך הביע בעל הדירה כוונתו להרחיב דירתו בעתיד, ולכן, ייחשב כמסכים להרחבת דירה אחרת באותו הבניין.

    עצם הצמדת גג לבית משותף, אינה מקנה לבעליה זכות לבנות על הגג, מאחר וזכויות הבנייה שייכות לכל בעלי הדירות, אולם, יכולה להתקבל החלטה ברוב קולות, שתאפשר מתן זכויות לבנייה בגג המוצמד, ואין כל צורך בהסכמת כל בעלי הדירות. גם בעל דירה שנמנע ממנו בעבר לבנות, עקב אי הסכמת כל בעלי הדירות, והשיג את הרוב הדרוש, רשאי להרחיב דירתו.

    הגשת תביעה אינה נעשית רק ע"י המתנגד להרחבה, אלא גם על המבקש להרחיב. במידה וקיימת דירת גג בבעלות פרטית, יש רשימת דרישות ותנאים לאישור הבנייה, לרבות גובה הבנייה המותרת, מספר הקומות וכו'. הוועדה המקומית לתכנון ובנייה, חייבת לדון בכל בקשה להיתר בנייה ובסמכותה, בהתאם לשיקולי תכנון להחליט ולאשר, גם כאשר רוב בעלי הדירות מתנגד לבנייה. הנ"ל יוכלו לערער, ובית המשפט יכול להתחשב כספית בעובדה, כי דייר שבנה את תוספת הבנייה, השתמש באופן חלקי ברכוש המשותף, השייך למעשה לכל הדיירים.

    המצב העדיף מבחינה תכנונית הוא, כי שני השכנים שבקומה העליונה יבנו בו זמנית. יש בכך סיכוי להוזלת הבנייה, כדוגמת קיר משותף וצורה אדריכלית אחידה.

    בן קלינגר
    בן קלינגר - אודות כותב המאמר:

    משרד קלינגר היתרי בנייה, רישוי עסקים וייעוץ מוניציפלי מתמחה בייעוץ בתחומים מוניציפליים הקשורים במיסוי, רישוי, היתרים והנדסה. המשרד מספק מענה ייעוצי ללקוחות פרטיים, עסקיים, גורמים ומוסדות, בהם חברות ניהול נכסים ואחזקה, רשתות קמעונאיות, יבואנים, מושבים וקיבוצים, מתקני צבא ובסיסים, אולמות וגני אירועים, בתי ספר, מכללות וישיבות, מפעלי תעשייה, חברות היי טק ומחשבים, מרכזי קניות וקניונים, בנקים וחברות ביטוח, מכוני יופי ובריאות, חדרי כושר, קאנטרי קלאב, בריכות שחייה, מתקני ספורט, מספרות, מוזיאונים, בתי קולנוע, אולמות כנסים, מסעדות, בתי חולים, בתי אבות, יבואני רכב, חניונים ואולמות תצוגה וכן נכסים שאינם בשימוש.

    קלינגר מטפלת בבקשות להיתרי בנייה ושמושים חורגים בכל הארץ!

    קלינגר היתרי בנייה, רישוי עסקים וייעוץ מוניציפלי
    03-6990132
    נייד:3888813 - 052
    פקס: 6990134 - 03

    דרג את התוכן:
      1 תגובות   יום שישי , 18/5/12, 12:38

      פיצול דירה-הגנה מן הצדק וזיכוי

      כניסת מפקחי בנייה לבית ללא צו
      פסק הדין ניתן ב-יום ראשון 21 פברואר 2010
      בית משפט לעניינים מקומיים ירושלים
      לפני כבוד השופטת תמר בר-אשר צבן תיק מס': ת"פ 09 / 743

      המאשימה: מדינת ישראל
      נ ג ד
      הנאשמים: 1. אלעזר קרבסי
      2. שושנה קרבסי
      בא-כוח המאשימה: עו"ד עמיר שקד, עו"ד חיים נרגסי
      הנאשמים – בעצמם
      הכרעת דין
      הנאשמים מזוכים מן העבירה שבה הואשמו.
      בכתב האישום הואשמו הנאשמים בעבירה לפי סעיפים 217 ו-257 בחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965, בכך שמנעו ממפקח בניה להיכנס לבית מגוריהם כדי למלא את תפקידו.
      השאלות הטעונות הכרעה הן שלוש: הראשונה, האם דרוש קיומו של תנאי מקדמי כדי שיוכל מפקח בניה להיכנס לבית מגורים ולמלא את תפקידו בהתאם לסעיף 257 בחוק התכנון והבנייה. השנייה, האם רשאי מחזיק בבית מגורים לסרב שמפקחי בנייה יכנסו לבדוק את ביתו. השלישית, מהו ההליך המתאים והנכון שבו יש לנקוט במקרה של סירוב לאפשר כניסת מפקח לבית מגורים.
      הנאשמים לא חלקו על העובדות המבססות את האישום, שלפיהן לא איפשרו למפקחי בניה להכנס לביתם, אך טענו שלא הייתה סיבה לכניסת המפקחים לביתם, וכי היה זה חלק ממסע התנכלות כלפיהם מצד המאשימה ונציגי עיריית ירושלים. לפיכך לטענתם, יש לזכותם מטעמי הגנה מן הצדק.
      אקדים ואומר כי הוכח שלכאורה נעברו עבירות בניה בביתם של הנאשמים, ולא הוכח שמפקחי הבניה פעלו מתוך רצון להתנכל לנאשמים. למרות זאת, הגעתי למסקנה כאמור, כי יש לזכות את הנאשמים מטעמים אחרים, שיפורטו עתה.
      תחילה נעמוד על עיקרי העובדות, על הראיות ועל טענות הצדדים. לאחריהם נדון בשאלות הטעונות הכרעה.
      א. עובדות כתב האישום ורקע דיוני
      2. על-פי עובדות כתב האישום, ביום 15.1.2009 נמסרה לנאשמים הודעת כניסה למקרקעין לפי סעיף 257 בחוק התכנון והבניה. ההודעה ניתנה על-ידי מפקח בניה שהוסמך על-ידי הוועדה המקומית לתכנון ולבניה בירושלים לפעול לפי סעיף זה, ובה נאמר שביום 19.1.2009, בין השעות 12:00-11:00, יבקר מפקח בניה בנכס ברחוב דרך החורש 2 בשכונת רמות בירושלים, שהנאשמים הם בעליו והמחזיקים בו, וזאת כדי לבדוק אם קויימו לגביו הוראות חוק התכנון והבניה והתקנות שהותקנו על-פיו. ביום 19.1.2009 בשעה 11:00 הגיעו מפקחי הבניה וביקשו להיכנס, אך איש לא פתח להם את דלת הבית.
      באותו יום, נמסרה לנאשמים הודעה נוספת לפי סעיף 257, שבה נאמר שביקור נוסף ייערך ביום 22.1.2009, בין השעות 12:00-11:00. ביום 22.1.2009 בשעה 11:00 הגיעו מפקחי בניה וביקשו להיכנס, ואולם גם הפעם, איש לא פתח את דלת הבית.
      3. בתשובתם לאישום אישרו הנאשמים שהם מתנגדים לאפשר למפקחי הבניה להיכנס לביתם. תחילה טען הנאשם שהיו מפקחים בביתו, אך משהתברר שכנוונתו לאנשי מחלקת הגיזברות בעירייה, הבודקים את הנכס למטרת קביעת הארנונה, הוסיף, שאם טרם היו מפקחים, אזי הוא מתנגד לביקורם בביתו. כך מאחר שהמניע לביקור המפקחים בביתו אינו אלא נקמנות אישית בו. לשאלת בית המשפט הוסיף שיאפשר לבדוק את ביתו רק מבחוץ. הנאשמת אישרה שסירבה לאפשר למפקחים להיכנס לביתם.
      לאור הודאת הנאשמים בעובדות כתב האישום, וטענתם שיש לזכותם מטעמי הגנה מן הצדקת מאחר שלטענתם, מטרת ביקור המפקחים היא נקמנות בנאשם, ביקש התובע שיישמעו ראיות.
      4. ישיבת ההוכחות התקיימה ביום 21.10.2009. בסופה הותר לנאשמים להשלים את ראיותיהם, ואלו הוגשו, לאחר ארכה להגשתם, ביום 8.12.2009. תגובתה של המאשימה לכך הוגשה ביום 18.1.2010.
      בהסכמת הצדדים, הכרעת הדין ניתנת בהיעדרם.
      ב. הראיות מטעם הצדדים
      (1) ראיות המאשימה
      5. מטעם המאשימה העיד מר אבישי זלצר, מפקח הבניה במחלקת הפיקוח על הבנייה בעיריית ירושלים. בעניין עובדות כתב האישום העיד, שביקורו הראשון בביתם של הנאשמים היה ביום 15.1.2009 יחד עם המפקחת ילנה גרוסמן. לאחר שראו לשכאורה נעברו בנכס עבירות בניה, ביקשו להיכנס אל הבית. הנאשמת ביקשה שיגיעו בפעם אחרת, בעת שבעלה, הנאשם, בבית. לכן מסרו המפקחים לידיה הודעת כניסה למקרקעין לתאריך 19.1.2009 (ת/1).
      ביום 19.1.2009 הגיע המפקח זלצר שוב לביתם של הנאשמים עם המפקחת ילנה גרוסמן, וגם הפעם סירבה הנאשמת לאפשר להם להיכנס מהנימוק שבעלה, הנאשם, אינו בבית. גם הפעם נמסרה לה הודעת כניסה למקרקעין למועד אחר, לתאריך 22.1.2009 (נ/2). במועד זה, 22.1.2009, לא פתחה הנאשמת את הדלת, וכניסת המפקחים לבית לא התאפשרה (עמ' 1 בפרוטוקול).
      6. בחקירה הנגדית השיב המפקח לשאלות של הנאשם שעסקו בטענותיו באשר לסיבת הביקור שהתבקש בביתם של הנאשמים. המפקח אישר שבעת ביקוריו לא ראה חומרי בנייה או פועלים וגם לא ראה שעובדים במקום (עמ' 1). כך גם אישר שביום 15.1.2009 הגיעו המפקחים במישרין ובמיוחד אל ביתם של הנאשמים, הגם שברחוב שבו הם גרים נעברו עבירות בניה נוספות שמטופלות על-ידי מחלקת הפיקוח על הבניה. עוד אישר, שהביקור לא נערך בעקבות דיווח ("הלשנה") על עבירת בנייה בביתם של הנאשמים. יחד עם זאת טען המפקח, שלא נשלח "על רקע נקמנות אישית" (עמ' 2). לדבריו, במסגרת סיורי הפיקוח שהוא עורך בשכונת רמות, התעורר חשד שבבית נעברו עבירות בניה. לתמיכה בטענה זו הגיש שש תמונות, שהנאשם אישר שבהן נראה ביתו (ת/3 עד ת/6). בתמונות נראית מרפסת מעל קונסטרוקציית פלדה, שלדברי המפקח לא נמצא לה היתר (ת/6), וגרמי מדרגות משני צידי הבית, המובילים אל קומת המרתף (ת/3 ו-ת/4 גרם מדרגות אחד, ת/5 גרם מדרגות שני), בעוד שעל-פי היתר הבניה הותר גרם מדרגות המוביל למרתף רק מתוך הבית (עמ' 2).

      בעניין טענת הנאשם, שהבניה המתוארת קיימת עשרות שנים, וכי ביקורי המפקחים נבעו מרדיפתו בזמן שמנוהלים נגדו הליכים בעניין עבירות בניה ברחוב שמואל הנביא, השיב המפקח שמדובר באיזור אחר, שאינו בתחום אחריותו, ושאינו מתואם עם מפקחי הבניה שאחראיים על איזורים אחרים (עמ' 3).
      באשר לטענת הנאשם ששטח ביתו נמדד על-ידי אנשי הגזברות בעירייה לשם קביעת הארנונה, השיב המפקח שתרשים שנערך למטרת ארנונה אינו מספיק לאכיפת עבירות על חוקי התכנון והבניה (שם).
      (2) ראיות הנאשמים
      הנאשם 1, מר אלעזר קרבסי
      7. בעניין עובדות כתב האישום העיד הנאשם שאינו בעליו של הבית הנדון, אלא הוא שוכר אותו, כפי שמופיע ברישומי הארנונה (שלא הוגשו), והוא גר בו שתים-עשרה שנים (עמ' 3, 4). לטענתו, לא נכח באף אחד מהביקורים של מפקחי הבניה, והוא מניח שאשתו, הנאשמת, הייתה (עמ' 3, 4). הוא איפשר להיכנס לביתו כדי למדוד את שטח הבית, כפי שניתן לראות בתשריט שנערך (נ/1), הגם שלא ידע שמדובר באנשי הגיזברות של העירייה (עמ' 4-3). הוא חוייב בתשלום ארנונה בסכום גבוה, הוטל עיקול על כספיו והוא הגיש השגה (נ/2, נ/3) (עמ' 4). לטענתו, די בתשריט מדידה זה, שכולל את קומת המרתף, ואין צורך בביקור המפקחים (עמ' 4). במענה לשאלות בחקירה הנגדית הדגיש שבעת מדידת הבית, לא ידע ש"זו הגזברות". לטענתו, פנה אל המחלקה המשפטית כדי שישתמשו במדידה זו, אבל הם פועלים נגדו באופן אישי ובכל מקרה ישלחו פקחים לכל נכסיו וימשיכו להגיש נגדו כתבי אישום עד שיעזוב את ירושלים (עמ' 5).

      מתשריט המדידה (נ/1) עולה שהמדידה נערכה בתאריך 23.2.2009, כחודש לאחר ביקורי המפקחים.
      8. בעניין טענותיו שהמפקחים פעלו מתוך נקמנות בו, אמר הנאשם דברים חריפים, שלפיהם מתנכלים לו בכל דרך אפשרית, לרבות במתן הודעת קנס בעניין הכלב שלו, החרמת קרוואן ועוד. כך פירט בהרחבה שורה של הליכים שלטענתו ננקטו נגדו על-ידי המאשימה ועיריית ירושלים שמגיעים לכדי התעללות ונקמנות בו ובבני משפחתו, לרבות באימו (עמ' 5-3). במענה לשאלת בית המשפט, אמר הנאשם כי פרט לתשריטים, אינו מוכן שייכנסו לביתו, כדבריו: "אני לא מוכן לתת להם את התענוג לפגוע בי אישית ובפרטיות שלי ולהיכנס אלי הביתה ... " (עמ' 4).
      הנאשמת 2, הגב' שושנה קרבסי
      9. הנאשמת אישרה שהיא והנאשם גרים בבית הנדון כשתיים-עשרה שנים (עמ' 5), ושקיבלה את הודעות הכניסה למקרקעין, אך הוסיפה שהיא חשדנית בעניין מתן אפשרות כניסת זרים לביתה. לטענתה, בדרך זו נגנבו מהם אופנוע, אופניים של הילדים, ונגררת לרכב. למפקחים לא היה מסמך שמזהה אותם, הם לא לבשו מדים או כל דבר אחר שאיפשר לזהותם לפי תפקידם (עמ' 5). עוד אישרה שבשני הביקורים של המפקחים אמרה שהיא מעדיפה שבעלה יהיה בבית בעת הביקור. על הביקור השלישי אינה יודעת (עמ' 6-5). את הודעות הכניסה למקרקעין השאירה לבעלה במקום שבו היא משאירה עבורו מסמכים. לטענתה, מדידת הנכס על-ידי הגזברות נעשתה בין שני ביקורי המפקחים, ואז לא ידעה שאלו אינם מפקחי בניה. עובדה זו התבררה לה רק בדיון הראשון בתיק זה (עמ' 6).
      10. בעניין התנגדותה העקרונית לביקורם של המפקחים בביתה אמרה הנאשמת דברים אלו: "זה עניין עקרוני העניין של הפרטיות, אנחנו מרגישים לא מוגנים ואני מרגישה בתקופה של השנה וחצי האחרונים אנחנו מותקפים וזה עניין עקרוני כי זה מגיע עד הבית. לו העירייה רוצה לשלוח ואפילו גם מחלקת ארנונה שזה עכשיו התברר לי וגם פקחים, אז היה צריך לעשות זאת בצורה מסודרת, לשלוח מכתבים ולומר לי שכך צריך להגיע ולא לשלוח אלי אנשים פתאום לדבר אחד ואח"כ פתאום לדבר אחר מבלי להודיע ואני לא מבינה את כל ההנהלות והעניין. זה עניין עקרוני ועניין הבית זה עניין של עיקרון ואני רוצה להרגיש מוגנת בביתי וגם הרשויות שהן חזקות ויש להן המון כוח, צריך לרסן אותו" (עמ' 6).
      מסמכים מטעם הנאשמים
      11. ברשות בית המשפט הגיש הנאשם ביום 9.12.2009 מסמכים רבים בעניין הליכים שונים שלטענתו ננקטו נגדו במשך כשנה וחצי, שבאמצעותם ביקש לבסס את טענתו, שכתב האישום הוגש על רקע רדיפתו. המסמכים מתייחסים להליכים הבאים (מרביתם בבית-משפט זה, אלא אם כן נאמר אחרת): (1) שני צווים מינהליים לסגירת עסקים ברחוב שמואל הנביא 7 בירושלים, והליך בב"ש 9921/08 בבית משפט השלום בירושלים, שבמהלכו בוטלו הצווים ביוזמת העירייה. (2) ב"ש 12669/07 בעניין צו הריסה מינהלי, שבעקבותיו נוהל הליך אזרחי בת"א 1344/09 בבית משפט השלום. (3) בדיקת הבית הנדון על-ידי גזברות העירייה, חיוב רטרואקטיבי בארנונה, והשגה על כך. (4) החרמת קרוואן משפחתי המשמש לטיולים. (5) כתב האישום בתיק הנדון. (6) שתי הודעות קנס בשל יציאת כלב קטן בבעלותו מהבית כשאינו מוחזק. (7) ב"ש 599/09 בעניין צו הריסה לפי סעיף 212 על כל החנויות שלו ברחוב שמואל הנביא 7. (8) כתב-אישום בת"פ 3883/08 בשל בניה לא חוקית ברחוב שמואל הנביא 7. (9) כתב אישום בת"פ 3444/09 בשל אי קיום צו שיפוטי שניתן בת"פ 11950/03. (10) כתב-אישום בת"פ 5096/08 בשל ניהול עסק ללא רישיון ברחוב שמואל הנביא 7. (11) הודעת מחלקת מבנים מסוכנים המתייחסת למבנים ברחוב שמואל הנביא 7. (12) כתב-אישום בת"פ 8705/08 בשל אי קיום צו שיפוטי שניתן בת"פ 10977/05. (13) ב"ש 10902/08 בעניין צו הריסה לנכס ברחוב שמואל הנביא 3.
      ג. טענות הצדדים
      טענות המאשימה
      12. בא-כוחה של המאשימה טען שאין מחלוקת ביחס לעובדות, שאף הוכחו בעדותו של מפקח הבניה. עוד טען שלא הוכח שהביקורים של מפקחי הבניה נערכו בשל מניע פסול הנובע מ"נקמנות אישית" בנאשם.
      בא-כוחה של המאשימה הדגיש את מדיניותה הנהוגה של המאשימה, שלפיה במקום שמוגש כתב אישום בשל העבירה הנדונה, מאפשרים הנאשמים ביקור בנכס, והמאשימה מוחקת את כתב האישום.
      13. לאחר שהוגשו המסמכים בעניין הליכים אחרים על-ידי הנאשם, הוגשה תגובת המאשימה, שבה טען בא-כוחה, כי אין בפעילות חוקית נגד הנאשם כדי להצביע על מניעים לא כשרים. בעניין זה הפנה גם להחלטתה של כבוד השופטת יעל ייטב בב"ש 10902/08. עוד טען ש"החוברת" שהגיש הנאשם, כוללת מסמכים "סלקטיביים", וכי "יש עוד מספר רב של הליכים משפטיים ומנהליים שלא צורפו". אך הוסיף, שהמאשימה לא תפרט את אותם הליכים "כדי לא לחשוף את עברו הפלילי של הנאשם, שהוא לא בחר לחשוף בעצמו, אך יודגש כי כל ההליכים אושרו על-ידי בתי המשפט השונים, מקומיים, מחוזי ועליון".
      בעניין זה יוער, שלא הייתה מניעה לכך שהמאשימה תבקש להגיש מסמכים בעניין הליכים נגד הנאשם שלא הוזכרו על-ידו, הגם שספק אם יש לכך רלוונטיות. סעיף 163 בחוק סדר הדיין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982 קובע במפורש כי אם הנאשם בחר לחשוף את עברו ולהעמיד זאת למבחן, רשאית המאשימה להשיב לכך בראיות מטעמה (ראו עוד: יעקב קדמי, על סדר הדין בפלילים, חלק שני – הליכים שלאחר כתב אישום א', מהדורה מעודכנת תשס"ט-2009, הוצאת דיונון, תל-אביב, עמ' 1436-1434).
      טענות הנאשמים
      14. הנאשמים חזרו על כך שהם שוכרים את הבנית ואינם בעליו. הנאשם טען שבפעם הראשונה שפגש בפקחים איפשר להם להיכנס לביתו, מכיוון שאין לו מה להסתיר, וכוונתו לאנשי הגזברות של העירייה, וברשותם תשריט של הנכס שערכו. עוד הדגיש שהמפקחים לא הגיעו בעקבות תלונה או בשל ביצוען של עבודות בניה, אלא הגיעו במיוחד לביתו. אחריהם הגיעו אנשי הגזברות, ופקחי עירייה שהחרימו את הקרוואן, וכל זה מצביע על פעילות נגדו מ"נקמנות אישית". על כך חזר גם בכתב.
      ד. דיון - השאלות המשפטיות הטעונות הכרעה
      15. השאלות המשפטיות הטעונות הכרעה הן כאמור, אלו: הראשונה, האם דרוש קיומו של תנאי מקדמי כדי שיוכל מפקח בניה להיכנס לבית מגורים ולמלא את תפקידו בהתאם לסעיף 257 בחוק התכנון והבנייה. השנייה, האם רשאי מחזיק בבית מגורים לסרב שמפקחי בנייה יכנסו לבדוק את ביתו. השלישית, מהו ההליך המתאים והנכון שבו יש לנקוט במקרה של סירוב לאפשר כניסת מפקח לבית מגורים.
      לאחר שנדון בשאלות המשפטיות, נידרש למקרה הנדון, ונשיב לשאלות אלו: האחת, האם במקרה הנדון התמלאו התנאים המצדיקים כניסה לבית מגורים. השנייה, האם הוכיחו הנאשמים שבקשת המפקחים להיכנס לביתם נבעה ממניעים זרים. רק אם נשיב לכך בחיוב, נידרש לשאלה נוספת, השלישית, אם הדבר מקים לנאשמים הגנה מן הצדק.
      הוראות החוק הרלוונטיות
      16. הנאשמים הואשמו בעבירה לפי סעיפים 217 ו-257 בחוק התכנון והבניה, בכך שמנעו ממפקח בניה, הפועל מתוקף תפקידו, להיכנס לבית מגורים, כדי למלא את תפקידו.
      סעיף 257, שעניינו "כניסה למקרקעין", קובע כך:

      "מי שהורשה לכך על-ידי הועדה המקומית או על-ידי הועדה המחוזית רשאי להיכנס בכל עת סבירה לכל מקרקעין ולסקור, למדוד ולבדוק אותם ולעשות בהם כל פעולה הדרושה לביצוע חוק זה והתקנות לפיו, ובין השאר לצורך עריכתה וביצועה של תכנית; אך לא ייכנס לבנין המשמש למעשה בית מגורים ללא הסכמת תופשו אלא בשעות היום ולאחר שמסר לו, ככל האפשר עשרים וארבע שעות מראש, הודעה על כך בכתב, ולא ייכנס למקרקעין שבהחזקת צבא-הגנה לישראל או שלוחה אחרת של מערכת הבטחון שאושרה על-ידי שר הבטחון אלא באישור של מי שהוסמך לכך על ידי שר הבטחון".
      סעיף זה מתיר למפקח בניה שהוסמך לכך להיכנס לכל מקרקעין "לסקור ולבדוק אותם ולעשות כל פעולה הדרושה לביצוע חוק זה והתקנות על פיו". ככל שהדברים אמורים בבית מגורים, נקבע הסדר שלפיו דרושה הסכמת "תופשו", מחזיק הנכס, והדבר ייעשה רק בשעות היום ולאחר שנמסרה הודעה, ככל האפשר יממה מראש.
      בכך קבע המחוקק הסדר סביר שנועד לאפשר פיקוח על הבניה, ובדיקה אם לא נעברה עבירה על חוקי התכנון והבניה, מבלי לחדור לרשות היחיד ללא הודעה מוקדמת. מכאן ש"ההסדר שבסעיף 257 לחוק, הוא מידתי, ראוי ונועד לאפשר פיקוח על עבירות תכנון ובניה. טול סעיף זה – ולמעשה לא ניתנת אפשרות פיקוח ובדיקה" (פסק-דינם של כבוד השופטים ד' ברלינר, ז' המר וי' שיצר בעפ"א (תל-אביב-יפו) 80165/04 משה טל נ' הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה תל-אביב-יפו (12.12.2004) בפסקה 11).
      על כך מוסיף סעיף 217 בחוק, שעניינו "מניעת מילוי תפקיד", לאמור:
      "המונע את מי שפועל בשם מוסד תכנון או בתוקף תפקיד שהוטל עליו בדרך אחרת לפי חיקוק מלמלא תפקיד או מלהשתמש בסמכות לפי חוק זה או תקנה על פיו, דינו - מאסר שנה; הוראה זו אינה גורעת מאחריות פלילית לפי חוק אחר".
      השאלה הראשונה: האם דרוש קיומו של תנאי מקדמי לשם כניסת מפקח לבית מגורים
      17. השאלה הראשונה היא, האם יכול מפקח בניה להיכנס לכל בית מגורים מכיוון שהוא, או הממונה עליו, כך חפצים לעשות, או שמא רשאי מפקח לעשות כן, רק בהתקיים תנאים מסויימים. שאלה זו, כך נראה, טרם הוכרעה ונמצאו דעות שונות.
      18. בפסק הדין משה טל הנזכר, קבע בית המשפט שאין צורך בתנאים מוקדמים כמו אלו הדרושים לשם מתן צו חיפוש, אך בכל מקרה מאחר שאלו התקיימו באותו מקרה, נראה שהשאלה נדונה רק בדרך אגב. שם נדונה בקשת הוועדה המקומית לקבלת צו לפי סעיף 211 בחוק התכנון והבנייה, המתיר למפקחי בניה להיכנס למקרקעין בהתאם לסמכותם לפי סעיף 257. הצו התבקש מאחר שהמערערים סירבו לאפשר להיכנס לביתם, לאחר שהמפקחים חשדו שנעברה בו עבירת בניה. בפסק הדין אושרה החלטת בית המשפט לעניינים מקומיים שנעתר לבקשה, מהנימוק שהאינטרס הציבורי למנוע בניה בלתי חוקית גובר על זכותו של אדם לפרטיות.
      בערעור נטען שיש להשוות בין הסמכות הנתונה למפקח בניה מכוח סעיף 257 בחוק התכנון והבניה לבין הסמכות הקבועה בסעיף 23 בפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ"ט-1969, שעניינו צווי חיפוש בביתו של אדם. על-פי סעיף 23, אין די בחשד סתמי לכך שנעברה עבירה כדי שיינתן צו חיפוש, אלא דרוש יסוד סביר להניח שאמנם כך. טענה זו נדחתה בפסק הדין מארבעה טעמים (שם, פסקה 9). האחד, צו החיפוש נועד להתיר ביצוען של פעולות פולשניות כמו חיפוש בחפציו של המחזיק בבית, עיון במסמכים ותפישתם, להבדיל מצו כניסה למקרקעין שאינו פולשני ומאפשר רק סקירת הנכס ומדידתו. השני, חוק התכנון והבניה הוא חוק מיוחד (lex specialis), שקובע בסעיף 257 הסדר מיוחד לצורך ביצועו של חוק זה. השלישי, אפילו היה חל התנאי הקבוע בסעיף 23 בעניין צווי חיפוש, הרי שבמקרה הנדון התמלא התנאי, שלפיו צו יינתן רק אם יש יסוד להניח שנעברה עבירה. הרביעי, במקום שבו החיפוש נועד להצגת חפץ לצורך חקירה, משפט או הליך אחר, די בכך ש"החיפוש בו (בבית) נחוץ", ואין את דרישת ה"יסוד להניח" שנעברה עבירה.
      הדעה הנוגדת הובאה בספרו של י' קדמי (י' קדמי, על סדר הדין בפלילים, חלק ראשון – הליכים שלפני משפט ב', מהדורה מעודכנת תשס"ח-2008, הוצאת דיונון, תל-אביב, עמ' 671). אגב הדיון בצווי חיפוש אומר המחבר שהדיון מתמקד בהוראות פקודת סדר הדין הפלילי, אך יש לתת את הדעת גם להסדרים נוספים מיוחדים, המעניקים סמכות כניסה לחצרים לשם עריכת חיפוש ותפיסת חפצים, כדי למלא אחר הוראות חוק אחרות, שאחד מהם נקבע בסעיף 257 בחוק התכנון והבניה. המחבר מעיר בין השאר, כי "הדעת נותנת, כי ההערות וההארות שבקובץ זה בקשר לסמכויות החיפוש הבסיסיות בפקודת סדר הדין הפלילי, כוחן יפה גם לעניין ההוראות המיוחדות, בכפוף ללשונן ובתיאומים המתחייבים לפי העניין". עוד מוסיף הוא, כי "תשומת לב מיוחדת, ל'סייג' העשוי ללוות סמכות חיפוש 'מיוחדת' בקשר לכניסה לבית מגורים; בהתחשב בכך שבית מגורים זוכה, מטבע הדברים, למירב ההגנה מפני 'חדירה' זרה".
      19. לאור חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, בכל מקרה אין לקבל שכניסה למקרקעין יכולה להיעשות מבלי שניתנה לכך הסכמה, או שבית המשפט התיר זאת לאחר שהונחה לפניו תשתית ראייתית בסיסית המצדיקה זאת. סעיף 7 בחוק היסוד, שעניינו "פרטיות וצנעת הפרט" קובע לאמור:
      "(א) כל אדם זכאי לפרטיות ולצנעת חייו.
      (ב) אין נכנסים לרשות היחיד של אדם שלא בהסכמתו.
      (ג) אין עורכים חיפוש ברשות היחיד של אדם, על גופו או בכליו.
      (ד) אין פוגעים בסוד שיחו של אדם, בכתביו או ברשומותיו."
      את הוראותיו של סעיף זה, ובכלל זה הוראות סעיפים קטנים (א) ו-(ב), יש אמנם לקרוא לאור פסקת ההגבלה הקבועה בסעיף 8, שכותרתו "פגיעה בזכויות", ושלפיו "אין פוגעים בזכויות שלפי חוק-יסוד זה אלא בחוק ההולם את ערכיה של מדינת ישראל, שנועד לתכלית ראויה, ובמידה שאינה עולה על הנדרש או לפי חוק כאמור מכוח הסמכה מפורשת בו". כך גם יש לקרוא את הוראות אלו לאור עיקרון "שמירת הדינים" הקבוע בסעיף 10, שלפיו "אין בחוק יסוד זה כדי לפגוע בתוקפו של דין שהיה קיים ערב תחילתו של חוק היסוד". אולם כבר נקבע פעמים רבות, שגם חקיקה שקדמה לחוק היסוד, מפורשת ברוח הוראותיו, באופן שנוטה לכיוון הזכויות ולא להגבלתן.
      לאור עקרונות אלו, ככלל, אין לקבל מצב שבו תיגרם פגיעה בפרטיותו של אדם, או תהיה כניסה לרשות היחיד שלא בהסכמתו. יחד עם זאת, אכן ישנם מצבים שבהם יכול וצריך שיינתן צו חיפוש, ובענייננו, תותר כניסה לבית מגורים, חרף הפגיעה בפרטיות והיעדרה של הסכמה לכך. אך זאת רק בכפוף לכך שתונח תשתית ראייתית שמצדיקה זאת.
      ראו על כך בהרחבה בדיון ארוך וממצה בעניין פרשנות ההוראות המתירות מתן צו חיפוש לאור הוראותיו של חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, ובדבר התנאים שבהם יינתן צו חיפוש, בפסק-דינו של כבוד השופט מ' דרורי בב"ש (מחוזי ירושלים) 1153/02 מדינת ישראל נ' מיכאל אברג'יל (9.6.2002).
      20. נמצא אם כן, שרק אם הונחה תשתית של ראיות מתאימה, תהיה הצדקה לפגיעה בפרטיות ובצנעת הפרט. מכיוון שכך, נראה שיהיה זה נכון לומר שראוי שתשתית זו תעמוד במבחנים שנקבעו כתנאי למתן צווי חיפוש. מבחנים שאינם מחמירים יתר על המידה, אך דורשים שיוכח שהכניסה לבית נועדה נחוצה לשם הצגת הבניה לצורך חקירה, משפט או הליך אחר (בדומה להוראת סעיף 23(1) בפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)). יש לזכור שחיפוש שלא על-פי צו יכול שייעשה רק בנסיבות מיוחדות, אשר אין חולק שבדיקת עבירת בניה אינה נמנית עימן (ראו סעיף 25 בפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)).
      בעניין זה יפים דבריו של הלורד דנינג בעניין האיסור שחל על גורמי הרשות להיכנס לרשות היחיד לשם עריכת חיפוש, מבלי שהותר להם לעשות כן. דבריו נאמרו אלו אגב קביעת כללים בעניין חיפוש בביתו של אדם בפסק-דין Chic Fashions (West Wales) Ltd v Jones [1968] 2 QB 299 (בעמ' 308), והובאו על-ידי כבוד השופט דרורי בפסק הדין בעניין מיכאל אברג'יל (משלא עלה בידי לאתר את המקור, יובא התרגום, כפי שהובא שם):
      "האיש העני ביותר רשאי בבקתתו להתנגד לכל כוחות הכתר. הבקתה - יכול שתהא שבירה, הגג יכול לרעוד, הרוח יכול שתנשוב דרכו, הסערה יכולה להיכנס, הגשם יכול להיכנס, אך מלך אנגליה אינו רשאי להיכנס, וכל כוחות הכתר אינם רשאים להעז ולחצות את מפתן הבקתה הרעועה".
      השאלה השנייה: האם המחזיק בנכס רשאי לסרב שמפקחי בניה יכנסו לביתו לשם בדיקתו
      21. סעיף 257 בחוק התכנון והבניה, הקובע שמפקח בניה רשאי להיכנס למקרקעין לשם בדיקתם וכדי לבצע את הפעולות הדרושות כמפורט בסעיף, גם מחריג בית מגורים, בכך שנקבע כי "לא ייכנס לבנין המשמש למעשה בית מגורים ללא הסכמת תופשו אלא בשעות היום ולאחר שמסר לו, ככל האפשר 24 שעות מראש, הודעה על כך בכתב".
      מטבע הדברים, במקום שבו דרושה הסכמה, גם יכול שהסכמה זו לא תינתן. מכאן שמחזיק בית המגורים רשאי לסרב לאפשר למפקחי הבניה להיכנס לביתו. מסקנה זו אף מתבקשת לאור סעיף 7 בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, הקובעת גם את הזכות של כל אדם לפרטיות ולצנעת חייו (סעיף קטן (א)) וגם אוסרת כניסה לרשות היחיד של אדם שלא בהסכמתו (סעיף קטן (ב)).
      22. לאור מסקנה זו שלפיה מאחר שדרושה הסכמה, הרי שיכול שההסכמה לא תינתן, נשאלת שאלת מקומה של העבירה הקבועה בסעיף 217 בחוק התכנון והבניה, שעניינה "מניעת מילוי תפקיד".
      ניתן אולי להתחכם ולומר, שבסעיף 257 נקבע גם כיצד יש להודיע על הביקור בבית מגורים, נקבע המועד למסירת ההודעה (עשרים וארבע שעות מראש), ונקבע שהביקור ייערך בשעות היום. לפיכך לכאורה, יכול אדם שלא להסכים לביקור בביתו, רק אם לא מולאו דרישות אלו. לחלופין אולי יהיה מי שיאמר שהמילה "אלא" שבסעיף מלמדת שדרושה הסכמה, ובהיעדרה ניתן להיכנס לבית המגורים, ובלבד שהביקור יהיה בשעות היום ולאחר שנמסרה הודעה כתובה לפחות עשרים וארבע שעות מראש. אולם פרשנות זו, או כל פרשנות אחרת שמתעלמת מהצורך בהסכמת מחזיק בית המגורים כדי להיכנס לביתו, תחטיא את העיקרון שלפיו ככלל, ובהיעדר צו של בית משפט, לשם כניסה לביתו של אדם דרושה הסכמתו. כך גם לאור הוראתו המפורשת של סעיף 257, ועל אחת כמה וכמה שכך לאור חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו.
      23. מאחר שכאמור דרושה הסכמת המחזיק בבית המגורים כדי שמפקח בניה ייכנס לביתו, נראה שלא ניתן להאשים בעבירה לפי סעיף 217 בכל מקום שבו החליט מפקח בניה להיכנס לבית מגורים והדבר לא עלה בידו, בין משום שהמחזיק בבית המגורים סירב לאפשר זאת ובין מאחר שנעדר מביתו.
      במקום שבו מסרב אדם לאפשר למפקח בניה להיכנס לביתו, מן הראוי שבית המשפט יהיה זה שיבחן את השאלה, אם הונחה תשתית מספקת של ראיות, המצדיקה לאפשר כניסה לבית המגורים.
      לפיכך נראה גם שהדרך הנכונה לפעול במקרה של סירוב לאפשר כניסה לבית מגורים היא הדרך שנדונה בפסק-דין משה טל, שהוזכר קודם לכן. משסירבו המערערים באותו עניין לאפשר כניסה לביתם כדי לבחון אם נעברה בו עבירת בניה, פנתה הוועדה המקומית לבית המשפט לעניינים מקומיים בבקשה למתן צו לפי סעיף 211 בחוק התכנון והבניה. בית המשפט הוא זה שהחליט ליתן צו המתיר את כניסת מפקחי הבניה אל הבית. רק בדרך זו, ולאחר שבית המשפט מוצא כי הכניסה לבית המגורים נחוצה בשל כך שיש בסיס לחשד שנעברו בו עבירות בניה, יינתן צו המתיר כניסה לבית מגורים חרף סירובו של המחזיק בבית.
      השאלה השלישית: ההליך שבו יש לנקוט במקרה של סירוב לאפשר כניסה לבית מגורים
      24. בסיכומי טעונתיו בעל-פה עמד התובע על הנוהג שעל-פיו פועלת התביעה המייצגת את הוועדה המקומית לתכנון ולבניה בירושלים, במקום שבו נמנעת ממפקחי הבניה כניסה לביתו של אדם. במקרה שכזה, מוגש כתב אישום נגד מחזיק בית המגורים המייחס לו עבירה לפי סעיפים 217 ו-257 בחוק התכנון והבניה, כמו שנעשה במקרה הנדון. ברובם ככולם של המקרים, במועד שנועד לקריאת כתב האישום מתייצב הנאשם, והתובע מודיע שאם הנאשם יאפשר למפקחי הבניה לבקר בביתו, יימחק כתב האישום. בהתאם לכך, ניתנת החלטה על-ידי בית המשפט שבה נקבע שעל המאשימה להודיע עד המועד שנקבע לכך, אם אמנם התקיים ביקור, ולאחר קבלת הודעת המאשימה שהביקור התקיים, כתב האישום נמחק.
      אכן, עשרות רבות של מקרים מסוג זה עברו תחת ידי, והגם שבעבר הבעתי בעל-פה את מורת רוחי מהסדר זה, כך נהגתי באותם עשרות רבות של מקרים.
      25. דרך זו, שבה נוהגת התביעה בירושלים (לא ידוע לי כיצד נוהגים במקומות אחרים) התגלתה ברובם ככולם של המקרים כדרך מלאכותית, ולטעמי אף לא ראויה, שאין בה דבר מעבר לכך שבית המשפט, העמוס לעייפה גם ללא תיקים אלו, עושה את מלאכתם של מפקחי הבניה.
      בכל אותם מקרים נעמדו מולי אזרחים, בדרך-כלל נורמטיביים ושומרי חוק, בעודם מבוהלים לאחר שמצאו בתיבת הדואר כתב אישום המייחס להם עבירה פלילית. מרביתם אף מיהרו לומר, עוד בטרם שנשאלו, שאין להם כל התנגדות לביקורו של המפקח, וכי מסיבות כאלו ואחרות, שעניינן שעות עבודה, וטרדות היום-יום, לא הסתייע ביקורו של המפקח במועד שצויין בהודעה שהושארה בביתם. מעודי – למעט המקרה הנדון – לא נתקלתי בסירובו של מחזיק בנכס לאפשר כניסה לביתו.
      את מורת הרוח שהבעתי, הבעתי בעיקר משני טעמים אלו:
      הטעם האחד, הגשת כתב אישום במקרה מעין זה, נמצאה במרבית המקרים כצעד מרחיק לכת. כך בייחוד שבשונה מהליכים פליליים רגילים אחרים, לא היה כל צעד חקירתי מקדים לאפשרות זו. הנאשמים לא הוזמנו לחקירה ולא העלו בדעתם שהם צפויים לשבת על ספסל הנאשמים, הגם שלרוב מתברר כי רק בשל תקלה זו או אחרת לא הסתייע לקיים את הביקור של מפקח הבנייה בביתם.
      הטעם השני, בכל אותם עשרות רבות של מקרים שנדונו לפניי, ללא יוצא מן הכלל (למעט כאמור, המקרה הנדון), נוכחתי לראות שלא רק שלא הייתה כל הצדקה להגשת כתב האישום, אלא שכל תכליתו הייתה להפוך את בית המשפט ל"מתאם ביקורים במקרקעין" של מפקחי הבניה. במקום שמפקחי הבניה יטריחו את עצמם להתאמץ ליצור קשר עם המחזיקים בבתים שבהם רצו לבקר, בחרו הם בדרך הקלה של הגשת כתב-אישום. הנאשם המבוהל התייצב בבית המשפט, בית המשפט פתח יומן, ביקש מהנאשם את מספר הטלפון שבאמצעותו ניתן להשיגו, ותיאם מועד לביקור בנכס. כעבור זמן קצר, הגיש התובע הודעה שהביקור נערך ואפשר למחוק את כתב האישום, וכך נעשה. עם כל הכבוד למאשימה ולמפקחי הבניה, זמנו של בית המשפט יקר מדי, ויומנו עמוס לעייפה. אין כל הצדקה לכך שבית המשפט ימלא את תפקיד "המזכירה" של מחלקת הפיקוח על הבניה לצורך תיאום ביקורים במקרקעין.
      26. מהטעמים האמורים, אני סבורה כי לא רק שספק רב אם מבחינה משפטית יש מקום להגשת כתב אישום במקרה שבו לא התאפשר למפקח בניה להיכנס לבית מגורים, בין בשל סירוב המחזיק בו ובין בשל תקלה כלשהי, אלא שאף אין זה ראוי שיוגש כתב אישום קודם שמוצה ההליך של בקשת הסכמת המחזיק בבית המגורים להיכנס לביתו. רק במקום שסירב, ראוי לבקש צו כניסה למקרקעין (מכוחו של סעיף 211 בחוק התכנון והבניה, בדומה לדרך שנדונה בפסק-דין משה טל), ורק אם יינתן צו, ובעל בית המגורים יעמוד בסירובו לאפשר כניסה לביתו, תוכל המאשימה להגיש כתב-אישום המייחס עבירה לפי סעיפים 217 ו-257 בחוק התכנון והבניה.
      ה. דיון במקרה הנדון
      27. כמפורט מעלה, אין בענייננו מחלוקת עובדתית. הנאשמים אכן מנעו את כניסת מפקחי הבניה לביתם, ואף הודיעו שהם עומדים בסירובם לאפשר להם להיכנס. מכיוון שכך, נשאלות שלוש השאלות שעליהן עמדנו בפתח הדבים: האחת, האם במקרה הנדון התמלאו התנאים המצדיקים כניסת מפקח בניה לבית מגורים. השנייה, האם הוכיחו הנאשמים שבקשת המפקחים להיכנס לביתם נבעה ממניעים זרים. רק אם נשיב לכך בחיוב, נידרש לשאלה נוספת, השלישית, אם הדבר מקים לנאשמים הגנה מן הצדק.
      השאלה הראשונה: האם התמלא התנאי המצדיק כניסה לבית מגורים
      28. מפקח הבניה העיד שכבר מראיית חלקו החיצוני של הבית ניתן להבחין בבנייה ללא היתר, הכוללת מרפסת מעל קונסטרוקציית פלדה, שלא נמצא לה היתר (ת/6), ושני גרמי מדרגות המובילים אל קומת המרתף משני צידי הבית (ת/3, ת/4 ו-ת/5), בעוד שעל-פי היתר הבניה מותר שיימצא גרם מדרגות המוביל אל המרתף רק בתוך הבית (עמ' 2).
      בנסיבות אלו, מתמלא התנאי, שלפיו הכניסה לבית המגורים נחוצה לצורך חקירה, משפט או הליך אחר. זהו כאמור גם התנאי למתן צו חיפוש, כפי שנקבע בסעיף 23(1) בפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש). מכאן שלכאורה הייתה הצדקה לבקשת מפקחי הבניה להיכנס לביתם של הנאשמים.
      השאלה השנייה והשאלה השלישית: האם הוכח שבשל מניעים זרים ביקשו
      המפקחים להיכנס לבית ואם כן, האם עומדת לנאשמים הגנה מן הצדק
      29. משהונחה תשתית ראייתית שלפיה לכאורה נעברו עבירות בניה בביתם של הנאשמים, והתקיים התנאי המצדיק כניסה של המפקחים לביתם, אפילו היה מוכח שהביקורים נבעו ממניעים זרים – והדבר לא הוכח – ספק אם היה בכך כדי להעלות או להוריד. למען הסר ספק, אני רואה לנכון להדגיש שלא שוכנעתי שכניסת מפקחי הבניה לביתם של הנאשמים התבקשה בשל מניעים זרים. המפקח העיד שלכאורה נעברו בביתם של הנאשמים עבירות בניה, וכי נאכפות עבירות בניה נוספות ברחוב שבו הם גרים.
      העובדה שנגד הנאשם ננקטו הליכים רבים, כפי שהצביע בעצמו, אינה בהכרח מלמדת על "רדיפה" או "נקמנות". מסקנה אפשרית ומתבקשת נוספת היא, שהנאשם עבר עבירות בניה נוספות וכך גם עבירות אחרות, ומטעם זה ננקטו נגדו הליכים רבים. מאחר שלא הוכחה טענת "הרדיפה" אחר הנאשם, , איני רואה עוד צורך לדון בתחושותיו, וממילא שגם לא עומדת לנאשמים הגנה מן הצדק.
      ו. סיכום ומסקנות
      30. המסקנות שאליהן הגעתי הן כי בהיעדר הסכמת המחזיק בבית מגורים לאפשר למפקחי בניה להיכנס לביתו כדי למלא את תפקידם לפי סעיף 257 בחוק התכנון והבנייה, על מפקחי הבניה להניח תשתית עובדתית המצביעה על כך שהכניסה אל הבית נחוצה לצורכי חקירתה של עבירת בניה אפשרית, לצורך משפט או לצורך הליך אחר. הוראת סעיף 257, וכך גם הוראת סעיף 7 בחוק: יסוד כבוד האדם וחירותו, קובעות שסמכות זו של מפקחי בניה להיכנס לבית מגורים טעונה את הסכמת המחזיק בבית. בהיעדר הסכמה שכזו, אין הצדקה לנקוט בהליך של הגשת כתב-אישום, אלא ראוי תחילה לבקש צו כניסה למקרקעין מבית המשפט. רק אם ייקבע על-ידי בית המשפט שהתקיימו התנאים המצדיקים מתן צו כאמור, יינתן הצו, ורק במקרה של הפרתו, יש מקום להגשת כתב אישום. אין לקבל את "הנוהג" שעליו עמד בא-כוחה של המאשימה, שכתבי-אישום מוגשים כדבר שבשגרה, כל אימת שכניסה אל בית מגורים לא מתאפשרת, אפילו בהיעדר סירוב מצד המחזיק בו. כך גם אין הצדקה להפיכת בית המשפט לגורם שמתאם ביקורים של מפקחי בניה במקרקעין.
      לאור מסקנות אלו, והגם שהונחה תשתית ראייתית שלפיה הייתה לכאורה הצדקה לאפשר למפקחי הבניה להיכנס אל ביתם של הנאשמים, איני סבורה שהדרך הנכונה להתמודד עם סירובם היא בהגשת כתב-אישום. ראוי היה שהמאשימה תנקוט תחילה הליך אחר, של בקשת צו כניסה למקרקעין.
      31. מאחר שבהיעדר צו המורה על כניסה לבית מגורים, דרושה הסכמת המחזיק בו כדי לערוך בו ביקור של מפקח בניה, אזי נראה שאין בסירוב לאפשר זאת משום עבירה. מסיבה זו, גם יש הצדקה לזיכוי הנאשמים, שלא נתנו את הסכמתם לכניסת מפקח הבניה לביתם, וזאת לאור סעיף 149(4) בחוק סדר הדין הפלילי, שעניינו בעובדות כתב אישום שאינן מהוות עבירה.
      בנוסף לכך, כאמור, אני סבורה שאין זה ראוי למהר ולהגיש כתב אישום, קודם שבית המשפט התבקש להכריע בשאלה אם יש הצדקה למתן צו המתיר כניסת מפקחי בניה לבית מגורים. הגינות משפטית מחייבת שבמקום שבו עשה אדם שימוש בזכות יסוד העומדת לו, שלא להסכים שמפקח בניה ייכנס לביתו, יבחן בית המשפט אם הייתה הצדקה לסירוב זה, קודם שיוגש נגד המחזיק בבית והמסרב כתב אישום בשל כך. בנסיבות אלו, שבהן כתב האישום הוגש רק על-יסוד שיקול הדעת של מפקח הבניה, ועל אף שהמחזיק בבית המגורים רשאי שלא להסכים לביקור של המפקח בביתו, נראה כי "הגשת כתב האישום או ניהול ההליך הפלילי עומדים בסתירה מהותית ... להגינות משפטית" (סעיף 149(10) בחוק סדר הדין הפלילי).
      32. לאור מסקנה זו, וכאמור בפתח הדברים, הנאשמים מזוכים מן העבירה שבה הואשמו.
      המזכירות תשלח לצדדים את הכרעת הדין.

      ניתנה היום ז' באדר התש"ע, 21.2.2010, בהעדר הצדדים (בהסכמתם).
      תמר בר-אשר צבן, שופטת
      השדות המסומנים ב- * הם שדות חובה* שם מלא: שם חברה: * דואר אלקטרוני: * סלולרי: טלפון: פקס: כתובת: * פנייה לייעוץ בתחום: הערות:

      גרסה להדפסהגרסה להדפסה שליחה לחברשליחה לחבר

      קלינגר התרי בניה, רשוי עסקים וייעוץ מוניציפאלי
      בית שמאי 7, רמת גן
      נייד: 3888813 - 052
      טל': 03-6990132
      פקס: 6990134 - 03
      דוא"ל: klinger_b@bezeqint.net
      www.klinger.co.il

      דרג את התוכן:
        2 תגובות   יום שישי , 18/5/12, 09:00
        האם יש לך פוליסה אבודה בחברת ביטוח ?
        החלטנו לרכז לשימוש לקוחותינו וקוראינו את הרשימות והקישורים לאתרי חברות הביטוח על מנת שתוכלו לבצע חיפוש עצמאי אחר פוליסות אבודות.

        לידיעתכם חברות ביטוח נדרשות לפרסם נתוני עמיתים מנותקים. הגדרת עמית מנותק הינה עמית שהגיע לגיל פרישה ועברו שישה חודשים ממועד פרישתו ולא ניתנה במהלכם כל הוראה לגוף המוסדי או עמית שטרם הגיע לפרישה וחלפו 10 שנים מהמועד שבו ניתנה לאחרונה הוראה לגוף המוסדי. כלומר – לא כל הכספים האבודים מדווחים במסגרת זו.

        מגדל חברה לביטוח

        הקובץ שפרסמה מגדל ומופיע בקישור להלן, נכון לתאריך 30.9.2011. החברה מזמינה כל אדם שתעודת הזהות שלו מופיעה בקובץ או שרואה עצמו זכאי לכספים מכח ירושה לפנות לחוליית תום תקופה בטלפון 03-9276812 או בכתב למגדל ביטוח חברה לביטוח בע"מ, רח` היצירה 1 פ"ת.

        כלל חברה לביטוח

        חברת כלל מפרסמת קובץ עמיתים שיש להם כספים ללא דורש. הקובץ בחברת כלל כולל גם את שמות העמיתים:

        הפניקס חברה לביטוח

        חברת הפניקס מפרסמת קובץ של "מבוטחים לא מאותרים" הקובץ כולל מספרי תעודות זהות ושמות.

        הראל חברה לביטוח

        באתר של הראל ישנו מנוע חיפוש שבו ניתן להזין תעודת זהות לצורך בדיקה האם קיימת לזכותכם פוליסות ביטוח חיים ללא דורש.
        החברה מזמינה לפנות לפרטים נוספים למוקד שירות הלקוחות שלה בטלפון 03-7549636.

        איילון חברה לביטוח

        חברת איילון מפרסמת רשימה של מבוטחים / מוטבים בפוליסות שלא תבעו את מימושן. הרשימה מעודכנת ליום 21.11.2011.

        מנורה מבטחים

        חברת מנורה מבטחים מפרסמת רשימת תעודות זהות ומספרי פוליסות של עמיתים שהגיעו לתום תקופה ולא מימשו את זכאותם (מבוטחים ומוטבים). החברה מזמינה כל אדם שמספר תעודת הזהות שלו מופיע בקובץ לפנות לטלפון 03-7108977. הרשימה להלן מעודכנת ליום 1.11.2011.

        הכשרה חברה לביטוח

        חברת הכשרה מפרסמת אף היא תעודות זהות של בעלי זכויות בפוליסות ביטוח חיים שטרם מומשו. החברה מבקשת לפנות ל למחלקת שרות לקוחות בטלפון מספר 03-7960000.

        ביטוח ישיר

        גם בחברת ביטוח ישיר ניתן להזין מספר תעודת זהות לצורך בדיקה:
        חשוב להדגיש – העובדה שאינכם מופיעים ברשימה איננה אומרת שאין לכם זכויות בחברת הביטוח, אלא רק שאינכם עמית מנותק כהגדרתו בתקנות משרד האוצר. גם אם אינכם מופיעים באתרים אלה חשוב לבצע בדיקת זכויות מקיפה.
        בן קלינגר
        קלינגר היתרי בנייה, רישוי עסקים וייעוץ מוניציפאלי
        טל': 03-6990132
        פקס: 6990134 - 03
        Klinger_b@bezeqint.net
        www.klinger.co.il
        דרג את התוכן:
          1 תגובות   יום שלישי, 8/5/12, 08:12
          תשובות לשאלות שכיחות

          מס הכנסה

          1. האם יש הקלות במס לסטודנטים?
          2. לצורך קבלת הנחה בארנונה / קבלת מלגה לסטודנט אני מבקש אישור שאין לי הכנסות.
          3. אני עובד בשתי עבודות חלקיות והסכום הכולל אינו עולה על 3,000 ₪. האם עלי לבצע תיאום מס? או מהו הסכום המינימאלי עליו יש לעשות תיאום מס?
          4. אני מבקש לקבל אישור (פטור) על ניכוי מס במקור.
          5. יש לי ילד בעל ADHD/ היפראקטיבי / ליקוי למידה. כיצד מקבלים את נקודת הזיכוי?
          6. קיבלתי הודעה על החזר מס. כיצד אני מעדכן את חשבון הבנק? כתובת ומגורים?
          7. כמה נקודות זיכוי מקבל עולה חדש ולמשך כמה שנים?
          8. האם היישוב בו אני גר זכאי להנחה במס? מה אני צריך לעשות כדי לקבל את ההנחה?
          9. אני רוצה להשתמש בתוכנה מסויימת להנהלת חשבונות. כיצד אדע אם התוכנה מאושרת? פיתחתי תוכנה חדשה. כיצד אקבל אישור?
          10. כמה זמן אורך הטיפול בהחזר מס?
          11. האם קיימות נקודות זיכוי בגין אדם חד-הורי?
          12. יחיד מכר זכות ציבורית ב-01.11.2005 תמורת 120,000 ₪ שנרכשה ב-01.11.1989 בסך 30,000 ₪. מהו רווח ההון?
          13. מהו המיסוי על הגרלות והימורים?
          14. האם גרוש שמשלם דמי מזונות עבור ילדיו ונישא לאישה אחרת, זכאי לקבל נקודת זיכוי לפי סעיף 40 וגם לפי סעיף 40 א' ?
          15. מהן נקודות הזיכוי לחייל משוחרר?
          16. האם אישה ששירתה בשרות לאומי זכאית לקבל זיכוי לחיילת משוחררת לפי סעיף 39א?
          17. מה גובה הזיכוי שיחיד רשאי לקבל בגין תרומות שתרם? אם בשנת מס היה הפסד, האם ניתן לדרוש תרומות שנתרמו באותה שנה בשנים הבאות?
          18. האם יחיד ששילם למוסד מיוחד בעד החזקתו של קרוב משותק לחלוטין, מרותק למיטה בתמידות,עיוור או בלתי שפוי , זכאי לזיכוי ממס לפי סעיף 44 וגם לנקודות זיכוי לפי סעיף 45?
          19. נקודות זיכוי ליחיד שסיים את לימודיו לתואר אקדמי או לימודי הוראה?
          20. מידע בנוגע להחזקת בן משפחה במוסד:
          21. היכן אני יכול לקבל מידע בנוגע לקורסים למפקחי מס?
          22. מידע בנוגע לשווי רכב:
          23. היכן ניתן למצוא לוח ניכויים ממשכורת, וסכומים מעודכנים?
          24. היכן אני מוסר מידע בנוגע להעלמות מס?
          25. האם נקודת זיכוי בגין בן זוג שאינו עובד בוטלה?
          26. מהו שוויה של נקודת זיכוי אחת?
          27. איך מבצעים תיאום מס?
          28. מידע בנוגע לפתיחת תיק במע"מ ובמס הכנסה.
          29. היכן באתר ניתן לבדוק האם יש לי חוב לרשויות המס?
          30. כמה מס צריך לשלם עולה חדש עבור קצבה שמקורה מחוץ ישראל?
          31. מהו חיוב המס על ריבית המשתלמת על נ"ע זרים כהגדרתם בסעיף 105 יא, ששילם יחיד בשנת מס 2005 ואילך?
          32. מהן הטבות המס הניתנות לנכה או עיוור לפי סעיף 9(5) ?
          33. מה המס המתחייב מהכנסה מהשכרת דירה למגורים ?
          34. אני מקבל פנסיה ואשתי לא עובדת, האם מגיעה לי נקודת זיכוי בשבילה?
          35. מהו סכום פיצויי הפרישה המכסימלי הניתן בפטור ממס?
          36. מהו החזר מס?
          37. למי פונים בתלונות ובקשות כלליות בנוגע לחוקים מסוימים (ביטול חוקים, טרוניות וכדו')
          38. כיצד מבצעים שינוי פרטים אישיים ?
          39. היכן אני מוצא מידע בנוגע לאמנות מס?
          40. טרם קיבלתי אישור תאום מס/פנקס מקדמות/אישור ניכוי מס במקור/החזר מס/שובר תשלום.
          41. לאיזה פקיד שומה/משרד אזורי אני שייך ומהן שעות הפעילות ודרכי ההתקשרות?
          42. כיצד ניתן לקזז הפסדים בשוק ההון ולקבל החזר מס?
          43. מהו מס הכנסה שלילי ומי זכאי ליהנות ממנו?

          מיסוי מקרקעין

          1. הגשתי הצהרה על מכירת נכס ועד היום לא קיבלתי את האישור לטאבו. מדוע?
          2. דיווחתי למס שבח (מש"ח) אך טרם קיבלתי שובר תשלום. מדוע?
          3. רכבי נפגע מזריקת אבן - מהו הנוהל לקבלת פיצויים?
          4. שילמתי ביתר ומגיע לי החזר - מהו הנוהל?
          5. ידוע לי שיש לי נכס מקרקעין ואיני יודע איפה - האם ניתן לקבל באמצעותכם פרטים?
          6. רכשתי דירה, איך אני יכול לדעת כמה "מס רכישה" עלי לשלם ?
          7. מכרתי את דירתי. האם אצטרך לשלם "מס מכירה"?
          8. מכרתי את דירתי. האם צריך לדווח על כך לרשות המיסים?
          9. מי הם הזכאים לתשלום מס רכישה מופחת על דירת מגורים?

          מכס

          1. אני עומד לקבל משלוח אשר מגיע אליי כתרומה, מגורם בחו"ל, ללא תמורה כספית. האם אצטרך לשלם מסים? אם כן, האם ניתן לקבל פטור או הנחה כלשהי?
          2. האם מותר לייבא ביבוא אישי כל מוצר לישראל ? האם אוכל לדוגמא לייבא תרופות או ציוד תקשורת?
          3. האם יש מכס/מע"מ על ספרים הנרכשים בחו"ל דרך האינטרנט? אם נקבע סכום לתשלום וברצוני לערער עליו, כיצד עלי לפעול?
          4. עיינתי במדריך לייבוא אישי של רכב וראיתי שרכב פרטי המיוצר ומיובא מאירופה יחויב במסים בגובה 128% . אם הרכב משומש, האם אשלם פחות ?
          5. הזמנתי מוצר אלקטרוני דרך האינטרנט אשר עלה לי 100$. בעת שחרור החבילה נדרשתי לשלם מסים בסך של 450 ש"ח . האם עלי לשלם מסים על מוצר שערכו נמוך מ - $200 ? האם עלי לשלם מסים גם עבור הוצאות המשלוח? האם אוכל לערער על גובה המסים שנדרשתי לשלם?
          6. ברצוני לייבא בייבוא אישי רכב מחו"ל - מה יהיה גובה המסים שעלי לשלם ?
          7. אם אני מייבא לישראל מוצר משומש, האם מתחשבים בכך בעת קביעת סכום המס לתשלום?
          8. כיצד אשחרר חפצי בית ו/או רכב מהמכס?
          9. אני תושב חוזר/עולה ברצוני להביא עימי טלוויזיה גדולה מ - 29 אינטש, האם אשלם מסים מלאים או את הפרש המסים בין השתיים?
          10. היכן אני מקבל החזר ממס בולים ששילמתי?
          11. ברצוני לדעת כמה מס עלי לשלם על מוצרים שונים שאני מייבא ביבוא אישי (לשימוש אישי). היכן נמצא מידע זה באתר?
          12. ברצוני לברר שעורי המכס החלים על מוצר מסוים. למי עלי לפנות?

          "גורם כלכלי מאושר" - Authorized Economic Operator

          למידע נוסף אודות גורם כלכלי מאושר
          1. כמה עולה להשתתף בתכנית?
          2. מהו כרטיס חכם ולשם מה נועד?
          3. האם בתהליך מילוי השאלון הביטחוני ניתן להתייעץ עם קב"טי המכס וכיצד?
          4. בין אלו מדינות נחתמו הסכמי הכרה הדדית?

          משלחים וסוכני מכס

          1. מהם התנאים לקבלת תעודת סוכן מכס?
          2. מהם התנאים לקבלת תעודת משלח בינלאומי?
          3. אני מעוניין להבחן לאחד מן המקצועות האלה. מה הנושאים שעלי להתכונן להם?
          4. היכן אפשר ללמוד לקראת בחינות לסוכן מכס או למשלח בינלאומי או לפקיד רישוי?
          5. היכן אפשר לקבל את רשימת סוכני המכס והמשלחים הבינלאומיים בישראל?

          קניין רוחני

          1. קיים יבוא מוצרים מזויפים / חיקויים / פיראטיים הפוגעים בזכויותיי בקניין רוחני. למי עלי לפנות על מנת להפסיק את התופעה?

          יבוא לאוטונומיה

          1. אני מעוניין לייבא טובין לשטחי הרשות הפלסטינאית. מה עלי לדעת בנושא זה?

          חוקיות היבוא

          1. היכן אני יכול ללמוד על התנאים וההגבלות הקיימים על היבוא לישראל?

          הישבון

          1. אני מתכוון לייבא חמרי גלם/רכיבים, לייצר איתם מוצרים ולייצא אותם בחזרה לחו"ל. אפשר לקבל החזר מס?

          פטור מותנה

          1. אני מעוניין לבצע יבוא זמני של טובין. למי עלי לפנות כדי לקבל הקלות במיסוי?
          2. אני עיתונאי זר ועלי לייבא ציוד צילום מתוחכם לצורך עבודתי בישראל. מה עלי לעשות?

          היטל היצף

          1. על יבוא אילו מוצרים מוטל היטל היצף?

          סיווג

          1. היכן אני יכול לראות את הנחיות הסיווג שפרסם המכס בשנים האחרונות?

          יצוא

          1. אני יצואן ומעוניין להכיר את הוראות המכס בתחום היצוא והסכמי הסחר. היכן אני יכול למצוא אותן?

          מע"מ

          1. מהן שעות קבלת קהל במשרדי מע"מ?
          2. אני מעוניין לעדכן פרטי חשבון בנק. כיצד עושים זאת?
          3. אני מעוניין לדעת את ההיסטוריה של שיעורי מס ערך מוסף, החל מכניסתו לתוקף ועד היום.
          4. האם יש מכס/מע"מ על מוצרים הנרכשים בחו"ל דרך האינטרנט? אם נקבע סכום לתשלום וברצוני לערער עליו, כיצד עלי לפעול?
          5. האם תייר או קבוצת תיירים המשלמים במטבע חוץ זכאים לפטור ממע"מ במסעדות בארץ ?
          6. מה דינם של הוצאות אירוח בארץ ללקוח המגיע מחו"ל ?
            האם ניתן לקזז מס תשומות ?
            האם קיים הבדל בין הוצאות אירוח של לקוח מהארץ או מחו"ל ?
          7. איך אני מקבל החזר בלו על הסולר?
          8. האם ניתן לקזז מס תשומות בגין חשבון שהתקבל מחברת ביטוח? האם ניתן לקזז מס תשומות בגין חשבון שהתקבל מהעירייה?
          9. אני אדם פרטי ויש לי דירת מגורים שאני משכיר. מה הדין לגבי הכנסות מהשכרה לעניין מע"מ?
          10. בידי נכס מקרקעין. אני לא עוסק במכירת מקרקעין. היום אני רוצה למכור את הנכס לעוסק. מה הדין לענין מע"מ?
          11. אני יחיד ולא עוסק במכירת מקרקעין. בידי נכס מקרקעין ואני מוכר לעוסק, מלכ"ר או מוסד כספי. מה הדין לענין מע"מ?
          12. מתי מתן שרות ייחשב כניתן בישראל?
          13. אני אדם פרטי. בידי נכס מקרקעין שאני משכיר לעוסק, מלכ"ר או מוסד כספי. האם ההשכרה חייבת במס? האם עלי להירשם למע"מ (פתיחת תיק)?
          14. אני נותן שרות מתמשך כגון: שירותי תמיכה למשך שנה. מתי עלי להוציא חשבונית מס, ועל איזה סכום?
          15. אני קבלן בונה. מכרתי את כל הדירות והחלטתי לתת דירה אחת במתנה לביתי. מה עלי לעשות? מה הדין?
          16. אני עוסק לעניין מע"מ ובעל נכס המשמש לצורכי העסק. העירייה הפקיעה אחוז מסוים מהנכס ועל כך קיבלתי פיצוי. מה דין הפיצוי?
          17. אני עוסק פטור לעניין מע"מ. בידי נכס מקרקעין שאני רוצה למכור. מה הדין?
          18. מי חייב ברישום במע"מ, היכן אפשר לקבל פרטים? מה לגבי רישום כעוסק פטור?
          19. רכשתי רכב לשימוש בעסקי. האם אוכל לנכות את מס התשומות בעת הרכישה? מה הדין לעניין ניכוי מס תשומות בשוטף (דלק, ביטוח, מוסך, אגרת רישוי)?

          תשלומים באינטרנט

          1. ניסיתי לשלם דרך האתר וקיבלתי הודעת שגיאה, עוד לפני שהזנתי את פרטי כרטיס האשראי. מה עלי לעשות?
          2. טעיתי בנתונים שהזנתי בדו"ח מע"מ התקופתי. האם אפשר לתקן את הדיווח באינטרנט?
          3. שילמתי למע"מ דרך האתר, ולא קיבלתי אישור לתשלום בסיום התהליך. איך אוכל לבדוק אם התשלום עבר?
          4. אני רוצה לדווח למע"מ אך אינני זוכר את קוד המשתמש ואת הסיסמה שלי. מה עלי לעשות?
          5. ניסיתי לשגר תשלום באמצעות כרטיס אשראי, וקיבלתי הודעה שלא התקבל אישור מחברת האשראי. מדוע?
          6. האם ניתן לקבל באתר מידע בנוגע ליתרת חוב בתיק האישי.

          מיסוי ירוק

          1. ציון ירוק - מס קניה על רכב נוסעים ורכב מסחרי

          1. האם השינוי משפיע על כלי הרכב הקיימים בישראל?
          2. היכן ניתן לבדוק ולהשוות את רמות הזיהום של כלי רכב שונים?
          3. כיצד נקבעת דרגת הזיהום של כלי רכב?
          4. האם יינתנו הטבות מיוחדות לרכב היברידי?
          5. האם הרפורמה במס הקניה חלה גם על רכב כבד (מעל 3.5 טון) ?
          6. האם הרפורמה חלה גם על אופנועים?

          2. מיסוי כלי רכב אחרים - מוניות, אוטובוסים ומשאיות

          1. ברצוני לרכוש משאית חדשה. האם חלו שינויים במיסוי משאיות והאם יהיה הטבות למשאיות היברידיות?
          2. ברצוני לרכוש מונית חדשה, מהו המס שיחול עליי?

          3. שווי שימוש ליניארי

          1. האם יחול שינוי במס בנוגע לרכב הקיים?
          2. האם השיטה הליניארית מגדילה את רמת המיסוי על כלי רכב צמודים?
          3. כיצד תיקבע זקיפת שווי השימוש במקרה של רכב היברידי או חשמלי?
          4. היכן ניתן לראות את סכומי זקיפת שווי השימוש?
          5. האם זקיפת שווי השימוש תהיה נמוכה יותר כשמדובר ברכב משומש?

          4. משק האנרגיה

          מיסוי דלק:
          1. מדוע הועלה המס על המזוט?
          2. אני רוכש ביודיזל נקי. האם יוטל עלי מס כל שהוא?
          מתקנים פוטו וולטאים להתקנה עסקית:
          1. לאור התמריצים בתחום התעריפים שמוענקים למתקיני מערכות סולאריות שוקלת החברה שלנו להשקיע במתקנים לייצור חשמל באמצעות אנרגית השמש העושים שימוש בטכנולוגיה פוטו-וולטאית ובטכנולוגיה סולאר-תרמית. מהן ההטבות במס הכנסה?
          מתקן לחימום מים באמצעות השמש (דודי שמש):
          1. אני מעוניין להתקין בעסקי שלי מתקן לחימום מים באמצעות אנרגית השמש (דוד שמש). אילו הטבות אקבל בשל כך במס הכנסה?
          קלינגר היתרי בנייה, רישוי עסקים וייעוץ מוניציפאלי
          טל': 03-6990132
          פקס: 6990134 - 03
          Klinger_b@bezeqint.net
          www.klinger.co.il

           

          דרג את התוכן:
            0 תגובות   יום רביעי, 2/5/12, 02:00
            סיבוב שלישי לתמ"א 38: לא ברור אם זה יעזור

            היום צפויה המועצה לתכנון ובנייה לדון האם לאשר את תיקון 3 לתוכנית הגנת המבנים מרעידות אדמה, אחרי שבממשלה הבינו שהתוכנית המקורית אינה עומדת בציפיות. האם התיקון החדש מספיק דיו כדי לעודד את יישום התוכנית ברחבי הארץ? דעה

            פורסם: 01.05.12, 09:24

            ממשלת ישראל מבינה כי תוכנית תמ"א 38 (התוכנית לחיזוק מבנים מפני רעידות אדמה), שאושרה ב-2005, אינה נוסקת ואינה עומדת בציפיות. מאז ניסתה המדינה לבצע שינויים בתוכנית, והציגה ב-2010 את תיקון מס' 2 לתוכנית - אבל עדיין ללא הצלחה רבה בעידוד פרויקטי השבחה ברחבי הארץ.

            עוד על תמ"א 38 בערוץ הנדל"ן :

            היום (ג') צפויה המועצה הארצית לתכנון ובנייה להתכנס במטרה לדון באישור התיקון השלישי במספר לתוכנית, במטרה ליצור את העידוד המתאים ליישום התוכנית בערים ברחבי ישראל.

            לקראת אישור תיקון 3 לתוכנית נעשתה עבודה רצינית ומשמעותית, וניתנה הזדמנות ליותר מ-56 גופים שונים (רשויות, יזמים, איגוד הקבלנים, עורכי דין ועוד) להשמיע הסתייגויות לשיפור התוכנית. התיקון כולל מספר סעיפים שמטרתם עידוד יישום תוכניות תמ"א 38 לחיזוק מבנים.

            הריסת בניינים ישנים - לבנייה חדשה

            תיקון 3 מעודד באופן מוחלט את תוכנית הריסת בניין שאינו עומד בתקנים הנדרשים ובניית בניין חדש במקומו. ההבנה שחיזוק מבנה, יש בו לא מעט בעיות הנדסיות ותכנוניות, לרבות יצירת מקומות חנייה, הובילה את הוועדה הארצית לתכנון ובנייה לקבוע שני עקרונות מהותיים.

            תמ"א 38: המדריך המלא לדייר הנבוך / עו"ד חיים פרנק
            מהי בעצם התוכנית לחיזוק מבנים בפני רעידות אדמה? איך בוחרים קבלן, ולמה צריך לשים לב לפני שחותמים על העסקה? כל הפרטים על התוכנית שיכולה לשדרג את הבניין המשותף
            לכתבה המלאה

            העיקרון הראשון - זכויות מכוח תמ"א 38 יהיו בנוסף לזכויות קיימות על פי תוכניות תקפות במקרה של הריסה ובנייה חדשה. הוראה זו תגדיל את זכויות הבנייה, ותאפשר לעוד מבנים להצטרף למעגל הכדאיות הכלכלית בהריסה ובנייה. כמו כן, היא תסייע באופן משמעותי לכל נושא הפטור ממס שבח והיטל השבחה, המהווה נטל מהותי ליישום האפשרות להריסה ובנייה.

            העיקרון השני - הוועדה החליטה שקיים דין אחד בנוגע לקווי הבניין המורחב מכוח הוראות התמ"א. כך, למשל, בהרחבת בניין לצורך חיזוקו ניתנות הקלות משמעותיות, לרבות מרחק בניין מקווי מגרש. החלטה זו מעניקה באופן חד משמעי אפשרות להגדלת זכויות הבנייה הקיימות בבניין - ומכאן אפשרויות להוספת בניינים נוספים, שעד לתיקון 3 לא היה ניתן לבצע בהם פרויקט של הריסה ובנייה.

            החלטה זו עשויה להוביל לכך שנחזה ביותר ויותר מבנים שנהרסים ונבנים במקומם בניינים חדשים. עם זאת, הוועדה לא נתנה את דעתה לשתי בעיות שמעכבות ומונעות את יישום ההריסה והבנייה. הראשונה היא הרוב הנדרש והשנייה היא למי נתונה הסמכות השיפוטית נגד הדייר הסרבן. כנראה שנושאים אלו יצטרכו להיות מוסדרים בהליכי חקיקה נפרדים, אחרת למרות הרצון לקדם את התמ"א - יהיו לא מעט בניינים שבגלל הסרבנים לא יהיה ניתן ליישם את הריסת הבניין.

            תוספת קומות לבנייה במרבית היישובים

            הוועדה קבעה כי זכויות בנייה מכוח תמ"א 38 יעמדו על 2.5 קומות במרבית הישובים בישראל, אך במספר יישובים ניתן יהיה לבנות קומה וחצי נוספים בלבד לכל בניין. הקביעה מי מהיישובים יזכו לקומה וחצי בלבד נקבעה ברשימה סגורה המצורפת לתיקון מס' 3.

            לדעתי, הוועדה אכן הגדילה זכויות בנייה ויצרה כדאיות כלכלית ליישובים רבים הכוללים את רחובות, נתניה ופתח תקווה; אך היא טעתה כשלא קבעה כי בטבריה, צפת, נהריה, עכו ובית שאן (אזורים שעל פי ההערכות צפויה רעידת האדמה לגרום להם לנזקים קשים) זכויות הבנייה יהיו גדולות יותר.

            טעות נוספת היא הקביעה של תוספת קומה וחצי בחלק מהיישובים, מבלי להבחין שברשימה הסגורה ישנם אזורים שאין בהם כדאיות כלכלית לבנייה של קומה וחצי בלבד. כמו כן, ישנן שכונות שבהן יש להגדיל את הזכויות לשתיים וחצי קומות. כך, לדוגמא, שלא כמו במרכז וצפון תל-אביב, בהן הוספת קומה וחצי היא כדאית ליזם - בדרום תל-אביב וביפו בניית קומה וחצי יוצרת חוסר כדאיות כלכלית ליישום תמ"א 38. לכן אני סבור כי צריך להכליל אזורים כמו דרום תל-אביב או דרום גבעתיים כחלק מהאזורים של הוספת 2.5 קומות.

            ההחלטה של הוועדה, לפיה ישנן ערים בהן ניתן לבנות קומה וחצי, ללא קביעה מפורשת לשכונות פחות יוקרתיות, ואי הגדלת הזכויות בערים כגון טבריה, בית שאן, צפת וכו' - עלולה להוביל לתיקון מס' 4 לתמ"א 38. תכלית התיקון תהיה לתקן את העוולה ולהגדיל את הזכויות, וחבל שלא ניתנה לכך מלוא תשומת הלב כבר בתיקון מס' 3.

            תוספת בנייה על הגג

            החלטה חשובה ואמיצה קיבלה הוועדה והחליטה שבקומת הגג יהיה ניתן לבנות עד 50% משטח גג הבניין, בשטח המותר מכוח תוכנית גגות. החלטה זו מעניקה פטור ממס שבח גם על בנייה על הגג ומגדילה את הכדאיות הכלכלית של הפרויקטים.

            בנוסף, החלטת הוועדה, שלפיה על הגג ניתן יהיה לבנות דירות כיחידות נפרדות ולא להגביל את היזם לבניית דירות דופלקס, היא החלטה נכונה ואמיצה ביותר. זאת משום שהיא נותנת ליזם את הגמישות להחליט על הקונפיגורציה של דירותיו - האם לייצר דירות גדולות או לייצר דירות קטנות, והאם לייצר רק דירות דופלקס או שמא לייצר דירות פנטהאוז. החלטה זאת מסייעת רבות לכדאיות הכלכלית של היזם ובכך מסייעת ביישום פרויקטים מסוג תמ"א 38.

            ניוד זכויות מקומת העמודים המפולשת לקומת הגג

            החלטה נוספת של הוועדה היא האפשרות לניוד זכויות מקומת העמודים המפולשת (קומת העמודים שניתן לבנות בה דירת גן) לקומת הגג. החלטה זו מביאה לסיומה של סאגה ארוכה, שבה לאור החלטת המפקחת על המקרקעין הוקפאו פרויקטים רבים, שבהם היזם לא יכול היה לנייד את זכויות הבנייה בקומת העמודים המפולשת לקומת הגג - דבר שימנע יישום פרויקטים של תמ"א 38.

            חשוב להבהיר שבפרויקטים רבים, הרצון והחובה לייצר מקומות חנייה אינן מאפשרות בניית דירות בקומת העמודים המפולשת. לכן היזם בצדק רצה לנייד את זכויות הבנייה מקומת העמודים ולנצלם בגג. כעת, לאור תיקון 3, יוכל היזם לנייד זכויות - כמובן בכפוף לקביעה שניוד הזכויות לא יפגע בחיזוק הבניין, ובכך להפוך לא מעט פרויקטים לכדאיים כלכלית.

            הרחבת המבנים שיכללו בתוכנית

            הוועדה פעלה להרחבת המבנים שייכנסו להוראות תמ"א 38, לרבות קביעה שחלק הגג ושטחי שירות תת קרקעיים לא יבואו במניין השטחים והקומות. משמעות ההחלטה היא כי מבנים רבים הבנויים על שתי קומות בלבד, שלא היה ניתן לבצע בהם פרויקטים מסוג תמ"א 38 עד כה, יכללו כעת בתוכנית.

            לסיכום, תיקון 3 הוא צעד משמעותי ביותר ליישום פרויקטים לחיזוק מבניים, אך הדרך ליישום מסיבי של התוכנית עדיין ארוכה. ישנה חשיבות מכרעת להשריש במוסדות התכנון העירוניים את חשיבותה של תמ"א 38, וקיים צורך בקידום חקיקה משמעותית בנוגע להליכים נגד דייר סרבן בהריסה ובנייה וקביעת הרוב הנדרש ליישום פרויקטים של הריסה ובנייה. יש גם עדיין צורך בהוראות מנחות לנושא הפטור ממס שבח.

            כולי תקווה שיינתן מענה נקודתי לאזורים מסוימים בישראל, שבהם הוגבלו זכויות הבנייה לתוספת של קומה וחצי - דבר שימנע יישום פרויקטים באזורים אלה מחוסר כדאיות כלכלית. בנוסף, יש צורך בהסרת ההגבלה לתוספת של עד 2.5 קומות בערים כמו טבריה, בית שאן, עפולה - אחרת אנו צפויים לתיקון מספר 4.

            דרג את התוכן:

              פרופיל

              benklinger
              1. שלח הודעה
              2. אוף ליין
              3. אוף ליין

              ארכיון

              פיד RSS

              הפעילות שלי