כותרות TheMarker >
    ';

    פיד RSS

    קלינגר רישוי עסקים והתרי בנייה

    הוצאת רישיון עסק,בקשות לשימוש חורג,היתרי בנייה ,זירוז הליכים בירוקרטיים,אדריכלות והנדסת מבנים.

    ארכיון : 3/2013

    6 תגובות   יום שבת, 30/3/13, 23:11

     

    הסיפור האמיתי: כל מה שסיפר שליט לחוקריו בצה"ל אחרי שחזר מהשבי

    איך לא הייתי ערני בתדריך. ולמה השארתי את הנשק בטנק. וככה לא הרגתי את המחבל והעדפתי להיכנע. וגם: הצפייה היומיומית במונדיאל והארוחה הבלתי נשכחת על הגג בחאן יונס. פרק מ"חמקן", ספר חדש של בן כספית, שיראה אור בקרוב בהוצאת כנרת, זמורה ביתן
    25/03/13  |  13:00  |  בן כספית  |  ''

    in Share 

     

    בשיחות שקיים עם הפסיכולוגים שטיפלו בו לאחר ששב ארצה, הביע גלעד שליט חשש מהתחקיר המבצעי. שליט ידע ממה הוא חושש. הוא הכיר מקרוב את נסיבות נפילתו בשבי. הוא ידע שתפארתו של צה"ל לא תהיה על מה שאירע שם, באותו לילה. הוא ידע שלא מילא את תפקידו כלוחם קרבי בצה"ל ולא עשה את המינימום על מנת למנוע את חטיפתו.

    הוא ידע שבעצם הסגיר את עצמו, נפל בשבי בלי לירות כדור, למרות שיכול למנוע את האירוע כולו בקלות יחסית. שליט חשש מאוד מהפגישה עם חוקריו. בניגוד למקרים אחרים של נפילה בשבי או חטיפה, צה"ל טיפל בשליט בכפפות של משי. החייל הפך ל"ילד של כולנו" ושנות היעדרותו נצרבו בנשמה הלאומית, מה שסחף גם את הצבא. 

    לא היו חקירות אמיתיות, לא מתקני חקירה ולא תרגילי חקירה. שליט לא טופל כמו אלחנן טננבוים, למשל. הוא טופל כמו המאמי הלאומי. המומחים שבדקו אותו זיהו את החשש הזה והכינו את החוקרים לטראומה אפשרית. הוא המשיך שירות בקבע עד סיום הליכי החקירה והשיקום והליכים אחרים. הוא הפך למגה־סלב. החיים שלאחר השבי פינקו אותו. שליט הרוויח ביושר את גל החום שאפף אותו, את כל הטוב שהורעף עליו. הוא תרם יותר מחמש שנים מחייו למדינה. זו לא הייתה תרומה מרצון, אבל גם תרומה כזו נרשמת במאזן.

    אישית, לא אשכח את יום שחרורו של גלעד שליט. הוא שוחרר ב-18 באוקטובר, יום ההולדת שלי, ואני מעריך גם יום ההולדת החדש שלו. יום השחרור הפך לסוג של חג לאומי. עוצר ברחובות. התרוממות רוח, אחדות ודמעות קולקטיביות של אושר שטפו את המדינה. הרמטכ"ל, רב אלוף בני גנץ, שהמתין לו בבסיס חיל האוויר, כינה אותו "גיבור". 

    אי אפשר שלא למחות דמעה מול מסך הטלוויזיה. זה קרה גם לי. למרות שלאורך כל השנים הללו כתבתי מאמרים נגד העסקה הנרקמת, והצגתי שורה של טיעונים ונימוקים מדוע אסור למדינה שפויה לנקוט צעד כניעה מהסוג הזה. חשבתי שמדובר בפשיטת רגל לאומית. שחיתי, יחד עם עוד כמה עיתונאים אמיצים (בן־דרור ימיני, רביב דרוקר) נגד זרם ציבורי אדיר, רגשני, לפעמים היסטרי.

    בסופו של דבר, ולאחר ששינה את עמדתו ובגד בתורתו האידיאולוגית, החליט ראש הממשלה בנימין נתניהו לשלם את המחיר הכבד ולשחרר את שליט. היום, בדיעבד, אני לא יודע אם צדקתי. לא פרצה, בינתיים, אינתיפאדה נוספת. ישראל שרדה את שחרורו של שליט. נכון, חלק מהאסירים ששוחררו למענו נעצרו מחדש, פתחו בשביתת רעב שמאיימת להבעיר את השטחים, אבל בשורה התחתונה החייל חזר הביתה, פתח בחיים חדשים והחברה הישראלית הצליחה לשמור על הסולידריות המפורסמת שלה. רק ההיסטוריה תוכל לשפוט מי צדק כאן, אם בכלל אפשר להשתמש במונח צדק בפרשה הזו.

    הסיפור שתקראו בעמודים הללו הוא סיפורו של שליט. זוהי הגרסה שלו, כפי שסיפר אותה לחוקריו בצה"ל. הוא חשש, כאמור, מהמפגש איתם. הוא התבייש במה שעמד לספר להם. אבל הוא עשה את זה בגילוי לב מעורר כבוד. הוא לא הסתיר מהם פרטים. הוא הודה שכשל. הוא הכיר בכך שלא מילא את תפקידו. הוא אמר את זה במודעות מלאה ולא מתוך לחץ או כפייה. שליט ניחן בזיכרון פנומנלי. הוא ידע בדיוק מה עבר עליו בכל יום מימי הכלא, מתי עבר ממקום למקום, היכן היה, מה אכל, מה עשה ומה קרה.

    ''
    ראה את משחקי המונדיאל. שליט ואחמד ג'עברי ביום השחרור. צילום: רויטרס

    "לא הקשבתי, סמכתי על המפקד"

    כך שחזר גלעד שליט בחקירותיו את פרטי האירוע. גרסת שליט, כמעט במלואה (למעט
    השמטות צנזורה נדרשות): התקיפה של המחבלים התרחשה זמן קצר אחרי מה שמכונה בצה"ל "כוננות עם שחר". צוות הטנק של שליט שבר שמירה. במהלך הלילה, ישנים אנשי הצוות לסירוגין - שניים ישנים ושניים ערים. בעלות השחר, כולם אמורים להיות ערים, ישובים בתאיהם, מוכנים לקרב. בשלב זה מתבצעת בדיקת קשר מול שאר הכוחות בשטח ומול החמ"ל, כולם מדווחים שהם מוכנים. זוהי "כוננות עם שחר". כך גם היה צריך לנהוג צוות הטנק של שליט.

    במציאות, רק אחד מבין ארבעת אנשי הצוות היה ער. השאר ישנו שנת ישרים. הנהג בתא הנהג, התותחן (שליט) בתא התותחן, הטען־קשר בתאו, והמפקד בצריח המפקד. אגב, הנהג והטען-קשר התחלפו במקומות. הטען ישן בתא הנהג, ולהפך. 

    חובה להוסיף כאן, גם מניסיון אישי: חלק גדול מצוותי הטנקים נוהגים לחפף את "כוננות עם שחר". בשביל מה שכולם יתעוררו? מספיק אחד. אם יקרה משהו, הוא כבר יעיר אותם. הרי בסך הכול מדובר בפרוצדורה של כמה שניות, כי כולם בתוך הטנק בכל מקרה.

    שליט היה מה שנהוג לכנות בצבא "ראש קטן". הוא יצא לפעילות מבצעית בלי לדעת מה מתרחש סביבו. מה טיבה של הגזרה, איפה האויב נמצא. הוא נכח בישיבות ובתדריכים שלפני היציאה למשימה, אבל לא התעמק בפרטים. הוא היה בסך הכול איש צוות, וסמך על המפקד.

    אם היה מקשיב לדברי המ"פ של הגזרה, שהעביר תדריכים מפורטים לפני הפעולה, היה יודע שיש התרעה מפורשת של שב"כ על חשש לחדירה של חמאס, אולי באמצעות מנהרה, וניסיון לחטוף חייל. יכול להיות שהיה יודע שסביבו - בטווח הגעה של כמה דקות - היו כוחות שהזעקתם
    הייתה יכולה לשנות את תמונת הקרב ולמנוע את החטיפה.

    בתדריך שלפני הפעולה צוין במפורש היכן יושב או שוכב כל מארב בשטח, מהי צורת ההיערכות ועוד. מאתיים מטר מהטנק של שליט, סמוך לגדר, היה במהלך הלילה כוח של "יהלום", יחידה של הנדסה קרבית. אל"מ אבי פלד, המפקד הבכיר בגזרה, שהיה קצר בכוח אדם, רצה לגבות את צוותי הטנקים שפוזרו במארבים בשטח ולעבות את המערך, הוא קושש את צוות ה"יהלום" מהנדסה קרבית, שני צוותים שאותם קיבל כטובה אישית.

    הצוותים התקפלו מהשטח חצי שעה לפני ההתקפה על הטנק של שליט. היה אפשר להזעיק אותם, הם היו בקרבת מקום. אבל כדי להזעיק אותם היה צריך לדעת שהם קיימים, שהם זמינים. שליט לא היה ערני כשהאינפורמציה הזאת סופקה. "לא הקשבתי", הודה בתחקיר, "המפקד הקשיב, זה מספיק, סמכתי עליו".

    כשהתחיל האירוע עצמו, הוא, כאמור, ישן על הכיסא שלו, כיסא תותחן, במעבה הטנק. הנשק האישי שלו היה מונח על הרצפה מתחתיו. הוא לא חבש את קסדת הטנקיסטים, ה"ג'נטקס". האפוד הקרבי שלו היה תלוי על המשענת של הכיסא, ואילו השכפ"ץ היה עליו.

    ''
    האנטי גיבור שלנו. גלעד שליט בטיול הראשון בבית. צילום: רויטרס

    בדיעבד, שני אלה, האפוד והשכפ"ץ, הצילו את חייו. שליט הלך לישון על כיסא התותחן בשעה 4:35 לפנות בוקר. עד אז הוא שמר, בעמדת המפקד. עכשיו החליף אותו אחד מחברי הצוות והוא ירד לכיסא התותחן לישון. 25 דקות אחר כך שליט התעורר מקול הנפץ של פגיעת רקטת אר־פי־ג'י בטנק. הוא הרים ראש למעלה וראה את מפקד הטנק, המ"מ, סגן חנן ברק, יחד עם סמ"ר פאבל סלוצקר, הטען־קשר, יוצאים במהירות מהטנק. הוא הבחין רק ברגליהם הנעלמות בחוץ.

    "גלעד, צא מהטנק", צעק אליו סגן ברק. מלמטה, מכיוון תא הנהג, שמעו את קולו של רב"ט רועי אמיתי, שהתעורר אף הוא משנתו, צועק "חנן, חנן", אבל חנן כבר לא ענה. הוא וסלוצקר בחוץ. הפקודה לעזוב את הטנק הייתה מנוגדת להוראות המבצעיות. פגז אר־פי־ג'י אינו מסב נזק משמעותי לטנק מרכבה סימן 3. זוהי מכה קלה בכנף. כן, זה יוצר הלם וזעזוע, בכל זאת, בטנק פוגעת רקטה, אבל בפועל לא הייתה סיבה לנטוש את הטנק, הוא לא בער, הרקטה חדרה לטנק אך גרמה לנזק מינימלי, כל המערכות פעלו, הצוות לא נפגע.

    בסוף האירוע, אחרי שהכול נגמר, הגיע טכנאי של חיל החימוש לטנק, הניע אותו ונסע. הטנק של גלעד שליט היה יכול להמשיך להילחם. טנק כזה הוא מכונת מלחמה אדירה. יש בו תותח יעיל, מדויק ומהיר, יש בו שלושה מקלעי מא"ג קטלניים, טעונים ומוכנים לפעולה בלחיצת הדק, יש בו עוד לא מעט אמצעי לחימה משוכללים. אבל הצוות נטש.

    אני לא בא אליהם בטענות. תחת אש ובסערת הקרב אנשים עושים שגיאות, אנשים לא תמיד צמודים להוראות, זה קרה וקורה ויקרה בכל מלחמות ישראל. זה היה שיקול הדעת באותה דקה, בסופו של דבר, שיקול הדעת הזה עלה לחנן ברק ולפאבל סלוצקר בחייהם. שני ההרוגים מהטנק של שליט, ששמם מוכר הרבה פחות לעם ישראל משמו של השבוי, מסרו את נפשם על הגנתנו.

    שליט נשאל על ידי הקצינים שתחקרו אותו אם יצא מהטנק. "לא, לא יצאתי", השיב. "למה?", שאלו אותו. "כי הטנק נראה לי מקום בטוח יותר משם, בחוץ", ענה. "בחוץ מסוכן. בפנים מוגן".

    מיד עם יציאתם של ברק וסלוצקר, שמע שליט צרורות של אש מנשק קל. אלה היו הצרורות שפגעו בשני הנוטשים והרגו אותם. הם נפלו מהטנק לקרקע. שליט שמע את נפילתם. השתרר שקט. שליט הבין ששני חבריו לצוות, כולל המפקד, נהרגו או נפגעו קשה. רב"ט רועי אמיתי, שישן בזמן האירוע בתא הנהג, נלכד בתאו. שליט הבין שהוא לבד.

    הוא החליט להישאר בטנק. לא לצאת ולהילחם. היו לו הרבה אופציות להילחם. היה לו "מקלע מקביל", המופעל על ידי התותחן מבלי שיש צורך להוציא ראש החוצה. הוא היה יכול לשחרר כמה צרורות מהמקביל ולייצר רושם שהטנק חי ונלחם. אבל הוא המשיך לשבת בכיסאו ולייחל לטוב.

    בחוץ, באותו זמן, היו בסך הכול שני מחבלים. חוליית המחבלים שחדרה במהלך האירוע לישראל מנתה בסך הכול שבעה אנשים. שניים מהם תקפו עמדה של צה"ל, פצעו כמה חיילים וניסו להימלט. הם נהרגו. עוד שלושה מחבלים תקפו נגמ"ש של צה"ל, שעמד ריק הרחק משם. עוד שניים תקפו את הטנק של שליט. אם הצוות היה נשאר בתוך הטנק, אפשר היה לחסל אותם בקלות. ללא מאמץ. גם שליט, לאחר שנותר לבדו, היה יכול לעשות את זה.

    "אל תירה, אל תירה"

    עכשיו שליט ישב על הכיסא של התותחן, בעומק הצריח, והתפלל שזה כבר ייגמר. ואז הגיע לטנק אחד המחבלים, התקרב, והשחיל אל תוך הצריח, דרך צריח המפקד, שניים או שלושה רימוני רסס. שליט לא זכר את פיצוץ הרימונים, אבל זכר מצוין את העשן.

    השכפ"ץ והאפוד שלו, שתלויים על משענת כיסא התותחן, ספגו את רוב הרסיסים. משענת הכיסא מחוררת לגמרי. שליט עצמו, בדרך נס, נפצע קל. רסיס במרפק ורסיס בישבן. הוא היה מפוחד, המום. הוא נשאר בטנק, עד שכעבור דקה או שתיים העשן התפשט בתוך הצריח ושליט התקשה לנשום. הוא החליט, סוף סוף, לצאת. הוא יצא בידיים ריקות. את הנשק, אמ-16 מקוצר, רובה יעיל וקטלני, הוא השאיר על רצפת הצריח. בשפתם של הלוחמים הקרביים, קוראים לזה הפקרת נשק. ועוד בסערת הקרב.

    לו היה לוקח איתו את הנשק ויוצא החוצה, היה רואה את המחבל מתקרב לטנק ומנסה להתחיל לטפס עליו. הוא היה יכול לחסל אותו בקלות. אבל שליט לא היה ב"מוד" של לחימה. לא צריך לשפוט אותו על כך, אבל אלו הן העובדות. זה מה שהוא עצמו סיפר לחוקריו. מדובר היה באירוע שרק הנכונות להילחם הייתה משנה את תוצאותיו. הטנק של שליט לא ירה כדור.

    ''
    האפוד והשכפ"ץ הצילו את חייו. שליט. צילום: רויטרס

    אגב, השחלת רימוני הרסס לתוך הטנק מערערת את התפיסה שלפיה הפעולה בוצעה על מנת לחטוף חייל. מי שרוצה לחטוף חייל לא זורק רימון לתוך הטנק שבו יושב החייל. המחבלים רצו להרוג, לגרום נזק ולהסתלק. שליט שרד איכשהו את הרימונים ויצא. הוא הוציא ראש החוצה וראה, לזוועתו, את המחבל מתחיל לטפס על הטנק בחזית, מכיוון "הסכין", הפרונט המפורסם של המרכבה.

    לצורך טיפוס, זקוק המטפס לשתי ידיו. הנשק האישי של המחבל, קלצ'ניקוב, תלוי ב"הצלב" מאחורי גבו. בשלב הזה, הוא מטרת דמות נוחה וקרובה. שליט, שניצב בכיפת המפקד השולטת על כל השטח, רואה בעצם את המחבל השני, לא את זה שזרק את הרימונים, שנמצא בצד אחר של הטנק.

    המחבל, בשלב הזה, לא ראה אותו כלל. שליט יכול להושיט את יד ימינו 10 ס"מ הצדה, לאחוז במקלע המא"ג של המפקד, להסיט אותו לכיוון המחבל ולסחוט את ההדק. המחבל היה נקרע לגזרים בתוך שניות. מא"ג זה דבר שאתם לא רוצים שיירה עליכם. קצב האש שלו רצחני. סחיטת ההדק קלה ומהירה. אבל שליט לא עשה את זה. הוא לא עשה דבר. סביר להניח שצרור של מא"ג, שהיה מחסל את המחבל המטפס על הטנק, היה מביא להימלטותו של חברו, זה שזרק את הרימונים. גם אם לא, לשליט היה יתרון מכריע על המחבל. הוא היה בתוך טנק עם שלושה מקלעים ותותח, והמחבל לא.

    "לא חשבת לירות במחבל?", נשאל שליט בתחקיר. "לא", ענה, "הייתי מבולבל לגמרי. לא חשבתי על כלום. הייתי בהלם". שתי שניות אחר כך הבחין המחבל בשליט, ניצב מעליו, על כיפת המפקד. שליט צעק למחבל "אל תירה, אל תירה", בעברית. המחבל הבין ששליט מסגיר את עצמו. הוא הושיט יד אחורנית והעביר את הקלצ'ניקוב לידיו, כיוון את הנשק לשליט ואמר לו בערבית: "בוא איתי". שליט ירד מהטנק, רועד כולו. המחבל כיוון אליו את הקלצ'ניקוב. "תעל" (בוא), הוא אמר לו. המחבל השני הצטרף. שניהם ידעו שנפל בחלקם הפרס הגדול. חייל ישראלי חי, אך לא בועט. הפרס שחמאס חולם עליו שנים ארוכות. הנה זה כאן, איתם.

    השלושה, שליט ושני שוביו, מיהרו בחזרה לגדר המערכת. בשעה 5:21 לפנות בוקר הם פוצצו את הרשת התלתלית של גדר הגבול ויצרו מנהרה קטנה תחתיה. שליט מיהר איתם לאורך כל הדרך. הוא לא ניסה לעכב, לא להרוויח זמן, עד שיבוא הטנק הנוסף, עד שתגיע תגבורת, עד שיקרה משהו. הוא פשוט נגרר, רץ איתם לגדר, מחבל אחד זחל מתחת לרשת ולתלתלית והורה לשליט לבוא בעקבותיו. שליט זחל גם הוא. הם סימנו לו: "מהר, מהר", והוא ציית ומיהר. השכפ"ץ שלו נמצא לאחר האירוע תלוי על הגדר התלתלית, כנראה הוריד אותו כדי לנוע מהר יותר.

    אחרי מעבר הגדר, הם מיהרו פנימה, בכל המהירות, בכל הכוח. טנק של צה"ל הגיע, עמדת תצפית של צה"ל זיהתה את השלושה, אבל לא ניתן אישור לירי. עוד לא היה ידוע שחייל נחטף. הם כבר היו מעל קילומטר בעומק השטח הפלסטיני. בשלב הזה הטנק התחיל לירות, אבל רק אש מקלעים.

    לא התקבל אישור לירי כבד. המקלעים החטיאו. שליט ושוביו הגיעו לקו הבתים הראשון. חיכה להם שם טרקטור, הם עלו עליו, אחר כך החליפו למכונית, וממנה לעוד אחת. בדרך הם הפשיטו את שליט ממדיו והלבישו אותו בבגדים אזרחיים. שליט בידיהם. חמש וחצי שנות שבי מתחילות.

    ''
    "ראוי לחייו החדשים ואני שמח שקיבל אותם", שליט. צילום: עדי אבישי

    חומוס וכדורגל

    שליט זוכר את תקופת השבי שלו היטב. הוא לא היה במרתפים, הוא כמעט לא עונה, למעט הצקות בימים הראשונים. הכו אותו קצת, קשרו אותו לסורגים, אבל די מהר זיהו שמדובר בבחור שביר שיכול להיגמר להם בידיים אם יגזימו. הם לא רצו שייגמר. זה היה יכול להיות אסון מבחינתם. שליט היה הנכס הגדול ביותר של העם הפלסטיני באותו שלב.

    הוא עבר, במהלך תקופת השבי, בין כמה משפחות פלסטיניות במקומות שונים ברצועה. הוא ראה טלוויזיה, שמע רדיו, אפילו גלש מדי פעם באינטרנט. הוא שמע את כל הדיווחים על "עופרת יצוקה", הוא ראה את כל משחקי המונדיאל ב-2010 . הוא זכר בדיוק איזה משחק ראה ביום שהעבירו אותו ממשפחה אחת לאחרת. זה היה משחק של ספרד, אלופת העולם המיועדת. הוא קיבל יחס סביר.

    הבעיה היחידה הייתה האוכל. לא היו הרבה אפשרויות קולינריות. שליט אכל מה שעזתים אוכלים. בעיקר חומוס. מובן שהיה שרוי במצב רוח מדוכדך, זה השפיע על תאבונו וגרם לירידה דרסטית במשקלו. הוא לא עשה שביתת רעב ולא שקל לעשות. יום אחד הוא אכל עם המשפחה המארחת על גג הבית, בחאן יונס. מהגג נשקף הים. בנסיבות אחרות היה יכול להרגיש כמו בחופשה.

    שליט תקשר עם חוטפיו בעברית ובאנגלית. השומרים שלו התחלפו לאורך התקופה. בעיקרון, שמר עליו צוות מיוחד, שאנשיו עשו משמרות. שליט ידע בדיוק מה קורה בארץ, עקב אחרי הבחירות ב-2009 , אחרי האירועים בעולם. הוא לא נמצא בסכנה במהלך "עופרת יצוקה", אם כי חש עצבנות בקרב הסובבים אותו. 

    שליט שיתף פעולה עם חוקריו ושוביו. הוא לא ידע הרבה על הצבא, לא היה לו הרבה מה לחדש להם. את המעט שידע - סיפר. נשאל על הביצורים של צה"ל, על טנק המרכבה. היה לו חשוב לרצות אותם, לתת מידע, כדי לקבל יחס טוב.

    סיפורו של שליט הוא מחדל קשה. גם של צוות הטנק, גם של שליט עצמו, גם של המודיעין, בעיקר השב"כי, שלא הצליח לעלות על עקבותיו יותר מחמש שנים. שני לוחמים נפלו בקרב, על הגנת המדינה. הם לא פעלו באופן אופטימלי, אבל ההיסטוריה של צה"ל מלאה מאות מקרים מהסוג הזה. ככה זה במלחמות.

    שליט עצמו הסגיר את עצמו למחבלים ללא קרב. גם אליו אין לבוא בטענות. זו תגובה אנושית. הייתי טנקיסט, מפקד טנק, אין לי מושג איך הייתי נוהג במקומו. יכול להיות שהייתי נוהג כמוהו. "אל תדון אדם", נכתב, "עד שתגיע למקומו", ואין כאן ניסיון לדון אותו. הוא כבר נדון ליותר מחמש שנות מאסר. מצד שני, כדאי שנדע את הנסיבות של האירוע הרע הזה. צריך להפיק מהן לקחים. יהיו עוד אירועים כאלה בעתיד, צריך לקוות שייגמרו אחרת.

    ''
    קיבל יחס סביר. שליט במסע אופניים. צילום: דוברות עיריית עכו

    שליט הוא בחור מופנם, רגיש ועדין. יכול להיות שמלכתחילה לא היה אמור להתגלגל לצוות טנק לוחם. אולי לא התאים לזה. כשהטנק שלו נפגע, הוא נכנס להלם וחדל לתפקד. הכינוי "גיבור", שהעניק לו הרמטכ"ל בני גנץ כששב ארצה, אינו במקומו. תת אלוף אביגדור קהלני היה גיבור. רב סרן רועי קליין היה גיבור. סא"ל אבי לניר היה גיבור. ההיסטוריה של ישראל ושל צה"ל משובצת בלא מעט סיפורי גבורה. גלעד שליט רחוק מלהיות גיבור. הוא סוג של אנטי גיבור. הוא חייל שנקלע לסיטואציה קשה ובחר בכניעה. אין כאן גבורה. יש כאן סיפור אנושי, נוגע ללב ועצוב.

    יכול להיות ששליט לא היה מתאים מלכתחילה לתפקיד לחימה. אולי דווקא העובדה ששירת בשריון ומילא את חובתו למדינה למרות זאת, היא תעודת כבוד עבורו. אבל אחרי כל זה, אסור לשכוח שיש כאן מדינה שצריך להגן עליה. היא עדיין מוקפת אויבים. היא לא יכולה להרשות לעצמה יותר מדי סיפורי גבורה מהסוג הזה.

    אז מהי השורה התחתונה? אין שורה תחתונה. בגדול, טוב ששליט חזר הביתה, הוא ראוי לחייו החדשים ואני שמח שקיבל אותם. הוא מטייל ונוסע ומתאוורר ורואה עולם, וזה נהדר, אבל אני במקומו הייתי מנסה איפשהו למתן קצת את החגיגות הפומביות, את ההפיכה לסלבריטאי, לטובת סוג של תרומה, אולי אפילו סמלית, לטובת החברה הישראלית.

    מדינת ישראל שילמה מחיר כבד, קשה מנשוא, כדי להחזיר אותו הביתה. הסיפור שלו לא יילמד בשיעורי מורשת קרב. שליט מודע לזה. יש כאלה שחושבים שזה היופי של העניין, שמכאן שאובה עוצמתה של ישראל, מהדאגה הזאת לכל חייל באשר הוא, עד הסוף, כולל הכול. אני לא נמנה עם הסבורים כך.

    מצד שני, אין ספק שאין עוד מדינה בעולם שיודעת לעשות דברים כאלה ולהשקיע את תעצומות הנפש האלה בכל חייל באשר הוא. ועדיין, לצד השמחה והחגיגה, צריך להיות גם חשבון נפש. גם מצדה של המדינה, ומצדו של הצבא, וגם אצל שליט.

    אם הייתי שליט, הייתי מקדיש משהו ממרצי ומזמני לפעילות התנדבותית כזו או אחרת למען המדינה. משהו סמלי, שיבטא הכרת תודה למדינה ששעבדה כמה מהאינטרסים האסטרטגיים החיוניים ביותר שלה, כדי להחזיר אותו הביתה. סתם, בשביל ההרגשה הטובה. אולי זה עוד יקרה. אבל קודם שימצה את החופש. זה באמת מגיע לו. גיבור הוא לא, אבל הוא הלא־גיבור שלנו.


    ''

     

     

    קלינגר היתרי בנייה, רישוי עסקים וייעוץ מוניציפאלי השירות בפריסה כלל ארצית טל': 03-6990132 פקס: 6990134 - 03 נייד- בן קלינגר 0523-888813 www.klinger.co.il

    דרג את התוכן:
      1 תגובות   יום ראשון, 24/3/13, 22:46

      תכנון ובנייה - טענות הגנה והתמודדות עםחריגות בנייה




      טענות הגנה – לידיעתכם, טענות ההגנה ספורות ומעטות הן. טענת הגנה של אי ידיעת החוק ע"י האזרח הקטן לא תתקבל, כמו גם טענתו להעדר "מנס ריאה" – כוונה פלילית לבצע עבירה זו, שכן כבר נפסק כי אין עבירות אלה שעפ"י חוק תו"ב או רישוי עסקים עבירות המחייבות כוונה פלילית בביצועם. 

      לאחרונה מחמירים הרשויות בנושאי תכנון ובניה,חריגות,פיצול דירות ושימוש שלא לפי היתר הבניה.

      גם טענה של "זוטות דברים" – מה כבר בניתי? סגרתי מרפסת. על זה מגישים כתב אישום ומבזבזים לשם כך זמנו של ביהמ"ש וכספי ציבור? טענת הגנה שלא תתקבל בעבירות עפ"י התו"ב, הגם שהיא יפה ותעמוד לנאשם לעיתים בעבירות פיליליות בתחומים אחרים. 

      טענת הגנה טובה היא כמובן אם חלה טעות בפרטי ועובדות כתב האישום: בזהות הנאשם, פרטי וגודל עבירת הבנייה, מועד ביצועה (ותוך השלכה לטענת ההתיישנות שלהלן) וכו’. 
      לא אחת, במשקים, מבקש הבן הממשיך שביצע את עבירות הבנייה, "להעביר" כתב האישום ע"ש אביו או אימו הקשישים, וע"מ שהרישום הפלילי, המשמעותי מבחינתו, לא יחול עליו. בדר"כ אין התובעים מקפידים על כך. 

      טענות ההגנה ספורות הן – ובגדול ולמעט טענת התיישנות כמעט ואינן מתקבלות בהיות המדובר בטענה עובדתית קיימת (קיום מיבנה/עסק) שעל הנאשם להוכיח כי יש לגביו היתר/רשיון ובניגוד לנטען. 

      במקרים אפשר להוכיח זאת על ידי הצגת אישור הנדסה על תכנית לרישוי עסקים.


      טענת הגנה מן הצדק 

      טענת הגנה זו איננה שכיחה וביהמ"ש אינו אוהב לדון בה, לא כל שכן לקבלה. 
      ישנם עו"ד המבקשים "להראות פעילות" ללקוחותיהם המכינים כמעט תמיד חוברת מרשימה המוגשת לביהמ"ש ועוד טרם התשובה להקראה, ובה נטענת טענה זו. 

      טענה של איפה ואיפה, אפליה למול היתר שנגדם לא פעלה המאשימה – הינה טענה יפה לעו"ד ממולח, ונוגעת לטענת הגנה מן הצדק (מעין טענת סף שניתן לטוענה ולדרוש לדון בה עפ"י החוק הפלילי-ובטרם ניהול התיק עצמו ). 

      טענה זו כאמור נדיר שתתקבל וביהמ"ש פוסק בדר"כ שאין באי הגשת כ. אישום כנגד אחר כדי למנוע בירור כ. האישום שכן הוגש כנגד הנאשם עצמו. 


      התיישנות סעיף 212 – הריסה ללא הרשעה. 

      ללא ספק טענת ההתיישנות הינה טענת ההגנה השכיחה והחזקה מכל. טענה זו יפה רק בעבירות בנייה אך לא בעבירות שימוש חורג המתחדשות יום יום שעה שעה, ולפיכך התיישנות איננה רלוונטית לגביהן. 

      (ההתמודדות של המאשימה עם טענה זו הנה בדר"כ בבדיקת התיק, לראות דיווחי פקחים קודמים, וכן בהזמנת תצלומי אוויר (תצ"א) מהעבר –דבר שכרוך בטרחה לא מעטה, כאשר ובהעדר כח אדם תתקבל אפוא טענה זו ללא בדיקה/בדיקה של ממש, לא אחת אף בהעדר דרך לבדיקת אי אמיתתה. מצד הנאשם רצוי בכל מיקרה להביא אישורי ארנונה, קבלות על הבניה, תצלומים וכו’), אי זהות הנכס או הנאשם אליו וכו’. 

      מחיקת חלק מהנאשמים, הקטנת העבירות/חומרתן (הקטנת שטחים וכו’) עפ"י תשריט נגדי שמצורף, הן , כאמור, דרך ביניים במסגרת זו להקטנת גודל והיקף כתב האישום. 

       

      במקרים רבים ניתן להציג חוות דעת מומחים ולהתמודד עם כתב האישום.

      משרדינו מטפל בהכשרת חריגות בנייה, בקשות לשימוש חורג ועוד.

      דרג את התוכן:
        4 תגובות   יום שבת, 23/3/13, 08:53

        פסח, הסיפור האמיתי

        לא בנינו את הפירמידות. לא המצאנו את המונותאיזם. לא יצאנו ממצרים. רגע לפני שהחג מתחיל, ארכיאולוגים, חוקרי מקרא והיסטוריונים מבקשים: תרגיעו

        אסף קמר | מגזין mako | פורסם 21/03/13 19:24:38
        ציור מ-1907 המתאר את יציאת מצרים
        פרופ' נדב נאמן. "לא הייתה יציאת מצרים של בני ישראל, אלא בדיוק להפך: השלטון המצרי הוא שיצא מארץ ישראל"
        חציית ים סוף? סורי, לא קרה
        צילום׃  wikipedia.org

        בליל הסדר הקרוב נספר שוב על יציאת מצרים, אירוע שבו השתתפו לפי המקרא יותר ממיליון איש: 600 אלף גברים בוגרים ועוד המוני נשים וילדים. הבעיה היא שחוקרים סבורים כי חצי האי סיני פשוט לא מסוגל לספק את צורכיהם של מספר כה גדול של אנשים ושאם בכלל הייתה יציאת מצרים, לקחו בה חלק הרבה פחות בני אדם. מילות המפתח במשפט הקודם הן אם בכלל: אחת הדעות המקובלות ביותר במחקר היא שיציאת מצרים, הסיפור המייסד של עם ישראל, פשוט לא התרחשה מעולם.

        ומי היו אותם מעטים שאולי בכל זאת יצאו ממצרים לארץ כנען? גם כאן יש לחוקרים תשובה מפתיעה: אלה לא היו יהודים, אלא קבוצה קטנה של כוהנים מצרים, שהאמינו בדת חדשה וקיצונית שדגלה באל יחיד וקנאי, עזבה את הנילוס והתמזגה בעמים שישבו בכנען.

        הארכיאולוג פרופ' נדב נאמן מציע אפשרות נוספת: "לא הייתה יציאת מצרים של בני ישראל, אלא בדיוק להפך: השלטון המצרי הוא שיצא מארץ ישראל. המצרים, ששלטו ביד רמה במשך מאות שנים בארץ כנען, נחלשו. בתהליך ההתפרקות השלטונית הם ויתרו על השליטה בכנען וחזרו בחזרה למצרים. סיפור יציאת מצרים הומצא כדי לבדל את יושבי כנען מהשלטון המצרי הקודם והשנוא ומהאלוהויות הפרעוניות שלו, וכך נולד האל העצמאי של כנען, הוא יהוה".

        אלה שדווקא תומכים בסיפור יציאת מצרים מתווכחים בעניין התאריך: חלק טוענים שהמאורע התרחש בסביבות 1,250 לפני הספירה, אחרים טוענים שזה קרה 200 שנה קודם לכן.

        1. ערבב את הטיח, אחמד

        אז מי בנה את הפירמידות, לא אבות אבותינו? ובכן, לא. ובשביל זה לא צריך ללכת לפרופסורים באוניברסיטה, מספיק לקרוא תנ"ך: "וַיָּשִׂימוּ עָלָיו שָׂרֵי מִסִּים, לְמַעַן עַנֹּתוֹ בְּסִבְלֹתָם; וַיִּבֶן עָרֵי מִסְכְּנוֹת, לְפַרְעֹה אֶת פִּתֹם, וְאֶת-רַעַמְסֵס" (שמות פרק א' פסוק יא'). כלומר, על פי הכתוב במקרא בני ישראל בנו עבור פרעה ערי מחסנים ואסמים, שנקראו אז "מסכנות". מסכנים.

        פירמידות הפרעונים
        היו מתים שנבנה להם את הפירמידות
        צילום׃  getty images

        ארכיאולוגים רבים מייחסים את בניית הפירמידות הגדולות דווקא לשושלת מלכים מצרית, הקדומה במאות שנים מפרעה התנ"כי של יציאת מצרים. החוקרים הופתעו לגלות כי האנשים שבנו את הפירמידה לא היו עבדים נרצעים, כפי שהיה מקובל לחשוב, אלא פועלים חופשיים עם שעות פנאי לבירה והימורים ותפריט מגוון שכלל הרבה אבטיחים ודגים. הפועלים העליזים והשבעים גרו בתנאים יחסים טובים בעיר הפועלים העתיקה, גיזה, הצמודה לפירמידות.

        הדעה הרווחת בקרב חוקרי מצרים העתיקה היא כי הפירמידות נבנו למטרות קבורה בהתאם לפולחן השמש והכוכבים המצרי. מטרתן המרכזית הייתה לאפשר את תחיית המתים. תיאוריה נוספת, שצוברת תאוצה בשנים האחרונות, גורסת כי הפירמידות נבנו על ידי עם קדום לפני יותר מעשרת אלפים שנה, כלומר כ-5,000 שנה לפני שלטון הפרעונים. מה שהפרעונים עשו הוא לנכס את המבנים הייחודיים לשלטונם. לטענת הוגי התיאוריה הזאת, אחד הפרעונים הקדומים החליט לקדוח חור בגוף הפירמידה ולהיקבר בה. מי שלא מאמין, מוזמן להיכנס אל תוך אחת הפירמידות, ולגעת בחציבה הגסה והמחוספסת אל קבר פרעה ולהתרשם מההבדל בינה לבין התעלות המקוריות החלקות.

        2. הרבה לפני המן והיטלר

        אז אם לא פירמידות ולא יציאה הרואית לארץ כנען, מה בכל זאת עשינו במצרים? ככל הנראה, הובסנו במלחמה. על כך מעידה מצבת פרעה מרנפתח המפורסמת משנת 1207 לפני הספירה. מצבת האבן הענקית ששרדה מהעידן הקדום שימשה בעבר באופן דומה לזה שבו אנו משתמשים היום בפייסבוק. פרעה מרנפתח פשוט התרברב על קיר הפייסבוק העתיק בניצחונות צבאיים רבים, ובכלל זה על "ישראל". וכמו שגם אנחנו עושים לפעמים בפייס, גם פרעה הגזים קצת בתיאור יכולותיו והישגיו: המצבה מספרת על השמדתה המוחלטת והנצחית של קואליציית השבטים הישראלית בארץ כנען. זוהי התזכורת המוקדמת ביותר המוכרת לנו למילה "ישראל". כמה אירוני שגם לפני כל כך הרבה זמן הוזכרנו בהקשר של השמדה מוחלטת, וכמה אירוני שאף אחד כמעט לא זוכר היום את זה שהתיימר להשמיד אותנו.

        יציאת מצרים - ציור מ-1829
        יציאת מצרים בציור מ-1829. מלחמה דווקא כן הייתה
        צילום׃  wikipedia.org

        3. דרישת שלום לישו ולחברים

        באותה מצבה מפורסמת לא מוזכר משה רבנו, ובידי הארכיאולוגים אין שום הוכחה כי איש כזה התקיים אי פעם. ואכן, באופן חשוד משהו מזכיר הסיפור המקראי על משה יותר מדי סיפורים של גיבורים של עמים ותרבויות אחרות. 

        כך למשל, קיים דמיון מפתיע בין סיפור הלידה של משה רבנו לבין סיפור של הלידה של ישו הנוצרי: בדומה לפרעה המצרי, המלך הורדוס מקבל הודעה מהאלים, שבקרוב ייוולד מחליפו, והוא מחליט כאמצעי מניעה להרוג את כל התינוקות הזכרים. כמו אבות אבותיו של משה רבנו, גם משפחתו של ישו נודדת למצרים וחוזרת לארץ הקודש רק לאחר שהורדוס (המלך הרע – כמו פרעה) מת.

        סיפור לידתו הפלאית של משה וסיפור התיבה בנהר קדוש מזכיר מאוד גם את סיפור לידתו של סרגון האגדי, מלך אכד הקדומה במסופוטמיה. והדמיון בין משה לבין מנהיגי עמים אחרים לא נעצר בכך: חוקרי תרבות יוון הקדומה מוצאים דמיון רב בין סיפורו של משה לבין גיבור יווני בשם מינוס, שקיבל בשם היוונים הקדמונים את חוקת יוון הקדושה בהר הקדוש, האולימפוס, מראש האלים זאוס.

        משה בתיבה צילום THINKSTOCK
        משה בתיבה, או שמה מלך אכד הקדומה סרגון?
        צילום׃  אימג'בנק / Thinkstock

        4. משה נלחם בנחשים מעופפים

        הטקסט הקדום ביותר שמתעד סיפורים על משה רבנו שלא נכנסו לתנ"ך הוא החיבור ההיסטורי "על היהודים" מאת ארטפנוס, סופר יהודי הלניסטי מהמאה השנייה לפני הספירה. לטענת ארטפנוס, משה היה בנו המאומץ של חניפרא, מושל מחוז מוף. לצערו הרב של האב המאמץ, העם אהב יותר את הנסיך הצעיר והחתיך. חניפרא קינא במשה ושלח אותו למלחמה אכזרית נגד ארץ כוש עם צבא איכרים עלוב וללא חימוש מתאים, בתקווה שהנסיך המאומץ משה לא יחזור הביתה בשלום, אך תקוותו נכזבה ומשה חזר כמנצח.

        מאתיים שנה לאחר ספרו של ארטפנוס, גם ההיסטוריון היהודי-רומאי יוספוס פלביוס העלה על הכתב סיפורים על משה, שלא הוזכרו בתנ"ך. אצלו, משה יצא לכבוש את בירת הממלכה הכושית שבא, נלחם נגד נחשים מעופפים, וחזר מנצח למצרים, נשוי לבת מלך כוש, היא האישה הכושית שנזכרת במקרא.

        כמובן, לא תמיד אפשר לשפוט מה מהסיפורים האלה נכון ומה אגדה. דבר אחד בטוח: למשה, בניגוד למה שחשב בטעות הפסל המהולל מיכלאנג'לו, לא היו קרניים. מיכלאנג'לו אמנם פיסל קרניים אמיתיות לראשו של משה כנראה מפני שהתרגום הלטיני לקטע שבו משה יורד עצבני מההר ופניו קרנו מאור, תורגם בטעות למלה הלטינית שפירושה קרניים של ממש. מתרגום קלוקל זה התפשטה באירופה האגדה האנטישמית כי ליהודים יש קרניים.

        לדעת חוקרים, אין זו הטעות היחידה שנקשרה בדמותו של משה. זאת מכיוון שכ-150 שנה לפני לידתו התחוללה מהפכה דתית במצרים העתיקה שבמסגרתה החליט פרעה אחנתון שיש רק אל אחד בשמים, אל השמש אמון, וכי הוא נציגו עלי אדמות. לפיכך, הראשון שהביא את בשורת המונותאיזם לאנושות לא היה משה, אלא דווקא מלך מצרי.

        עשרת המכות צילום THINKSTOCK
        משה קיבל הרבה יותר מדי קרדיט
        צילום׃  אימג'בנק / Thinkstock

        בעקבות ההתגלות שחווה, ביטל פרעה אחנתון את הפולחן הישן, יצא למלחמת דת אכזרית במטרה להפיץ את אמונתו החדשה באל יחיד והעביר את הבירה המצרית לעיר חדשה ומפוארת. לאחר מותו החליטו המצרים להחזיר עטרה ליושנה וניסו למחוק כל זכר לכופר הדתי.

        זיגמונד פרויד, אבי תורת הפסיכואנליזה, האמין כי משה היה כוהן דת מצרי שניסה להנהיג בקרב בני ישראל את הדת המונותאיסטית החדשה של פרעה אח'נתון, אך ללא הצלחה. לטענת פרויד, בני ישראל היו עם קשה עורף ולא הסכימו לקבל דת חדשה ומופשטת שכזו. כתוצאה מהמאבק הדתי נרצח משה על ידי מתנגדיו והאירוע המביש צונזר מהתנ"ך ונשכח. לאחר הירצחו של משה, כך לפי פרויד, קיבלו עליהם בני ישראל את דת אל המדבר והמלחמה, יהוה, ויצאו להשמיד את תושבי כנען.

        5. ארוחת הסדר הראשונה

        חוקרים מזהים את המזון ששלח האל לאבותינו במדבר, המן הפלאי, עם הפרשת כנימות מסוימות מאזור ההר הגבוה בחצי האי סיני. הבדואים המתגוררים בהרים נוהגים ללקט בשעות הבוקר המוקדמות את רסיסי הצוף המוקשה שהחרקים הזעירים מייצרים בסימביוזה עבור נמלים. לאחר מכן, מגבשים הבדואים את הרסיסים בידיים לגושים מתקתקים שנקראים בערבית "מאנו". בימים עברו, המאנו שימש כתחליף לממתיק כמו דבש.
        כשנמאס לבני ישראל הנוודים לאכול את המן, הכיר להם משה את השלו, ציפור קטנה שנודדת בלהקות ענק בהתאם לעונות השנה. גם כאן הבדואים המקומיים עוזרים לנו להבין את מסורתנו העתיקה: עד היום הם נוהגים לפרוש רשתות דקות על השיחים ולוכדים כך מאות שלווים.

        6. למסירה: מיתוס במצב טוב

        בקיצור, היסטוריונים, ארכיאולוגים, חוקרי מקרא ופסיכולוגים סבורים שיש מעט מאוד קשר בין סיפורי המקרא לבין האמת. כך למשל קדש ברנע, המעיין המפורסם בגבול ישראל מצרים, עליו מסופר כי בני ישראל חנו במסעותיהם, נחפר ונסרק על ידי עשרות משלחות מכל העולם – ולא נמצא בו זכר להמוני האנשים שהיו אמורים לחיות בו.
        היסטוריונים של מצרים הקדומה מסבירים כי הסופרים הרשמיים בחצר המלך פרעה נהגו לתעד בכתב החרטומים כמעט כל מאורע אפשרי בחיי הממלכה, מקטן ועד גדול. לכן, זה מוזר מאוד שדווקא התרחשות גרנדיוזית כמו יציאת מצרים, אם אמנם קרתה, אינה מוזכרת בכתבים המצריים.

        פרעונים צילום גטי אימג'ס
        פרעונים. יכול להיות שהם בכלל ברחו מאיתנו?
        צילום׃  getty images

        נכון לעכשיו אין בקרב החוקרים הסכמה לגבי מה כן היה, אלא יש, כאמור, ארבע תשובות שונות: לא הייתה מעולם יציאה ממצרים, הייתה משלחת קטנה שכנראה מנתה דווקא כוהנים מצרים, הפסדנו למצרים במלחמה או שאלה בכלל המצרים שיצאו מישראל – ואחר כך הישראלים המציאו את מיתוס יציאת מצרים כדי לבדל את עצמם מהשלטון המצרי השנוא שעזב את כנען.

        לדעת חוקרים, לאחר חורבן בית שני, המיתוס המכונן של עם ישראל – מעבדות לחירות – נהפך לנכס צאן ברזל בתרבות היהודית, פשוט מכיוון שהיינו צריכים משהו שיגבש אותנו וישמור על זהותנו כעם בגלות. או כמו שוודי אלן אמר על ההיגיון שעומד מאחורי רוב החגים היהודיים: "ניסו להשמיד אותנו, לא הצליחו, בואו נאכל".

        לצורך הכנת הכתבה הסתייענו בפרופסורים מהחוגים לארכיאולוגיה ולמקרא באוניברסיטת תל אביב יאיר הופמן, עודד ליפשיץ, נדב נאמן וישראל פינקלשטיין.

        דרג את התוכן:
          1 תגובות   יום ראשון, 17/3/13, 22:30

          האם ניתן לפתוח גן ילדים בבית מגורים? -מהוא הליך קבלת האישור לשימוש חורג?

          האם ניתן לפתוח גן ילדים בבית מגורים?

          עקרונית ניתן לפתוח גן ילדים בבית מגורים, והעובדה היא שמרבית הפעוטונים וגני הילדים הפרטייםנמצאים בבתי מגורים, אבל לצורך כך נדרש (לפחות) היתר לשימוש חורג ורשיוןעסק.בכדי לקבל אישור לשימוש חורג יש לפרסם את הבקשה להיתר והשכנים כמובןעלולים להתנגד. הועדה המקומית רשאית לקבל את ההתנגדויות ויכולה לדחותאותם.קיימת בעיה עקרונית בעניין גני ילדים פרטיים, ברור לכולם שצריך גניםכאלו, ושאין מספיק (או אין בכלל) שטחים עירוניים המיועדים לשימוש כזה על פיתכניות בנין עיר ... אבל אף אחד לא רוצה את הגן מעבר לגדר שלו.לא פעם קורהשבית מגורים שופץ ונפתח בו גן ילדים ... ואחרי כחצי שנה נסגר עקב תביעהמשפטית שהגישו השכנים כנגד בעלי הגן. לכן כדאי לבדוק את הסכמת השכנים מראש.לא נעים לראות גן סגור מעבר למשמעויות התכנוניות, יש משמעות בטיחותית חשובה לקבלת היתר לפתיחת גןילדים גלובס נדל"ן, עו"ד רמי שר-ישראל  10/11/02  11:41בימ"ש השלום בב"שקובע, כי הפעלת גן ילדים באיזור מגורים א' מהווה שימוש חורג. בהיעדר היתרלשימוש חורג ובהעדר רשיון עסק, נותן ביהמ"ש צו מניעה זמני האוסר את הפעלתהגן, הגם שהגן כבר החל בפעילותו. רון איריס ואח' (להלן: "המשיבות") ביקשולהפעיל גן ילדים בנכס אותו הן שכרו, המצוי בבית פרטי, בלב שכונת מגורים,ושעל פי התב"ע החלה על המקום השימוש המותר בו הוא לצרכי מגורים. המשיבותהגישו לעיריית באר שבע בקשה לקבלת רשיון להפעלת גן ילדים, אך הן לא קיבלומהעירייה כל רשיון או היתר כלשהו להפעלת הגן. משנודע לדיירים - השכנים(להלן: "המבקשים") על כוונת המשיבות לפתוח גן ילדים בנכס, הם פנו למשיבות,עוד בטרם נחתם הסכם השכירות לגבי הנכס, והבהירו להן, כי הם מתנגדים לפתיחתהגן. למרות זאת פתחו המשיבות את גן הילדים. בשל כך עתרו המבקשים לבית משפטהשלום בב"ש למתן צו מניעה זמני, אשר יאסור על המשיבות מלהפעיל את הגן.הבקשה נדונה בפני השופטת בית-אור. לטענת המבקשים, הפעלת הגן בשכונה, שנועדהלמגורים בלבד, מפירה את זכויותיהם. לטענתם, הפעלת הגן יש בה כדי לשנות אתאופי האיזור. הגן מהווה מטרד ליחיד כמשמעותו בפקודת הנזיקין סעיף 44, איכותחייהם תיפגע ותימנע הנאתם הסבירה מבתיהם אותם רכשו לפני 30 שנה, ביודעםשמדובר במגורים באיזור שקט. עוד לטענת המבקשים, תיגרם להם אי נוחות רבה.קרי, לנהל אורח חיים שקט ושליו באיזור שנועד למגורים בלבד. בתגובתם לבקשהלצו המניעה ציינו המשיבות, שהתחייבו לשעות פעילות סבירות בין השעה 08:00 עד16:00, כי מדובר בגן שיהיו בו לא יותר מ-17 ילדים, וכי לאחר חתימתם עלחוזה השכירות החלו לשפץ את הנכס ואף רכשו ציוד לגן הילדים. עוד, לטענתם,בשכונה שבה מצוי הנכס מתנהלים גני ילדים נוספים, וכן קיימים מועדוניםלמשחקים וקליניקה של רופא. אין מחלוקת, קובעת השופטת בית אור, שגן הילדיםנפתח מבלי שהיתה למשיבות כל הרשאה ו/או היתר לפתוח את הגן מטעם העירייה.הפעלת גן באיזור מגורים מובהק, המוגדר כאיזור א', מחייבת קבלת היתר לשימושחורג כאמור, אשר לא נתבקש ולא ניתן. מעבר למשמעויות התכנוניות, יש משמעותבטיחותית ראשונה במעלה לקבלת היתר לפתיחת גן ילדים. הפיכת בית מגורים לגןילדים מחייבת בדיקה מדוקדקת של הרשות המקומית, שתוודא כי מתקיימים כלהתנאים הראשונים לשמירת בטיחותם ושלומם של הילדים. רק מטעם זה, קובעתהשופטת בית אור, יש מקום לקבלת הבקשה, שאם לא כן, יימצא בית המשפט נותן ידוומאשר פעילות, שלכאורה מהווה עבירה הן על חוקי התכנון והבנייה ותקנותיווהן על חוק רישוי עסקים. למעלה מן הדרוש, קובעת השופטת בית אור, גם על פיהכללים על פיהם שוקל בית המשפט אם יש ליתן צו מניעה זמני, יש מקום להעתרלבקשה ולהורות למשיבות להימנע מהפעלת גן הילדים. כידוע, המטרה העיקריתוהבולטת במתן צו מניעה זמני הינה שמירה על מצב קיים. הבקשה לצו מניעה זמניהוגשה עוד בטרם נפתח גן הילדים, ולו ניתן הצו באותו מועד, היתה לכאורהנמנעת פתיחת הגן. במובן זה אכן ניתן לומר, שפתיחת גן הילדים ע"י המשיבותבתחילת ספטמבר, הפרה את המצב הקיים ומהווה למעשה פגיעה בזכויותיהםהקנייניות של המבקשים להנות מהנכסים שבבעלותם ללא הפרעה וללא מטרד. זאתועוד, זכותם של המבקשים נפגעת גם בכך שבפתיחת גן הילדים ללא היתר, נמנעהמהם האפשרות להגיש התנגדויות במסגרת ההליכים לבקשה לשימוש חורג, לו הליכיםכאלה היו מתנהלים. אין דומה הגשת התנגדויות בהליכים למתן היתר לשימוש חורג,טרם הפעלת הגן ויצירת עובדות בשטח, לעומת הגשת התנגדויות כאלה כאשר גןהילדים כבר פועל וקיים. מכאן, כי המשיבים הראו שקיימת עילת תביעה המתבססתעל זכות שלכאורה קנויה להם, והיא זכותם להנות מהמקרקעין שבבעלותם באופןשהשכונה שבה הם מתגוררים תשמש למגורים בלבד. אשר למאזן הנוחות - גם בעניןזה לכאורה ועל פניו הנזק שייגרם למבקשים אם יופעל הגן הינו גדול יותר מזהשייגרם למשיבות. אם תותר הפעלת הגן, לא יוכלו המבקשים לכאורה להנות מהנכסיםשבבעלותם כפי שסברו והתכוונו. איכות חייהם עלולה להפגע, הם יהיו חשופיםלרעשים ולמטרדים. אין ספק שגם למשיבות ייגרם נזק ממניעת הפעלתו של הגן, שכןהמשיבות כבר השקיעו כספים ברכישת ציוד לגן ובעריכת שיפוצים למבנה. כמו כןהתחייבו המשיבות בפני הורי הילדים לקיים גן ילדים במשך שנת הלימודיםהקרובה, והן עלולות להתבע ע"י ההורים על הפרת ההתחייבויות כלפיהם. אולם, גםאם ייגרם למשיבות נזק ממוני ונזקים נוספים, כולל פגיעה במוניטין שלהן, איןבכך כדי למנוע את מתן הצו המבוקש. המשיבות ידעו היטב כי הן פותחות גןילדים, שהינו עסק לכל דבר ועניין, כאשר קיימת התנגדות נחרצת מצד תושביהשכונה מחד גיסא וללא היתר כדין מטעם הרשות המקומית מאידך גיסא. בכך נטלועל עצמן המבקשות סיכון. היה עליהן לצפות מראש אפשרות שבית המשפט יעתר לבקשתהמבקשים ויורה על אי הפעלת הגן. התוצאה הסופית: ניתן צו מניעה זמני, האוסרעל המשיבות מלהפעיל את גן הילדים. ת.א 5146/02 בימ"ש השלום בב"ש. השופטת:ד. בית-אור. בשם המבקשים: עו"ד אליגון. בשם המשיבים: עו"ד רוזנצוויג.

          במקרים רבים ניתן לקבל אישור לשימוש חורג למרות התנגדויות שכנים.צריך לדעת כיצד להתמודד עם ההתנגדויות.

           



                       
          אודות כותב המאמר: 

          קלינגר היתרי בנייה, רישוי עסקים וייעוץ מוניציפלי
          בית שמאי 7, רמת גן
          טל': 3888813 - 052
          פקס: 6990134 - 03
          דוא"ל: klinger_b@bezeqint.net

          |  כניסה לאתר  רישוי וייצוג מול הרשויות

                 
          • מאמרים נוספים מאת בנימין קלינגר
          • מאמרים נוספים בנושא עסקים קטנים ובינוניים
          מאת: בנימין קלינגר |  שירותים לעורכי דין |  04/12/11 |  19554 צפיות
          היתרים לפיצול דירות שר הפנים אלי ישי חתם בתאריך11.6.2011 על תקנות המאפשרות פיצול דירות. התקנות יאפשרו לפצל דירות קיימות ודירות בתוכניות שאושרו ובנייתן טרם החלה. במשרד הפנים עדכנו כי הלחץ על אישור התקנות הגיע בשל העלייה במחירים ומצוקת הדיור בארץ. מה צריך לדעת מי שמתכנן פיצול דירה וכיצד להכין בקשה להיתר בניה או שימוש חורג. 
          מאת: בנימין קלינגר |  עסקים, מימון וכספים |  04/12/11 |  5999960 צפיות
          מאמר מקיף על חוק רישוי עסקים,התמודדות עם מחלקת רישוי עסקים ונוהל הגשת בקשה לרישיון עסק. כיצד להגיש בקשה לרישיון עסק ,שימוש חורג ועוד. הליך קבלת רישיון העסק מהרשויות הינו מורכב ורצוף חוקים ודרישות רבות ברמת התכנון והביצוע וההתאמות הנדרשות לבינוי בפועל. ההליך גורם לבעלי עסק קושי רב בהתמודדות מול הרשויות, בניסיון לעמוד בדרישות הרבות. התהליך מלווה בהשקעת זמן יקר, כסף ולעתים אף הליכים משפטיים לא נעימים, שעלולים אף להסתיים בסגירת העסק, הריסתו, הטלת קנסות כבדים ואף מאסר. 
          מאת: בנימין קלינגר |  שלטון מקומי |  17/10/11 |  4765676 צפיות
          יש מקרים בהם ניתן שלא לקבל הרשעה בגין בנייה ללא היתר. כמו כן יש מקרים בהן ישנה התיישנות על העברה ולא ניתן להרוס את אשר ניבנה ללא היתר בנייה כדין. 
          מאת: בנימין קלינגר |  דיני עסקים |  20/09/11 |  5868600 צפיות
          גני ילדים פרטיים רבים מתנהלים במבנים שכורים, אשר השימוש בהם למטרת גן ילדים מהווה שימוש חורג ונדרש עבורו היתר לפי חוק התכנון והבנייה ותקנות תכנון והבנייה. ככלל, קיים עניין לציבור באכיפת חוק התכנון והבנייה במקרים של שימוש חורג לצורך גני ילדים, בין היתר לשם שמירת ביטחונם של הילדים והוריהם ונוכח ההשלכות הנודעות לשימוש חורג זה על הסביבה ועל צדדים שלישיים. על אף שהוראות החוק מחייבות הוצאת היתר לכל שימוש חורג לפני תחילת השימוש, הרי בהתקיים התנאים מסוימים, תהיה מדיניות האכיפה ביחס למפעילי גני ילדים ובעלי נכסים הפועלים ללא היתר לשימוש חורג. 
          מאת: בנימין קלינגר |  אקטואליה |  20/09/11 |  1105 צפיות
          דייר/דיירת בבנין משותף? שוקלים להוסיף ממ"ד לכל הבניין? איפה מתחילים? ככל שיותר דיירים יהיו שותפים למיזם, יש יותר סיכוי להוציאו לפועל. אחוזי הדיירים החותמים הדרושים, משתנים מרשות לרשות. במרבית המקרים, המינימום הדרוש נא בין 60-75%. 
          מאת: בנימין קלינגר |  עיצוב פנים |  20/09/11 |  1086835 צפיות
          קונסטרוקטור: קונסטרוקטור הוא מהנדס בניין (בעל תואר בהנדסה אזרחית). עבודת מהנדס קונסטרוקטור נחלקת לשלושה נושאים עיקריים: 1. עבודות בטון. 2. קונסטרוקציית פלדה (פרופילים, ריילסים, אר. אייץ'. אס) 3. בנייה קלה. 
          מאת: בנימין קלינגר |  חוק ומנהל |  06/09/11 |  304753 צפיות
          רישיון עסק: הליך קבלת רישיון העסק מהרשויות הינו מורכב ורצוף חוקים ודרישות רבות ברמת התכנון והביצוע וההתאמות הנדרשות לבינוי בפועל. ההליך גורם לבעלי עסק קושי רב בהתמודדות מול הרשויות, בניסיון לעמוד בדרישות הרבות. התהליך מלווה בהשקעת זמן יקר, כסף ולעתים אף הליכים משפטיים לא נעימים, שעלולים אף להסתיים בסגירת העסק, הריסתו, הטלת קנסות כבדים ואף מאסר. 
           

           

          קלינגר היתרי בנייה, רישוי עסקים וייעוץ מוניציפאלי.
          השירות בפריסה כלל ארצית
          טל': 03-6990132
          פקס: 6990134 - 03

          נייד- בן קלינגר:  0523-888813

          www.klinger.co.il

           

          דרג את התוכן:
            1 תגובות   יום שבת, 16/3/13, 08:54

            אישורי עיריה לרישום בטאבו

             
             
            אישורים לטאבו 
             

            מהו אישור לרשם המקרקעין ומה תוקפו החוקי?
            אישור זה הינו אישור המעיד על סילוק חובות של בעל הנכס ביחס לנכס (חובות כגון: ארנונה, מים, ביוב, היטל השבחה, אגרות והיטלי פיתוח) לאחר קבלת האישור תוכל לפנות לרשם המקרקעין להמשך הליך העברת הזכויות בנכס.

            על-פי סעיף 324 לפקודת העיריות, העברת זכויות בנכס מותנית בהמצאת אישור עירייה המופנה לרשם המקרקעין, ולפיו כל החובות המגיעים לעירייה מאת בעל הנכס, ביחס לנכס שולמו במלואם. 

            תוקף האישור הינו 6 חודשים ממועד הגשת הבקשה, בתנאי ששולמו מלוא התשלומים המגיעים לעירייה מאת בעל הנכס בגין הנכס לתקופה זו.

             
            הגשת הבקשה 

            תהליך הנפקת אישור לרשם המקרקעין (טאבו) מתבצע מול אגף הגבייה- מוקד טאבו והחזרים, באמצעות הגשת בקשה בכתב (פקס, דואר, עמדת הגשת מסמכים במרכז השירות - ראה פרטי קשר המופיעים מטה). 
            קבלת האישור כרוכה בתשלום אגרה בגובה 93.8 ש"ח (נכון לאוקטובר 2011).
            הטיפול בבקשה אורך כ- 10 ימי עבודה.
             
            שים לב! יש הבדל בין הגשת בקשה לפני ביצוע עסקת מכר או לאחריה.

            במקרה של נכסים בהם יש חשש לחריגות בניה ,פיצול דירות,היתל השבחה, כדאי לפנות לקלינגר לקבלת ייעוץ וטיפול בבקשה!

            הגשת בקשה לפני ביצוע עסקת מכר (טרם חתימה על חוזה):
            יש למלא טופס בקשה לאישור לרשם המקרקעין להעברת זכויות בנכס, לרשום על גבי הטופס לצורך בירור בלבד של חובות בעל הנכס ביחס לנכס, ולצרף את המסמכים הנדרשים:

            1. צילום נסח רישום (טאבו) עדכני מרשם המקרקעין או אישור זכויות מחברה משכנת (אם הנכס אינו רשום בטאבו).
            2. צילום תעודת זהות או דרכון של מגיש הבקשה ושל בעל הנכס.
            3. יפוי כוח של בעל הנכס (אם אינך בעל הנכס).
            4. מספר חשבון לקוח (ארנונה) - נדרש למלא בטופס הבקשה.

            הגשת בקשה לאחר ביצוע עסקת מכר (לאחר חתימה על חוזה): 
            יש למלא טופס בקשה לאישור לרשם המקרקעין להעברת זכויות בנכס ולצרף לו את המסמכים הנדרשים:

            1. צילום נסח רישום (טאבו) עדכני מרשם המקרקעין או אישור זכויות מחברה משכנת (אם הנכס אינו רשום בטאבו).
            2. צילום תעודת זהות או דרכון של מגיש הבקשה ושל בעל הנכס.
            3. מספר חשבון לקוח (ארנונה) ותאריך מסירת הנכס (החזקה) – נדרש למלא בטופס הבקשה
            4. מסמכים נוספים על פי סוג העסקה (ראה טבלה)

            שים לב! סוג העסקה מחייב צירוף מסמכים נוספים לבקשה.
            ראה סוג עסקה רלוונטי, וצרף את המסמכים הנדרשים בהתאם:

            סוג עסקהמסמכים נדרשיםעסקת מכרחוזה מכר (עותק שלם של חוזה מכר חתום בידי המוכר והקונה)העברה ללא תמורה
            תצהירים של  העברה ללא תמורה מהמעביר ומהמקבל (מאומתים בידי עו"ד)
            מכתב נלווה המציין אם לבצע חילופי מחזיקים בחשבון הארנונה (העברת חשבון הארנונה על שם המקבל) או להשאיר את מספר חשבון הלקוח על שם המעביר.
            חכירה / הארכת חכירה
            צילום חוזה חכירה או שטר חכירה
            העברה מנאמן לנהנההודעת נאמנות ממס שבח או חוזה או תצהיריםפירוק חברהצו פירוק ופרוטוקול פירוק חתום בידי המפרק
            תדפיס מרשות התאגידיםרישום / תיקון בתים משותפים
            צו רישום / תיקון בתים משותפים

            שים לב! יש למלא את טופס הבקשה בקפידה, לציין שם מלא, כתובת מדויקת למשלוח, שני מספרי טלפון ליצירת קשר, ומספר חשבון לקוח (ארנונה).

             
            קבלת תשובה לגבי מצב חובות ותשלום 
             

            קבלת תשובה לגבי מצב החובות הקיימים בנכס
            לאחר הגשת הבקשה תפתח פנייה לבירור חובות ביחידות השונות.
            לאחר כ-10 ימי עבודה יימסר עדכון טלפוני אודות מצב החובות, וכן ישלח בדואר מכתב המפרט את החובות הקיימים בנכס. 
            שים לב! תשלום האגרה יתבצע טלפונית עם קבלת העדכון  או באמצעות שובר שישלח בדואר.

            קיבלתי מכתב פירוט חובות- מה עלי לעשות כעת?
            על מנת להיות זכאי לאישור לטאבו עליך לשלם את כל החובות על פי הפירוט שנמסר לך.
            פירוט החובות מתקבל ע"י היחידות השונות, והסדרת החוב מתבצעת מולם:

            • אם התקבלו שוברים בצירוף למכתב, ניתן לשלמם מיידית.
            • אם לא התקבל שובר אך מצוין כי יש חוב, עליך לפנות ליחידה האחראית, להמשך טיפול או קבלת שובר.
            • אם נדרש בירור נוסף, עליך לפנות ליחידה האחראית להמשך טיפול.

            שים לב! יש לשמור את כל אישורי התשלום ולהעבירם באופן מרוכז למוקד טאבו והחזרים (פרטים למטה)

            פירוט היחידות, אופן קבלת שוברים, אופן התשלום ואמצעי קשר

            יחידה אחראיתאופן קבלת מידע על החוב והנפקת שובריםאופן התשלוםאמצעי קשרקישורארנונה ומיםהמידע יימסר טלפונית, וכן באמצעות מכתב אליו יצורפו שוברים לתשלום
            תשלום בכרטיס אשראי (עד סכום של 2,000 ש"ח) ניתן לשלם במוקד הטלפוני או במרכז השירות העירוני  ותשלום במזומן באמצעות שובר (מעל 2,000 ₪) ניתן לשלם בדואר/ בבנק
            03-5218666 (שלוחה 1) חינוךהמידע יימסר טלפונית, וכן באמצעות מכתב אליו יצורפו שוברים לתשלום
            תשלום טלפוני בכרטיס אשראי, או תשלום באמצעות שובר (דואר, בנק)
            03-5218666 (שלוחה 6) שילוט ופרסוםהמידע יימסר טלפונית, וכן באמצעות מכתב אליו יצורפו שוברים לתשלום
            תשלום טלפוני בכרטיס אשראי, או תשלום באמצעות שובר (דואר, בנק)
            03-5218666 (שלוחה 5) אגרות ודמי שירותים (שיקים חוזרים וגביות שונות)המידע יימסר טלפונית, וכן באמצעות מכתב אליו יצורפו שוברים לתשלום
            תשלום טלפוני בכרטיס אשראי, או תשלום באמצעות שובר (דואר, בנק)
            03-5218666 (שלוחה 8) היטלי פיתוחהמידע באמצעות מכתב. לבירור או קבלת שובר יש לפנות ליחידה
            תשלום בכרטיס אשראי, מזומן או שיק בנקאי בקופת מינהל הנדסה. שיק בנקאי או מזומן בדואר
            03-5217083היטלי פיתוחהיטל השבחההמידע יימסר באמצעות מכתב, אם קיימת חבות בהיטל השבחה נדרשת הזמנת שומה. יש לפנות ליחידה.לאחר קבלת שומה, תשלום שובר מקורי בהגעה לקופת מינהל הנדסה בלבד03-5217080
            03-5217151 (שלוחה 1)היטל השבחה
             

            שים לב! אין אפשרות לפריסת תשלומים בהסדרת חובות לצורך קבלת אישור לטאבו.

             

             
            קבלת האישור והארכת תוקפו 
             

            לאחר הצגת אישורי תשלום לכל השוברים, יינתן האישור לרשם המקרקעין, איתו תוכל להמשיך את תהליך העברת הזכויות מול רשם המקרקעין. 
            תוקף האישור הינו 6 חודשים ממועד הגשת הבקשה, בתנאי ששולמו מלוא התשלומים המגיעים לעירייה מאת בעל הנכס בגין הנכס לתקופה זו.

            שים לב! ניתן לקבל העתק אישור לרשם המקרקעין בתשלום 46.9 (נכון לאוקטובר 2011)

            מה עלי לעשות כדי להאריך את תוקף האישור?
            ניתן להאריך את תוקף האישור ב-6 חודשים ולא יותר משנה ממועד האישור המקורי. 
            להארכת תוקף האישור יש למלא שוב טופס בקשה ולציין את מספר הבקשה המקורי. האישור המחודש ימסר רק לאחר סילוק כל החובות עד ליום תוקף האישור. 
            הארכת תוקף האישור כרוכה בתשלום אגרה בגובה 46.9 (נכון לאוקטובר 2011)

            האגף לגביית ארנונה ואגרת מים – מוקד טאבו והחזרים
             
            כתובת:  אבן גבירול 69
             
            טלפון: 03-5218666
             
            פקס: 03-5216008
             
            מענה טלפוני:  ימים א'-ד', בשעות 18:00-8:00, יום ה', בשעות 15:00-08:00
             
            קבלת קהל:  מרכז השירות העירוני, אבן גבירול 69, במוקד המהיר להגשת מסמכים בלבד: ימים א'-ד', בשעות 18:00-8:00, יום ה', בשעות 15:00-08:00

               
             
             

            קלינגר התרי בניה, רשוי עסקים וייעוץ מוניציפאלי
            השירות בפריסה כלל ארצית
            נייד: 3888813 - 052
            טל': 03-6990132
            פקס: 6990134 - 03
            דוא"ל: klinger_b@bezeqint.net
            www.klinger.co.il

            דרג את התוכן:
              0 תגובות   יום שישי , 8/3/13, 21:56

               '' שר הפנים פרסם תיקונים לתקנות התכנון והבנייה המאפשרות הקלות בחישוב שטח הבנייה

              מטרתן של תקנות אלו ליישם את החלטת הממשלה לעידוד בנייה ירוקה. התקנות קובעות כי שטח קירות עבים ומעטפת כפולה לא יחשבו במניין השטחים המחושבים לבנייה. בכך מעודד התיקון בניית מעטפת כפולה וקירות עבים המשמרים את האנרגיה במבנה באמצעות בידודו מהחוץ. לקריאה נוספת >>>

              לעיון בהנחיות החדשות לחץ כאן >>>

              דרג את התוכן:
                1 תגובות   יום שישי , 8/3/13, 21:52

                 '' שר הפנים פרסם תיקונים לתקנות התכנון והבנייה המאפשרות הקלות בחישוב שטח הבנייה

                מטרתן של תקנות אלו ליישם את החלטת הממשלה לעידוד בנייה ירוקה. התקנות קובעות כי שטח קירות עבים ומעטפת כפולה לא יחשבו במניין השטחים המחושבים לבנייה. בכך מעודד התיקון בניית מעטפת כפולה וקירות עבים המשמרים את האנרגיה במבנה באמצעות בידודו מהחוץ. לקריאה נוספת >>>

                לעיון בהנחיות החדשות לחץ כאן >>>

                דרג את התוכן:
                  2 תגובות   יום שישי , 8/3/13, 19:26

                  פרופסור אוכל במזנון של האוניברסיטה, סטודנט התיישב לידו.

                  הפרופסור אומר לו: ציפור וחזיר לא סועדים יחד!

                  טוב, אז אני עף , אומר הסטודנט.

                  הפרופסור ירוק מכעס מחליט לתת לו ציון אפס במבחן הבא, אבל הסטודנט עונה
                  טוב מאוד לכל השאלות שבמבחן.

                  אז הפרופסור מציג לו שאלה" אתה צועד ברחוב ומוצא שני שקים, אחד מכיל
                  שטרות כסף, השני החכמה, איזה שק תבחר?"

                  " השק עם השטרות" עונה הסטודנט.

                  " אני במקומך, הייתי בוחר בחכמה!"

                  "אנשים לוקחים תמיד מה שאין להם" עונה הסטודנט.

                  הפרופסור כולו כועס לוקח את המבחן ורושם "שמוק" .

                  הסטודנט לוקח את המבחן מתיישב, ואחרי מספר דקות אומר לו" אדוני חתם , אך
                  שכח לתת ציון"!

                  דרג את התוכן:
                    1 תגובות   יום רביעי, 6/3/13, 11:01

                    הלבנת הון - חובת דיווח על הכנסת או הוצאת כספים לישראל וממנה

                    כ' סיון תשע"ב
                    10 יוני 2012

                     

                     

                       ''
                     
                    כללי
                    לפי חוק איסור הלבנת הון התש"ס - ‎2000, ותקנות איסור הלבנת הון (דרכי דיווח על כספים בעת הכניסה לישראל או היציאה ממנה), התשס"א - ‎2001, החל מיום א', ה- ‎17 בפברואר ‎2002 חלה חובת דיווח על הכנסת/הוצאת כספים לישראל כמפורט בזה:
                     
                    "כספים" - כסף מזומן, המחאות בנקאיות, המחאות נוסעים.
                     
                     - ‎הסכום החייב בדיווח הינו ‎100,000 ש"ח ויותר (סך כל שווי הכספים שבידי המדווח, בין אם הוא נכנס ובין אם הוא יוצא).
                     - ‎לעולה חדש, בכניסתו הראשונה לישראל, הסכום החייב בדיווח הינו ‎1,125,000  ש"ח ויותר (סך כל שווי הכספים שבידי המדווח).
                     
                     
                    חובת הדיווח על הכנסה של כספים לעזה מישראל או הוצאה של כספים מעזה לישראל
                                                                               
                    החל מתאריך 20.02.13 נכנס לתוקפו שינוי בתוספת הרביעית לחוק איסור הלבנת הון באופן הקובע שסכום הדיווח על הכנסה או הוצאה של כספים מעזה לישראל יעמוד על 12,000 ₪.
                    למעט שינוי הסכום החייב בדיווח, הוראות חוק איסור הלבנת הון האחרות, לעניין חובת הדיווח, ימשיכו להיות בתוקף ויישארו ללא שינוי.





                     
                    רקע
                    ​ המאבק הבין-לאומי בעבריינות, במיוחד בתחום הסמים המסוכנים ובפשעים חמורים אחרים, מתמקד, בעשור האחרון, בתופעה של הלבנת הון, הננקטת בעיקר בידי סוחרי הסמים ועברייני הפשע המאורגן, בתחכום גדל והולך, כאמצעי לשמור בידיהם את רווחי פעילותם העבריינית.
                    הלבנת ההון היא עשיית פעולה ברכוש, לעיתים באמצעות המערכת הפיננסית, במטרה להטמיע רכוש, שמקורו בפעילות עבריינית, בתוך רכוש הנושא אופי חוקי ותמים, תוך טשטוש מקורו הבלתי חוקי של הרכוש.
                     
                    שיטות הלבנת ההון הן רבות ומגוונות, אך המכנה המשותף לרובן הוא ניצול היעילות, המחשוב והגלובליזציה של המערכות הפיננסיות העולמיות לתהליך מובנה של שימוש במערכות אלה, לשם הפקדת כספים והעברתם ממקום למקום תוך הסוואת זהותם של בעלי הזכויות בהם ומקורם של הכספים.

                    התהליך כולל, בין היתר, פעולות של "מיקום" כספים (לרוב מזומנים בסכומים גדולים) במערכת פיננסית לגיטימית באופן המטשטש טשטוש מרבי את מקורם האסור של הכספים ומקשה את איתורו. כן כולל התהליך פעולות פיננסיות לגיטימיות נוספות, כגון המרה, הפקדה, משיכה ועוד כאלה פעולות הנעשות בין הגורמים הממוקמים במדינות שונות. הפעולות האמורות נעשות בדרך של "הטמעתו" של הרכוש במערכת הכלכלית הלגיטימית, כך שלא ניתן לשחזר את מקורו העברייני.
                     
                    האמצעים האופייניים להלבנת הון הם:
                     
                    1. הברחה של כסף מזומן למדינות שבהן הפיקוח על המטבע רופף, חוקי הסודיות ‎הבנקאית חמורים ואין בהן חובת דיווח על פעולות בנקאיות חשודות;
                    2. העברות אלקטרוניות בדויות של כספים, זאת כצעד ראשון למיקומו של ‎הרכוש במערכת פיננסית מוכרת;
                    3. "הבניה" או פיצול של הפקדות והעברות לסדרת פעולות פטורות מחובת ‎דיווח ותיעוד, מקום שקיימות חובות כאלה, על פעולות בנקאיות בסכומים
                      ‎מסוימים;
                    4.  שימוש בחברות בדויות כצינור להעברת כספים, וכן שימוש בחברות חזית, ‎שיש להן עסקים לגיטימיים, בדרך כלל חברות שיש להן תזרים מזומנים גבוה ‎הקשה לשומה, אגב מניפולציות בדיווחיה העסקיים של אותה חברה;
                    5. ניפוח רווחי הון בדיווחים לרשויות;
                    6. ייבוא ויצוא בחשבוניות מזויפות בשערוך מנופח של הסחורה;
                    7. הקמת מערכות בנקאיות מחתרתיות, המאפשרות העברות אלקטרוניות ‎בין-לאומיות של הון;
                    8. שימוש בחלפני כספים לפעולות המרה והעברה של סכומי כסף גדולים;
                    9. עסקאות "הלוואה" בדויות;
                    10. קניית נכסי ערך (יהלומים, זהב, חפצי אמנות, נדל"ן);
                    11. השקעות מזומנים בחברות עתירות ממון עסקי (קבלנות, ביטוח, חברות ‎להשקעות);
                    12. שימוש באנשי "קש" ובחברות "קש" לביצוע עסקאות מלבינות.
                     
                    פעולות אלה נעשות תוך ניצול כללי הסודיות הבנקאית וכן תוך ניצול ענינן של מדינות בהשקעות פיננסיות וכלכליות מוגברות בתחומן, עד כדי נכונות לעצימת עיניים באשר למקור הכספים המושקעים.
                     
                    ההכרה בצורך להלחם בתופעה של הלבנת הון כאסטרטגיה העיקרית למלחמה בעבריינות הסמים המסוכנים והפשע המאורגן,
                    על-ידי שיתוף פעולה בין-לאומי, היא כיום נחלת רוב המדינות בעולם. השקעת אמצעים לנטרול יסוד הרווח מעסקות עברייניות משרתת תוצאה כפולה: האחת - הון המוצא מן המחזור לא ניתן לשימוש חוזר לצורך מימון עסקאות עברייניות נוספות, השניה - מניעת הרווח מן העבריין מבטלת את התמריץ לעבור עבירה.
                     
                    ההבנה הבין-לאומית בדבר האסטרטגיה החדשה למלחמה בעבריינות סמים ופשע מאורגן באה לידי ביטוי בשורה של צעדים שננקטו במישור הבין-לאומי, בסטנדרטים משותפים לפעולה ובאימוץ חקיקה המאפשרת את יישומם של אותם סטנדרטים. ההכרה הבין-לאומית האמורה, יחד עם ההכרה כי מדינת ישראל משמשת גם היא בסיס נוח לפעולות של הלבנת הון וכי בהעדר צעדי התארגנות מעשיים בישראל להתמודדות עם התופעה, עלולה ישראל לשמש כר נרחב להלבנת הון, דבר העלול לפגוע קשות במוניטין של המערכת הכלכלית והבנקאית של ישראל, וכן באמון הציבור בישראל במערכות אלה - הם אשר הובילו לחקיקת חוק איסור הלבנת הון התש"ס ‎2000 (להלן: "החוק") מודל ההיערכות אשר נבחר, תואם בשינויים מסוימים, את המודל של הקהילה האירופית, המתבסס על חובת דיווח של עסקאות חשודות ועל חובת דיווח מוגבלת של עסקאות לפי אפיונים מסוימים, וזאת לעומת המודל האמריקני שיש בו חובת דיווח גורפת וכללית.

                    אגף המכס קיבל על עצמו לטפל בהעברות כספים באופן פיזי אל תוך ישראל ומישראל, תוך יצירת מנגנון דיווח באמצעות תקנות, שעל פיהן חייבי הדיווח ידווחו למכס באמצעות טופס דיווח, שיועבר למאגר שבמשרד המשפטים
                     
                    חובת הדיווח
                    ​ החוק מחייב כל אדם הנכס לישראל או היוצא ממנה עם כספים (לעניין זה "כספים": מזומנים, המחאות בנקאיות והמחאות נוסעים), לדווח עליהם בעת הכניסה לישראל או היציאה ממנה אם שווי כל אחד מהם או שוויים יחד הוא בסכום ‎100,000 ש"ח או יותר (אם האדם נכנס לראשונה למדינת ישראל על-פי אשרת עולה לפי חוק השבות התש"י ‎1950, חייב לדווח אם שווי כל אחד מהם או שוויים יחד הוא בסכום ‎1,125,000 ש"ח או יותר).
                     
                    הפרת חובת הדיווח
                    ​ החוק קובע כי המפר את חובת הדיווח דינו מאסר שישה חודשים או קנס בשעור האמור בסעיף ‎61(א)(‎4) לחוק העונשין, או פי עשרה מהסכום שלא דווח עליו, הכל לפי הסכום הגבוה יותר. כמו-כן החוק הסמיך שוטרים ופקידי מכס לתפוס את הכספים העולים על הסכום הפטור מדיווח, וכן הסמיך את מנהל המכס להקים ועדה להטלת עיצום כספי בשל הפרה כאמור.



                    קלינגר היתרי בנייה, רישוי עסקים וייעוץ מוניציפאלי
                    טל': 03-6990132
                    פקס: 6990134 - 03
                    נייד: 0523-888813
                    Klinger_b@bezeqint.net

                    קישורים נוספים:

                    דרג את התוכן:

                      פרופיל

                      benklinger
                      1. שלח הודעה
                      2. אוף ליין
                      3. אוף ליין

                      ארכיון

                      פיד RSS

                      הפעילות שלי