כותרות TheMarker >
    ';

    פיד RSS

    קלינגר רישוי עסקים והתרי בנייה

    הוצאת רישיון עסק,בקשות לשימוש חורג,היתרי בנייה ,זירוז הליכים בירוקרטיים,אדריכלות והנדסת מבנים.

    ארכיון : 3/2014

    2 תגובות   יום רביעי, 19/3/14, 23:58

     אושרה הרפורמה בתכנון ובניה -2014

    מטרותיה העיקריות של הרפורמה הן הקלה על האזרחים על ידי הפחתת הביורוקרטיה וזמני ההמתנה לאישורים השונים 
    גדעון סער, צילום: יותם פרום
    ועדת הפנים של הכנסת אישרה  ברוב של 9 תומכים מול 4 מתנגדים, את הרפורמה בחוק התכנון והבנייה, שמוביל שר הפנים גדעון סער, בקריאה שניה ושלישית. הרפורמה הובאה  לאישור מליאת הכנסת .הוראותיה ייכנסו לתוקף באופן הדרגתי, החל בחודש אוגוסט הקרוב. 


    מטרותיה העיקריות של הרפורמה הן הקלה על האזרחים על ידי הפחתת הבירוקרטיה וזמני ההמתנה לאישורים השונים, וכן פישוט הליכי התכנון והבנייה באמצעות מתן זמן קצוב למדינה למענה ולאישור תכניות. ברפורמה שולב פרק בדבר קידום דיור בר השגה בתיאום עם יו"ר הוועדה ח"כ מירי רגב. 

    שר הפנים, גדעון סער, אמר כי "הרפורמה בתכנון ובניה משחררת את האזרח מהצורך לקבל אישור מהרשויות לפעולות בניה פשוטות ברשות בפרט, כגון: הקמת פרגולה, הקמת מחסן, גדר, שער וכדומה, הכל בהתאם לתקנות שאקבע. בנוסף, מונעת הרפורמה מהרשויות את האפשרות שלא להשיב לפניית האזרח, וקובעת כי ביחס לפעולות בניה מסוימות כגון: תוספת ממ"ד, סגירת מרפסת או תוספת חדר, ככל שלא התקבלה תשובת הרשויות לבקשה להיתר שהגיש האזרח הופכת הבקשה להיתר להיתר בפועל". 

    נקודת המוצא בקידום הרפורמה הייתה ההבנה כי אין מערכת הדומה לישראל בתחום מנהל התכנון. בישראל ישנן שלוש רמות תכנון: ארצי, מחוזי ומקומי. 

    ריכוז הסמכויות ברובד האמצעי (הוועדות המחוזיות) מקשה על ההתנהלות ומייצר "פקק" במלאי יחידות הדיור הזמינות לציבור. כמו כן יש בחוק צמצום של מעורבות הממשלה בעניינים מקומיים של תכנון ובניה, העברת הסמכות, עם האחריות לרשות המקומית, תוך מתן תמיכה מקצועית וכספית ע"י הממשלה, וכן חיזוק השלטון המקומי כגורם מעצב ומשפיע על סביבת החיים של האזרח

    בפעולות תכנון משמעותיות יותר המגדילות נפחי בניה, או משנות שימושים בקרקע, יפעל האזרח מול הרשות המקומית, ולא מול הוועדה המחוזית. 

    להלן עיקר השינויים במסגרת הרפורמה: 

    רישוי 

    לא לכל דבר צריך היתר (פטור) 

    בוטל הצורך בקבלת היתר בניה להקמת מחסן / פרגולה / סגירות חורף לבתי אוכל / גגון וכו'.

    על מנת להקל ולקצר את הליכי הרישוי, נקבעו פריטים שבנייתם אינה מהווה הפרעה למרחב הציבורי, ולכן, מעכשיו ניתן פטור מהיתר להקמתם. הליך רישוי מקוצר

    רלוונטי עבור הוספת ממ"ד, סגירת/הוספת מרפסת, תוספת בנייה שלא עולה על 25 מ"ר, הוספת מעלית, סגירת קומת עמודים בבניין.

    על מנת להקל על האזרח, הוחלט על הליך רישוי מקוצר שיאפשר מתן אישור מהיר וקל עבור פעולות שכיחות, בעלות השפעה רבה על האזרחים. רשות הרישוי מחויבת לקבלת החלטה בבקשה ולהחזיר תשובה לפונה עד 45 יום. במידה ולא הוחזרה תשובה, רואים זאת כהחלטה לאישור הבקשה, ובסופו של התהליך יכול וינתן היתר באופן אוטומטי.

    קיצור משמעותי של לוחות הזמנים 

    כדי להקל על האזרחים, לקצר הליכים ולקדם תכניות בנייה, נקבעו לוחות זמנים סגורים וקשיחים לדיונים בנושאים השונים. במידה של אי עמידה בלוחות הזמנים, מגיש הבקשה רשאי להעבירה לוועדה ברמה הגבוהה יותר. במסלול של הליך רישוי בדרך מקוצרת , אי התייחסות בזמן הקבוע בחוק, משמעו אישור אוטומטי של הבקשה. הוראות אלה מייצרות וודאות וסופיות עבור האזרח במהלך הליך התכנון והרישוי. 

    עבור בקשות במסלול רישוי מלא, הוועדה מחויבת להחזיר תשובה תוך 90 יום.

    רישוי מקוון 

    כל מערכת התכנון והרישוי תעבור בהדרגה למערכת מקוונת. 

    המשמעות עבור האזרח – הגשה קלה, נוחה ומהירה יותר של בקשות לוועדות השונות, שיפור תהליך הרישוי, ובמקביל הנגשת כלל המידע לציבור (יהיה פתוח באמצעים הממוחשבים ונגיש לכל מבקש).

    מכון בקרה – one stop shop 

    במסגרת החשיבה על נוחות ונגישות לאזרח, בכדי לחסוך זמן, עלויות וביורוקרטיה, יוקמו מכוני בקרה ברחבי הארץ, בהם יהיה ניתן להפיק את כל האישורים הנדרשים מכלל הגורמים הממשלתיים עבור אישור השיפוץ/הבנייה: מכבי אש, בריאות, המשרד להגנת העורף וכו'. (פיילוט יתקיים בזמן הקרוב, ייכנס לתוקף מלא ב-2016).

    חלוקה מחדש של סמכויות בין הוועדות 

    רפורמת התכנון והבנייה מייחסת חשיבות מיוחדת להעברת חלק מסמכויות הוועדה המחוזית (העמוסה ביותר) לוועדות התכנון המקומיות.

    השינוי יפחית בצורה משמעותית את הריכוזיות הקיימת במערכת התכנון, ישפר את השירות לאזרח ויצמצם את הבירוקרטיה.

    במקום אישור תכנית בפרק זמן של שנתיים עד ארבע שנים, תכנית תאושר בממוצע תוך שנה. 

    במסגרת הרפורמה יעברו חברי הוועדות המקומיות הכשרות וקורסים אשר ישפרו את מקצועיותם ויעניקו להם כלי עבודה טובים יותר. במקביל, מנהל התכנון יפקח על פעילותם באופן שוטף.

    וועדות המקומיות מכירות היטב את השטח ואת הצרכים של העיר/היישוב. העברת האחריות אליהם מעלה את זמינות נציגי ועדת התכנון ומגבירה את מחויבות חברי הוועדה לטובת הציבור והיישוב.

    הסמכויות שמקבלות כל הוועדות המקומיות במסגרת הרפורמה: הוועדות המקומיות יוכלו לתת מענה לצרכי תושבים ותוכניות נקודתיות להן השפעה על המרחב המקומי והאישי. הרחבת דירה בנויה עד לגודל של 140 מ"ר, הוספת שטחי בניה במגרשים (לדוגמא: בבנייה רוויה עד 20% משטח המגרש, בבניה לא רוויה בישוב עירוני עד 7% משטח המגרש או 50 מ"ר),
    , הוספת שטחים למסחר ומלונאות בבנייני מגורים עד 25%, הוספת שטחי בנייה בתת הקרקע לצורכי שירות (חניה, מחסנים וכו'), שינוי במיקום מבני ציבור ושטחי ציבור שנמצאים בבעלות הרשות המקומית, קביעת מבנים לשימור. 

    דיור בר השגה 

    השכרה ארוכת טווח 

    יינתנו תמריצים לבניית דיור להשכרה ארוכת טווח על קרקע פרטית ותמריצים לדיור להשכרה בקרקע מדינה בתנאים הקבועים בחוק. על מנת לוודא שאכן מתאפשרת השכרה ארוכת טווח, ייבנו מנגנוני פיקוח, ניהול ורישום הדירות, מנגנוני פיקוח על עליית דמי השכירות ועוד

    יחידות דיור קטנות 

    במסגרת הרפורמה בכל תכנית חדשה הכוללת למעלה מ-100 יחידות דיור חדשות, יש חובה לבנות לפחות 20% דירות קטנות, שמחירן נמוך יותר.

    שיווק דירות בהישג יד על ידי המדינה 

    הרפורמה קובעת יעדים ברורים למדינת ישראל לשיווק יחידות דיור לשכירות במחיר מופחת וכן יחידות דיור לשכירות ארוכת טווח. בתוך כך, יש דגש לשיווק יחידות דיור בפריפריה הגיאוגרפית של מדינת ישראל. 

    במידה והמדינה לא תעמוד ביעדים לדיור בר השגה שיוצבו מידי שנה, יועבר סכום מסוים המגלם את יחידות הדיור שלא שווקו לקרן להתחדשות עירונית. מטרות הקרן: סיוע לפעולות התורמות להתחדשות מרכזי ערים, לרבות חידוש מבנים בדיור הציבורי, שדרוג המרחב הציבורי, שיפוץ וחידוש מבנים ותשתיות, תוך מתן עדיפות למיזמי פינוי ובינוי וחיזוק מבנים ומיזמים שאין בהם כדאיות כלכלית.

    קלינגר היתרי בנייה, רישוי עסקים וייעוץ מוניציפלי

     
    השירות בפריסה כלל ארצית
    טל': 03-6990132
    פקס: 6990134 - 03

    נייד- בן קלינגר 0523-888813


    www.klinger.co.il

    דרג את התוכן:
      1 תגובות   יום שלישי, 11/3/14, 00:50

      http://cafe.themarker.com/image/2856879/
      תקנות התכנון והבניה (היתר לעבודה מצומצמת), התשס"ג-2003 (להלן:"חוק פרגולה") 

      "מצללה (פרגולה)" - מבנה בלא קירות, שתקרתו משטח הצללה מישורי ואינו משופע או נטוי, הנסמך על עמודים ובלבד שהמרווחים בין החלקים האטומים של משטח ההצללה מחולקים באופן שווה ומהווים 40% לפחות ממנו;

      2. עבודה מצומצמת (תיקון: תשס"ח2, תשס"ט) 

      כל עבודה מהמפורטות להלן היא עבודה מצומצמת שניתן להתירה בהתאם להוראות חוק פרגולה, אלא אם כן היא משנה אלמנטים של שלד הבנין, או פוגעת במערכות הבנין או בבטיחותו:

      (1) התקנת תורן לאנטנת טלוויזיה או רדיו;

      (2) התקנת אנטנת צלחת, מובילים לקווי זינה או קווי זינה למיתקן תקשורת כהגדרתם בתקנות הבניה;

      (3) הצבת קולטי שמש;

      (4) סגירת מרפסת בתריסים למעט גזוזטרה אשר לא באה במניין השטחים לפי תקנות התכנון והבניה (חיושב שטחים ואחוזי בניה בתכניות ובהיתרים), התשנ"ב-1992.

      (5) התקנת מיתקן הסקה בדירה כהגדרתו בתקנות הבניה;

      (6) התקנת מיתקן גז במכל נייח;

      (7) בניית גדר שצדה הגבוה ביותר אינו עולה על 1.50 מטר;

      (8) התקנת פרגולה;

      (9) התקנת סוכך עונתי;

      (10) ביצוע שיפור הנגישות לבנין ובתוכו;

      (11) מבנה לאסחון כלי לאצירת אשפה מסוג מסתור, ובתנאי שייבנה בהתאם להוראות חלק ו' בתוספת השניה לתקנון התכנון והבניה (בקשה להיתר תנאיו ואגורת), התש"ל-1970;

      (12) התקנת מערכת טיהור אוויר או מיזוג אוויר; 

      (13) הקמה או הצבה של מחסן טרומי פריק;

      (14) התקנת מיתקן פוטו-וולטאי על גג מבנה קיים.

      4. דרישות לקבלת היתר

      לא יינתן היתר לעבודה מצומצמת אלא אם כן עשה מבקש ההיתר כל אלה:

      (1) הגיש בקשה לכך לפי חלק א' של הטופס שבתוספת בשלושה עותקים;

      (2) צירף לבקשה, לפי דרישת המהנדס, תשריט בשלושה עותקים בקנה מידה של 1:100 ובו פרטים שדרש המהנדס;

      (3) בבקשה להתקנת מיתקן הסקה בדירה, מערכת טיהור אוויר ומערכת מיזוג אוויר ומיתקן גז במכל נייח - מסר למהנדס פרטים בכתב על רכיבי מיתקן הסקה בדירה לרבות גודל התנור וסוגו, מיקומו, מקום הארובה, סוגו ומיקומו של המכל לדלק נוזלי וסוג הדלק הנוזלי שבמכל, סוגו ומיקומו של מכל הגז הנייח וסוג הגז שבמכל;

      (4) לבקשה להקמת פרגולה, סוכך עונתי מחסן טרומי פריק או לביצוע עבודות לשיפור הנגישות לבנין או בתוכו - צירף פרטים בדבר מיקומם וגודלם, ולפי דרישת המהנדס - גם חישובים סטטיים;

      (5) לבקשה להקמת אנטנת צלחת, מובילים לקווי זינה או קווי זינה למיתקן תקשורת - מסר למהנדס בכתב פרטים על מיקום אנטנת הצלחת ובמקרים שבהם יותקנו מובילים לקווי הזינה או קווי זינה מחוץ לבנין - מיקום המובילים או קווי הזינה;

      (6) לבקשה להתקנת מכל גז נייח, קיבל אישור של מפקח עבודה לעשות כן.

      (7) לבקשה להתקנת מיתקן פוטו-וולטאי - צירף תכנית גג, חזיתות, חישובים סטטיים ואישור בכתב של מהנדס חשמל מוסמך בדבר התנאים להתקנת המיתקן הפוטו-וולטאי; ולפי דרישת המהנדס גם מסמכים לעניין סינוור הנובע הנובע מהמיתקן האמור.

      תקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות), תש"ל-1970 (להלן:"חוק פרגולה") 

      בתוקף סמכותי לפי סעיף 265 לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965, ולאחר התייעצות עם המועצה הארצית לתכנון ולבניה, אני מתקין חוק פרגולה:

      1. הגדרות 

      בחוק פרגולה 

      "מצללה (פרגולה)" - כהגדרתה בתקנות התכנון והבניה (היתר לעבודה מצומצמת), התשכ"ט-1968;

      4.09 בניה מותרת במרווח (תיקון: תשס"ב, תשס"ח)

      ועדה מקומית תהא רשאית להתיר את בנייתם של המפורטים להלן במרווח:

      (1) גדר שגובהה 1.5 מטרים לכל היותר ובאזורים שאינם מיועדים למגורים - 2 מטרים לכל היותר - מפני הקרקע הגבוהים ביותר, הסמוכים לגדר;

      (2) קיר תומך ובלבד שלגבי קיר תומך שבגבול מגרשים שגובלים זה עם זה, לא יעלה צירוף גובהו עם גובה הגדר הבנויה עליו מפני הקרקע הגובלת עמם - על 3 מטרים; ואולם אם בשל הפרש גבהים שבין אותם מגרשים, יש לבנות קיר כאמור בגובה העולה על 3 מטרים - לא יהא הקיר רצוף אלא מדורג בקפיצות אופקיות של 0.6 מטרים;

      (3) פיר, ארובה ותעלות אוורור למרתפים לרבות חצר אנגלית וכן יציאות חירום, ברוחב שלא יעלה על 1.5 מטרים ובגובה שלא יעלה על 1.5 מטרים ובתנאי שפתח הפליטה של הפיר, הארובה ותעלות האוורור כאמור, שאינם צמודים למבנה שמעל פני הקרקע, לא יפנה לעבר מגרש גובל בנוי או שמיועד לבניה בחצר אנגלית המשמשת חלק מדרך מוצא יתקיימו גם דרישות 3.8.16.2;

      (4) חדר שנאים תת קרקעי, לרבות מהלך מדרגות מקורה בגובה המזערי הדרוש וכן תחנות טרנספורמציה זעירות עיליות ששטחם אינו עולה על 10 מטרים רבועים וגובהם אינו עולה על 1.8 מטרים;

      (5) מיתקני אשפה לבנין, מזגנים וחיפוי אקוסטי להם, ארונות חשמל ותקשורת, מכלי גז ומיתקני תשתית שונים שנועדו לשרת את הבנין, ובלבד שגובהם אינו עולה על 1.5 מטרים;

      (6) מיתקני תשתית תת קרקעיים כולל מכלי מים או דלק, גז בצובר, ולרבות מיתקנים עיליים הקשורים בהן, שגובהם אינו עולה על 1.5 מטרים;

      (7) שביל להולכי רגל לרבות שביל מרוצף, חניה סלולה או מרוצפת לרבות דרך גישה לחניה;

      (8) גשר להולכי רגל המוביל לכניסה בחזית צדדית ובלבד שרוחבו הכולל לא יעלה על מחצית המרווח הצדי ויהיה צמוד לקו הבנין או לבנין, ושגובה רום רצפתו לא יעלה על 1.2 מטרים ממפלס המדרכה;

      (9) מדרגות וכבשים בלתי מקורים לירידה למרתפים, למשטחיחניה ולחצרות, למעט כבש ירידה לרכב ובלבד שגובהם אינו עולה על 1.5 מטרים;

      (10) מדרגות, כבשים וגשר להולכי רגל ממפלס המדרכה לכניסה הקובעת לבנין, לרבות בתחום מרווח קדמי ומדרכה ובתנאי שלא יעברו את קו הרחוב;

      (11) יסודות מבנה עד למפלס פני הקרקע הסופיים;

      (12) פרגולה הבולטת מעבר לקו הבנין עד 40% אל תוך המרווח ובלבד שהיא בנויה מחומרים קלים כגון עץ, מתכת או פלסטיק.

      תקנות המהנדסים והאדריכלים (רישוי וייחוד פעולות), תשכ"ז-1967 (להלן:"חוק פרגולה") 

      מבנים המשולבים בתכנון שטחים ציבוריים פתוחים כולל פרגולה

      בתוקף סמכותי לפי סעיפים 11, ו-23 לחוק המהנדסים והאדריכלים, תשי"ח-1958, ולאחר התייעצות עם המועצה, אני מתקין חוק פרגולה:

      1. הגדרה

      בחוק פרגולה "מבנה" - בנין כמשמעותו בחוק התכנון והבניה, תשכ"ה-1965, לרבות עבודות בניה הנדסית כמשמעותן בפקודת הבטיחות בעבודה, 1946.

      3. הפעולות המפורטות להלן יוחדו לאדריכל רשוי הרשום במדור לארכיטקטורה ולענין מבנים המשולבים בתכנון שטחים ציבוריים פתוחים, המפורטים בתוספת השניה, גם לאדריכל נוף רשוי הרשום במדור לאדריכלות נוף:

      (1) בתכנית בינוי ועיצוב ארכיטקטוני:

      (א) תכנון מוקדם ותכנון סופי;

      (ב) הכנת תקנונים ותשריטים לתכניות;

      (ג) הגשת תכניות לרשות מוסמכת;

      (ד) הכוונה עליונה בביצוע התכניות;

      (2) במבנים שהם בניני משרדים, בניני מגורים, בניני ציבור, בניני בידור, בניני מלאכה ומחסנים, למעט בניני מגורים, מלאכה ומחסנים שהם מבנים פשוטים ולמעט שינויים במבנים קיימים ופעולות במבנים יבילים, שפורטו בתוספת השלישית:

      (א) תכנון מוקדם ותכנון סופי, למעט תכנון הקונסטרוקציה של מבנה;

      (ב) תכניות-עבודה ארכיטקטוניות, להוציא תכניות-עבודה של פרטים לביצוע;

      (ג) הגשת תכניות לרשות מסומכת;

      (ד) תיאום התכנון הכולל של מערכות המבנה השונות, לרבות התיאום עם יועצים מקצועיים;

      (ה) פיקוח עליון על הביצוע;

      (ו) קבלת המבנה ואישורו.

      תוספת שניה (תיקון: תשנ"ז)

      1. לענין פרט 3 בתוספת הראשונה, מבנה משולב בתכנון שטחים ציבוריים פתוחים הוא כל אחד מאלה:

      (1) מבנים שהם בניני משרדים, מזנונים, שירותים סניטריים או מיתקנים טכנים, שהשטח של כל אחד מהם אינו עולה על 50 מטרים רבועים;

      (2) מבנים שעיקר ייעודם לאחסנה או חניה, ששטח כל אחד מהם אינו עולה על מאתיים מטרים רבועים;

      (3) פרגולות להצללה;

      (4) קירות תומכים;

      (5) מעבירי מים;

      (6) מעברים להולכי רגל.

      תוספת שלישית (תיקון: תשנ"ז, תשס"ח)

      (פרט 3(2) בתוספת הראשונה)

      1. שינויים במבנה קיים

      (1) הריסה ובניה של מחיצות, למעט שינויים במחיצות שהן ממרכיבי שלד הבניה;

      (2) יצירת פתחים בקירות פנימיים וסגירתם;

      (3) שינויים פנימיים, למעט הרחבת שטח המבנה;

      (4) תקרות עצוביות או בולעות קול שהן מונמכות;

      (5) תכנון מקום דרגנועים ומעליות.

      2. שינויים חיצוניים במבנה קיים שהם פועל יוצא מהשינויים בתוכו כמפורט להלן:

      (1) סגירת מרפסות;

      (2) גגונים;

      (3) סוככים;

      (4) פרגולות;

      (5) יצירת פתחים, הרחבתם וסגירתם.

      3. (1) מבנים יבילים מחומרים פריקים ששטחם אינו עולה על שלושה
      מטרים רבועים;

      (2) ביתנים יבילים מחומרים פריקים לתערוכות וירידים, אף ששטחם עולה על שלושה מטרים רבועים.

      והכל אם הפעולות המפורטות בפרט 3(2) לתוספת הראשונה נעשו בידי אחד מאלה:

      (א) אדריכל הרשום בפנקס המהנדסים והאדריכלים במדור לארכיטקטורה;

      (ב) הנדסאי לאדריכלות כאמור בסעיף קטן (ב) בהגדרה "מבנה פשוט" בתוספת הראשונה;

      (ג) הנדסאי לתכנון ועיצוב פנים שבידו אישור מאת מנהל המכון הממשלתי להכשרה טכנולוגית שבמשרד התעשיה המסחר והתעסוקה כי הוא רשום בפנקס ההנדסאים המתנהל במכון האמור, במדור תכנון ועיצוב פנים.

      תקנות התכנון והבניה (חישוב שטחים ואחוזי בניה בתכניות ובהיתרים), התשנ"ב-1992 (להלן:"חוק פרגולה") 

      (תיקון: תשנ"ב)

      בתוקף סמכותי לפי סעיף 265 לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965 (להלן - החוק), ולאחר התייעצות עם המועצה הארצית לתכנון ולבניה, אני מתקין חוק פרגולה:

      1. הגדרות (תיקון: תשנ"ו, תשנ"ז, תשס"ז, תשס"ח3)2

      בחוק פרגולה -

      "מצללה (פרגולה)" - כהגדרתה בתקנות התכנון והבניה (היתר לעבודה מצומצמת), התשכ"ט-1968;

      4. השטח הכולל המותר לבניה (תיקון: תשנ"ו, תשנ"ז, תשס"ח)2, 4

      (א) לענין חוק פרגולה, השטח הכולל המותר לבניה, בבנין פלוני, הוא הסכום, במטרים רבועים, של השטחים המקורים בכל קומותיו, בין אם שטחים אלה נמצאים מעל פני הקרקע ובין אם הם מתחתיה, הכל בכפוף להוראות האחרות שבחוק פרגולה.

      (ב) מדידת השטח הכולל המותר לבניה, לענין חוק פרגולה - למעט מדידת עליית הגג וקומת המסד - תיעשה על פי חישוב השטח הכלול בהיקפו של חתך אופקי בגובה 1.20 מטרים מעל הרצפה; מדידת שטחים שאינם מקורים תיעשה בגובה רצפתם.

      (ג) שטחו של פתח ברצפה העולה על 0.50 מטרים רבועים, לא יבוא במנין השטח המותר לבניה.

      (ד) שטח עליית גג יחושב לפי ההשלכה האופקית על הרצפה של אותו חלק, בעליית הגג, הגבוה מ-1.80 מטרים.

      (ה) היו בבנין בליטות החורגות מהקיר החיצוני שלו בפחות מ-0.50 מטר ושאין בהן המשך לחלל הפנימי של בנין, הן לא יבואו במנין השטח המותר לבניה; היו בליטות כאמור בולטות יותר מ-0.50 מטר, יבוא שטח הבליטה העודף על 0.50 מטר במנין השטח המותר לבניה כשטח שירות לפי תקנה 9, אולם בליטה חיצונית תת קרקעית לא תבוא במניין השטח המותר לבניה.

      (ו) שטחה של בליטה שהיא גומחה (נישה) או גבלית (ארקר) הבולטת מן הקיר החיצוני של בנין פחות מ-0.50 מטר, לא יבוא במנין השטח המותר לבניה, אם גובהה הפנימי אינו עולה על 1.20 מטרים ובתנאי שסך כל הגובה הפנימי של הבליטות בקומה אינו עולה על 60% מגובה אותה קומה; היתה בליטה כאמור בולטת יותר מ-0.50 מטר יבוא שטח הבליטה העודף על 0.50 במנין השטח המותר לבניה כשטח שירות לפי תקנה 9.

      (ז) עלה עוביו של קיר חיצוני, כולו או מקצתו, על 0.25 מטר, יהיה דין החלק שעוביו עולה על 0.25 מטר, כדין בליטה והוא יחושב כשטח שירות; אולם במקום שלפי כל תכנית או כל דין אחר חייבים לבנות קיר חיצוני בעובי העולה על 0.25 מטר, יבוא במקום 0.25 מטר, העובי המזערי המתחייב לפי התכנית או הדין האחר, לפי הענין.

      (ח) (בוטלה)

      (ט) היה שטח בקומת כניסה לבנין מקורה באופן כלשהו בגובה שאינו עולה על שתי קומות, ולא היה סגור ביותר משני קירות, יבוא שטח זה במנין שטחי השירות לענין חוק פרגולה; היה גובה הקירוי של שטח כאמור שתי קומות או יותר, לא יבוא אותו שטח במנין השטח הבנוי. 

      (י) על אף האמור בתקנת משנה (א) לא יראו שטח פרגולה כשטח מקורה, ובלבד שהפרגולה עומדת בתנאים האלה:

      (1) היא הוקמה בגג או במרפסת גג, בחצר בית מגורים, בחצר בית אבות, בחצר בית ספר או בחצר גן ילדים;

      (2) שטח הפרגולה לא עלה על השטחים המפורטים להלן:

      (א) בגג או במרפסת גג - 1/3 משטח הגג או מרפסת הגג או על פני שטח של 10 מטרים רבועים, הכל לפי הגדול יותר;

      (ב) בחצר בית מגורים - עד 15 מטרים רבועים או עד חמישית משטח החצר, הכל לפי הגדול יותר; ובלבד ששטח הפרגולה לא יעלה על 50 מטרים רבועים;

      (ג) בחצר בית אבות, בית ספר או גן ילדים - 1/5 משטח החצר.

      (3) עלה שטח הפרגולה על השטחים הקבועים בפסקה (2) יבוא השטח העודף במנין השטח העיקרי המותר לבניה.

      (יא) על אף האמור בתקנת משנה (א) לא יראו כשטח מקורה לעניין חוק פרגולה, את השטחים המינימליים שחובה להתקין בהם אמצעי הצללה באתר בריכת שחיה לפי חלק כ"א לתוספת השניה של תקנות בקשה להיתר, ובלבד שמתקיימים באמצעי ההצללה שבשטחים האמורים, כל אלה:

      (1) הוא נסמך על עמודים והוא בלא קירות;

      (2) אם הוא עשוי מחומר קשיח - המרווחים שבין החלקים האטומים שלו

      מחולקים באופן שווה ומהווים 30% לפחות ממנו;

      (3) אם הוא עשוי חומר שאינו קשיח, כגון ברזנט - יכול אמצעי ההצללה להיות אטום.

      דרג את התוכן:

        פרופיל

        benklinger
        1. שלח הודעה
        2. אוף ליין
        3. אוף ליין

        ארכיון

        פיד RSS

        הפעילות שלי