כותרות TheMarker >
    ';

    פיד RSS

    קלינגר רישוי עסקים והתרי בנייה

    הוצאת רישיון עסק,בקשות לשימוש חורג,היתרי בנייה ,זירוז הליכים בירוקרטיים,אדריכלות והנדסת מבנים.

    ארכיון : 4/2014

    0 תגובות   יום שני, 28/4/14, 08:00

    מתי מותר לבצע חלוקה ושנוי בדירה ללא היתר?

     
     

     שינויים בתוך דירה בבית משותף לרבות פיצול דירות סעיף 2 לחוק המקרקעין קובע כי: בעל דירה אינו רשאי לעשות בדירתו שינויים או תיקונם הפוגעים בדירה אחרת או מסכנים או עשויים לסכן את קיומה, או משנים או עשויים לשנות את ערכה, אלא אם קיבל תחילה הסכמת בעל הדירה האחרת.

    כל שינוי או תיקון אחר רשאי בעל דירה לעשות בדירתו על דעת עצמו. על-פי ההגדרה שבסעיף 52 לחוק המקרקעין, "דירה" אינו אלא שם נרדף ליחידה מיחידות של בית משותף, ואף בית-עסק בכלל זה.

    השותפות בין הדיירים היא שותפות בקניין, והזכויות והחובות הנובעות ממנה אינן אלא כזכויות וחובות של בעלים כשהן מותאמות לצרכיי השותפות.

    זכויות הקניין בבית משותף מקצתן נפרדות, ומקצת משותפות.

    לגבי דירתו בבית משותף נוהג השותף כבתוך שלו, ואין דינו שונה מדין בעליו של בית אחר. גם בעליו של בית אחר אינו רשאי, מכוח בעלותו, להזיק לבית שכנו, למשל על-ידי הריסת קיר משותף או פגיעה בו. כיוצא בזה, שותף בבית משותף, החייב לכבד בעלותו הנפרדת של שותפו.  

    אך לכל דייר יש גם חלק ב"רכוש משותף" ומאחר שאין לאיש זכות בעלות בלעדית ברכוש המשותף שינויים בדירה אינם שינויים בתוך הדירה, בשימוש שנעשה בה, אלא הם שינויים בגוף הדירה שבעטיים ניזוקה דירה אחרת או הרכוש המשותף.

     

    מדוע בכלל יש צורך בהיתר בניה המחוקק לא חפץ בפלישת המדינה לגדרי ד` אמותיו של אדם ובהתערבות בנעשה בתוך כותלי ביתו, אלא חפץ שלא תגבר הצפיפות בבית המגורים ולא תפגע נוחות השכנים ואיכות חייהם כתוצאה משימוש יתר במעלית, בחדרי המדרגות, בחניות, וכתוצאה מרעש ולכן נקבע ככלל כי יש חובה לקבל היתר בניה כמעט לכל בניה.

    מתי צריך היתר בניה החוק מחייב לקבל רישיון לביצוע פעולות שונות במקרקעין. נדרש היתר בניה לשם הקמת כל בניין, הוספה לבניין קיים וכל תיקון בו.

    החוק מחייב אישור גם במקרה בו רוצים להרוס מבנה קיים. ומהו "בניין" המצריך היתר בניה המונח "בניין" הוגדר בחוק באופן רחב ביותר: נקבע ש"בניין" הוא כל מבנה, בין שהוא בנוי אבן ובין שהוא בנוי בטון, טיט, ברזל, עץ או כל חומר אחר, וכל חלק של מבנה שכזה וכל דבר המחובר לו חיבור של קבע כולל קיר, סוללת עפר, גדר וכיוצא באלה הגודרים או תוחמים, או מיועדים לגדור, או לתחום, שטח קרקע או חלל.

    בתי המשפט פרשו את המונח "בניין" באופן רחב במהלך השנים. בין היתר נקבע על ידי בתי המשפט כי יש צורך בקבלת היתר בניה גם במקרים הבאים : הצבת ויטרינה בחלל פתח של חנות שנועדה לסגור אותו פתח ואותו חלל, וליצור מעין קיר מזכוכית בחזית הבניין, מהווה "בניין" הדורש היתר בניה, ואין הבדל מבחינת הייעוד והמטרה וטיב הפעולה בין יצירת קיר חיצוני בחזית הבניין, כשהוא עשוי זכוכית, ובין סגירת פתח החנות על ידי בניית קיר מחומר אחר, כגון אבנים או בלוקים. גם זו וגם זו עבודות בניה הן.

    מה לגבי עבודות בניה בתוך דירה החוק אינו דורש, קבלת היתר בניה לשם ביצוע "שינוי פנימי בדירה". "שינוי פנימי" מוגדר בחוק כשינוי שאינו נוגע לצד החיצוני של הבניין, אינו פוגע בחזיתו או במראהו או בשלד של הבניין או ברכוש משותף או בצנרת או ציוד אחר המשרתים גם דירות אחרות, אינו פוגע בזולת ואינו משנה את שטחה של הדירה או את מספרן של יחידות הדיור.

    בתי המשפט הבחינו במשך השנים בין המונח "שינוי פנימי" בדירה, שם דובר על חלוקה פנימית של הדירה לאגפים, לגביה נקבע שלא קיים צורך בקבלת היתר בניה, לבין בניה בתוך דירה המהווה פיצול דירה ליחידות דיור נפרדות אשר דורשת היתר בניה.

    פיצול שכזה, נעשה בד"כ במטרה להפוך דירה אחת גדולה לשתי דירות קטנות, כך שניתן יהיה להשכיר אותן בנפרד ולקבל דמי שכירות גבוהים יותר.

    איך קובעים האם בניה בתוך דירה היא "שינוי פנימי" או "חלוקה ליחידות חדשות" הדורשת היתר לצורך פירוש המונח "שינוי פנימי" שבחוק, גיבשו בתי המשפט מבחנים שונים לבחינת המצב הנתון בתוך דירה בה נעשו עבודות בניה, כך שניתן יהיה לקבוע האם בחלוקה לאגפים (שינוי פנימי) עסקינן, או שמא מדובר בחלוקה ליחידות דיור נפרדות. ככלל, בתי המשפט קבעו כי די בקיומם של מקלחת וכיור על מנת שניתן יהיה להגדיר את היחידה כיחידה נפרדת למגורים, שכן די שתהיינה בכל אחת מהיחידות "הפונקציות הבסיסיות הנדרשות מדירה" אף אם אלה מינימליסטיות בשטחן. בתי במשפט גיבשו את המבחן הפונקציונאלי, כמבחן עיקרי להכרעה בשאלת מהותן של היחידות החדשות שנוצרו לאחר ביצוע עבודות הבניה. באחרונה, נוקטים בתי המשפט במבחן נוסף הוא המבחן הייעודי, לפיו נבחן גם יעוד הבניה בתוך הדירה, היינו נבחנת המטרה בשלה בוצעה הבניה בתוך הדירה. בית המשפט יבחן, האם לאחר החלוקה נוצרו יחידות שלכל אחת מהן כניסה נפרדת ופרטית, האם נוצרו נקודות נפרדות לצינורות מים וביוב, האם קיימים מוני חשמל ומים נפרדים לכל יחידה, והאם קיימים מקלחת, שירותים ופינת מטבחון בכל יחידה.

    בית המשפט יבחן עוד מה מטרת החלוקה- האם היחידות החדשות לאחר החלוקה משמשות למטרת השכרה למשל, או האם הם משמשות למגורי משפחה אחת בלבד. מבקש ההיתר יגיש לוועדה המקומית בקשה להיתר בצירוף מפרט שיהיו חתומים על ידי המבקש, עורך הבקשה, מתכנן שלד הבניין, האחראי לביצוע השלד, בעל הזכות בנכס, האחראי לביקורת. לבקשה יצורפו בנוסף, מפות, תשריט  ותכניות בניה וישולמו האגרות הנדרשות.

    מי צריך לחתום על בקשה להיתר בניה בבית משותף בקשה כזו צריכה להיות חתומה על ידי כל בעלי הדירות בבית המשותף. ומה אם אחד או יותר מבעלי הדירות מתנגדים במקרה כזה לא יינתן היתר, אלא אם יוכח שכל בעלי הדירות שלא חתמו על הבקשה קיבלו את העתק הבקשה. בעלי הדירות המתנגדים למתן ההיתר רשאים להגיש התנגדות לבקשת ההיתר ועמדתם תישמע בפני הועדה המקומית בטרם תינתן החלטתה בבקשה למתן היתר. למי מגישים את הבקשה להיתר הבקשה להיתר מוגשת לרשות הרישוי המקומית שמענה ברשות המקומית. רשות הרישוי המקומית לא תיתן את ההיתר, אלא אם כן העבודה או השימוש שבעדה מבוקש ההיתר מתאימים לתכניות הנוגעות למקום המקרקעין לגביו מבוקש ההיתר ולתקנות אחרות לפי חוק התכנון והבניה. מה הסנקציות המוטלות בגין בניה ללא היתר ככלל, על פי החוק המבצע עבודה או משתמש במקרקעין בלא היתר כשביצוע העבודה או השימוש טעונים היתר, דינו - קנס או מאסר שנתיים, ובעבירה נמשכת - קנס נוסף מאסר נוסף שבעה ימים לכל יום שבו נמשכת העבירה לאחר שקיבל הנאשם הודעה בכתב מהוועדה המקומית על אותה עבירה או לאחר הרשעתו. בנוסף, רשאי בית המשפט לצוות שהבניין או אותו חלק ממנו שנבנו ללא היתר או בסטייה מהיתר או מתכנית ייהרס, יפורק או יסולק על ידי הנאשם או על ידי הועדה המקומית תוך חיוב הנאשם בהוצאות הביצוע. בית המשפט רשאי עוד, לתת צו לשינוי מבנה, צו סגירה, צו איסור שימוש וצו להתאמת הבניה או השימוש להיתר או לתכנית.

    קלינגר היתרי בנייה, רישוי עסקים וייעוץ מוניציפאלי
    השירות בפריסה כלל ארצית
    טל': 03-6990132
    פקס: 6990134 - 03

    נייד- בן קלינגר 0523-888813

    www.klinger.co.il

     
    דרג את התוכן:
      0 תגובות   יום שני, 28/4/14, 07:45

      שופט שלום מתגורר בדירה מפוצלת בת"א

      גיא הימן, שופט לעניינים מקומיים שדן בעבירות על חוקי התכנון והבנייה, גר בשנים האחרונות בדירה שכורה במזא"ה. בעלת הדירה מודה: לא קיבלתי היתר לעשות את הפיצול. במכתבי תלונה אנונימיים שנשלחו לשרת המשפטים וליועץ המשפטי לממשלה מועלית דרישה להדיחו מתפקידו. הנהלת בתי המשפט: השופט, ביוזמתו, פנה לבעלי הנכס ומשהתברר כי חלוקתו לשתי יחידות דיור אינה לפי היתר דרש מן הבעלים להסדיר את המצב, ושכר את הנכס בשלמותו כיחידה אחת

      איתי אילנאי ''

      פורסם: 27.04.14, 07:54

       

         

      דרך מפוצלת: שופט בית משפט השלום לעניינים מקומיים בתל אביב, שדן מדי יום בין השאר בעבירות על חוקי התכנון והבנייה, מתגורר בעצמו בדירה שכורה מפוצלת. כך עולה מתחקיר mynet ו"ידיעות תל אביב־יפו".

       

       

      בשלוש השנים האחרונות משמש גיא הימן כשופט בית משפט השלום בתל אביב. בתקופה זו הכריע המשפטן המוערך, שסיים את לימודיו האקדמיים בהצטיינות והיה לבן טיפוחיו של השופט העליון אדמונד לוי ז"ל, בעשרות תיקים שהובאו לפניו. מרבית עבודתו בתקופה זו נעשתה במסגרת בית המשפט לעניינים מקומיים, שעיקר עיסוקו נוגע לחוקי התכנון והבנייה.

       

      בעלת הדירה: "הדירה מפוצלת כי היה לי עניין לפצל אותה" (צילום: ריאן)
      בעלת הדירה: "הדירה מפוצלת כי היה לי עניין לפצל אותה" (צילום: ריאן)

       

      האם ראוי ששופט יתגורר בדירה מפוצלת שלא כחוק? משפטן ותיק אמר השבוע שהנושא בעייתי. "שופט צריך להיות נקי במיוחד, זהיר במיוחד ושלא ידבק בו רבב. כאשר מדובר בשופט שדן בין השאר בתיקים שעניינם מקומיים ומתגורר בדירה מפוצלת, זה בהחלט מעורר תהייה", אמר. "קשה שלא לתהות מה יחשבו נאשמים או תובעים שיתייצבו מולו בסוגיה דומה. העובדה ששופט בישראל יודע שהוא מתגורר בדירה מפוצלת, יש בה טעם לפגם".

       

      הביקורת חשפה

      זה כחמש שנים מתגורר הימן בשכירות בדירת קרקע ברחוב מזא"ה. מדובר בדירה בעלת ארבעה חדרי שינה ששטחה 62 מ"ר, הכוללת מטבח אחד וחדר שירותים אחד. אלא שביקורת של עיריית תל אביב, שנערכה לאחרונה, העלתה כי מדובר בדירה מפוצלת.

       

      בביקורת התגלה כי מאחורי דלת הכניסה הראשית לדירה נמצאת מבואה ובה שתי דלתות נוספות, שאותן ניתן לנעול במפתח נפרד. כל דלת כזו מובילה לחלל מגורים נפרד ועצמאי, הכולל מטבח וחדר שירותים. מתברר כי בעלת הדירה היא שפיצלה את הדירה ביוזמתה, ואף התקינה בה מטבחון נוסף וחדר שירותים נוסף, ללא היתר.

       

      במהלך כל תקופת מגוריו של הימן בדירה היא הייתה מחולקת לשניים. במשך כשנתיים הוא אף התגורר בה לצד שותפה. לטענתו, רק לאחר שמונה לשופט טרח לפנות לבעלי הדירה ולברר אם היא מחולקת כחוק. משגילה כי פיצול הדירה נעשה ללא היתר, החל לשכור אותה בשלמותה ומאז הוא מתגורר בה בגפו.

       

      בעלת הדירה, המשכירה אותה להימן, מגדירה אותו כ"דייר נפלא". "הדירה הזו מושכרת במשך למעלה מ־20 שנה למשפחתו של גיא", אמרה השבוע. "התחלתי את הרומן בהשכרת הדירה עם אחותו. היא גרה בדירה הרבה מאוד שנים וכשהיא עברה למגורים אחרים המשכנו חוזה מול המשפחה. כרגע גר בה גיא".

       

      לדברי בעלת הדירה, "הדירה מפוצלת כי היה לי עניין לפצל אותה. פיצלתי אותה מתוך צרכים אישיים שלי".

      פיצול הדירה נעשה בהיתר?

      "אני לא קיבלתי היתר לעשות את זה. פשוט עשיתי דלת נוספת, כמו שעושים יחידת הורים".

      וגם מטבח.

      "זה לא מטבח. עשיתי בתוך הסלון פינה שאפשר... לא היה לזה שימוש אחר כך".

       

      הפיצול התרחש בשנים שבהן הימן שכר את הדירה?

      "לא זוכרת אם בקטע של אחותו או שלו. הדירה הזו מושכרת כל השנים לאותה משפחה, משפחת הימן".

       

      בעלת הדירה מוסיפה כי כעת הדירה מושכרת במלואה לשופט: "אני משכירה לו את כל הדירה. חלק אחד עומד ריק לגמרי. מבחינתי הוא יכול לשים שם את האופניים... פעם שאלתי אותו למה החצי השני של הדירה עומד ריק, והוא אמר 'אין לי בו צורך'".

       

      הימן (42) נולד בשכונת בית הכרם בירושלים ולמד בתיכון שליד האוניברסיטה. הוא שירת באגף המודיעין בצה"ל, השתחרר בדרגת סרן וב־2001 סיים בהצטיינות את לימודיו לתואר ראשון במשפטים באוניברסיטת תל אביב. מאוחר יותר השלים בהצטיינות תואר שני באוניברסיטה העברית.

       

      ב־2004 החל לשמש כעוזר משפטי לשופט בית המשפט העליון אדמונד לוי, שככל הנראה התרשם עמוקות מהמשפטן הצעיר. בנובמבר 2010 הציע לוי, שכיהן אז כחבר בוועדה לבחירת שופטים, למנות את הימן לשופט בית משפט השלום.

      חבר הוועדה עו"ד פיני מרינסקי ביקר את ניסיונו של לוי למנות את עוזרו לשעבר לשופט, וטען כי הדבר נגוע בניגוד עניינים פסול. בעקבות כך נפלה מועמדותו של הימן. חודשים ספורים אחר כך אושרה בחירתו לשופט בית משפט השלום בתל אביב, גם הפעם בתמיכתו הנלהבת של לוי.

       

      בפסיקותיו הקפיד הימן להיצמד ללשון החוק. כך עשה כשהרשיע אזרחים בעבירות בנייה וגם כאשר הגן עליהם מפני פעילותן האגרסיבית של רשויות האכיפה. אחת הפסיקות המפורסמות שלו נגעה למועדון הבלוק, שהמשטרה דרשה לסגור אותו לאלתר לאחר שעלה חשד לפעילות של סוחרי סמים בו. הימן הגן בפסק הדין על זכויות העיסוק של בעלי המועדון, הפליג בשבחם של חיי הלילה בתל אביב ודחה את בקשת המשטרה.

       

      מעניינת במיוחד פסיקה שלו הנוגעת לדירה מפוצלת, במסגרת תביעה שהגישה עיריית תל אביב נגד בעל נכס בשדרות בן גוריון. העירייה טענה כי התושב

      חילק את הדירה לשתי יחידות דיור בניגוד לחוק, בעוד שהנאשם טען כי מדובר בדירת שותפים. הימן אמנם זיכה את בעל הדירה תוך שהוא מותח ביקורת על שיטות הפיקוח של העירייה, ואולם בפסיקתו הדגיש את החשיבות שבאכיפת חוקי הבנייה נגד דירות מפוצלות:

      "העמדה לדין בגין פיצולן של דירות מגורים אין מקורה אך בהוראותיו היבשות של חוק התכנון והבנייה... ביסודן של פעולות האכיפה מצויים טעמים של מהות. מניעתם של מגורים בתנאי חיים שאינם הולמים היא אחד מאלה. חשש מהכבדה על תשתיות של חשמל, מים, ביוב וכיוצא בכך הוא רציונל חשוב נוסף. עניינים שבבטיחות המגורים עשויים לספק רציונל שלישי".

       

      מכתבים אנונימיים

      ל"ידיעות תל אביב־יפו" נודע כי לאחרונה נשלחו מכתבים אנונימיים לגורמים במערכת המשפט, ובהם שרת המשפטים ציפי לבני, נשיא בית המשפט העליון אשר גרוניס, מנהל בתי המשפט מיכאל שפיצר והיועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין, בדרישה כי הימן יודח מתפקידו בשל העובדה כי הוא מתגורר בדירה מפוצלת. ככל הידוע, עד כה לא ננקטו צעדים כלשהם נגד השופט הימן.

       

      בתלונה האנונימית נכתב כי התגוררותו בדירה מפוצלת היא "אותה עבירה ממש שעליה שפט הימן אחרים בתפקידו כשופט, הטיל קנסות גבוהים וחייב בצו להחזיר את הנכס להיתר". המתלוננים האנונימיים מצביעים גם על הבעייתיות שמולה ניצבת העירייה, שמצד אחד אמורה לאכוף את חוקי הבנייה בדירה שבה מתגורר הימן ומצד שני מוצאת עצמה ניצבת מולו בבית המשפט.

       

      בהנהלת בתי המשפט אישרו את קבלת התלונה ומסרו כי התבקשה תגובתו של השופט לדברים. גם במשרד המשפטים מסרו כי הפנייה תטופל.

       

      מהנהלת בתי המשפט נמסר בשם השופט: "השופט הימן שוכר דירה למגוריו בעיר תל אביב־יפו. זה שנים ארוכות, וזמן רב קודם שהושכר לו, עמד הנכס במצבו. כל שינוי לא בוצע בו בידי השופט או לבקשתו. בעקבות שיבוצו לבית המשפט לעניינים מקומיים דיווח השופט על היותו של הנכס מושכר לשניים, והקפיד לוודא כי אין כל מגבלה על ישיבתו בדין באותה ערכאה.

      "עוד פנה השופט, ביוזמתו, לבעלי הנכס ומשהתברר כי חלוקתו לשתי יחידות דיור אינה לפי היתר דרש מן הבעלים להסדיר את המצב, ושכר את הנכס בשלמותו כיחידה אחת".

      מהעירייה נמסר: "העניין נמצא בבדיקה".

       

      "כל שינוי לא בוצע בנכס בידי השופט או לבקשתו. בעקבות שיבוצו לבית המשפט לעניינים מקומיים דיווח השופט על היותו של הנכס מושכר לשניים, והקפיד לוודא כי אין כל מגבלה על ישיבתו בדין באותה ערכאה"  

       

       

      קלינגר היתרי בנייה, רישוי עסקים וייעוץ מוניציפאלי
      השירות בפריסה כלל ארצית
      טל': 03-6990132
      פקס: 6990134 - 03

      נייד- בן קלינגר 0523-888813

      www.klinger.co.il

      דרג את התוכן:
        0 תגובות   יום חמישי, 24/4/14, 07:06

        מתגוררים בבניין מוזנח? העירייה תשפץ ותשלח לכם חשבון

        המחוזי דחה את ערעורם של בעלי נכס ברחוב ביאליק 13 בת"א וקבע כי חובה עליהם לשפץ את חזית הבניין המוזנח, אחרת לעירייה תהיה זכות לשפץ את הבניין בעצמה תוך גביית עלויות השיפוץ מהבעלים

        גלובס
        ''
          הבניין ברחוב ביאליק / צילום: תמר מצפי

        מתגוררים בבניין מוזנח המוגדר לשימור? אם לא תשפצו את הבניין על פי דרישת העירייה, היא תבצע את השיפוץ בעצמה ותחייב אתכם בתשלום. בית המשפט המחוזי בתל אביב דחה את ערעורם של בעלי נכס ברחוב ביאליק 13 בתל אביב וקבע כי חובה עליהם לשפץ את חזית הבניין המוזנח. עוד נקבע כי אם לא יבצעו את השיפוץ, לעירייה תהיה זכות לשפץ את הבניין בעצמה תוך גביית עלויות השיפוץ מהבעלים.

        מדובר בבניין ישן, המוגדר מיועד לשימור ושייך לעיזבון רפאל אלישאשווילי. במאי 2011 פנתה העירייה לבית המשפט בבקשה כי יחייב את בעלי הנכס לשפץ אותו בהתאם לחוק עזר עירוני - "שמירת סדר וניקיון". העירייה טענה כי המבנה לא תוחזק במשך שנים, וכפועל יוצא מכך נמצא במצב תחזוקתי ירוד מאוד, עד כי הוא מהווה "פצע בלב העיר" וגורם לפגיעה אנושה בחזות העיר. בשנת 2005 הוכרז המבנה מסוכן בשל מצבו, וכנגד בעליו הוגש כתב אישום. הבעלים הורשע אך פעל לשיפוץ המבנה, והבניין הוצא מרשימת המבנים המסוכנים בשנת 2009. לטענת העירייה, גם לאחר הסרתו מהרשימה, עדיין מדובר בבניין בעל חזית מוזנחת ורעועה הדורשת שיפוץ מאסיבי.

        בעלי הנכס טענו כי הבניין שופץ ב-2009 והוצא מרשימת המבנים המסוכנים, וכי הוא במצב סביר ומאוכלס ברובו. עוד טענו כי העירייה פועלת בחוסר תום לב כאשר היא דורשת מהם לשפץ את הבניין מתוקף חוק עזר עירוני, כאשר חל עליו למעשה "חוק השימור", הכרוך בעלויות שיפוץ גבוהות מאשר שיפוץ בניין שאינו מוגדר לשימור.

        שופטת בימ"ש השלום אירית מני גור ביקרה בנכס והחליטה באפריל 2013 לדחות את טענות בעלי הנכס, וקיבלה את טענות עיריית ת"א. בפסק הדין ציינה מני גור כי פקודת העיריות קובעת כי אם אדם נדרש לבצע עבודות שיפוץ על פי חוק העזר, ולא ביצע אותן, רשאית העירייה לבצע את העבודה בעצמה ולגבות את ההוצאה מאותו אדם.

        בעלי הבניין הגישו ערעור על ההחלטה לבית המשפט המחוזי בתל אביב, וטענו בין היתר כי חוק העזר מכוחו יצאה דרישת העירייה לשיפוץ חזית הבניין בוטל, ועל כן יש לבטל את פסק הדין. עוד הם טענו כי לא ניתן לפעול מכוח חוק העזר בדרישה לשיפוץ, מאחר שמדובר במבנה לשימור שלגביו חלות הוראות אחרות של חוק התכנון ובנייה.

        השופטים ישעיהו שנלר, ד"ר קובי ורדי וחגי ברנר, דחו את טענות המערערים וציינו כי העירייה פעלה לפי הוראות החוק טרם ביטולו של אותו פרק בחוק העזר. המערערים חויבו בהוצאות משפט בסך 30 אלף שקל.

        לדברי עו"ד דקלה טואשי, ממשרד שרקון בן עמי אשר ושות', שייצגה את עיריית תל אביב, "זו הפעם ראשונה שבית משפט מחוזי בוחן את נושא חיוב ביצוע שיפוץ חזיתות על ידי העירייה בכלל ואת שיפוץ מבנים לשימור בפרט, ומאשר בכך את חוקיות דרישת העירייה".

        ''

        דרג את התוכן:
          1 תגובות   יום רביעי, 9/4/14, 20:33

          בתוך שנה: הוכפלו 
הבקשות להיתרי בנייה לפרויקטים של תמ"א 38

          לפי משרד הפנים, ב–2012 הוגשו 556 בקשות לחיזוק מבנים מפני רעידות אדמה, ואילו ב–2013 – 1,059 ■ יותר משליש מהבקשות היו במסלול להריסת המבנים ■ הפריפריה נותרת מאחור ביישום התוכנית - עקב חוסר היתכנות כלכלית

          תמ"א 38,  והתכנית לחיזוק מבנים מפני רעידות אדמה, צברה תאוצה גדולה במהלך 2013: דו"ח סיכום שנתי שהוציא מינהל תכנון במשרד הפנים מעלה כי בתוך שנה הוכפל מספר הבקשות שהוצאו להיתרי בנייה לתמ"א 38, והוכפל גם מספר היתרי הבנייה שהוציאו הרשויות המקומיות לפרויקטים כאלה. חיפה נהפכה למובילה בתמ"א 38, עם סך של 171 היתרי בנייה שהוצאו בשנה שעברה, בעוד שבתל אביב הונפקו 130 היתרי בנייה וברמת גן 86.

          תמ"א 38 קיבלה תוקף במאי 2005, ומטרתה המוצהרת היא לקבוע הסדרים תכנוניים לחיזוק מבנים שהוקמו לפני 1981 מפני רעידות אדמה. לאורך השנים התוכנית עברה שינויים ושדרוגים, כדי לאפשר ליזמים ולבעלי דירות מסלולים שונים לחיזוק המבנים, ובכך להגדיל את ההיתכנות הכלכלית של התוכנית באזורים נרחבים יותר.

          ואולם, מימוש התוכנית קירטע לא מעט, והיא סופגת עד היום ביקורות קשות. עיקר הביקורת הוא כי דווקא ביישובי הפריפריה, שחלקם מועדים לרעידות אדמה, בעקבות סמיכות לקווי שבר גיאולוגי - אין היתכנות כלכלית לתוכנית.

          שיפוץ בניין תחת תמ
          שיפוץ בניין תחת תמ"א 38
          צילום: עופר וקנין

          על פי הדו"ח, הוגשו 2,460 בקשות להיתרי בנייה לפי התמ"א, שמהן אושרו כ–1,650. 43% מכלל הבקשות - 1,060 - הוגשו בשנה שעברה; וכ–47% מכלל האישורים - 770 - בוצעו בשנה שעברה.

          ה"להיט" בקרב תמ"א 38 הוא מסלול 2 של התוכנית, שכולל את הריסת המבנה והקמת מבנה חדש תחתיו, לפי זכויות הבנייה שמקנה התוכנית. מסלול זה, שמזכיר את שיטת הפינוי־בינוי, יצא לאור ב–2010, וב–2013 36% מהבקשות להיתרים לפי תמ"א 38 וכרבע מהבקשות שאושרו - היו במסלול זה.

          ואולם, ההתקדמות נרשמה בעיקר באזורי הביקוש, בעוד שבירושלים, בנגב ובגליל, יישום התמ"א נותר ברמה נמוכה מאוד. במחוז הצפון של משרד הפנים הוגשו רק 17 בקשות להיתרים ב–2013, בדרום 32 ובירושלים 30. מתוך הבקשות נתקבלו שישה היתרים בצפון, חמישה בדרום ותשעה בירושלים - פחות מ–3% מסך ההיתרים שניתנו בשנה שעברה. על כך מעירים במינהל תכנון, כי רק סיוע ממשלתי יוכל לעודד את קידומה של תמ"א 38 בפריפריה.

          שאלה נוספת היתה לגבי הביורוקרטיה של הליכי האישור לפרויקטים, וגם כאן התקבלה תמונה מעודדת, שעה שנמצא שמשך הטיפול בבקשות להיתר ירד מממוצע של 12 חודשים ב–2012 ל–7 חודשים ב–2013. פתח תקוה היא המהירה ביותר, ובממוצע בקשות טופלו בתוך חודש וחצי בלבד. בבני ברק, בחדרה ובנס ציונה זמן טיפול ממוצע היה חודשיים; ובהרצליה שלושה חודשים וחציף, ואולם, יש לציין כי מרבית הערים המהירות לא נדרשו לטפל בתיקים רבים.

          ''

          בעוד שעיריית תל אביב לא דיווחה למינהל התכנון על זמן הטיפול הממוצע בתוכניות, בחיפה, שהעניקה הכי הרבה היתרי בנייה, הזמן הממוצע היה שנה. ברחובות הזמן הממוצע היה 14 חודשים וברמת גן - 15 חודשים.

          מעיריית חיפה נמסר כי העירייה עיצבה קריטריונים שנועדו להבטיח שתוספות הבנייה במסגרת תמ"א 38 לא יגרמו להעמסת יתר על התשתיות בשכונה. כמו כן המדיניות נועדה להבטיח כי לא תהיה פגיעה במרקם הבנייה הקיים ובאיכות חיי התושבים במבנים הסמוכים ולא תגרום להסתרת נוף, וכי מספר העצים הבוגרים במגרש לא יפחת מהמספר הקיים.

          "בקשות רבות על פי תמ"א 38 נתקלות בהתנגדויות שכנים, שרבים מהם פונים לוועדת הערר המחוזית, דבר המעכב לצערנו את הליכי אישור הבקשות שהעירייה מבקשת לקדם", נמסר מהעירייה.

          ''
           

          קלינגר היתרי בנייה, רישוי עסקים וייעוץ מוניציפאלי
          השירות בפריסה כלל ארצית
          טל': 03-6990132
          פקס: 6990134 - 03

          נייד- בן קלינגר 0523-888813

          www.klinger.co.il

          דרג את התוכן:
            0 תגובות   יום חמישי, 3/4/14, 15:16

            מהו 'מאכער'? בן קלינגר, המתמחה בזירוז היתרי בנייה, טוען שלא מדובר במילה גסה

            גיא זהר מנסה להבין למה קבלנים זקוקים ל'מאכערים' ומשוחח עם נשיא לשכת המבקרים הפנימיים עו"ד מוטי שנבל ועם בן מ-'קלינגר היתרי בנייה, רישוי עסקים וייעוץ מוניציפלי'

            01/04/2014   /  176 ''

            ''
            :קישור ישיר לקטע מדיה:העתק קוד לבלוג/אתר

            דרג את התוכן:
              0 תגובות   יום חמישי, 3/4/14, 15:06
              העירייה גם מחזירה

              פסיקה תקדימית: החזר ארנונה בסכום עתק לבעל נכס לא שמיש בפ"ת

              ביהמ"ש קבע החלטה תקדימית לפיה אם לאדם יש נכס בבחינת פיל לבן שאינו ראוי לשימוש הוא יזכה מפטור מארנונה - צפו בפרטים
              כסף
              בחר אפליקציה והישאר מעודכן ברשתות חברתיות
              פטור משמעותי מארנונה עבור בעלי נכסי נדל"ן שאינם ניתנים לשימוש - לאחרונה החליט בית המשפט המחוזי מרכז-לוד, החלטה תקדימית לפיה אם לאדם יש נכס בבחינת פיל לבן - נכס שעומד ריק שאינו ראוי לשימוש, שמהווה לאותו משקיע רק נזק כי הוא לא מצליח להשכיר אותו - אזי בית המשפט קבע באופן תקדימי שגם אם בעבר הוא היה בשימוש וגם אם המשקיע נמנע מיוזמתו לשפץ את הנכס ולהשמיש אותו, אותו אדם לא ישלם ארנונה.


              בית המשפט אף שינה את הקריטריונים של "נכס שאינו ראוי לשימוש" וקבע שדי העדר תשתיות חיוניות כגון חיבור לחשמל וחלונות שבורים כדי להגדיר נכס כזה כלא ראוי לשימוש ובכך לפטור אותו כליל מחיוב.

              צפו בפסק הדין המלא בנושא 

              תקדים זה נוצר כתוצאה ממקרה שהובא לפתחו של בית משפט מחוזי מרכז. 
              משרד אהוד המאירי ושות' שמאים ויועצים טיפל במשקיע פרטי, שהחזיק בחלק מבניין שמשמש לתעשיית ומסחר בפתח תקווה, כמובן לצרכי השקעה, ראה כי בכל חודש הוא מחוייב במיסי ארנונה לעיריית פתח תקווה, זאת למרות שחלקו של הנכס, המשמש למסחר, אינו פעיל ומושכר. ולמרות שלא קיבל בעדו תמורה מדמי שכירות, חוייב במלוא המיסים, סך של כ- 6,600 שקל לחודש. 

              מיכאל סג"ל, מנהל חטיבת מיסוי עירוני באהוד המאירי
              אותו משקיע פנה באמצעות משרד אהוד המאירי לעיריה ודרש להפחית את הסכום. לאחר שהעירייה השיבה בשלילה, הוגש ערר לוועדת ערר. ועדת הערר סיירה בנכס והחליטה שלא לקבל את בקשתו. לאור החלטתה השלילית של וועדת הערר הוגש על החלטה זו ערעור מנהלי באמצעות עורכי הדין אורן סרוסי ומרים זקבך. בית המשפט קיבל את הערעור וקבע בית המשפט כי אותו משקיע צדק בבקשתו, והתקבל פטור מלא מדמי ארנונה חודשיים בסך של 80,000 שקל בשנה. וכן נקבעה הפחתה רטרואקטיבית החל משנת 2012 בסך כולל של כ 240,000, בניגוד לפסקי דין קודמים בנושא, שדווקא החמירו עם נישומים.

              לדברי חברי  מיכאל סג"ל, מנהל חטיבת המיסוי במשרד אהוד המאירי ושות' מקרה זה עשוי לסייע למשקיעים העומדים במצב בו יש בידם נכס אותו הם לא מצליחים להשכיר ועשוי לחסוך להם מאות אלפי שקלים בשנה.

              קלינגר מברכת על הצלחתה  את המאירי ומודה על שתוף הפעולה.

              דרג את התוכן:
                2 תגובות   יום שלישי, 1/4/14, 21:20

                מהו 'מאכער'? בן קלינגר, המתמחה בזירוז היתרי בנייה, טוען שלא מדובר במילה גסה

                גיא זהר מנסה להבין למה קבלנים זקוקים ל'מאכערים' ומשוחח עם נשיא לשכת המבקרים הפנימיים עו"ד מוטי שנבל ועם בן מ-'קלינגר היתרי בנייה, רישוי עסקים וייעוץ מוניציפלי'

                01/04/2014   /  94

                 

                http://103fm.thepost.co.il/programs/Media.aspx?ZrqvnVq=GDDJJG&c41t4nzVQ=EIK''

                ''
                דרג את התוכן:

                  פרופיל

                  benklinger
                  1. שלח הודעה
                  2. אוף ליין
                  3. אוף ליין

                  ארכיון

                  פיד RSS

                  הפעילות שלי