כותרות TheMarker >
    ';

    פיד RSS

    קלינגר רישוי עסקים והתרי בנייה

    הוצאת רישיון עסק,בקשות לשימוש חורג,היתרי בנייה ,זירוז הליכים בירוקרטיים,אדריכלות והנדסת מבנים.

    ארכיון : 1/2015

    1 תגובות   יום חמישי, 29/1/15, 23:19
    קלינגר היתרי בנייה, רישוי עסקים וייעוץ מוניציפאלי
     
    השירות בפריסה כלל ארצית
    טל': 03-6990132

    פקס: 6990134 - 03
    נייד- בן קלינגר 0523-888813
    www.klinger.co.il
    דרג את התוכן:
      1 תגובות   יום שלישי, 27/1/15, 13:43

      קלינגר מטפלת בבקשות להפחתת והחזרי ארנונה .03-6990132 

       

      עו"ד רועי נחום: "בהתאם לסעד שקבע ביהמ"ש תידרש העירייה להשיב את דמי הארנונה שהתקבלו בגין גלריות בתקופה שבין יוני 2010 לדצמבר 2012. עפ"י אומדן כספי שהופיע בתביעה, מדובר בכ-5 מיליון שקל"

      26/01/2015,  
       

      מחלקת ארנונה בעירייה / צילום: איל יצהר

      מחלקת ארנונה בעירייה / צילום: איל יצהר

      עיריית הרצליה גבתה ארנונה מבעלי עסקים בעיר בגין שטחי גלריה בניגוד לחוק - כך קבעה השופטת יהודית שיצר מבית המשפט המחוזי בתל-אביב בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים.

      במסגרת פסק דין שהתקבל ביום חמישי האחרון (22 בינואר 2015) קבעה השופטת כי "צו הארנונה של עיריית הרצליה כניסוחו אינו מאפשר גביית ארנונה בגין גלריות".

      נציין כי מדובר בפסק דין שניתן בעקבות תביעה ייצוגית שהוגשה בנושא זה ואושרה על-ידי בית המשפט בדצמבר 2012.

      את התביעה הייצוגית הגיש בעל חנות למוצרי אלומיניום בהרצליה שקיבל חיוב ארנונה בגין "גלריה" שנמצאת בחנות שבבעלותו. מדובר בחלל בגובה 1.55 מטר בה מאפסן התובע מוצרי אלומיניום. על אף שהגלריה אינה משמשת את העסק כשטח עיקרי, שהרי אדם ממוצע אפילו לא יכול לעמוד בשטח הגלריה, בחרה עיריית הרצליה לחייב שטח זה בארנונה כשטח עיקרי לכל דבר ועניין.

      לאחר שגילה בעל הנכס כי הוא אינו היחידי שמשלם ארנונה על הגלריה, הוא פנה למשרד עורכי הדין זמיר, נחום ושות' המתמחה בדיני ארנונה והגיש בקשה לתביעה ייצוגית בעניין.

      כאמור, בית המשפט קבע כי מאחר שבצו הארנונה של הרצליה לא נכלל המונח "גלריה" בשטח בגינו מחייבים בארנונה בתי עסק, לא ניתן לגבות ארנונה על שטח זה.

      מעניין לציין כי בעבר כלל צו הארנונה את המונח "גלריה" במפורש, אך בשנת 1987 שונה נוסח הצו ואף הורחב, אך המונח "גלריה" הושמט ממנו.

      על כך נכתב בפסק הדין כי "המעבר מהגדרה לקונית ומצומצמת של הצו משנת 1986/7 להגדרה הרחבה מעורר תמיהה מדוע השמיטה העירייה דווקא את המילה 'גלריה', כאשר מילים רבות אחרות הוספו להגדרת 'שטח שאינו מגורים'... משמצאה העירייה לנכון בתוך הפירוט הרב הזה להשמיט דווקא את המילה 'גלריה' שהייתה קיימת בצו של שנת 1986, יש להתייחס למשמעות ההשמטה".

      מעבר להחלטה שהתקבלה כעת, במסגרתה לא תוכל העירייה להמשיך ולגבות ארנונה מבעלי הנכסים בהם נמצאת "גלריה", להחלטת בית המשפט עשויה להיות גם משמעות רחבה יותר, כפי שמסביר עו"ד רועי נחום ממשרד זמיר נחום ושות':

      "בהתאם לסעד שנדרש בכתב התביעה של התביעה הייצוגית, תידרש העירייה להשיב את דמי הארנונה שהתקבלו בגין גלריות בתקופה שבין יוני 2010 לדצמבר 2012. על-פי אומדן כספי שהופיע בכתב התביעה, מדובר בכ-5 מיליון שקל, שאותם תידרש העירייה להשיב לבעלי העסקים בעיר ששילמו ארנונה על שטחי הגלריה בתקופה האמורה".

      מעיריית הרצליה נמסר היום (ב') כי "העירייה לומדת את פסק הדין ושוקלת את צעדיה בהמשך".

      קלינגר מטפלת בבקשות להפחתת והחזרי ארנונה: טל'03-6990132 

       

      דרג את התוכן:
        0 תגובות   יום שבת, 24/1/15, 21:14

        צטט: benklinger 2015-01-24 21:04:17

        קלינגר שמחה לבשר כי נס טכנולוגיות הצליחה להפחית ב-57% את הארנונה בת"א

        נס טכנולוגיות, שמחזיקה ב-20 אלף מ"ר משרדים בקריית עתידים, הצליחה לשנות את סיווג התעריף ממשרדים לתעשייה ולצמצם את הארנונה במיליונים לשנה

         

        המשרדים של נס טכנולוגיות / צילום: אבשלום ששוני

        ניצחון לנס טכנולוגיות: ועדת הערר לענייני ארנונה של עיריית תל-אביב קבעה לאחרונה כי כל נכסי המקרקעין של חברת הטכנולוגיה נס בקריית עתידים בתל-אביב, כולל אלה המשמשים למשרדים (עסקים אחרים) ולא רק לייצור תוכנה בפועל, יסווגו לצורכי חיוב ארנונה כבתי תוכנה (תעשייה) ולא כמשרדים. מדובר בהחלטה מהותית עבור נס, שצפויה להפחית ב-57% את עלויות הארנונה שמשלמת החברה. זאת מאחר שעיריית תל-אביב מחייבת בתי תוכנה ב-157 שקל למ"ר לשנה, לעומת משרדים המחויבים בסכום של 365 שקל למ"ר לשנה.

        נס הגישה השגה על החיוב בתעריף המשרדים הגבוה לוועדת הערר לעניניי ארנונה של עיריית תל-אביב, שבה טענה כי יש לחייב את כלל הנכסים בהם היא מחזיקה, הנאמדים ב-20 אלף מ"ר, לפי סיווג "בית תוכנה" ולא לפי סיווג "משרדים" כפי שקבעה העירייה.

        עוד טענה נס בהשגה שהוגשה באמצעות עו"ד אלכס כץ ממשרד כץ גבע איצקוביץ (KGI) ועו"ד ליאב ברק כי עיסוקה העיקרי הוא ייצור תוכנה, ומשכך, היא עונה להגדרה בצו הארנונה שעניינה "קביעת סיווג לבתי תוכנה". לכן טענה כי יש לסווג את כלל הנכסים שלה לפי סעיף זה ואין עליה כל חובה להראות שנעשה ייצור בכל מ"ר ומ"ר משטח הנכסים שלה.

        מנגד טענה העירייה כי בנכסים שמחזיקה נס אין הסממנים הנדרשים על מנת לסווגה כ"בית תוכנה" שכן הסעיף הרלוונטי בצו הארנונה נועד אך ורק לגבי מי שעוסק בייצור תוכנה בלבד.

        עוד טענה העירייה כי בכל חמשת הבניינים של נס מתבצעים שימושים אחרים שאינם בבחינת ייצור תוכנה אלא בפועל משמשים כמשרדים.

        כאמור, ועדת הערר קיבלה את טענות נס, וקבעה כי עיסוקה הולם את הסיווג של בית תוכנה לכל דבר ועניין, כי שטחי הנכסים של נס מהווים "יחידות הומוגניות מעורבות שימוש", וכי אין צורך להוכיח כי כל מ"ר ומ"ר מכלל השטחים משמש רק את ייצור התוכנה. עוד קבעה ועדת הערר כי שטחי הנכסים המשמשים בית תוכנה גדולים בהרבה משטחי המשרדים, ולכן יש לסווג בסיווג אחיד את כל השטח על פי הכלל "התפל הולך אחר העיקר".

        לדברי עו"ד אלכס כץ, שייצג את נס בערר, "להחלטה יש השלכות רוחב, שכן כל חברת טכנולוגיה תוכל להסתמך עליה ולפנות בדרישה לעירייה לשלם ארנונה על פי סיווג זה ולא על פי סיווג משרדים". מהנתונים עולה כי עד היום שילמה נס 7.3 מיליון שקל לשנה ארנונה, וכעת תשלם 3.1 מיליון שקל.

         

         

        קלינגר היתרי בנייה, רישוי עסקים וייעוץ מוניציפאלי
         מטפלים בבקשות להפחתת ארנונה.
        השירות בפריסה כלל ארצית
        טל': 03-6990132

        פקס: 6990134 - 03
        נייד- בן קלינגר 0523-888813
        www.klinger.co.il

         

        תעריפי ארנונה

        דרג את התוכן:
          0 תגובות   יום שבת, 24/1/15, 20:58

          קלינגר שמחה לבשר כי נס טכנולוגיות הצליחה להפחית ב-57% את הארנונה בת"א

          נס טכנולוגיות, שמחזיקה ב-20 אלף מ"ר משרדים בקריית עתידים, הצליחה לשנות את סיווג התעריף ממשרדים לתעשייה ולצמצם את הארנונה במיליונים לשנה

           

          המשרדים של נס טכנולוגיות / צילום: אבשלום ששוני

          ניצחון לנס טכנולוגיות: ועדת הערר לענייני ארנונה של עיריית תל-אביב קבעה לאחרונה כי כל נכסי המקרקעין של חברת הטכנולוגיה נס בקריית עתידים בתל-אביב, כולל אלה המשמשים למשרדים (עסקים אחרים) ולא רק לייצור תוכנה בפועל, יסווגו לצורכי חיוב ארנונה כבתי תוכנה (תעשייה) ולא כמשרדים. מדובר בהחלטה מהותית עבור נס, שצפויה להפחית ב-57% את עלויות הארנונה שמשלמת החברה. זאת מאחר שעיריית תל-אביב מחייבת בתי תוכנה ב-157 שקל למ"ר לשנה, לעומת משרדים המחויבים בסכום של 365 שקל למ"ר לשנה.

          נס הגישה השגה על החיוב בתעריף המשרדים הגבוה לוועדת הערר לעניניי ארנונה של עיריית תל-אביב, שבה טענה כי יש לחייב את כלל הנכסים בהם היא מחזיקה, הנאמדים ב-20 אלף מ"ר, לפי סיווג "בית תוכנה" ולא לפי סיווג "משרדים" כפי שקבעה העירייה.

          עוד טענה נס בהשגה שהוגשה באמצעות עו"ד אלכס כץ ממשרד כץ גבע איצקוביץ (KGI) ועו"ד ליאב ברק כי עיסוקה העיקרי הוא ייצור תוכנה, ומשכך, היא עונה להגדרה בצו הארנונה שעניינה "קביעת סיווג לבתי תוכנה". לכן טענה כי יש לסווג את כלל הנכסים שלה לפי סעיף זה ואין עליה כל חובה להראות שנעשה ייצור בכל מ"ר ומ"ר משטח הנכסים שלה.

          מנגד טענה העירייה כי בנכסים שמחזיקה נס אין הסממנים הנדרשים על מנת לסווגה כ"בית תוכנה" שכן הסעיף הרלוונטי בצו הארנונה נועד אך ורק לגבי מי שעוסק בייצור תוכנה בלבד.

          עוד טענה העירייה כי בכל חמשת הבניינים של נס מתבצעים שימושים אחרים שאינם בבחינת ייצור תוכנה אלא בפועל משמשים כמשרדים.

          כאמור, ועדת הערר קיבלה את טענות נס, וקבעה כי עיסוקה הולם את הסיווג של בית תוכנה לכל דבר ועניין, כי שטחי הנכסים של נס מהווים "יחידות הומוגניות מעורבות שימוש", וכי אין צורך להוכיח כי כל מ"ר ומ"ר מכלל השטחים משמש רק את ייצור התוכנה. עוד קבעה ועדת הערר כי שטחי הנכסים המשמשים בית תוכנה גדולים בהרבה משטחי המשרדים, ולכן יש לסווג בסיווג אחיד את כל השטח על פי הכלל "התפל הולך אחר העיקר".

          לדברי עו"ד אלכס כץ, שייצג את נס בערר, "להחלטה יש השלכות רוחב, שכן כל חברת טכנולוגיה תוכל להסתמך עליה ולפנות בדרישה לעירייה לשלם ארנונה על פי סיווג זה ולא על פי סיווג משרדים". מהנתונים עולה כי עד היום שילמה נס 7.3 מיליון שקל לשנה ארנונה, וכעת תשלם 3.1 מיליון שקל.

           

          קלינגר היתרי בנייה, רישוי עסקים וייעוץ מוניציפאלי
           מטפלים בבקשות להפחתת ארנונה.
          השירות בפריסה כלל ארצית
          טל': 03-6990132

          פקס: 6990134 - 03
          נייד- בן קלינגר 0523-888813
          www.klinger.co.il

           

          תעריפי ארנונה

          דרג את התוכן:
            1 תגובות   יום שלישי, 13/1/15, 22:22

            פטור מהיתר בנייה - תיקון 101 לחוק התכנון והבניה 

            בתאריך 01 באוגוסט 2014 נכנס לתוקפו תיקון 101 לחוק התכנון והבנייה, המכונה "חוק הפרגולות".

            התיקון לחוק נועד בעיקרו לבזר את הסמכויות בין מוסדות התכנון וכן לייעל ולקצר את הליכי התכנון והרישוי.

            התיקון כולל מספר שינויים משמעותיים לחוק וקובע כי ניתן יהיה לבצע עבודות בנייה מסוימות בפטור מהיתר, בהתאם לתקנות התכנון והבניה (עבודות ומבנים הפטורים מהיתר), התשע"ד-2014.

             

            לתקנות התכנון והבנייה (עבודות ומבנים הפטורים מהיתר), התשע''ד-2014 – לחץ כאן

            לעיקרי תיקון 101 לחוק התכנון והבניה - מנהל התכנון – לחץ כאן

             

             

            השינויים המרכזיים הקבועים בחוק הם:

            ü      הגדלת הסמכויות לוועדות המקומיות, לצמצום זמני המתנה.

            ü      הגברת השקיפות של עבודת מוסדות התכנון.

            ü      פטור מהיתר ו/או תכנית (ראה: עיקרי תיקון 101).

            ü      רישוי מקוון - http://bonim.pnim.gov.il/Pages/RishuyZamin.aspx

            ü      מכוני בקרה - http://bonim.pnim.gov.il/About/Pages/Bakara.aspx

             

            מידע נוסף לגבי תיקון 101 ניתן למצוא באתר משרד הפנים בקישור הבא – http://bonim.pnim.gov.il/About/Pages/AboutReform.aspx

             

            פטור מהיתר בניה

            במסגרת החוק נקבעו תקנות לפטור מהיתרי בנייה לעבודות קטנות, יצירת מסלול רישוי מקוצר לעבודות בנייה בהיקף שאינו גדול, וכן קיצור וייעול של הליך הרישוי הרגיל.

            חשוב להדגיש כי הבניה במסגרת הפטור כפופה ל:

             

            ü      חוק התכנון והבניה.

            ü      תכניות בנין עיר החלות במקרקעין.

            ü      הנחיות מרחביות שיינתנו ע"י הועדה המקומית.

            ü      חובת הגשת דיווח ותצהירים לועדה המקומית - הגשת הדיווח תבוצע באמצעות טופס מקוון באתר משרד הפנים  http://bonim.pnim.gov.il/Pages/interactivehouse.aspx

            ü    או באמצעות מילוי טופס דיווח – עבודה הפטורה מהיתר (לחץ כאן), הוספת אישורים במידת הצורך ומשלוח למייל: Bracha@ramat-gan.muni.il או לפקס מס' 03-6753223.

             

            דרג את התוכן:
              0 תגובות   יום שלישי, 13/1/15, 09:12

              מפחדים להפסיד כסף על השבחה? צריך לפעול ומהר

              נצל את חלון ההזדמנויות!

               

              אני פונה אליכם בעניין דחוף!
              בטח יצא לכם לשמוע שעוד מעט יהיה שינוי בחוק  שיגדיל את היטלי ההשבחה בעשרות ואפילו מאות אחוזים.

              אבל, מי שחכם יכול עדין לבצע תכנון מס כדי להתגונן בפני ההגדלה.

              מה צריך בדיוק לעשות?

              אננו מצרפים לכם כאן קישור לראיון וידאו קצרצר שמסביר את העניין בצורה פשוטה.

              את הראיון ערכה  העיתונאית טליה פלד קינן  עם גלעד  המאירי ומאות אלפי אנשים כבר צפו בו והבינו בדיוק מה צריך לעשות - כדאי גם לך.

              לצפיה בסרטון יש ללחוץ כאן.

               

              היטל ההשבחה הוא תשלום חובה בעקבות אישור תכנית או מתן הקלה המעלים את שווי המקרקעין. אופן חישובו משתנה אבל אפשר לתכנן נכון להילחם ולהרוויח.

               

               

               

              היטל השבחה הוא מס המשולם לרשות המקומית, ע"י בעל נכס, עקב אישור תכנית בנין-עיר שהעניקה עוד זכויות בניה, שימושים נוספים וכו' .כלומר - בעל קרקע אמור לשלם מס לעירייה שהשביחה את השטח או הנכס שבבעלותו. כיום, אמור להתבצע תיקון בחוק התכנון והבנייה שקשור לאופן חישוב היטל ההשבחה.

              גלעד המאירי, כלכלן, משפטן ושמאי מקרקעין, מסביר מהו אותו היטל ואיך אפשר להימנע מתשלום גבוה עתידי.

              לפרטים ניתן לפנות לקלינגר  03-6990132

               
               
               

              במקרים רבים ניתן להפחית את נטל המס. מחלקת הפחתת מסים וארנונה קלינגר תשמח לסייע לכם לעשות זאת .

              נצל את חלון ההזדמנויות!

               

               

              צור קשר

               

              עקב המצב הקשה הפוקד אותנו, מתקשים רבים מבעלי עסקים לעמוד בתשלומי המסים השונים, ולצערנו, עסקים אלו נסגרים. המחוקק נתן את דעתו על כך בצורת מתן אפשרות להגשת בקשה מיוחדת להפחתה בנטל המס, או במקרים מיוחדים אף למחיקת התשלום ברשויות מסוימות, כגון עיריית תל אביב. ישנן ועדות שיש בסמכותן להפחית את גובה המסים וההיטלים "עקב" מצב חומרי.
              משרד קלינגר היתרי בנייה, רישוי עסקים וייעוץ מוניציפלי מתמחה במתן סיוע למתאימים בהכנת בקשה מסודרת, הגשתה וזירוזה בסבך המערכת הבירוקרטית.

              המשרד מסייע גם בעיכוב הליכי גבייה מנהלית (עיקולים) הננקטים על ידי הרשויות המקומיות גם כאמצעי לחץ על נישומים. למשרד נזקפות הפחתות משמעותיות ביותר, גם לגבי שנות מס קודמות והן לגבי שנות מס נוכחיות ועתידות. בנוסף, המשרד מטפל בהפחתת היטל השבחה, מס שבח, אגרות בנייה, טיפול וזירוז בקשות לפטורים זירוז שומות ואישורים להעברה בטאבו.

               תחומי טיפול נוספים בתחום הקלת נטל הארנונה
              • פטור מארנונה לנכס ריק
              • פטור מארנונה לנכס שאינו ראוי לשימוש
              • פטור בגין בנייה ושיפוצים
              • שינוי ייעוד הנכס
              • הקלות בארנונה לאוכלוסיות שונות:
                - אזרחים ותיקים
                - חיילים בשירות חובה
                - נפגעי פעולות איבה
                - משפחות שכולות
                - אסירי ציון
                - מקבלי אבטחת הכנסה
                - משפחות חד הוריות
                - עולים חדשים
                - מתנדבות בשירות לאומי
                - נכי רדיפות הנאצים
                - חסידי אומות העולם
                - הנחות בעסקים
                - נכי צה"ל
                - עיוורים

              תחומים נוספים

                    

              • אישור העברה בטבו
              • הפחתת היטל השבחה
              • הפחתת אגרות בניה
              • הפחתת מס שבח
              • טיפול בביטול קנסות מנהליים של מס הכנסה
              • השגות ועררים
              • הסדרים
              • הפחתת תשלומים למנהל מקרקעי ישראל
              • ייעוץ משפטי

               

               

              קלינגר התרי בנייה, רישוי עסקים וייעוץ מוניציפלי
               
              השירות בפריסה כלל ארצית
              טל': 03-6990132

              פקס: 6990134 - 03
              נייד- בן קלינגר 0523-888813
              www.klinger.co.il
              דרג את התוכן:
                1 תגובות   יום שני, 12/1/15, 18:16

                מסוכסכים עד הגג: מה עושים כשבעלי דירת הגג רוצים לבנות עליו?

                בבניין מגורים בלב תל אביב ניסו בעלי דירת הגג לקדם בנייה על הגג מתוקף תמ"א 38 ותקנון הבית המשותף - אך השכנים התנגדו ■ בית המשפט המחוזי קבע כי המחלוקת בין הצדדים אינה רק פרשנות של התקנון, אלא נוגעת "ללבן של זכויות הבנייה בבית משותף ואופן ניצולן"

                סיפור מוכר מבנייני מגורים רבים בישראל: בעלי הדירות בקומה האחרונה מעוניינים להצמיד אליהם את שטחי הגג ולבנות עליהם - מה שמעורר סערה בקרב כלל תושבי הבניין, ומהר מאוד הדברים גולשים לסכסוך שמגיע לרשם הבתים המשותפים ולבתי המשפט.

                ואכן, בית המשפט המחוזי בתל אביב דן באחרונה בשאלה כיצד יש לפרש את תקנון הבית המשותף המצמיד זכויות בנייה על גג הבניין לדירה מסוימת, והאם ההצמדה הזו יכולה לאפשר לבעלי הדירה לממש את זכויות הבנייה הבלתי מנוצלות של כלל הבניין.

                בסוגיה הזו כרוכים שני אלמנטים שונים, שקובעים בעניין הבית המשותף: האלמנט התכנוני - כלומר, כל מה שקשור לזכויות הבנייה שקיימות על הבית; והאלמנט הקנייני - כלומר, למי שייכות הזכויות האלה וכיצד יש לחלקן בין השכנים בפרופורציות הנכונות. לא מעט אי־הבנות וסכסוכים מתרחשים סביב הנושאים האלה.

                ברחוב בורוכוב 16 בתל אביב הוקם בשנות ה–80 בניין, שבו ארבע דירות בארבע קומות. בתקנון הבית המשותף נכתב כי הרכוש המשותף של הבניין יוצמד לדירות בחלקים שווים של רבע לכל דירה. ואולם בסעיף אחר נאמר כי בעל דירת הגג, שלדירתו צמוד הגג, "יהיה רשאי לעשות לגבי הגג הצמוד כל שימוש וניצול ללא הגבלה, לרבות פעולות ועבודות בנייה ו/או תוספת בנייה ו/או שיפוצים כלשהם, ללא הגבלה וללא הצורך בקבלת הסכמה 
ו/או חתימה מאת בעלי הדירות האחרות בבית ו/או מנציגות הבית, ובלבד שלגבי עבודות הבנייה יינתן היתר מאת הרשויות המוסמכות". ואילו בסעיף אחר לתקנון נכתב כי "הגג העליון, שהוא רכוש משותף, ישמש את כל בעלי הדירות בבית לשם התקנת מתקנים משותפים, כמו דודי שמש, קולטים ואנטנה מרכזית לטלוויזיה".

                הבניין בבורוכוב 16, תל אביב. הוועדה המקומית קיבלה את התנגדויות השכנים
                הבניין בבורוכוב 16, תל אביב. הוועדה המקומית קיבלה את התנגדויות השכנים
                צילום: עופר וקנין

                בני הזוג נעם ועמית פירסטנברג הלוי רכשו ב–2006 את הדירה בקומה האחרונה, ולאחר כניסתם התחיל הלוי, אדריכל במקצועו, בהליכי התכנון של קומה חמישית בבניין. בתכנון שולבו גם עבודות חיזוק המבנה לפי תמ"א 38. במאי 2009 הגיש הלוי בקשה להיתר בנייה. ואולם אז התברר לבני הזוג כי יתר דיירי הבניין הגישו התנגדות למתן ההיתר. הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה תל אביב קיבלה את ההתנגדויות, בנימוק שלא התקבלה הסכמת יתר בעלי הדירות לבנייה בחלקים המשותפים לשם חיזוק הבניין, וכי נדרשת הסכמתם גם לבניית הקומה החמישית.

                לאור זאת, עתרו בני הזוג לבית המשפט המחוזי בבקשה לקבל פסק דין שיצהיר כי זכויות הבנייה הבלתי מנוצלות באותו בית יוחדו בתקנון הבית המשותף לדירה שלהם, באופן שמקנה להם בכל עת ובאופן בלעדי לנצל או לממש את הזכויות הבלתי מנוצלות, ללא צורך בהסכמת יתר השכנים לבית. ואכן, במשפט הם טענו באמצעות עוה"ד רעיה מרום מלניק ודב דרזנין כי תקנון הבית המשותף היקנה להם את הזכויות האלה, כך שיכלו לעשות את העבודות ללא צורך בהסכמת יתר בעלי הדירות.

                עוד טענו כי תוכנית המתאר של הסביבה, תב"ע לב העיר, מאפשרת בנייה של קומה נוספת במטרה לעודד שיפוץ מבנים. בבניין יש זכויות שלא נוצלו לבניית דירה אחת נוספת על הגג, בכפוף לחיזוק הבניין, לפי תמ"א 38, טענו בני הזוג. לדבריהם, הם גם ניסו להגיע להסדר עם השכנים וניהלו אתם מגעים במשך שנתיים וחצי, אך ללא הועיל.

                השכנים, שיוצגו על ידי עוה"ד אורי ינקו, רועי כץ ואורון גיצטלר, טענו, לעומת זאת, כי זכויות בנייה לא מנוצלות הן זכויות השייכות לכל בעלי הדירות, והצמדת הגג לדירה מסוימת אינה מהווה בהכרח הסכמה לבנייה על הגג הצמוד לאותה דירה או לניצול אחוזי בנייה שנותרו לבניין. הם גם חלקו על הפרשנות המרחיבה של בני הזוג הלוי לזכויות שמקנה להם התקנון, וטענו כי ההצמדה הקניינית של הגג לדירתם אין משמעה גם הצמדה אוטומטית של זכויות הבנייה. מי צודק?

                "פרשנות מרחיקת לכת 
להוראות התקנון"

                שופטת המחוזי, דפנה אבניאלי, התעמקה בשאלה הזו, והגיעה למסקנה שהמחלוקת בין הצדדים אינה רק פרשנות של תקנון הבית המשותף, אלא נוגעת "ללב לבן של זכויות הבנייה בבית משותף ואופן ניצולן", כדבריה. "הכוונה לזכויות שבאו לעולם כתוצאה מתוכנית חדשה, שלא היתה קיימת בעת שנחתמו חוזי הרכישה והתקנון המוסכם (של הבית המשותף; א"מ), שנועדו להסדיר את זכויות הדיירים בבניין".

                הלכה משפטית ישנה קובעת כי הצמדת גג משותף לדירה מסוימת אינה מהווה בהכרח הסכמה לבנייה על הגג הצמוד לאותה דירה או לניצול אחוזי הבנייה שניתנים לניצול על הגג. במקרה זה, התכוונו בני הזוג הלוי לבנות דירה נפרדת ולבצע שדרוג של הבניין כולו, במסגרת התמ"א 38, שיכלול חיזוק הקיר של חדר המדרגות ושני קירות בפינה הדרום־מערבית שישמשו חדרים מחוזקים, במקום ממ"דים שלא ניתן להקים. השכנים טענו כי במסווה של שיפוץ וחיזוק הבניין לפי תמ"א 38, מנסים בני הזוג הלוי לנכס לעצמם את זכויות הבנייה הבלתי מנוצלות בבניין בתואנת שווא, שלפיה אלה הוענקו להם מכוח הצמדת הגג לדירתם.

                השופטת אבניאלי הסכימה עם השכנים: "סבורני כי הפרשנות מרחיקת הלכת שהמבקשים (בני הזוג הלוי; א"מ) מנסים ליתן להוראות התקנון המוסכם ולזכויות שהוקנו להם מכוחו, אינה עומדת במבחן ההיגיון או במבחן כוונתם המשותפת של הצדדים להסכם הרכישה (של הדירות; א"מ) ולתכנון (הבית המשותף; א"מ)".

                השופטת קבעה כי אמנם סעיף בתקנון הבית המשותף מדבר על כך שבני הזוג לוי יכולים לעשות בגג "כל שימוש וניצול ללא הגבלה", אבל זכויות הבנייה הנוספות שניתנו לבית המשותף הן זכויות של הבניין ודייריו, ולא רק שלהם. עוד כתבה כי גם אם נכונה טענת בני הזוג, שלפיה השכנים לא גילו נדיבות כלפיהם והתעקשו להתנגד לתוכניתם, עדיין זכותם של השכנים לעשות זאת, כי מדובר בזכות קניינית בעלת משמעות כלכלית - ולא ניתן לומר כי סירובם לוותר על הזכויות מלמד על צרות עין בלבד. לפיכך, דחתה השופטת את העתירה. כעת, אם ירצו לבנות על הגג, יצטרכו בני הזוג הלוי לקבל קודם את הסכמת שכניהם.

                עקבו אחרינו בטוויטר 

                דרג את התוכן:
                  1 תגובות   יום חמישי, 8/1/15, 22:05

                  פרלמנט ארוך: המדריך המלא לפרלמנטים של העיר

                  אין דבר יותר תל אביבי מרביצה בשישי בצהריים עם קפה, עיתונים ופאנל חברים דברנים. חבורות־חבורות מתמסמרות מדי שבוע לשולחנות קבועים בבתי הקפה כדי לדבר על השבוע שהיה ולהחליף דעות, רכילויות ובהיות. אז איפה מתחככים בפוליטיקאים? ולאן הולכים המוזיקאים? המדריך המלא לפרלמנטים של העיר

                  • http://static.timeout.co.il/media/2015/01/achat-haam-am-2-H-680x382.jpg
                  קפה אחת העם. צילום: יח"צ

                  אמנם פירוש המילה פרלמנט היא בית נבחרים, אבל המקור שלה בפועל PARLER, כלומר לדבר, בצרפתית. כך שהעבודה שנעשית על שולחנות בתי הקפה בשישי עונה בדיוק להגדרה המקורית. בתל אביב הפרלמנטים החלו שוקקים מאז שהעיר הוקמה, הרבה לפני קום המדינה. הפרלמנטרים המפורסמים היו משוררים ואמנים. נתן אלתרמן, אברהם שלונסקי, אלכסנדר פן, לאה גולדברג וכל שאר הבוהמה פתחו שולחנות בכסית, בקיטון או בקפה בתיה ועוררו את הדיונים באלכוהול. אז לאן לקפוץ בשביל לקבל סקנד אופיניין רפואי? לאיזה שולחן כדאי לצותת? ואיפה תוכלו לגשש לגביהלקטורים של הקרן לקולנוע?

                  אלבי

                  הגדוד העברי 8 5466065־03
                  בית הקפה הכי אקטיביסטי בעיר. אלבי מהווה בית לקהילה הלהט"בית, לפליטים, למהפכנים ובעיקר לטבעונים (המקום צמחוני, אבל כל המנות יכולות להגיע בגרסה טבעונית). המיקום באזור הדמדומים על גבול התחנה המרכזית הישנה בין ג'אנקיז לחנות הבגדים יד שנייה של אב"ד מייצר מרחב הזדמנויות לדמויות צבעוניות.
                  מי בפרלמנט: יש כאן 6־7 פרלמנטים קבועים מדי שישי, שמתכנסים על פי תחומי עניין – המשוררים (עדי קיסר, שלומי חתוכה, רועי חסן, הילה חכימי), הפמינסטיות (אורטל בן דיין, יעל בן יפת), הדי.ג'ייז (חן אלמליח, אופיר טובול, מוחמד ג'בלי, הגר שיזף), אנשי התקשורת (רון כחלילי, דורון צברי, האני זובידה), ויש גם פרלמנטים קווירים ואריתראים. חלק מהפרלמנטים מתערבבים לפעמים.
                  ביום בהיר תראו פה: את טהוניה רובל.
                  אוכלים: סלטים עשירים בקטניות, שקשוקה, כריכים, סביח ובעיקר מרקים חמים לעונה הקרה.
                  תעריף הקפה: חמישה ש"ח לאספרסו, 12 ש"ח לקפוצ'ינו.
                  בפינת העיתונים: "הארץ", "ישראל היום".

                  קפה אלבי. צילום: זיו שדה

                  קפה אלבי. צילום: זיו שדה

                  קפה שלג

                  גאולה 44 95101710־03
                  תל אביבים עילאיים ומתנשאים, אבל עם כל כך הרבה שיק! אם להרגיש קטנים, אז כאן, בבניין לשימור שמאכלס את בית הקפה הזה, ההיפסטרי הזה, שמתכתב עם תל אביב של שנות השלושים בתקופה היפה של הגמל המכונף. בעלת המקום, אלין לב הר, יצרה פה תמהיל ים תיכוני נעים המתודלק בקהל עדכני ובתיירים נכונים.
                  מי בפרלמנט: אמנים, מאיירים, אנשי תקשורת צעירים (בעיקר עורכים וכתבים ב"הארץ") ורנן מוסנזון וחבורתה המתכנה "הלסביון העליון".
                  ביום בהיר תראו פה: את השכנה יוליה פלוטקין.
                  מה אוכלים: האוכל לגמרי טעים והתמחור מתאים לדלפוניותם של העיתונאים. כריכים, סלטים ועוד.
                  תעריף קפה: 12 ש"ח לקפוצ'ינו.
                  בפינת העיתונים: "הארץ" ו"ידיעות אחרונות".

                  קפה מרסנד

                  פרישמן 18 5234318־03
                  הקפה הזה פועל מאז 1950 ללא שינוי ניכר. ב־2005 הוא עבר לידיו של בועז טגרמן, בעלי הבאצ'ו, והפך ממקום אוסטרו־גריאטרי לנ"צ היפסטרית. פלורליזם הוא שם המשחק כאן: ותיקי הסצנה, חלקם מגיע לכאן מיום ההקמה, לצד דם ברנז'אי חדש, שכנים ותיירים בדרכם לים.
                  מי בפרלמנט: לצד קבוצות נשים ייקיות שחצו את ה־80 ופוקדות את הקפה בקביעות, תמצאו כאן אושיות מקומיות כמו זאב טנא, איתן גרין, חגי לינק, אודי שרבני, החבורה של מיכאל הנגבי, הבמאי דניאל אדר, הצלם גל דרן והעיתונאי איתי מאירסון.
                  ביום בהיר תראו פה את: יגאל סרנה, מנשה נוי, קרן מור, ליאל דניר ואילן פלד.
                  תעריף הקפה: קפוצ'ינו קטן ב־12 ש"ח.
                  מה אוכלים: חזה עוף ופירה, סלט, פסטות, באבאגנוש, שקשוקה סלק, סלט עדשים שחורות ועוגות מיוחדות ממתכוני רטרו.
                  בפינת העיתונים: "הארץ", "ידיעות אחרונות", "מעריב", "ג'רוזלם פוסט", "דה מרקר", "כלכליסט", Time Out” ועוד.

                  קפה מרסנד. צילום: יח

                  קפה מרסנד. צילום: יח"צ

                  קסבה

                  פלורנטין 3 א' 03-5182144
                  ממבט ראשון הקסבה רק נראה מחתרתי. הרבה לקוחות מזוקנים עם קעקועים וסטיילינג מהז'אנר שלא רואים במרכז העיר. ישיבה קצרה במקום מגלה מקום נעים ורגוע מבית היוצר של בעלי בר ההודנא שנולד לפני שש שנים ומאפשר ליוצאי הברים שמסביב להתאפס לפני או אחרי שמתחילים את היום. ביום יום תמצאו בין הלקוחות רבים מתושבי השכונה ואנשי העסקים מדרום העיר.
                  מי בפרלמנט: קבוצות של תושבי השכונה, אורחים מזדמנים וכאלה שפשוט הלכו לאיבוד. כולם יחד מנסים לפצח את 20 השאלות במוסף סוף השבוע של "הארץ". נכון להיום השיא המכובד עומד על 19 תשובות.
                  ביום בהיר תראו פה: את חיים צינוביץ' ואניטה פללי על שלל כלביה.
                  תעריף הקפה: 11 ש"ח להפוך.
                  מה אוכלים: ארוחות בוקר כמיטב המסורת וקינוחים טבעוניים.
                  בפינת העיתונים: "יש הכל".

                  רביבה וסיליה

                  ניסים אלוני 10 5466090־03
                  שלושת הסניפים של בית הקפה הוותיק מציעים מאפים חלומיים, פטיסרי משובח, אוכל מושקע וצוות שחרד לרווחת הלקוחות. כל אלה מתומחרים בהתאם ולכן זוכים לקהל שיודע להעריך איכות ויכול להרשות אותה לעצמו.
                  מי בפרלמנט: הפרלמנט הכי מפורסם ומצולם היה זה של המעושרות ניקול ראידמן, לאה שנירר, אתי דודאי, ענבר שנהב, דפנה שחר וטלי סיני ריקליס, ואכן ניתן לזהות פה יצירות של פלסטיקאים מפורסמים מתנוססות על פני לא מעט מהלקוחות. בימי שישי הבנות מתוגברות בפרלמנט המשפטי, בפרלמנט של פרשנים בטחוניים ובפרלמנט של תעשיית הפרסום.
                  ביום בהיר תראו פה: אם אנחנו מזהים נכון, זה פיליפ וזאנה על הבר.
                  תעריף הקפה: 14 ש"ח לקפוצ'ינו.
                  מה אוכלים: המבורגר עם מיונז צ'יפוטלה בלחמניה ביתית וצ'יפס דק.
                  בפינת העיתונים: "הארץ", "מעריב", "ידיעות אחרונות", "ישראל היום", "גלובס", "כלכליסט", “Time Out”.

                  רביבה וסיליה. צילום: דניאל לילה

                  רביבה וסיליה. צילום: דניאל לילה

                  גודיס

                  ה' באייר 48. 03-5469588
                  בית הקפה הוותיק בכיכר המדינה פועל לטובת האליטות הוותיקות מאז 1989, ומציע אווירה ביתית שבה הצוות מכיר באופן אישי את כל הלקוחות. למרות המיקום הנוצץ בכיכר האופנתית, העיצוב פשוט, צנוע, מיושן ואינטימי. כיסאות הרטאן המעוגלים והשולחנות הבהירים מזכירים אולם ברידג'.
                  מי בפרלמנט: דדי בורוביץ', תמי מוזס, רפי גינת ושמואל פרנקל.
                  ביום בהיר תראו פה: אנשי הון ורופאי שיניים.
                  תעריף הקפה: קפוצ'ינו ב־12 ש"ח.
                  מה אוכלים: שקשוקה, סלט לאה או ממולאים.
                  בפינת העיתונים: "הארץ", "ידיעות אחרונות", "מעריב", "גלובס", "כלכליסט" ולפעמים גם "Time Out".

                  גרינברג ביסטרו

                  אורי צבי גרינברג 25 6136132־03
                  הביסטרו הצפוני של צביקי עשת והשף אליאב גולדנברג מעתיר בשנים האחרונות תפנוקים על השכונות הצפוניות השמנמנות של העיר. לכאן מגיעים ברכב ארבע על ארבע ובבגדים ממותגים.
                  מי בפרלמנט: יהורם גאון, איציק מרדכי וחברים, אייבי נאמן וחבורתו וכן פרלמנטים נוספים של האליטה הכלכלית.
                  ביום בהיר תראו פה: את שלדסון אדלסון מדליק נר של חנוכה או את עינת שרוף חוגגת יום הולדת.
                  תעריף הקפה: קפוצ'ינו ב־13 ש"ח.
                  מה אוכלים: דג בסגנון טריפוליטאי או חצי עוף בגריל.
                  בפינת העיתונים: "הארץ", "ישראל היום", "ידיעות אחרונות".

                  גרינברג. צילום: יח

                  גרינברג. צילום: יח"צ

                  קייק ארט

                  ארלוזרוב 188 6954459־03
                  בית הקפה הזה מכיל איזה כפל תשדורות. מצד אחד הוא צפון תל אביבי, מדוגם ויוקרתי, ומצד שני מדובר במאפייה עממית שמעיפה ניחוחות למרחוק. קייק ארט פועל באותה נקודה מזה עשר שנים, והעובדה שהוא פתוח משעות הבוקר המוקדמות הפכה אותו למוקד פרלמנטים לאנשים שעובדים בימי שישי ומספיקים לשתות את הקפה ולריב על פוליטיקה עוד בדרך למשרד.
                  מי בפרלמנט: הפרלמנט הגדול נפתח כבר בשש וחצי בבוקר וכולל מגוון טיפוסים הטרוגני – נהגי מוניות, אדריכלים וביניהם שמואל מחנאי, רופאים, עורכי דין ולפעמים גם חברי כנסת. מתכנס כאן גם פרלמנט של מוזיקאים כמו שם טוב לוי ויהודה עדר, וגם דיויד ברוזה יורד לפעמים לשתות עם החברים.
                  ביום בהיר תראו פה: השמועות מספרות על מפגש פסגה חשאי בין בכיר במוסד לשעבר למושל עזה בדימוס.
                  תעריף הקפה: 10 ש"ח לקפוצ'ינו.
                  מה אוכלים: בעיקר מאפי בוקר שמרים, בורקסים וכריכים.
                  בפינת העיתונים: "הארץ", "ידיעות אחרונות", "מעריב", "גלובס", "כלכליסט" וירחוני עיצוב.

                  קייק ארט. צילום: יח

                  קייק ארט. צילום: יח"צ

                  טורקיז

                  הרצל רוזנבלום 6 6996306־03
                  במתחם סי אנד סאן עם המבט מהמצוק לים מוגשות ארוחות בוקר מבריקות – גביעים מבעבעים של קאווה עם רימונים מוגשים לשולחנות עם סלמון מופתי שנכבש במסעדה וסלט ירקות שנקצץ ברגע ההזמנה. אין פלא שבין חברי הפרלמנט הקבועים של ימי שישי נמנים אושיות שיודעות דבר או שניים על העיר הזאת.
                  מי בפרלמנט: רון חולדאי וחבורתו, איש העסקים רוני מאנה, דיוויד פדרמן (מבעלי מכבי תל אביב) אלון מקל (איש נדל"ן ואביו של גל מקל) בן קלינגר (יועץ מוניציפלי ובעל חברה מובילה בארץ  לרישוי עסקים והתרי בנייה) נחום טאו (טריפטי) ירון ספקטור(נכסים ובניין) ועוד רבים ומבוססים.
                  תעריף הקפה: קפוצ'ינו ב־14 ש"ח.
                  מה אוכלים: ובכן, ארוחות בוקר.
                  בפינת עיתונים: אין עיתונים. תיאלצו לתקשר עם אחרים או לשקוע בסמארטפון.

                  טורקיז. צילום: יח

                  טורקיז. צילום: יח"צ

                  קפה תמר

                  שנקין 57 6852376־03
                  הגוורדיה התל אביבית מצטנפת פה מאז שנות הארבעים של המאה הקודמת. בעלת הבית הנוכחית, שרה שטרן, מקדמת את פני כולם באמהיות יתרה. כמו בסיפור של ג'ויס, פניהם של הלקוחות שכבר אינם, ניבטים מכרזות התלויות על זגוגית החלון אל החיים ואל הלהג שנע בין השולחנות, בעוד השיח הקולני גולש אל העוברים ושבים ברחוב. סופרים, משוררים, שחקנים, קולנוענים ואנשי אקדמיה מברכים את תושבי השכונה ומעירים להם.
                  מי בפרלמנט: הגרעין הקשה כולל את אביה בן דוד, דודו בוסי, ערן סבג ורוני סומק.
                  ביום בהיר תראו פה: את הבמאי איתן צור ("החמישיה הקאמרית", "הבורגנים").
                  מה אוכלים: בעיקר בייגלך עם גבינות ומבחר עוגות, ואין על הקפה כששרה מגישה אותו.
                  כמה לקפה: 12 ש"ח לקפוצ'ינו.
                  פינת העיתונים: מה שמזדמן.

                  קפה תמר. צילום: יח

                  קפה תמר. צילום: יח"צ

                  לונץ קפה ביסטרו

                  לונץ 13 5342598־077
                  בית הקפה הזה אמנם טמון אוף רוטשילד וקנאי לגבי השכונתיות האינטימית שלו, אבל מצד שני מתהדר בתואר "ביסטרו" ומתחזק מטבח שיודע לתת קצת יותר ממנות בתי הקפה הרגילות (וממריא במיוחד בשלב הקינוחים). לבעלי הקפה חיבור משפחתי לשתי אושיות מוכרות מעולמות שונים: מתכונאי העל בני סיידא והשחקן אייל גפן. 
                  מי בפרלמנט: היפסטרים חרוצים חמושי מחשבים, אנשי עסקים שצלחו את השבוע לצד פרצופים מוכרים, המחוברים רן שריג ודנה ספקטור פלוס חברים. 
                  ביום בהיר תראו פה: את יהודית רביץ.
                  מה אוכלים: טארט בננות, קרם שקדים וקרם פרש או עוגת גבינה נוסח ניו יורק עם קולי פטל. בקיצור, הכינו את הירכיים.
                  כמה לקפה: 12 ש"ח לקפוצ'ינו.
                  בפינת העיתונים: מה שיש. 

                  לונץ. צילום: יח

                  לונץ. צילום: יח"צ

                  התחתית

                  לינקולן 9 5618759־03
                  ברגע שבו מכונית קטנה התגלגלה בטעות לתוך בית קפה התחתית, התקשורת כבר פרסמה את האירוע בהרחבה בזמן אמיתי, כידיעה מרכזית, בפריסה ארצית. ככה זה כשבית הקפה בדיוק שורץ בכל עולם התקשורת. העובדה שהמקום פתוח 24 שעות ביממה הופכת אותו לאחד מהמקומות האטרקטיבים והמסקרנים לכל סוגי המפגשים.
                  מי בפרלמנט: מפיקים, עיתונאים, סופרים, אנשי תוכן ומוזיקאים כמו דודו טסה, חברי הג'ירפות ודן תורן.
                  ביום בהיר תראו פה: את יהודה לוי ואלמה דישי.
                  מה אוכלים: עוגות ומאפים מבית היוצר של לחמנינא והבייקרי, בדגש על עוגת הגבינה המפורסמת.
                  תעריף הקפה: 12 ש"ח לקפוצ'ינו.
                  בפינת העיתונים: "הארץ", "גלובס", "כלכליסט", "ידיעות אחרונות", "מעריב", "Time Out".

                  התחתית. צילום: בן קלמר

                  התחתית. צילום: בן קלמר

                  נחמה וחצי

                  אחד העם 144 6852326־03
                  כבר עשר שנים שמומו גולדזמד מתפעל את נחמה ודואג לטפל באופן אישי בכל לקוחותיו. מיקומו בסמיכות לתיאטרון הבימה ולשדרות רוטשילד הופכים אותו לנקודת מפגש חשובה לאנשי לב העיר שבאים לשתות כוס קפה ולנוח לפני הפגישה הבאה שלהם. היכולת להכיל אפשרה לנחמה לארח גם את דפני ליף וגם את מובילי הג'נטריפיקציה ששינתה את פני העיר.
                  מי בפרלמנט: צעירים מזוקנים, תושבי השדרה וכמה פרצופים מוכרים כמו מיקי חיימוביץ' ואלי אילדיס, מנכ"ל חברת החדשות של ערוץ 2 אבי וייס, ליאור ואלדד יניב, איש העסקים משה גאון ופרקליט הצמרת ליאור הפשטיין, שיושבים כולם סביב אותו השולחן.
                  ביום בהיר תראו פה: רני בלייר תמיד נוכח. השמועה מספרת שהוא הגיע קומפלט עם הבניין.
                  תעריף הקפה: 14 ש"ח לקפוצ'ינו בישיבה במקום, 6 ש"ח אם לוקחים אותו לטיול.
                  מה אוכלים: עוגת ביסקוויטים או קרמבל פירות יער טבעוני. יש גם מגוון ארוחות בוקר, סלטים קצת מוזרים ושלל כריכים חמים וקרים.
                  בפינת העיתונים: הכל חוץ מ"ישראל היום".

                  נחמה וחצי. צילום: יח

                  נחמה וחצי. צילום: יח"צ

                  דובנוב 8

                  דובנוב 8 6968655־03
                  מיום שנוסד דובנוב 8 הוא הפך חממה לפרלמנטים, חלקם אשכרה של חברי הפרלמנט הלאומי. אולי בגלל שהקפה־ביסטרו חבוי בתוך חצר קטנה ודיסקרטית סמוך לרשות השידור ולקריה, ואולי בגלל החיבור של אחד השותפים, תדי שאולי, לברנז'ה הוותיקה, כל הפרצופים פה מוכרים מאיפה שהוא. בבחירות הקודמות ניהלה מרצ את הקמפיין היישר מבית הקפה.
                  מי בפרלמנט: יש כאן שולחן של טייסים, של עדה יונת – זוכת פרס נובל (שכל בית הקפה הריע לה כשחזרה משבדיה), של ראובן אדלר והפרלמנט שלו ושל מרגול ויגאל שילון.
                  ביום בהיר תראו פה: את רינה מצליח.
                  מה אוכלים: הרינג עם סלט תפוחי אדמה או כריך קורנביף חם עם כרוב כבוש.
                  בפינת העיתונים: "הארץ", "ידיעות אחרונות", "מעריב", "ישראל היום", "ליברל", "Time Out".

                  דובנוב 8. צילום: אנטולי מיכאלו

                  דובנוב 8. צילום: אנטולי מיכאלו

                  קנטינה

                  שדרות רוטשילד 71 6205051־03
                  כבר עשור שבקנטינה מנהלים את עולם התקשורת והפרסום. פה הנחת סלב היא חלק מחוקי המשחק. עיתונאים בכירים, אנשי רדיו, כוכבי טלוויזיה ותיקים וגם כוכבני השעה לוגמים גביעי יין בזמן שהם מכרסמים פוקצ'ות או מתמסרים לרביולי או דג.
                  מי בפרלמנט: השולחן הקבוע של ג'ודי ניר מוזס, משה דץ, חנה גרטלר, רן לוין ומוניק בן מלך. בשולחן הסמוך – עורך Ynet אמנון מירנדה וסגנו ערן טיפנברון, היועץ האסטרטגי חנן משה, איש גל"צ ספי עובדיה והמפיק חיים סלוצקי.
                  ביום בהיר תראו פה: פעם היינו נתקלים כאן כל הזמן (ולא דווקא יחד) בעידו ועמליה רוזנבלום.
                  מה אוכלים: מנות איטלקיות במחיר מאוד לא עממי, אפילו אחרי ההנחה.
                  בפינת העיתונים: אין.

                  קלינגר היתרי בנייה, רישוי עסקים וייעוץ מוניציפאלי
                   
                  השירות בפריסה כלל ארצית
                  טל': 03-6990132

                  פקס: 6990134 - 03
                  נייד- בן קלינגר 0523-888813
                  www.klinger.co.il

                   

                   

                  דרג את התוכן:

                    פרופיל

                    benklinger
                    1. שלח הודעה
                    2. אוף ליין
                    3. אוף ליין

                    ארכיון

                    פיד RSS

                    הפעילות שלי