כותרות TheMarker >
    ';

    פיד RSS

    קלינגר רישוי עסקים והתרי בנייה

    הוצאת רישיון עסק,בקשות לשימוש חורג,היתרי בנייה ,זירוז הליכים בירוקרטיים,אדריכלות והנדסת מבנים.

    ארכיון : 2/2015

    1 תגובות   יום שלישי, 24/2/15, 17:55

    שר הפנים הבא לא יוכל להתעלם יותר מרפורמה בארנונה

     

    באיחור של שלוש שנים הוגשו מסקנות ועדת ברזילי לרפורמה בארנונה לשר הפנים גלעד ארדן מה שיחייב את השר הבא לנקוט עמדה: אישור או דחייה

    עמרי מילמן

    24.02.15, 06:52

        

    שבע שנים אחרי שקמה, ושלוש שנים אחרי שהגישה את המלצותיה הראשוניות שלא נבחנו, ביקש בשבוע שעבר שר הפנים גלעד ארדן לקבל לידיו את המלצות ועדת ברזלי לבחינת שיטת הארנונה בישראל. הוועדה, שהוקמה ב־2008 על ידי שר הפנים דאז רוני בר־און, ושבראשה עמד מי שהיה היועץ המשפטי של נציבות מס הכנסה עו"ד אודי ברזלי, נועדה לבחון רפורמה בארנונה ולהסדיר את הנושא ברמת ההנחות, חישובי השטחים, הסיווגים וכל יתר העיוותים בשיטה. בפועל, הוועדה התמקדה בעיקר בהמלצות לשיפור השיטה הקיימת, אך הציעה עוד שתי אלטרנטיבות: ביטול הארנונה והעלאת המע"מ ב־2% (כל 1% מע"מ מוערך ב־4.5 מיליארד שקל) כדי לממן את הוצאות הרשויות המקומיות, ושינוי שיטת החיוב מחישוב לפי מ"ר לחישוב לפי שווי הנכס.


     

    קורות חייה של הוועדה, שמלבד עו"ד ברזלי היו חברים בה גם נציגים ממשרדי ממשלה כמו הפנים והאוצר וכמה ראשי רשויות, עגומים, ומלמדים על הבעיה הנפוצה, שהקמת ועדות ציבוריות נועדה בעיקר להראות כי השר מטפל כביכול בבעיה, אך בפועל זו דרך יעילה למרוח את הציבור. הוועדה עבדה באטיות והגישה המלצות רק כעבור ארבע שנים, ב־2012, לשר הפנים דאז מאיר שטרית. אלא ששטרית לא קידם את הנושא, וגם השרים אחריו לא רצו לבחון את התוצאות, בין היתר כנראה בגלל הקושי הפוליטי להביא לשינוי בסדר גודל כזה מול הרשויות המקומיות. יש לציין שב־2011 הקים שר הפנים הקודם לשטרית, אלי ישי, את ועדת קהת. זו הגישה המלצות, אך האוצר לא תמך בהן משום שהן לא גובו במציאת מקורות מימון.

     

    חשוב לציין שארדן, שביקש את טיוטת המלצות, לא יוכל לקבל החלטה. מי שיקבל את ההמלצות הסופיות ויצטרך לקבל החלטות ולנהל מאבק מול ראשי רשויות או משרדי ממשלה יהיה שר הפנים הבא. אך אם עד עכשיו שרי הפנים יכלו להחביא את חוסר העשייה שלהם בכך שההמלצות לא הוגשו, ארדן למעשה מחייב את שר הפנים הבא לנקוט עמדה.

     

    קלינגר היתרי בנייה, רישוי עסקים וייעוץ מוניציפאלי.
    השירות בפריסה כלל ארצית
    טל': 03-6990132
    פקס: 6990134 - 03

    נייד- בן קלינגר:  0523-888813

    www.klinger.co.il

     



     

    ההצעה הרדיקלית ביותר היא גם המועדפת על האוצר

     

    ההצעה הראשונה, ביטול הארנונה והעלאת המע"מ, היא המועדפת על האוצר. היא כרוכה בצמצום מנגנונים מסורבלים של חברות גבייה, מקטינה את החיכוך של התושבים עם הרשויות ומבטלת את עול הניירת שאלו נדרשים להביא, ואת הזמן שנדרש לתהליך. ההצעה גם פותרת את בעיית אי־השוויון בין רשויות חזקות לחלשות ומאפשרת חלוקה צודקת יותר של תקציבים. גם ראש הוועדה ברזלי רואה באפשרות זו את הפתרון הטוב. עם זאת, צריך לזכור שמע"מ הוא מס רגרסיבי, שפוגע יותר בחלשים שכן ככל שחלק גדול יותר מההכנסה מוקדש לצריכה, כך עול המע"מ ביחס להכנסה גבוה יותר. לדברי ברזלי, "אמנם מע"מ הוא מס רגרסיבי, אך הארנונה כיום רגרסיבית בהרבה ופוגעת בעיקר בשכבות החלשות, כך שבכל זאת מדובר בפתרון עדיף על השיטה הקיימת".

     

    לשר האוצר המנגנון הקיים נוח. הוא מאפשר לו לא להעלות מסים שזוכים לביקורת ציבורית כמו מע"מ או מס הכנסה, ובמקום זאת לאשר העלאה חריגה בארנונה לרשויות כדי שלא יצטרך לממנן מתקציב המדינה. ההליך הסבוך מוסתר מעיני הציבור. ראשי השלטון המקומי יתנגדו להצעה זו, שנוגסת בסמכותם ושוללת מהם עצמאות תקציבית. יש גם לזכור שהגדלת המע"מ ב־2%, שצפויה להכניס למדינה כ־9–10 מיליארד שקל בשנה, תשפיע על היקף ואופי הצריכה של הציבור, דברים שיש להביא בחשבון ונבחנים בוועדה.

     

    ראש הוועדה עו ראש הוועדה עו"ד אודי ברזלי צילום: אוראל כהן

     

    התוכניות האחרות קלות יותר להעברה, אך קשות לביצוע

     

    האלטרנטיבה השנייה של שינוי שיטת החיוב קלה יותר פוליטית, אך מסובכת מבחינת יישום. על פי ההצעה, ייקבעו כמה מדרגות לשווי הנכס שבכל אחת מהן ישלם בעל הנכס תעריף שונה. מדובר בשיטה "הוגנת" מזו הנהוגה היום. שיטה זו תדרוש לא רק בחינה חד־פעמית של שווי הנכסים אלא בחינה שוטפת ומתעדכנת על שווי רלבנטי בשכונות מסוימות. חלק מראשי רשויות כבר הביעו תמיכה במהלך, שנהוג במדינות שונות. אך ההערכות מעבודת הוועדה הן כי יש רתיעה בישראל מלבצע עבודת שמאות כה רחבה על הרבה נכסים.

     

    האלטרנטיבה השלישית אולי הכי קלה ליישום מבחינה פוליטית, אך לא תהיה פשוטה לביצוע. מדובר בהאחדה של שיטות חישוב השטחים (כל רשות כיום מחשבת אחרת ברוטו ונטו) ושל הסיווגים (למשל, סטודיו שמועברים בו שיעורים, מוגדר באופן שונה לצורך תשלום ארנונה ברשויות שונות). צעד הכרחי נוסף שיצטרך לקרות, אם יחליטו לתקן את השיטה הקיימת, הוא הגברת השקיפות בכל הנוגע להעלאות חריגות ואישורים, הן מצד משרד הפנים והן מצד הרשויות, מה שיבטל את המסלול הכמעט חופשי שיש לאלו לקבל אישורים חריגים. זוהי האלטרנטיבה המועדפת על משרד הפנים, שחושש מזעזוע גדול אם רפורמה ארצית - במיוחד כזו שתבטל את מס הארנונה - תאושר.

     

    מהאוצר נמסר בתגובה כי "לאור הכשלים במדיניות הארנונה הנוכחית מבצע המשרד בחינה בנושא, כדי להמליץ לממשלה על רפורמה שתשפר באופן משמעותי את המנגנון". ממרכז השלטון המקומי נמסר כי "המרכז התריע בפני הממשלה על העיוותים בשיטת הארנונה. מסקנות ועדת ברזלי מעולם לא הוגשו למרכז ונשמח שיוגשו אחרי כל כך הרבה שנים, כדי שנוכל להתייחס אליהן".

     

    מרשות המסים נמסר בנוגע לאפשרות העלאת המע"מ: "נקבל את המלצות הוועדה, נלמד אותן ונעביר התייחסותנו".

     

    קלינגר היתרי בנייה, רישוי עסקים וייעוץ מוניציפאלי.
    השירות בפריסה כלל ארצית
    טל': 03-6990132
    פקס: 6990134 - 03

    נייד- בן קלינגר:  0523-888813

    www.klinger.co.il

     

    דרג את התוכן:
      1 תגובות   יום ראשון, 22/2/15, 22:54

      הצעת ראש עיריית עכו לשינוי צו הארנונה אושרה פה אחד במועצה

      תמי מאור 22.02.2015

      הוסף דף לפייסבוק שמור במועדפים ''

      על פי החלטת מועצת העיר, שכפופה לאישור משרד הפנים, יבוטל חיוב הארנונה בגין שטחים משותפים והחיוב בגין חניונים תת קרקעיים יופחת מ-42 שקל למ"ר ל-18.59 שקל למ"ר מליאת מועצת העיר עכו אישרה ביום רביעי האחרון, פה אחד, את הצעת ראש העירייה, שמעון לנקרי, לתיקון צו הארנונה ובכך להפחית באופן ניכר את תעריפי הארנונה בעיר.

      על פי החלטת מועצת העיר, יבוטל חיוב הארנונה בגין שטחים משותפים והחיוב בגין חניונים תת קרקעיים יופחת באופן משמעותי מ-42 שקל למ"ר ל-18.59 שקל למ"ר. יישום ההחלטה כפוף לאישור משרד הפנים.

      בעירייה מסבירים כי, ראש העירייה לנקרי סבור שהמאבק להורדת תעריפי הארנונה ברמה הארצית הוא מאבק צודק ולכן החליט להוביל בעיר בעצמו את השינוי בצו הארנונה, בתקווה שראשי עיריות נוספים ילכו בעקבותיו. "לא יעלה על הדעת לחייב שטחים משותפים בבנייני מגורים, כאילו היו חלק מביתו של התושב", אמר לנקרי, "ואני חושב שהגיע הזמן שמשרד הפנים יעשה סדר בנושא".

      מהעירייה נמסר עוד: "לאחרונה, התפרסם מידע על ידי גורמים שאינם מוסמכים ואינם בקיאים בחוקי וצווי הארנונה היוצר מצב של הטעייה, בלבול ודיסאינפורמציה. נבהיר, ששיטת חישוב הארנונה בעכו נקבעה בצו הארנונה של העיר עוד לפני שנת 1985, ולכן לא ראש העירייה לנקרי ואפילו לא קודמו היו חלק מקביעת שיטת החישוב ועקרונות הצו. בעקבות צו ההקפאה שניתן בשנת 1985 אוסר משרד הפנים לבצע שינויים בצו הארנונה ללא אישורו ואף לא ניתן לשנות את שיטת מדידת הארנונה. בשל כך, יזם ראש העיר פנייה מיוחדת למשרד הפנים שתוגש בימים הקרובים בכדי להוזיל את תעריפי הארנונה בעיר. נדגיש, כי בעשור האחרון לא העלתה עיריית עכו את תעריפי הארנונה בעיר מעבר למדד ומחירי הארנונה בעכו הינם בין הנמוכים באזור.בחודש הבא מתוכנן שר הפנים גלעד ארדן לבקר בעכו וראש העיר יציג בפניו את הנושא ואת בקשתו לאשר לעיר את התיקון בצו הארנונה".

       

      משרד קלינגר היתרי בנייה, רישוי עסקים וייעוץ מוניציפלי מתמחה בייעוץ בתחומים מוניציפליים הקשורים במיסוי, רישוי, היתרים והנדסה. המשרד מספק מענה ייעוצי ללקוחות פרטיים, עסקיים, גורמים ומוסדות, בהם חברות ניהול נכסים ואחזקה, רשתות קמעונאיות, יבואנים, מושבים וקיבוצים, מתקני צבא ובסיסים, אולמות וגני אירועים, בתי ספר, מכללות וישיבות, מפעלי תעשייה, חברות היי טק ומחשבים, מרכזי קניות וקניונים, בנקים וחברות ביטוח, מכוני יופי ובריאות, חדרי כושר, קאנטרי קלאב, בריכות שחייה, מתקני ספורט, מספרות, מוזיאונים, בתי קולנוע, אולמות כנסים, מסעדות, בתי חולים, בתי אבות, יבואני רכב, חניונים ואולמות תצוגה וכן נכסים שאינם בשימוש.

      קלינגר 03-6990132 

      נייד בן קלינגר 052-3888813

      דרג את התוכן:
        1 תגובות   יום ראשון, 22/2/15, 09:01
        גרים עם ההורים? אולי תחויבו לשלם ארנונה
        בני זוג שהתגוררו עם בנם אצל הורי הבעל חויבו על ידי עיריית נתניה לשלם עבור חלקם בדירה. בית המשפט המחוזי בלוד אישר את החיוב

        בני זוג שמתגוררים אצל הוריו של הבעל חויבו בארנונה על חלקם בדירה לאחר שעיריית נתניה החליטה "לפצל" אותה לצורכי התשלום. בני הזוג עתרו לבית משפט המחוזי בלוד בטענה שהדבר סולל את הדרך למציאות בלתי אפשרית שבמסגרתה כל בגיר המתגורר עם הוריו יחויב בארנונה, אך השופטת נגה אוהד דחתה את העתירה.

         

         

         

         

         

        מדובר בבני זוג הגרים עם בנם בדירת 7 חדרים השייכת להורי הגבר. הפרשה החלה כאשר העירייה פתחה בהליכי הוצאה לפועל נגד הסבא והסבתא, מאחר שלא שילמו ארנונה תקופה ארוכה. בעקבות ההליכים הללו פנה בנם לבית המשפט בבקשה שיקבע כי החפצים בדירה שייכים לו, ולכן לא יעוקלו.

         

        במסגרת פנייתו הצהיר הבעל שהוא ואשתו גרים בארבעה מחדרי הבית, והוריו בשלושת החדרים האחרים. אלא לנוכח הצהרתו, בסוף 2012 החליטה העירייה לפצל את הדירה לצורכי ארנונה ולחייב את הזוג לפי חלקו בדירה. יתר על כן, העירייה החליטה כי הפיצול יחול רטרואקטיבית החל מ-2010, ובהתאם לכך נדרש הזוג לשלם 50 אלף שקל בגין חוב שהצטבר.

         

        בעתירה לבית משפט טענו הבעל והאישה שאינם בגדר "מחזיק" בדירה. לדבריהם, הם וההורים מהווים תא משפחתי אחד: הם מתגוררים בדירה עם כניסה אחת, מטבח אחד, סלון אחד, שעון חשמל אחד ושעון מים אחד. לדבריהם, כיוון שהדירה אינה מפוצלת פיזית, כל פיצול שעשתה העירייה ברישומיה הוא מלאכותי ועלול להשליך על כלל התושבים.

         

        מנגד התעקשה העירייה שפיצול הדירה נעשה כדין בהסתמך על תצהירו של העותר עצמו. לשיטתה, העותרים נהגו בחוסר תום לב משום שעדיין לא שילמו ארנונה אף שדרישת התשלום נשלחה כבר לפני כשנה.

         

        "מחזיקים" אפילו שאינם שוכרים

        השופטת אהד קבעה שהחיוב חוקי אבל רטרואקטיבית. היא הבהירה שהעותרים הם בגדר "מחזיקים בנכס", מאחר שהם בעלי קשר הדוק לדירה - גם אם אינם בעלים או שוכרים. היא הוסיפה שכאשר בני זוג מקימים תא משפחתי משל עצמם ובוחרים לגור אצל הוריו של אחד מהם, ניתן לחייב אותם בתשלום ארנונה בנפרד מההורים.

         

        לעמדתה, העירייה פעלה ביושר ובסבירות כשהסתמכה על תצהיר של העותר עצמו, ואיזנה כראוי בין חובתה לגבות ארנונה לבין אינטרס העותרים.

         

        יחד עם זאת, השופטת ביטלה את החיוב הרטרואקטיבי, והסבירה כי מאחר שמדובר בהחלטה חדשה ועצמאית, היא צריכה לחול רק מכאן ולהבא. לא נפסקו הוצאות משפט.

         

        העיקרון שלא ניתן לחמוק מארנונה על ידי הסתתרות מאחורי בן משפחה חוזר בעקביות בפסיקה. בית המשפט צדק כשביטל את החיוב הרטרואקטיבי, משום שלא הוכחה אשמה או תרמית מצד העותרים. התופעה של בגירים המתגוררים עם הוריהם היא נפוצה, ועליהם לקחת בחשבון שאם הוריהם אינם משלמים ארנונה - הנטל עלול ליפול עליהם.

         

        קלינגר היתרי בנייה, רישוי עסקים וייעוץ מוניציפאלי.
        השירות בפריסה כלל ארצית
        טל': 03-6990132
        פקס: 6990134 - 03

        נייד- בן קלינגר:  0523-888813

        www.klinger.co.il

         

        דרג את התוכן:
          1 תגובות   יום חמישי, 19/2/15, 21:35

          לתשומת ליבכם, תהליך הוצאת היתר הבניה היינו הליך מנהלי מורכב ובעל היבטים תכנוניים וחוקיים רבים. לכן, מומלץ כי  קלינגר תילווה בצמוד את ההליך כולו,  ובכך תחסכנה אי הבנות מקצועיות ,אי נעימויות ועלויות רבות.

           

           בכל אופן,מומלץ כי  הגשת הבקשה להיתר לשימוש חורג תתואם מראש, באמצעות עורך הבקשה (ומתכנן רישוי שמוסמך לעסוק בתחום).

          לרוב בקשה אשר לא תוגש במתכונת הנדרשת עפ"י החוק ובכפוף לדרישות המפורטות להלן, לא תבדק, ותוחזר למבקש. או בקשה שיימצאו בה ליקויים בהליך הבדיקה או אי התאמה לדרישת הועדה תוחזר, לשם תיקונים כל תוכנית מתוקנת תעבור את הליך הבדיקה מחדש.

           

          לכן , בקשה מוגשת בצורה התואמת את הוראות החוק, את תוכנית בניין עיר החלות על החלקה וההנחיות המפורטות להלן, תטופל ותאושר מהר יותר והליך הוצאת היתר הבניה יהיה קצר יותר.

           

          ברצוננו להפנות את תשומת ליבך כי הוועדה המקומית אינה עוסקת בתחום קביעת גבולות של חלקות ו/או ישוב סכסוכים בשאלות קיניניות. תפקידה של הועדה המקומית מתמצה אך ורק בקביעת הוראות בניה ומתן מענה לסוגיות תכנוניות גרידא.

          למניעת אי הבנות , הרינו להסב תשומת ליבך:

           

                        אין ההנחיות המצ"ב מתייחסות להגשת בקשה להיתר בניה, שהינה הליך נפרד לחלוטין.

                                  היתר לשימוש חורג אינו מהווה רישיון עסק,המוצא בהליך נפרד במחלקת רישוי עסקים לאחר מכן.

           

           

           

          טיפול בבקשות לשימושים חורגים

           

          1. הנחיות להגשת הבקשה להיתר

           

          -          תיק בקשה להיתר חייב לכלול את המידע על זכויות הבניה כולל סימון קווי בניה מותרים.

          -          על מבקש ההיתר להגיש את התיק הבקשה, תוך הקפדה על המצאת כל הפרטים הבאים:

           

          1.1              העתק טופס מידע כולל זכויות הבניה ומפת הנכס בקנה מידה 1:250  ערוכה ע"י מודד מוסמך ומעודכנת לחצי שנה אחרונה, ועליה סימון קווי הבניין וההפקעות עפ"י התוכנית המפורטת החלה באזור

          1.2              הוכחת זכויות הקניין בנכס בצרוף חתימת כל בעלי הזכויות בנכס. לשם כך יש להמציא נסחי רישום מלשכת רשם מקרקעין (טאבו) של כל תתי – החלקות והרכוש המשותף בחלקה שבה מבוקש ההיתר. הנסחים יהיו מעודכנים לחצי השנה האחרונה. ניתן לבקש בלשכת רשם המקרקעין נסח מרוכז שעלותו זולה יותר, לשם כך יש להפנות בקשה מיוחדת למנהל הלשכה.

          1.3              בבקשה להקלה/ שימוש חורג, יש להמציא גם את נסחי הרישום מלשכת רשם המקרקעין של כל החלקות הגובלות בנכס, עבור משלוח הודאות בדאר רשום כחוק.(במקרה שאין אפשרות להמציא נסחי רישום כמפורט לעיל, ניתן להמציא נתונים גם מועד המושב).

          1.4              יש להחתים  ע"ג הבקשה את כל מי שרשום כבעלים, תוך ציון התאריך ומס' תעודת הזהות של החותם.(קרקע שבניהול מינהל מקרקעי ישראל ובחכירה ל-בעל הנחלה, יש להחתים את מ.מ.י ואת כל החוכרים. במקרה ובו מי מהבעלים הרשומים מסרב לחתום על הבקשה להיתר , יש להודיע על כך למח' הרישוי ולצרף כתובתם וזו תנהג עפ"י ההליכים הקבועים בתקנות. ייתכנו דרישות נוספות לשם הבהרת נושא הבעלות, הכל לפי הענין ולפי הצורך.

          1.5              הבקשה להיתר בניה תכיל את הפרטים המנהליים והתכנוניים הבאים :

           

          מפרט בקשה להיתר  מלא ובהתאם לתיקון מס' 33 לחוק התכנון והבניה, חתימות ושם מלא של המבקשים, עורכי הבקשה והמהנדס, בכל המקומות המיועדים לכך. לא תתקבל בקשה מוגשת בשם חברה, אלא אם כן יצורף מסמך המפרט מי הם מורשי החתימה. לא יתקבלו צילומי תמונות. רישום נכון של השטחים המבוקשים והמותרים לבניה עפ"י הת.ב.ע התקפה. יש למלא גם את טבלת הסטטיסטיקה.

          1.

          כתובת מדוייקת של הנכס. מספור דירות עפ"י הנוהל המצ"ב.

          2.

          תרשים סביבה בק.מ. 1:500

          3.

          סימום חץ הצפון

          4.

          תרשים מגרש על גבי מפה טופוגרפית ב-ק.מ. 1:250 כולל קווי בנין עפ"י התוכנית החלה באזור. מעודכנת לחצי השנה האחרונה.

          5.

          העמדת הבניין על כל תחום המגרש בק.מ. 1:100 , סימון מרווחים קיימים ומבוקשים וקווי בנין עפ"י הת.ב.ע, לרבות סימון גבול אזור מגורים בנחלה וגבול אזור קרקע חקלאית מוכרזת בהתאם למפות ההכרזה של ולקחש"פ, סימון מבני מגורים בנחלות סמוכות הנמצאים בתווך 25 מטר מהמבנה המבוקש.

          6.

          סימון נגישות לחלקה, לרבות סימון מקומות חניה קיימים ומוצעים.

          7.

          סימון הפקעות לדרכים ולצורכי ציבור (במידה ויש).

          8.

          חישוב שטחים מלא לחלקה ומילוי טבלאות השטחים לפי דרישות טופס מס' 1 או 2. בבקשה לתוספת בניה חדשה של למעלה מיחידת דיור אחת, יש לציין בנפרד שטח ברוטו של כל אחת מהמבנים. סכמות שטחים לכל מפלס ומפלס.

          9.

          תוכנית אתר הבניה כולל דרכי גישה.

          10.

          סימון מקומות חניה, נדרשת לפי התקן לרבות חניה תפעולית.

          11.

          תוכניות אופקיות למפלסי הבניין השונים ערוכות בגובה 1.20 + מ' לרבות קומת מסד ועליות גג. כולל גבהים של כל אחד מהמפלסים. לסימון חתכים. בתוכנית קומת הקרקע לפרט בחתך את פיתוח החצר ומבנים שכנים.

          12.

          שני חתכים אנכיים לפחות דרך המבנה., מאונכים אחד לשני . אחד מהחתכים יעבור דרך חדר המדרגות. לפרט גבהים ומידות. יש להציג חתכים דרך המבנה נשוא הבקשה.

          13.

          מידות כלליות ופנימיות.

          14.

          על כל התוכניות להיות צבועות כחוק ולכלול את סימון גבול איתור הבקשה לשימוש חורג.

          15.

          כל חזיתות הבניין, חומרי גמר וכולל חזיתות קיימות של המבנים בחלקה. במידה והבקשה הינה להרחבת דירה בבית משותף. יש להראות חזיתות של כל הבניין הקיים בחלקה, ולסמן את גבול איתור הבקשה.

          16.

          מבט גגות, כולל גגות קיימות בחלקה, מידות, ציון גבהים וסימון מערכת קולטי שמש.

          17.

          מבני עזר

          18.

          מיקום בלוני גז, צנרת גז, צוברים תת-קרקעיים, מיכלי אשפה.

          19.

          מרחב מוגן על פי תקן הג"א בק.מ. 1:50 ואישורו או אישור פטור. האישור יינתן ישירות במשרדי הג"א.

          20.

          סימון רשת הביוב – קו קיים, מיועד לביטול וחדש.

          21.

          סימון חלקים להריסה. בהריסת מבנה שלם יש להגיש בקשה נפרת להיתר עבור הריסה.

          22.

          כל יתר הדרישות המופיעות בחוק התכנון והבניה ובתקנות.

          23.

           

           

          2. המסמכים הדרושים לקליטת תיק בקשה להיתר במחלקת הרישוי

           

                                                   טפסים ותוכניות

          מס' סידורי

          תוכנית הגשה X 2 בתיק ורוד כולל כל הפרטים הנדרשים בע"מ 1-2 למפרט הבדיקה ואת התשריטים כפי שקבע חוק התכנון והבניה כמפורט לעיל.

          1.

          חתימת מבקש/ים , עורך הבקשה , מהנדס, בעלי הנכס, שכנים דיירי הבית – ע"ג ההגשה, במקומות המיועדים לכך.

          2.

          מפת מדידה עליה סימון קווי בניין והפקעות, לרבות סימון קו תחום אזור מגורים בנחלה, לרבות סימון תחום קרקע חקלאית מוכרזת.

          3.

          הוכחת בעלות (נסח טאבו/ תצהיר בעלים)

          4.

          אישור מינהל מקרקעי ישראל (במידה והבעלות של מ.מ.י ) לדיון בבקשה ולמתן היתר.

          5.

          נסחי טאבו של בעלים המחזיקים בנכסים הגובלים בחלקה עבור משלוח הודעות בדאר רשום כחוק

          6.

           

          לאחר קליטת התיק בדלפק הקבלה, הבקשה תועבר לעובד האחראי על המשך הטיפול במח' הרישוי, ישלח אליך שובר תשלום עבור הפקדת הבקשה בגובה 20% מסך האגרה, תשלומו מהווה כתנאי להתחלת הטיפול בבקשה. כמו כן, ישלח מכתב המפרט מס' תיק הבקשה ושם העובד האחראי על המשך הטיפול בה במחלקתינו,- אותו עובד ילווה את הליך הרישוי מתחילתו ועד מתן ההיתר.

          רק האחראי הוא שיפנה אותך או את עורך הבקשה לתיאומים וברורים עם המחלקות או היועצים במידה ויידרשו, לפי העניין, תוך תאום מועד עימם מראש.

          בכל פניה וברור עליך לפנות ישירות טלפונית בלבד לאחראי הבקשה, תוך ציון מס' תיק, אחראי התיק יתאם את מועד הפגישות לתאומים והבהרות.

           

          3. הליך בדיקת הבקשה להיתר

           

          3.1              לאחר קליטת התיק , נבדקת הבקשה לפי העניין ע"י עובדי מחלקות הרישוי, התשתית (מדידות, ביוב, כבישים) גנים ונוף, פיקוח , תכנון עיר, ןיועצי האגף.

          3.2              במידה ונמצא כי יש לשנות בבקשה שינויים מהותיים, מוחזרת התוכנית למבקש לצורך יישום השינויים. תוכנית מתוקנת חוזרת לעבור את הליך הבדיקה מחדש.

           

          4. הכנה לוועדה

           

          בתוכנית שאין בה ליקויים , דרישות לשינויים מהותיים או תוכנית מאושרת ע"י כל המחלקות והיועצים:

           

          4.1              בבקשה  לשימוש חורג:                                                                                                  

          כל בקשה להיתר שיש בה שימוש חורג, כפופה לפרסום בעיתונות ובנכס ובהודעות לכל בעלי הזכויות הגובלים בנכס נשוא הבקשה והמחזיקים בהם. הפרסום וההודעות הנ"ל הינם על חשבון מבקש הבקשה.

          4.1.1        מסירת נוסח הפרסום ב-3 עיתונים נפוצים מוכרזים ובנכס, ומשלוח ההודעות לכל בעלי הזכויות הגובלים בנכס נשוא הבקשה והמחזיקים בהם, יעשו רק לאחר סיום הליך 2 ו-3 לעיל.

          4.1.2        הבקשה להיתר תובא לדיון בועדת משנה, לאחר פרק הזמן הקבוע בחוק מיום הפרסומים וקבלת ההודעות ע"י בעלי העניין.

          4.1.3        הבקשה מועברת לפי הסדר, לתור הממתין לוועדת המשנה לתכנון ובניה.

           

          5. דיון בועדה

           

          בקשה כנ"ל פתוחה להתנגדויות. במידה ויתקבלו התנגדויות תיכנוניות לבקשה,- יוזמנו המתנגדים לועדה המתאימה לשמיעת התנגדויות. למבקש תנתן זכות תגובה.

          החלטה הועדה המקומית נתונה לערעור בפני ועדת ערר.

          היתר לשימוש חריג מותנה התשלום היטל השבחה אשר נקבע ע"י שמאי הועדה המקומית.

           

          6. הודעות הועדה המקומית בדבר החלטתה

           

          לאחר דיון בועדת בנין ערים מקומית, ולאחר אישור הפרוטוקול, תקבל לידך הודעה בדבר החלטת הועדה:

           

          6.1       באם אושרה בקשתך   מופנית תשומת ליבך לכך כי החלטת הודה לאישור הבקשה אינה מהווה היתר לבניה, היא מותנית לרוב בתנאחם ובדרישותאותם יש למלא כתנאי לקבלת ההיתר- ממולץ לשמור על ההודעה ולדאוג להשלים את התיקונים ואיסוף האישורים הנדרשים בהתאם להחלטה.

          6.2              באם סורבה בקשתך, ואתה רואה עצמך נפגע, הינך רשאי לערור בפני ועדת הערר תוך 30 יום מיום שהומצאה לך החלטה בדבר הסירוב או הדחייה. החלטת ועדת הערר תבוא במקום החלטת הועדה המקומית או רשות רישוי מקומית לפי העניין.

          6.3              באם אושרה בקשתך אך היו לה מתנגדים או שאחד הבעלים לא חתם עליה כחוק, לא יינתן ההיתר אלא לאחר שנתנה למתנגד הזדמנות לנמק את התנגדותו ונמסרה לו בכתב החלטת הועדה

          6.4              החלטה ועדה מקומית לאישור התוכנית תחשב כבטלה בתום שנה מהיום בו נמסרה הועה למבקש על כך, אם במשך התקופה האמורה לא הוצא ההיתר או אם עברה שנה מיום החלטת הועדה וטרם הוצא היתר, יש לנקוט בכל הליכי הרישוי, לרבות קבלת מידע עדכני, כאילו ולא הוגשה עדיין כל בקשה למתן היתר.

           

           

           

           

           

           

           

           

           

          7. בדיקת הבקשה על ידי הוועדה המקומית

           

          בהמשך לדרישות ותנאי הועדה הנוגעים ישירות לבקשה המפורטת בהודעה, המבקש יוכל להמציא את הנתונים והטפסים הבאים:

           

          לבקשות בהן שינוי בניה או הריסה יש לצרף תוכניות קונסטרוקציה לעבודה (עפ"י דרישה) והצהרת מהנדס. (לא תתקבלנה הצהרות של מהנדס או אדריכל תחת חותמת בע"מ)

          1.

          תוכנית פיתוח מאושרת X 4 כולל תחום פיתוח (עפ"י דרישה). וכולל מאזן חניה לכל השימושים בחלקה. אישור יועץ תחבורה בעיריה.

          2.

          מינוי קבלן אחראי לביצוע עבודות בניה (באם קיימת) על גבי הבקשה ומינו אחראי לביקורת.

          3.

          אישור הג"א למרחב מוגן או לחילופין  קבלת פטור הג"א (עפ"י דרישה)

          4.

          אישור מכבי אש (עפ"י דרישה)

          5.

          אישור משטרה  (עפ"י דרישה)

          6.

          אישור להצבת שילוט במקום , באם מבוקש.

          7.

          תוכנית ביוב X 3, באם חלו בהן שינויים מהיתר הבניה.

          8.

          אישור מח' התברואה

          9.

          אישור תוכנית אינסטלציה, באם יחולו בה שינויים מהיתר הבניה התקף

          10.

          אישור רשות הניקוז

          11.

          אישורי משרד הבריאות ומשרד לאיכות הסביבה או איגוד ערים לאיכות הסביבה

          12.

          אישור התקשרות עם מעבדת בדיקות מורשה עבור בדיקת חומרים ומערכת הגז, באם מבוקשת.

          13..

          אישור מח' פיקוח שנהרסו מבנים ללא היתר אם היו קיימים בשטח.

          14.

          אישור יועץ למערכות (כשמדובר בתנורים בעלי ארובות ומכילי דלק)

          15.

          במידה והבקשה מוגשת בקרקע חקלאית מוכרזת, נדרשים אישור הועדה המחוזית והועדה לשמירת קרקע חקלאית ושטחים פתוחים (ולקחש"פ)

          16.

          אישור יחידה אזורית לאיכות הסביבה (עפ"י דרישה)

          17.

          אישור יועץ לסידורי נכים (באם מבוקש שימוש חורג בעבור בניין ציבורי כהגדרתו בסעיף 8.01 חלק ח', תקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות)

          18.

          אישור על תשלום היטל השבחה בגין שימוש חורג.אישור על תשלום היטל השבחה בגין ת.ב.ע (עפ"י דרישה)

          19.

          לאחר איסוף האישורים והתאמת התוכניות למלוא הדרישות יש להמציא 3 תוכניות בקשה להיתר מתוקנת עפ"י כל דרישות הוועדה, הנחיות היועצים והגופים הנ"ל, כולל מרחב מוגן לאחר אישור הג"א.

          על התוכניות לעמוד שוב בכל הדרישות המפורטות בסעיף א 'לעיל.

          20.

           

           

           

          8. קבלת היתר

           

          עם השלמת כל הדרישות המפורטות לעיל , יערך חשבון סופי לתשלום. החשבון הסופי כולל את הפרטים הבאים:

           

          אגרות בניה בניכוי הפיקדון. הפיקדון יהיה בצמוד למדד . המידה ולא שולמה האגרה בתוך שנה מיום קבלת ההודעה על אישור הבקשה להיתר, לא יוחזר הפיקדון.

          1.

          תשלום אגרת בניה

          2.

          אגרת חיבור לביוב

          3.

          אישור מח' גביה  על העדר חוב הבעלים על הנכס נשוא ההיתר

          4.

          . היטל השבחה בגין שימוש חורג

          5

           

          עם קבלת החשבון לתשלום המאושר יש לגשת למחלקת הגביה לאישור נוסף ותשלום.

          עם קבלת האישור על התשלום במשרדנו, יודפס ההיתר אשר יועבר להליך בדיקה סופית, לאישור וחתימות.

          במעמד קבלת ההיתר יונחה המבקש בכל הנוגע לתיאום עם המחלקה, והנחיות לתפעול שעל מבקש ההיתר לנקוט במהלך הבניה.

           

          9. תוקפו של ההיתר:

           

          1.      תקפו של ההיתר לשימוש חורג יצויין על גבי הייתר.

          1. תקפו של ההיתר יפקע בתום תקופה זו.

           

           

          10. רשיון עסק

           

          ההיתר לשימוש חורג אינו מהווה רשיון עסק, יש לדאוג להוציאו בהליך נפרד במחלקת רישוי עסקים לאחר מכן.

           

          מודעות Google
          ''

            0 תגובות   יום ראשון, 15/2/15, 13:04

            פטור מהיתר בנייה - תיקון 101 לחוק התכנון והבניה 

            בתאריך 01 באוגוסט 2014 נכנס לתוקפו תיקון 101 לחוק התכנון והבנייה, המכונה "חוק הפרגולות".

            התיקון לחוק נועד בעיקרו לבזר את הסמכויות בין מוסדות התכנון וכן לייעל ולקצר את הליכי התכנון והרישוי.

            התיקון כולל מספר שינויים משמעותיים לחוק וקובע כי ניתן יהיה לבצע עבודות בנייה מסוימות בפטור מהיתר, בהתאם לתקנות התכנון והבניה (עבודות ומבנים הפטורים מהיתר), התשע"ד-2014.

             

            לתקנות התכנון והבנייה (עבודות ומבנים הפטורים מהיתר), התשע''ד-2014 – לחץ כאן

            לעיקרי תיקון 101 לחוק התכנון והבניה - מנהל התכנון – לחץ כאן

             

             

            השינויים המרכזיים הקבועים בחוק הם:

            ü      הגדלת הסמכויות לוועדות המקומיות, לצמצום זמני המתנה.

            ü      הגברת השקיפות של עבודת מוסדות התכנון.

            ü      פטור מהיתר ו/או תכנית (ראה: עיקרי תיקון 101).

            ü      רישוי מקוון - http://bonim.pnim.gov.il/Pages/RishuyZamin.aspx

            ü      מכוני בקרה - http://bonim.pnim.gov.il/About/Pages/Bakara.aspx

             

            מידע נוסף לגבי תיקון 101 ניתן למצוא באתר משרד הפנים בקישור הבא –  http://bonim.pnim.gov.il/About/Pages/AboutReform.aspx

             

            פטור מהיתר בניה

            במסגרת החוק נקבעו תקנות לפטור מהיתרי בנייה לעבודות קטנות, יצירת מסלול רישוי מקוצר לעבודות בנייה בהיקף שאינו גדול, וכן קיצור וייעול של הליך הרישוי הרגיל.

            חשוב להדגיש כי הבניה במסגרת הפטור כפופה ל:

             

            ü      חוק התכנון והבניה.

            ü      תכניות בנין עיר החלות במקרקעין.

            ü      הנחיות מרחביות שיינתנו ע"י הועדה המקומית.

            ü      חובת הגשת דיווח ותצהירים לועדה המקומית - הגשת הדיווח תבוצע באמצעות טופס מקוון באתר משרד הפנים  http://bonim.pnim.gov.il/Pages/interactivehouse.aspx

            ü    או באמצעות מילוי טופס דיווח – עבודה הפטורה מהיתר (לחץ כאן), הוספת אישורים במידת הצורך

             

            קלינגר היתרי בנייה, רישוי עסקים וייעוץ מוניציפלי
            מטפלים בבקשות בכל הארץ
            טל': 3888813 - 052
            פקס: 6990134 - 03
            דוא"ל: klinger_b@bezeqint.net

            דרג את התוכן:
              2 תגובות   יום שישי , 13/2/15, 13:19

              מידע בנושא הרפורמה בתכנון ובנייה

              הרפורמה בתכנון ובנייה  טומנת בחובה שלושה אלמנטים מרכזיים: הקלה על האזרחים, פחות בירוקרטיה וסרבול, וכן פישוט הליכי התכנון והבנייה באמצעות מתן זמן קצוב למדינה למענה ולאישור תכניות.

               

              מטרתו המרכזית של שר הפנים, גדעון סער, בקידום רפורמה זו בתחום התכנון במדינת ישראל, הייתה לקצר את הליכי הרישוי והבינוי במדינה, לקדם בניית יחידות דיור חדשות במהירות ולהקל על אזרחים המעוניינים לבצע שינויים בקנה מידה  מקומי הרלוונטיים לחיי היום יום.

               

              חוקי התכנון והבנייה הקיימים הם מימי המנדט הבריטי, אשר התאימו ל"מושבה" בריטית ואומצו בהמשך ע"י מדינת ישראל. וברור  כי הגיע הזמן לשינוי. בישראל ישנן שלוש רמות תכנון (ארצי, מחוזי ומקומי) דבר אשר מקשה על ההתנהלות ועל האפשרות להכין מלאי של יחידות דיור זמינות לציבור, וכן מעכב ומסרבל את כל הליכי הבנייה והתכנון.

               

              תכנון וקשיחות לא הולכים ביחד. לכן, הרפורמה מתמקדת במתן גמישות ובאפשרויות שינוי מרביות לגורמים האמונים על קבלת ההחלטות. כיום, מערכת התכנון היא ריכוזית כך שפעולות רבות מצריכות אישור של הדרג הארצי והמחוזי. במסגרת הרפורמה החדשה, ועדות מקומיות יוכלו לאשר שינויים תכנוניים, ובכך לצמצם לדרג הארצי והמחוזי את היקף העבודה בנושאים מגוונים המעסיקים את  הרשויות המקומית. השינוי בסמכויות  יאפשר לדרג הארצי והמחוזי להתמקד  בפעילויות ובסוגיות בעלי חשיבות  על מקומית, דבר שבהכרח יוריד מהעומס וייקצר את תהליכי העבודה. כמו כן, הוועדות המקומיות, אשר מכירות מקרוב את צרכי העיר ופניה, יקבלו סמכות לאשר ולשנות תכנון, כך שהאזרחים יוכלו לקבל מענה מהיר ומקצועי. חברי הוועדה, נבחרי הציבור  יהיו זמינים עבורם ומחויבותם לתהליך תגבר.

               

              הרפורמה תיצור אפקט מידי אשר ישפיע על הציבור מיד לאחר אישורה, והיא מהווה הישג משמעותי למערכת התכנון במדינת ישראל. לאחר מספר ניסיונות לבצע רביזיות, הצליחו במהלך השנה האחרונה מנהל התכנון ושר הפנים, גדעון סער, להעביר שינוי יסודי ומשמעותי בחוק, אשר ישפיע על עתידה של מדינת ישראל, ישפר וישדרג את מערך התכנון במדינה, ויצעיד אותה למערכת רגולטורית המתאימה למאה ה-21. 

               

              להלן עיקר השינויים במסגרת הרפורמה:

               

              רישוי

              • לא לכל דבר צריך היתר (פטור)

              בוטל הצורך בקבלת היתר בניה להקמת מחסן / פרגולה / סגירות חורף לבתי אוכל / גגון וכו'.

              על מנת להקל ולקצר את הליכי הרישוי, נקבעו פריטים שבנייתם אינה מהווה הפרעה למרחב הציבורי, ולכן, מעכשיו ניתן פטור מהיתר להקמתם. הליך רישוי מקוצר

              רלוונטי עבור הוספת ממ"ד, סגירת/הוספת מרפסת, תוספת בנייה שלא עולה על 25 מ"ר, הוספת מעלית, סגירת קומת עמודים בבניין.

              על מנת להקל על האזרח, הוחלט על הליך רישוי מקוצר שיאפשר מתן אישור מהיר וקל עבור פעולות שכיחות, בעלות השפעה רבה על האזרחים. רשות הרישוי מחויבת לקבלת החלטה בבקשה ולהחזיר תשובה לפונה עד 45 יום. במידה ולא הוחזרה תשובה, רואים זאת כהחלטה לאישור הבקשה, ובסופו של התהליך יכול וינתן היתר באופן אוטומטי.

              • קיצור משמעותי של לוחות הזמנים

              כדי להקל על האזרחים, לקצר הליכים ולקדם תכניות בנייה, נקבעו לוחות זמנים סגורים וקשיחים לדיונים בנושאים השונים. במידה של אי עמידה בלוחות הזמנים, מגיש הבקשה רשאי להעבירה לוועדה ברמה הגבוהה יותר. במסלול של הליך רישוי בדרך מקוצרת , אי התייחסות בזמן הקבוע בחוק, משמעו אישור אוטומטי של הבקשה.  הוראות אלה מייצרות וודאות וסופיות  עבור האזרח במהלך הליך התכנון והרישוי.

              עבור בקשות במסלול רישוי מלא, הוועדה מחויבת להחזיר תשובה תוך 90 יום.

              • רישוי מקוון

              כל מערכת התכנון והרישוי תעבור בהדרגה למערכת מקוונת.

              המשמעות עבור האזרח – הגשה קלה, נוחה ומהירה יותר של בקשות לוועדות השונות, שיפור תהליך הרישוי, ובמקביל הנגשת כלל המידע לציבור (יהיה פתוח באמצעים הממוחשבים ונגיש לכל מבקש).

              • מכון בקרה – one stop shop

              במסגרת החשיבה על נוחות ונגישות לאזרח, בכדי לחסוך זמן, עלויות ובירוקרטיה, יוקמו מכוני בקרה ברחבי הארץ, בהם יהיה ניתן להפיק את כל האישורים הנדרשים מכלל הגורמים הממשלתיים עבור אישור השיפוץ/הבנייה: מכבי  אש, בריאות, המשרד להגנת העורף וכו'. (פיילוט יתקיים בזמן הקרוב, ייכנס לתוקף מלא ב-2016).


              חלוקה מחדש של סמכויות בין הוועדות

              הרפורמה בתכנון ובנייה מייחסת חשיבות מיוחדת להעברת חלק מסמכויות הוועדה המחוזית (העמוסה ביותר) לוועדות התכנון המקומיות.

              • השינוי יפחית בצורה משמעותית את הריכוזיות הקיימת במערכת התכנון, ישפר את השירות לאזרח ויצמצם את הבירוקרטיה.
              • במקום אישור תכנית בפרק זמן של שנתיים עד ארבע שנים, תכנית תאושר בממוצע תוך שנה.
              • במסגרת הרפורמה יעברו חברי הוועדות המקומיות הכשרות וקורסים אשר ישפרו את מקצועיותם ויעניקו להם כלי עבודה טובים יותר. במקביל, מנהל התכנון יפקח על פעילותם באופן שוטף.
              • הוועדות המקומיות מכירות היטב את השטח ואת הצרכים של העיר/היישוב. העברת האחריות אליהם מעלה את זמינות נציגי ועדת התכנון ומגבירה את מחויבות חברי הוועדה לטובת הציבור והיישוב.
              • הסמכויות שמקבלות כל הוועדות המקומיות במסגרת הרפורמה: הוועדות המקומיות יוכלו לתת מענה לצרכי תושבים ותוכניות נקודתיות להן השפעה על המרחב המקומי והאישי. הרחבת דירה בנויה עד לגודל של 140 מ"ר, הוספת שטחי בניה במגרשים (לדוגמא: בבנייה רוויה עד 20% משטח המגרש, בבניה לא רוויה בישוב עירוני עד 7% משטח המגרש או 50 מ"ר), , הוספת שטחים למסחר ומלונאות בבנייני מגורים עד 25%, הוספת שטחי בנייה בתת הקרקע לצורכי שירות (חניה, מחסנים וכו'), שינוי במיקום מבני ציבור ושטחי ציבור שנמצאים בבעלות הרשות המקומית, קביעת מבנים לשימור.
              קלינגר היתרי בנייה, רישוי עסקים וייעוץ מוניציפאלי
               
              השירות בפריסה כלל ארצית
              טל': 03-6990132

              פקס: 6990134 - 03
              נייד- בן קלינגר 0523-888813
              www.klinger.co.il

               

              דרג את התוכן:
                1 תגובות   יום רביעי, 11/2/15, 21:12

                 

                לתשומת לב הציבור: הם כל כך רצו לאמץ (עוד) ילד, שילמו לעמותת טף (שממונה על התחום) 7,000 יורו, והעמותה נעלמה להם.

                בעידן בו האינטרנט מספק לנו מידע עצום נגיש, הבנו שזה לא מקרה יחיד. ניסינו לפנות לעמותה ולהבין מה קרה, ההתחמקויות וההתנערות שלהם- רק עוררו תהיות קשות יותר על העמותה.

                כנראה שלעמותת טף היתה בעבר היכולת לסייע למשפחות בישראל לאמץ מחו״ל ילדים שננטשו, תינוקות ששהו חודשים ושנים בתוך חדרים ולא ראו דשא, או גינת משחקים, ורק חיכו שמישהו יגאל אותם משם.
                יכולת שככל הנראה איננה עוד.
                כך גם עולה מתגובת עמותת טף הבוקר לתקשורת, המעצימה באלפי אחוזים את החששות הכבדים אודות התנהלותה.

                הבוקר התראיינתי עם הלקוחה שלי, לתוכנית הבוקר ״אורלי וגיא״ בערוץ 10. כדי לספר כמה נפגעה משפחה שעמותת טף לקחה מהם כ-7,000 יורו ונעלמה. מיד לאחר קבלת הכסף, ובניגוד לעבר, לא הסבירו נציגי העמותה מאומה! ונעלמו.

                בתגובת העמותה שעוררה אצלנו תהיות קשות עוד הרבה יותר מאלו שהיו בליבנו קודם, עולה שבמשך כ-17 שנים (כך לטענת העמותה) הם הצליחו לסייע לכ-1,000 משפחות לאמץ.
                17 שנים, כ-אלף משפחות.
                בהיותי יו״ר הוועדה לזכויות הילד בלשכת עוה״ד - מחוז ת״א והמרכז, אני מכירה את המספרים, ואלו המוצגים על ידי העמותה מדאיגים מאוד.

                בקרוב נדרוש לקיים דיון מעמיק תוך קבלת מלוא המידע אודות מספר המשפחות ששילמו לעמותה, לעומת מספר המשפחות שקיבלו ממנה איזשהו שרות ואלו שאכן הצליחו לאמץ ולהציל ילדים.

                משפחת קלינגר, שהסכימו להיחשף ולספר על כמה שנפגעו מעמותת טף, משפחה אמיצה שרוצה לחסוך את עוגמת הנפש הרבה ממשפחות נוספות. ומבקשת כי כל ההולך להליך אימוץ יהיה זהיר שבעתיים, ולא יתפתה להבטחות ריקות מתוכן וודאי שלא ימהר לשלם סתם (7) אלפי יורו.

                משרדי, והוועדה לזכויות הילד בלשכת עוה״ד - מחוז ת״א והמרכז, כאן לכל פניה וסיוע לילדים ומשפחות הזקוקים לכך,
                אנחנו כאן בשבילכם בנפש חפצה.

                חוה קליין, עו״ד
                יו״ר הועדה לזכויות הילד בלשכת עורכי הדין- מחוז ת״א והמרכז.

                https://www.facebook.com/video.php?v=10153110736349801

                ''
                ‏671,156‏ צפיות

                · שתף/שתפי ·

                דרג את התוכן:
                  0 תגובות   יום שלישי, 10/2/15, 21:25

                  הוצאת היתרי בנייה להגדלת, הוספת וסגירת מרפסות היום אפשר להוסיף, להגדיל או לסגור מרפסת בקלות ובמהירות. כיצד? כל הפרטים בכתבה הבאה: תיקון חדש לתקנות התכנון והבנייה: מרפסת בכל קומה  תיקון חדש לתקנות התכנון והבנייה (חישוב שטחים ואחוזי בנייה בתוכניות ובהיתרים), התשנ"ב - 1992 נחתם לאחרונה על ידי שר הפנים. התיקון החדש מאפשר בניית מרפסות בכל אחת מקומות הבית המשותף, והוא תקף לגבי תכניות שאישרה הוועדה המקומית מ-1.1.2010 ואילך. עד כה ניתנו היתרי בנייה ללא זכויות בנייה עבור מרפסות בשטח 12 מ"ר או 10% משטח הדירה (הנמוך מביניהם) ובלבד שגובה קירוי המרפסת היה שתי קומות, או יותר, מעל רצפתה. תקנה זו מנעה בפועל את בנייתן של מרפסות בקומות סמוכות והביאה לתופעת "מרפסות לסירוגין". התיקון החדש מתיר גובה קירוי של קומה אחת ומאפשר, להלכה, הוספת מרפסות ששטחן 14-12 מ"ר בכל הקומות וללא צורך בזכויות בנייה, גם בבתים בהם הונהגה עד כה בנייה "לסירוגין". עיון מקוון בתיקי בתים משותפים תקנות התכנון והבנייה- עדכונים קלינגר מלווה ועדי בתים משלב ההסכמה ועד קבלת היתר הבניה. 

                  קלינגר היתרי בנייה, רישוי עסקים וייעוץ מוניציפאלי

                  השירות בפריסה כלל ארצית

                  טל': 03-6990132 פקס: 6990134 - 03 נייד- בן קלינגר 0523-888813

                  www.klinger.co.il cafe.themarker.com/user/144603

                   

                  klinger_b@bezeqint.net

                  דרג את התוכן:
                    1 תגובות   יום שני, 9/2/15, 21:51

                    מה הסיווג הנכון של מכבסה לצורך תשלום ארנונה? 

                    בית המשפט העליון הורה לעירייה לתקן בצו הארנונה את סיווגן של מכבסות לצורכי גביית הארנונה, באופן שמפחית את חבות הארנונה בכמחצית .

                    קראו עוד בתחום כיצד מתמודדים עם שומת ארנונה?

                    ביטול חיוב ארנונה בשל שיהוי פעולות העירייה סיווג בארנונה: האם בית מלאכה יכול לשווק מוצריו?

                    אדם עתר לבית המשפט לעניינים מנהליים, כדי שיורה לעירייה לבטל תיקון שערכה בצו הארנונה לעניין סיווג מכבסות.

                    עתירתו נדחתה והוא ערער על כך לבית המשפט העליון.

                    בשבוע שעבר (יום ד') קיבל בית המשפט העליון את הערעור, והורה לעירייה לשנות את סיווגה של מכבסה מ"שירות" ל"מלאכה", מכיוון שמדובר בעבודת כפיים מקצועית המתאימה לסיווג זה.

                    על כן הורה לעירייה לתקן ולשנות את צו הארנונה, וכן לשלם את הוצאות המערער בסכום של 30 אלף שקלים.

                    המערער הוא הבעלים של מכבסה גדולה ששטחה כ-200 מ"ר, הנותנת שירות ללקוחות פרטיים, למכבסות שכונתיות ולבתי עסק. כמו כן מועסקים במכבסה כ-20 עובדים מיומנים ומקצועיים. המכבסה חויבה בארנונה על פי סיווג "מלאכה" עד שנת 1997,

                    אז החליטה העירייה לשנות את הסיווג ל"שירותים", דבר שגרם להעלאה כמעט כפולה של סכום הארנונה שהוטל על המכבסה. הדיון בבית המשפט נסב סביב השאלה האם מכבסתו של המערער נכנסת להגדרת "שירותים" או "מלאכה". המערער טען כי התיקון שהחליטה העירייה להחיל על צו הארנונה אינו חוקי, ויש לסווג את המכבסה בבעלותו כ"מלאכה" משום שמדובר בעבודת כפיים המצריכה מומחיות ומיומנות מקצועית. כמו כן המיכון הרב במכבסה ושטחה הגדול מטים את הכף לראות בפעילותה בית מלאכה. מנגד טענה העירייה כי על פי ההגדרה המילונית של המילה, מכבסה מתאימה ל"שירות" ואינה מתאימה ל"בית מלאכה", בדומה לעסקים כנגרייה ומסגרייה. היא הוסיפה כי כדי להיכנס לסיווג "מלאכה" נדרש מרכיב של שינוי הגורם להשבחת המוצר, דבר שאינו מתקיים בפעילותה של מכבסה.

                    בית המשפט: יש לצקת תוכן משפטי על ההגדרות המילוניות של הסיווגים בית המשפט העליון ציין כי צווי הארנונה של כל הרשויות המקומיות כוללים רשימה של סיווגים ותעריפים, שנקבעים לפי שיקול דעתן של הרשויות. עם זאת, יש הגבלה לשיקול הדעת שניתן לרשויות באמצעות רשימה של 12 סיווגים ותעריפים הקבועים בתקנות, וכל שינוי או תיקון שרשות מקומית רוצה לבצע מחייב אישור של שר האוצר ושר הפנים. מאחר שהגדרות הסיווגים בתקנות לוקות בחסר, פעמים רבות נדרשים בתי המשפט לקבוע את הסיווג המתאים, ובית המשפט מצא כי יש לצקת תוכן משפטי על ההגדרות המילוניות לעניין "שירותים" ו"בית מלאכה" בהקשר של חיוב ארנונה. בית המשפט הכריע שמכבסות גדולות מקיימות את המאפיינים שבהגדרת "מלאכה". המכבסות אמנם אינן מייצרות מוצרים אלא עוסקות במתן שירות ללקוחותיהן, אך לא ניתן לסווג אותן כ"שירות", משום שמתבצעת בהן עבודת כפיים, חלקה ידנית וחלקה בעזרת מכונות.

                    כל זאת מתבצע במבנה תעשייתי ולא מתוך משרד, כפי שנהוג אצל נותני שירותים כגון רואי חשבון, עורכי דין וכדומה. יש לך שאלה? פורום ארנונה פורום משפט מנהלי, עתירות ובג"צ בית המשפט הדגיש כי סיווג זה אינו מדבר על מכבסות קטנות ושכונתיות או מכבסות אוטומטיות,

                    מכיוון שלא מתקיים בהן מרכיב עבודת הכפיים של בעל מקצוע. בסופו של דבר קיבל בית המשפט את הערעור, והורה לעירייה לתקן את הסיווג בצו הארנונה, וכן לשלם את הוצאותיו של המערער כולל שכר טרחת עורכי דין בסכום של 30 אלף שקלים. עע"מ

                    2503/13

                     

                    קלינגר היתרי בנייה, רישוי עסקים וייעוץ מוניציפאלי.
                    השירות בפריסה כלל ארצית
                    טל': 03-6990132
                    פקס: 6990134 - 03

                    נייד- בן קלינגר:  0523-888813

                    www.klinger.co.il

                     

                    דרג את התוכן:
                      1 תגובות   יום חמישי, 5/2/15, 16:55

                      לתשומת לב הציבור: הם כל כך רצו לאמץ (עוד) ילד, שילמו לעמותת טף (שממונה על התחום) 7,000 יורו, והעמותה נעלמה להם.

                      בעידן בו האינטרנט מספק לנו מידע עצום נגיש, הבנו שזה לא מקרה יחיד. ניסינו לפנות לעמותה ולהבין מה קרה, ההתחמקויות וההתנערות שלהם- רק עוררו תהיות קשות יותר על העמותה.

                      כנראה שלעמותת טף היתה בעבר היכולת לסייע למשפחות בישראל לאמץ מחו״ל ילדים שננטשו, תינוקות ששהו חודשים ושנים בתוך חדרים ולא ראו דשא, או גינת משחקים, ורק חיכו שמישהו יגאל אותם משם.
                      יכולת שככל הנראה איננה עוד.
                      כך גם עולה מתגובת עמותת טף הבוקר לתקשורת, המעצימה באלפי אחוזים את החששות הכבדים אודות התנהלותה.

                      הבוקר התראיינתי עם הלקוחה שלי, לתוכנית הבוקר ״אורלי וגיא״ בערוץ 10. כדי לספר כמה נפגעה משפחה שעמותת טף לקחה מהם כ-7,000 יורו ונעלמה. מיד לאחר קבלת הכסף, ובניגוד לעבר, לא הסבירו נציגי העמותה מאומה! ונעלמו.

                      בתגובת העמותה שעוררה אצלנו תהיות קשות עוד הרבה יותר מאלו שהיו בליבנו קודם, עולה שבמשך כ-17 שנים (כך לטענת העמותה) הם הצליחו לסייע לכ-1,000 משפחות לאמץ.
                      17 שנים, כ-אלף משפחות.
                      בהיותי יו״ר הוועדה לזכויות הילד בלשכת עוה״ד - מחוז ת״א והמרכז, אני מכירה את המספרים, ואלו המוצגים על ידי העמותה מדאיגים מאוד.

                      בקרוב נדרוש לקיים דיון מעמיק תוך קבלת מלוא המידע אודות מספר המשפחות ששילמו לעמותה, לעומת מספר המשפחות שקיבלו ממנה איזשהו שרות ואלו שאכן הצליחו לאמץ ולהציל ילדים.

                      משפחת קלינגר, שהסכימו להיחשף ולספר על כמה שנפגעו מעמותת טף, משפחה אמיצה שרוצה לחסוך את עוגמת הנפש הרבה ממשפחות נוספות. ומבקשת כי כל ההולך להליך אימוץ יהיה זהיר שבעתיים, ולא יתפתה להבטחות ריקות מתוכן וודאי שלא ימהר לשלם סתם (7) אלפי יורו.

                      משרדי, והוועדה לזכויות הילד בלשכת עוה״ד - מחוז ת״א והמרכז, כאן לכל פניה וסיוע לילדים ומשפחות הזקוקים לכך,
                      אנחנו כאן בשבילכם בנפש חפצה.

                      חוה קליין, עו״ד
                      יו״ר הועדה לזכויות הילד בלשכת עורכי הדין- מחוז ת״א והמרכז.

                      https://www.facebook.com/video.php?v=10153110736349801

                      ''
                      ‏26432‏ צפיות

                      · שתף/שתפי

                      דרג את התוכן:
                        1 תגובות   יום חמישי, 5/2/15, 00:24

                        המועצה הארצית החליטה: להאריך ולהרחיב את תמ"א 38

                        על פי נוסח התוכנית, היא תקפה לחמש שנים שלאחריהן צריכה המועצה הארצית לדון בקידומה ולהחליט האם להאריכה ב-5 שנים נוספות

                         

                         

                        תמ"א 38  / צילום: תמר מצפי

                        תמ"א 38 / צילום: תמר מצפי

                         

                        בנק הפועלים

                        המועצה הארצית לתכנון ובנייה בראשות מנכ"ל משרד הפנים, ד"ר שוקי אמרני, החליטה היום על הארכת תוקפה של תמ"א 38 לחיזוק מבנים בפני רעידות אדמה בחמש שנים נוספות ועל מתן הוראה להכנת עדכון נוסף לתמ"א 38. ההחלטה התקבלה בהתאם להנחיית שר הפנים, גלעד ארדן.

                        כידוע, תמ"א 38 היא תוכנית מתאר ארצית שאושרה על ידי הממשלה והמועצה הארצית לתכנון ובנייה בשנת 2005. על פי נוסח התוכנית, היא תקפה לחמש שנים שלאחריהן צריכה המועצה הארצית לדון בקידומה ולהחליט האם להאריכה ב-5 שנים נוספות. באוקטובר 2009 הוארכה התוכנית ב-5 שנים ובמאי 2015 הייתה אמורה להגיע לסיומה התקופה הנוכחית.

                        ממשרד הפנים נמסר היום כי מנתוני הדיווח של הועדות המקומיות בדבר יישום תמ"א 38 עולה כי חלה עלייה משמעותית ביישום התמ"א בעקבות תיקון 3 לתכנית, אולם הצורך בחיזוק מבנים בפני רעידות אדמה, כמו גם הצורך לשדרוג האזורים האורבנים התגבר.

                        עוד נמסר כי במטרה לעודד חיזוק מבנים החליטה המועצה הארצית על מתן הוראה לעריכת תיקון מספר 4 לתמ"א 38, תחת הכותרת "חיזוק מיגון והתחדשות", שיכלול הרחבת התמ"א לתחומים נוספים, ביניהם עידוד חיזוק מבנים שאינם למגורים, תוספת שימושים ציבוריים ומסחריים במבני מגורים המיועדים לחיזוק, עידוד תוספת ממ"ד במבנים קיימים בין השנים 1980 - 1992 , עידוד שימוש בתת הקרקע ועידוד בנייה למגורים בהישג יד להשכרה.

                        את הכנת התיקון לתמ"א תנחה ועדת העורכים של תמ"א 38 ותמ"א 40, כאשר הולנת"ע (הועדה לנושאים תכנוניים עקרוניים) תשמש כוועדת היגוי. המועצה הארצית הסמיכה את ועדת העורכים להציע שינויים נוספים בהוראות התמ"א. התכנית תוגש לאישור המועצה תוך שישה חודשים מיום מתן ההוראה.

                        "אישור התכנית יעודד התחדשות עירונית מאסיבית כך שיתווספו אלפי יחידות דיור במרכזי הערים, תוך צמצום הפגיעה בסביבה", כך אמר היום שר הפנים גלעד ארדן.

                        כפי שפורסם ב"גלובס" לאחרונה, העבודה על התיקון הרביעי לתמ"א 38 נמשכת כבר תקופה ארוכה והתוספות האמורות לתוכנית המתאר לחיזוק מבנים מפני רעידות אדמה הוצעו כבר במהלך השנים. עם זאת, גורמים שונים בענף הנדל"ן מותחים ביקורת על כך שהתוכנית החדשה איננה כוללת התייחסות לחוסר הכדאיות של התוכנית בפריפריה. במקביל, גם לגבי השינויים המוצעים טרם הובהר כיצד הם ייושמו ומה הרציונל הכלכלי שעומד מאחוריהם.

                        דרג את התוכן:

                          פרופיל

                          benklinger
                          1. שלח הודעה
                          2. אוף ליין
                          3. אוף ליין

                          ארכיון

                          פיד RSS

                          הפעילות שלי