כותרות TheMarker >
    ';

    פיד RSS

    קלינגר רישוי עסקים והתרי בנייה

    הוצאת רישיון עסק,בקשות לשימוש חורג,היתרי בנייה ,זירוז הליכים בירוקרטיים,אדריכלות והנדסת מבנים.

    ארכיון : 3/2015

    2 תגובות   יום שלישי, 31/3/15, 09:38


    צילום: Getty images Israel''האם אפשר לחייב אדם המהווה מטרד אנושי בפיצוי על ירידת ערך הדירות בסביבתו? 
    26.03.2015 | עו"ד לילך דניאל 

    שכנם של התובעים נהג להפעיל מכסחת דשא באזור ללא דשא, לחבוט שטיחים ולהדליק מנגל במטרה ללכלך את הכביסה, לכוון את הרדיו על תחנה דוברת ערבית ולהפנות את הרמקול לכיוון ביתם ולהציב חפצי "כישוף" על הגדר הגובלת עם ביתם. ביהמ"ש חייב אותו בפיצוי על עוגמת הנפש אך נמנע מפסיקה שתיצור מדרון חלקלק של אבחנות דקיקות

    שכן שהשחית את רכבם של שכניו, גרם למפגעי רעש ולכלוך והציב חפצי "כישוף" על הגדר הגובלת עם ביתם, באופן המהווה מטרד אנושי, יפצה את שכניו בסכום של יותר מ-80 אלף שקל. בית משפט השלום באשקלון קבע כי התנהגות הנתבע דמתה באופייה להטרדה מאיימת אשר יש בה הפרעה של ממש לשימוש סביר של התובעים בביתם, אך דחה את התביעה לפיצוי על ירידת ערך ביתם בשל מגוריהם בסמיכות אליו, שכן הדבר עלול לגרם למדרון חלקלק של אבחנות דקיקות בין תביעות ראויות ולא ראויות.

     

    לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

     

    בשנת 2008 רכשו התובעים בית פרטי באשקלון הגובל בביתו של הנתבע. לימים, השלימו התובעים את שיפוץ הבית ובניית גדר בין חצרם לחצר הנתבע, אז לטענתם החל הנתבע בהתנהגות שיטתית שמטרתה למרר את חייהם ולגרום להם לנזק. כך, למשל, גרם הנתבע לרעש מכוון באמצעות מכסחת דשא, טריקת פח אשפה ברחוב, הפעלת מוזיקה חזקה והטחת מגש פח על הגדר המשותפת בכוונה לגרום לבהלה, וכן גרם ללכלוך ולמפגע אסתטי. לטענת התובעים, משההטרדות לא פסקו והנתבע אף הוזהר כי יינקטו נגדו הליכים, פתח הנתבע בחזית חדשה ועבר להשחתת רכושם – רכבם וחלון בית העסק של התובע.

    נגד הנתבע הוגש כתב אישום והוא הורשע על פי הודאתו בעבירות של חבלה במזיד ברכב וניתן למאסר על תנאי, קנס ופיצוי לתובעים. חרף זאת, לא השכיל הנתבע לשנות את דרכיו, ולכן הגישו התובעים תביעה לבית המשפט בעילות של מטרד ליחיד, הסגת גבול, נגישה, לשון הרע והפרת חובה חקיקה. בתביעתם עתרו התובעים לפיצוי בגין הנזק שנגרם לרכושם וכן לשיפוי בגין ההוצאות שנגרמו להם כדי לאסוף ראיות נגד הנתבע, לרבות אבדן ימי עבודה. בנוסף, ביקשו התובעים לחייב את הנתבע בפיצוי בגין ירידת ערך ביתם נוכח קרבתו אליו.

    השופט עדו כפכפי קיבל את התביעה בחלקה, מבלי להכיר בפיצוי עבור ירידת ערך לנכס. השופט ציין כי מהראיות המוצקות שהציגו התובעים, עלה כי לא מדובר במעידה חד פעמית שמקורה בסכסוך שכנים, וכי התמונה המצטיירת היא תמונה מטרידה של התנהלות שיטתית ותמוהה המאפיינת את הנתבע ביחס לסביבתו, שכל תכליתה היא הטלת מורא על השכן והפרעת שלוות חייו.

    בין היתר, צוין כי הנתבע נצפה ניגש לגדר המשותפת עם מגש ברזל וחובט עמו בחוזקה על תשתית הגדר העשויה ברזל כדי ליצור רעש חזק ופתאומי. עוד תועד הנתבע מפעיל מכסחת דשא באזור ללא דשא וחוזר אליה לאחר מספר דקות, מגרף שטח חולי סמוך לגדר, חובט שטיחים ומדליק מנגל שבו ניירות על מנת שאלו יעופו לחצרם של התובעים וילכלכו את הכביסה. מלבד האמור, נטען כי הנתבע נוהג במכוון להפעיל מוזיקה חזקה ולכוון את הרדיו על תחנה דוברת ערבית תוך הפניית רמקול לכיוון בית התובעים על מנת להפריע לארוחת השבת ותועד כשהוא טורק בחוזקה את הפח ברחוב ללא כל סיבה נראית לעין כדי לגרום לרעש ומציב מציב פריטים על שולחן בחצרו הפונה לחבלי הכביסה של התובעים, בהם מראה, מסכה אפריקאית ומטאטא הפוך עם קשית היוצאת מפיו.

    השופט כפכפי קבע כי אף שחלק מהפעולות שתוארו נחזות כעניין קל שיש לעבור עליו לסדר היום, הרי שצבר ההתנהגויות וההקשר הכולל מובילים למסקנה כי הנתבע בחר לעשות שימוש בביתו באופן שיש בו הפרעה של ממש לשימוש סביר של התובעים בביתם או להנאה סבירה מהם, כשפעולותיו אף דמו באופיין להטרדה מאיימת.

    השופט קבע כי על הנתבע לשאת בעלות הנזקים שגרם ובהוצאות שנגרמו לתובעים בניסיון להשיג את הראיות לתיעוד מעשיו בסך כולל של 31,720 שקל, וכן לפצות אותם על עוגמת הנפש שגרם בסכום של 50 אלף שקל ולשלם להם הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך של 25 אלף שקל. עם זאת, נדחתה עתירתם של התובעים לפיצוי בסך של 115 אלף שקל בגין ירידת ערך ביתם. השופט כפכפי ציין כי אין צורך במומחיות שמאית כדי לדעת ששוויו של נכס מושפע מסך ההנאות הצפויות ממנו לבעליו, כגון טיב האוכלוסייה באזור, מוסדות החינוך וגורמים פיזיים למיניהם דוגמת מטרדי רעש, כבישים ועוד. יחד עם זאת, עילת תביעה בגין ירידת ערך לנכס לאור טיב התנהגות השכן מעוררת קשיים עיוניים לא מבוטלים שכן אף שמבחן השכל הישר מלמד כי שכן רע משפיע על מידת ההנאה מהדירה – הרי שמבחינת מדיניות משפטית הכרה בעילת תביעה זו עלולה ליצור מדרון חלקלק של אבחנות דקיקות בין מקרים המקימים עילת תביעה לבין אלו שלא ראוי להכיר בהם. לפיכך, נקבע כי יש להותיר את הפיצוי בגדר עוגמת הנפש שנגרמה לתובע מכח פעולות מסוימות שביצע שכנו.

     

    ת"א 34211-12-12

     

    דרג את התוכן:
      1 תגובות   יום שלישי, 24/3/15, 22:30
      משרד קלינגר היתרי בנייה, רישוי עסקים וייעוץ מוניציפאלי מתמחה בייעוץ ייצוג ועבודה מול  גורמים מוניציפאלים הקשורים בהוצאת היתרי בניה, תכנון ערים וסביבה, מיסוי,רישוי עסקים,בקשות לשימוש חורג,שינוי יעוד,הכשרת חריגות בניה,ביטול צווי סגירה,הפסקת עבודה,צווי הריסה.
      בקשות לשינוי תב"ע ,היתרי בניה,אדריכלות, קידום בקשות ,זרוז הליכים בירוקרטים ,יעוץ סטטוטורי,הסדרים והסכמים עם הרשויות,שרותי הנדסה ופקוח על הבניה. 

       המשרד מספק מענה ייעוצי ללקוחות פרטיים, עסקיים, משרדי עו"ד,אדריכלים, גורמים ומוסדות,  בהם חברות בניה, ניהול נכסים ואחזקה, רשתות קמעוניות, יבואנים, מושבים,קבוצים, מתקני צבא ובסיסים.
      רישיונות עסק  לאולמות וגני אירועים,  בתי ספר, גני ילדים, פעוטונים,  מכללות וישיבות,  מפעלי תעשייה, חברות היי טק ומחשבים,
      מרכזי קניות וקניונים,  בנקים וחברות ביטוח,  מכוני יופי ובריאות, בתי מרקחת,חדרי כושר,קאנטרי קלאב,בריכות שחייה,מתקני ספורט,מספרות,מוזאונים,בתי קולנוע,בתי אבות,יבואני רכב,תחנות דלק,חניונים ואולמות תצוגה,בתי מלון,מלוניות,אכסניות,מחסנים,רישיונות לארועים חד פעמים בכל הארץ.

        תחומי הייעוץ והשירותים של קלינגר היתרי בנייה, רישוי עסקים וייעוץ מוניציפאלי:

       

      יעוץ  וקידום סטטוטורי לחברות יזמות ובניה בכל הארץ!

      ייעוץ טלפוני ללא תשלום.

              

          03-6990132      


        

      קלינגר היתרי בנייה, רישוי עסקים וייעוץ מוניציפאלי
       
      השירות בפריסה כלל ארצית
      טל': 03-6990132

      פקס: 6990134 - 03
      נייד- בן קלינגר 0523-888813
      www.klinger.co.il

       

      המשרד מעניק לקהל לקוחותיו שירות איכותי, מהיר, אמין ודיסקרטי. יתרון בהיכרות מעמיקה עם הפרוצדורות והבירוקרטיה ברשויות השונות , תוך כדי זירוז הליכים וחיסכון בכסף רב.
       הטיפול הינו אישי וצמוד לכל לקוח בהתאם לצרכי העסק.

        טיפול וייצוג  בכל ההליכים הביורוקרטיים, תוך שימוש בידע, ניסיון והכרת המערכות על בוריין ברשויות ומשרדי הממשלה מכל סוג:
      • עיריות
      • רשויות מקומיות
      • רשויות אזוריות
      • ועדות מקומיות ומחוזיות
      • משרדים ממשלתיים
      • משרד הבריאות
      • המשרד להגנת הסביבה
      • משרד הפנים
      • משרד הדתות
      • ועדות ערר
      • משרד ההגירה
      • משרדי שלטונות המס
      • המוסד לביטוח לאומי
      • המשרד לבטיחות ולגהות
      • משרדי הטאבו
      • מכון התקנים
      • מנהל מקרקעי ישראל
      • מועצות מקומיות

          רישוי עסקים,היתרי בנייה,בקשות לשמוש חורג-ייצוג מול הרשויות בכל הארץ !  משרד הבריאות,המשרד לאיכות הסביבה,כיבוי אש,משטרה,השרות הוטרינרי ועוד.
      תמ"א 38 התרי בניה ורשוי עסקים

       


      קלינגר היתרי בנייה, רישוי עסקים וייעוץ מוניציפאלי
       
      השירות בפריסה כלל ארצית
      טל': 03-6990132

      פקס: 6990134 - 03
      נייד- בן קלינגר 0523-888813
      www.klinger.co.il
       
       
       
       
       
      קלינגר השבחת נדל"ן בע"מ
      מנחם בגין 52 תל אביב,מגדל סונול משרדי יורוטרייד
       
       
      ''
      ZAP Group בניית אתרים
      דרג את התוכן:
        1 תגובות   יום ראשון, 22/3/15, 23:13

        פורסם תזכיר חוק לעידוד הקמת קרנות ריט ולהקמה של קרנות ריט חדשות להשקעה בייזום פרויקטים של דיור להשכרה

        נושא:
         מס הכנסה, מיסוי מקרקעין
        ב' ניסן תשע"ה
        22 מרץ 2015

         

         
         
         
        פורסם תזכיר חוק המיישם את המלצות הצוות הבינמשרדי של רשות המסים, רשות ניירות ערך והמועצה הלאומית לכלכלה להקמה של קרנות ריט חדשות, שלראשונה תוכלנה להשקיע בהקמת פרויקטים של דיור להשכרה לטווח ארוך. בכך יתאפשר לרתום את שוק ההון לסייע בפתרון מצוקת הדיור, תוך הגדלת היצע הדירות למגורים. התזכיר שפורסם על ידי רשות המסים, מטפל גם בשחרור חסמים שזוהו בהקמה של קרנות ריט, בעקבות הניסיון שנצבר בנושא ברשות המסים, לרבות קביעה כי כלל פיזור האחזקה בקרן ייבחן באופן מדורג וכן דחיית מס שבח בהעברת מקרקעין מוטבים  לקרן. 
         
        מאז חקיקת התשתית הרגולטורית להקמת קרנות הריט בישראל בשנת 2006 הוקמו שתי קרנות בלבד, זאת לעומת קרנות הריט בעולם שהולכות וצוברות תאוצה. על רקע זאת, גובשו ברשות המסים המלצות לשחרור חסמים שזוהו כחסמים המרכזיים המונעים הקמה של קרנות ריט חדשות. המונח ריט הינו ראשי התיבות REIT של המילים Real Estate Investment Trust. מדובר בקרנות שתכליתן השקעה בנדל"ן מניב. קרן נדל"ן רוכשת נכסי נדל"ן מתוך מטרה להשכיר הנכסים לתקופה ארוכה.
        במסגרת התיקונים המוצעים, יוכל מייסד של קרן ריט להעביר נכסים שבבעלותו לקרן תמורת קבלת מניות בה ולדחות את תשלום מס השבח על הנכסים שהועברו עד למועד מימוש המניות שהונפקו לו או מימוש הנכסים שהועברו לקרן. בכך, יוסר אחד החסמים המרכזיים שמנע מיזמים להנפיק נכסים מניבים שבידיהם באמצעות קרן ריט בשל אירוע המס בעת העברת הנכסים אל הקרן. תיקון נוסף מתייחס לפיזור המשקיעים בקרנות ריט. בעוד שעל פי החוק כיום כבר במועד הנפקת הקרן אסור לחמישה אנשים להחזיק ביותר מ-50% מהמניות בה, תזכיר החוק יאפשר ליזמי הקרן לפזר את אחזקותיהם באופן הדרגתי על פני חמש שנים ממועד הנפקת הקרן. 
         
        בנוסף, התזכיר מיישם את ההמלצות שגיבש צוות בינמשרדי בהובלת רשות המסים, רשות ניירות ערך והמועצה הלאומית לכלכלה, ובהשתתפות נציגי אגף התקציבים, אגף החשב הכללי, אגף שוק ההון, ביטוח וחיסכון במשרד האוצר, נציגי הבורסה לניירות ערך ונציגי משרד המשפטים, שמטרתן עידוד הקמת קרנות ריט חדשות אשר יוכלו לראשונה להשתתף בייזום של פרויקטים להשכרה למגורים.
        כך, על פי תזכיר החוק יוכלו לראשונה קרנות ריט לרכוש קרקע שחלה עליה תכנית המייעדת אותה לדיור להשכרה ולשמש כיזם של פרויקט ההקמה. זאת, בניגוד להוראות כיום המייחדות את פעילותן של קרנות ריט להשקעה במקרקעין מניבים. באופן זה קרנות הריט יוכלו להשתתף לא רק בצד הביקוש להשקעות בנדל"ן מניב אלא גם לעודד ולהגדיל את צד ההיצע של דירות להשכרה למגורים. על מנת לאפשר לקרנות לממן את הקמת מתחמי הדיור להשכרה בהתאם למודל המימון המקובל בענף, הוגדל שיעור המינוף המקסימלי המותר לקרן הריט, כך שהן יוכלו לגייס חוב בהיקף של עד 80% משווי אחזקותיהן במקרקעין לצרכי דיור להשכרה. שינוי משמעותי נוסף מתייחס לשיעור המס החל על בעלי המניות בקרנות ריט הפועלות בתחום הדיור להשכרה. במטרה לשפר את הכדאיות הכלכלית להקמת הקרנות, נקבע כי הרווחים מהשכרת מקרקעין מניבים לצרכי דיור להשכרה ורווח ההון ממימוש מקרקעין אלה יהיו חייבים במס בשיעור של 20% בלבד.
         
        מנהל רשות המסים, משה אשר: "שחרור החסמים בהקמת הקרנות יאפשר לקרנות נוספות להיכנס לשוק, תוך שהן מאפשרות למשקי הבית השקעה עקיפה בשוק הנדל"ן המניב והדיור, בסיכון נמוך יותר. הכנסת הקרנות החדשות לחוק תתרום להגדלת היצע הדירות להשכרה".
         
        יו"ר רשות ניירות ערך, פרופ' שמואל האוזר: "לאחר שנים של קיפאון בענף קרנות הריט, תזכיר החוק יסלול את הדרך להקמת קרנות נוספות, המשקיעים ושוק ההון הישראלי יצאו נשכרים מכך". 
        דרג את התוכן:
          0 תגובות   יום שישי , 20/3/15, 10:32

          מכון הרישוי

          ''

          מכון הרישוי העירוני מרכז במקום אחד את עיקר הגורמים המקצועיים המשולבים בהליך הרישוי, מתיק מידע עד תעודת גמר בנייה. הליך הרישוי משפר ומקצר את התהליכים, כך שאין עוד צורך בתיאום דרישות מוקדם לפני פתיחת בקשה להיתר, הצורך במכתב מידע מבוטל, וכל התחנות במכון הרישוי עוקבות אחרי הבקשה במקביל.

          שלבי הליך הרישוי והבניה:  

          א. שלב המידע: מתן מידע תכנוני בבקשת מידע להיתר, בתחומי התכן השונים.

          ב.
          לאחר הגשת בקשה להיתר ולפני דיון בועדה: ביצוע בקרה לתכנון המבוקש במגוון תחומי התכן ומתן חוות דעת מתואמת לוועדה.

          ג. לאחר דיון בועדה ולפני הוצאת היתר: ביצוע בקרה לתכנון הסופי ומתן אישורים בתחומי התכן השונים, כחלק מכלל האישורים הנדרשים למחלקת הרישוי לצורך הוצאת היתר הבניה.  

          ד. במהלך הבניה: ביצוע ביקורות, מתן אישורים והפקת טופס 4 ותעודת גמר

           
          באיזה שלב צריך ליצור קשר עם גורמי המכון?

          א. לאחר קבלת החלטת הוועדה ובמקום בו נדרשת השלמת התנאים למתן היתר
          ב. לאחר הוצאת היתר לצורך קבלת טופס 4/תעודת גמר

           
          יצירת קשר עם מכון הרישוי

          פנייה מקוונת למכון הרישוי
          טופס פנייה מקוון למכון הרישוי

          לפנייה המקוונת אפשר לצרף עד 5 קבצים, כל אחד מהם יכול להיות בגודל של עד 1MB. אם הקובץ גדול יותר אפשר לשלוח דוא"ל נוסף ל- machon_rishuy@mail.tel-aviv.gov.il. יש לציין את נושא הפניה ומספר הבקשה, ולצרף את הקובץ.

           

          שירותי התחנות במכון

          תחום השירות גנים ונוף
          • מתן חוות דעת לוועדה בנושא העתקת עצים, עקירת עצים, הגנה על עצים קיימים ונטיעת עצים חדשים
          • בדיקת התאמת התוכנית הסופית לדרישות הועדה ומתן אישור לפני הוצאת היתר
          • לאחר מתן היתר בניה – טיפול בבקשות לרישיונות כריתה/העתקה מול פקיד היערות העירוני.
          מקלוט
          • מתן חוות דעת לוועדה בנושא פתרון המיגון המוצע
          • בדיקת התאמת התוכנית הסופית לדרישות הועדה והוראות פיקוד העורף ומתן אישור לפני הוצאת היתר 
          • טיפול בבקשות לפטור ממיגון
          • מתן אישור לטופס 4 על כך שהמיגון בוצע כנדרש
          תנועה וחניה
          • מתן מידע תכנוני בתחום בהתאם לדרישות החוק, תוכניות בנין עיר ומדיניות העירייה
          • מתן חוות דעת לוועדה בנושאים הבאים:
            • תכנון התנועה – בתוך המגרש ובחיבור עם המרחב הציבורי
            • מקומות החניה המוצעים / חסרים
          אצירת אשפה
          • מתן חוות דעת לועדה בנושאים הבאים:
            • סוג ומספר כלי האצירה לאשפה
            • חדר האשפה: מיקום, גודל, פתחים ודרכי גישה
          • בדיקת התאמת התוכנית הסופית לדרישות הועדה ומתן אישור לפני הוצאת היתר 
          • מתן אישור לטופס 4 על כך שמתקן האשפה בוצע כנדרש
          איכות הסביבה
          • מתן חוות דעת לוועדה בנוגע להיבטים סביבתיים של הבקשה להיתרי בתחומים הבאים: רעש ואקוסטיקה, איכות אוויר, קרינה, זיהום קרקע, מי תהום, חומרים מסוכנים, פירוק אסבסט.
          • בדיקת התאמת התוכנית הסופית לדרישות הועדה ומתן אישור לפני הוצאת היתר
          • מתן אישור לטופס 4 כאשר הדבר נדרש
          אדריכלות וחזות מבנים
          • מתן חוות דעת לוועדה בנושא פיתוח המגרש, הממשק עם הרחוב ועיצוב החזיתות
          • בדיקת התאמת התוכנית הסופית לדרישות הועדה ומתן אישור לפני הוצאת היתר 
          כיבוי אש
          • מתן חוות דעת עקרונית לוועדה בנושא בטיחות אש
          • בדיקה עקרונית של התאמת התוכנית הסופית לדרישות הועדה ורשות הכבאות וטיפול מול רשות הכבאות לצורך קבלת אישורה להוצאת היתר
          • בוחני כיבוי במכון הרישוי פועלים תחת הוראות והנחיות של רשות הכבאות ואינם בעלי סמכות אישור וחתימה בנושא בטיחות אש. הבוחנים מסייעים לרשות הכבאות בביצוע בקרת תכן ומתן התייחסות עקרונית לתכנון, קבלת קהל, עדכון מערכות וכיו"ב, הכל כדי לזרז את הטיפול ולסייע בידי רשות הכבאות לטובת קיצור התהליך כולו 
          איכות הבניה
          • מתן טופס 2: כלומר מתן אישור לחיבור חשמל ומים לצורך עבודות הבניה (ניתן בתחילת עבודות הבניה)
          • פתיחת תיק טיפול וקביעת הדרישות למתן טופס 4 ותעודת גמר
          • הנפקת הפניות לקבלת אישורי אכלוס מגורמים שונים
          • ליווי וייעוץ בתהליך איסוף האישורים/המסמכים
          • שחרור ערבויות שנלקחו בתהליך הרישוי
          • הפקת טופס 4 ותעודת גמר
          • הפקת דוח סטטוס עדכני לאישורים שהתקבלו 
          קונסטרוקציה- תמ"א 38
          • ביצוע הליך בקרה הנדסית ומתן אישור להגשת בקשה להיתר ( לאחר קבלת תיק מידע ובטרם הגשת בקשה). מהנדס הועדה הועדה המקומית מאשר כי המבנה הקיים אינו עומד בדרישות התקן לרעידות אדמה
          • בדיקת התאמת התוכנית הסופית לדרישות תמ"א 38 ומתן אישור לפני הוצאת היתר 
          נגישות - טיפול בפטורים

          טיפול בפטור פרטני באישור נציב השיוויון.
          לאחר החלטת ועדה, וכתנאי למתן היתר דורשת מחלקת רישוי בניה הגשה של אישור מורשה נגישות מתו"ס (מבנים, תשתיות וסביבה), הכולל חוות דעת לנושא נגישות.
          דרישה זו נקבעת על ידי מחלקת רישוי בניה בהתאם לחוק, לנסיבות וכדומה.
          חוות דעת בנושא נגישות אשר אינן כוללות בקשות לפטור יש להגיש למחלקת רישוי בניה, והן תטופלנה בלעדית במחלקת רישוי בניה.
          חוות דעת בנושא נגישות אשר כוללות בקשות לפטור יש להגיש ישירות למכון הרישוי, באמצעות טופס פניה אינטרנטי למכון הרישוי.

           
          יצירת קשר עם מכון הרישוי
          1. פניה מקוונת - ממחשבכם האישי וללא צורך להגיע למכון!
            לפניה המקוונת ניתן לצרף עד 5 קבצים, אשר כל אחד מהם בגודל
            MB 1     או לפחות. קבצים גדולים יותר ניתן לשלוח במייל למכון הרישוי, תוך ציון נושא, וצירוף הקבצים.

          2. קבלת קהל:  
            • איכות הבניה (פתיחת תיק לטופס 4/תעודת גמר והגשת אישורים) – קבלת קהל ללא תיאום מראש, בימים א', ג' בשעות 8:00 – 11:00, וביום ה' בשעות 8:00 – 12:00.
            • יועץ מטעם "עזרה ובצרון" לנושא תמ"א 38 – קבלת קהל ללא תיאום מראש בימים ב', ג', בשעות 8:30 – 12:00.
            •  
            • שאר הגורמים במכון – קבלת קהל בתיאום מראש בלבד באמצעות פניה בטופס המקוון (ראה סעיף 1).

          3. מענה טלפוני - באמצעות מספרי הטלפון הבאים:

          פרטי קשר - מכון הרישוי העירוני

          מספר עמדה תחום אחריות שם מלא טלפון 1 איכות הבניה (טופס 4 / תעודת גמר)
          03-7247157 2 איכות הבניה (טופס 4 / תעודת גמר) יוסי בלכר 03-7247154 4 פקיד היערות, גנים ונוף יונתן שרוני 03-7247160 5 מקלוט ונגישות אפרת גורן 03-7247156 6 אדריכלות/ אצירת אשפה שרון צ'רניאק 03-7247161 7 אדריכלות/ אצירת אשפה אסף יצחק קורמנס 03-7247155 8 אדריכלות/ אצירת אשפה גילי ברכה 03-7247165 9 תנועה וחניה מרינה נלקין 03-7247166 10 תנועה וחניה אלכסנדרה גרשטיין 03-7247167 11 כיבוי אש -עד קבלת היתר אפרת שמש 03-7247168 3 איכות הסביבה יוליה סמולנסקי 03-7247164 15 נציג חב' עזרה וביצרון בנושא תמ"א 38 יובל אברהם 03-7247163 12 כיבוי אש- עד קבלת היתר רן אבן-שושן 03-724169 13 אדריכלות/ אצירת אשפה רינת ברקוביץ 03-7247158 14 קונסטרוקציה/ תמ"א 38 יוגב יצהרי 03-7247163
           

          במקרה שאין מענה, ניתן להתקשר אל מזכירת המכון בטל' 03-7247153. בשיחה עימה יש למסור את הפרטים הבאים:

          • תחום השירות / בוחן הרישוי עימו מבוקשת הפגישה / השיחה.
          • שם ומספר זהות של מבקש הפגישה / השיחה.
          • מס' הבקשה להיתר / מס' תיק טיפול לתעודת גמר
          • מטרת הפגישה / השיחה.
          • קלינגר היתרי בנייה, רישוי עסקים וייעוץ מוניציפאלי
          • השירות בפריסה כלל ארצית
            טל': 03-6990132

            פקס: 6990134 - 03
            נייד- בן קלינגר 0523-888813
            www.klinger.co.il
          •  

           

          דרג את התוכן:
            0 תגובות   יום שישי , 20/3/15, 10:21
            פיקוח על הבנייה
             
            ליווי תהליכי בנייה חדשה ותוספות בנייה חוקיות

            המחלקה לפיקוח על הבנייה מבצעת מעקב ופיקוח על ביצוע הבנייה בהתאם להיתרי הבנייה. המחלקה מלווה את תהליכי הבנייה החדשה ותוספות בנייה חוקיות מקבלת היתר הבנייה (טרם תחילת העבודה) ועד מתן אישור לחיבור לתשתיות  מים וחשמל, אכלוס ואישור פרוטוקול גמר. הליך מתן אישור לאכלוס (טופס 4) ותעודת גמר לבניין מתבצע מול אנשי איכות הבניה אשר במכון הרישוי העירוני.
             
            בטרם תחילת הבנייה, עליך לפנות למחלקה לפיקוח על הבנייה, על מנת לפתוח
                 תיק פיקוח בנייה חדשה ותוספות בנייה.
            במעמד פתיחת התיק יימסרו לך טפסים הדרושים לתהליך הבנייה, כגון:
            הודעה בדבר התחלת עבודה, מינוי מהנדס אחראי לביצוע השלד, הודעה על מינוי אחראי לביקורת, מינוי קבלן אחראי לבנייה, טופס אישור לשפיכת פסולת בניין, דיווחים על התקדמות וגמר הבנייה. 
            יש למלא את הטפסים הללו ולהחזירם למחלקה לפיקוח על הבנייה.

            בפרויקטים של בניין חדש, תוספת קומות ותמ"א 38 עליך להגיש תכניות ארגון האתר והסדרי תנועה זמניים הערוכים בהתאם לנספח המצוי באתר האינטרנט העירוני.  

            << חזרה לראש הדף

             
            טיפול בהוצאת טופס 4 ותעודת גמר במכון הרישוי העירוני

            לקראת סיום הבניה על בעל ההיתר לפנות אל נציגי איכות הבניה במכון הרישוי ולהתחיל בהליך קבלת האישורים הנדרשים לטופס 4 ותעודת גמר בתהליך הבא:

            1. פתיחת תיק טיפול טופס 4/תעודת גמר –ניתן לקבוע פגישה עם נציגי איכות הבניה באמצעות טופס מקוון – פניה למכון הרישוי.בפגישה תקבל טפסי הפניות לגורמים בהתאם לתנאי ההיתר ומהות העבודה.
            2. איסוף אישורים מהגורמים המאשרים - בעל ההיתר יפנה לכל גורם וגורם, עם טופס ההפניה שקיבל במטרה לקבל אישורו. לצורך קבלת אישור מנציגי מכון הרישוי העירוני יש לתאם פגישה מראש, באמצעות טופס מקוון – פניה למכון הרישוי. לצורך קבלת אישור מגורמים מאשרים שאינן במכון הרישוי יש לתאם ישירות באמצעות פרטי הקשר המופיעים בדפי הפנייה.
            3. לאחר שאסף את כל האישורים יתאם בעל ההיתר פגישה עם נציגי איכות הבניה במכון להגשת כל האישורים והבדיקות מכל הגורמים השותפים בבנייה, תצהירים וחתימות של אדריכלים, מהנדסים והקבלנים האחראים על הבנייה, אישורים מהמחלקה לכיבוי אש, אישורי אינסטלציה, בדיקת בטונים, ממ"דים/ממ"קים וכו' ואישורים לבדיקת ביצוע כל תנאיי היתר הבנייה.
            4. לאחר ריכוז כל האישורים הנדרשים,, ובמידה ונמצאו תקינים ומלאים - ינפיקו עובדי המכון אישורים חתומים של טופס 4 - חיבור לתשתיות ואכלוס הבניין ותעודת גמר.

            הערה: את המגעים מול הגורמים השונים ומול מכון הרישוי יכול שיבצע בעל ההיתר, עורך הבקשה או אדם שימסור למכון הרישוי ייפוי כח מאחד משניהם.

             
            פניות בנושא אכיפת בנייה בלתי חוקית, פיצול דירות, מבנה מסוכן ושימושים חורגים

            עיריית תל אביב-יפו עושה מאמצים רבים לאתר עבירות בנייה, פיצול דירות או שימוש בלתי חוקי בנכסים ולטפל בהן. 
            במקרה בו קיים חשד בנושאים אלו, אנא מלא טופס תלונה ואנו נבדוק את החשדות ובמקרה הצורך ננקוט בדרכי אכיפה שונות.

            לאחר מילוי הטופס והחתימה, יש לשלוח אותו למחלקת הפיקוח על הבנייה בפקס שמספרו: 03-7242706 או בדוא''לpikuach_bniya@mail.tel-aviv.gov.il 
            לתשומת ליבך, עפ"י חוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב, תשמ"ב - 1982), לא ניתן להעמיד לדין בגין עבירות בנייה שבוצעו בתקופה מעבר לחמש השנים האחרונות.

             
            מחיקת הערת אזהרה בנושא צו הריסה בספרי המקרקעין

            ניתן לבטל הערת אזהרה בנושא צווי הריסה במקרים הבאים:

            • כאשר הוצא היתר בנייה אשר חופף את נשוא הצו.
            • כאשר נשוא הצו בוצע במלואו (נהרס).
            • כאשר צו ההריסה רשום על כל דיירי הבית המשותף ולמעשה הוא נוגע לאחת או יותר מהדירות, ניתן למחוק את ההערה לדייר/דיירים שאין להם נגיעה בצו המדובר.

            במקרים אחרים לא ניתן להמליץ על מחיקת צו הריסה מספרי המקרקעין.

            להגשת בקשה למחיקת הערת אזהרה:

            • עליך להגיש בקשה למחלקה לפיקוח על הבנייה. יש לצרף לבקשת המחיקה, נסח טאבו מעודכן, היתר, כתב אישום ותרשים של צו הריסה.
            • לאחר קבלת המלצתנו לביטול הערת אזהרה, אנא פנה למחלקה הפלילית ברחוב , דרך מנחם בגין 125,קומה 25 , ת"א – יפו (קרית הממשלה). על מנת לקבל את המלצתם לביטול.
            • עם קבלת המלצת המחלקה הפלילית, יש לפנות לבית המשפט לעניינים מקומיים ברחוב שאול המלך 39, ת"א – יפו על מנת לקבל את אישורם למחיקת הערת האזהרה ורק לאחר מכן, ניתן לפנות ללשכת רישום המקרקעין ברחוב דרך מנחם בגין 125, תל-אביב-יפו (קרית הממשלה).

            לשאלות והבהרות ניתן לפנות למתאמי מידע לפיקוח.

            << חזרה לראש הדף

             
            מבנים מסוכנים

            היחידה למבנים מסוכנים אחראית לטיפול במבנים מסוכנים ברחבי העיר בהתאם לחוק העזר לתל אביב – יפו (מבנים מסוכנים) התשס"ב – 2001. מתוקף החוק, מהנדס היחידה למבנים מסוכנים מופקד על בדיקת מבנה שיש חשד לגבי יציבותו, לקביעת מידת מסוכנות ו/או הריסתו.
            לאחר קבלת פנייה בדבר חשד למבנה מסוכן, מבצעת היחידה את הפעולות הבאות:

            • ביקורת מהנדסי העירייה במבנה החשוד כמסוכן לציבור הרחב או לדיירים המתגוררים בו.
            • הכרזת מבנה כמסוכן על פי חוק העזר לת"א – יפו ומשלוח הודעה לבעלים לשם ביצוע תיקונים וחיזוקים בטיחותיים בו, הריסת המבנה או חלקים ממנו, או אטימה של מבנה נטוש שמצבו מהווה סכנה לציבור.
            • עריכת ביקורות מעקב בבניין, על מנת להתעדכן במצבו ולוודא כי העבודות הדרושות על פי הודעת העירייה, אכן בוצעו.
            • אכיפת דרישות העירייה לביצוע תיקונים בטיחותיים בבניין, ע"י נקיטת הליכים משפטיים נגד בעליו.

            לבירורים בנושא מבנים מסוכנים או הודעה על חשד לסכנה בטיחותית בבניין, ניתן לפנות ליחידה למבנים מסוכנים באחת מהדרכים הבאות:

            << חזרה לראש הדף

             
            שירותי מידע – קבלת קהל פרונטאלית ומענה טלפוני

            ניתן לקבל מענה ומידע בכל נושאי הטיפול של המחלקה – בפנייה פרונטאלית או טלפונית - בתחנה אחת, באמצעות מתאמי מידע לפיקוח. 
            ניתן לפנות למתאם המידע לפיקוח בנושאים הבאים:

            • הליך התחלת בנייה בשטח לאחר קבלת היתר הבנייה.
            • פתיחת תיק פיקוח בנייה חדשה ותוספות בנייה (לאחר קבלת היתר הבנייה).
            • בקשה למחיקת הערת אזהרה בנושא צו הריסה מספרי המקרקעין.
            • בירור סטטוס הבניין (העדר צווי הריסה/תביעות וכיו"ב).
            • בירור סטטוס טיפול בפניה, סטטוס טיפול משפטי וכו'.

            << חזרה לראש הדף

            פיקוח על הבנייה

            • כתובת: אבן גבירול 30, כניסה משד' שאול המלך 4 , קומה ב', חדר 266
            • טלפון: 03-7247777 שלוחה 3 (תת שלוחה 2)
            • פקס: 03-7242706
            • שעות פתיחה: למתאמי פיקוח (חדר 256): ימים א', ב', ג', ה' בשעות 13:00-08:00.
              קבלת קהל אצל מהנדסים בתאום מראש: בימים א', ב', ג', ה' בין השעות 09:00-08:00
            • מענה טלפוני: בימים א'-ה', בשעות 15:00-08:00

            היחידה למבנים מסוכנים

            • כתובת: שדרות בן גוריון 68 , קומה 2, חדר 217
            • טלפון: 03-7247332, 03-7247338, 03-7247339, 03-7247340
            • פקס: 03-7240131
            • שעות פתיחה: בתיאום מראש בלבד בימים: א', ב', ג' ו-ה' בין השעות 09:00-08:00
            • מענה טלפוני: בימים א-ה' בין השעות
            • 15:00-08:00
            קלינגר היתרי בנייה, רישוי עסקים וייעוץ מוניציפאלי
             
            השירות בפריסה כלל ארצית
            טל': 03-6990132

            פקס: 6990134 - 03
            נייד- בן קלינגר 0523-888813
            www.klinger.co.il
            דרג את התוכן:
              0 תגובות   יום שני, 16/3/15, 20:02

              הנחיות להגשת בקשה לקבלת היתר בנייה 

                

              הקדמה

                

              הליך קבלת היתר בנייה נראה לפעמים ארוך ומיגע. ההליך כרוך בתיאום עם גורמים שונים, ובקבלת אישורים והתאמה לחוקים ולתקנות.

              מידע זה נועד לשרת אותך האזרח המבקש לבנות, ואותך האדריכל/ המהנדס הנוטל חלק חשוב בהליך רישוי הבנייה.

              אנו מקווים שמידע זה יסייע בידך בטיפול בבקשה להיתר ויקצר את התהליך לקבלת היתר-בנייה.

              עובדי הועדה המקומית ישמחו לשרת אותך, במתן הסברים, והבהרות נוספות.

              על מנת לאפשר לנו לשרת אתכם ביעילות, הנכם מתבקשים לפנות לועדה המקומית אך ורק בשעות הקבלה אשר פורסמו על ידה.

               

              מידע זה אינו בא במקום חוק התכנון והבנייה תשכ"ה- 1965 .

              נוסחי החוק, והתקנות המלאים, כפי שמופיעים ברשומות הרשמיות, הם המחייבים.

                

                

                                                                שלכם 

               

                                                         מוטי קירמאיר
                                                                                                                                                      
                יו"ר הועדה

               

               

               

               

               

                מהו היתר בנייה:

               

              היתר בנייה הנו האישור החוקי הניתן מטעם הועדה המקומית לתכנון ובנייה.

              היתר בנייה יינתן רק לאחר אישור הועדה המקומית.בהיתר ,באים לידי ביטוי זכויות הבנייה, כפי שנקבעו בתכנית בנין עיר

              החלה במקום.

              "היתר בניה צריך להתאים בעקרון לכל תכנית החלה על הקרקע.

              יש להבחין בין  ארבעה סוגים של היתרים:

              א. כשהבקשה להיתר תואמת  את הוראות התכנית  החלה על הקרקע,במצב זה זכותו של המבקש לקבל היתר.

              ב. כשהבקשה אינה תואמת את התכנית,אולם היא במסגרת האפשרות לקבל הקלה,במצב זה יינתן היתר אם יקוימו הוראות סעיפים 129,ו-151 לחוק התכנון והבניה-תשכ"ט 1969 (להן "החוק")

              ג. כשהבקשה להיתר אינה תואמת תכנית,מבחינה זו השימוש במבנה שיוקם לא יהיה לפי יעוד המקרקעין על פי התכנית או לפי ההיתר, אולם הבקשה היא במסגרת האפשרויות לקבל היתר לשימוש חורג,אם יקוימו סעיפים 129,ו-151 לחוק.

              ד.  כשהבקשה להיתר אינה תואמת תכנית,עד כדי מצב של סטייה מתכנית כפי שנקבע בתקנות,במצב זה אין כל אפשרות לתת היתר,האפשרות הקיימת היא לפעול לשינוי התכנית."

               

              מתי דרוש היתר בנייה:

               

               כל עבודה בקרקע ובנין וכל שימוש בהם, למעט מקרים יוצאים מן הכלל טעונים קבלת היתר בנייה.

               הבקשה תוגש במקרים הבאים:

              א.הקמת בנין חדש, הריסתו או הקמתו מחדש.

               ב. כל תוספת לבנין קיים.
               ג.  כל שינוי (למעט שינוי פנימי) הכולל שינויים בקירות חיצוניים, חלון  חיצוני, סגירת מרפסת, חניה מקורה,גדר, סככה, פרגולה.שינוי פנימי מוגדר כשינוי אשר אינו משנה את שטחה של הדירה, אינופוגע בקירות חיצוניים, אפוג באלמנטים   קונסטרוקטיביים ואינו פוגע  בצנרת משותפת,כן אינו פוגע במראיהו או ברכושו המשותף.

               ד. תווית דרך, סלילתה וסגירתה. חפירות, הנחת תשתיות, קירות תומכים.

              ה. כל בקשה לשימוש במבנה בצורה החורגת ממה שנקבע בתכנית בנין  עיר  מאושרת ו/או בקשה לשימוש אחר ממה שאושר בעבר בהיתר הבנייה.

                ו. הקמה ו/או העמדת מבנה זמני כמו משרד מכירות, העמדת מכולה,מבנים ניידים וכו'.

               ז. עבודה מצומצמת:

                 במקרים אשר מפורטים בתקנות הרלוונטיות ניתן להגיש לועדה

                 המקומית בקשה לעבודה מצומצמת.

                 הבקשה תוגש לועדה ע"ג טופס מתאים ב- 3 עותקים. לכל עותק יצורף

                 תשריט ברור שיכלול חתכים  וחזיתות הנחוצים להבהרת הבקשה.

                 בכל מקרה של התקנת מתקן לדלק נוזלי/ארובה יש להמציא אישור של

              שירותי כבוי-אש כמו כן יש לצורך בהפקדת פיקדון בסכום המעודכן ליום הגשת  הבקשה להיתר.

                 בבקשה להיתר במקרקעין משותפים או בבית משותף יש להמציא נסח רישום  מקרקעין מרוכז ולהחתים על הבקשה את כל בעלי הזכויות

               

                מידע מוקדם

               

              לפני כל פעולת בנייה כאמור לעיל ניתן לקבל מידע מוקדם בועדה המקומית.

              המידע כולל את תמצית הוראות תכנית המתאר ובין השאר את השטחים המותרים לבנייה עפ"י התכניות המאושרות:

              שטחים עיקריים ושטחי שירות, הפקעות החלות על הנכס, קווי הבניין, מס'הקומות, גובה וכו'.

              כמו-כן יימסר מידע לגבי תכניות הנמצאות בהליכים.

              מידע מוקדם שניתן בכתב, תמורת תשלום, מחייב את הועדה חצי שנה מיום קבלתו.

              לתשומת לבכם, מידע שניתן בע"פ אינו מחייב את הועדה.

              לצורך קבלת מידע בכתב - יש למלא טופס בקשה מתאים (טופס בקשהלמידע/זכויות).

               

              תיק מידע (מידע + זכויות בנייה)

               

              הצעד הראשון לקראת הגשת בקשה להיתר הנו הגשת מפה טופוגרפית

              עדכנית של אתר הבנייה.

              המפה תוגש ב- 3 עותקים והיא תיערך ותיחתם ע"י מודד מוסמך.

              המפה תיערך עפ"י ההנחיות המופיעות בנספח מס' 1 .

              הועדה המקומית תחזיר המפה למבקש בהקדם ולא יאוחר מתוך 30 ימים מיום הגשתה.

              על גבי המפה יסומנו זכויות הבנייה, קוי הבנייה והפקעות במידה וישנן.

              למפה יצורף מידע לגבי זכויות הבנייה בנכס, תכניות בנין עיר החלות במקוםוהוראות בנייה תקפות.

              על המבקש למלא טופס בקשה למידע (טופס בקשה למידע/זכויות) ולשלם אגרה בהתאם.


                הכנת תיק בקשה להיתר

               

              א. תכנית הגשה

               

              תכנית ההגשה תוכן על ידי אדריכל רישוי או הנדסאי.

              הבקשה תוגש כשהיא ערוכה וחתומה בחתימה מקורית של:

              1   . מבקשי הבקשה.

              2  . כל בעלי הזכויות בנכס ,על פי הרשימה בסעיף2 א' לתקנות   התכנון והבניה (בקשה להיתר תנאיו ואגרות) –התש"ל 1970.

              3   . עורך/ ת הבקשה הראשי, אדריכל/ית רישוי, הנדסאי/ת אדריכלות.

              4  . מהנדס/ת אחראי/ת לתכנון שלד הבניין - מהנדס בניין, רישוי/הנדסאי/ת בניין.

              5   . אחראי/ת לביצוע השלד (ניתן למסור מידע זה בשלב מאוחר  יותר).

              6  . שמות האחראים לביקורת - כפי שמופיע בטופס הבקשה להיתר (ניתן למסור מידע זה בשלב מאוחר יותר).

                     יש להקפיד על מילוי כל הפרטים: מס' ת.ז., מס' רישוי, כתובת,  מס'  טלפון ופקס.

              7  . אישור רשות מקומית שבתחומה מוצעת הבנייה.

               

              ב. הוכחת בעלות

               

                      על המבקש להגיש מסמכים להוכחת בעלותו ואשר יצורפו לתיק

                     הבקשה:

               

              1.  נסח טאבו:

              נסח טאבו מקרקעין יכלול את כל שמות בעלי החלקה. הנסח יהיה מעודכן לתאריך הסמוך ככל האפשר למועד ההגשה, (ולא יאוחר מחצי

              שנה לפני מועד ההגשה).

              את הנסח ניתן להזמין בלשכת  רישום המקרקעין.

              קרקע בבעלות מ.מ.י. - יש להגיש העתק הסכם חכירה ו/או הסכםפיתוח בנוסף לנסח הטאבו. 

              2.   בקשה להיתר ע"י חברות:

              במידה והמבקש או בעלי הקרקע הנם חברה, יש להגיש את  הבקשה ע"ימיופה  כוח מטעם החברה.

              יש להגיש ייפוי כוח חתום ע"י עו"ד או רו"ח למבקש בשם    החברה בציון שם, תעודת זהות, כתובת, טלפון ופקס.

              כאשר המבקשת הנה חברה ובעלי הקרקע הנם אחר יש להמציא ייפוי כוח מאושר כחוק מטעם בעלי הקרקע לגבי מורשי חתימה בשם החברה.

              יש להמציא תדפיס פרטי החברה מרשם החברות.

              3.     בקשה להיתר בבית משותף:

              יש להמציא נסח רישום מרוכז של הבית המשותף.

              לחילופין, ניתן להגיש נסח רישום של כל מבקשי ההיתר ולגביהדיירים שאינם נמנים על מבקשי ההיתר - ניתן להמציא במקום

              נסח מקרקעין שלהם, תצהירים חתומים ע"י המבקש וכן ע"י

              נציגות הבית המשותף כמו כן יש לציין את הרכב הבעלות של הבית המשותף.

              יש להחתים את כל בעלי הזכות בנכס ע"ג הבקשה להיתר.

              יש לצרף תצהיר חתום ע"י המבקש לגבי מספר הדירות בביתהמשותף ובעליהם.

              התצהיר ייחתם בפני עו"ד או ראש רשות.

              את טפסי התצהיר ניתן לקבל במשרדי הועדה.

              במידה ובעלי זכויות לא חתמו על הבקשה - על המבקש להגיש לועדה המקומית שמות המסרבים לחתום. הרשימה תכלול שמות, כתובת ומס' טלפון.

              כמו-כן יש לצרף צילומים מתכנית ההגשה אשר תישלח ע"י הועדההמקומית ע"ח המבקש לכל אחד מבעלי הזכויות אשר לא חתם על הבקשה.

               

              ג.  תוספת בנייה:

              בבקשה להיתר בנייה לתוספת בנייה יש לצרף מס' היתר בנייה קודם ע"ג טופס מס' 1 וצילום  חזיתות המבנה הקיים.

               

              ד.  מפה מצבית:

              לתיק הבקשה להיתר יש לצרף עותק אחד של מפה טופוגרפית תקפה ל- 6 חודשים בצרוף תיק המידע (מפת סימון קוי בניין) שהתקבל מטעם

              הועדה.

               

              ה.  פיקדון:

              עם הגשת הבקשה יש לשלם לועדה המקומית פיקדון בשיעור 20%  מגובה אגרת הבנייה.

              עם אישור הבקשה על ידי הועדה המקומית יחושב תשלום הפיקדון כמקדמה ע"ח אגרות הבנייה הנדרשות לתשלום עפ"י חוק.

               

              ו. נספחים לבקשה להיתר:

              1  . מפה מצבית

              2  . מפת איתור עבודה

              3  .תשריט סכימטי של שטח העבודה.

              4  .תכניות בניה

              הנספחים ייחתמו על ידי המבקש,עורך הבקשה,מתכנן שלד הבניין ובעלי זכויות בנכס

               

               

               

               

                 שלבי הטיפול בבקשה:

               

              א.  בדיקות מוקדמות

              לאחר הגשת הבקשה תיערך בדיקה על ידי הצוות הטכני של הועדהלקראת הבאתה לדיון בפני מליאת הועדה המקומית.

               

              ב.  בקשה למתן הקלה או שימוש חורג

              הועדה המקומית רשאית לאשר במקרים מסוימים שהוגדרו בתקנות,סטייה מהוראות תכנית המתאר (הקלה) ו/או שימוש חורג.

              מומלץ להתייעץ עם עובדי הועדה באלו מקרים ניתן לבקש הקלה.

              יש לציין שהבקשה להקלה כרוכה בתהליך ארוך ובעלות כספית      ומומלץ  לשקול כדאיות הגשת  בקשה להקלה.

               

              ג.הנחיות לפרסום בקשה להקלה ושימוש חורג

               

              1.     לאחר בדיקה ראשונית של הבקשה ע"י מח' רישוי ובטרם   דיון בבקשה יתקבל נוסח לפרסום חתום על ידי יו"ר הועדה, כפוף להקלה המבוקשת מטעם עורך הבקשה.

               

              2.    את ההודעה יש לפרסם ב- 3 עיתונים:

                    א.    עיתון נפוץ כגון: ידיעות אחרונות, מעריב והארץ.

                    ב.     עיתון יומי נוסף בשפה העברית.

                    ג.   יש לתלות ההודעה במקום בולט בחזית הקרקע או  הבניין שעליהם   חלה הבקשה

              ד.    מקומון המופיע לפחות אחת לשבוע.

                   ה.  בישוב ערבי - תפורסם ההודעה  גם בעיתון בשפה    הערבית.

                     המבקש יעביר לועדה את קטעי העיתונות ומועד הפרסום.

                    

               3.  המבקש יקבל מהועדה את רשימת המגרשים הגובלים וכל בעלי הנכסים והמחזיקים שלדעת הועדה יכולים להפגע ממתן הקלה או היתר לשימוש חורג  בנכס שלגביו מבוקשת ההקלה או השימוש החורג. יש להודיע להם באופן אישי על הבקשה.

               

                4.  המבקש ישלח הודעה לגבי הבקשה לכל הגובלים (ראה סעיף 3) במגרשו. ההודעה תישלח בדואר רשום ועל חשבונו.

              על המבקש להציג את ההודעה במקום בולט בחזית הקרקע או הבניין שבמקרקעין נשוא הבקשה וזאת במשך התקופה שנועדה להגשת

              התנגדויות. על המבקש להצהיר בפני הועדה כי מילא התחייבויותיו בסעיף זה (טופס תצהיר והודעה לגובלים).

               

                5.      הועדה המקומית תאפשר להגיש התנגדות לבקשה בתוך 14  יום מהתאריך האחרון למשלוח ההודעות או הפרסום.

              במידה ותוגשנה התנגדויות, הן תצורפנה לבקשה לקראת הדיוןבמליאת הועדה המקומית.

              המבקש או המתנגד רשאים יהיו לערער על החלטת הועדה המקומיתבפני ועדת ערר תוך 30 ימים מיום קבלת החלטת הועדה המקומית.

               

                ד.    טיפול בבקשה להיתר בבית משותף אשר לא נחתמה על ידי   שותפים     בנכס

              במקרה של הגשת בקשה להיתר בנכס הרשום כבית משותף, ואשר שכן,

              שותף או יותר לא חתמו על הבקשה, תשלח הועדה המקומית בדואר רשום

              ע"ח המבקש עותק הבקשה אל כל אחד מהשותפים אשר לא חתם עליה.

              הועדה המקומית תאפשר לשותפים להגיש התנגדות בכתב תוך 14 ימים 

              מיום משלוח ההודעה.

              במידה ואחד השותפים או יותר הגישו התנגדותם לבקשה, יצורפו 

              ההתנגדויות לדיון בפני מליאת הועדה המקומית.

              אם תדחה הועדה המקומית את ההתנגדות במלואה או בחלקה תודיע על

              כך למתנגד ותינתן לו ארכה של 30 יום לפנות לועדת ערר או לערכאות

              משפטית.

              בתקופה זו לא יוצא היתר הבנייה.

               

              ה.   דיון במליאת הועדה המקומית לתכנון ולבנייה

              בכל מקרה שהבקשה אינה תואמת במלואה את דרישות החוק והתקנות,או דרישות הועדה המקומית תובא הבקשה לדיון בפני מליאת הועדה

              המקומית לתכנון ולבנייה.

              הועדה תעשה מאמץ להביא לדיון את הבקשה לישיבת מליאת הועדה הראשונה שלאחר הגשת הבקשה וזאת במידה והבקשה ערוכה עפ"י חוק

              ועפ"י דרישות הצוות הטכני וצורפו לה כל האישורים והחתימות הנדרשות.

              הועדה המקומית לא תדון בבקשה להיתר בניה אלא לאחר שצורפו כל המסמכים אותם יש לצרף ולא תיתן היתר אלא לאחר שלושים יום מיום קבלת הבקשה ,אך לא לפני המצאת ההודעות כאמור לעיל.

              הדיון בועדה המקומית יתועד על ידי פרוטוקול,בו יירשמו ההחלטות ההסתייגויות וההנמקות של חברי הועדה ומהנדסה,יש להדגיש כי לחלק מן ההחלטות יש חובת הנמקה.

               

              ו.  מתן החלטות הועדה

              לאחר אישור הבקשה  על ידי מליאת הועדה המקומית לתכנון ולבנייה, תישלח למבקש הודעה על  החלטת הועדה ועל הדרישות שיש להשלים.

              יש להמציא 3 עותקים מתוקנים בהם יכללו כל התיקונים וההתאמות שנדרשו ע"י הגורמים השונים  בתהליך ההיתר.

              העותקים יהיו חתומים במקור ע"י המבקש, בעל הזכות בנכס, עורכי הבקשה, אחראי לביצוע השלד והאחראי לביקורת.

              היתר כאמור ייחתם על  ידי יו"ר הועדה או יו"ר ועדת המשנה והמהנדס.

              תוקפו של היתר הנו לשלוש שנים מיום הוצאתו בכפוף לסייגים הקבועים  בדין.

               

              ז.   דחיית הבקשה להיתר על ידי הועדה

              במידה ודחתה הועדה המקומית את הבקשה להיתר בנייה, רשאי כל צד הרואה עצמו נפגע על ידי הדחייה, לערעור בפני ועדת ערר תוך 30 ימים

              מיום קבלת החלטת הועדה.

               

               

              אישורים נדרשים לאחר אשור בקשה להיתר

               

              א. בקשה הכוללת מרחב מוגן חדש

              כל בקשה להיתר לבית חדש או לתוספת בנייה מעל 12 מ"ר טעונה אישוררשויות הג"א למרחב המוגן.

              תכניות ההגשה יכללו תכנון לממ"ק (מרחב מוגן קומתי) או לממ"ד (מרחב מוגן דירתי) הכל בהתאם לתקנות ההתגוננות האזרחית (מפרטים לבניית מקלטים - התשנ"ד 1994 ).

              המתכנן יפנה ישירות למפקדת המחוז של הג"א, לשם קבלת אישור לתקינות התכניות למרחב המוגן.

               

              ב.  בקשה לתוספת כאשר קיים מקלט או מרחב מוגן בנכס

              במקרה של תוספת בנייה כאשר כבר קיים מקלט או מרחב מוגן בבית, יש להגיש בקשה לפטור  לרשויות הג"א. הבקשה תוגש על גבי טפסים

              מתאימים אשר ניתן לקבלם במועצה המקומית.

               

              ג. אישור מנהל מקרקעי ישראל:

              בכל בקשה להיתר בקרקע שבבעלות מנהל מקרקעי ישראל יש להחתים את המנהל ע"ג הבקשה.

              בקרקע פרטית - יש להחתים את בעל הזכות בנכס ע"ג הבקשה כאמור   לעיל.

               

              ד. התחייבות האחראי ליציבות וחישובים סטטיים

              לכל בקשה להיתר יצורפו חישובים סטטיים והתחיבות האחראי ליציבות אשר נערכו על ידי האחראי לביצוע השלד. במידה ומבוקשים קירות תמך

              או סלעיות בתחום המגרש - יש להגיש לגביהם חישובים סטטיים והתחייבות האחראי ליציבותם.

              החישובים הסטטיים ייחתמו ויוגשו על ידי מתכנן שלד הבניין בטופס   מיוחד.

              אם נושא הבקשה הוא תוספת בניין,יש לוודא על ידי בדיקת הבניין הקיים כי הבניה החדשה נשוא ההיתר המבוקש לא תפגע ביציבותו לא בשעת ביצועה ולא  לאחריה.

              יש להגיש לוועדה המקומית ,עם גמר הקמת השלד,חישובים סטטיים חדשים אם במהלך הקמת השלד חלו בו שינויים מהותיים,או חישובים סטטיים מתוקנים אם  חלו בו במהלך ההקמה שינויים שאינם מהותיים והמחייבים תיקון החישובים המקוריים.

               

               ה. אישור חברת בזק/ טל"כ/ חברת חשמל

              יש לצרף לכל בניה חדשה או לתוספת בנייה משמעותית אישור חברת חשמל, אישור בזק, אישור טל"כ  לחיבור הבית למערכות ולרשתות של

              החברות.

               

               ו. אישור בדיקת איכות וטיב מוצרים

              יש לצרף הסכם ע"י מעבדה מוסמכת, לגבי הבדיקות הנדרשות בטונים/ממדי"ם/צנרת סניטרית  והתחייבות לגבי שימוש בחומרי בנייה

              תקינים.

               

                ז.  טופס מודד מוסמך

              יש לצרף לבקשה אישור והתחייבות מודד לסימון המבנה והתחייבות

              להזמנת מפות בגמר מסד וגמר בנין כולל פיתוח - טרם הוצאת ההיתר

              (טופס מס' 100 -מודד) .

               

              ח.  אישור תכנית ביוב סניטרית  

              לתיק הבקשה להיתר יש לצרף נספח סניטרי - מים וביוב מאושר על ידי אגף ההנדסה של הרשות המקומית.

              האישור יכלול את הפיתוח והמדרכה בחזית המגרש.

               

              ט.    אישור על עמידה בתקן בידוד תרמי

               

              י.  אישור שרותי כיבוי אש

              לכל בקשה להיתר לבית משותף יש לצרף אישור שרותי מכבי-אש.

              כמו-כן, יש לצרף את האישורים בכל מקרה של בקשה להיתר הכוללת חדר הסקה, אח, ארובה וכן  בבקשות אשר לא למטרות מגורים.

                

              יא. אישור לשכת הבריאות המחוזית

              יש לצרף לבקשה אישור ממשרד הבריאות, במקרה של בקשה לבניית בית משותף למגורים, או לכל בקשה אשר אינה למטרות מגורים.

               

              יב. אישור חברת חשמל לחדרי טרנספורמציה

              יש לצרף אישור חברת חשמל לגבי הקמת חדר טרנספורמציה לגבי כל בניה קבלנית חדשה.

               

              יג. נספח תנאים והתחייבות

              מילוי נספח תנאים והתחייבויות - טרום הוצאת ההיתר (טופס נספחתנאים והתחייבויות) .

               

              יד. נספח פינוי פסולת

              מילוי נספח פינוי פסולת להסדרת הפינוי מאתר הבנייה (טופס נספח פינוי פסולת) .

               

              טו. הועדה המקומית תתנה הוצאת ההיתר עפ"י שיקול דעתה ולפי הצורך

              בתנאים נוספים כגון:

              1   ·   אישור אגף העתיקות במקרה של בנייה בשטח המוכרז כאתר   עתיקות.

              2   ·   אישור משרד החינוך בבנייה ציבורית למטרות חינוך.

              3   ·    אישור יועץ תחבורה למיקום חניות, כניסות ויציאות רכב.

               

              טז. תשלום אגרות והיטלים  

              לפני הוצאת היתר הבנייה יש לשלם את אגרות הבנייה והיטל ההשבחה המוטלים מכח חוק התכנון והבנייה.

               

              1. היטל השבחה

              היטל השבחה משולם עפ"י חוק התכנון והבנייה בגין זכויות בנייה שנוספו לנכס והעלו את ערכו.

              ההיטל ישולם גם במקרה שתאשר הועדה המקומית הקלה או שימוש חורג בגין אותם הזכויות.

              בכל מקרה מומלץ לברר במדור היטל השבחה בועדה המקומית אם יוטל היטל השבחה על הבנייה המבוקשת.

              הואיל ושיעור היטל ההשבחה עשוי להיות גבוה יחסית, מומלץ לבדוק הנושא לפני התחלת הליכי הרישוי.

              שיעור היטל ההשבחה יקבע על ידי שמאי מקרקעין בכל מקרה לגופו, לפיכך לא יוכלו עובדי הועדה למסור אומדן לגבי שיעור היטל ההשבחה.

              ניתן לבקש מהועדה לערוך שומה מוקדמת. במקרה זה יש להפקיד מקדמה ע"ח היטל ההשבחה כדי לכסות את הוצאות השמאי.

               

               2.  נוהלי תשלום היטל השבחה

              הועדה תעשה ככל האפשר לקצר את זמן טיפולו של השמאי בבקשה,עם זאת עשוי הטיפול להמשך במקרים מסוימים בין 15 ל- 30 יום.

              עם קבלת ההערכה השמאית תשלח הועדה המקומית הודעה ובה   יפורט שיעור היטל ההשבחה שיש לשלם בגין קבלת ההיתר.

              בהתאם לחוק ניתנת האפשרות למבקש להגיש שומה אחרת באמצעות שמאי מטעמו.  

              שומה זו תיבדק בידי שמאי הועדה.

              במידה ושמאי הועדה והשמאי מטעם המבקש לא הגיעו להסכמה לגבי  גובה היטל ההשבחה ימונה שמאי מכריע אשר שומתו תהיה סופית   אלא אם יוחלט על ידי מי מהצדדים להגיש ערעור על השומה המכרעת לבית משפט השלום על פי סעיף 14 לתוספת השלישית לחוק.

              המבקש ישתתף בעלות הוצאות השמאי המכריע.

               

               3.      אגרות פיתוח והיטלים ע"י הרשויות המקומיות

              אגרות אלו נגבות ע"י הרשות המקומית שבתחומה מוצעת הבנייה.תשלום אגרת הפיתוח וההיטלים מהווים תנאי לקבלת בקשה להיתר

              בנייה. מבקש ההיתר חייב  לקבל אישור הרשות המקומית כי אין לה התנגדות למתן היתר הבנייה.

                    

               שמירה על תנאי ההיתר ובקשה לטופס 4 (טופס איכלוס):

               א.   על המבקש שלא מינה קבלן רשום לפני מתן היתר הבנייה - להתחייב    למנות קבלן רשום בטרם תחילת העבודה.

               ב.    לאחר קבלת ההיתר - על המבקש לשים לב לכל התנאים שהינם חלק מתנאי ההיתר ולהקפיד על מילוי התנאים הנ"ל ומילוי בזמן של כל הטפסים שנמסרו ע"י הועדה, למילוי במהלך העבודה ולקראת הגשת בקשה לטופס 4.

              ג.     בגמר עבודות הבנייה כולל השלמת פיתוח השטח וכשהבניין ראוי     לאכלוס - על המבקש לגשת לרשות המקומית שבתחומה בוצעה הבנייה ולקבל הסכמתה למתן טופס 4 וזאת לאחר מילוי כל דרישות המועצה לאכלוס המבנה.

              על המבקש להגיש בקשה לטופס 4 בצירוף: אישור הרשות המקומית, מילוי טפסי הועדה כתנאי לקבלת טופס 4, ריכוז בדיקות בטונים, הגשת

              מפת מדידה בגמר בנייה כולל פיתוח השטח ובאזורים מסוימים יש להמציא גם אישור החברה המפתחת.

              ד.     במידה ולאחר בדיקת התיק ע"י מחלקת הפיקוח והצוות הטכני של הועדה יידרשו השלמות ואישורים נוספים - על המבקש למלאם לפני הוצאת

              טופס 4 .

               

               התחלת בניה

              א. לא יתחילו בעבודות בניה עליה ניתן היתר אלא אם נתקיימו כל אלה:

              1 . בידי מנהל העבודה באתר תכניות הכוללות את כל המסמכים הדרושים על פי החוק והתקנות 

              2 . תכניות בניה שנערכו על ידי עורך מוסמך.

              3 . תכניות קונסטרוקציה.

              4 . התקשרות חוזית בין מבקש ההיתר לבין מעבדה מוסמכת לבדיקת חומרי בניין.

              ב.על התחלת בנייה ומועדה תינתן הודעה מראש לועד המקומית ולאחראי על       הביקורת.כל עוד לא ניתנה הודעה כאמור רואים את עבודות הבנייה כבניה שלא בהיתר.

               ג.לא יוחל בבניה כל עוד לא נתמנה אחראי לביקורת הביצוע

              לרשותכם עומד צוות עובדי הועדה אשר יטפל בכל פניותיכם.

               

              במידה ועל אף האמור לעיל - יידרשו הסברים נוספים - יש לפנות לאחראיות האזור במחלקת הרישוי.

               

               

               

               

               

               

              נספח מס' 1 - הנחיות להכנת מפה טופוגרפית

               

              מפה טופוגרפית

              1.    מפה טופוגרפית תיערך בקנ"מ 1:250

              2.  המפה תהא מבוססת על מדידות שנערכו תוך ששה חודשים שקדמו 

                    לתאריך הגשת הבקשה, כולל חתימת מודד מוסמך.

              3.     במפה הטופוגרפית יצויינו:

                    א.    שטח הנכס וגבולותיו, לפי הרישום בספרי המקרקעין תשכ"ט - 1969

                    ב.     הדרכים הגובלות עם הנכס ומפלסיהן.  
                    ג.      קווי רחוב.

               ד.     כל בנין הנמצא במרחק 10.00 מטרים מגבולות הנכס.

               ה.    כל בנין, גדר, שפה, עמוד חשמל, עמוד טלפון, עץ, שוחה וכל עצם   הנמצא בנכס או בדרכים הגובלות וכן המרחקים בין העצמים האמורים.

               ו.       גבולות החלקות הנמצאות מעבר לדרכים הגובלות עם הנכס וקווי הבניין שלהן.

               ז.       ברזי שריפה המחוברים לרשת אספקת מים ראשית.

               ח.    חץ הצפון.

               ט.    קנה המידה שלפיו נערכה המפה.

               י.       קווי רמה בהפרשי גובה של 0.25 מ' עד 0.50 מ' בהתאם לאזור.

               יא.  תחומי הנכס.

               יב.   הדרכים הגובלות עם הנכס, בין אם הן קיימות ובין אם הן מוצעות, מפלסיהן, שמות רחובות וציון רוזטות.

               יג.   תעלות ושוחות ניקוז הנמצאות בנכס, בדרכים הגובלות או בסמוך להן.

                 יד.    מפלסים אבסולוטיים של רצפות נמוכות הנמצאות בתחום  הנכס או  בנכסים הגובלים.

               

              דרג את התוכן:
                0 תגובות   יום שני, 16/3/15, 19:39

                רישיון עסק

                     
                       חוק רישוי עסקים, תשכ"ח – 1968​ (להלן: "חוק הרישוי")
                 מטרת החובה בקבלת רישיון עסק בהתאם לחוק הרישוי הינה, בין היתר, לשמור על בריאות הציבור, על בטחונו, בטיחות ואיכות החיים של התושב.

                  

                מהו רישיון לניהול עסק

                רישיון עסק בא להבטיח כי ננקטו כל האמצעים והסידורים המתאימים להפעלתו התקינה של העסק. 
                 תרשים:

                ''



                 


                עסקים טעוני רישוי

                מכוח חוק הרישוי הוצא צו רישוי עסקים (עסקים טעוני רישוי) תשנ"ה – 1995​ בו נכללים רשימת העיסוקים שיש לקבל עבורם רישיון. העיסוקים הכלולים בצו מחולקים לעשר קבוצות: 1. בריאות, רוקחות, קוסמטיקה. 2. דלק ואנרגיה. 3. חקלאות ובעלי חיים. 4. מזון. 5. מים ופסולת. 6. מסחר ושונות. 7. עינוג ציבורי, נופש וספורט. 8. רכב ותחבורה. 9. שירותי שמירה ואבטחה. 10. תעשיה, מלאכה כימייה ומחצבים. 

                 יובהר, כי גם השינויים הבאים בעסק טעון רישוי  מחייבים הגשת בקשה לרישיון עסק:

                 שינויים בעסק:

                •  תוספת או צמצום שטח.
                • שינויים בתכנית העסק, פנימיים וחיצוניים.
                • תוספת או צמצום סוגי עיסוקים.                  

                  

                שינוי בעלות:

                •  תוספת של שותף בעסק. 
                • פרישה של שותף מן העסק.
                • העברת הבעלות לאחר.
                • הכנסת מנהל קבוע לעסק.
                • שינוי שם החברה אצל רשם החברות.
                • מכירת הזכויות לחברה אחרת.

                 

                את רשימת העסקים החייבים ברישיון עסק אפשר ואף רצוי לבדוק באגף רישוי עסקים ברשות המקומית הרלוונטית לפני פתיחת/שינוי בעסק.

                • עסקים הפטורים מחובת רישוי : עסקים רבים אינם טעוני רישוי, לרבות משרדים של בעלי מקצועות חופשיים (כגון עורכי-דין ורואי חשבון), מרפאות לסוגיהם השונים, סטודיו להתעמלות, פעוטונים, עסקים מסוימים מתחום המסחר (כגון  חנות בגדים ונעליים למעט חנות בעל אולם מכירה הגדול מ 500 מ"ר) ועוד.
                • חובת רישוי על-פי חוקים אחרים: במסגרת תהליך הרישוי לעיתים העסק נדרש להקדים ולהוציא רישיונות או היתרים נוספים על פי חוקים שונים וזאת כתנאי לקבלת רישיון עסק, כפי שיפורט להלן: 
                  •   היתר בנייה - אם נדרשים שינויים במבנה הטעונים היתר בניה (כגון בניית מדרגות, שינוי חזיתות ועוד) – יידרש העסק להוציא היתרי בנייה מאת הוועדה המקומית. הטיפול בבקשה להיתר בנייה נעשה באגף לרישוי ופיקוח על הבניה.קבלת היתר הבנייה הוא תנאי להוצאת רישיון עסק.
                  • היתר לשימוש חורג – אם השימוש המבוקש של העסק אינו תואם את היתר הבניה התקף של המבנה או אינו תואם את תכנית המתאר החלה על האזור (תב"ע) (כגון הפכת דירת מגורים למספרה) נדרש בעל העסק להגיש  בקשה להיתר שימוש חורג לקבל מאת הוועדה המקומית לתכנון ולבניה של הרשות המקומית "היתר שימוש חורג". הטיפול בבקשה לטיפול חורג באחריות בעל העסק וייעשה לבקשת בעל העסק בידי אגף הרישוי במסגרת הליך הרישוי. פירוט בנושא זה בלינק המצורף.

                 

                בהקשר זה יודגש, כי עסקים זעירים שאין בהם כדי לשנות את אופי הבית, לא יחייבו כל הליך רישוי או היתר (כגון קוסמטיקאית שפועלת מדירתה במינון של מספר לקוחות בודד ליום אינה "מורגשת" זאת לעומת משפחתון פעיל שעלול להוציא שכנים משלוותם בשעות הבוקר והצהרים). 

                • רישיון לניהול מוסך - עבור קבלת רישיון לניהול מוסך נדרש בעל העסק להוציא רישיון לניהול מוסך מאת משרד התחבורה.
                • מפעל מזון  - עבור קבלת רישיון למפעל מזון נדרש בעל העסק להוציא רישיון יצרן מזון מאת משרד הבריאות –  שירות המזון.
                • היתר רעלים – בתי עסק שעיסוקים מחייב החזקת רעלים וחומרים מסוכנים חייבים בהוצאת היתר רעלים מאת המשרד לאיכות סביבה או הרשות לאיכות הסביבה. ההיתר ניתן לתקופה של שנה.

                גופים המאשרים הוצאת רישיון עסק

                קיימים מספר גורמים שבעלי עסקים טעוני רישוי חייבים לקבל את אישורים בטרם הפעלת העסק:

                • רשות הרישוי ברשות המקומית
                • גורמי רישוי עירוניים  גורמים ברשות המקומית שהסכמתם מותנית בקיום דרישות מקצועיות כתנאי לקבלת הרישיון, לרבות מים, ביוב, תברואה, איכות סביבה, יחידת הנדסה, וועדה לתכנון ובניה ועוד.
                • נותני אישור  גורמים מקצועיים במשרדי הממשלה שהוסמכו ע"י השרים הרלוונטיים לתת אישור מטעמם והם (בהתאם לסוג העסק):המשרד לאיכות הסביבה, משטרת ישראל, משרד החקלאות, משרד התמ"ת  ומשרד הבריאות.

                 

                גורמים נוספים  גורמים מקצועיים נוספים הנותנים אישור לרשות הרישוי, כגון שירותי הכבאות והיחידות הסביבתיות לאיכות הסביבה. 

                תוקפו של רישיון העסק

                ישנן 4 אפשריות לתוקף רישיון העסק:

                • רישיון לצמיתות -  תוקפו יעמוד על עוד לא ביטלה אותו הרשות או שחלו שינוים בעסק לעומת מה שאושר. לאחרונה הוגשה הצעה לתיקון החוק, כך שהזמן המקסימלי לקבלת רישיון עסקי יהיה ל- 15 שנה ולאחריהן יצטרך העסק לחדש את הרישיון.
                • רישיון תקופתי  ניתן לתקופה מוגבלת (תקופת תוקף הרישיון התקופתי מפורט בתוספת הראשונה לתקנות רישוי עסקי​ם (הוראות כלליות, תשס"א – 2000​ (להלן: "התקנות").
                • רישיון זמני – ניתן לתקופה הקצרה מהמוגדר בתקנות אך לא פחות משנה (עסקים עונתיים).
                • היתר זמני – רישיון לתקופה שאינה עולה על שנה, במהלכה תיבחן פעילותו של העסק ע"י הרשויות המאשרות.

                תנאים לקבלת רישיון עסק ותנאים ברישיון

                חוק הרישוי קובע 3 סוגי תנאים: 

                • תנאי מוקדם – תנאי שמציבה רשות הרישוי או נותני השירות כתנאי לקבלת הרישיון.
                • תנאי ברישיון/בהיתר זמני – יש לקיימו דרך קבע בעת הפעלת העסק.

                 

                תנאי נוסף ברישיון – תנאי שעלול להתווסף לאחר שהוצא רישיון העסק.


                תחומי הייעוץ והשירותים של קלינגר היתרי בנייה, רישוי עסקים וייעוץ מוניציפאלי:

                 

                יעוץ  וקידום סטטוטורי לחברות יזמות ובניה בכל הארץ!

                ייעוץ טלפוני ללא תשלום.

                            03-6990132      


                  

                 

                המשרד מעניק לקהל לקוחותיו שירות איכותי, מהיר, אמין ודיסקרטי. יתרון בהיכרות מעמיקה עם הפרוצדורות והבירוקרטיה ברשויות השונות , תוך כדי זירוז הליכים וחיסכון בכסף רב.
                 הטיפול הינו אישי וצמוד לכל לקוח בהתאם לצרכי העסק.

                  טיפול וייצוג  בכל ההליכים הביורוקרטיים, תוך שימוש בידע, ניסיון והכרת המערכות על בוריין ברשויות ומשרדי הממשלה מכל סוג:
                • עיריות
                • רשויות מקומיות
                • רשויות אזוריות
                • ועדות מקומיות ומחוזיות
                • משרדים ממשלתיים
                • משרד הבריאות
                • המשרד להגנת הסביבה
                • משרד הפנים
                • משרד הדתות
                • ועדות ערר
                • משרד ההגירה
                • משרדי שלטונות המס
                • המוסד לביטוח לאומי
                • המשרד לבטיחות ולגהות
                • משרדי הטאבו
                • מכון התקנים
                • מנהל מקרקעי ישראל
                • מועצות מקומיות

                    רישוי עסקים,היתרי בנייה,בקשות לשמוש חורג-ייצוג מול הרשויות בכל הארץ !  משרד הבריאות,המשרד לאיכות הסביבה,כיבוי אש,משטרה,השרות הוטרינרי ועוד. תמ"א 38 התרי בניה ורשוי עסקים

                 


                 
                 
                03-6990132
                0523-888813
                 
                 

                נייד- בן קלינגר 0523-888813
                www.klinger.co.il
                /
                דרג את התוכן:
                  1 תגובות   יום שני, 16/3/15, 19:31

                  תהליך קבלת רישיון העסק



                  קבלת מידע מוקדם והכנת מסמכי הבקשה

                  ​על פי חוק הרישוי ניתן לקבל מידע מוסמך ומלא על דרישות הרשויות השונות מהעסק המבוקש באמצעות הגשת בקשה לקבלת מידע מקדמי (הכרוכה בתשלום אגרה) לרשות הרישוי (בחלק מהרשויות ניתן להגיש בקשה לקבלת חוות דעת מקדמית באמצעות האינטרנט) או לגוף הרישוי ממנו דרוש המידע (למשל בקשת מידע מקדמי למפעל מזון תוגש למשרד הבריאות). לבקשה המקדמית יש לצרף תכניות הנדסיות חתומות ע"י "בעל מקצוע מוסמך" כקבוע בחוק הרישוי. הרשות שפונים אליה חייבת למסור את המידע המקדמי בתוך 30 יום​.


                  הגשת הבקשה לרישיון עסק ותשלום אגרה

                  ​הגשת הבקשה לאגף רישוי עסקים ברשות המקומית באמצעות טופס בקשה לקבלת רישיון עסק (אשר ניתן במסגרת ההנחיות להגשת בקשת רישיון). הבקשה תכלול, בין היתר, את הפרטים הבאים:      

                  תרשים סביבת העסק (שמציג את הגוש והחלקה שבהם העסק שוכן, את החלקות שנמצאות ברדיוס של 500 מטר מהעסק וכן את הדרכים המובילות לעסק).

                  מפה מצבית (בה יצוינו מקומו המדויק של העסק בבניין שבו הוא שוכן, מתקני סילוק האשפה, צנרת הגז, מערכות לכיבוי אש ומקומות חניה).

                  תכנית עסק (הנדסית) (תוכנית אדריכלית המציגה, בין השאר, את החלוקה הפנימית של הבניין שבו העסק שוכן, את שטח העסק ומערכות סניטציה וביוב)  חתומה בידי "בעל מקצוע מוסמך" (קרי, אדריכל או מהנדס אזרחי).
                   אישור תשלום אגרה - אם הבקשה מתייחסת ל"מפעל מסוכן" על מגיש הבקשה לצרף תיק מפעל בו מפורטים הסיכונים והאמצעים למניעתם, כפי שנקבע ​בתקנות רישוי עסקים (מפעלים מסוכנים), תשנ"ג, 1963​. יובהר, כי תשלום האגרה מחושב בעבור כל פריט רישוי הנכלל בבקשה (כגון מסעדה והגשת משקאות אלכוהוליים – שני פרטי רישוי).

                  בחינת הבקשה והעברתה לאישור נותני האישור

                  ​רשות הרישוי ברשות המקומית צריכה לדון בבקשה תוך 21 יום ולהחליט אם היא ממשיכה בהליך הרישוי או שיימסר לעסק סירוב בנסיבות שרשות הרישוי תמצא מוצדקות ותואמות את החוק. רשות הרישוי רשאית לסרב לקבל בקשה לרישיון אם לא צורפו לבקשה המסמכים הדרושים.הסירוב יימסר בכתב ומנומק.​

                   

                  העברת הבקשה לאישור גורמי ונותני האישור
                  לאחר קליטת הבקשה ואישורה בידי רשות הרישוי, תועבר הבקשה לקבלת חוו"ד של גופי האישור נותני שירותים נדרשים (על פי סוג העסק) וגופים נוספים על פי הצורך. כמו כן, הרשות בודקת את התאמת הבקשה לחוקי התכנון והבנייה באמצעות מחלקת ההנדסה/הוועדה המקומית לתכנון ובנייה לשם בדיקת תוכניות המבנה של העסק, וכן בודקת אם הוא תואם את השימוש שמיועד למבנה בתוכנית בניין העיר.
                  יובהר ויודגש, כי רשות הרישוי היא זאת שקובעת את הגופים שאישורם נדרש להוצאת רישיון עסק, והיא אמורה להפנות אליהם את הבקשה לקבל חוות דעת. 

                  בחינת הזכאות לרישיון/ היתר זמני

                  ​ לאחר קבלת ההחלטות של כל הגופים הרלוונטיים, רשות  הרישוי יכולה להחליט, כדלקמן:   
                  אישור בקשת רישיון עסק – לאחר קבלת אישורי כל הגופים הרלוונטיים.
                  סירוב לבקשת רישיון - כאשר אחד מגופי הרישוי מודיע על סירובו למתן רישיון, רשות הרישוי תודיע בכתב לבעל העסק על הסירוב למתן רישיון.
                  מתן תנאים מוקדמים -  הרשות המקומית/ נותן האישור אינו מאפשר את פתיחת העסק ללא ביצוע תנאים מוקדמים, אשר יוגדרו על-ידם.
                  אישור הוצאת היתר זמני - יינתן בנסיבות הבאות:
                  א. התקבלו אישורי כל הגופים ואחד מהם אישר מתן היתר זמני בלבד.
                  ב. חלפו 30 יום מהמועד שנשלחו הבקשות לחוות דעת של הגופים השונים ולא השיבו – רואים אותם כאילו אישרו מתן היתר זמני עד תקופה של שנה. יודגש, כי ההחלטה הסופית היא של רשות הרישוי ואין זכות אוטומטית לקבלת הרישיון גם אם הגופים הרלוונטיים לא השיבו תוך 30 יום.  
                  ג. הוגשה בקשה להחלפת בעלות וצורף לה תצהיר כי לא חל שינוי בעסק, בתכניות ובסוג העיסוק.
                  ד. הרישיון התקופתי לא חודש על-ידי הגופים המאשרים, והם טרם השיבו לפנייה אליהם. 

                  תוקף רישיון העסק וחידושו

                  תוקף רישיון העסק / היתר זמני
                  רישיון העסק/ההיתר יהיה תקף בכפוף לחתימת מבקש הרישיון על ההצהרה לפיה לא נעשו שינויים בעסק ותשלום אגרה (במקרה של חידוש רישיון עסק). 
                  חידוש רישיון עסק
                  תוקפו של הרישיון מצוין בגוף הרישיון. תאריך התוקף שנקבע ע"י חוק רישוי עסקים וצו רישוי עסקים, בהתאם לעסק. הליך חידוש רישיון העסק ייעשה ביוזמת האגף לרישוי עסקים, לרבות בדיקה וביקורת של כל גופי הרישוי הרלוונטיים, 3 חודשים לערך לפני שיפוג תוקף הרישיון. עם קבלת אישור גופי הרישוי הרלוונטיים, יישלח לעסק רישיון חדש עם עדכון תאריך תוקף הרישיון.​

                  נתונים נוספים שחשוב לדעת

                  דרכי השגה / ערעור על החלטת הרשות/ נותני האישור
                  -ביקורת עסקים והנדסה – פנייה למנהל המחלקה או למנהל אגף רישוי עסקים.
                  -משרד הבריאות – ערעור יוגש למהנדסת המחוז לבריאות הסביבה.
                  -משטרה – ערעור יוגש למפקד המרחב בו פועל העסק.
                  -כיבוי אש – ערעור יוגש למפקד למפקח ראשי לכבאות ולהצלה.
                  -איכות הסביבה – ערעור יוגש למשרד לאיכות הסביבה.  
                  -ניתן להגיש ערעור גם לבית המשפט לעניינים מנהליים על סירוב למתן רישיון/ ביטול רישיון/ תנאים שלדעת המבקש אינם סבירים.
                  לוחות זמנים בתהליך לקבלת רישיון עסק
                  -משך זמן טיפ​ול ע"י הרשות המקומית לבחינת הבקשה- בין 21 ל- 45 ימים.
                  -משך זמן טיפול ע"י גורמי ונותני השירות – בין 30 ל- 90 ימים.
                  -משך זמן טיפול לבחינת לרשות המקומית להנפקת הרישיון – 7 ימים.
                  יוער, כי עמידה בלוחות הזמנים לעיל, כפוף לכך שמגיש הבקשה עומד בכל דרישות החוק ואין כל עיכוב מבחינתו.
                  סנקציות בגין הפעלת עסק ללא רישיון עסק
                  ניהול עסק ללא רישיון מהווה עבירה פלילית. בעל עסק המפעיל עסק ללא רישיון צפוי לסגירה מנהלית ובעליו עלול להיתבע לדין לקבל קנסות ואף עונשי מאסר.
                  פירוט נרחב בנושא רישוי עסקים ראה באתר משרד הפנים.​
                  קלינגר היתרי בנייה, רישוי עסקים וייעוץ מוניציפאלי
                   
                  השירות בפריסה כלל ארצית
                  טל': 03-6990132

                  פקס: 6990134 - 03
                  נייד- בן קלינגר 0523-888813
                  www.klinger.co.il
                  ''
                  ''

                  דרג את התוכן:
                    0 תגובות   יום שני, 16/3/15, 01:38
                    קלינגר היתרי בנייה, רישוי עסקים וייעוץ מוניציפאלי
                     
                    השירות בפריסה כלל ארצית
                    טל': 03-6990132

                    פקס: 6990134 - 03
                    נייד- בן קלינגר 0523-888813
                    www.klinger.co.il
                    http://cafe.themarker.com/image/2856879/
                    ''
                    דרג את התוכן:
                      0 תגובות   יום ראשון, 15/3/15, 16:54

                      גם אם קיבלת צו הריסה או צו הפסקת עבודה, יש פתרון לבעייה

                      מאת: בנימין קלינגר  אקטואליה  15/03/2015  3 צפיות  '' שתף בטוויטר |   '' שתף בפייסבוק

                      טיפול בצווי הריסה 
                      צו הריסה מנהלי וחוק התכנון והבנייה

                      תכליתו של סעיף 238א לחוק התכנון והבנייה, שמכוחו מוצאים צווי הריסהמינהליים על-ידי ראשי ועדות התכנון והבנייה, הנה מתן מענה מיידי ויעיללמיגורה של תופעת הבנייה הבלתי חוקית, תוך שמירה על שלטון החוק – בכלל, ועלדיני התכנון והבנייה – בפרט.


                      מהם התנאים להוצאת צו הריסה מנהלי?

                      סעיף 238א(א) לחוק קובע, כי תנאי להוצאת צו הריסה מינהלי על-ידי יו"ר ועדהמקומית לתכנון ובנייה, הנו הגשת תצהיר חתום בידי מהנדס הוועדה המקומית,המציין כי לפי ידיעתו הוקם הבניין ללא היתר בנייה או בחריגה מהיתר בנייה,כי לפי ידיעתו לא נסתיימה הקמת הבניין או שנסתיימה לא יותר מששים ימים לפניהגשת התצהיר, וכי ביום הגשת התצהיר הבניין לא מאוכלס או שהוא מאוכלס תקופהשאינה עולה על שלושים יום. כמו כן מורה סעיף 238א(ב) לחוק, כי לא יינתן צוהריסה מינהלי אלא לאחר התייעצות עם היועץ המשפטי של הוועדה המקומית לתכנוןובנייה.

                      מהן העילות לביטול צו הריסה מנהלי?

                      העילות לביטולו של צו הריסה מינהלי הנן מצומצמות וצרות בהיקפן. סעיף 238א(ח) לחוק, מתייחס לשתי עילות ביטול:

                      • אם הבנייה "בוצעה כדין",
                      • אם הוכח "שביצוע הצו אינו דרוש לשם מניעת עובדה מוגמרת".

                      על-פי הפסיקה, העילה השנייה נבחנת בהתאם לקריטריונים שנקבעו בסעיפים238א(א)(2) ו-(3) לחוק, כלומר, אם מדובר בבנייה שנסתיימה מעל ששים יום לפנימועד הגשת התצהיר ליו"ר הוועדה המקומית, וכן בבנייה שאוכלסה מעל שלושיםיום לפני אותו מועד.

                      בנוסף לשתי העילות האמורות, נפסק כי לבית-המשפט לעניינים מקומיים סמכותביקורת והתערבות בצו הריסה מינהלי, אם נפל בו פגם שעניינו העדרו של יסודמהיסודות החוקיים שיש בהם כדי להקנות לו תוקף.

                      ההלכה הפסוקה מורה כי בית-המשפט לעניינים מקומיים מוסמך לבטל צו הריסהמינהלי אם נפלו בו "פגמים חמורים" שיש בהם כדי להביא להצהרה על בטלות הצומעיקרו. עוד הודגש בפסיקה, כי על-רקע תכליתו של סעיף 238א, עילות הביקורתהשיפוטית מצומצמות, ואף "יש להיזהר שלא לשים את הסמכות להוציא צו הריסהמינהלי בסד, באופן שישבש את האפשרות להילחם בבנייה הבלתי חוקית".

                      בהקשר זה הודגש בפסיקה, כי זכות הקניין, שהנה זכות יסוד חוקתית, נסוגהמפני אינטרס הכלל, שנקבע בדיני התכנון והבנייה, וכי "באיזון שבין זכותהקניין לבין איסור הבנייה בלא היתר, יד האיסור על העליונה".

                      בית-משפט מוסמך לעכב ביצועו של צו הריסה מינהלי, אף אם לא נפלו בו פגמיםהמביאים לבטלותו, ואולם לאור תכליתו של הצו יעשה הדבר אך במקרים חריגיםויוצאי דופן. על-רקע התכלית החקיקתית שביסוד סעיף 238א לחוק, נפסק כי צוויהריסה מינהליים, שאין עילה לביטולם, יעוכבו רק במקרים חריגים ויוצאי דופן,כמו למשל כאשר היתר הבנייה נמצא בהישג יד.


                      לסיכום,

                      בבקשה לביטול צו הריסה מינהלי נקודת המוצא הנה, כי הצו ניתן כדין, וזאתעל-רקע חזקת תקינות המעשה המינהלי. על-כן, על העותר כנגד הצו רובץ הנטללהוכיח כי קמה עילה לביטולו. מומלץ לפנות אלינו בהקדם האפשרי לשם קבלת מידעמקצועי.

                      לאחר סיכום,

                      קיבלתם צו הריסה? ככל שתמהר לפעול כנגדו כך גדלים הסיכויים שתוכל לבטלו. למרות שמדובר בענישה מנהלתית, בתי-המשפט מגבילים לעיתים את הרשויות המקומיות.

                      צו הריסה מנהלי המוצא על-ידי הוועדה המקומית לתכנון ולבניה בעקבות בניהבלתי חוקית מהווה, בדרך כלל, מכה לא קטנה לבעלי המבנה. הדבר גורר תוצאותקשות אף יותר כאשר לצו נלווה גם כתב אישום (שהרי המדובר גם בעבירה פלילית).במהלך השנים האחרונות הרחיבו בתי-המשפט את עילות התקיפה של צווי ההריסההמנהליים. כמו במקרים אחרים משתפרים בדרך כלל הסיכויים לביטול הצו ככלשהטיפול המשפטי מתחיל בשלב מוקדם יותר. 
                      סמכותו של יו"ר הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה לצוות על הריסת מבנה בתחום שיפוטו מעוגנת בהוראת החוק[1] הקובעת כי
                      "הוקם בנין חורג, לרבות ללא היתר או בסטיה מהיתר או מתוכנית או הוחל בהקמתושל בנין כאמור, רשאי יושב ראש הוועדה המקומית לצוות בכתב שהבנין, או חלקממנו שהוקם או שהוחל בהקמתו ללא היתר או בסטיה מהיתר או מתוכנית, יהרס,יפורק או יסולק, ובלבד שהוגש לו תצהיר חתום ביד מהנדס הוועדה המקומית אומהנדס הרשות המקומית או מהנדס אחר או אדריכל, שאחד מהם הסמיכו לכך, המצייןכי - הבניין הוקם ללא היתר או שהבניין חורג ובמה הוא חורג; ושלא נסתיימההקמת הבניין או שנסתיימה לא יותר משישים ימים לפני יום הגשת התצהיר" 
                      בבית-המשפט העליון נפסק, תחילה, כי עילות הביקורת השיפוטית של בית-המשפט עלצו הריסה מינהלי הן שתיים בלבד - אלו שנקבעו במפורש בחוק[2] והמורות כי
                      "לא יבטל ולא יתלה בית המשפט צו הריסה מינהלי אלא אם הוכח לו שהבניה שבגללהניתן הצו בוועדה כדין או שביצוע הצו אינו דרוש לשם מניעת עובדה מוגמרת"
                      יחד עם זאת, בפסיקה מאוחרת[3], הורחב מיתחם עילות הביקורת השיפוטית על צו הריסה מינהלי. כך למשל נקבע כי
                      "הכלל הוא שבית-המשפט, המבקר צו הריסה מינהלי, יכבד את לשונו של סעיף 238אולא יתערב בפגמים שאינם מנויים באותו סעיף... כלל זה כפוף לחריג אחד: שצוההריסה נפגם בפגם חמור כל כך העושה את הצו בטל מעיקרו" 
                      יוצא איפוא, כי בהלכה הפסוקה, נקבע, כי קיימות שלוש עילות, לפיהן רשאיבית-המשפט לבטל, על-פי שיקול דעתו, את צו ההריסה המינהלי או להתלות אתתוקפו: לפי שתי העילות הקבועות בחוק וכן לפי העילה השלישית - יציר הפסיקה -פגם חמור מאד בצו ההריסה המינהלי עושה אותו בטל מעיקרו (void), קרי: הואנעדר תוקף מלכתחילה. 

                      יצויין כי בהלכה הפסוקה, לא נקבעה, במפורש ובאופן ממצה, זהותם האובייקטיביתשל הפגמים וכן הנסיבות הקונקרטיות בהן נהפך הפגם לחמור מאד, ועושה את הצובטל מעיקרו. כל מקרה ידון לגופו ועל רקע נסיבותיו[4]. כך למשל בוטלו, במספרמקרים, צווי הריסה מינהליים, מחמת שניתנו בחוסר סמכות או מאחר שלא הוגשליושב ראש הועדה המקומית תצהיר כדין[5], לפני שהפעיל את סמכותו והורה עלהריסת המבנה. גם חוות-דעתו של מהנדס העיר נדרשת[6] ולא ניתן לוותר עליה. 

                      במקרה שהיה[7], הגישה הוועדה המקומית נגד בעלי מבנה ונגד המחזיקה בו, בקשהלמתן צו הריסה ללא הרשעה, המתייחסת לסגירת מרפסת בחזית הבניין. בית-המשפטקבע כי צו הריסה ללא הרשעה[8] אינו הליך פלילי, ברם, מידת ההוכחה המוטלת עלהמבקש סעד, אינה נופלת ממידת ההוכחה המוטלת על התביעה בבואה להוכיחעבירה[9]. הוראות הסעיף הינן יוצאות דופן ומרחיקות לכת ביותר במסגרת הדין.ניתן להטיל על-פיהן צו אשר אדם עשוי להיפגע פגיעה קשה מתוצאותיו מבלישהועמד לדין בעבירה, בעוד שאילו היה עומד לדין - שהרשעה בו היתה מביאהלהטלת הצו - יכול היה לעורר טענות המשמשות מחסום והגנה מלאה כלפי העמדתולדין, שהוא ההסדר החוקתי הנורמטיבי והרגיל. 

                      לבית-המשפט מסור שיקול דעת ההולך וגדל ככל שחולף המועד מאז ביצוע העבירה.כך, למשל, הגביל המחוקק בשתיים את העילות לביטול צו הריסה מינהלי, אשר זהמוצא כאשר הבניה עדיין לא הסתיימה; כאשר הורשע אדם על עבירה ובתחילתההליכים טרם הסתיימה הבניה או שנסתיימה תוך ששה חודשים שלפני תחילת ההליכיםונקבע מתן צו הריסה כחובה, למעט במקרים יוצאי דופן. 

                      כאשר הורשע אדם בביצוע עבירה בכל מקרה אחר, הותיר המחוקק שקול דעת. במרביתמקרים אלה, די בקיום הבניה הבלתי חוקית כדי שינתן צו ההריסה ונטל השכנועשלא להעניקו מוטל על הנאשם. ההליך על פי הסעיף האמור חורג מעקרונות המשפטרגילים ועל כן, בהיותו יוצא דופן, דרוש שכנוע והסבר מדוע יחרוג בית-המשפטמההסדר הנורמטיבי הרגיל ויעשה שימוש בשיקול דעתו. לא די בקיומה של הבנייההבלתי חוקית בלבד כטעם למתן הצו, הנטל למתן הצו רובץ איפוא על מבקשו. 

                      עוד נקבע, כי כאשר בעבר ביקשה הוועדה המקומית להעמיד לדין את ה"עבריינים",ואלה זוכו מהעבירה תוך קביעה עובדתית מתאימה, נמנעה מהוועדה המקומיתהאפשרות לטעון שוב כנגד הבניה הבלתי חוקית, אף כאשר נעשה הדבר ללא בקשתהרשעה. זאת, במידה ובמשפט הראשון הועמדה במחלוקת שאלה עובדתית מסוימת,שהיתה חיונית לתוצאה הסופית, והיא הוכרעה שם, בפירוש או במשתמע. במקרהשכזה, בעלי הדין מושתקים מלהתדיין לגביה מחדש במשפט שני, חרף אי הזהות ביןהעילות שבשתי התביעות (השתק פלוגתא). 




                      [1] סעיף 238א'(א) לחוק התכנון והבנייה, תשכ"ה-1965 
                      [2] סעיף 238א' לחוק התכנון והבנייה, תשכ"ה-1965
                      [3] רע"פ 5635/93 הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה ת"א - יפו נ' רפאל עורקבי
                      [4] וראו למשל רע"פ 4398/99 הראל נ' מ"י
                      [5] בע"פ 6289/02 (מחוזי-י-ם) יו"ר הועדה המקומית לתכנון ובניה, ירושלים נ'חלמי עבאסי נקבע, בפסק-דין מיום 13/11/02, כי ההסמכה של המהנדסים החתומיםעל התצהירים נעדרת תוקף, ועל כן, גם צווי ההריסה בטלים מעיקרם
                      [6] רע"פ 5171/91 יואל אלראי, ראש עירית נתניה ויו"ר הועדה המקומית לתכנון ולבניה נתניה נ' ג'ימי סמיפור ואח', פ"ד מו(1), 380
                      [7] ת"פ (בית-המשפט לעניינים מקויים בת"א) 4/87 הוועדה המקומית לתכנוןובנין עיר תל אביב-יפו נ' קרן מרדכי קריתי אגודה עותמנית, תש"ן(2) 514בפסק-הדין מיום 3/9/89
                      [8] סעיף 212 לחוק התכנון והבניה, תשכ"ה-1965
                      [9] וראו למשל ב"ש 89/96 (בית-המשפט לעניינים מקומיםי בנתניה) מדינת ישראלנ' בית"ר נתניה, שם נקבע, בפסק-דין מיום 7/3/02, כי לבית המשפט מסור שקולדעת ההולך וגדל ככל שחולף המועד מאז ביצוע העבירה, ויש למעבר הזמן חשיבותככל שהתקופה בין מועד הבניה לבין מועד נקיטת ההליך המשפטי ארוכה יותר, ללאתגובה וטפול מצד הרשויות, כך יהווה הדבר שקול בפני בית המשפט שלא להענותלבקשה. ככל שהתקופה קצרה יותר, וככל שהיה טפול עקבי ורציף מצד הרשויותהמוסמכות בבניה הבלתי חוקית, כך יהווה הדבר שקול בפני בית המשפט להעתרלבקשה למתן צו הריסה ללא הרשעה. עוד נקבע כי תנאי - בלעדיו אין להפעלתו שלסעיף 212 לחוק המניח כתנאי לחלותו את הממצא כי "נעברה עבירה בבנין". לגביקיומו של התנאי השני בדבר סמכות של בית המשפט להוציא צו הריסה אילו הורשעאדם בגין ביצוע עבירה של בניה ללא היתר, הרי נקבע לא אחת כי בדונו בבקשהעפ"י סעיף 212, שומה על בית המשפט לבדוק בראש ובראשונה אם היה מרשיע את מישניתן היה להביאו לדין במסגרת הרגילה של ההליכים אילו הובא כך. רק אם תהאתשובתו חיובית, רשאי הוא ליתן צו הריסה בלא הרשעה.

                       




                                 
                        
                      אודות כותב המאמר: 

                      קלינגר היתרי בנייה, רישוי עסקים וייעוץ מוניציפלי
                      בית שמאי 7, רמת גן
                      טל': 3888813 - 052
                      פקס: 6990134 - 03
                      דוא"ל: klinger_b@bezeqint.net

                      |  כניסה לאתר  רישוי וייצוג מול הרשויות

                           
                        
                      • מאמרים נוספים מאת בנימין קלינגר
                      • מאמרים נוספים בנושא אקטואליה
                      מאת: בנימין קלינגר  עסקים קטנים ובינוניים  15/03/15  6 צפיות
                      האם אפשר לקבל רישיון לעסק הנמצא במבנה ללא היתר? יש עסקים בעלי רישיון עסק הממוקמים במבנים ללא היתר בנייה. כשמדובר בשנים ארוכות של שתיקה מצד רשויות הרישוי, אין וודאות כי לא היה בעבר היתר בנייה, ויש מצב בו למרות שבתיק הבנייה לא קיים המסמך המהווה היתר בנייה – לא ייפסל רישיון העסק. 
                      מאת: בנימין קלינגר  פסקי דין  25/01/15  59 צפיות
                      קלינגר שמחה לבשר כי נס טכנולוגיות הצליחה להפחית ב-57% את הארנונה בת"א נס טכנולוגיות, שמחזיקה ב-20 אלף מ"ר משרדים בקריית עתידים, הצליחה לשנות את סיווג התעריף ממשרדים לתעשייה ולצמצם את הארנונה במיליונים לשנה 
                      מאת: בנימין קלינגר  נדל"ן ומקרקעין  01/09/14  318 צפיות
                      בחודשים האחרונים נעשתה עבודה רבה בהשתתפות השירות המשפטי, אגף תכנון העיר ואגף הרישוי והפיקוח בכדי ללמוד את המצב החוקי המורכב בו נמצאות בקשות בתחום רובע 3 ו 4, זאת לאור - העובדה כי התכניות ברובעים אלו סיימו את תקופת ההפקדה, אושרו בשינויים רבים בוועדה המחוזית ואף הוגש בהן ערעור למועצה הארצית. אנו שמחים לבשר כי התחלנו בבדיקת בקשות אלו ובהבאתן עם המלצה מקצועית לדיון בוועדה המקומית. הבקשות נבדקות בהתאמה לתכניות המופקדות, המאושרות ובכפוף לערעור למועצה הארצית שהוגש. יש להדגיש כי תכניות החורגות מהוראות התכניות המופקדות ברובעים 3 ו 4 אך - תואמות את הוראות התכניות המאושרות ברובעים, מחייבות את אישור הוועדה המחוזית לפי סעיף 79 לחוק לשם קבלת היתר. 
                      מאת: בנימין קלינגר  דיני עסקים  13/04/13  377 צפיות
                      רשות הרישוי והוועדה המקומית לתכנון ולבנייה התקינו הנחיות ומסמכי מדיניות לעסקים, המגבילים את האפשרות להקמת עסקים מסוימים במקומות מסוימים ותפקידם להסדיר את פעילות העסקים בעיר. 
                      מאת: בנימין קלינגר  שירותים לעורכי דין  04/12/11  2632 צפיות
                      היתרים לפיצול דירות שר הפנים אלי ישי חתם בתאריך11.6.2011 על תקנות המאפשרות פיצול דירות. התקנות יאפשרו לפצל דירות קיימות ודירות בתוכניות שאושרו ובנייתן טרם החלה. במשרד הפנים עדכנו כי הלחץ על אישור התקנות הגיע בשל העלייה במחירים ומצוקת הדיור בארץ. מה צריך לדעת מי שמתכנן פיצול דירה וכיצד להכין בקשה להיתר בניה או שימוש חורג. 
                      מאת: בנימין קלינגר  עסקים, מימון וכספים  04/12/11  1044 צפיות
                      מאמר מקיף על חוק רישוי עסקים,התמודדות עם מחלקת רישוי עסקים ונוהל הגשת בקשה לרישיון עסק. כיצד להגיש בקשה לרישיון עסק ,שימוש חורג ועוד. הליך קבלת רישיון העסק מהרשויות הינו מורכב ורצוף חוקים ודרישות רבות ברמת התכנון והביצוע וההתאמות הנדרשות לבינוי בפועל. ההליך גורם לבעלי עסק קושי רב בהתמודדות מול הרשויות, בניסיון לעמוד בדרישות הרבות. התהליך מלווה בהשקעת זמן יקר, כסף ולעתים אף הליכים משפטיים לא נעימים, שעלולים אף להסתיים בסגירת העסק, הריסתו, הטלת קנסות כבדים ואף מאסר. 
                      מאת: בנימין קלינגר  שלטון מקומי  17/10/11  827 צפיות
                      יש מקרים בהם ניתן שלא לקבל הרשעה בגין בנייה ללא היתר. כמו כן יש מקרים בהן ישנה התיישנות על העברה ולא ניתן להרוס את אשר ניבנה ללא היתר בנייה כדין. 

                      דרג את התוכן:
                        1 תגובות   יום רביעי, 4/3/15, 14:28

                        הקץ ל"חוקי ההקפאה" בארנונה?

                         

                        בעקבות עע"מ 867/11 ועע"מ 869/11 עירית תל-אביב יפו נ' אי.בי.סי ניהול ואחזקה בע"מ, דיזנהויז יוניתורז בע"מ ואח', שפורסם ב-28 בדצמבר 2014 באתר נבו. בקשה לקיים דיון נוסף נדחתה ביום 9.2.2015.עפר בר-און, עו"ד, וליטל ברששת, עו"ד
                        שביט בר-און גלאון צין יגור ושות' עורכי דין

                         

                        "ושוב פרשת ארנונה – עד מתי נכלה ימינו בפרשות ארנונה שונות ומשונות?" ... בטרוניה נוקבת זו פתח כב' השופט אליקים רובינשטיין את דבריו בערעור מנהלי שהגישה עיריית תל אביב על החלטת כב' השופטת מיכל אגמון-גונן. מה העלה את חמתו של השופט רובינשטיין, אשר הצטרף בהסכמה לפסק-הדין המפורט שכתב כב' השופט עוזי פוגלמן בעניין זה (עע"מ 867/11 ועע"מ 869/11 עירית תל אביב יפו נ' אי.בי.סי ניהול ואחזקה בע"מ, דיזנהויז יוניתורז בע"מ ואח')? מה התיש את כוחו? ומהו הנושא שהצריך דיון בהרכב של חמישה משופטי בית-המשפט העליון ופסק-דין ארוך ומנומק היטב של השופט פוגלמן?

                        שנים ארוכות מתמודדות הרשויות המקומיות בישראל עם מיטת-הסדום המכונה "חקיקת ההקפאה". חקיקה זו, שראשיתה בשנת 1985 נועדה להיאבק בתופעת ההיפר-אינפלציה שאפיינה את חיי הכלכלה באותן שנים, על-דרך צמצום חופש הפעולה של הרשויות המקומיות בקביעת תעריפי הארנונה לנכסים בתחומן. החוק לייצוב המשק, תשמ"ה-1985 "הקפיא" בין היתר את שיעור הארנונה של שנת 1985/6 לרשויות המקומיות. "חקיקת ההקפאה", כפי שהתפתחה עם כניסתו לתוקף של חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב) התשנ"ג-1992, ותקנות ההסדרים במשק המדינה (ארנונה כללית ברשויות המקומיות בשנת 1993), התשנ"ג-1993 אשר נחקקו מכוחו, הגבילה את כוחן של הרשויות המקומיות להעלות ארנונה, בקובעה כי תעריפי הארנונה המתפרסמים מדי שנה בצו המיסים שכל רשות מקומית מתקינה, יחושבו כנגזרת של תעריפי הארנונה שנקבעו בצו המיסים של אותה רשות בשנה הקודמת. כמו-כן, התקנות אסרו למעשה על הרשויות המקומיות לשנות את קטגוריות הסיווג (אלא באישור השרים) ואת שיטת המדידה של נכסים בתחומן.

                        מה שהחל כ"מיטת-סדום" של הרשות המקומית בקביעת תעריפי הארנונה שלה עם גבולות מינימום ומקסימום לתעריפי הארנונה בכל סיווג, הפך עד-מהרה ל"חרב-מתהפכת" המרחפת על ראשה של הרשות, אשר ספק רב אם אליה דווקא כיוון המחוקק. התופעה שהפכה רווחת בתחום זה היא שנישומים רבים, אשר סברו כי נפל פגם בקביעת תעריף ארנונה החל על הנכס שבהחזקתם, כללו בין יתר טענותיהם נגד חיובם בארנונה טענה בדבר "חריגה מחקיקת ההקפאה"; שהרי לכאורה פגם שנפל בקביעת תעריף פלוני בצו מיסים כלשהו של הרשות במהלך השנים מ-1985 ואילך שורשר גם לכל צווי המיסים של אותה רשות בשנים העוקבות. עורכי-הדין המתמחים בייצוג נישומים בתחום הארנונה מיהרו לכלול טענה בדבר "חריגה מחוקי ההקפאה" בעררים רבים ובהליכים מנהליים שנועדו לתקוף את חיוב הארנונה של מרשיהם, ודרשו לבטל את הסיווג הספציפי הקבוע בצו המסים או את התעריף שנקבע בו, מן הטעם ש"פגם" בלתי-ניתן לתיקון "דבק" לפני שנים בסיווג או בתעריף, עד שהפך לבלתי-חוקי ולכן גם בטל.

                        וכך, מצאו עצמם בתי-המשפט נאלצים לדון לעתים דחופות למדי בסוגיות הנוגעות לחוקיותם של צווי מיסים לאור פגמים, שנטען כי נפלו בצוים במהלך השנים שמאז 1985 ואילך. במקביל, רשויות מקומיות רבות מצאו עצמן מנסות להוכיח כי השינויים הנטענים מלפני שנים רבות נעשו באופן חוקי ותקין, וכי לא נפל בהם כל פגם. הקושי אתו התמודדו הרשויות המקומיות הוא ברור: בחלוף הזמן לא נשמר מלוא התיעוד לשינויים שערכו בצווי הארנונה וברשויות רבות אף לא נשמרו אישורים שונים שהתקבלו מהשרים לשינויים שנקבעו בצו. חקיקת ההקפאה אילצה את כל המעורבים בדבר לעבודת בלשות והתחקות מורכבת אחר צווים ישנים ואישורים שניתנו, או לא ניתנו, אי-אז בשנות ה-80 וה-90 של המאה הקודמת.

                        בירור המחלוקות הללו גזל זמן רב ממערכת המשפט ומשאבים ניהוליים וכספיים של הרשויות המקומיות, שאולי ראוי היה שיופנו ליעדים אחרים. כל זאת, כדי להגן על חוקיותם ותקפותם של צווי מיסים נושנים במסגרת הליכים משפטיים מרובים.

                        מאליו מובן, גם שקביעה שיפוטית כי צו ארנונה של שנה פלונית לוקה בפגם או הותקן בחוסר סמכות, משמעותה המעשית היא שהרשות מנועה מלגבות באופן מלא או חלקי את הארנונה לפי אותו צו, או לפי הצווים העוקבים, מכלל הנישומים, ולא רק מידי הנישום המערער.

                        בעע"מ 867/11 שופטי בית המשפט העליון, אשר נואשו ככל הנראה מלהמתין להסדרה חוקית הולמת של הנושא בידי המחוקק (למשל, על-דרך ביטול חלקי או מלא של "חקיקת הקפאה"....), החליטו לשים קץ למבול הבלתי-נגמר של העתירות והתובענות שהביאה עמה "חקיקת ההקפאה".

                        כתב כב' השופט ס' גובראן בפסק דינו בפרשה זו-

                        "חדשות לבקרים מגיעים לפתחו של בית משפט ערעורים בעניינים מנהליים הנוגעים לענייני הארנונה השונים. פעם אחר פעם יצאו מבית משפט זה קריאות למחוקק להסדיר את הוראות הארנונה השונות ולחסוך את ההתדיינות השיפוטית המיותרת.....ואולם, שוב אנו נדרשים להקדיש זמן ומשאבים לדון בסוגיות אלה. מורת הרוח מהמצב הקיים טרם הובילה בפועל לשינוי חקיקתי משמעותי, אלא רק להבטחות חוזרות ונשנות לכך, ונותרנו עם תסכולנו בידינו."

                         

                        בעע"מ 867/11 הסכימו כל שופטי בית המשפט העליון עם פסק-דינו המקיף והיסודי של כב' השופט עוזי פוגלמן, אשר ניתח בהרחבה את ההיסטוריה החקיקתית של "חוקי ההקפאה" ואת הרציונל שבבסיסם וקבע כי הכלי המשפטי המתאים להתמודדות עם המצב שנוצר הוא הפעלה של דוקטרינת השיהוי המנהלי. דוקטרינה זו מאפשרת לשופט לשקול את מכלול הנסיבות ולהחליט אם הכף נוטה להדרש לעתירה אשר לא הוגשה בסמוך למתן ההחלטה המנהלית, אלא בחלוף זמן. מירוץ השיהוי יחל להימנות מהמועד שבו התקבלה ההחלטה או שהמעשה המנהלי הנתקף.

                        משהוגשה עתירה, קובע השופט פוגלמן, על בית המשפט לקיים בחינה דו-שלבית של שלושת רכיבי השיהוי: השיהוי הסובייקטיבי והשיהוי האובייקטיבי; בעוד שהשיהוי הסובייקטיבי בוחן את הסיבות לכך שהעותר הגיש את העתירה במועד שבו עשה-כן ואת אשמו בהגשתה המאוחרת; השהוי האובייקטיבי בוחן את הנזקים הישירים והעקיפים שנגרמו או עלולים היו להגרם לצד שכנגד (בענייננו, הרשות) אשר היו נמנעים אילו ננקט ההליך במועד. השיהוי המנהלי מבקש לאזן בין הזכות של הפרט לבין האינטרס הציבורי. לאחר בחינת השיהוי יש לאזן את משקלו מול השיקולים הנוגדים ולקבוע אם ראוי להדרש לעתירה חרף השיהוי בהגשתה. בשלב זה יבחן בית המשפט את הרכיב השלישי, הצלע הנוספת בבחינה של תוצאות השיהוי, והוא אינטרס ההגנה על שלטון החוק. לעיתים, מטה האינטרס של הגנה על שלטון החוק את הכף לעבר קבלת עתירה, חרף השהוי בהגשתה, מקום שנפל פגם קשה במעשה המנהלי, כגון החלטה שנתקבלה בחוסר סמכות או שהיא נגועה בשחיתות שלטונית. שהרי עקרון שמירת שלטון החוק טומן בחובו את האינטרס של הציבור שרשויות השלטון יכבדו את הדין ויקיימו אותו.

                         

                        בעתירה הלוקה בשיהוי המצדיק דחייתה, יבחן אם-כן בית-המשפט תחילה את רכיבי השיהוי הסובייקטיבי (האשם) והאובייקטיבי (הנזק), ורק אם ימצא שהכף נוטה לדחית העתירה מחמת שיהוי, תבחן סוגית האינטרס של ההגנה על שלטון החוק. אם גם רכיב זה לא יטה את כף השיקול לקבלת העתירה – תדחה העתירה מחמת שיהוי.

                        יישום דוקטרינה זו של בחינת השיהוי במקרה של חקיקת ההקפאה משמעו, בכל הנוגע לשיהוי הסובייקטיבי – כי נוכח ההשפעה הרחבה שיכולה להיות לטענת פגם משורשר על התקציב השנתי של הרשות המקומית, על העותר להגיש את העתירה בהקדם האפשרי לאחר שידע או שהיה עליו לדעת על הפגם, בכפוף לחובתו למצות הליכים. על העותר לגלות בעתירתו מהן הסיבות שבעטין חל העיכוב ולפרט אם היתה לו שליטה על הסיבות הללו.

                        בכל הנוגע לשיקול העיקרי, העוסק בשיהוי האובייקטיבי - לקביעה כי צו ארנונה אינו חוקי עלולות להיות השלכות מרחיקות לכת על תפקודן של הרשויות, משום שקביעה כזו מזמינה גל תביעות אזרחיות להשבת כספים ששולמו בעבר, ומשום שהיא מונעת בעד הרשות המקומית גבית ארנונה כסדרה למימון אספקת השירותים שעליהם היא אמונה. זו פגיעה קשה באינטרס ההסתמכות של הרשות המקומית, וכמובן גם בתושבי הרשות.

                        אמנם התקנת צווי ארנונה בחריגה מחוקי ההקפאה מהווה חריגה מסמכות, ובכך קובע בית המשפט -נפגע עקרון היסוד של חוקיות מינהל, המושתת על עקרון שלטון החוק, אולם לא כל פגמי חוסר סמכות עשוים עור אחד, ודווקא פגמים משורשרים כבענייננו, שנפלו לפני שנים רבות בהליך החקיקה מצויים במדרג-חומרה נמוך יחסית. מה גם, שככל שחולפות השנים האינטרס הציבורי להדרש להם הולך ופוחת. בהקשר זה, מונה השופט פוגלמן טעמים שונים, המקנים אינטרס ציבורי מוגבל לדעתו לחקירה משפטית של הנושא. המעניין מכל הטעמים לדעתנו, והמובן ביותר מאליו, הוא שחקיקת ההקפאה נועדה להתמודד עם האינפלציה הדוהרת של שנות ה-80. בעיה זו פסה מן העולם לפני שנים, אך חקיקת ההקפאה נותרה על-מכונה ועמה הפגמים המשורשרים שלא ניתן לתקנם; לתיקון פגמים אלה – בהנתן שהרשויות השתמשו בכסף שנגבה והן מסתמכות על גבייתו בעתיד לטובת הציבור - אין דבר וחצי-דבר עם תכלית חוקי ההקפאה. אשר-על-כן קובע השופט פוגלמן כי -

                        "האיזון בין השיקולים המתחרים... מקים חזקה שלפיה עתירה מנהלית המכוונת לפגם משורשר שנפל בצו הארנונה המוגשת בחלוף שבע שנים ממועד התקנתו של הצו הפגום לוקה בשיהוי אובייקטיבי המביא לדחית העתירה, חזקה זו ניתנת לסתירה במקרים המתאימים. הלכה זו תחול הן ביחס לעתירות התוקפות בתקיפה ישירה צווים שנפלו בהם פגמים משורשרים, הן ביחס לתביעות אזרחיות להשבה של סכומים שנגבו שלא כדין מחמת פגם משורשר"

                         

                        משמעות קביעה זו של בית המשפט היא – סוף להתדיינויות הבלתי-פוסקות בנושא השלכות "חוקי ההקפאה", והגבלת העתירות בנושא זה לתקופת ההתיישנות המקובלת (שבע שנים).

                        יצוין, כי עוד בשנת 2008 הסתייג בית המשפט המחוזי בחיפה (כבוד השופט יצחק עמית) -

                        מעריכת "חפירות ארכיאולוגיות וחשיפת פגמים עתיקים בצווי ארנונה שנחקקו בעבר הרחוק והעלאתם לעין השמש כעשרים שנה בדרך של שרשור עד למועד הגשת התביעה" (ת"א (מחוזי חי') 813/04 מילגד נ' המועצה האזורית מטה אשר (פורסם בנבו) פסקה 42.

                         

                        עתה קבע בית המשפט העליון כללים ומסמרות בעניין זה בפסק דינו.

                        יש לקוות כי החלטה זו של בית-המשפט העליון תקטין משמעותית את ההתדיינויות המשפטיות שעילתן ב"חקיקת ההקפאה" ותביא, סוף סוף, את הקץ לחוסר הוודאות שמתלווה לכל צו מיסים ולאיום המתמיד שמרחף מעל כל רשות מקומית מחשש שמא יבוא היום ועורך-דין "ארכיאולוג" ימצא פגם שנפל בצו מיסים ישן שלה.

                         

                        קלינגר היתרי בנייה, רישוי עסקים וייעוץ מוניציפאלי

                        השירות בפריסה כלל ארצית

                         

                        טל': 03-6990132 פקס: 6990134 - 03

                        נייד- בן קלינגר

                        0523-888813

                        www.klinger.co.il

                        cafe.themarker.com/user/144603

                         

                        klinger_b@bezeqint.net

                        דרג את התוכן:

                          פרופיל

                          benklinger
                          1. שלח הודעה
                          2. אוף ליין
                          3. אוף ליין

                          ארכיון

                          פיד RSS

                          הפעילות שלי