כותרות TheMarker >
    ';

    פיד RSS

    קלינגר רישוי עסקים והתרי בנייה

    הוצאת רישיון עסק,בקשות לשימוש חורג,היתרי בנייה ,זירוז הליכים בירוקרטיים,אדריכלות והנדסת מבנים.

    ארכיון : 5/2015

    0 תגובות   יום שלישי, 26/5/15, 22:14

    הוצאת היתר בנייה בקלות ובמהירות

     
     






    ''לפי חוקי התכנון והבניה, כמעט כל שינוי במבנה טעון היתר וכל בניה ללא היתר היא עבירה פלילית שעונשה בצידה. משרד קלינגר היתרי בנייה, רישוי עסקים וייעוץ מוניציפאלי מתמחה בהוצאת היתרי בניה ויוכל לסייע לך לאשר תוכניות בקלות ובמהירות.

     

     

     


    נמאס לך להתמודד עם הרשויות? צור קשר ונשמח לסייע בפתרון יצירתי לבעיה שלך


    " קבלת היתר בנייה היא הליך ארוך ומתיש. על מנת לקבל את ההיתר תצטרכו להתמודד מול מערכת בירוקרטית לא קלה, כאשר חוסר היכרות עם הנהלים השונים עלול להוביל לכך שתכלו את זמנכם לריק,תוציאו סכומים מבוזבזים ולא תצליחו להשיג את היתר הבניה הדרוש לכם".  


    • התמצאות מלאה בסבך החוקים והתקנות מאפשרת לנו למצוא פתרונות גם לבעיות מורכבות.
    • ההיכרות שלנו עם המערכת ועם האנשים שממנה היא מורכבת מאפשרת לנו לספק לך פתרונות מהירים ולזרז את ההליך הבירוקרטי.
    • שירות אישי, מקצועי ומהיר – עד לפתרון הבעיה.
    • טיפול בקבלת טופס 4 ותעודת גמר.
     
    המשרד מטפל בהוצאת היתרי בניה לכל סוגי העבודות, החל מהיתרי בניה לעבודה מצומצמת כמו התקנת גדר או פרגולה, דרך התקנת פאנלים סולארים או סגירת מרפסת וכלה בהוצאת היתרים לבניית קומה נוספת, הוספת מעלית או בניית בניין חדש.
    דרג את התוכן:
      0 תגובות   יום חמישי, 21/5/15, 09:14

       

      מדריך תכנון חדש 

      ניתוח צפיפויות בשכונות מגורים

      משרד קלינגר מברך את משרד הבינוי וגאים לפרסם מדריך נוסף, המצטרף כנדבך לסדרת מדריכים לתכנון עירוני בר-קיימא מבית היוצר של אגף בכיר תכנון במשרד.

      צפיפות הבנייה היא אחד הנושאים הרלוונטיים ביותר בשיח התכנוני, לאור הדרישה הנובעת מהצורך לפתור את בעיית הדיור ואת מצוקת מלאי הקרקעות לפיתוח, באמצעות העלאת צפיפות המגורים בכלל וצפיפות הנטו הנובעת מתמ"א 35 בפרט.

      המדריך בוחן את צפיפויותיהן של שכונות מגורים בהשוואה להקצאות הקרקע הנדרשות. בין היתר מעלה המדריך סוגיות ערכיות של מרקם עירוני והיבטים של מרחב ציבורי ועירוניות, שלהם קשר הדוק לנושא הצפיפות.

      המחקר נשען על הניסיון המצטבר של האגף והמשרד בתכנון, בפיתוח ובאכלוס שכונות מגורים, על מכלול קבלת ההחלטות בשלביו השונים של התהליך, אגב הצגת ההבדלים בין אזורי ביקוש לאזורי הפריפריה, ובהתייחס לשטחים בעלי תנאים טופוגרפיים שונים.

      מדובר בכלי תכנוני חשוב, שבעזרתו ניתן לזהות ולהגדיר נכון את האיזון בין הצורך בצפיפות גבוהה וניצול קרקע מרבי לבין יצירת מרקם בינוי איכותי, השומר על רווחתם ואיכות חייהם של תושבי השכונות והערים.

      הקובץ המלא של המדריך >>

       

      לכל מדריכי תכנון

      לאתר משרד הבינוי

       

       
      קלינגר היתרי בנייה, רישוי עסקים וייעוץ מוניציפאלי
       
      השירות בפריסה כלל ארצית
      טל': 03-6990132

      פקס: 6990134 - 03
      נייד- בן קלינגר 0523-888813
      www.klinger.co.il

       

      דרג את התוכן:
        0 תגובות   יום רביעי, 13/5/15, 07:53


        דינו של המבצע עבירת בניה ו/או שימוש שלא כדין 

         



          

        החוק קובע כי בניה ו/או שימוש בניגוד לתכנית או היתר מהווים עבירה פלילית,
        העונשים שקבע המחוקק בגין עבירות בניה הנם, מאסר או קנס וביהמ"ש רשאי להטיל אחד מהם או את שניהם כאחד.

        הריסת מבנה בלתי חוקי הינה בבחינת החזרת המצב לקדמותו ואינה מהווה עונש.


        להלן לשון החוק:

         


         


         


        204

        (א)

        המבצע עבודה או משתמש במקרקעין בלא היתר כשביצוע העבודה או השימוש טעונים היתר לפי חוק זה או תקנה על פיו, דינו - קנס [או] מאסר שנתיים, ובעבירה נמשכת-קנס נוסף [או] מאסר נוסף שבעה ימים לכל יום שבו נמשכת העבירה לאחר שקיבל הנאשם הודעה בכתב מהועדה המקומית על אותה עבירה או לאחר הרשעתו.

         


         


         


         


        (ב)

        המבצע עבודה או משתמש במקרקעין בסטיה מהיתר או מתכנית, דינו - מאסר שנה אחת ובעבירה נמשכת קנס כאמור בסעיף 61(ג) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן - חוק העונשין) לכל יום שבו נמשכת העבירה לאחר שנמסרה לנאשם הודעה בכתב מהועדה המקומית על אותה עבירה או לאחר הרשעתו.

         


         


         


         


        (ג)

        המשתמש בקרקע חקלאית בניגוד להוראות התוספת הראשונה, דינו - קנס [או]1 מאסר שנה אחת, ובעבירה נמשכת - קנס נוסף לכל יום שבו נמשכת העבירה לאחר שקיבל הנאשם הודעה בכתב מהועדה המקומית על אותה עבירה או לאחר הרשעתו.

         


         


         


         


        (ד)

        המשתמש שימוש חורג במקרקעין לאחר תום תקופת המכסימום שנקבעה בהתאם להוראות פרק ז, או לאחר שנמסרה לו הוראה מהועדה המקומית לפי סעיף 184 ואין עוד ערר עליה, דינו - מאסר שנה.

         


         


         


         


         


        [חוק התכנון והבניה]

         


         


         

        בית המשפט רשאי לצוות מעבר לקנס או מאסר גם על הטלת אמצעים נוספים כמפורט בסעיפים 205-206 לחוק:

         


         


        205

        הורשע אדם על עבירה לפי סעיף 204, רשאי בית המשפט, בשעת הדין -

         


         

         


        (1)

        לצוות שהבניין או אותו חלק ממנו שנבנו ללא היתר או בסטייה מהיתר או מתכנית ייהרס, יפורק או יסולק על ידי הנשפט או על ידי הועדה המקומית, אם ביקשו על כך הועדה המקומית או היועץ המשפטי לממשלה או נציגו, ולחייב את הנשפט בהוצאות הביצוע;

         


         


         


         


        (2)

        לצוות שאף אותו חלק מהבניין שלא נבנה כאמור בפסקה (1), ייהרס, יפורק או יסולק, אם יש בביצוע צו לפי פסקה (1) בלבד כדי לסכן את הנפש או את בטיחות הציבור;

         


         


         


         


        (3)

        לתת לנשפט כל צו אחר שייראה לבית המשפט, בקשר לדרך או לבנין שבהם נעברה העבירה, לרבות צו לשינוי מבנה, צו סגירה, צו איסור שימוש וצו להתאמת הבניה או השימוש להיתר או לתכנית;

         


         


         


         


        (4)

        אם היתה העבירה לפי סעיף 204 (ב) - לצוות על הנשפט להפסיק את העבודה או השימוש במקרקעין שבסטייה מהיתר או מתכנית, או לצוות על הנשפט או על הועדה המקומית לפי בקשתה לבצע את הוראת התכנית אשר הופרה ולחייב את הנשפט בהוצאות הביצוע.

         


         


         


         


         


        [חוק התכנון והבניה]

         


         


         

        206

        הורשע אדם על עבירה בבניין לפי סעיף 204 ובתחילת ההליכים נגדו לפי אותו סעיף טרם נסתיימה הקמתו של אותו בנין, או שנסתיימה תוך ששה חדשים שלפני תחילת ההליכים, ייתן בית המשפט צו כאמור בסעיף 205, זולת אם הראה הנשפט טעם משכנע מדוע לא יינתן הצו.

         


         


         


        [חוק התכנון והבניה]

         


         


        כמו כן, ניתן להטיל על הנשפט  את הוצאות המשפט ,ואגרות ותשלומי חובה הקשורים בעבירה. לא זו אף זו ,ניתן גם להטיל  על הנשפט קנס בגובה שוויו של המבנה שהוקם ללא היתר או של הפרש בין המבנה שהותר להקים בהיתר לבין זה שהוקם בפועל (כשנעברה עבירה של סטייה מההיתר). התשלום משולם  לוועדה המקומית 



        הריסה ללא הרשעה

        בוצעה עבירת בניה המצדיקה הריסת הבניה הבלתי חוקית ואולם מסיבות שונות לא ניתן להעמיד לדין את העבריין , על כן קובע סעיף 212 לחוק:

         


         


        212

        נעברה עבירה בבניין לפי פרק זה, ואילו הורשע עליה אדם היה בית המשפט רשאי לצוות כאמור בסעיף 205, רשאי הוא לצוות כן אף ללא הרשעה, ובלבד שחלה אחת הנסיבות האלה:

         


         


         


         


        (1)

        אין למצוא את האדם שביצע את העבירה;

         


         


         


         


        (2)

        אי-אפשר או בלתי מעשי הוא למסור לו הזמנה לדין;

         


         


         


         


        (3)

        מי שהיה בעל הבניין בשעת ביצוע העבירה וביצע אותה איננו בעל הבניין עוד;

         


         


         


         


        (4)

        אין להוכיח מי ביצע את העבירה;

         


         


         


         


        (5)

        מי שביצע את העבירה מת או איננו בר-עונשין מסיבות שאין בהן כדי לעשות את פעולתו חוקית.

         


         


         


         


         


        [חוק התכנון והבניה]


        החוק גם קובע עבירות בגין מסירת ידיעה כוזבת או מטעה למוסד התכנון במטרה להשיג אישורה של תוכנית או אישורו של היתר. הורשע אדם בעבירה כאמור מתבטלים התוכנית או ההיתר שהושגו על ידי ההודעה הכוזבת או מטעה . בנסיבות מסוימות ניתן לבטלם אף ללא הרשאה פלילית.


        קיבלתם צו הריסה? ככל שתמהר לפעול כנגדו כך גדלים הסיכויים שתוכל לבטלו. למרות שמדובר בענישה מנהלתית, בתי-המשפט מגבילים לעיתים את הרשויות המקומיות.

        צו הריסה מנהלי המוצא על-ידי הוועדה המקומית לתכנון ולבניה בעקבות בניה בלתי חוקית מהווה, בדרך כלל, מכה לא קטנה לבעלי המבנה. הדבר גורר תוצאות קשות אף יותר כאשר לצו נלווה גם כתב אישום (שהרי המדובר גם בעבירה פלילית). במהלך השנים האחרונות הרחיבו בתי-המשפט את עילות התקיפה של צווי ההריסה המנהליים. כמו במקרים אחרים משתפרים בדרך כלל הסיכויים לביטול הצו ככל שהטיפול המשפטי מתחיל בשלב מוקדם יותר.
        סמכותו של יו"ר הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה לצוות על הריסת מבנה בתחום שיפוטו מעוגנת בהוראת החוק[1] הקובעת כי
        "הוקם בנין חורג, לרבות ללא היתר או בסטיה מהיתר או מתוכנית או הוחל בהקמתו של בנין כאמור, רשאי יושב ראש הוועדה המקומית לצוות בכתב שהבנין, או חלק ממנו שהוקם או שהוחל בהקמתו ללא היתר או בסטיה מהיתר או מתוכנית, יהרס, יפורק או יסולק, ובלבד שהוגש לו תצהיר חתום ביד מהנדס הוועדה המקומית או מהנדס הרשות המקומית או מהנדס אחר או אדריכל, שאחד מהם הסמיכו לכך, המציין כי - הבניין הוקם ללא היתר או שהבניין חורג ובמה הוא חורג; ושלא נסתיימה הקמת הבניין או שנסתיימה לא יותר משישים ימים לפני יום הגשת התצהיר"
        בבית-המשפט העליון נפסק, תחילה, כי עילות הביקורת השיפוטית של בית-המשפט על צו הריסה מינהלי הן שתיים בלבד - אלו שנקבעו במפורש בחוק[2] והמורות כי
        "לא יבטל ולא יתלה בית המשפט צו הריסה מינהלי אלא אם הוכח לו שהבניה שבגללה ניתן הצו בוועדה כדין או שביצוע הצו אינו דרוש לשם מניעת עובדה מוגמרת"
        יחד עם זאת, בפסיקה מאוחרת[3], הורחב מיתחם עילות הביקורת השיפוטית על צו הריסה מינהלי. כך למשל נקבע כי
        "הכלל הוא שבית-המשפט, המבקר צו הריסה מינהלי, יכבד את לשונו של סעיף 238א ולא יתערב בפגמים שאינם מנויים באותו סעיף... כלל זה כפוף לחריג אחד: שצו ההריסה נפגם בפגם חמור כל כך העושה את הצו בטל מעיקרו"
        יוצא איפוא, כי בהלכה הפסוקה, נקבע, כי קיימות שלוש עילות, לפיהן רשאי בית-המשפט לבטל, על-פי שיקול דעתו, את צו ההריסה המינהלי או להתלות את תוקפו: לפי שתי העילות הקבועות בחוק וכן לפי העילה השלישית - יציר הפסיקה - פגם חמור מאד בצו ההריסה המינהלי עושה אותו בטל מעיקרו (void), קרי: הוא נעדר תוקף מלכתחילה.

        יצויין כי בהלכה הפסוקה, לא נקבעה, במפורש ובאופן ממצה, זהותם האובייקטיבית של הפגמים וכן הנסיבות הקונקרטיות בהן נהפך הפגם לחמור מאד, ועושה את הצו בטל מעיקרו. כל מקרה ידון לגופו ועל רקע נסיבותיו[4]. כך למשל בוטלו, במספר מקרים, צווי הריסה מינהליים, מחמת שניתנו בחוסר סמכות או מאחר שלא הוגש ליושב ראש הועדה המקומית תצהיר כדין[5], לפני שהפעיל את סמכותו והורה על הריסת המבנה. גם חוות-דעתו של מהנדס העיר נדרשת[6] ולא ניתן לוותר עליה.

        במקרה שהיה[7], הגישה הוועדה המקומית נגד בעלי מבנה ונגד המחזיקה בו, בקשה למתן צו הריסה ללא הרשעה, המתייחסת לסגירת מרפסת בחזית הבניין. בית-המשפט קבע כי צו הריסה ללא הרשעה[8] אינו הליך פלילי, ברם, מידת ההוכחה המוטלת על המבקש סעד, אינה נופלת ממידת ההוכחה המוטלת על התביעה בבואה להוכיח עבירה[9]. הוראות הסעיף הינן יוצאות דופן ומרחיקות לכת ביותר במסגרת הדין. ניתן להטיל על-פיהן צו אשר אדם עשוי להיפגע פגיעה קשה מתוצאותיו מבלי שהועמד לדין בעבירה, בעוד שאילו היה עומד לדין - שהרשעה בו היתה מביאה להטלת הצו - יכול היה לעורר טענות המשמשות מחסום והגנה מלאה כלפי העמדתו לדין, שהוא ההסדר החוקתי הנורמטיבי והרגיל.

        לבית-המשפט מסור שיקול דעת ההולך וגדל ככל שחולף המועד מאז ביצוע העבירה. כך, למשל, הגביל המחוקק בשתיים את העילות לביטול צו הריסה מינהלי, אשר זה מוצא כאשר הבניה עדיין לא הסתיימה; כאשר הורשע אדם על עבירה ובתחילת ההליכים טרם הסתיימה הבניה או שנסתיימה תוך ששה חודשים שלפני תחילת ההליכים ונקבע מתן צו הריסה כחובה, למעט במקרים יוצאי דופן.

        כאשר הורשע אדם בביצוע עבירה בכל מקרה אחר, הותיר המחוקק שקול דעת. במרבית מקרים אלה, די בקיום הבניה הבלתי חוקית כדי שינתן צו ההריסה ונטל השכנוע שלא להעניקו מוטל על הנאשם. ההליך על פי הסעיף האמור חורג מעקרונות המשפט רגילים ועל כן, בהיותו יוצא דופן, דרוש שכנוע והסבר מדוע יחרוג בית-המשפט מההסדר הנורמטיבי הרגיל ויעשה שימוש בשיקול דעתו. לא די בקיומה של הבנייה הבלתי חוקית בלבד כטעם למתן הצו, הנטל למתן הצו רובץ איפוא על מבקשו.

        עוד נקבע, כי כאשר בעבר ביקשה הוועדה המקומית להעמיד לדין את ה"עבריינים", ואלה זוכו מהעבירה תוך קביעה עובדתית מתאימה, נמנעה מהוועדה המקומית האפשרות לטעון שוב כנגד הבניה הבלתי חוקית, אף כאשר נעשה הדבר ללא בקשת הרשעה. זאת, במידה ובמשפט הראשון הועמדה במחלוקת שאלה עובדתית מסוימת, שהיתה חיונית לתוצאה הסופית, והיא הוכרעה שם, בפירוש או במשתמע. במקרה שכזה, בעלי הדין מושתקים מלהתדיין לגביה מחדש במשפט שני, חרף אי הזהות בין העילות שבשתי התביעות (השתק פלוגתא).




        [1] סעיף 238א'(א) לחוק התכנון והבנייה, תשכ"ה-1965
        [2] סעיף 238א' לחוק התכנון והבנייה, תשכ"ה-1965
        [3] רע"פ 5635/93 הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה ת"א - יפו נ' רפאל עורקבי
        [4] וראו למשל רע"פ 4398/99 הראל נ' מ"י
        [5] בע"פ 6289/02 (מחוזי-י-ם) יו"ר הועדה המקומית לתכנון ובניה, ירושלים נ' חלמי עבאסי נקבע, בפסק-דין מיום 13/11/02, כי ההסמכה של המהנדסים החתומים על התצהירים נעדרת תוקף, ועל כן, גם צווי ההריסה בטלים מעיקרם
        [6] רע"פ 5171/91 יואל אלראי, ראש עירית נתניה ויו"ר הועדה המקומית לתכנון ולבניה נתניה נ' ג'ימי סמיפור ואח', פ"ד מו(1), 380
        [7] ת"פ (בית-המשפט לעניינים מקויים בת"א) 4/87 הוועדה המקומית לתכנון ובנין עיר תל אביב-יפו נ' קרן מרדכי קריתי אגודה עותמנית, תש"ן(2) 514 בפסק-הדין מיום 3/9/89
        [8] סעיף 212 לחוק התכנון והבניה, תשכ"ה-1965
        [9] וראו למשל ב"ש 89/96 (בית-המשפט לעניינים מקומיםי בנתניה) מדינת ישראל נ' בית"ר נתניה, שם נקבע, בפסק-דין מיום 7/3/02, כי לבית המשפט מסור שקול דעת ההולך וגדל ככל שחולף המועד מאז ביצוע העבירה, ויש למעבר הזמן חשיבות ככל שהתקופה בין מועד הבניה לבין מועד נקיטת ההליך המשפטי ארוכה יותר, ללא תגובה וטפול מצד הרשויות, כך יהווה הדבר שקול בפני בית המשפט שלא להענות לבקשה. ככל שהתקופה קצרה יותר, וככל שהיה טפול עקבי ורציף מצד הרשויות המוסמכות בבניה הבלתי חוקית, כך יהווה הדבר שקול בפני בית המשפט להעתר לבקשה למתן צו הריסה ללא הרשעה. עוד נקבע כי תנאי - בלעדיו אין להפעלתו של סעיף 212 לחוק המניח כתנאי לחלותו את הממצא כי "נעברה עבירה בבנין". לגבי קיומו של התנאי השני בדבר סמכות של בית המשפט להוציא צו הריסה אילו הורשע אדם בגין ביצוע עבירה של בניה ללא היתר, הרי נקבע לא אחת כי בדונו בבקשה עפ"י סעיף 212, שומה על בית המשפט לבדוק בראש ובראשונה אם היה מרשיע את מי שניתן היה להביאו לדין במסגרת הרגילה של ההליכים אילו הובא כך. רק אם תהא תשובתו חיובית, רשאי הוא ליתן צו הריסה בלא הרשעה.

         

         



         
         
        קלינגר היתרי בנייה, רישוי עסקים וייעוץ מוניציפאלי
         
        השירות בפריסה כלל ארצית
        טל': 03-6990132

        פקס: 6990134 - 03
        נייד- בן קלינגר 0523-888813
        www.klinger.co.il


        דרג את התוכן:
          0 תגובות   יום רביעי, 13/5/15, 07:50


          דינו של המבצע עבירת בניה ו/או שימוש שלא כדין 

           



            

          החוק קובע כי בניה ו/או שימוש בניגוד לתכנית או היתר מהווים עבירה פלילית,
          העונשים שקבע המחוקק בגין עבירות בניה הנם, מאסר או קנס וביהמ"ש רשאי להטיל אחד מהם או את שניהם כאחד.

          הריסת מבנה בלתי חוקי הינה בבחינת החזרת המצב לקדמותו ואינה מהווה עונש.


          להלן לשון החוק:

           


           


           


          204

          (א)

          המבצע עבודה או משתמש במקרקעין בלא היתר כשביצוע העבודה או השימוש טעונים היתר לפי חוק זה או תקנה על פיו, דינו - קנס [או] מאסר שנתיים, ובעבירה נמשכת-קנס נוסף [או] מאסר נוסף שבעה ימים לכל יום שבו נמשכת העבירה לאחר שקיבל הנאשם הודעה בכתב מהועדה המקומית על אותה עבירה או לאחר הרשעתו.

           


           


           


           


          (ב)

          המבצע עבודה או משתמש במקרקעין בסטיה מהיתר או מתכנית, דינו - מאסר שנה אחת ובעבירה נמשכת קנס כאמור בסעיף 61(ג) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן - חוק העונשין) לכל יום שבו נמשכת העבירה לאחר שנמסרה לנאשם הודעה בכתב מהועדה המקומית על אותה עבירה או לאחר הרשעתו.

           


           


           


           


          (ג)

          המשתמש בקרקע חקלאית בניגוד להוראות התוספת הראשונה, דינו - קנס [או]1 מאסר שנה אחת, ובעבירה נמשכת - קנס נוסף לכל יום שבו נמשכת העבירה לאחר שקיבל הנאשם הודעה בכתב מהועדה המקומית על אותה עבירה או לאחר הרשעתו.

           


           


           


           


          (ד)

          המשתמש שימוש חורג במקרקעין לאחר תום תקופת המכסימום שנקבעה בהתאם להוראות פרק ז, או לאחר שנמסרה לו הוראה מהועדה המקומית לפי סעיף 184 ואין עוד ערר עליה, דינו - מאסר שנה.

           


           


           


           


           


          [חוק התכנון והבניה]

           


           


           

          בית המשפט רשאי לצוות מעבר לקנס או מאסר גם על הטלת אמצעים נוספים כמפורט בסעיפים 205-206 לחוק:

           


           


          205

          הורשע אדם על עבירה לפי סעיף 204, רשאי בית המשפט, בשעת הדין -

           


           

           


          (1)

          לצוות שהבניין או אותו חלק ממנו שנבנו ללא היתר או בסטייה מהיתר או מתכנית ייהרס, יפורק או יסולק על ידי הנשפט או על ידי הועדה המקומית, אם ביקשו על כך הועדה המקומית או היועץ המשפטי לממשלה או נציגו, ולחייב את הנשפט בהוצאות הביצוע;

           


           


           


           


          (2)

          לצוות שאף אותו חלק מהבניין שלא נבנה כאמור בפסקה (1), ייהרס, יפורק או יסולק, אם יש בביצוע צו לפי פסקה (1) בלבד כדי לסכן את הנפש או את בטיחות הציבור;

           


           


           


           


          (3)

          לתת לנשפט כל צו אחר שייראה לבית המשפט, בקשר לדרך או לבנין שבהם נעברה העבירה, לרבות צו לשינוי מבנה, צו סגירה, צו איסור שימוש וצו להתאמת הבניה או השימוש להיתר או לתכנית;

           


           


           


           


          (4)

          אם היתה העבירה לפי סעיף 204 (ב) - לצוות על הנשפט להפסיק את העבודה או השימוש במקרקעין שבסטייה מהיתר או מתכנית, או לצוות על הנשפט או על הועדה המקומית לפי בקשתה לבצע את הוראת התכנית אשר הופרה ולחייב את הנשפט בהוצאות הביצוע.

           


           


           


           


           


          [חוק התכנון והבניה]

           


           


           

          206

          הורשע אדם על עבירה בבניין לפי סעיף 204 ובתחילת ההליכים נגדו לפי אותו סעיף טרם נסתיימה הקמתו של אותו בנין, או שנסתיימה תוך ששה חדשים שלפני תחילת ההליכים, ייתן בית המשפט צו כאמור בסעיף 205, זולת אם הראה הנשפט טעם משכנע מדוע לא יינתן הצו.

           


           


           


          [חוק התכנון והבניה]

           


           


          כמו כן, ניתן להטיל על הנשפט  את הוצאות המשפט ,ואגרות ותשלומי חובה הקשורים בעבירה. לא זו אף זו ,ניתן גם להטיל  על הנשפט קנס בגובה שוויו של המבנה שהוקם ללא היתר או של הפרש בין המבנה שהותר להקים בהיתר לבין זה שהוקם בפועל (כשנעברה עבירה של סטייה מההיתר). התשלום משולם  לוועדה המקומית 



          הריסה ללא הרשעה

          בוצעה עבירת בניה המצדיקה הריסת הבניה הבלתי חוקית ואולם מסיבות שונות לא ניתן להעמיד לדין את העבריין , על כן קובע סעיף 212 לחוק:

           


           


          212

          נעברה עבירה בבניין לפי פרק זה, ואילו הורשע עליה אדם היה בית המשפט רשאי לצוות כאמור בסעיף 205, רשאי הוא לצוות כן אף ללא הרשעה, ובלבד שחלה אחת הנסיבות האלה:

           


           


           


           


          (1)

          אין למצוא את האדם שביצע את העבירה;

           


           


           


           


          (2)

          אי-אפשר או בלתי מעשי הוא למסור לו הזמנה לדין;

           


           


           


           


          (3)

          מי שהיה בעל הבניין בשעת ביצוע העבירה וביצע אותה איננו בעל הבניין עוד;

           


           


           


           


          (4)

          אין להוכיח מי ביצע את העבירה;

           


           


           


           


          (5)

          מי שביצע את העבירה מת או איננו בר-עונשין מסיבות שאין בהן כדי לעשות את פעולתו חוקית.

           


           


           


           


           


          [חוק התכנון והבניה]


          החוק גם קובע עבירות בגין מסירת ידיעה כוזבת או מטעה למוסד התכנון במטרה להשיג אישורה של תוכנית או אישורו של היתר. הורשע אדם בעבירה כאמור מתבטלים התוכנית או ההיתר שהושגו על ידי ההודעה הכוזבת או מטעה . בנסיבות מסוימות ניתן לבטלם אף ללא הרשאה פלילית.


          קיבלתם צו הריסה? ככל שתמהר לפעול כנגדו כך גדלים הסיכויים שתוכל לבטלו. למרות שמדובר בענישה מנהלתית, בתי-המשפט מגבילים לעיתים את הרשויות המקומיות.

          צו הריסה מנהלי המוצא על-ידי הוועדה המקומית לתכנון ולבניה בעקבות בניה בלתי חוקית מהווה, בדרך כלל, מכה לא קטנה לבעלי המבנה. הדבר גורר תוצאות קשות אף יותר כאשר לצו נלווה גם כתב אישום (שהרי המדובר גם בעבירה פלילית). במהלך השנים האחרונות הרחיבו בתי-המשפט את עילות התקיפה של צווי ההריסה המנהליים. כמו במקרים אחרים משתפרים בדרך כלל הסיכויים לביטול הצו ככל שהטיפול המשפטי מתחיל בשלב מוקדם יותר.
          סמכותו של יו"ר הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה לצוות על הריסת מבנה בתחום שיפוטו מעוגנת בהוראת החוק[1] הקובעת כי
          "הוקם בנין חורג, לרבות ללא היתר או בסטיה מהיתר או מתוכנית או הוחל בהקמתו של בנין כאמור, רשאי יושב ראש הוועדה המקומית לצוות בכתב שהבנין, או חלק ממנו שהוקם או שהוחל בהקמתו ללא היתר או בסטיה מהיתר או מתוכנית, יהרס, יפורק או יסולק, ובלבד שהוגש לו תצהיר חתום ביד מהנדס הוועדה המקומית או מהנדס הרשות המקומית או מהנדס אחר או אדריכל, שאחד מהם הסמיכו לכך, המציין כי - הבניין הוקם ללא היתר או שהבניין חורג ובמה הוא חורג; ושלא נסתיימה הקמת הבניין או שנסתיימה לא יותר משישים ימים לפני יום הגשת התצהיר"
          בבית-המשפט העליון נפסק, תחילה, כי עילות הביקורת השיפוטית של בית-המשפט על צו הריסה מינהלי הן שתיים בלבד - אלו שנקבעו במפורש בחוק[2] והמורות כי
          "לא יבטל ולא יתלה בית המשפט צו הריסה מינהלי אלא אם הוכח לו שהבניה שבגללה ניתן הצו בוועדה כדין או שביצוע הצו אינו דרוש לשם מניעת עובדה מוגמרת"
          יחד עם זאת, בפסיקה מאוחרת[3], הורחב מיתחם עילות הביקורת השיפוטית על צו הריסה מינהלי. כך למשל נקבע כי
          "הכלל הוא שבית-המשפט, המבקר צו הריסה מינהלי, יכבד את לשונו של סעיף 238א ולא יתערב בפגמים שאינם מנויים באותו סעיף... כלל זה כפוף לחריג אחד: שצו ההריסה נפגם בפגם חמור כל כך העושה את הצו בטל מעיקרו"
          יוצא איפוא, כי בהלכה הפסוקה, נקבע, כי קיימות שלוש עילות, לפיהן רשאי בית-המשפט לבטל, על-פי שיקול דעתו, את צו ההריסה המינהלי או להתלות את תוקפו: לפי שתי העילות הקבועות בחוק וכן לפי העילה השלישית - יציר הפסיקה - פגם חמור מאד בצו ההריסה המינהלי עושה אותו בטל מעיקרו (void), קרי: הוא נעדר תוקף מלכתחילה.

          יצויין כי בהלכה הפסוקה, לא נקבעה, במפורש ובאופן ממצה, זהותם האובייקטיבית של הפגמים וכן הנסיבות הקונקרטיות בהן נהפך הפגם לחמור מאד, ועושה את הצו בטל מעיקרו. כל מקרה ידון לגופו ועל רקע נסיבותיו[4]. כך למשל בוטלו, במספר מקרים, צווי הריסה מינהליים, מחמת שניתנו בחוסר סמכות או מאחר שלא הוגש ליושב ראש הועדה המקומית תצהיר כדין[5], לפני שהפעיל את סמכותו והורה על הריסת המבנה. גם חוות-דעתו של מהנדס העיר נדרשת[6] ולא ניתן לוותר עליה.

          במקרה שהיה[7], הגישה הוועדה המקומית נגד בעלי מבנה ונגד המחזיקה בו, בקשה למתן צו הריסה ללא הרשעה, המתייחסת לסגירת מרפסת בחזית הבניין. בית-המשפט קבע כי צו הריסה ללא הרשעה[8] אינו הליך פלילי, ברם, מידת ההוכחה המוטלת על המבקש סעד, אינה נופלת ממידת ההוכחה המוטלת על התביעה בבואה להוכיח עבירה[9]. הוראות הסעיף הינן יוצאות דופן ומרחיקות לכת ביותר במסגרת הדין. ניתן להטיל על-פיהן צו אשר אדם עשוי להיפגע פגיעה קשה מתוצאותיו מבלי שהועמד לדין בעבירה, בעוד שאילו היה עומד לדין - שהרשעה בו היתה מביאה להטלת הצו - יכול היה לעורר טענות המשמשות מחסום והגנה מלאה כלפי העמדתו לדין, שהוא ההסדר החוקתי הנורמטיבי והרגיל.

          לבית-המשפט מסור שיקול דעת ההולך וגדל ככל שחולף המועד מאז ביצוע העבירה. כך, למשל, הגביל המחוקק בשתיים את העילות לביטול צו הריסה מינהלי, אשר זה מוצא כאשר הבניה עדיין לא הסתיימה; כאשר הורשע אדם על עבירה ובתחילת ההליכים טרם הסתיימה הבניה או שנסתיימה תוך ששה חודשים שלפני תחילת ההליכים ונקבע מתן צו הריסה כחובה, למעט במקרים יוצאי דופן.

          כאשר הורשע אדם בביצוע עבירה בכל מקרה אחר, הותיר המחוקק שקול דעת. במרבית מקרים אלה, די בקיום הבניה הבלתי חוקית כדי שינתן צו ההריסה ונטל השכנוע שלא להעניקו מוטל על הנאשם. ההליך על פי הסעיף האמור חורג מעקרונות המשפט רגילים ועל כן, בהיותו יוצא דופן, דרוש שכנוע והסבר מדוע יחרוג בית-המשפט מההסדר הנורמטיבי הרגיל ויעשה שימוש בשיקול דעתו. לא די בקיומה של הבנייה הבלתי חוקית בלבד כטעם למתן הצו, הנטל למתן הצו רובץ איפוא על מבקשו.

          עוד נקבע, כי כאשר בעבר ביקשה הוועדה המקומית להעמיד לדין את ה"עבריינים", ואלה זוכו מהעבירה תוך קביעה עובדתית מתאימה, נמנעה מהוועדה המקומית האפשרות לטעון שוב כנגד הבניה הבלתי חוקית, אף כאשר נעשה הדבר ללא בקשת הרשעה. זאת, במידה ובמשפט הראשון הועמדה במחלוקת שאלה עובדתית מסוימת, שהיתה חיונית לתוצאה הסופית, והיא הוכרעה שם, בפירוש או במשתמע. במקרה שכזה, בעלי הדין מושתקים מלהתדיין לגביה מחדש במשפט שני, חרף אי הזהות בין העילות שבשתי התביעות (השתק פלוגתא).




          [1] סעיף 238א'(א) לחוק התכנון והבנייה, תשכ"ה-1965
          [2] סעיף 238א' לחוק התכנון והבנייה, תשכ"ה-1965
          [3] רע"פ 5635/93 הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה ת"א - יפו נ' רפאל עורקבי
          [4] וראו למשל רע"פ 4398/99 הראל נ' מ"י
          [5] בע"פ 6289/02 (מחוזי-י-ם) יו"ר הועדה המקומית לתכנון ובניה, ירושלים נ' חלמי עבאסי נקבע, בפסק-דין מיום 13/11/02, כי ההסמכה של המהנדסים החתומים על התצהירים נעדרת תוקף, ועל כן, גם צווי ההריסה בטלים מעיקרם
          [6] רע"פ 5171/91 יואל אלראי, ראש עירית נתניה ויו"ר הועדה המקומית לתכנון ולבניה נתניה נ' ג'ימי סמיפור ואח', פ"ד מו(1), 380
          [7] ת"פ (בית-המשפט לעניינים מקויים בת"א) 4/87 הוועדה המקומית לתכנון ובנין עיר תל אביב-יפו נ' קרן מרדכי קריתי אגודה עותמנית, תש"ן(2) 514 בפסק-הדין מיום 3/9/89
          [8] סעיף 212 לחוק התכנון והבניה, תשכ"ה-1965
          [9] וראו למשל ב"ש 89/96 (בית-המשפט לעניינים מקומיםי בנתניה) מדינת ישראל נ' בית"ר נתניה, שם נקבע, בפסק-דין מיום 7/3/02, כי לבית המשפט מסור שקול דעת ההולך וגדל ככל שחולף המועד מאז ביצוע העבירה, ויש למעבר הזמן חשיבות ככל שהתקופה בין מועד הבניה לבין מועד נקיטת ההליך המשפטי ארוכה יותר, ללא תגובה וטפול מצד הרשויות, כך יהווה הדבר שקול בפני בית המשפט שלא להענות לבקשה. ככל שהתקופה קצרה יותר, וככל שהיה טפול עקבי ורציף מצד הרשויות המוסמכות בבניה הבלתי חוקית, כך יהווה הדבר שקול בפני בית המשפט להעתר לבקשה למתן צו הריסה ללא הרשעה. עוד נקבע כי תנאי - בלעדיו אין להפעלתו של סעיף 212 לחוק המניח כתנאי לחלותו את הממצא כי "נעברה עבירה בבנין". לגבי קיומו של התנאי השני בדבר סמכות של בית המשפט להוציא צו הריסה אילו הורשע אדם בגין ביצוע עבירה של בניה ללא היתר, הרי נקבע לא אחת כי בדונו בבקשה עפ"י סעיף 212, שומה על בית המשפט לבדוק בראש ובראשונה אם היה מרשיע את מי שניתן היה להביאו לדין במסגרת הרגילה של ההליכים אילו הובא כך. רק אם תהא תשובתו חיובית, רשאי הוא ליתן צו הריסה בלא הרשעה.

           

           



           
           
          קלינגר היתרי בנייה, רישוי עסקים וייעוץ מוניציפאלי
           
          השירות בפריסה כלל ארצית
          טל': 03-6990132

          פקס: 6990134 - 03
          נייד- בן קלינגר 0523-888813
          www.klinger.co.il


          דרג את התוכן:
            0 תגובות   יום שלישי, 12/5/15, 11:31
            בעלי תפקידים ופרטי קשר

            מוקד טלפוני הנדסי - אגף רישוי ופיקוח על הבניה

            • השירותים הניתנים במרכז: שירות ומידע בנושאים: תהליכי הרישוי והבנייה, מידע תכנוני, פיקוח על הבנייה. קביעת פגישות בנושאים: עיון בתיקי בניין, ברור זכויות בנייה, פתיחת תיק מידע, הגשת בקשה להיתר, רישוי בניה, פתיחת תיק מעקב בנייה, הגשת מסמכים ליחידה לאיכות הבנייה
            • טלפון: 03-7247777 (שלוחות 3-1)
            •   
            • מענה טלפוני:

              ימים א'- ה' בשעות 08:00- 15:00

            מרכז מידע ומסלול מהיר

            • השירותים הניתנים במרכז: בירור זכויות בנייה, פתיחת תיק מידע, פתיחה וטיפול בבקשות להיתר במסלול המהיר. קבלת קהל בתיאום טלפוני מראש בלבד.
            • דואר אלקטרוני: rishuib@mail.tel-aviv.gov.il
            • טלפון: 03-7247777 (שלוחות 3-1)
            • כתובת: אבן גבירול 30, כניסה משד' שאול המלך 4, קומה ב'
            •  
            • מענה טלפוני: ימים א'- ה' בשעות 08:00- 15:00
            • בירורים נוספים והבהרות בנוגע לתיקי מידע במייל:tik_meda@mail.tel-aviv.gov.il או בפקס: 03-7241960 או בטלפון: 03-7247462  (מזכירות מנהלת המחלקה)

            מחלקת רישוי בניה

            • השירותים הניתנים במרכז: פגישה עם בוחני הרישוי וכן קבלת קהל לצורך פתיחת בקשה להיתר והגשת מסמכים. קבלת קהל בתיאום טלפוני מראש בלבד.
            • דואר אלקטרוני:Rishui_bniya@mail.tel-aviv.gov.il
            • טלפון: 03-7247777 (שלוחות 3-1), 03-7247414, פקס: 03-7242710
            • כתובת: אבן גבירול 30, כניסה משד' שאול המלך 4 , קומה ב'
            • מענה טלפוני: ימים א'-ה' בשעות 15:00-08:00

            מכון הרישוי

            • השירותים הניתנים במרכז: פניה לגורמי מכון הרישוי באמצעות טופס פנייה מקוון. פגישה תקבע ביוזמת המכון לפי הצורך, לאחר בדיקת הפניה. קבלת קהל עם יועץ מטעם "עזרה ובצרון" לנושא תמ"א 38 (בתיאום מראש).
            • דואר אלקטרוני:machon_rishuy@mail.tel-aviv.gov.il
            • טלפון: 03-7247153 (מזכירות מנהל המחלקה)
            • כתובת: אבן גבירול 30 כניסה משער שאול המלך , קומה ב'
            • טופס פניה מקוון למכון הרישוי
              תיאום מראש עם יועץ מטעם "עזרה ובצרון" באמצעות דואר אלקטרוני: Abraham_y@mail.tel-aviv.gov.il

            פיקוח על הבנייה

            • השירותים הניתנים במרכז: פניות בנושאים חשד לחריגות בנייה, מבנה מסוכן, שימוש חורג או חלוקת דירה (באמצעות הטופס המצורף). קבלת קהל לצורך פתיחת תיק מעקב בנייה, הגשת מסמכים במהלך הבנייה ובירורים שונים, אצל מרכזי מידע פיקוח.
            • דואר אלקטרוני:pikuach_bniya@mail.tel-aviv.gov.il
            • טלפון: 03-7247494 (מזכירות מנהל המחלקה)
            • פקס: 03-7242706
            • כתובת: אבן גבירול 30, כניסה משד' שאול המלך 4 , קומה ב', חדר 256 (מתאמי פיקוח)
            • טופס פנייה למחלקת פיקוח על הבניה
            • שעות פתיחה: (קבלת קהל - מרכזי מידע פיקוח) בימים: א,ב,ד,ה, בשעות 08:00 - 12:30

            היחידה לאיכות הבניה

            • השירותים הניתנים במרכז: היחידה עוסקת במתן אישורים: טופס 2, טופס 4, שחרור ערבות, אישור אכלוס ותעודת גמר. קבלת קהל בתיאום טלפוני מראש בלבד.
            • טלפון: 03-7247777
            • הגשת מסמכים לקבלת כל האישורים, בתיאום מראש דרך המוקד בטלפון .

            היחידה למבנים מסוכנים

            • השירותים הניתנים במרכז: פנייה בדבר חשד למבנה מסוכן ניתן להגיש במייל.
            • דואר אלקטרוני:mivnim_mesuknim@mail.tel-aviv.gov.il
            • טלפון: 03-7247340, 03-7247332 (לבירורים). פקס: 03-7240131
            • כתובת: שדרות בן גוריון 68 , קומה 2
            • ניתן גם לפנות דרך מוקד 106 או דרך המוקד ההנדסי בטל' 03-7247777

            ארכיון הנדסה (גנזך)

            • השירותים הניתנים במרכז: עיון בתיקי הבניין הסרוקים באופן מקוון.
            • טלפון: 03-7247777
            • כתובת: שדרות בן גוריון 68 , קומה 1-
            • מערכת עיון בתיקי בניין
            • אם המסמך המבוקש לא נמצא בתיק הסרוק, ניתן לפנות דרך כפתור הדיווח בדף ארכיון תיקי בניין או לקבוע פגישה לעיון בתיק הבניין בתאום מראש דרך המוקד הטלפוני.

            הנהלת אגף רישוי ופיקוח על הבנייה

            • דואר אלקטרוני:Pniot_rop@mail.tel-aviv.gov.il
            • טלפון: 03-7247410 (מזכירות מנהלת האגף ונציגת שירות ופניות הציבור)
            • פקס: 03-7241983
            דרג את התוכן:
              0 תגובות   יום שלישי, 12/5/15, 08:45
              היטלי פיתוח
               

              היטלי פיתוח עירוניים הינם תשלומי חובה המשולמים לרשות המקומית בגין הקמת תשתיות עירוניות, ונגבים מכוח חוקי העזר העירוניים (סלילת רחובות, תיעול) בהתאם למפורט בהם.

              ראו: חוק עזר לתל- אביב- יפו (סלילת רחובות), התשע"א– 2011; חוק עזר לתל- אביב- יפו (תיעול), התשע"א – 2011. 

               

              היטלי פיתוח (ביוב וצנרת מים) הינם תשלומים המשולמים לתאגיד המים מי אביבים 2010 בע"מ מכוח חוק תאגידי מים וביוב, תשס"א – 2001.

               

              הרשות רשאית לגבות היטלי פיתוח בהתקיים אחד או יותר מהמקרים הבאים:

              • תחילתן (כהגדרתן בחוקי העזר) של עבודות הפיתוח הרלוונטיות בסביבת הנכס (בהיטל תיעול – עבודות באזור האיסוף בו מצוי הנכס, בהיטל סלילה - עבודות ברחוב גובל כהגדרתו בחוק העזר)

              • בהוצאת היתר לבניה חדשה - כתנאי לקבלת ההיתר

              • ביחס לבניה חורגת - בהתאם למפורט בחוק העזר

               

              בעת בקשת אישור  היעדר חובות לעירייה לצורך רישום בטאבו, יידרשו ממבקש האישור תשלומם של חובות בגין היטלי פיתוח, אשר טרם שולמו.

               

              היטלי פיתוח משולמים פעם אחת בלבד בחיי נכס ומשולמים בגין מרכיב הקרקע ומרכיב הבניה. תוספות בניה יחויבו בהיטלים בגין תוספת הבניה.

              בבקשות להיתר בניה למגורים: החיוב מחושב בהתאם לשטח הבניה המבוקש (מ"ר).

              בבקשות להיתרי בניה שאינם למגורים: החיוב מחושב בהתאם לנפח הבניה המבוקש (מ"ק).

               

              כאשר ישנם שימושים מעורבים, החיוב נעשה בהתאם לכל שימוש בנפרד.

              יובהר כי שטח הבניין לצורך חישוב ההיטלים, כולל את כל השטחים המבונים, לרבות מרפסות פתוחות, מרפסות גג, מרתפים וחניה.

               
              תעריפים ואמצעי תשלום

              פריסת היטלי פיתוח בגין היתר בניה

              • ניתן לפרוס עד 5 תשלומים – אחד במזומן וארבעה דחויים בתוספת ריבית החשב הכללי – משרד האוצר.
              • כשהשובר הוא מעל 25,000 ₪, יש להבטיח את התשלומים הדחויים בערבות בנקאית. 
               
              פטורים והנחות

              חוק עזר לתל-אביב- יפו (פטור מהיטל) התשס"ח – 2008 (להלן: חוק העזר) מתיר מתן פטור מלא או חלקי בתשלומי היטלי פיתוח בשל מצב חומרי, בהתאם לקריטריונים שאושרו ע"י מועצת העירייה.

              הקריטריונים למתן פטורים והנחות:

              הקריטריונים המפורטים מטה הינם מצטברים.

              1. קריטריונים כלליים:

              א. פטור יינתן עבור היטלי פיתוח לבניה חדשה, תוספת בניה וחיובים יזומים ע"י העירייה בגין עבודות פיתוח המבוצעות על ידה או מטעמה.

              ב. הפטור יינתן לבעלי נכסים המשמשים למגוריהם בלבד.

              ג. הפטור יינתן בתנאי שהבעלים יחתמו על הצהרה שאין בבעלותם נכס נוסף למטרת מגורים.

              ד. הפטור יינתן לשטח דירה כולל של עד 140 מ"ר (ברוטו) – כל השטח העודף יחויב.

              ה. במקרה של בניה חדשה או הרחבת דירה, יותנה הפטור בהתחייבות הבעלים שלא למכור ולא להשכיר את הדירה במשך 5 שנים מקבלת היתר הבניה.

              2.  מבחן הכנסה (ע"פ הטבלה)

              הפטור יינתן למי שהכנסתם החודשית הממוצעת ברוטו אינה עולה על הנקוב להלן:

              מספר נפשות המתגוררות בנכס

              הכנסה חודשית של כלל דיירי הנכס

              1-5

              עד 150% מהשכר הממוצע במשק

              6 ומעלה

              עד 200% מהשכר הממוצע במשק

               

               
              3.  מבחן שווי הנכס:        

              ערך הנכס המקסימלי המזכה בפטור מלא או פטור חלקי, הינו כדלקמן:

              ערך הנכס

              שעור הפטור

              עד 1,230,000 ₪

              100%

              מ-1,230,001 עד 1,330,000 ₪

              80%

              מ-1,330,001 עד 1,430,000 ₪

              60%

              מעל 1,430,001 ₪

              לא זכאי

               
              4. לבקשת פטור יש למלא את הטופס ולצרף:

              •  צילום תעודות זהות של כל המתגוררים בנכס.
              •  תלושי שכר 3 חודשים אחרונים של כל המתגוררים בנכס שהינם מעל גיל 18. אישורי ביטוח לאומי ל-3 חודשים אחרונים, למקבלים קצבאות של המתגוררים בנכס.
              •  פירוט דפי בנק ל-3 חודשים אחרונים של כל המתגוררים בנכס.
              • נסח טאבו.
              •  

                אופן התשלום:

                מזומן בקופת מינהל הנדסה (עד 2,000 ₪); מזומן בבנק מזרחי - סניף גן העיר (עד 10,000 ₪). 

              • המחאה אישית-לא בנקאית (עד 25,000 ₪); כרטיס אשראי (עד 50,000 ₪).

              •  

              • המחאה בנקאית או העברה בנקאית ללא הגבלת סכום.

              אגרות בניה, היטלי פיתוח והיטלי השבחה

              • כתובת: פילון 5 , קומה 2
              • טלפון: 03-7247799
              • שעות פתיחה: ימים א', ב', ג', ה', בשעות 13:00-08:00. ביום רביעי יינתנו שירותי קופה בלבד.
              • מענה טלפוני: ימים א'-ה', בשעות 15:00-08:00
              • טופס מקוון - בקשה למידע כללי על חבות בהיטל השבחה
                טופס מקוון - הזמנת שומה

                במחלקת חיובים קבלת קהל בתיאום מראש בלבד.
                פקס מחלקת הגבייה (בירורים לגבי תשלומים): 03-7242712 
                פקס מחלקת חיובים (בירורים לגבי היטלים ואגרות בניה):

              • 03-7242713

                מקרים רבים ניתן להפחית את נטל המס. מחלקת הפחתת מיסים וארנונה בקלינגר תשמח לסייע לכם לעשות זאת 

                צור קשר

                 

                עקב המיתון הקשה הפוקד אותנו, מתקשים רבים מבעלי עסקים לעמוד בתשלומי המסים השונים, ולצערנו, עסקים אלו נסגרים. המחוקק נתן את דעתו על כך בצורת מתן אפשרות להגשת בקשה מיוחדת להפחתה בנטל המס, או במקרים מיוחדים אף למחיקת התשלום ברשויות מסוימות, כגון עיריית תל אביב. ישנן ועדות שיש בסמכותן להפחית את גובה המסים וההיטלים "עקב" מצב חומרי.
                משרד קלינגר היתרי בנייה, רישוי עסקים וייעוץ מוניציפלי מתמחה במתן סיוע למתאימים בהכנת בקשה מסודרת, הגשתה וזירוזה בסבך המערכת הבירוקרטית.

                המשרד מסייע גם בעיכוב הליכי גבייה מנהלית (עיקולים) הננקטים על ידי הרשויות המקומיות גם כאמצעי לחץ על נישומים. למשרד נזקפות הפחתות משמעותיות ביותר, גם לגבי שנות מס קודמות והן לגבי שנות מס נוכחיות ועתידות. בנוסף, המשרד מטפל בהפחתת היטל השבחה, מס שבח, אגרות בנייה, טיפול וזירוז בקשות לפטורים זירוז שומות ואישורים להעברה בטאבו.

                  תחומי טיפול נוספים בתחום הקלת נטל הארנונה
                • פטור מארנונה לנכס ריק
                • פטור מארנונה לנכס שאינו ראוי לשימוש
                • פטור בגין בנייה ושיפוצים
                • שינוי ייעוד הנכס
                • הקלות בארנונה לאוכלוסיות שונות:
                  - אזרחים ותיקים
                  - חיילים בשירות חובה
                  - נפגעי פעולות איבה
                  - משפחות שכולות
                  - אסירי ציון
                  - מקבלי אבטחת הכנסה
                  - משפחות חד הוריות
                  - עולים חדשים
                  - מתנדבות בשירות לאומי
                  - נכי רדיפות הנאצים
                  - חסידי אומות העולם
                  - הנחות בעסקים
                  - נכי צה"ל
                  - עיוורים

                תחומים נוספים

                 

                • אישור העברה בטבו
                • הפחתת היטל השבחה
                • הפחתת אגרות בניה
                • הפחתת מס שבח
                • טיפול בביטול קנסות מנהליים של מס הכנסה
                • השגות ועררים
                • הסדרים
                • הפחתת תשלומים למינהל מקרקעי ישראל
                • ייעוץ משפטי


                קלינגר היתרי בנייה, רישוי עסקים וייעוץ מוניציפאלי
                 
                השירות בפריסה כלל ארצית
                טל': 03-6990132

                פקס: 6990134 - 03
                נייד- בן קלינגר 0523-888813
                www.klinger.co.il


              דרג את התוכן:
                0 תגובות   יום שני, 11/5/15, 09:34

                חקיקה בתחום עברות בניה

                 
                 






                 
                חקיקה בתחום עבירות הבניה
                 

                 

                חוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965, הינו החוק המסדיר את פעולתם של מוסדות התכנון בישראל, מהרמה הארצית עד לרמה המקומית, מפרט את מטרות והוראות תוכניות המתאר השונות (ארצית , מחוזית , מקומית, מפורטת, מיוחדת, שימור אתרים ותשתית לאומית), את פעולות ועדות הערר, את סדרי הרישוי, חלוקה ואיחוד, הפקעות והשבחה.

                 

                בחוק יש תוספות המפרטות את החוק, בכל הנוגע לקרקע חקלאית מוכרזת, הסביבה החופית, השבחה ושימור אתרים.

                 

                חוק התכנון והבניה כולל בתוכו פרק המפרט את סוגי העבירות על חוק התכנון והבניה, העונשין שיש לנקוט לגבי כל עבירה ועבירה, ע"י בתי המשפט וע"י יו"ר הועדות המקומיות והמחוזיות לתכנון ולבניה.

                 

                 
                 
                דרג את התוכן:
                  0 תגובות   יום שני, 11/5/15, 09:17

                  טיפול בבעיות הנובעות מבנייה ללא היתר

                   
                   






                  אנו מטפלים בבקשות להכשרת חריגת בנייה וקבלת היתרים בדיעבד.

                  עבירת בנייה כעבירה פלילית

                  בנייה ללא היתר

                  שימוש לא לפי היתר בנייה

                  הגנה מן הצדק

                   


                  עבירת בנייה יכולה להתבצע בשני מישורים:

                  א. ביצוע עבודה בפועל, בין ללא היתר כלל ובין בניגוד להיתר.

                  ב. שימוש במבנה בניגוד לייעודו, או שימוש כלשהו במבנה שנבנה ללא היתר בנייה.

                  ראה בעניין זה את סעיף 145 (א) לחוק התכנון והבנייה תשכ''ה – 1965, (להלן גם: ''החוק''), הקובע לאמור:

                  לא יעשה אדם אחד מאלה ולא יתחיל לעשותו, אלא לאחר שנתנה לו הוועדה המקומית או רשות הרישוי המקומית, לפי העניין, היתר לכך ולא יעשה אותו אלא בהתאם לתנאי ההיתר: .....
                  (1) .......
                  (2) .......
                  (3)כל עבודה אחרת בקרקע ובבניין וכל שימוש בהם שנקבעו בתקנות כעבודה או כשימוש הטעונים היתר כדי להבטיח ביצוע כל תוכנית.

                  לפי פרק י' לחוק, עבירות בנייה הן עבירות פליליות הגוררות עונשי קנסות ומאסרים כמפורט שם; יש להתייחס לעבירת בנייה כעבירה פלילית לכל דבר ועניין, וזאת, גם בהקשר של רמת ההוכחה הנדרשת על מנת להוכיח את קיומה של העבירה.

                  לפי סעיף 184 לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב) תשמ''ב – 1982, יש לבית המשפט סמכות להרשיע נאשם בעבירה שאשמתו נתגלתה מן העובדות שהוכחו לפיו, אף אם עובדות אלה לא נטענו בכתב האישום, ובלבד שניתנה לנאשם הזדמנות סבירה להתגונן. לפיכך, אי דיוק בכתב האישום לגבי פרטי האשמה לא תמיד יועיל לנאשם, ויש ובית המשפט ירשיע את עבריין הבנייה לפי ראיות שהצטברו והוכחו בתיק גם כאשר לא נכללו במפורש בכתב האישום.

                  מצד שני, תידרש הוכחת קיומה של העבירה הפלילית וגילויה בפני בית המשפט ע''י עובדות שיוכחו בפניו, להבדיל מהערכות, השערות, סברות, הנחות.

                  רמת ההוכחה הנדרשת במקרה של עבירת בנייה היא רמת הוכחה כנדרש במקרה של עבירה פלילית. ראה בעניין זה את פסק דינה של השופטת א' חיות, בית המשפט העליון רע”פ 252/04 רון שדות ופודי שיווק (1997) בע”מ נ' הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה לודים, מיום כ' סיוון תשס”ד (9 ליוני 2004) כדלקמן:

                  בית המשפט המחוזי (כבוד השופטים: ד' ברלינר, ז' המר, י' שיצר), קיבל את טענת המבקשים לגבי אי הגשתן של תוכניות המתאר, וקבע כי משאלה לא הוגשו לא יכול היה בית משפט השלום לקבוע שהשימוש שנעשה במקרקעין מהווה חריגה מהן. בית המשפט המחוזי אף קיבל את טענת המבקשים כי השימוש לצורכי משרדים שיוחס להם לא הוכח במידת הוודאות הנדרשת במשפט פלילי.

                  במאמר מוסגר יובהר כי במקרה של זיכוי בדין פלילי, אין הזיכוי מהווה הוכחה לכך שלא נעברה עבירה אלא רק שלא הוכח כי העבירה נעברה. אפשר שהוועדה המקומית לתכנון ולבנייה משוכנעת ומשכנעת כי המבנה הוקם ללא היתר, אולם אין לה ראיות פוזיטיביות נגד הנאשם, שיוצא במקרה כזה זכאי בדין, מבלי להסיק כי יש היתר למבנה בו מדובר.


                  בתחום התכנון והבנייה יש מבנים הקיימים על תילם ועומדים על עומדם ללא הפרעה עשרות שנים, כך שכבר חלה התיישנות לגבי הבנייה ללא היתר, ככל שעולה החשד שמדובר בבנייה ללא היתר. במצב זה, המדינה צריכה להוכיח עבירת בנייה (בניית ללא היתר או בניגוד להיתר), ועולה השאלה, לו היו בידיה ההוכחות הנדרשות, מדוע נמנעה מלהגיש כתב תביעה במשך שנים רבות? שמא לא מדובר כלל בביצוע בנייה ללא היתר, ויתירה מכך, שמא מדובר בבנייה שהיא חוקית? כשמגיעים לרמה כזו של בדיקה ושאלה, נטל ההוכחה עדיין לא עובר אל הנאשם, אלא נותר על המדינה, שצריכה להוכיח כי נעברה עבירה, וצריכה להסביר הסבר המניח את הדעת מדוע נאלמה דום ונמנעה מפעולה עונשית זמן כה רב, – ואולי שאלה נוספת, מדוע נגבו במהלך השנים מסים והיטלים שונים, ונעשו פעולות אחרות המוכיחות כי המדינה ידעה על קיומו של המבנה – אם אכן מדובר במבנה בלתי חוקי.

                  באין הוכחה לקיומה של עבירת בנייה, ספק רב אם יש הוכחה לכך שהמבנה בו מדובר הוא ללא היתר, וכהמשך הנובע מכך, ניצב סימן שאלה מהותי על הטענה האם חל במקרה זה שימוש בניגוד לייעוד.

                   

                  בעניין זה יש לקחת בחשבון את המעמד הבלתי שווה שבין הוועדה המקומית (או המחוזית) לתכנון ולבנייה או רשות הרישוי - מצד אחד, לבין האזרח הנאשם מצד שני.
                  בעוד שהוועדה היא בעלת ידע מקצועי בתכנון, האזרח נעדר ידע כזה.
                  בעוד שבידי הוועדה משרדים וארכיון לשמירת תיקי בנייה, לאזרח אין אמצעים אלו והוא גם אינו חייב על פי הדין לשמור את מסמכי ההיתר, או להעבירם מדור דור או ממוכר לקונה, אף כי רצוי שיעשה כן.
                  וכאשר נשמטת הקרקע בנושא העבירה הראשונה, בנייה ללא היתר, הרי אם המשמעות היא שלא הוכח כי הבניין הוא ללא היתר – אין שום ראיה בדבר שימוש שלא כדין.

                  יש קשר בין הבנייה לבין השימוש, וראה פסק דינו של שופט השלום (חדרה) מסארווה מוחמד בת''פ (שלום חד') 3311/04 – ו.מח.לתכנון מחוז חיפה נ' מחאמיד חכאמאת, תק-של 2006 (3), 7479, 7481 (2006): להלן מובא ציטוט שאמנם קשור לאירוע הספציפי בו מדובר אך ניכרת בו נימה ביקורתית בעלת חשיבות רבה בתחום הרישוי והבנייה:

                  נגד הבונה והבעלים מוגש כתב אישום, ובמהלך הדיון מבטלת התביעה כתב האישום כנגד
                  הבעלים תוך כדי כן שהסתפקה בהצהרתו שלא יעמוד כנגד ביצוע צווים שיינתנו בעניין הבניה
                  העבריינית;
                  ביהמ''ש דן את הבונה, בעניינו - נאשם 2 וגוזר את דינו, ובין היתר מטיל עליו להרוס המבנה העבריין, ואוסר עליו שימוש במבנה.
                  עבריין הבנייה, אינו מקיים צו ביהמ''ש, אינו הורס, וממשיך להשתמש במבנה לצרכיו;
                  כתב אישום המוגש כנגד שני הנאשמים באי - קיום צו ההריסה, ואיסור השימוש מבוטל כנגד הבעלים של הקרקע/המגרש, התביעה מבקשת עתה לחייבו בדין בגין שימוש במקרקעין, היעלה על הדעת שביד אחת מבטלת האישום נגדו בהליך הראשון בגין שימוש במקרקעין, מבטלת האישום הנוכחי נגדו בגין אי - קיום צו הריסה ואיסור שימוש ומבקשת להרשיעו בשימוש בשל היותו בעלים משותף בחלק משטח החלקה?
                  11. סבורני שהתנהלות כזאת מחייבת התייחסות ביהמ''ש ובימ''ש זה, כמי שעוסק בנושאי תכנון ובנייה רשאי להתריע על התנהלות שכזאת.
                  מדי יום מוגשים אישומים בבנייה ושימוש במבנים שהוקמו ללא היתר בניה, ומשנמצא כי המבנה נבנה בידי אחר, או שנבנה לפני שנים, כך שחלה התיישנות על עבירת בנייה, או שהבעלים של הקרקע נמצא במעורבות מינורית או פסיבית בביצוע העבירה, אין ביהמ''ש מאפשר הרשעתו בדין של הבעלים, והתביעה מתקנת כתב האישום ומעמידה אותו על עבירת שימוש בלבד;
                  12. סעיף 208 (5) לחוק התכנון והבניה, אינו מיועד לסבך נאשם מסוגו של הנאשם הראשון בעבירה על החוק;
                  משבחרה המאשימה לחזור בה מהאישום בת.פ. 2210/01, כנגד הנאשם, הראשון, שגם אז היה הבעלים של המקרקעין לחזור בה מהאישום הראשון באישום הנוכחי, שגם אז צו איסור השימוש אינו מקוים בידי נאשם 2, אין זה ראוי וצודק להרשיעו בעבירה שאין לו כל חלק, למעט היותו בעלים משותף במקרקעין;
                  13. התוצאה היא, שבהעדר שימוש בפועל במבנה שהוקם על המקרקעין נשוא כתב האישום, אני מזכה את הנאשם 1 מן העבירה המיוחסת לו בכתב האישום;...

                  בנוסף, קיימים גם טעמים מן הצדק שראוי לתת עליהם את הדעת וראה פסק דינה של השופטת ד''ר מיכל אגמון-גונן מבית משפט השלום בירושלים – פסק דין הנשען על פסיקה נוספת וספרות מקצועית - ת''פ (שלום יר') 3531/00 – מדינת ישראל נ' אורה מושב עובדים להתישבות, תק-של 2005(4), 113 , 147 (2005).

                  בע''פ (מחוזי ת''א) 3871/98, מנשה נ' מ''י (לא פורסם), קבע בית המשפט, בקבלו טענת הגנה מן הצדק, כי:
                  ההגינות חוסמת את המועצה מלדבר בשני קולות. לא יעלה על הדעת כי זרוע אחת של המועצה תיקבע ותנסח הנחיות פינוי אשפה וקרטונים ואילו זרוע שחרת שלה תבקש מהרשעתו בפלילים של מי שפעל בהתאם להנחיות אותה המועצה עצמה ... ובל נשכח כי אנו מצויים בעידן החוקתי אשר בו כל רשות מרשויות השלטון כפי שקובע כל אחד מחוקי היסוד החדשים, ''חייבת לכבד את הזכויות שלפי חוק יסוד זה ... וכי חוק יסוד כבוד האדם וחירותו יצר מתחם חדש של הליך ראוי בתוך מערכת הצדק הפלילי. במתחם זה לא ניתן להפעיל מהלכי משפט במחיר גבוה מידי של פגיעה בפרט המעורב בהליך (הליך ראוי ועיכוב הליכים שיפוטי ב. אוקון ע. 265 שם, בעמ' 267).
                  בהנחיות היועץ המשפטי לממשלה (הנחיות היעמ''ש 51.015, כרך ה', 1.7.91) נאמר לעניין זה:
                  אחריות כבדה מוטלת על כל מי שבא להחליט על הגשת כתב אישום פלילי נגד אדם, ביחוד בעבירות בעלות אופי חמור.... יש אפילו זיכוי בדין אין בו כדי להיטיב נזק שנגרם מתוך אישום שלא היה יסוד לו. מכאן מתחייבת מידה יתרה של זהירות בטרם מגישים כתב אישום. בדיני נפשות עסקינן, והגם שכל נאשם מוחזק חף מכל עבירה, ואף יהיה לו 'יומו בבית המשפט' להתגונן בכל האשמה המיוחסת לו, אין להתעלם מכך שהליכי משפט דרכם להתמשך ולהסתעף, ויש עמם לא אחת עינוי דין ונפש. מצווים אנו לדקדק היטב בחומר הראיות וללבן ביסודיות את הבעיות הכרוכות בנושא האישום.
                  כב' השופט א' גולדברג קבע בבג''צ 6781/96 חבר הכנסת אהוד אולמרט נ' היועץ המשפטי, פ''ד נ(4), 793, עמ' 807-808, כי הדברים האמורים בהנחיה זו:
                  משקפים נכוחה את הגישה הראויה, ודאי שחייבים לעמוד לנגד עיניו של כל תובע לאחר חקיקת חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו, כשהוא בא לשקול אם להעמיד אדם לדין.
                  פרופ' רובינשטיין התייחס לכך גם הוא במאמרו (א' רובינשטיין, ''התביעה הכללית בשנת היובל למדינת ישראל ולהכרזה האוניברסלית על זכויות האדם'', עלי משפט א' (תש''ס) 17, 18):
                  התביעה הכללית אינה בית משפט; היא המחליטה על העמדה לדין. זו אחריות כבדה ביותר - עניינה דיני נפשות. לחלק ניכר מן הבריות, מי שאינם שרויים תדיר בעולם הפשע, עצם ההחלטה על העמדה לדין, ולפני כן על חקירה, היא מכה קשה ולפעמים אנושה. היא מחייבת רגישות אנושית ויחס לזכויות אדם.
                  מתוך עמידה על חירויות היסוד, עיקרון יסוד של ההליך הפלילי הנו שיש להעדיף תת-תביעה על עודף תביעה, זיכוי שווא על הרשעת שווא, העדפה של אי הפעלת ההליך הפלילי על הפעלת יתר. השופט ברק בב''ש 838/84 ליבני נ' מדינת ישראל, פ''ד לח (3) 729, 738 קבע:
                  עדיף זיכויו של נאשם, שאת אשמתו אין להוכיח בשל הצורך לגלות ראיה שיש אינטרס ביטחוני שלא לגלותה, על-פני הרשעתו של נאשם, שאת חפותו אין להוכיח בשל הצורך שלא לגלות ראיה חסויה....הרשעת חף מפשע היא פגיעה כה חמורה ומכאיבה בסדריו של ההליך הפלילי, עד כי אין להרשותה בשום תנאי.
                  בד''נ 12/81 שפירא נ' מדינת ישראל, פ''ד ל''ו (3) 645, הורשעו העותרים בבנייה ללא היתר אחר שהוברר כי ההיתרים שהוצאו להם על-ידי הוועדה המקומית לתכנון ובניה הוצאו תוך חריגה מסמכות, ולפיכך פגומים. הדיון נסב על השאלות האם מחמת הפגמים בטלים ההיתרים מעיקרם, האם אחריות העותרים היא מוחלטת והאם עומדת להם הגנה כלשהי. אשר לאבחנה החשובה שבין פסלות ההחלטה המנהלית לעומת ההשלכה שיש להחלטה זו על האחריות הפלילית אמר השופט ברק בעמ' 666:
                  שונים לחלוטין השיקולים בכל הנוגע להליך הפלילי. זהו הליך אינדיוידואלי. במרכזו לא עומד מעשה המינהל אלא מעשה הנאשם. במסגרת זו ניתן לשקול את תום ליבו של האזרח, ואם המדיניות הפלילית הנקוטה על-ידי המחוקק היא שלא להטיל אחריות פלילית על נאשם תם לב - כפי שהדבר הוא אכן ברוב רובם של המקרים למעט מקרי האחריות המוחלטת - יבוא דבר זה לידי ביטוי הולם בתחום הפלילי.
                  עוד ראו: ק' מן, ''זכות הטיעון והביקורת על שיקול-הדעת של התביעה בדבר העמדה לדין'', פלילים ה' (כרך 2, תשנ''ז), 189,191.

                  לאור כל האמור לעיל, במקרה זה יש להעדיף את זכותם של הנאשמים למשפט הוגן. משלא ניתן להגשים את זכותם זו, יש מקום להורות על ביטול כתב האישום.

                  ב. סעד חוקתי
                  זכותו של אדם למשפט הוגן הוכרה, כאמור, כזכות חוקתית. מכאן עולה כמובן השאלה, מה זכותו של אדם אשר אחת מזכויות האדם שלו הופרה. זכות חוקתית מחייבת סעד חוקתי. לא די בהכרזה ובקביעה של זכויות אדם, יש להגן על אותן זכויות על דרך של מתן תרופות בשל הפרתן. ללא סעד, יוותרו הזכויות ריקות מתוכן ממשי.
                  בשל חלק מההפרות ניתן ליתן סעדים מנהליים (מניעת המעשה ע''י פנייה לבג''ץ), ובאחרות סעדים אזרחיים (מכוח דיני הנזיקין). אולם תרופות אלו אינן עונות על מכלול המקרים. כך, למשל, בית המשפט העליון קבע כי ההתערבות בשיקולי היועץ המשפטי לממשלה בהעמדה לדין תהיה מצומצמת (ראו בהרחבה ספרה המקיף של ד''ר ד' ברק-ארז, עוולות חוקתיות (תל-אביב, תשנ''ד-‏1993), להלן: עוולות חוקתיות, בעמ' 41).

                  חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, ממנו נגזרת הזכות להליך הוגן, אינו קובע מהן התרופות או הסעדים שינתנו למי שזכותו נפגעה. אולם, יש מקום ליתן סעדים ותקופות בגין הפרת אותן זכויות,2 כדי ליצוק תוכן ממשי לזכויות האדם. פרופ' ברק מציין לעניין זה כי משהכירו חוקי היסוד בזכויות האדם, מוטלת הבטחת אכיפתן על בית המשפט, ומוסיף (א' ברק, פרשנות במשפט, כרך ג', פרשנות חוקתית (תשנ''ד), 703:
                  זכויות ללא סעדים עשויות להיות ללא כל תועלת. פרשנות תכליתית של הזכות חייבת להוביל ליצירת סעדים האוכפים את הזכות. זכות אינה קיימת בחלל; צמוד לה סעד האוכף אותה... קיומה של הזכות צריך להוביל לגיבושו של הסעד. חוקי-היסוד הכירו בזכויות אדם, ומההכרה חייבים להיגזר הסעדים בגין הפרת זכויות. חוקי-היסוד ייעשו פלסתר אם הזכויות החוקתיות לא יגררו אחריהן סעדים מתאימים. הכרה בזכות חוקתית, גוררת אחריה הכרה בתרופה מתאימה אם הזכות מופרת; קיומה של זכות מחייב קיומה של תרופה... שלטון החוק מחייב כי פגיעה בזכות תגרור אחריה תגובה מתאימה...נקודת-המוצא החוקתית צריכה להיות כי לכל פגיעה בזכות אדם חוקתית תימצא תרופה מתאימה.
                  (הדגשות שלי - מ' א' ג')

                  ומוסיף ע' גרוס במאמרו ''תרופות חוקתיות'', משפט וממשל ד' (תשנ''ח) 433, 438:
                  ביישמה את סמכותה, על הערכאה השיפוטית לשקול שיקולים ערכיים, ובכללם עליה להתחשב בזכויות-היסוד של האדם... התרופה החוקתית טבועה בצורך לקיים את חובת הכיבוד של זכויות האדם. משהוטלה על הרשות השופטת, ככל רשות-שלטון, החובה לכבד את זכויות האדם, נזקקת היא לכלים אופרטיביים לצורך מילוי חובתה זו.
                  הדוקטרינה של הגנה מן הצדק יכולה לשמש בסיס לטענה שעניינה בשמירת הזכות החוקתית להליך ראוי (ראו בהרחבה: ב' אוקון וע' שחם, ''הליך ראוי ועיכוב הליכים שיפוטי'' המשפט ג' (תשנ''ו-‏1996) 265,280). דומה, כי המשפט הישראלי קבל תזה זו. כך למשך, פרופ' א' רובינשטיין בספרו: המשפט הקונסטיטוציוני של מדינת ישראל (מהד' חמישית מאת א' רובינשטיין וב' מדינה, ישראל, תשנ''ז-‏1996, חלק ב',959) רמז לאפשרות זו:
                  ההכרה בזכותו של הנאשם ל'הליך הוגן' עשויה להרחיב את היקפה של דוקטרינת ה'הגנה מן הצדק'...
                  כב' השופטת ד' דורנר נתנה סעד חוקתי על דרך של פסילת הליכים פליליים בעניינו של עמוס ברנס, תוך שהיא מדגישה את הזכות החוקתית להליך הוגן (עוד ראו לעניין זה: ד' וינר, ''בעקבות פרשת עמוס ברנס: הזכות החוקתית להליך פלילי הוגן'' קרית המשפט (תשס''ד/ה-‏2004/5), 169, 188).
                  כן, כפי שראינו אכן הורחבה האפשרות לעשות שימוש בהגנה זו בפסיקת בית המשפט העליון (עוד ראו: רב שיח: ''פיקוח שיפוטי על ההליך הפלילי -החלטות בדבר העמדה לדין וחנינות'' בהשתתפות השופט מ' בייסקי, פרופ' ר' גביזון, פרופ' מ' קרמניצר, בהנחיית פרופ' ד' פרידמן, המשפט ג' (תשנ''ו-‏1996), 15).
                  אף במשפט הקנדי, לאחר חקיקת הצ'רטר בדבר זכויות וחירויות, משמש עיכוב ההליכים השיפוטי כסעד חוקתי בגין הפרת הוראות הצ'רטר (ראו: י' נקדימון, סעד מן הצדק, עמ' 136, ה''ש 89 והאסמכתאות שם).

                  אם כן, כפי שציינתי, במסגרת בחינת ההגנה מן הצדק, יהא על בית המשפט לוודא בין היתר, כי הנאשם יזכה להליך הוגן וראוי. הסעד או התרופה המשפטיים הם אמצעי להגשמת זכויות מהותיות. סעד חוקתי, נועד למקרה של פגיעה בזכות חוקתית. יש למצוא את התרופה שתשקף את הזכות במדויק ככל האפשר (ראו: ע' גרוס במאמרו ''תרופות חוקתיות'', משפט וממשל ד' (תשנ''ח) 433, 486). הסעד החוקתי תלוי במידה רבה בזכות המופרת ובאופן ההפרה (הפרה צפויה, הפרה בפועל, ע''י מי נפגעה הזכות וכיו''ב). כאשר מדובר, במקרה שלפניי בזכות להליך הוגן, הנגזרת מכבוד האדם הקבועה בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, יש לשקול את התכלית בבסיס חוק היסוד ובבסיס הזכות הספציפית. לאחר ששקלתי את התכליות הללו נראה כי התרופה המתאימה להפסקת הפגיעה החוקתית היא ביטולו של ההליך וזיכויים של הנאשמים.
                  ניהול משפט פלילי בעקבות פעולה שפגעה שלא כדין בזכותו של נאשם להליך הוגן, אינה מתיישבת עם חובתה של הרשות השופטת לכבד את זכויות האדם הקבועה בסעיף 11 לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, לפיו כל רשות מרשויות השלטון חייבת לכבד את הזכויות בו. מקום שהדרך להגשת כתב האישום אינה חוקתית, אין מקום לפגיעה בזכויות היסוד. על פניו, יש למנוע את הפגיעה ע''י ביטול כתב האישום ההגנה מן הצדק תשמש במקרה זה להגנת זכויותיו החוקתיות של הנאשם (ראו: נקדימון, הגנה מן הצדק, 133).
                  מובן, כפי שציינתי, שאין תרופות מוחלטות, התרופה צריכה לאזן בין כלל השיקולים המתעוררים. כפי שאמרתי, לתרופות החוקתיות יש מחיר, במקרה זה, אי העמדה לדין שייתכן שתביא לפטור מעונש של מי שהיו נמצאים חייבים בדינם. אולם, לאור אופי העבירות (עבירות מנהליות), התנהגות הרשויות כלפי הנאשמים במשך עשור, והנזק שנגרם לנאשמים במקרה זה (לרבות הוצאת משאבים רבים), כמו גם הפגיעה בזכויות היסוד שלהם, וכן לאור חומר הראיות, ובנסיבות העניין סבורה אני כי יש מקום לבטל את כתב האישום ולזכות את הנאשמים. יש לזכור כי במשך תקופה של כעשר שנים, הלכה למעשה סיכלו הרשויות עצמן כל אפשרות להשיג את הרשיון. משכך, כלל לא היה מקום להגיש את כתב האישום.
                  יש להזכיר, להדגיש ולציין כי המדובר אך ורק בנסיבות המיוחדות של מושב אורה וחבריו. ההגנה מן הצדק טוב שתישאר מצומצמת בהיקפה ותופעל במקרים חריגים. לביטול כתב אישום מחמת הגנה מן הצדק במקרה אחד, תהיה השפעה מעטה על ביטול כאמור במקרה אחר, שכן איזון השיקולים השונים חייב להעשות בנסיבותיו של כל מקרה ומקרה. בנסיבות שהוכחו לפניי יש להעדיף את זכויותיהם של הנאשמים ולבטל את כתב האישום.
                  לקראת סיום - ברצוני להביא דברים שאמר י' נקדימון בספרו: ''הגנה מן הצדק'' (שם, בעמ' 135):
                  אכן, התוצאה של ביטול ההעמדה לדין או כתב אישום איננה קלה. במקרים מסוימים אפשר שהיא תביא לשחרורו של העבריין. עם זאת, לזכויות חוקתיות יש מחיר. ביטולו של כתב האישום והפסקת המשפט מסמלים את המחיר החברתי שהציבור נכון לשלם על מנת להגן על הערכים החוקתיים....ללא יישום מעשי ייוותרו הזכויות החוקתיות בגדר רטוריקה בלבד...אכן, בהיעדר סנקציה חוקתית אין טעם בקיומן של זכויות חוקתיות. ביטול העמדה לדין או כתב האישום והפסקת המשפט מחמת דוקטרינת ''הגנה מן הצדק'' יכולים אפוא להתפס כסנקציה חוקתית, המגנה על הזכות החוקתית לכבוד, לחירות ולהליך ראוי במסגרת המשפט הפלילי.
                  (הדגשות שלי - מ' א' ג')

                  לסיכום, הנאשמים הוכיחו, בעיקר באמצעות ראיות התביעה, כי עשו את כל שיכלו כדי לזכות בהיתרים לשימוש לא חקלאי בלולים, החל מההחלטה על ביטול הלולים בתחילת שנות ה-‏90, ולמעשה עד עצם היום הזה. הנאשמים הכינו תכניות, שכרו בעלי מקצוע - אדריכלים, מהנדסים ועורכי דין שיטפלו בעניין, נפגשו עם כל הרשויות הנוגעות בדבר, ופעלו כפי שהונחו לפעול על ידי אותן רשויות. הם אף שילמו לממ''י דמי שימוש גבוהים יותר המוטלים על שימוש לא חקלאי. בנסיבות אלו, כאשר הרשויות עצמן גרמו לנאשמים להאמין כי השימושים הלא חקלאיים יסודרו, וכי הכל פועלים בכוון זה, לא היה מקום להעמיד את הנאשמים לדין.
                  כתב האישום הוגש בשנת 2000, אז לראשונה יכולים היו הנאשמים להגיש את הבקשות. בנסיבות אלו, ולאור העובדה שמדובר בעבירות מנהליות מטבען, בנאשמים שאינם עברייניים, ולאור השיהוי והמחדלים של הרשויות, יש מקום להעניק לנאשמים את ההגנה מן הצדק, ולהורות על זיכויים, וזאת ממספר טעמים. ראשית, כתב האישום בוטל לאחר שהנאשמים השיבו לאשמה. שנית, כפי שצויין בפתח הדברים, זוהי החלטה שנייה בטענת הגנה מן הצדק. הנאשמים העלו טענה זו כבר בהקראה ואף הגישו סיכומים בעניין זה, שהתבססו כולם על המסמכים של רשויות המדינה השונות. לאור זאת, ניתנה ההחלטה הראשונה על ביטול כתב האישום. המדינה ערערה על החלטה זו לבית המשפט המחוזי, וטענה כי אין די בתשתית הראייתית שהונחה לפניי קודם להחלטתי הראשונה. בית המשפט המחוזי קיבל טעם זה והורה על שמיעת הוכחות. במהלך ההוכחות דווקא עדי התביעה הם שביססו יותר מכל את טענות הנאשמים. בנוסף, ב''כ המאשימה התנגדה להגשת מסמכים של רשויות מרשויותיה, כאשר היא זו שדרשה כי יתקיים הליך הוכחות.
                  על כן, לאור עינוי הדין הרב שנגרם לנאשמים בהליך זה, שגם הוא נמשך כבר כחמש שנים, על ריבוי ההליכים בו, הוריתי בפתח הדברים על זיכויים של הנאשמים.

                  בתחום רישוי הבנייה בישראל אנו עדים לפגיעות קשות של בתי המשפט בעברייני בנייה תוך התעלמות הכלל בסיסי שצריך להיות נר לרגלי בית המשפט, והוא, הפרדה מוחלטת בין העבירה לבין דיני התכנון והבנייה. איני קובע זאת במישור האקדמי המנותק מהמציאות היומיומית, ולכן אביא דוגמא מאלפת: עבריין בנייה (ללא הרשעות קודמות) הקים מבנה ללא היתר ואף נעשה בו שימוש ללא היתר. בניסיונותיו הלגיטימיות לקבל היתר בנייה, הגיש בקשה לשימוש חורג, - בקשה אשר אושרה על ידי הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה (כמקובל – עם גיליון של תנאים למילוי לשם קבלת ההיתר), וחודשיים ימים מיום אישור הוועדה את הבקשה – בעודו ממלא את תנאי ההיתר תנאי אחר תנאי – מהרו זרועות החוק והרסו את המבנה עד היסוד. אכן, היה צו הריסה כי מדובר במבנה ללא היתר, אך עצם אישור התוכניות נשוא בניין זה על ידי מליאת הוועדה מהווה ראייה מכרעת כי המבנה ראוי להיתר כפוף למילוי התנאים, דבר שלא סייע לאותו עבריין, וצא וחשוב מי כאן העבריין ועל אילו חוקי מוסר, צדק, ותקנת התכנון.

                   

                  קלינגר היתרי בנייה, רישוי עסקים וייעוץ מוניציפאלי
                   
                  השירות בפריסה כלל ארצית
                  טל': 03-6990132

                  פקס: 6990134 - 03
                  נייד- בן קלינגר 0523-888813
                  www.klinger.co.il

                   

                  דרג את התוכן:
                    0 תגובות   יום ראשון, 10/5/15, 10:47

                    ועדת ערר

                     
                     



                    לכל מחוז יש ועדת ערר שאת חבריה ממנה שר הפנים. אפשר להגיש ערר לוועדת הערר על החלטות של ועדה מקומית, ובמקרים שהוועדה דחתה את הבקשה להיתר בנייה, רשאי המבקש לערור בפני ועדת ערר.
                     
                     
                    מי רשאי להגיש ערר על החלטת הוועדה המקומית ומתי?

                     

                    מגיש הערר

                     
                    מועד הגשת הערר
                    מי שהגיש בקשה להיתר והיא סורבה על ידי הוועדה המקומית
                    תוך 30 ימים מהיום בו קיבל מבקש ההיתר את החלטת הוועדה
                    מי שהתנגד,לאישור הקלה או לשימוש חורג והתנגדותו נדחתה על ידי הוועדה המקומית
                    תוך 30 ימים מהיום בו קיבל המתנגד את החלטת הוועדה
                    מי שהגיש לוועדה המקומית בקשה להיתר והיא לא קיבלה החלטה תוך שלושה חודשים מיום ההגשה
                    תוך שלושה חודשים מהגשת הבקשה
                    שני חברי ועדה או שני נציגים בוועדה, החולקים על החלטת הוועדה המקומית
                    תוך 15 ימים מהיום בו ניתנה החלטת הוועדה
                    מי שנפגע מסירוב הוועדה המקומית לאשר חיבור חשמל, שירותי טלפון, מים בשל בנייה שבוצעה בסטייה מההיתר
                    תוך 15 ימים מהיום בו הודיעו לו על הסירוב
                    מי שנפגע מהחלטת הוועדה המקומית לתת היתר על סמך תכנית מופקדת
                    תוך 30 ימים מיום שהתקבלה החלטת הוועדה
                    מי שנפגע מהחלטת רשות רישוי לבטל את ההיתר
                    תוך 30 ימים מיום שקיבל מבקש ההיתר את החלטת הוועדה

                    אם הוועדה סירבה לתת היתר למבקש, והוא החליט שלא להגיש בקשה לוועדת ערר, יוחזר לו הפיקדון ששילם בשלב הגשת הבקשה להיתר.
                     
                     
                    מה כוללת הבקשה לוועדת ערר?

                    כל בקשה לוועדת ערר יש להגיש בשישה העתקים. הערר כולל:
                    • שם העורר וכתובתו
                    • שם בא כוחו של העורר, במידה והערר מוגש על ידי עורך דין, וכתובת למסירת מסמכים
                    • פרטי התכנית או הבקשה שלגביה ניתנה ההחלטה
                    • פרטי ההחלטה שעליה מוגש הערר והעתק של הודעת הוועדה על ההחלטה
                    • פרטי המשיבים: שמותיהם וכתובתם. המשיבים לערר הם ועדה או רשות הרישוי מקומית, מגיש הבקשה להיתר או המתנגד להיתר, וכן הרשות המאשרת, אם הערר הוא בעניין סירוב לאשר חיבור חשמל, מים או טלפון. הוועדה המקומית תעביר לעורר, לפי בקשתו, את פרטי הצדדים תוך שלושה ימים מיום הגשת הבקשה
                    • נימוקי הערר
                    • עיקר הראיות שהעורר מבקש להציג בפני ועדת הערר

                     

                     
                     
                    דיון בוועדת ערר

                    מזכיר ועדת ערר ישלח למבקש אישור בכתב על קבלת הבקשה, כולל תאריך הגשה ומספר תיק ערר. כמו כן, המזכיר ישלח העתק של הערר לכל אחד מהנדרשים להשיב לערר, באמצעות דואר רשום או שליח, ויזמין את הצדדים לפחות שבעה ימים לפני מועד הדיון.

                    המשיב לערר רשאי להגיש את תשובתו לוועדת הערר תוך 15 ימים, וישלח העתקים למגיש הערר וליתר המשיבים. הוועדה המקומית תעביר את תשובתה, בצירוף כל המסמכים, לוועדת ערר. התשובה לערר תכלול תכנית החלה על המקום, פרוטוקולים, תשריטים והעתקים מהבקשה או ההתנגדות שנוגעים לערר. לאחר קבלת כל התשובות, תדון הוועדה בבקשה בנוכחות הצדדים, ותעביר את החלטתה לכל הצדדים.
                     
                    לקלינגר נסיון רב להתמודד בפני ועדות ערר. יש מקרים בהם אפשר להגיע לפשרה המקובלת ע"י הועדה.
                     אודות כותב המאמר: 

                    קלינגר היתרי בנייה, רישוי עסקים וייעוץ מוניציפלי

                    טל': 3888813 - 052
                    פקס: 6990134 - 03
                    דוא"ל: klinger_b@bezeqint.net

                    |  כניסה לאתר  רישוי וייצוג מול הרשויות

                    דרג את התוכן:
                      1 תגובות   יום רביעי, 6/5/15, 08:34

                      משרד קלינגר היתרי בנייה, רישוי עסקים וייעוץ מוניציפאלי מתמחה בייעוץ ייצוג ועבודה מול  גורמים מוניציפליים הקשורים בהוצאת היתרי בניה, תכנון ערים וסביבה, מיסוי, רישוי עסקים, בקשות לשימוש חורג, שינוי יעוד, הכשרת חריגות בניה, ביטול צווי סגירה, הפסקת עבודה, צווי הריסה.
                      בקשות לשינוי תב"ע ,היתרי בניה, אדריכלות, קידום בקשות ,זירוז הליכים בירוקרטים ,יעוץ סטטוטורי ,הסדרים והסכמים עם הרשויות, שרותי הנדסה ופקוח על הבניה 

                       המשרד מספק מענה ייעוצי ללקוחות פרטיים, עסקיים, משרדי עו"ד, אדריכלים, גורמים ומוסדות,  בהם חברות בניה, ניהול נכסים ואחזקה, רשתות קמעוניות, יבואנים, מושבים, קבוצים, מתקני צבא ובסיסים.
                      רישיונות עסק  לאולמות וגני אירועים,  בתי ספר, גני ילדים, פעוטונים,  מכללות וישיבות,  מפעלי תעשייה, חברות היי טק ומחשבים,
                      מרכזי קניות וקניונים,  בנקים וחברות ביטוח,  מכוני יופי ובריאות, בתי מרקחת, חדרי כושר, קאנטרי קלאב, בריכות שחייה, מתקני ספורט, מספרות, מוזאונים ,בת קולנוע בתי אבות, יבואני רכב, תחנות דלק, חניונים ואולמות תצוגה בתי מלון,מלוניות, אכסניות, מחסנים, רישיונות לאירועים חד פעמים בכל הארץ.

                       

                      תחומי הייעוץ והשירותים של קלינגר היתרי בנייה, רישוי עסקים וייעוץ מוניציפאלי:

                       

                      יעוץ  וקידום סטטוטורי לחברות יזמות ובניה בכל הארץ! 

                      ייעוץ טלפוני ללא תשלום. 

                                  03-6990132      


                          

                       

                      המשרד מעניק לקהל לקוחותיו שירות איכותי, מהיר, אמין ודיסקרטי. יתרון בהיכרות מעמיקה עם הפרוצדורות והבירוקרטיה ברשויות השונות , תוך כדי זירוז הליכים וחיסכון בכסף רב.

                       הטיפול הינו אישי וצמוד לכל לקוח בהתאם לצרכי העסק.


                        טיפול וייצוג  בכל ההליכים הביורוקרטיים, תוך שימוש בידע, ניסיון והכרת המערכות על בוריין ברשויות ומשרדי הממשלה מכל סוג:

                      • עיריות
                      • רשויות מקומיות
                      • רשויות אזוריות
                      • ועדות מקומיות ומחוזיות
                      • משרדים ממשלתיים
                      • משרד הבריאות
                      • המשרד להגנת הסביבה
                      • משרד הפנים
                      • משרד הדתות
                      • ועדות ערר
                      • משרד ההגירה
                      • משרדי שלטונות המס
                      • המוסד לביטוח לאומי
                      • המשרד לבטיחות ולגהות
                      • משרדי הטאבו
                      • מכון התקנים
                      • מנהל מקרקעי ישראל
                      • מועצות מקומיות

                       

                       

                       

                      רישוי עסקים, היתרי בנייה, בקשות לשימוש חורג-ייצוג מול הרשויות בכל הארץ !  משרד הבריאות, המשרד לאיכות הסביבה, כיבוי אש, משטרה ,השרות הווטרינרי ועוד.

                       

                       

                       

                      קלינגר היתרי בנייה, רישוי עסקים וייעוץ מוניציפאלי.
                      השירות בפריסה כלל ארצית
                      טל': 03-6990132
                      פקס: 6990134 - 03

                      נייד- בן קלינגר:  0523-888813

                      www.klinger.co.il

                       

                      דרג את התוכן:

                        פרופיל

                        benklinger
                        1. שלח הודעה
                        2. אוף ליין
                        3. אוף ליין

                        ארכיון

                        פיד RSS

                        הפעילות שלי