כותרות TheMarker >
    ';

    פיד RSS

    קלינגר רישוי עסקים והתרי בנייה

    הוצאת רישיון עסק,בקשות לשימוש חורג,היתרי בנייה ,זירוז הליכים בירוקרטיים,אדריכלות והנדסת מבנים.

    ארכיון : 1/2016

    0 תגובות   יום ראשון, 31/1/16, 10:25

    פל-קל ? מה זה בכלל ?

     

    תורת התקרות

    תפקוד תקין של תקרה יתאפשר רק אם היא תהיה מסוגלת לשאת הן את משקלה העצמי והן משקל נוסף המוטל עליה, שהוא פועל יוצא של השימושים הנעשים בתקרה, תוך התחשבות בכוחות שונים העשויים לפעול עליה. כל תכנון של מבנה צריך להתאים לעומסים שעליו לעמוד בהם. נוכח אי ודאויות שונות, נקבע הצורך לקחת בחשבון מקדמי בטיחות כנדרש בתקנים.

    עומסים המופעלים על תקרה גורמים לשקיעה קלה ולקעירות של האזור המרוחק מנקודות ההשענה, בעיקר בחלק המרכזי שביניהן. עיגון נאות של התקרה לנקודות ההשענה מונע מצב של תזוזת התקרה שמעל נקודות ההשענה ובמרבית המקרים מתאפיין האזור הסמוך לנקודות ההשענה בקמירות (ראו ציור 1).

    ''

    איור 1: תאור סכמטי של תקרה לפני הפעלת עומסים (למעלה) ועיוות הצורה בהשפעת העומסים (למטה) 

    ''

    מבין הכשלים העלולים להופיע בתקרות נציין כאן רק שניים, גזירה המתרחשת בעיקר באזור ההשענה וסדק כפיפה העובר לכל עוביה של התקרה המתרחש בעיקר באזור מרכז השדה (ראו ציור 2).

    ''

    ציור 2: תאור סכמטי של כשל כפיפה במרכז המפתח וכשל בגזירה ליד נקודת ההשענה 

    תכנון ראוי, החותר ליצירת תקרה יציבה ובטוחה המשוחררת מסדקים מסוכנים, מחייב שימוש בשילוב של חומרים שיש להם, בין שאר תכונות, גם תכונות חוזק וגם יכולת "להימתח" מבלי "להיקרע" או להישבר, יכולת הקרויה "משיכות". חשיבותו של החוזק ברורה מעצמה. חשיבותה של ה"משיכות" היא ביכולתה לגרום לכך שתהליך המסכן את יציבות התקרה, יתגלה ויזואלית עוד קודם להתמוטטות, כך שההתמוטטות לא תהיה פתאומית.

    הבטון מתאפיין בין השאר בעמידות טובה בכוחות הלחיצה אולם יכולתו לקבל כוחות מתיחה המתהווים בשעת כפיפת התקרה, מבלי להתבקע, הינה קטנה ביותר. הבטון חלש גם בגזירה. הפלדה לעומת זאת ניחנה ביכולת "משיכות", ובעמידות מצוינת לכוחות המתיחה המופעלים בתקרה. הבטון המזוין, דהיינו בטון שבתוכו משולבים מוטות פלדה, משלב את תכונות הבטון והפלדה והוא נמצא איפוא אידיאלי למתן מענה לכוחות המופעלים על תקרה (ראו ציור 3).

    ''

    ציור 3: תאור סכמטי של שילוב של מוטות פלדה בבטון בתקרה מבטון מזוין

    שילוב זה של בטון ופלדה מתאפשר בין היתר גם משום שמקדם ההתפשטות עקב שינויי טמפרטורה זהה בשני חומרים אלו, דבר המונע השפעות בלתי רצויות שהיו קיימות אילו מקדמי ההתפשטות לשינויי טמפרטורה היו שונים. עוד יש לציין שבבטון מזוין העשוי לפי הכללים המקצועיים המקובלים, מוגנת הפלדה מפני קורוזיה (החלדה), זאת משום שהפלדה עטופה מכל עבריה בבטון. הצורך בהגנה מפני קורוזיה הוא ברור, קורוזיה פוגעת בפלדה ומפחיתה את יכולתה לשאת בכוחות מתיחה, ובכך עלולה להיפגע יציבות התקרה.

    תקרת בטון יכולה להיות מקשית, היינו עשויה כולה ממשטח בטון מלא ורציף, ויכולה גם להיבנות מרצועות בטון, הקרויות "צלעות", שביניהן יש מרווחים נעדרי בטון, ומעליהם שכבה של בטון (קרום עליון). בתקרת צלעות יש חסכון בבטון, וכנגד זה נדרשת השקעה רבה יותר בעבודה. באזור שבין נקודות ההשענה של תקרת בטון מזוין, מקבל הבטון בחלקה העליון של התקרה את מאמצי הלחיצה, בעוד שהפלדה הממוקמת בחלקה התחתון של התקרה מקבלת את מאמצי המתיחה.

    התקרה הנפוצה ביותר בשיטה זו, הינה תקרת צלעות בחתך "T", הכוללת משטח בטון עליון הנמצא על גבי צלעות הבטון, שבתחתיתם משולבים מוטות פלדה אופקיים כדי להבטיח את עמידות התקרה מפני "כשלי כפיפה" (ראו ציור 3). גם במשטח הבטון העליון משולבים מוטות פלדה, בעיקר מעל אזורי ההשענה. נוסף לכך משולבים בצלעות באזורי ההשענה מוטות פלדה אנכיים, והם מעוגנים במוטות הפלדה שבתחתית הצלע וחובקים אותם. תפקיד זיון אנכי זה הוא להבטיח את עמידות התקרה מפני "כשלי גזירה" שהם פתאומיים באופיים, בכך שהוא מקבל על עצמו את תוספת מאמצי הגזירה בצלעות.

    ''

    ציור 4: תקרת צלעות בחתך "T" 

    לצד התקרות בחתך "T" מוכרות תקרות בחתך "I". השוני העיקרי ביניהן הוא שבחתך "I" קיימת תוספת של משטח בטון בתחתית התקרה (ראו ציור 5):

    ''

    ציור 5: תקרת צלעות בחתך "I" 

    את הצלעות ניתן לבנות בצורה חד-כיוונית או דו-כיוונית. צורה אחרונה זו קרויה "תקרת ערוגות" (ראו ציור 6):

    ''

    ציור 6: תקרת צלעות דו-כיוונית (תקרת ערוגות)

    הזיון לגזירה נעשה על-ידי שילוב בבטון של מוטות אנכיים או אלכסוניים בדידים, או של רשתות מרותכות תעשייתיות. הזיון לגזירה מתבטא בשזירה אנכית (או אלכסונית) של מוטות פלדה בצלעות, כשכל זיון אנכי מעוגן כהלכה בזיון האופקי התחתון, לבל יישלף מהבטון העוטף אותו עקב הכוחות הפועלים, או עקב מצבור תהליכים המתרחשים עם הזמן. המוטות האנכיים ביחד עם הווים האופקיים שלהם יוצרים צורת חישוקים, ומכאן שמם.

    תקרות בשיטת הפל-קל

    בשיטת הפל-קל שולבו בתקרת צלעות קופסאות פח הידועות בכינוי פל-קל. במהלך השנים פותחו מספר גרסאות של שילוב כזה:
    א) תקרה בחתך T שבצלעותיה יש חישוקים וזיון אופקי תקניים ובתחתיתה שכבת בטון דקה.
    ב) תקרה בחתך I שבצלעותיה יש חישוקים תקניים.
    ג) תקרה בחתך I שבצלעותיה אין חישוקים.
    ד) תקרה בחתך I שבצלעותיה יש חישוקים שאינם עונים לדרישות התקן.

    הגרסאות הנ"ל מתחלקות לשתי קבוצות: בראשונה (גרסאות א` ו-ב`) יש חישוקים (זיון לגזירה) והן תקניות ואילו בשניה (גרסאות ג` ו-ד`) אין זיון תקין לגזירה, בין אם אין חישוקים כלל, ובין אם יש חישוקים אשר אינם בהתאם לדרישות התקן.

    יש להדגיש כי כאשר מדובר על שיטת הפל-קל ופגמיה, הכוונה היא אך ורק לקבוצה השניה, שיטה שבה נבנו תקרות בגרסאות ג` ו-ד`, זאת חרף העובדה שהשימוש היום יומי הנפוץ במונח "שיטת הפל-קל" כולל את כל הגרסאות.

    במהלך שנות ה–70 החלו להשתמש במבנים שונים בארגזים מפח גלי, בצורת האות "ח", כאמצעי ליצירת החללים שבין הצלעות בתקרות אלה. בניית התקרה בשיטה זו מתחילה ביציקה של שכבת בטון דקה ביותר, לא קונסטרוקטיבית, שעליה הונחו או שבה ננעצו דפנות הארגזים. שכבה זו כללה רשת זיון מינימלית, והיא לא נועדה לשמש כאלמנט קונסטרוקטיבי. הבנייה שמרה על כל הכללים המקובלים בבנייתן של תקרות צלעות, לרבות הנחת מוטות זיון אופקי בתחתית הצלעות, שילוב זיון אנכי בצלעות וחישוקו בזיון האופקי התחתון, וזיון אופקי עליון. בשל כך, אין הבדל עקרוני בין גרסה זו לבין תקרת צלעות רגילה בחתך "T" הבנויה על פי דרישות התקן. לכן, "השיוך" של גרסה זו לשיטת הפל-קל, רק בשל השימוש בארגזים מפח גלי, איננו נכון.

    בשלהי שנות השבעים הגה אלי רון, שהיה אז מהנדס ראשי למבנים במע"צ, שיטה חדשה ליציקת תקרות. שיטה זו, על כל גווניה ומהדורותיה, נודעה לימים כשיטת הפל-קל. היא הוצגה כשיטה החוסכת זמן, עבודה וחומרים, ובכך חסכונית מבחינה כלכלית.

    עיקריה של שיטה זו, בקליפת האגוז, הם: שימוש בפח הארגז כתחליף לזיון לגזירה, וכתחליף לזיון העליון.

    ה"הגיון" בהמרת הזיון הקונבנציונאלי הדרוש הן לגזירה והן לחיזוק הקשר בין קרומי הבטון, בדפנות הפח, התבסס, ככל הנראה, על כך שבשני המקרים מדובר באלמנט פלדה אנכי שתחתיתו בקרום התחתון. הגליות של דפנות הארגז הייתה אמורה להבטיח את היצמדותן לבטון שבו ננעצה תחתיתן, ולמנוע את שליפתן מן הבטון. חתך התקרה הנו חתך "I", במקום חתך "T", זוהי תקרה בעלת שני קרומים, עליון ותחתון, בעלי עובי דומה, עם צלעות ביניהם (ראו ציור 7):

    ''

    ציור 7: תקרת פל-קל בחתך I ללא חישוקים בצלעות 

    היתרונות בשיטת הפל-קל לעומת שיטת הבנייה של תקרת צלעות קונבנציונאליות, כפי שהוצגו על ידי הוגה השיטה, הם בביטול הצורך בהקמת מערך זיון מסובך של חישוקים ומוטות אלכסוניים בצלעות, דבר שחסך זמן עבודה רב. לכך יש להוסיף את ביטול הצורך ברשת זיון עליונה. יתרון נוסף בשיטה זו הוא בהיותם של בלוקי המילוי קלים ביותר, וניתנים להעמסה זה על גבי זה בשעת ההובלה, דבר המוזיל אותה. יתרון אחר מתבטא בנכונות של חברת פל-קל ליטול על עצמה את תכנון התקרות, דבר שחסך זמן וכסף למתכננים.

    בחינה עיונית של שיטת הפל-קל מעלה את החסרונות האפשריים הבאים:

    העדר זיון לגזירה: דפנות ארגזי הפל-קל אינן יכולות להוות תחליף לזיון הגזירה, ולו משום שהן אינן מעוגנות כהלכה, שהרי נעיצת הפח בבטון היא נעיצה רופפת מדי. בגרסה מאוחרת יותר של השיטה הוספו "סולמות" לצלעות על מנת שישמשו זיון לגזירה, אלא ש"סולמות" אלו לא היו מעוגנים לזיון התחתון, ולא יכלו למלא תפקיד של זיון לגזירה.

    איכות פלדה ירודה: איכות ועובי פח קופסאות הפל-קל נחותים לעין ערוך מהפלדה המשמשת לזיון בשיטה הקונבנציונאלית, כך שאפילו היה מדובר באלמנט קונסטרוקטיבי, לא הייתה איכות הפלדה מספקת למטרה זו.

    קורוזיה: היציקה מבוצעת בסביבה רווית מים ונוסף לכך יש חשש להיקוות של מים או אדי מים בתוך החללים שאותם תוחמים הפחים, בין כתוצאה מחדירת מים במהלך יציקת התקרה, בין מחדירה מאוחרת יותר של מי גשמים או של מים שנזלו עקב קלקול בצנרת, משטיפת רצפות או מסיבות אחרות. בשיטת הפל-קל רק חלק מפחי הפל-קל בא במגע עם הבטון ומוגן על-ידו ואילו חלקו האחר (הפנימי) של הפח, חשוף. התוצאה היא שיש אפשרות שפחי הפל-קל, יותקפו בתהליך של קורוזיה, כתוצאה מרטיבות ולחות המתהווים בחללים המתוחמים על ידי הפח.

    החלשת קרום הבטון התחתון: עובי קרום הבטון התחתון הינו על פי רוב כ-5–6 ס"מ. זוהי השכבה שצריכה לשאת במאמץ ובמעמסת כוחות המתיחה. הנעיצה של פחי הפל-קל לתוך שכבה זו חורצת בה חריצים שתוצאתם היא דילול יכולת הנשיאה שלה.

    חשש מדלמינציה: יציקת בטון צריכה להיעשות בהינף ביצוע אחד. הטעם הוא שאחת מתכונות הבטון היא הידבקות מוגבלת של בטון שהתקשה לבטון רטוב. תהליך ההתקשות של הבטון הוא מהיר מאוד, וככל שחולף זמן רב יותר בין מועד סיום יציקה אחת לבין יציקה נוספת האמורה להתחבר ליציקה הראשונה, כן פוחתים הסיכויים ליצירת רכיב בטון שהוא מקשה אחת. שיטת הפל-קל מחייבת יציקות בשלבים. די בפער של שעות אחדות בין כל שתי יציקות כדי ליצור "קו הפרדה" בר ניתוק קל בין שתי השכבות.

    נזקים נסתרים מצטברים: הצטברות של נזקים, מעבר לרמה קריטית מסויימת, עלולה לגרום להתפשטות מהירה של סדק, והתוצאה היא כשל פריך. נזקים מצטברים יכולים להיות מסוגים שונים, ובהם היפרדות הדרגתית של קרומי הבטון מהצלעות (דלמינציה), סדקי גזירה בצלעות וקורוזיה של פחי הפל-קל. תופעה של נזקים נסתרים מצטברים הנה חמורה במיוחד בתקרות פל-קל נוכח זאת, שתקרות אלה נעדרות תכונה בסיסית וחשובה הטבועה בתקרות תקינות מבטון מזוין, היא תכונת ההתראה המוקדמת הניתנת על-ידי סדקים ושקיעות המופיעים וגדלים עם הזמן עוד בטרם התמוטטות. תקרות שנבנו בשיטת הפל-קל עלולות להיראות תקינות לחלוטין מבחינה ויזואלית גם כשאינן כאלה, זאת בשל תכונת חוסר המשיכות של הבטון שאינו נפגם חיצונית לפני ההתמוטטות. אופי הכשל של תקרות הפל-קל הוא כזה שהן יוכרעו בשבריר של שנייה.

    סיכונים הנובעים מדרך הביצוע: נוסף על הסיכונים שפורטו לעיל, הנובעים מעיקרי התכנון של שיטת הפל-קל, אף בדרך הביצוע שלה טבועים סיכונים נוספים:

    א) נעיצה בלתי מבוקרת של הפחים: פחי הפל-קל ננעצים לתוך שכבת הבטון התחתונה שזה עתה נוצקה, על-ידי פועלים הדורכים ברגליהם על פחים אלו. מקומות הדריכה הם אקראיים והתוצאה היא חשש לנעיצה בלתי שווה ובלתי אחידה.

    ב) רוחב הצלעות: מקומות הנחת הפחים אינם מסומנים מראש. נוסף לכך, זרימת הבטון הנשפך ביציקה השניה לאחר נעיצת הפחים יכולים להטות את הפחים ממקומם. כל הטיה כזו משמעותה הקטנה או הגדלה של הצלעות או של המרווחים בין הצלעות.

    ג) חדירת בטון לחללים: הבטון הנשפך מסיבית לאחר נעיצת הפחים בשכבה הראשונה, יכול לחדור אל מתחת לדפנות הפחים, לתוך החללים שבקופסאות הפח. חללים אלו נועדו להיות ריקים.

    ד) עיוות הפחים: תהליך הדריכה על הפחים לצורך נעיצתם ושפיכת בטון לאחר מכן, יכולים לערער את צורתם של הפחים שנועדו להיות ולהישאר דמויי האות `ח`. עקב כך הדפנות יכולות ליצור "פיסוק" באופן שקצותיהן יתרחקו זו מזו, או ליצור מצב הפוך כאשר קצותיהן מתקרבות זו לזו. התקרבות כזו יכולה להגיע עד להיצמדות של קצות הפחים, באופן שלא יהיה כלל בטון באזור המפגש שבין הצלע לבין הקרום התחתון.

    ה) איכות הבטון: בבטון השפוך יש בועות אוויר ואי הומוגניות של מרכיביו ולכן יש לדחוס וליישור את הבטון באמצעות מכשירים מיוחדים. בטון שאינו עובר תהליך כזה הוא בטון באיכות ובחוזק נמוכים יותר. בדוחק הזמן המעיק על יוצקי קרום הבטון התחתון בשיטת הפל-קל, ועקב המעברים הצרים שבין הפחים, אין זה פשוט כלל ועיקר להפעיל כהלכה את כל הנדרש לשם יצירת דחיסה ויישור הבטון.

    די בבחינה עיונית של מרכיבי שיטת פל-קל כדי להגיע למסקנה שטמון בה חשש רציני מאוד לקיום זרע פורענות. לאמיתו של דבר נראה כי לגבי חלק מהמרכיבים מדובר בהרבה למעלה מחשש, והדברים מתייחסים בראש ובראשונה לצורך בזיון אנכי לגזירה המעוגן בזיון האופקי התחתון.

    ''

    תמונה 8: התמוטטות של מבנה בחולון - הקרום התחתון נפרד מהצלעות

    ''

    תמונה 9: כשל בגזירה בצלעות בסמוך לעמוד 

    ''

    תמונה 10: היפרדות הקרום התחתון - ניתן לראות את אי האחידות ברוחב הצלעות     

    קלינגר היתרי בנייה, רישוי עסקים וייעוץ מוניציפאלי
     
    השירות בפריסה כלל ארצית
    טל': 03-6990132

    פקס: 6990134 - 03
    נייד- בן קלינגר 0523-888813
    www.klinger.co.il   

    דרג את התוכן:
      0 תגובות   יום רביעי, 6/1/16, 11:01
      X
      ''
      קלינגר היתרי בנייה, רישוי עסקים וייעוץ מוניציפאלי
      ייצוג וליווי מול כל גורמי הרישוי.
       
      השירות בפריסה כלל ארצית
      טל': 03-6990132

      פקס: 6990134 - 03
      נייד- בן קלינגר 0523-888813
      www.klinger.co.il    
      ''הרשות הארצית לכבאות והצלה היא ארגון הכבאות וההצלה הרשמי של מדינת ישראל המופקד על כיבוי ומניעת דליקות והתפשטותן וכן על הצלת נפש ורכוש.
       
      הרשות הארצית לכבאות והצלה פועלת כיום מתוקף חוק הרשות הארצית לכבאות והצלה התשע"ב-2012. החוק התקבל במסגרת רפורמה כוללת במערך שירותי הכבאות בישראל והוא מניח את התשתית החוקית הנדרשת להפעלת רשות ארצית של כבאות והצלה בישראל. אחד השינויים המרכזיים בחוק הוא המעבר ממודל מבוזר של איגודי ערים להקמת רשות ממלכתית ארצית שתפעל כגוף סמך של המשרד לביטחון הפנים. החוק מפרט שורה של צעדים לשדרוג וחיזוק מערך שירותי הכבאות, הן בכח אדם ובסמכויות לוחמי האש והן ברכש והצטיידות.
       
       
       
       
      נציבות הכבאות וההצלה היא גוף מטה שמנחה ומתאם מקצועית את מערך הכבאות של מדינת ישראל ומפקח עליו. בראש הנציבות עומד נציב הכבאות וההצלה ומפקח כבאות ראשי אשר ממונה על ידי השר לביטחון הפנים. הנציב נושא בדרגת פיקוד של רב-טפסר. הנציב הוא הגורם המקצועי העליון על-פי החוק המנחה מקצועית את שירותי הכבאות ומערך הכבאות בכלל. הנציבות מפעילה בנוסף את בית הספר הארצי לכבאות והצלה.
       
      סרט תדמית של הרשות הארצית לכבאות והצלה 

       

        
      מטרות הנציבות לכבאות והצלה
      המטרה של הנציבות לכבאות והצלה היא הצלת חיי אדם במהירות המירבית וצמצום מימדי הנזק לרכוש.
        
      מטרות מרכזיות

      • הצלת נפש ורכוש וחילוץ לכודים במקרי - דליקות, שריפות יער, דליפת חומרים מסוכנים, תאונות דרכים ופיגועי טרור
      • מניעת דליקות - קביעת דרישות לסידורי בטיחות אש אקטיביים ופסיביים בשטחים בנויים ופתוחים, חקיקה והסברה
      • הדרכה ואימונים - החל מאימון הכבאי כפרט ועד להשתתפות בתרגילים משותפים עם משטרת ישראל, צה"ל, רח"ל (רשות החירום הלאומית), מד"א וארגוני הצלה נוספים
      • שיתוף פעולה עם גופי הצלה מחוץ למדינה
      • בנין הכוח - גיוס כוח אדם, רכש ציוד ייעודי, רכבי כיבוי וחילוץ לסוגיהם, בינוי ושיפוץ תחנות.
      • טיפול באירועי חומרים מסוכנים
       
      תפקידי הנציבות לכבאות והצלה

      • להנחות לכוון ולפקח על פעולות רשויות הכיבוי
      • לתת הוראות לרשויות הכיבוי בכל הנוגע לפעולותיהן
      • לחקור דליקות או להסמיך חוקרים לחקור דליקות
      • לנהל את הפעולות המשותפות בין רשויות הכיבוי
      • לקבוע הוראות להגשת סיוע הדדי בין רשויות הכיבוי
      • ליטול פיקוד על הכבאים בתקריות בהן ניתן סיוע הדדי
      • קביעת תקני כוח-אדם, תקן לרכבי כיבוי והצלה ולציוד יעודי ברשויות הכיבוי
      • הכנת תכנית-אב לבינוי והצטיידות ברשויות הכיבוי
      • תקצוב רשויות הכיבוי בתקציבים שוטפים ובתקציב פיתוח, ופיקוח על ביצוע ההוצאות
      • קביעת תורת הלחימה וסידורי הכבאות וההצלה הדרושים במוסדות ובמפעלים
      • קביעת מפרטים לרכב וציוד יעודי לרשויות הכיבוי
      • הסמכת כבאים בכל הרמות בבית הספר הארצי לכבאות והצלה
      • קביעת קריטריונים לגיוס כוח-אדם, קידום והכשרה - של לוחמי אש ומתנדבים
      • מתן היתרים להתקשרות רשויות כיבוי על-פי מכרזים משותפים
      • ייזום חקיקה ראשית ומשנית והוראות נוהל תפקודי לרשויות הכיבוי
      • בחינת שינוים ארגוניים ויישומם ברשויות הכיבוי.

      מבנה מערך הכבאות בישראל

      ב-8 לפברואר 2013, עם הקמתה של הרשות הארצית לכבאות והצלה, חל שינוי במבנה מערך הכבאות בישראל שהפך ממבנה מוניציפלי מבוזר למבנה היררכי פיקודי.

      בראש המערך עומד נציב כבאות והצלה בדרגת רב טפסר ותחתיו פועל מטה הנציבות הממונה על ההנחיה המקצועית, הפיקוח והתיאום של הכוחות בשטח. תחת הנציבות פועלים שבעה מחוזות.
       
      הכוחות בשטח נחלקים לשבעה מחוזות בפריסה ארצית בדומה למחוזות המשטרה:

      מחוז דן, מחוז מרכז, מחוז דרום, מחוז יו"ש (יהודה ושומרון), מחוז ירושלים, מחוז צפון ומחוז חוף.
      כל מחוז מתפקד כיחידת מטה עצמאית וחולש על מספר תחנות כיבוי אזוריות (שבעבר היו האיגודים) ועל תחנות המשנה המצויות בשטחו.
       
      אגף ההדרכה בנציבות הכבאות אחראי על שני בתי ספר המצויים בו - בית הספר הארצי לכבאות ובית הספר לחומרים מסוכנים.
       
      העברת מערך הכבאות למשרד לביטחון הפנים

      מבקר המדינה התייחס בשני דוחות עדכניים למערך הכבאות (דוחות על הביקורת בשלטון המקומי, באיגודים ובמוסדות להשכלה גבוהה יולי 2003 ודוח שנתי 54 א' לשנת 2003) בדוחות אלה עלו מספר ליקויים. כתוצאה מכך אישרה ממשלת ישראל בראשית 2011 את העברת מערך הכבאות ממשרד הפנים למשרד לביטחון הפנים והקמת מערך כיבוי אווירי.
        
      בשנת 2011 הושלם תהליך העברתו של מערך כבאות וההצלה ממשרד הפנים למשרד לביטחון הפנים והחל תהליך הקמת מערך כבאות ארצי במבנה היררכי פיקודי, בהתאם לנדרש בישראל.
       
      שירותי הכיבוי עוברים בהדרגה שינוי מקיף שבסיומו תוקם רשות כבאות לאומית שבה ישרתו אלפי כבאים, כבאיות חדישות וציוד כיבוי מתקדם.
       
      העברת מערך הכבאות למשרד לביטחון הפנים והפיכתו למערך ארצי ואחוד מאפשרת תיקון ליקויים אלה, ומספקת לכבאים את המסגרת הארגונית שתאפשר להם למלא תפקידם בצורה מיטבית. יתרה מזו, העברת המערך מאפשרת העמקת שיתוף הפעולה בין מערך הכבאות לגורמי חירום אחרים ובהם משטרת ישראל, תוך התייעלות וחסכון תקציבי ושיפור המענה המבצעי.
       
      השר אהרונוביץ' אמר בטקס חילופי נציב הכבאות וההצלה באפריל 2011 כי משרדו שם את נושא הכבאות בראש סדר העדיפויות שלו "בכוונתי לייצב את המערך, לחזקו, לארגנו בשילוב כוחות המשטרה והכול בכדי לעמוד במטרות וביעדים שהוגדרו".
        

      רישוי עסקים וייצוג מול הרשויות

       
       

      רישוי עסקים


      משרד קלינגר היתרי בנייה, רישוי עסקים וייעוץ מוניציפאלי מתמחה במתן ייעוץ וסיוע לעסקים פרטיים ולרשתות בפריסה ארצית במגוון נושאים, כולל תכנון בתי עסק על פי דרישת הרשויות - משרד הבריאות, כיבוי אש, משטרת ישראל, המשרד להגנת הסביבה, מחלקת ההנדסה ושאר הגורמים הרלוונטיים.

      הליך קבלת רישיון העסק מהרשויות הינו מורכב ורצוף חוקים ודרישות רבות ברמת התכנון והביצוע וההתאמות הנדרשות לבינוי בפועל. ההליך גורם לבעלי עסק קושי רב בהתמודדות מול הרשויות, בניסיון לעמוד בדרישות הרבות. התהליך מלווה בהשקעת זמן יקר, כסף ולעתים אף הליכים משפטיים לא נעימים, שעלולים אף להסתיים בסגירת העסק, הריסתו, הטלת קנסות כבדים ואף מאסר.

      במטרה למנוע את כל הסחבת ועוגמת הנפש, מציע המשרד מגוון שירותים המקלים על תהליך רישוי העסק: 

      • ייעוץ וטיפול בכל סוגי רישיונות העסק.
      • בדיקת תיק רישוי ואפשרויות רישוי הנכס לפני או אחרי קנייתו או שכירתו.
      • הכנת תוכנית אדריכלית (גרמושקה) לרישיון עסק, בהתאם לדרישות הרשויות וכל הגורמים המאשרים.
      • טיפול בשינוי בעלות בעסק.
      • טיפול בבקשות לשימוש חורג.
      • רישוי לכל סוגי העסקים - גנים ואולמות אירועים, מועדוני לילה, מסעדות,מלונות,מלוניות,אכסניות,בתי מרקחת,מפעלים,עיכוב צווי סגירה, הריסה והפסקת עבודה.ביטול צווים במקרים רבים.
      • היתרים מיוחדים, כגון: היתר זמני להפעלת עסק חדש,היתרי לילה, כיסאות ושולחנות על מדרכה, קירוי חורף, פרגודים.
      • רשיונות למערכות סולאריות ליצור חשמל ביתי
      • ייצוג בכל הארץ.
      • זירוז וקידום הליכים בירוקרטים
      • הכשרת חריגות בניה
      • ייעוץ סטטוטורי לחברות בניה ויזמים
      • שירותי בעלי מקצוע ויועצים מוסמכים.
      • דו"ח יציבות מבנה על ידי קונסטרוקטור מוסמך.
      • רישיונות למוסדות חינוך וגני ילדים
      • דו"ח יועץ בטיחות,תרשים בטיחות לכבוי אש.
      • דו"ח חשמלאי בודק מוסמך.
      • בדיקת מערכות כריזה, ספרינקלרים,גלאים, שלטי חירום.
      • רישיונות שילוט.
      • רישיונות יצרן.
      • תיאום ביקורות וליווי מפקחי המחלקות השונות: משרד הבריאות, המשרד להגנת הסביבה, משטרה, הג"א, תברואה, הנדסה, השירות הווטרינרי, כיבוי אש וכו'.
      • ליווי מקיף עד לקבלת הרישיונות, תוך זירוז ההליכים וצמצום בעלויות.
      • טיפול בבקשות "תקועות",פתרונות יצירתיים לבעיות סבוכות!
      • ליווי, פקוח תאום וזרוז בקשות של מגישים אחרים!

        רישוי אירועים המוניים ורשיונות זמניים.
      • ליווי וסיוע למפיקי אירועים ברישוי פסטיבלים ואירועים המוניים תחת כיפת השמיים
      • ייעוץ בנושאי בטיחות וקונסטרוקציות באירועים
      • הפקת תוכניות בטיחות לאירוע, וכן מפות ועזרים שונים המוגשים לרשויות השונות
      • הגשה וליווי בביקורות הנעשות על ידי הגורמים המאשרים
      • שירותים נלווים, כגון אישורים מטעם משטרת ישראל, מהנדס, בודק חשמל מוסמך, טכנאי גז,משרד הבריאות,המשרד לאכות הסביבה,כיבוי אש ,מנהל מקרקעי ישראל ועוד.
      • בדיקות יציבות מבנה ודו"ח קונסטרוקטור
       קלינגר ייעוץ בתחום רישוי עסקים

       שירותי יעוץ  לאכות הסביבה בעת בקשות רשיון עסק ו/או היתרי בנייה נספחים סביבתיים, פרשות טכניות ועוד.

       

      קלינגר היתרי בנייה, רישוי עסקים וייעוץ מוניציפאלי
       
      השירות בפריסה כלל ארצית
      טל': 03-6990132

      פקס: 6990134 - 03
      נייד- בן קלינגר 0523-888813
      www.klinger.co.il

       

      דרג את התוכן:
        0 תגובות   יום שישי , 1/1/16, 12:22

        הפחתת מיסים וארנונה

         
         
         

        במקרים רבים ניתן להפחית את נטל המס. מחלקת הפחתת מיסים וארנונה בקלינגר תשמח לסייע לכם לעשות זאת 

        צור קשר

         

        עקב המצב במשק  , מתקשים רבים מבעלי עסקים לעמוד בתשלומי המסים השונים, ולצערנו, עסקים אלו נסגרים. המחוקק נתן את דעתו על כך בצורת מתן אפשרות להגשת בקשה מיוחדת להפחתה בנטל המס, או במקרים מיוחדים אף למחיקת התשלום ברשויות מסוימות, כגון עיריית תל אביב. ישנן ועדות שיש בסמכותן להפחית את גובה המסים וההיטלים "עקב" מצב חומרי.
        משרד קלינגר היתרי בנייה, רישוי עסקים וייעוץ מוניציפלי מתמחה במתן סיוע למתאימים בהכנת בקשה מסודרת, הגשתה וזירוזה בסבך המערכת הבירוקרטית.

        המשרד מסייע גם בעיכוב הליכי גבייה מנהלית (עיקולים) הננקטים על ידי הרשויות המקומיות גם כאמצעי לחץ על נישומים. למשרד נזקפות הפחתות משמעותיות ביותר, גם לגבי שנות מס קודמות והן לגבי שנות מס נוכחיות ועתידות. בנוסף, המשרד מטפל בהפחתת היטל השבחה, מס שבח, אגרות בנייה, טיפול וזירוז בקשות לפטורים זירוז שומות ואישורים להעברה בטאבו.

         תחומי טיפול נוספים בתחום הקלת נטל הארנונה
        • פטור מארנונה לנכס ריק
        • פטור מארנונה לנכס שאינו ראוי לשימוש
        • פטור בגין בנייה ושיפוצים
        • שינוי ייעוד הנכס
        • הקלות בארנונה לאוכלוסיות שונות:
          - אזרחים ותיקים
          - חיילים בשירות חובה
          - נפגעי פעולות איבה
          - משפחות שכולות
          - אסירי ציון
          - מקבלי אבטחת הכנסה
          - משפחות חד הוריות
          - עולים חדשים
          - מתנדבות בשירות לאומי
          - נכי רדיפות הנאצים
          - חסידי אומות העולם
          - הנחות בעסקים
          - נכי צה"ל
          - עיוורים

        תחומים נוספים

              

        • אישור העברה בטבו
        • הפחתת היטל השבחה
        • הפחתת אגרות בניה
        • הפחתת מס שבח
        • טיפול בביטול קנסות מנהליים של מס הכנסה
        • השגות ועררים
        • הסדרים
        • הפחתת תשלומים למינהל מקרקעי ישראל
        • ייעוץ משפטי
        קלינגר ייעוץ בתחום הפחתת מיסים וארנונה

        סיוע בהכנת הניירת לפני הגשה לרשויות      

           מהי ארנונה ?

        ארנונה

        הארנונה הכללית הינה מס המוטל על ידי העירייה על פי חוק.
        הארנונה הכללית מוטלת על ה"מחזיק" בנכס.
        הגדרת "מחזיק":
        אדם המחזיק למעשה בנכס והוא בעל הנכס או שוכרו או מחזיק בו בכל אופן אחר. אדם הגר בבית מלון או בפנסיון אינו נחשב כ"מחזיק" לצרכי הארנונה.
        בנכס ריק - בעל הזיקה הקרובה הוא בעל הנכס.
        מועצת העירייה מטילה את הארנונה הכללית לשנת הכספים, מתוקף הסמכות המוקנית לה בחוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב), התשנ"ג - 1992, ובכפוף לתקנות הסדרים במשק המדינה, המותקנות מדי שנה.

         
            

        חיוב הארנונה הינו שנתי (מחודש ינואר עד דצמבר) ונקבע כמכפלה של שטח הנכס בתעריף למ"ר.
        שטח הנכס - כולל את שטח הרצפה נטו (שבתוך יחידות הבניין, ללא קירות פנים וחוץ, לרבות  יציע וכל שטח מקורה אחר וכן מרפסות מקורות, פתוחות, סככות, בריכות שחייה וגגות)
        התעריף - נקבע בהתאם לאזור המס, סוג הבניין, השימוש בנכס.
        אזור מס - בעיר 5 אזורים גיאוגרפיים כמפורט במפת אזורי המס ליחידות מגורים, ו-3 אזורים כמפורט במפת אזורי המס ליחידות שלא למגורים.
        סוג הבניין - נקבע לפי שנת גמר הבנייה ותאור הבניין (על פי הטבלאות המפורטות בצו הארנונה הכללית לאותה שנה).
        שימוש - נקבע לפי השימוש בפועל ומתפלג ליחידות מגורים וליחידות שלא למגורים.  ביחידות שלא למגורים מגוון רחב של שימושים, כגון: בנקים, חניונים, מרכזי קניות, קרקע תפוסה וכו', הכל כמפורט בחוברת הארנונה הכללית לאותה שנה. יחידה שנעשה בה שימוש שלא למגורים ולא נקבע לה סיווג ספציפי בצו הארנונה, תחוייב בתעריף השיורי של "בניינים שאינם משמשים למגורים".
         
        פירוט התעריפים והקריטריונים לחיוב, על פי שימושים, מפורטים בחוברת הארנונה הכללית לאותה שנה.

        לחוברת צו הארנונה הכללית  תל אביב לשנת 2015 לחץ כאן 
        (חוברות צווי ארנונה משנים קודמות ניתן למצוא בלינקים בצד שמאל של העמוד).

        לטיוטת צו הארנונה הכללית לשנת 2016

            


        צווי ארנונה משנים קודמות תל אביב

         

           

         
        פנה עוד היום :
        קלינגר היתרי בנייה, רישוי עסקים וייעוץ מוניציפאלי
         
        השירות בפריסה כלל ארצית
        טל': 03-6990132

        פקס: 6990134 - 03
        נייד- בן קלינגר 0523-888813
        www.klinger.co.il

        דרג את התוכן:

          פרופיל

          benklinger
          1. שלח הודעה
          2. אוף ליין
          3. אוף ליין

          ארכיון

          פיד RSS

          הפעילות שלי