כותרות TheMarker >
    ';

    פיד RSS

    קלינגר רישוי עסקים והתרי בנייה

    הוצאת רישיון עסק,בקשות לשימוש חורג,היתרי בנייה ,זירוז הליכים בירוקרטיים,אדריכלות והנדסת מבנים.

    ארכיון : 7/2016

    0 תגובות   יום שבת, 23/7/16, 23:59

    ''

    בחודש מאי 2013 נכנס לתוקף תיקון 66 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] התשמ"ב 1982 - "הסדר מותנה" העוסק בסגירת תיק בהסדר מותנה. התיקון האמור חל גם על עבירות בהתאם לחוק התכנון והבנייה בהתאם לסעיף 204 ו-217 לחוק. מדובר בכלי נוסף שיאפשר למי שמואשם בעבירות תכנון ובניה להגיע להסדרים במסגרתם ייסגר התיק בכופר.

    מה תכליתו של חוק הסדר מותנה?
    חוק הסדר מותנה מסמיך גופי תביעה המנויים בתיקון לחוק, ובענייננו תובעים בעבירות על חוק התכנון והבנייה, לסגור תיק חקירה כנגד מי שחשוד בעילה של "סגירה בהסדר", לאחר שהחשוד, לרבות תאגיד, הסכים להודות בעובדות המהוות את העבירה המיוחסת לו והוא עמד בתנאים אשר פורטו בהסדר עמו. הסדר מותנה הוא למעשה הסכם בין התביעה לחשוד, לפיו החשוד מודה בביצוע העובדות המהוות עבירה ומתחייב לקיים את התנאים שפורטו בהסדר, וזאת כנגד התחייבות התובע להימנע מהגשת כתב אישום ולסגור את התיק שנפתח נגד החשוד בעילה של "סגירה בהסדר.

    החוק נועד לאפשר, במקרים המתאימים, דרך חלופית להעמדת החשוד לדין פלילי בבית משפט, וזאת -על ידי סגירת התיק לאחר שהחשוד מילא תנאים מסוימים. בהתאם להנחיות היועץ המשפט לממשלה ליישום ההסדר נקבע כי: "הסדר מותנה יעמיד בידי התביעה כלי אכיפה מידתי, אשר יאפשר הלימה טובה יותר, בנסיבות מסוימות, בין חומרת העבירה וכלל נסיבות יה לבין התגובה החברתית הננקטת כלפי העבריין. ההסדר המותנה יתן הזדמנות נוספת לחשודים המתאימים ויאפשר במקרים ההולמים, הטלת סנקציה מתאימה, ללא הגשת כתב אישום וניהול הליך בבית משפט, על כל המשמעויות הנילוות לכך, ובכלל זה הכתם של הרשעה פלילית... תכלית נוספת היא הפחתת העומס מהתביעה ומבתי המשפט והפניית המשאבים לתיקים חמורים יותר. כמו כן, בכוחו של הסדר מותנה, המיועד להתבצע במהירות, באופן מיידי, ואשר תוצאתו ודאית, להגביר את ההרתעה. בנוסף, וכאמור בדברי ההסבר להצעת החוק (הצעות חוק הממשלה 4.11.08 ,416, בעמ' 210, להלן: "הצעת החוק"). הסדר זה יאפשר, בין היתר, את הרחבת האכיפה על תיקים פליליים אשר הנטייה היא לסגור אותם בעילה של "חוסר עניין לציבור, "מאחר שההצדקה לקיים בגינם הליך פלילי בבית המשפט על כל משמעויותיו היא גבולית, ובשל שיקולי תעדוף הנובעים מאילוצי כוח אדם וזמן שיפוטי... עולה, איפוא, כי ניתן לעשות שימוש בהסדר מותנה הן בתיקים אשר אלמלא הסמכות לעריכת הסדר מותנה היו נסגרים מחוסר עניין לציבור, והן בתיקים אשר היו מוגשים לבית המשפט. כן קובעת הצעת החוק "הסדר זה יעשיר את "ארגז הכלים" העומד לרשות התביעה, ויאפשר התאמה טובה יותר בין חומרת העבירה ונסיבות ביצועה לבין חומרת התגובה החברתית המופעלת נגד העבריין. לצד זאת, הסדר זה יאפשר גם את הרחבת האכיפה על תיקים פליליים שכיום נסגרים מחוסר עניין לציבור, בין מאחר שאינם מצדיקים סנקציה פלילית ובין בשל אילוצי כוח אדם וזמן שיפוטי. כיום נאלץ לעתים תובע- במקרים מהסוג הנדון- להגיש כתב אישום או לסגור את התיק, אף ששתי חלופות אלו אינן הולמות, וזאת בהעדר אמצעי ביניים הולם. במקרים כאלה נקיטת הליך פלילי היא לעתים אמצעי חמור מדי בנסיבות העניין, ואילו סגירת התיק גם היא אינה ממצה את האינטרס הציבורי שבאכיפת החוק, המצדיק תגובה חברתית הולמת גם במקרים לא חמורים".

    בחודש מאי 2013 פורסמה הנחיית היועץ המשפטי לממשלה; הנחייה 4.3042 שעניינה: "נוהל והנחיות להפעלת תיקון 66 לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב), התשמ"ב 1982 – "הסדר מותנה"" (להלן: "ההנחיה"). מטרת ההנחיה הינה סקירת הוראות התיקון, על פי ההנחיה הסדר מותנה הוא הסכם בין התביעה לחשוד, לפיו החשוד מודה בביצוע העובדות המהוות עבירה ומתחייב לקיים את התנאים שפורטו בהסדר, וזאת כנגד התחייבות התובע להימנע מהגשת כתב אישום ולסגור את התיק שנפתח נגד החשוד בעילה של "סגירה בהסדר", עוד נקבע בהנחיה כי במקרים המתאימים, דרך חלופית להעמדת החשוד לדין פלילי בבית משפט, הינה סגירת התיק לאחר שהחשוד מילא תנאים מסוימים. עוד צוין בהנחיות אלה כי הסדר מותנה נותן בידי התביעה כלי אכיפה מידתי, המאפשר בנסיבות מסוימות, הלימה בין חומרת העבירה וכלל נסיבותיה לבין התגובה החברתית הננקטת כלפי העבריין. מטרתו של ההסדר המותנה לתת הזדמנות נוספת לחשודים מתאימים ולאפשר, במקרים הולמים, הטלת סנקציה מתאימה, ללא הגשת כתב אישום וניהול הליך בבית משפט, על כל המשמעויות הנלוות לכך, ובכלל זה הכתם של הרשעה פלילית. תכלית נוספת כמפורט בהנחיות היא הפחתת העומס מהתביעה ומבתי המשפט והפניית המשאבים לתיקים חמורים יותר. היועץ המשפטי לממשלה קבע בנספח א' להנחיה את רשימת העבירות שלגביהן רשאית הפרקליטות להחיל את ההסדר. בסעיף 5 להנחיה הובהר כי היועמ"ש רשאי מעת לעת להוסיף לרשימת העבירות ולגרוע ממנה. עיון בהנחיה מלמד כי הן בהנחיה והן ברשימות העבירות המפורטות בנספח א', מופיעים הוראות לעניין סגירת תיקים בעבירות לפי חוק התכנון והבניה, התשכ"ה 1965, למשל סעיף 2 להנחיה, סעיף ה (7) לחלק של תנאי ההסדר, וכן בנספחים ג', ד' ו – ה'.

    האם קיימת חובה על התביעה לסגור התיק בהסדר ומהו היקף שיקול הדעת של התביעה?
    שאלה זו התעוררה בבית המשפט לעניינים מקומיים בראשון לציון (כבוד השופט שמעון שטיין) בעניין מ"י נ' ארז ופלח שם נדרש בית המשפט לשאלה האם עומדת לנאשמים טענת הגנה מן הצדק מן הטעם שהוראות תיקון 66 לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב), התשמ"ב 1982 (להלן: "החסד"פ") לא יושמו בעניינם.
    כאמור, בהתאם לתיקון לחוק רשאי תובע שנוכח כי קיימות ראיות מספיקות לאישום בעבירה מבין העבירות המנויות בהנחיית היועץ המשפטי לממשלה, להציע לחשוד בתיק הסדר לסגירת התיק, אם ראה כי מילוי תנאי ההסדר יענה על העניין לציבור, בנסיבות המקרה, וזאת בכפוף לכך שמתקיימים תנאי סף בעניינו של החשוד כמפורט בסעיף 67 (א)(ד) לחוק. התיקון לחוק מוסיף ומפרט את פרטי ההסדר על שלביו השונים ואת תוצאתו הסופית, ככל שהצדדים הגיעו להסכמה, של סגירת התיק בהסדר ללא הגשת כתב אישום.

    שיקול הדעת של התביעה
    לעניין שיקול הדעת בהחלת ההסדר נאמר בדברי ההסבר להצעת החוק, כי ההסדר לסגירת תיק יוצע ע"י ב"כ המאשימה "בהתאם לנסיבות הקונקרטיות של תיק מסוים.... בעיקר במקרים של עבירות קלות או עבירות שבוצעו בנסיבות מקלות, או במקרים של נסיבות מקלות הנוגעות לחשוד שביצע את העבירה". כפועל יוצא מכך, הרי שבמקרים בהם די בראיות להגשת כתב אישום כנגד החשוד, ולכאורה יש בהגשת כתב האישום עניין ציבורי ולו גבולי, וכשבנסיבות ביצוע העבירה הספציפית ניתן להסתפק בסגירת תיק, המותנית בכפוף לכך שהחשוד ימלא את התנאים שייקבעו ויסוכמו בינו לבין המאשימה, יש להציע לו הסדר לסגירת התיק.
    בסעיף 10 להנחיות נמנו הנסיבות בהן רשאי תובע להציע הסדר: "תובע רשאי להחיל הסדר מותנה בתנאים מתאימים, על עבירה אשר מתקיימות בה הנסיבות המפורטות להלן, או חלקן, באופן המטה את הכף מבחינת האינטרס הציבורי לסגירת התיק בהסדר מותנה:
    1.נסיבות אישיות של החשוד – לרבות גילו של החשוד; מידת הפגיעה הצפויה בחשוד או במשפחתו כתוצאה מקיומו של הליך פלילי; התנהגותו החיובית של החשוד ותרומתו לחברה; נסיבות חיים קשות של החשוד; העדרו של עבר פלילי לחשוד.
    2.נסיבות ביצוע העבירה – לרבות העדר תכנון מוקדם לביצוע העבירה; הסיבות שהביאו את החשוד לבצע את העבירה; חלקו היחסי של החשוד בביצוע העבירה; מעשה חד פעמי; קיומו של קורבן עבירה יחיד; חלוף זמן רב מעת ביצוע העבירה.
    3.תוצאות העבירה – לרבות נזק לא רב אשר נגרם או צפוי היה להיגרם מביצוע העבירה.
    4.התנהלות החשוד לאחר ביצוע העבירה – לרבות שיתוף פעולה של החשוד עם רשויות אכיפת החוק; הודאת החשוד ונטילת אחריות על מעשיו; חרטה של החשוד על מעשיו; מאמצים שנעשו על-ידי החשוד לחזור למוטב; מאמצים שנעשו על-ידי החשוד לתיקון תוצאות העבירה או לפיצוי הנזק שנגרם ממנה.
    5.נסיבות מקלות אחרות אשר יש בהן להטות את הכף מבחינת האינטרס הציבורי לסגירת התיק בהסדר מותנה".
    האם סמכות התביעה להסדר מותנה הינה סמכות רשות או סמכות חובה?
    האם מעניק התיקון הנדון את הברירה לתביעה לעשות שימוש באפשרות לסגירת תיק בהסדר מותנה כזכות או רשות חד צדדית, דהיינו, שמדובר בפררוגטיבה בלעדית של התביעה שמולה לא קמה זכות כלשהי לכלל הציבור? הזכות שלפיה תפעיל התביעה בכל מקרה ראוי את שיקול הדעת לעניין הפעלת ההסדר. בית המשפט קבע כי אף אם לשון החוק נוקטת במינוח לפיו "רשאי" התובע לעשות שימוש בהפעלת ההסדר כמצוין בתיקון סעיף 67 ב': "ראה תובע כי קיימות ראיות מספיקות לאישום בעבירה, רשאי הוא על אף האמור בסעיף 62 (א) שלא להעמיד חשוד לדין ולהציע לו הסדר אם ראה כי מילוי תנאי ההסדר יענה על העניין לציבור בנסיבות המקרה". הרי שאין מדובר ברשות בלבד אלא בחובה המוטלת על התובע להפעיל בכל מקרה ראוי את שיקול הדעת המתחייב ולהציע הסדר במקום שניתן לעשות כן. על המשמעות של "רשאי" המתפרש כ"חייב" מצאתי להפנות לדברים הבאים: בדנ"א 2401/95 רותי נחמני נ' דניאל נחמני, פד נ(4) 661, מביאה כב' השופטת שטרסברג כהן את דבריו של כב' השופט אגרנט בבע"פ 95/51 פודמסקי ואח' נ' היועץ המשפטי, פ"ד (ו) 341:
    "לעניין סיווגן של זכויות – תמצית של עקרונות אחדים שנשאבו – לדבריו – מתוך כתבי חוקרי משפט מוסמכים, שסיווגו את הזכויות זכויות שבצדן קיימות חובות (rights entailing legal obligations), ולזכויות החופש או ההיתרים שאין מולם חובות (legal liberties or legal privileges). הזכויות המשפטיות במובנן הצר ביותר הן האינטרסים שעליהם מגן החוק על-ידי הטלת חובות בהקשר להם, על אחרים. לעומתן, הזכויות המשפטיות, במובנן הרחב, כוללות גם אינטרסים מוכרים על-ידי המשפט אשר אין קיימת מולן חובה משפטית. אלה הן החירויות – liberties(ראה ., J 269( 1957,th ed., by g. Williams 11,london) salmond, on jurisprudence273). במקום בו לאדם יש זכות שהיא חופש או היתר, אין חובה מוטלת עליו כלפי המדינה או כלפי אחר להימנע מביצוע הפעולה, כשם שאין רובצת עליו חובה לבצע את הפעולה שהוא בן-חורין שלא לבצעה. אין בכוחה של זכות שהיא חופש או חירות להטיל חובה על אחר ולדרוש ממנו עשיית פעולה שהוא חופשי שלא לעשותה. "יש שזכות לובשת צורה של 'חירות' או 'חופש': כי אז החובה שחבים לקיימה היא שלא להתערב ולא להפריע בשימוש בזכות" (ח כהן, בספרו הנ"ל, בעמ' 512). ובעמ' 513:
    "'זכויות-יסוד', או 'זכויות-אדם', או 'זכויות אזרחיות', הן זכויות שאדם זכאי להן מכוח המשפט, באשר הוא אדם. יש אומרים כי זכויות אלה נולדו עמנו או שהן טבועות בנו; אבל יהא דבר זה כאשר יהא – ענייננו אינו, כאמור, בזכויות 'טבעיות' כי אם בזכויות משפטיות". כן ראה בג"צ 4540/00 לבאד אבו עפאש ואח' נ' שר הבריאות, ניתן ביום 14.5.06, שם קבע כב' השופט רובינשטיין ואף הפנה לפסקי דין נוספים בעניין: "(ב) פשיטא, שדרך המלך היתה ותהי, כי רשות היא רשות וחובה היא חובה; ולדעתי, אין נסיבות המקרה שלפנינו מביאות לפירושה של סמכות רשות זו להתקנת כללים כסמכות חובה. כך הם דברי השופט (כתארו אז) חשין בע"פ 1152/91 סיקסיק נ' מדינת ישראל, פ"ד מו(5) 8, 30:
    ""...שככלל 'רשאי' פירושו 'רשאי' ואין פירושו 'חייב'. אמת נכון הדבר: נפלאים דרכי הפרשנות ויש ש'שחור' יכלול אף 'לבן': ד"נ 3/62 [שר הפנים נ' מוסא, פ"ד טז(4) 2467, 2475] (מפי השופט זוסמן). ואולם אלה היוצאים. על דרך הכלל, איש המשפט עושה – ואמור לעשות – שימוש בלשון שהיא לשון הכול, ודומה עליי כי אסור הוא בעיוות הוראתם ומשמעותם של מילים ושל ביטויים שגורים ומקובלים בפי כול, למיצער כל עוד יכול הוא להביע מחשבותיו וכוונתו במלים ובביטויים שהכל יודעים ומבינים. כך ראוי לו למחוקק לבטא עצמו, ועל דרך זה נפרש את דבריו. וכך, 'רשאי' הוא ככלל 'רשאי', 'חייב' הוא ככלל 'חייב', והשניים צהובים זה לזה ומוציאים זה את זה, למעט בנסיבות יוצאות דופן. כך, למשל, יש ש'רשאי' בחוק פלוני (קרי: 'מוסמך') יחייב את בעל הסמכות בכל מקרה – על פי מטרת המחוקק באותו חוק – לא אך לשקול בדעתו – והיא חובה המוטלת עליו בלאו הכי – אלא אף להעניק לזכאי את שהוא מבקש... אותה תיבה 'רשאי' – בהיותה מוסבת על בית משפט (הוא הדין, כעקרון, ברשות מינהל) – אינה אלא רשאי במובן מוסמך, בעל סמכות וכוח (סוג הזכות השלישי בטבלת הופלד)". ראו גם בג"צ 2855/03 מלונות אפריקה ישראל בע"מ ועוד 36 אח' נ' שר הפנים ואח', פ"ד נח(4), 740, 749-748 (השופטת נאור). (ג) הנשיא שמגר עמד בבג"צ 3094/93 התנועה למען איכות השלטון נ' ממשלת ישראל, פ"ד מז(5), 404, 420-419, על משמעותה של סמכות שבשיקול דעת: "...שיקול הדעת מוענק לרשות סטטוטורית כלשהי, בדרך כלל, כדי שיהיה לה חופש פעולה במילוי תפקידיה הרב-גוניים, על נסיבותיהם השונות והמשתנות מדי פעם לפעם. בכך מתאפשר לרשות לשקול בדעתה את נסיבותיו של כל עניין המובא בפניה ולמצוא לו את הפתרון המתאים (ד"נ 16/61 רשם החברות נ' כרדוש, פד"י ט"ז 1215, 1209). אולם, גם כאשר מדובר על סמכות שבשיקול דעת, אין היא נטולת מסגרת נורמטיבית. על כל שימוש בשיקול דעת מינהלי חלים הכללים המקובלים בדבר סבירות, הגינות, תום לב, היעדר שרירות והפליה ואמות מידה כיוצא באלה (ראה דברי חברי הנכבד השופט ברק בבג"ץ 297/82, ברגר נ' שר הפנים, פד"י לז(3), 29.
    זאת ועוד, כפי שצוין כבר בעבר אין לצורך העניין שבפנינו, היינו עניין הפעלתו של שיקול דעת, הבדל בין הפעלת סמכות לבין הימנעות מהפעלת סמכות: בהתקיים התנאים המקדמיים הדורשים הפעלת הסמכות, גם חייבת הרשות הסטטוטורית לפעול. מכאן, כי גם אם הרשות ממאנת להפעיל סמכות שבשיקול דעת ניתן לבחון הימנעותה האמורה מפעולה לפי אמות המידה המקובלות בעת בחינתן של סמכויות סטטוטורית, היינו ניתן לבחון אם ההימנעות משימוש בסמכות נבעה משיקולים סבירים או שמא חייב מכלול הנסיבות את הפעלת הסמכות; כן נבחן אם ביסוד ההימנעות אינם מונחים חוסר סבירות, שרירות או הפליה העלולות לפסול את מעשיה או מחדליה של הרשות. משמע, לא רק הפעלת סמכות בנסיבות בהן הפעלתה אינה סבירה, אלא גם הימנעות מהפעלת סמכות שבשיקול דעת בשל טעמים בלתי סבירים, יכולים להוליך למסקנה כי ההימנעות מפעולה היא בטלה". הכלל הוא כי סטייה מהנחיות ו/או חוקים חייבת להיתמך בטעמים סבירים, נגזר קודם כל מחובת הרשות לנהוג בשיוויון. המאשימה אינה יכולה לאחוז בטענה כי בשל נסיבות טכניות לא יישמה את התיקון לחוק ובכך נפגעו זכויותיהם של הנאשמים.אין לקבל כי בשל נסיבות טכניות בלבד, משמעותיות וכבדות משקל ככל שיהיו, לא תפעל המאשימה בהתאם להוראות החוק ובכך יירמסו זכויותיהם של חשודים.
    המשמעות של אי הטלת חובה על הרשות לפעול בהתאם להסדר תיצור שוני והפליה משמעותית בין אנשים העומדים לדין פלילי לראשונה בחייהם, הן במישור הרישום במרשם הפלילי והן במישור הכתם המוסרי השונה המוטל על אדם, בעל עבר נקי, שניהל אורח חיים נורמטיבי, שיכול שכשל באירוע חד פעמי ופעוט.

    ביטול או השעיית כתב האישום
    בית המשפט קובע כי זכות הנאשם לעניין עריכת הסדר עימו על פי התיקון לחוק, דומה במהותה לזכות היידוע והשימוע המעוגנים בסעיף 60 א' לחסד"פ. ומשכך, יפים הדברים לעניין הסוגיה, האם ניתן לרפא הפגם כל עוד כתב האישום תלוי ועומד, או שמא הדרך הראויה היא, להורות על ביטול כתב האישום. בהקשר לאמור מצאתי להפנות לדברים הבאים:

    "בגדר השימוע ניתנת לנפגע זכותו לשטוח את טענותיו במלואן ועל הגורם המחליט להאזין לדברים בנפש חפצה, ומתוך נכונות להשתכנע ככל שבדברים יש ממש. זוהי זכות הטיעון שהיא מן הזכויות היסודיות במשפטנו. היא נמנית עם עקרונות הצדק הטבעי וקשורה בטבורה לחובת ההגינות השלטונית" (בג"צ 554/04 רס"ר אשכנזי נ' מפכ"ל המשטרה תקדין עליון 2005 (3), 3043 ודברים דומים נאמרו בבג"צ 4175/06 הרב ראובן אלבז נ' היועץ המשפטי לממשלה תקדין עליון 2006 (2), 3317 ע"י כבוד השופטת פרוקצ'ה, להלן: "פס"ד אלבז"). כמו כן כפי שנאמר בבג"צ 1400/06 התנועה למען איכות השלטון בישראל נ' ממלא מקום ראש הממשלה ואח' תקדין עליון 2006 (1), 3037 ע"י כבוד השופט ריבלין: "ניתן לומר, שאין לכם החלטה בדבר הגשת כתב אישום כל עוד לא נערך שימוע שאם לא תאמרו כן, יש בכך משום הקדמת אחרית לראשית".

    הליך השימוע טרם הגשת כתב אישום
    הליך היידוע ובעקבותיו השימוע מעוגן היום בדין בסעיף 60 א' לחסד"פ. מדובר בזכות יסוד המוקנית לנחקר המניח לו אפשרות לשטוח את טענותיו במלואן בטרם הגשת כתב אישום. מימושה של אפשרות זו פירושה מתן הזדמנות לנחקר, להציג את מלוא הנתונים שבידיו קודם להחלטה סופית בדבר הגשת כתב אישום. היקף וחובת זכות השימוע תלויים בנסיבות הקונקרטיות של העניין. לרשות יש מתחם של סבירות בישום הכללים (בג"צ 4776/03 מלון רגנסי ירושלים בע"מ ואח' נ' אברהם פורז שר הפנים ואח' תקדין עליון 2005 (2) 1158 פסקה 17 כב' השופט ריבלין).

    נכון אמנם שניתן לתקן ואף לרפא את הפגם של אי קיום חובת השימוע ובעניינו, אי קיום הזמנת הנאשמים לסגירת התיק בהסדר תוך פגישה בדיעבד, תוך תקווה שהמאשימה תתעלם מכתב האישום שהוגש ותשמע את הנאשמים בנפש חפצה ובמידה ותשתכנע כי יש ממש בטענותיו תבטל את כתב האישום או תגיע עימו להסדר אחר אליו לא הייתה מגיעה אלמלא הוגש כתב האישום בתיק וזאת בהסתמך על דוקטרינת הבטלות היחסית המקובלת במשפט הפלילי והנתונה במידה רבה לשיקול דעתו של בית המשפט. בבג"צ 9461/00 אגודת המים בעמק הירדן, אגודה שיתופית חקלאית בע"מ נע' שר התשתיות הלאומיות, תקדין עליון 2006 (4) 3772 נקבע כי בין השיקולים הרלוונטיים אותם באים לשקול יש להעריך את חומרת ההפרה, מהות הגורם התוקף את ההחלטה המנהלית, אופי הנזק שנגרם לאדם עקב הפגמים שנפלו בעריך והסיכוי לרפא את הפגם ולתקן את המעוות.
    יחד עם זאת, ולמרות שניתן לרפא את הפגם בדיעבד, אין הדבר רצוי, כפי שנקבע בתפח (ת"א) 1138/08 מדינת ישראל נ' יעקב ארד, ניתן ביום 8.2.07 הרי ש: "יש הבדל גדול בסטטוס של נחקר וחשוד לעומת סטטוס של נאשם. כמו כן, יש חשש שהמאשימה "תינעל" על עמדותיה כפי שהוצגו בכתב האישום ובחינת טענותיו של הנאשם לא תעשה באותה מידה של פתיחות, שהיתה נעשית במקרה שטרם הוגש כתב אישום וגובשה עמדת המאשימה. כך, בית המשפט בפס"ד אלבז השתמש בחזקת התקינות המנהלית שלא הופרכה לרפא את הפגם של השימוע הראשון שנעשה בהעדר מסמכים שלאחריו הוחלט על הגשת כתב אישום, בשימוע מאוחר יותר שנעשה בדיעבד, ודחה את העתירה. ביהמ"ש העיר שם: "אוסיף, עם זאת, הערה, ושמא מעבר לנדרש: בנסיבות שלפנינו, אכן לא קמה עילה משפטית להתערב בשיקול דעתו של היועץ המשפטי, אשר סירב בנסיבות הענין לערוך שימוע נוסף לעותר. עם זאת, משמדובר בדיני נפשות, ומשהתנהלותה הראשונית של הפרקליטות היתה כרוכה בתקלה, הרי גם אם תקלה זו נרפאה מבחינה מוסדית, היא הותירה בלב העותר תחושה סובייקטיבית של קיפוח ואי מיצוי זכותו לדיון הוגן. עריכת שימוע נוסף והערכה מחודשת בענין הגשת אישום בעקבותיו איננה מעמיסה מטלה כבדה במיוחד על רשויות התביעה; מנגד, עריכת שימוע כזה בפני פרקליט המחוז, ולו מוגבל בהיקפו ביחס למסמכים הנוספים שהוגשו, עשויה לתת מענה לתחושתו של העותר כי לא ניתן לו יומו במערכת התביעה; באשר לפרקליטות, שימוע כזה עשוי לתרום היבטים נוספים להבנת הענין שאפשר שטרם הוארו בפניה. באיזון שבין ההכבדה שבעריכת שימוע נוסף, לבין התועלת הטמונה לעותר ולמערכת התביעה במיצוי טיעוניו בשימוע, הייתי, כשלעצמי, נותנת משקל מכריע לערך האחרון, שיש בו כדי לחזק את האימון במערכת אכיפת החוק והתביעה הכללית. אולם, כל הנאמר, לפנים מן הנדרש נאמר, והדברים נתונים לשיקול דעתו של הגורם המוסמך" (שם, בפסקה 6).
    הפסיקה נוקטת היום בגישה גמישה מבעבר של איזון, המתחשבת בחובה להגן על זכויות הנאשם ועל הגינות ההליך הפלילי וטוהרו עד כדי אימוץ דוקטרינת פסלות יחסית לגבי פסלות ראיות, שהוגשו שלא כדין ו"מודל מניעתי" לצורך כך, תוך הדגשת זכותו של הנאשם להליך פלילי הוגן והבטחת פרוצדורה הוגנת וערובות דיוניות הולמות להגינותו של ההליך הפלילי כלפי הנאשם, תוך בחינת כל מקרה לגופו (ראו ע"פ 5121/98 טוראי יששכרוב נ' התובע הצבאי הראשי תקדין עליון 2006 (2) 1093 בפסקאות 65-66 לפסה"ד, כבוד השופטת בייניש). כחלק מגישה זו, על בית המשפט להגן על זכות הנחקר ועל הגינות ההליך הפלילי וטוהרו גם בשלב המהותי של עריכת שימוע לנחקר".
    כפי שנקבע בעניין בש"פ 5310/07 יוסי כשכאש נ' מדינת ישראל, ניתן ביום 3.7.07 נקבע כי:
    "בשאלה האם אי קיום השימוע לפי סעיף 60א גורר בטלות יחסית באופן שניתן לקיים שימוע למפרע, או שמא בטלות מוחלטת נחלקו ערכאות דיוניות (ראו בין היתר ע"פ (ירושלים) 30541/06 מדינת ישראל נ' יצחק בן אברהם כהן (לא פורסם) ולעומתו תפ"ח (תל-אביב-יפו) 1199/05 מדינת ישראל נ' אחיקם פולנסקי (לא פורסם))".
    בהצעת החוק (הצעת חוק סדר הדין הפלילי (תיקון מס' 26) (זכות השימוע) התשנ"ט-1999, הצעות חוק תשנ"ט, 376 מאת ח"כ אמנון רובינשטיין), נומקה הענקת זכות השימוע כך: "ההחלטה להעמיד אדם לדין, ובעיקר לגבי עבירות חמורות, היא החלטה רבת משמעות. בחברה שאנו חיים בה, די בכתב אישום, לבטח בעבירות חמורות, כדי לפגוע פגיעה קשה בנאשם". אכן כך, והדברים בודאי ראויים ועם זאת, יישומם אינו בחינת פשיטא במציאות החיים, שכן יתכנו נסיבות שבהן יש הכרח בראש וראשונה בשל אינטרס ציבורי, להגיש כתב אישום באופן מיידי, ומכאן סעיף 60א(ה) לחוק, המאפשר לפרקליט מחוז "להגיש כתב אישום בטרם חלפו 30 הימים, ואף בטרם פנה החשוד".

    הסדר מותנה מאפשר לנאשם, בין היתר להציג את טענותיו לגבי כתב האישום, לאששן או להפריכן, להגדיר את יריעת המחלוקת. אל מול חובתה של הרשות לנהל את החקירה ולאסוף את כל החומר הרלוונטי על מנת להפעיל שיקול דעת בצורה ראויה יותר. לכל חשוד קמה זכות שטענותיו יחקרו כדבעי, שהוא ישמע. זכות זו היא פועל יוצא של הזכות למשפט הוגן שמטרתה להגן על כל אדם, באשר הוא אדם, מפני פגיעה בכבודו, בחירותו ובקניינו, כמשמעות הוראות חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. בע"פ 5121/98 טוראי יששכרוב נ' התובע הצבאי הראשי, תקדין עליון 2006 (2) 1093 (להלן: "עניין ישככרוב") נקבע כי ההגינות הפרוצדורלית היא, אפוא, הניצבת במרכזה של הזכות. שנית, הזכות להליך פלילי הוגן נוגעת בכל שלביו של ההליך הפלילי - "אם בשלב החקירה ואם בשלב המשפט" וכי: "ההגנה על הזכות להליך פלילי הוגן אינה מתמצית בבחינת השפעתם הפוטנציאלית של פגמים דיוניים על תוצאות המשפט דווקא, אלא נדרשת בהקשר זה ראיה רחבה המתבססת על שיקולים כלליים של הגינות, צדק ומניעת עיוות דין".וכן –
    "...בית-משפט זה הכיר בזכות להליך הוגן כזכות יסודית ובסיסית מימים ימימה. הצעת חוק יסוד: זכויות במשפט, ה"ח התשנ"ד 335, הציעה לעגן מפורשות את הזכות למשפט צדק ולהליך הוגן בחקיקת יסוד, אולם עד כה טרם נתקבלה הצעה זו.

    רבים סבורים כי עם חקיקתו של חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, הזכות להליך פלילי הוגן זכתה למעמד חוקתי על-חוקי. בעמדה זו יש טעם רב. פגיעה שלא כדין בזכות להליך הוגן בפלילים עלולה לפגוע בזכותו החוקתית של הנאשם לחירות לפי סעיף 5 לחוק היסוד. כן עלולה היא לפגום בהערכתו העצמית של הנאשם וליצור אצלו תחושה של ביזוי וחוסר אונים כאילו היה כלי משחק בידיהם של אחרים... אין אנו נדרשים להכריע בשאלה האם הזכות להליך פלילי הוגן והזכויות הפרטיקולריות הנגזרות ממנה, זכו למעמד חוקתי במלוא היקפן. די לנו בקביעה שאושרה לאחרונה בפסיקתו של בית-משפט זה בהרכב מורחב של אחד-עשר שופטים ולפיה: "...בנסיבות מתאימות, פגיעה מהותית בזכות להליך הוגן תעלה כדי פגיעה בזכות החוקתית לכבוד האדם".

    לפיכך קובע בית המשפט כי כנגד הנאשמים הוגשו כתבי אישום על עבירות של ביצוע עבודות הטעונות היתר ללא היתר, עבירה לפי סעיפים 145 (א)(2) ו- 204 (א) ו -208 לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה 1965 (להלן: "חוק התכנון והבניה"). עבירות אלה הינן כאמור, עבירות מסוג עוון ו/או חטא ומשכך, באופן עקרוני ניתנות להיכלל במסגרת התיקון הראשון. בהתחשב באמור לעיל, מצאתי להורות על ביטול כתבי האישום כנגד הנאשמים על מנת שהמאשימה תוכל להפעיל שיקול דעת בהתאם לאמור בתיקון הראשון.

    עם זאת קובע בית המשפט כי היה ובסופו של יום תסבור המאשימה כי אין מקום לערוך הסדר כמפורט בתיקון, תוכל המאשימה לשוב ולהגיש את כתבי האישום מחדש. בית המשפט קובע כי כי נכון אמנם שסעיף 67 לא כולל במפורש התייחסות לסוגיית צווי ההריסה ו/או הפסקת שימוש שהינן חלק מובהק לה נדרש בית משפט בעבירות על פי חוק התכנון והבניה ויכול שהמחוקק צריך להידרש לעניין זה. ואולם, אני מניח שבמסגרת ההסדר תוכל המאשימה, אם יימצא הדבר נדרש, להחיל אף תנאים למימוש צווי הריסה, סגירה ו/או שימוש ככל שיתבקש.

     

    קלינגר היתרי בנייה, רישוי עסקים וייעוץ מוניציפאלי

    השירות בפריסה כלל ארצית
    טל': 03-6990132
    פקס: 6990134 - 03
    נייד- בן קלינגר 0523-888813    

    דרג את התוכן:
      0 תגובות   יום שבת, 23/7/16, 23:35

      מהם ההליכים הצפויים נגדכם בשל בנייה ללא היתר או שימוש חורג ומה ניתן לעשות?

       

      חשוב לצין כי גילוי עבירות בנייה מקורו ברוב המקרים בהלשנה ורק לעיתים נדירות נובע כתוצאה מגילוי יזום של מחלקת הפיקוח על הבנייה. לעיתים באזורים מסוימים מתבצעת בדיקה יזומה של מפקחי האזור ו/או צילומי אוויר שמבוצעים כל העת על בסיס חודשי לשם איתור בנייה חריגה.

      התלונה, גילוי העבירה והליכי חקירה על ידי מחלקת הפיקוח על הבנייה

      עם קבלת התלונה נשלחים פקחים למקום ביחד עם תיק הבניין והם בודקים האם הבנייה המבוצעת במקום או השימוש בנכס תואמים את היתרי הבנייה. הפקחים מצלמים את הנכס ואת העבודות או השימוש המתבצע (ככל שבאפשרותם להיכנס לנכס), עורכים תשריט של הנכס בו בוצעה העבירה לכאורה. במידה והם מאתרים את בעל הנכס או מי מטעמו הם מבקשים לקבל את גרסתו ומתעדים את גרסתו. במקרים בהם ביצוע הבנייה ניתנת לאיתור באמצעות צילומי אוויר (תצ"א), מבוצעת השוואה של צילומי האוויר הקיימים במערכת אל מול צילומי אוויר קודמים, באמצעות מומחה צילומי אוויר. באמצעות פיענוח תצלומי אוויר ניתן לאתר את הבנייה שבוצעה ומועד ביצועה. במקרים רבים יש למועד ביצוע העבירה השלכות בכל הנוגע לטענת התיישנות.

      השגת ראיות
      לאחר מכן (ברוב המקרים) נשלח מכתב לבעל הנכס בו הוא מוזמן לתת גרסה בנוגע לממצאים. במידה והפקחים לא הצליחו להיכנס לנכס נשלחים מכתבי דרישה לתיאום במקום ולעיתים נעשית פנייה טלפונית לבעלי הנכס. איתור בעלי הנכס נעשה באמצעות מאגר ממרשם האולוסין ולשכת רישום המקרקעין.
      ככל שהפקחים לא מצליחים להיכנס לנכס וככל שאין בידי הפקחים ראיות להוכחת ביצוע העבירה לוועדה המקומית מספר כלים משפטיים לצורך השגת הראיות הדרושות לה: בקשה למתן צו כניסה למקרקעין באמצעות בית משפט או נקיטת הליך לניתוק חשמל, במסגרתו נשלחת הודעה לניתוק חשמל לבעל הנכס. ככל שננקטים הליכים לניתוק חשמל יש להזדרז ולהגיש ערר לוועדת ערר בבקשה לביטול הניתוק שכן אחרת החשמל עשוי להיות מנותק בתוך 30 יום.  בהיבט הפרקטי תכליתו העיקרית של ההליך של ניתוק חשמל הינו לאלץ את בעל הנכס לאפשר ביקור של פקחי הועדה המקומית בנכס. דרך נוספת להשגת ראיות הינה באמצעות פנייה לבית משפט בבקשה למתן צו כניסה לנכס. 
      לאחר שפקחי הועדה המקומית משיגים את הראיות הדרושות ננקט  הליך פלילי או מנהלי  כנגד בעל הנכס, המשתמש וכנגד אחרים שהחוק קבע כי רואים בהם אחראים לביצוע העבירה. 

      הליכים משפטיים והגשת כתב אישום
       
      ככל שננקט הליך משפטי הרי הוא מתנהל בבית המשפט לעניינים מקומיים. קיימים מספר סוגי הליכים משפטיים והמרכזי שביניהם הינו הגשת כתב אישום. במסגרת ההליך מתקיימת ישיבת הקראה בה הנאשם נדרש להשיב לכתב האישום כלומר להשיב לשאלה האם הוא מודה או כופר בכתב האישום.
      בשלב זה ניתן להעלות גם טענות מקדמיות. ככל שהנאשם אינו מודה בעובדות כתב האישום  התיק נ'קבע לשמיעת הוכחות.כאן חשוב להביא,חוות דעת מומחה של אדריכל/קונסטרוקטור /יועץ מוניציפלי ועוד. ככל שהמאשימה לא הצליחה להוכיח את האשמה מעבר לכל ספק סביר אזי הנאשם מזוכה. במידה והתביעה הוכיחה את אשמתו של הנאשם מעבר לכל ספק סביר הנאשם מורשע (זו הכרעת הדיןן).
      לאחר ההכרעת הדין  בה מורשע הנאשם או בעקבות הודאתו באשמה נקבע התיק לשמיעת טיעונים לעונש.  בדרך כלל ביחס לבנייה בלתי חוקית תבקש המאשימה  צו הריסה וביחס לשימוש חורג תבקש המאשימה צו הפסקת שימוש.  בנוסף תבקש המאשימה להטיל על הנאשם קנס כספי שגובהו  יהיה בהתאם לחומרת העבירה (היקף הבנייה או השימוש החורג), הרשעות קודמות, נסיבות שונות ועוד. בנוסף עשויה המאשימה לדרוש תשלום שווי הרווח שהפיק הנאשם מהעבירה, היטל השבחה  ובמקרים חמורים גם מאסר על תנאי ואףמאסר בפועל.
      הליכים מנהליים ונקיטת צו הריסה מנהלי
      קיימים מגוון הליכים מנהליים שניתן לנקוט כנגד עבירות בתחום הבנייה לרבות צו הריסה מנהלי, צו מניעת פעולות, צו לניתוק חשמל ועוד.  
      כאשר מדובר בביצוע עבירת בנייה שטרם הושלמה או שטרם עברו שישים יום ממועד סיום הבנייה והמבנה לא אוכלס משך תקופה של למעלה משלושים יום באפשרות הועדה המקומית לנקוט בהליך של צו הריסה מנהלי שהינו הליך מהיר במסגרתו ככל שלא תוגש בקשה לביטול צו ההריסה המנהלי יבוצע הליך של הריסה בתוך מספר ימים על ידי הועדה המקומית על חשבון בעל הנכס.
      גם כאן קיימת חשיבות רבה לנקיטת הליך מיידי וקיימת חשיבות רבה לקבלת ייעוץ משפטי מתאים והעלאת הטענות הנכונות. העלאת טענות מסוימות עלולות להזיק להליך ולהכשילו.

      ניהול תיקים בתחום התכנון והבנייה דורש ניסיון ומומחיות רב תחומית

      ניהול תיקים בתחום עבירות בנייה מחייב ניסיון ומומחיות רב תחומית בנושאי מקרקעין ותכנון ובניייה, הכרת אופן פעולתה של המערכת המנהלית והמשפטית, הבנת התהליכים הקשורים בהוצאת היתרי בנייה  ועוד. ניהול תיק בעבירות תכנון ובנייה הוא מורכב ומתנהל במקביל באולם בית המשפט ובהליכים אחרים מול  גורמי התכנון וגורמים נוספים. במקרים מסוימים ניתן להשיג זיכוי בשל  חוסר ראיות או לאור העובדה שלא בוצעה עבירה. במקרים אחרים קיים צורך לפעול במקביל להכשרת הבנייה הבלתי חוקית מאחר וקיימת סבירות גבוהה שהנאשם יורשע. במקרים אחרים המטרה הינה להקטין למינימום את הנזק הכלכלי בשל ההליך.    

       

      קלינגר היתרי בנייה, רישוי עסקים וייעוץ מוניציפאלי
       
      השירות בפריסה כלל ארצית
      טל': 03-6990132

      פקס: 6990134 - 03
      נייד- בן קלינגר 0523-888813
      www.klinger.co.il   

      דרג את התוכן:
        0 תגובות   יום שבת, 23/7/16, 22:53

         לא כל הרשויות המקומיות מחילות את תיקון 66, ואף לא כל עורכי-הדין העוסקים בתחום מודעים לאפשרות החלתו על עבירות תכנון ובנייה,.

        לאחרונה אף יצאה הנחיה של היועץ המשפטי לממשלה להחיל באופן נרחב את עקרונות תיקון 66 על הליכים פליליים, ובכלל זה על עבירות תכנון ובניה.

         

        קלינגר תשמח לסייע לך להכשיר חריגות בניה ולהימנע מהליך פלילי.

         


         

        להלן חוק סדר הדין הפלילי (תיקון מס' 66), התשע"ב–2012*:

         

        תיקון סעיף 9

        1.

        בחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב–1982‏[1] (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 9, אחרי סעיף קטן (ד) יבוא:

         

         

        "(ה)    על אף האמור בסעיף קטן (א), נסגר תיק בהסדר לפי סימן א'1 בפרק ד', לא תימנה התקופה שנקבעה לקיום תנאי ההסדר במניין תקופות ההתיישנות."

        הוספת סימן א'1 בפרק ד'

        2.

        אחרי סעיף 67 לחוק העיקרי יבוא:

         

         

        "סימן א'1: סגירת תיק בהסדר

         

         

        "סגירת תיק בהסדר

        67א.

        (א)      בסימן זה –

         

         

         

         

         

         

        "תובע" – כל אחד מאלה:

         

         

         

         

         

         

         

        (1)       פרקליט כאמור בסעיף 12(א)(1)(א);

         

         

         

         

         

         

         

        (2)       תובע שהוא קצין משטרה המכהן כראש יחידת תביעות או תובע משטרתי בכיר שהוא הסמיך לעניין זה (בסימן זה – תובע משטרתי);

         

         

         

         

         

         

         

        (3)       תובע אחר המנוי בתוספת הרביעית;

         

         

         

         

         

         

        "תובע בכיר" –

         

         

         

         

         

         

         

        (1)       בתיק המנוהל על ידי פרקליט – היועץ המשפטי לממשלה, פרקליט המדינה או משנהו, מנהל מחלקה בפרקליטות המדינה או סגנו, או פרקליט מחוז, משנהו או מנהל מחלקה בפרקליטות המחוז;

         

         

         

         

         

         

         

        (2)       בתיק המנוהל על ידי תובע משטרתי  – תובע משטרתי;

         

         

         

         

         

         

         

        (3)       בתיק המנוהל על ידי תובע המנוי בפסקה (3) להגדרה "תובע" – תובע שהוא עובד המדינה ומנוי בתוספת הרביעית.

         

         

         

         

         

         

        (ב)       ראה תובע כי קיימות ראיות מספיקות לאישום בעבירה, רשאי הוא, על אף האמור בסעיף 62(א), שלא להעמיד חשוד לדין, ולהציע לו הסדר (בסימן זה – הסדר), אם ראה כי מילוי תנאי ההסדר יענה על העניין לציבור, בנסיבות המקרה.

         

         

         

         

         

         

        (ג)       לא ייערך הסדר אלא בעבירה מסוג חטא או עוון, או בעבירה מסוג פשע המנויה בתוספת השישית, שאינה אחת מאלה:

         

         

         

         

         

         

         

        (1)       עבירה המנויה בסעיף 240 לחוק זה;

         

         

         

         

         

         

         

        (2)       עבירה שהיסוד העובדתי בה מהווה הפרה שבשלה ניתן להטיל עיצום כספי לפי חיקוק או עבירה עם יסוד עובדתי דומה למעשה המהווה הפרה כאמור;

         

         

         

         

         

         

         

        (3)       עבירה שניתן להטיל בשלה כופר כסף.

         

         

         

         

         

         

        (ד)       תובע רשאי לסגור תיק בהסדר בהתקיים שני אלה:

         

         

         

         

         

         

         

        (1)       העונש המתאים לחשוד, לדעת התובע, לפי הוראות סימן א'1 לפרק ו' לחוק העונשין, אינו כולל מאסר בפועל;

         

         

         

         

         

         

         

        (2)       אין פרט רישום כהגדרתו בסעיף 2 לחוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, התשמ"א–1981[2] (בסימן זה – חוק המרשם הפלילי), שנרשם בעניינו של החשוד, בחמש השנים שלפני ביצוע העבירה נושא ההסדר, לרבות הסדר שנערך בעבר, ואין חקירות או משפטים פליליים תלויים ועומדים בעניינו במשטרה או באותה רשות, לפי העניין, שאינם חלק מההסדר.

         

         

        הוראות לעניין עריכת הסדר

        67ב.

        (א)      התובע יתחייב להימנע מהגשת כתב אישום נגד החשוד ולסגור את תיק החקירה נגדו אם יודה החשוד בעובדות המהוות את העבירה המפורטות בהסדר ויקיים את התנאים שיפורטו בו.

         

         

         

         

         

         

        (ב)       לפני שידון התובע עם החשוד בתנאי ההסדר –

         

         

         

         

         

         

         

        (1)       יפרט את העובדות והוראות החיקוק שלגביהן קיימות ראיות מספיקות לאישום (בסימן זה – טיוטת כתב אישום);

         

         

         

         

         

         

         

        (2)       יציין בהחלטה מנומקת את הנסיבות לכך שהעונש המתאים לחשוד אינו כולל מאסר בפועל ולכך שמילוי תנאי ההסדר יענה על העניין לציבור ללא העמדתו לדין.

         

         

         

         

         

         

        (ג)       טיוטת כתב האישום וההחלטה המנומקת יישמרו בתיק.

         

         

        תנאי ההסדר

        67ג.

        (א)      תובע יהיה רשאי לכלול בהסדר תנאים אלה:

         

         

         

         

         

         

         

        (1)       תשלום לאוצר המדינה בסכום שלא יעלה על הסכום הקבוע בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין, אף אם ההסדר כולל יותר מעבירה אחת, באופן ובמועדים שיפורטו בהסדר, ובלבד שתקופת התשלום לא תעלה על שנה; נקבעה בחוק הוראה שלפיה ישולמו קנסות בשל עבירה לגורם אחר, יציין זאת התובע, והתשלום ישולם לאותו גורם;

         

         

         

         

         

         

         

        (2)       תשלום פיצוי לנפגע עבירה בסכום שלא יעלה על הסכום הקבוע בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין,  באופן ובמועדים שיפורטו בהסדר, ובלבד שתקופת התשלום לא תעלה על שנה; התשלום יועבר לנפגע לאחר שהתובע סגר את התיק לפי סעיף 67ו;

         

         

         

         

         

         

         

        (3)       התחייבות של החשוד להימנע מביצוע עבירה במהלך תקופה שתפורט בהסדר ולא תעלה על שנה;

         

         

         

         

         

         

         

        (4)       עמידה בתנאי תכנית טיפול, תיקון ושיקום שיקבע קצין מבחן, לרבות ביצוע שירות לציבור כהגדרתו בסעיף 71א(1) לחוק העונשין, והימצאות בפיקוח קצין מבחן לתקופה שיקבע קצין המבחן, ויחולו לעניין זה הוראות סעיף 71ו לחוק העונשין, והכל לתקופה שתפורט בהסדר ולא תעלה על שנה, ובמקרים מיוחדים, בהמלצת קצין המבחן – שלא תעלה על 18 חודשים;

         

         

         

         

         

         

         

        (5)       נקיטת אמצעים המנויים בתוספת החמישית לתיקון הנזק שנגרם עקב העבירה, לשם השבת המצב לקדמותו ולמניעת ביצוע עבירה שבהסדר, והכל לתקופה שתפורט בהסדר ולא תעלה על שנה.

         

         

         

         

         

         

        (ב)       לשם קביעת תנאי ההסדר יתחשב התובע בעיקרון המנחה בענישה, בשיקולי הענישה, ובנסיבות, הקבועים בסימן א'1 לפרק ו' לחוק העונשין.

         

         

         

         

         

         

        (ג)       בטרם ייחתם הסדר, יאשר תובע בכיר את תנאיו, אלא אם כן ההסדר הוצע לפי תנאים מפורטים שפורטו בהנחיות ופורסמו.

         

         

         

         

         

         

        (ד)       תשלום או פיצוי ייגבה באמצעות רשות האכיפה והגבייה, ויועבר על ידה לאוצר המדינה או לגורם אחר שנקבע בחוק, או לנפגע העבירה.

         

         

        עיון בחומר חקירה לפני חתימה על הסדר

        67ד.

        בטרם ייחתם הסדר, רשאי החשוד לעיין בחומר החקירה ובטיוטת כתב האישום אם אינה זהה למתואר בהסדר.

         

         

        תוכן ההסדר

        67ה.

        הסדר ייערך בכתב, ייחתם בידי התובע והחשוד, ויכיל את –

         

         

         

         

         

         

        (1)       תיאור העובדות והוראות החיקוק שלגביהן קיימות ראיות מספיקות לאישום;

         

         

         

         

         

         

        (2)       הודאת החשוד בעובדות המהוות עבירה;

         

         

         

         

         

         

        (3)       התנאים שעל החשוד למלא;

         

         

         

         

         

         

        (4)       התקופה שנקבעה לקיום תנאי ההסדר, והיא תהיה חלק מתנאי ההסדר, וכן הדרך והמועד שבהם יוכיח החשוד כי מילא אחר תנאי ההסדר בתקופות שנקבעו לקיומם;

         

         

         

         

         

         

        (5)       הצהרת החשוד כי הוא מבין שהפרת תנאי ההסדר, כולם או חלקם, בתקופה שנקבעה לקיום תנאי ההסדר, תביא להעמדתו לדין לפי טיוטת כתב האישום, וכי יירשם שהתיק נסגר בעילה של סגירת תיק בהסדר, ברישום לפי חוק המרשם הפלילי.

         

         

        עילת סגירת תיק בהסדר

        67ו.

        (א)      התובע יסגור את התיק בעילה של "סגירה בהסדר" לאחר שווידא כי מולאו תנאי ההסדר וערך על כך רישום בתיק בכתב; התובע ישלח דיווח על סגירת התיק למשטרת ישראל ויודיע על כך לחשוד.

         

         

         

         

         

         

        (ב)       הוראות סעיפים 63 ו-64 לא יחולו לעניין תיק שנסגר בהסדר.

         

         

        סירוב להסדר או הפרת תנאיו

        67ז.

        (א)      לא הסכים החשוד להסדר כולו או לתנאי מתנאיו, יעמידו התובע לדין לפי טיוטת כתב האישום; סבר התובע שאין ראיות מספיקות לאישום או שאין בדבר עניין לציבור, והכל בשל מידע חדש שהובא לידיעתו לאחר סירובו של החשוד להסדר המוצע, יסגור את התיק בהחלטה מנומקת בכתב.

         

         

         

         

         

         

        (ב)       התובע לא יעמיד חשוד לדין בשל עובדות המהוות עבירה שהוא הודה בהן במסגרת הסדר, אלא אם כן החשוד לא מילא את תנאי ההסדר או אם מצא התובע שההסדר הושג במרמה; כתב אישום בשל מרמה כאמור יוגש באישור תובע בכיר.

         

         

         

         

         

         

        (ג)      

        (1)       נוכח התובע כי החשוד לא מילא את תנאי ההסדר, כולם או חלקם, בכלל או בתקופה שנקבעה לקיום תנאי ההסדר, יעמידו לדין לפי טיוטת כתב האישום; סבר התובע שאין ראיות מספיקות לאישום או שאין בדבר עניין לציבור, והכל בשל מידע חדש שהובא לידיעתו לאחר שהחשוד לא מילא את התנאים, יסגור את התיק בהחלטה מנומקת בכתב.

         

         

         

         

         

         

         

        (2)       לעניין סעיף 67ג(א)(3), יראו הגשה של כתב אישום על עבירה שהחשוד התחייב במסגרת ההסדר להימנע ממנה, כהפרה של ההתחייבות; הוגש כתב אישום אחרי התקופה שנקבעה לקיום התנאי בשל עבירה שבוצעה בניגוד להתחייבות ובתוך תקופת ההתחייבות, יהיה התובע רשאי להעמיד את החשוד לדין ויחולו הוראות סעיף זה, ובלבד שהתובע טרם סגר את התיק והודיע על כך לחשוד.

         

         

         

         

         

         

        (ד)       הועמד חשוד לדין לאחר שנחתם עמו הסדר, יראו את ההסדר כמבוטל והחשוד לא יהיה מחויב למלא אחר תנאי ההסדר שטרם מילא; מילא החשוד חלק מתנאי ההסדר, יתחשב בכך בית משפט בבואו לגזור את דינו; זוכה החשוד לאחר ששילם תשלום לפי פסקה (1) שבסעיף 67ג(א), יוחזר לו הסכום ששילם בדרך שבה מוחזרים פיקדונות וקנסות לפי חוק זה.

         

         

         

         

         

         

        (ה)      הועמד חשוד לדין לאחר שהוצע לו הסדר או לאחר שנחתם עמו הסדר, לא יבקש התובע להטיל עליו עונש של מאסר בפועל, אלא אם כן הובא לידיעת התובע מידע חדש; בקשה כאמור תהיה באישור של תובע בכיר.

         

         

         

         

         

         

        (ו)       הודיית חשוד בעובדות המהוות עבירה, במסגרת הסדר, לא תשמש ראיה נגדו בהליך  פלילי בשל עובדות אלה.

         

         

        פרסום בדבר הסדרים

        67ח.

        הפרטים שלהלן יפורסמו באתר האינטרנט של רשות התביעה הנוגעת בדבר, בדרך שתבטיח שקיפות לגבי הפעלת שיקול הדעת בקבלת ההחלטה לסגור תיק בהסדר, אך לא תזהה את החשוד או את נפגע העבירה:

         

         

         

         

         

         

        (1)       דבר סגירת תיק בהסדר;

         

         

         

         

         

         

        (2)       מהות העבירה ונסיבותיה, תיאור העובדות שבהן הודה החשוד, וציון הוראות החיקוק שפורטו בהסדר;

         

         

         

         

         

         

        (3)       תנאי ההסדר.

         

         

        הכללת עמידה בתנאי תכנית טיפול, תיקון ושיקום בהסדר

        67ט.

        תנאי לפי סעיף 67ג(א)(4), לא ייכלל בהסדרים אלא לאחר ששירות המבחן, כמשמעותו בפרק ד' לפקודת המבחן [נוסח חדש], התשכ"ט–1969[3], באישור שר הרווחה והשירותים החברתיים, הודיע לרשות התביעה כי ממסירת ההודעה ואילך ניתן לכללו כאמור.

         

         

        הנחיות לעניין תחולה

        67י.

        רשות תביעה רשאית להחיל את הוראות סימן זה לעניין סוגי עבירות ובתנאים, כפי שתקבע בהנחיות באישור היועץ המשפטי לממשלה; הנחיות כאמור יפורסמו לציבור.

         

         

        שינוי התוספת הרביעית, התוספת החמישית והתוספת השישית

        67יא.

        שר המשפטים רשאי, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, לשנות, בצו, את התוספת הרביעית ואת התוספת החמישית, ובהסכמת השר לביטחון הפנים – את התוספת השישית.

         

         

        דיווח לכנסת

        67יב.

        ׁׁמדי שנה, ב-1 במרס, ידווחו השר לביטחון הפנים, לעניין המשטרה, ושר המשפטים, לעניין רשויות התביעה האחרות, לוועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, בכתב, על כל אלה:

         

         

         

         

         

         

        (1)       מספר התיקים שבהם נעשה הסדר לפי סעיף זה, לפי סעיפי עבירה ולפי רשות התביעה, ושיעורם הכולל מסך התיקים שנסגרו באותה שנה;

         

         

         

         

         

         

        (2)       מספר התיקים שבהם הוגשו כתבי אישום באותה שנה, לפי רשות התביעה."

        הוספת תוספת רביעית

        3.

        אחרי התוספת השלישית לחוק העיקרי יבוא:

         

         

        "תוספת רביעית

         

         

        (סעיף 67א(א)) 

         

         

        תובע לפי פסקה (3)
        להגדרה "תובע"

        תובע בכיר לפי פסקה (3)
        להגדרה "תובע בכיר"

        1.        מי שהיועץ המשפטי לממשלה הסמיך לכך, לפי סעיף 12, ולפי סעיף 258 לחוק התכנון והבנייה, התשכ"ה–1965, להגיש כתב אישום בעבירה לפי חוק התכנון והבנייה והוא מפוקח בידי המחלקה לאכיפת דיני מקרקעין בפרקליטות המדינה

        מנהל המחלקה לאכיפת דיני מקרקעין בפרקליטות המדינה או פרקליט בכיר שהוא הסמיך לכך

         

         

         

         

        תוספת חמישית

         

         

        (סעיף 67ג(א)(5)) 

         

         

        1.        פסילת רישיון נהיגה; הפקיד אדם רישיון שנפסל, יקבל אישור קבלה על הרישיון שהפקיד.

         

         

        2.        הפקדת כלי ירייה המוחזק בידי אדם למשמרת בתחנת משטרה הקרובה למקום מגוריו או למקום עסקיו; הפקיד אדם כלי ירייה למשמרת יקבל אישור קבלה על כלי הירייה שהפקיד.

         

         

        3.        התחייבות שלא להיכנס למקום או שלא להיות בקשר עם אדם מסוים.

         

         

        4.        כתיבת מכתב התנצלות לנפגע העבירה.

         

         

        5.        הסכמה להשמדה או לחילוט של חפץ הקשור לעבירה, האסור בהחזקה לפי כל דין.

         

         

        6.        השבת חפץ בעין לנפגע העבירה.

         

         

        7.        לעניין עבירות לפי חוק התכנון והבנייה, התשכ"ה–1965, בתיקים המנוהלים על ידי תובע המנוי בפרט 1 בתוספת הרביעית –

         

         

         

        (1)       הריסה, פירוק או סילוק של הבניין או של חלק ממנו, שנבנו בלא היתר או בסטייה מהיתר או מתכנית;

         

         

         

        (2)       הריסה, פירוק או סילוק של חלק מבניין שנבנה כדין, אם יש בביצוע פעולה כאמור לגבי חלק אחר, בלבד, מאותו בניין שנבנה שלא כדין, כדי לסכן את הנפש או את בטיחות הציבור אם לא ייהרס, יפורק או יסולק גם החלק שנבנה כדין, והכל למעט לגבי חלק מבניין בבעלותו או בהחזקתו של צד שלישי;

         

         

         

        (3)       הפסקת עבודה או שימוש במקרקעין, הנעשים בלא היתר או בסטייה מהיתר או מתכנית;

         

         

         

        (4)       התאמת בניין שנבנה בלא היתר או בסטייה מהיתר או מתכנית, להיתר או לתכנית.

         

         

        תוספת שישית

         

         

        (סעיף 67א(ג))"

        תיקון חוק המרשם הפלילי ותקנת השבים
        [מס' 16]

        4.

        בחוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, התשמ"א–1981[4]‏, בסעיף 11א, אחרי "התשמ"ב–1982" יבוא "מידע על סגירת תיק בהסדר לפי סימן א'1 בפרק ד' לאותו חוק".

        תיקון חוק זכויות נפגעי עבירה
        [מס' 8]

        5.

        בחוק זכויות נפגעי עבירה, התשס"א–2001[5]‏ –

         

         

        (1)       בסעיף 9 –

         

         

         

        (א)      ברישה, אחרי "לעיין בכתב האישום נגד הנאשם" יבוא "או בהסדר לסגירת תיק כאמור בסימן א'1 בפרק ד' לחוק סדר הדין הפלילי, לפי העניין";

         

         

         

        (ב)       בפסקה (1), אחרי "עיון כאמור בכתב האישום" יבוא "או בהסדר לסגירת תיק ";

         

         

        (2)       בסעיף 17 –

         

         

         

        (א)      בכותרת השוליים, אחרי "הסדר טיעון" יבוא "או הסדר לסגירת תיק ";

         

         

         

        (ב)       בסעיף קטן (א), אחרי "הסדר טיעון המתגבש עם הנאשם" יבוא "או שהתביעה תגיע להסדר לסגירת תיק עם החשוד או על פרטיו של הסדר לסגירת תיק המתגבש עם החשוד";

         

         

         

        (ג)       בסעיף קטן (ב), אחרי "הודעה על פרטיו של הסדר טיעון המתגבש עם הנאשם" יבוא "או על פרטיו של הסדר לסגירת תיק המתגבש עם החשוד, לפי העניין" ואחרי "לעניין פרטיו של הסדר הטיעון" יבוא "או ההסדר לסגירת תיק";

         

         

         

        (ד)       בסעיף קטן (ג), אחרי "שהתגבש עם הנאשם" יבוא "או על פרטיו של הסדר לסגירת תיק שמתגבש עם החשוד", אחרי "לעניין הסדר הטיעון" יבוא "או ההסדר לסגירת תיק, לפי העניין," ואחרי "על הסדר הטיעון" יבוא "או על ההסדר לסגירת תיק, לפי העניין";

         

         

        (3)       בתוספת השנייה, אחרי פרט 3 יבוא:

         

         

        "3א.

        סגירת התיק בהסדר עם החשוד, לפי סימן א'1 בפרק ד' לחוק סדר הדין הפלילי

          התובע;";

         

         

        (4)       בתוספת השלישית, אחרי פרט 3 יבוא:

         

         

        "3א.

        כוונה להגיע להסדר לסגירת תיק עם החשוד, לפי סימן א'1 בפרק ד' לחוק סדר הדין הפלילי

          התובע;"

        תחילה ודיווח ראשון

        6.

        (א)      תחילתו של חוק זה תשעה חודשים מיום פרסומו.

         

         

        (ב)       הדיווח הראשון לפי סעיף 67יב לחוק העיקרי, כנוסחו בסעיף 2 לחוק זה יוגש ביום כ"ט באדר א' התשע"ד (1 במרס 2014).

         

         

         

        בנימין נתניהו

        ראש הממשלה

         

        יעקב נאמן

        שר המשפטים

         

         

         

         

         

         

        שמעון פרס

        נשיא המדינה

         

        ראובן ריבלין

        יושב ראש הכנסת

         

         

          

        * התקבל בכנסת ביום ו' באב התשע"ב (25 ביולי 2012); הצעת החוק ודברי הסבר פורסמו בהצעות חוק הממשלה – 416, מיום ו' בחשוון התשס"ט (4 בנובמבר 2008), עמ' 210.

        [1] ס"ח התשמ"ב, עמ' 43; התשס"ח, עמ' 415.

        [2] ס"ח התשמ"א, עמ' 322.

        [3] דיני מדינת ישראל, נוסח חדש 14, עמ' 312.

        [4] ס"ח התשמ"א, עמ' 322; התשע"ב, עמ' 311.

        [5] ס"ח התשס"א, עמ' 183; התשע"ב, עמ' 94.

            

         

        השירות בפריסה כלל ארצית
        טל': 03-6990132

        פקס: 6990134 - 03
        נייד- בן קלינגר 0523-888813
        www.klinger.co.il    
        דרג את התוכן:
          0 תגובות   יום שישי , 22/7/16, 18:34

          ''

          פרוטוקולי ועדות הנדסה

          עוד בנושא

          דרג את התוכן:
            1 תגובות   יום חמישי, 21/7/16, 09:38

            1) מאתרים את מספר הגוש והחלקה:

            א) במקרים רבים אפשר לאתר באמצעות מחשבון גוש/חלקה - כאן
            ב) אפשר לנסות לאתר במערכת מידע גיאורפי (GIS) באתר הרשות המקומית או הועדה המקומית - פה ו- שם
            ג) אם לא הצלחת - פנה למחלקת הנדסה ברשות המקומית או למודד או לשמאי מקרקעין.

            2) לפי מספר הגוש והחלקה מוציאים (בתשלום) עותק ממאגרי רישום מקרקעין (נסח טאבו):

            א) אפשר דרך אתר האגף לרישום והסדר מקרקעין (אם הוא פועל) - ראה קישור בסוף ההודעה.
            ב) אפשר מאתר רשות הדואר וחברות נוספות שקיבלו הרשאה לספק שירות זה - ראה קישור 'נסחי טאבו - מעכשו באינטרנט'.
            ג) אם לא הצלחת - פנה למשרדי רישום מקרקעין (טאבו) אליהם שייך הנכס - כתובות ושעות עבודהראה באתר משרד המשפטים.
            ד) אם מדובר בדירה הרשומה בבית משותף - מוציאים נסח מרוכז שכולל את כל הדירות ומנסים לאתר את תת-החלקה. במידה ולא
            מצליחים מזמינים במשרדי הטאבו (בתשלום) תשריט בית משותף ומאתרים את תת החלקה לפי מיקומה הפיזי של הדירה בבנין.

            3) לפי שם ומס' ת.ז. בנסח הטאבו אפשר לנסות ולאתר את הבעלים:

            א) במשרד הפנים ניתן לקבל מידע על כתובת כשבאים עם מספר ת.ז. אחד.
            ב) יש כאלו שיש להם גישה למאגר מרשם האוכלוסין (חוקרים פרטיים, עורכי דין וכד').
            ג) דרך ספר טלפונים, 144, דפי זהב, גוגול וכד'

            4) אם מחלקת הארנונה בעירייה משתפת פעולה - ניתן לחסוך את כל הנ"ל ולבקש מהם את פרטי בעל הנכס לפי כתובת.

            האגף לרישום והסדר מקרקעין

                

             

            קלינגר היתרי בנייה, רישוי עסקים וייעוץ מוניציפאלי
             
            השירות בפריסה כלל ארצית
            טל': 03-6990132

            פקס: 6990134 - 03
            נייד- בן קלינגר 0523-888813
            www.klinger.co.il    
            דרג את התוכן:
              1 תגובות   יום רביעי, 20/7/16, 17:32

              רישוי עסקים

              משרד קלינגר היתרי בנייה, רישוי עסקים וייעוץ מוניציפאלי מתמחה במתן ייעוץ וסיוע לעסקים פרטיים ולרשתות בפריסה ארצית במגוון נושאים, כולל תכנון בתי עסק על פי דרישת הרשויות - משרד הבריאות, כיבוי אש, משטרת ישראל, המשרד להגנת הסביבה, מחלקת ההנדסה ושאר הגורמים הרלוונטיים.

              הליך קבלת רישיון העסק מהרשויות הינו מורכב ורצוף חוקים ודרישות רבות ברמת התכנון והביצוע וההתאמות הנדרשות לבינוי בפועל. ההליך גורם לבעלי עסק קושי רב בהתמודדות מול הרשויות, בניסיון לעמוד בדרישות הרבות. התהל...יך מלווה בהשקעת זמן יקר, כסף ולעתים אף הליכים משפטיים לא נעימים, שעלולים אף להסתיים בסגירת העסק, הריסתו, הטלת קנסות כבדים ואף מאסר.

              במטרה למנוע את כל הסחבת ועוגמת הנפש, מציע המשרד מגוון שירותים המקלים על תהליך רישוי העסק


              רישוי אירועים המוניים ורשיונות זמניים
              ליווי וסיוע למפיקי אירועים ברישוי פסטיבלים ואירועים המוניים תחת כיפת השמיים
              ייעוץ בנושאי בטיחות וקונסטרוקציות באירועים
              הפקת תוכניות בטיחות לאירוע, וכן מפות ועזרים שונים המוגשים לרשויות הגשה וליווי בביקורות הנעשות על ידי הגורמים המאשרים
              שירותים נלווים, כגון אישורים מטעם משטרת ישראל, מהנדס, בודק חשמל מוסמך, טכנאי גז,משרד הבריאות,המשרד לאכות הסביבה,כיבוי אש ,מנהל בדיקות יציבות מבנה ודו"ח קונסטרוקטור


              ייעוץ וטיפול בכל סוגי רישיונות העסק.
              בדיקת תיק רישוי ואפשרויות רישוי הנכס לפני או אחרי קנייתו או שכירתו.
              הכנת תוכנית אדריכלית (גרמושקה) לרישיון עסק, בהתאם לדרישות הרשויות וכל טיפול בשינוי בעלות בעסק.
              טיפול בבקשות לשימוש חורג.
              רישוי לכל סוגי העסקים - גנים ואולמות אירועים, מועדוני לילה, מסעדות,מלונות,מלוניות,אכסניות,בתי מרקחת,מפעלים,עיכוב צווי סגירה, הריסה היתרים מיוחדים, כגון: היתר זמני להפעלת עסק חדש,היתרי לילה, כיסאות רשיונות למערכות סולאריות ליצור חשמל ביתי
              ייצוג בכל הארץ.
              הכשרת חריגות בניה
              ייעוץ סטטוטורי לחברות בניה ויזמים
              שירותי בעלי מקצוע ויועצים מוסמכים.
              דו"ח יציבות מבנה על ידי קונסטרוקטור מוסמך.
              דו"ח יועץ בטיחות,תרשים בטיחות לכבוי אש.
              דו"ח חשמלאי בודק מוסמך.
              בדיקת מערכות כריזה, ספרינקלרים,גלאים, שלטי חירום.
              רישיונות יצרן.
              תיאום ביקורות וליווי מפקחי המחלקות השונות: משרד הבריאות, המשרד להגנת הסביבה, משטרה, הג"א, תברואה, הנדסה, השירות הווטרינרי, כיבוי אש וכו'.
              ליווי מקיף עד לקבלת הרישיונות, תוך זירוז ההליכים וצמצום בעלויות.
              טיפול בבקשות "תקועות",פתרונות יצירתיים לבעיות סבוכות!
              ליווי, פקוח תאום וזרוז בקשות של מגישים אחרים!

              השירות בפריסה כלל ארצית
              טל': 03-6990132
              פקס: 6990134 - 03
              נייד- בן קלינגר 0523-888813    

              דרג את התוכן:
                0 תגובות   יום שלישי, 19/7/16, 17:07
                 
                 

                מחלקת פיקוח על הבנייה מונה 6 צוותים מקצועיים: 4 לפי אזור גיאוגרפי ו-2 לפי תחומי עיסוק (צוות שימושים חורגים ומדור מבנים מסוכנים), ובנוסף צוות מרכזי מידע פיקוח האחראים על מתן שרות וקשר מול קהל.

                הצוותים מורכבים ממפקחים מקצועיים (מהנדסים, אדריכלים או הנדסאים) להם סמכות המאפשרת לבצע בדיקה במקרקעין פרטיים, בהתאם לחוק התכנון והבנייה וחוק עזר "מבנים מסוכנים".

                פניות למחלקה נעשות דרך מרכזי מידע פיקוח אשר עוסקים בנושאים הבאים:

                עוד בנושא

                 
                קלינגר היתרי בנייה, רישוי עסקים וייעוץ מוניציפאלי
                 
                השירות בפריסה כלל ארצית
                טל': 03-6990132

                פקס: 6990134 - 03
                נייד- בן קלינגר 0523-888813
                www.klinger.co.il

                דרג את התוכן:
                  0 תגובות   יום שלישי, 19/7/16, 16:55

                  המסלול המהיר

                  הודעות

                  הצג מבזקים השהה מבזקים
                   
                   
                   
                  המסלול המהיר הוא מסלול המיועד לסוגי עבודות פשוטות יחסית, שהותרו על פי תקנות או תכניות מיוחדות, אשר העניקו להם את הזכות, ללא קשר לתכניות הבסיסיות לבנייה על המגרש.

                  חלק מהעבודות הכלולות במסלול זה: תוספת חדר על הגג או בעליית גג, תוספת גזוזטרות לבניין קיים, הקמת מעלית, עבודות פיתוח, פרגולה, גדר, שינויים טכניים ועבודות המוגדרות בחוק "עבודה מצומצמת", ועוד.

                  הבקשות במסלול המהיר מטופלות במחלקת מידע מתחילתן ועד מתן ההיתר, בשיטת "one stop shop".

                  המהויות הכלולות במסלול המהיר:

                   
                   
                   

                  1. חדר יציאה על הגג / עלית גג

                  בניית חדר/חדרים על הגג או תוספת עבור חדר קיים וכן בניית עליית גג או שינויים בעליית גג קיימת.
                  הכל מכח תכניות כלל עירוניות לנושא בנייה על הגג: ג, ג1, ג2, ג3.
                  ניתן להוריד את הוראות התכנית ג, ג1, ג2, ג3. במערכת הגיאוגרפית GIS. בקשות על פי תכנית ג3- (בנייה על גגות בשכונת התקווה), ניתן להגיש רק אם אושרה הגדרת המגרש.
                  נדרש אישור מהנדס שלד לעמידת הבניין הקיים בתקנים וליכולתו לשאת את הבנייה הנוספת (טופס 9) והצגת מערכת החיזוק, אם נדרש, בחישובים הסטטיים.

                  המסמכים הדרושים לפתיחת בקשה במהות זו נמצאים בקובץ המופיע מעלה (עמוד 4)

                   

                   2. הוספת מעלית

                  תוספת מעלית חיצונית או הקמת מעלית פנימית בתוך חלל חדר מדרגות קיים.
                  הבקשה יכולה לכלול גם חדר מכונות מעלית. כאשר החדר מבוקש על הגג, תתאם בנייתו לתקנות תכניות הגגות: ג, ג1.
                  בהכנת הבקשה יש לבדוק במערכת הגיאוגרפית GIS, מהם קווי הבניין המותרים בנכס.
                  בבקשה להקמת מעלית פנימית הכוללת בקשה להצרת חדר המדרגות הקיים אל מתחת ל- 1.00 מ', יש לקבל אישור כיבוי אש.
                  נדרש אישור מהנדס שלד לעמידת הבניין הקיים בתקנים וליכולתו לשאת את הבנייה הנוספת (טופס 9)

                  המסמכים הדרושים לפתיחת בקשה במהות זו נמצאים בקובץ המופיע מעלה (עמוד 6)

                   
                   
                   

                  3. הוספת גזוזטראות לבניין קיים

                  גזוזטרה כהגדרתה בתקנות התכנון והבנייה - חישוב שטחים - הוראות מעבר.
                  הכוונה לגזוזטראות בשטח שלא יעלה על 12 מ"ר בממוצע לדירה, שאין בהם תוספת שטח.
                  בנוסף, יש לבדוק במערכת הגיאוגרפית GIS הנחיות באשר לקווי הבניין המותרים ולוודא שאין הוראה מיוחדת בדבר מרפסות על פי התכנית החלה על המקום.
                  נדרש אישור מהנדס שלד לעמידת הבניין הקיים בתקנים וליכולתו לשאת את הבנייה הנוספת (טופס 9)

                  המסמכים הדרושים לפתיחת בקשה במהות זו נמצאים בקובץ המופיע מעלה (עמוד 2)

                   
                   

                  4. מבנה חניה באזור צפון

                  הקמת מבנה מקורה עבור חניה מכח תכניות 2550, ו- 2550 א', החלות על בנייני דירה באזור עבר הירקון.
                  ניתן לעיין בהוראות התכניות במערכת הגיאוגרפית GIS לצורך קבלת מידע תכנוני. כמו כן מומלץ לעיין בכל הפרקים הקשורים לחניה ולפיתוח שטח בקובץ ההנחיות.
                  במקרה של סתירה בין קובץ ההנחיות לתקנות התכניות לעיל, תקבענה תקנות התכניות.

                  המסמכים הדרושים לפתיחת בקשה במהות זו נמצאים בקובץ המופיע מעלה (עמוד 10)

                  5. שינויים במהלך ביצוע בסמכות מהנדס הוועדה

                  שינויים במהלך בנייה, במסגרת הקריטריונים שנקבעו בתקנות "התרת שינויים בהיתר על ידי מהנדס הועדה"

                  1. הם מוגשים כל עוד ההיתר המקורי עדיין תקף.
                  2. אין בהם תוספת שטח, תוספת למספר הקומות או שינוי במספר הדירות.
                  3. שינוי בצורתו או במיקומו של חלק מהבניין.
                  4. השינוי מוגבל לשטח של 200 מ"ר או 5% מכלל השטחים לפי הנמוך.
                  5. השינויים תואמים את תקנות התכנון והבנייה וכל הנחיה אחרת (כגון דרישות כיבוי אש, בטיחות וכו')
                  6. הבקשה תוגש ע"י עורך הבקשה שהוציא את ההיתר ותהיה חתומה בידי מבקש ההיתר המקורי.
                    המסמכים הדרושים לפתיחת בקשה במהות זו נמצאים בקובץ המופיע מעלה (עמוד 11)

                  6. שינוי שם / הארכת תוקף היתר

                  בקשות לשינוי בעל ההיתר או בעל תפקיד אחד החתום על ההיתר.
                  המשמעות היא שבעל ההיתר החדש מקבל על עצמו אחריות לכל נתוני ההיתר, אופן ביצועו והתאמתו לכל החוקים והתקנות החלים עליו.
                  לצורך הגשת הבקשה, די בהגשת מכתב המנמק את מהות הבקשה ולצרף מסמכים להוכחת בעלותו בנכס, או לחלופין, מכתב ויתור מאת הבעלים הרשומים. במכתב יש לציין שהמנויים של כל בעלי המקצוע החתומים על היתר הבנייה המקורי שרירים וקיימים.
                  הבקשה תובא לאישור ברשות רישוי.
                  בקשה להארכת תוקף היתר תוגש במתכונת דומה.

                   
                   

                  7. הריסה

                  בקשה לקבלת היתר להריסת מבנה בלבד.
                  הוועדה אינה מעודדת השארת מגרשים ריקים ברחבי העיר, לכן תפעיל שיקול דעת בעת הדיון בבקשה כזו, אם לא מוצג בפניה תכנון בניין חדש במקום זה המבוקש להריסה.
                  המסמכים הדרושים לפתיחת בקשה במהות זו נמצאים בקובץ המופיע מעלה (עמוד 15)

                   

                  8. אנטנה סלולרית (לפי תמ"א 36 )

                  בקשות להקמת אנטנות סלולריות או מתקן שידור סלולרי כהגדרתו בתמ"א 36א'1 בלבד. אנטנה מסוג אחר תוגש במהות מתקנים טכניים.
                  הבקשה תכלול את כל המתקנים הטכניים הנלווים עבור ציוד התקשורת.
                  אם מבוקש להציב אנטנה סלולרית על גג מבנה קיים, הבקשה צריכה לעמוד בהוראות תכניות הבנייה על גגות (ג או ג1) ומותנית בכך, שיש היתר לגג עליו מבוקשת האנטנה.
                  כל בקשה להקמת מתקן שידור סלולרי, מחויבת בהצגת אישור מאת הממונה על הקרינה במשרד להגנת הסביבה.
                  המסמכים הדרושים לפתיחת בקשה במהות זו נמצאים בקובץ המופיע מעלה (עמוד 16)

                   
                   

                  9. פרגולה (מצללה)

                  בהתאם לתקנות התכנון והבנייה- עבודות פטורות מהיתר, (אוגוסט 2014), הקמת פרגולה על הגג או בחצר, נכללת ברשימת העבודות שניתן להן פטור מהיתר בנייה, בתנאי שהיא תואמת את התנאים המרחביים שפרסמה הוועדה המקומית לעניין מצללה ולדרישות תכניות הבנייה על גגות (ג ו- ג1) בעניין מצללה על הגג (למשל, שטחה לא יעלה על חמישית מגודל החצר הפנויה, היא בנויה בתוך קווי הבניין ומחומרים שאושרו).
                  אם מבוקש להקים פרגולה שאינה תואמת את הוראות הפטור או שיש ספק לגביה, נדרש לקבל היתר.
                  יש לבדוק במערכת הגיאוגרפית GIS אם יש הוראות בינוי מיוחדות במגרש המבוקש.

                  המסמכים הדרושים לפתיחת בקשה במהות זו נמצאים בקובץ המופיע מעלה (עמוד 18)

                  10. ארובה

                  הכוונה לארובה עבור בית עסק או ארובת אוורור עבור דירת מגורים.
                  בהתאם לתקנות התכנון והבנייה, עבודות פטורות מהיתר (אוגוסט 2014), הקמת ארובה, נכללת ברשימת העבודות שניתן להן פטור מהיתר בנייה, בתנאי שהיא תואמת את התנאים המרחביים שפרסמה הוועדה המקומית.
                  ככלל, הבליטה המותרת מקו הבניין עבור ארובה, היא עד 60 ס"מ.
                  אם מבוקש להקים ארובה שאינה תואמת את הוראות הפטור או שיש ספק לגביה, יש להגיש את הבקשה להיתר.
                  יש לבדוק במערכת הגיאוגרפית GIS אם יש הוראות בינוי מיוחדות במגרש המבוקש.

                  המסמכים הדרושים לפתיחת בקשה במהות זו נמצאים בקובץ המופיע מעלה (עמוד 20)

                  11. מתקנים טכניים

                  במהות זו ניתן להגיש בקשה לכל מתקן טכני שאינו חלק מהבניין ושאין בו תוספת שטח.
                  אם מבוקש להקים מתקן טכני על הגג, הוא צריך לעמוד בהוראות תכניות הבנייה על גגות (ג , ג1 ו- ג2).
                  יש לבדוק במערכת הגיאוגרפית GIS אם יש הוראות בינוי מיוחדות במגרש המבוקש.

                  המסמכים הדרושים לפתיחת בקשה במהות זו נמצאים בקובץ המופיע מעלה (עמוד 19)

                  12. תאים פוטוולטאים לשימוש פרטי

                  בהתאם לתקנות התכנון והבנייה- עבודות פטורות מהיתר, (אוגוסט 2014), עבודה זו, נכללת ברשימת העבודות שניתן להן פטור מהיתר בנייה, בתנאי שהיא תואמת את התנאים המרחביים שפרסמה הוועדה המקומית.
                  אם מבוקש להקים מתקן שאינו תואם את הוראות הפטור או שיש ספק לגביו, יש להגיש בקשה להיתר במתכונת של "עבודה מצומצמת".

                  המסמכים הדרושים לפתיחת בקשה במהות זו נמצאים בקובץ המופיע מעלה (עמוד 19)

                   
                   
                   

                  13. שינויים בפיתוח שטח או במרפסת גג

                  כל שינוי בפיתוח השטח, לרבות משטחי ריצוף, הקמת "דק", גדרות, שינוי במפלס החצר, שינויים בכניסות לבניין או שינוי בסידור חניות פתוחות וכל עבודה דומה שאין בה תוספת שטח.
                  חלק מהעבודות נכללות ברשימת העבודות שניתן להן פטור מהיתר בנייה, בתנאי שהן תואמות את התנאים המרחביים שפרסמה הוועדה המקומית.
                  אם מבוקש שינוי בסידור החניות או בהסדרת חניה פתוחה חדשה, היא צריכה להתאים לקובץ הנחיות עירוניות - הנחיות ותנאים להסדר חניה והנחיות ותנאים לתכנון ולפיתוח המגרש.    
                  דרג את התוכן:
                    0 תגובות   יום שלישי, 19/7/16, 16:54

                    המסלול המהיר

                    הודעות

                    הצג מבזקים השהה מבזקים
                     
                     
                     
                    המסלול המהיר הוא מסלול המיועד לסוגי עבודות פשוטות יחסית, שהותרו על פי תקנות או תכניות מיוחדות, אשר העניקו להם את הזכות, ללא קשר לתכניות הבסיסיות לבנייה על המגרש.

                    חלק מהעבודות הכלולות במסלול זה: תוספת חדר על הגג או בעליית גג, תוספת גזוזטרות לבניין קיים, הקמת מעלית, עבודות פיתוח, פרגולה, גדר, שינויים טכניים ועבודות המוגדרות בחוק "עבודה מצומצמת", ועוד.

                    הבקשות במסלול המהיר מטופלות במחלקת מידע מתחילתן ועד מתן ההיתר, בשיטת "one stop shop".

                    המהויות הכלולות במסלול המהיר:

                     
                     
                     

                    1. חדר יציאה על הגג / עלית גג

                    בניית חדר/חדרים על הגג או תוספת עבור חדר קיים וכן בניית עליית גג או שינויים בעליית גג קיימת.
                    הכל מכח תכניות כלל עירוניות לנושא בנייה על הגג: ג, ג1, ג2, ג3.
                    ניתן להוריד את הוראות התכנית ג, ג1, ג2, ג3. במערכת הגיאוגרפית GIS. בקשות על פי תכנית ג3- (בנייה על גגות בשכונת התקווה), ניתן להגיש רק אם אושרה הגדרת המגרש.
                    נדרש אישור מהנדס שלד לעמידת הבניין הקיים בתקנים וליכולתו לשאת את הבנייה הנוספת (טופס 9) והצגת מערכת החיזוק, אם נדרש, בחישובים הסטטיים.

                    המסמכים הדרושים לפתיחת בקשה במהות זו נמצאים בקובץ המופיע מעלה (עמוד 4)

                     

                     2. הוספת מעלית

                    תוספת מעלית חיצונית או הקמת מעלית פנימית בתוך חלל חדר מדרגות קיים.
                    הבקשה יכולה לכלול גם חדר מכונות מעלית. כאשר החדר מבוקש על הגג, תתאם בנייתו לתקנות תכניות הגגות: ג, ג1.
                    בהכנת הבקשה יש לבדוק במערכת הגיאוגרפית GIS, מהם קווי הבניין המותרים בנכס.
                    בבקשה להקמת מעלית פנימית הכוללת בקשה להצרת חדר המדרגות הקיים אל מתחת ל- 1.00 מ', יש לקבל אישור כיבוי אש.
                    נדרש אישור מהנדס שלד לעמידת הבניין הקיים בתקנים וליכולתו לשאת את הבנייה הנוספת (טופס 9)

                    המסמכים הדרושים לפתיחת בקשה במהות זו נמצאים בקובץ המופיע מעלה (עמוד 6)

                     
                     
                     

                    3. הוספת גזוזטראות לבניין קיים

                    גזוזטרה כהגדרתה בתקנות התכנון והבנייה - חישוב שטחים - הוראות מעבר.
                    הכוונה לגזוזטראות בשטח שלא יעלה על 12 מ"ר בממוצע לדירה, שאין בהם תוספת שטח.
                    בנוסף, יש לבדוק במערכת הגיאוגרפית GIS הנחיות באשר לקווי הבניין המותרים ולוודא שאין הוראה מיוחדת בדבר מרפסות על פי התכנית החלה על המקום.
                    נדרש אישור מהנדס שלד לעמידת הבניין הקיים בתקנים וליכולתו לשאת את הבנייה הנוספת (טופס 9)

                    המסמכים הדרושים לפתיחת בקשה במהות זו נמצאים בקובץ המופיע מעלה (עמוד 2)

                     
                     

                    4. מבנה חניה באזור צפון

                    הקמת מבנה מקורה עבור חניה מכח תכניות 2550, ו- 2550 א', החלות על בנייני דירה באזור עבר הירקון.
                    ניתן לעיין בהוראות התכניות במערכת הגיאוגרפית GIS לצורך קבלת מידע תכנוני. כמו כן מומלץ לעיין בכל הפרקים הקשורים לחניה ולפיתוח שטח בקובץ ההנחיות.
                    במקרה של סתירה בין קובץ ההנחיות לתקנות התכניות לעיל, תקבענה תקנות התכניות.

                    המסמכים הדרושים לפתיחת בקשה במהות זו נמצאים בקובץ המופיע מעלה (עמוד 10)

                    5. שינויים במהלך ביצוע בסמכות מהנדס הוועדה

                    שינויים במהלך בנייה, במסגרת הקריטריונים שנקבעו בתקנות "התרת שינויים בהיתר על ידי מהנדס הועדה"

                    1. הם מוגשים כל עוד ההיתר המקורי עדיין תקף.
                    2. אין בהם תוספת שטח, תוספת למספר הקומות או שינוי במספר הדירות.
                    3. שינוי בצורתו או במיקומו של חלק מהבניין.
                    4. השינוי מוגבל לשטח של 200 מ"ר או 5% מכלל השטחים לפי הנמוך.
                    5. השינויים תואמים את תקנות התכנון והבנייה וכל הנחיה אחרת (כגון דרישות כיבוי אש, בטיחות וכו')
                    6. הבקשה תוגש ע"י עורך הבקשה שהוציא את ההיתר ותהיה חתומה בידי מבקש ההיתר המקורי.
                      המסמכים הדרושים לפתיחת בקשה במהות זו נמצאים בקובץ המופיע מעלה (עמוד 11)

                    6. שינוי שם / הארכת תוקף היתר

                    בקשות לשינוי בעל ההיתר או בעל תפקיד אחד החתום על ההיתר.
                    המשמעות היא שבעל ההיתר החדש מקבל על עצמו אחריות לכל נתוני ההיתר, אופן ביצועו והתאמתו לכל החוקים והתקנות החלים עליו.
                    לצורך הגשת הבקשה, די בהגשת מכתב המנמק את מהות הבקשה ולצרף מסמכים להוכחת בעלותו בנכס, או לחלופין, מכתב ויתור מאת הבעלים הרשומים. במכתב יש לציין שהמנויים של כל בעלי המקצוע החתומים על היתר הבנייה המקורי שרירים וקיימים.
                    הבקשה תובא לאישור ברשות רישוי.
                    בקשה להארכת תוקף היתר תוגש במתכונת דומה.

                     
                     

                    7. הריסה

                    בקשה לקבלת היתר להריסת מבנה בלבד.
                    הוועדה אינה מעודדת השארת מגרשים ריקים ברחבי העיר, לכן תפעיל שיקול דעת בעת הדיון בבקשה כזו, אם לא מוצג בפניה תכנון בניין חדש במקום זה המבוקש להריסה.
                    המסמכים הדרושים לפתיחת בקשה במהות זו נמצאים בקובץ המופיע מעלה (עמוד 15)

                     

                    8. אנטנה סלולרית (לפי תמ"א 36 )

                    בקשות להקמת אנטנות סלולריות או מתקן שידור סלולרי כהגדרתו בתמ"א 36א'1 בלבד. אנטנה מסוג אחר תוגש במהות מתקנים טכניים.
                    הבקשה תכלול את כל המתקנים הטכניים הנלווים עבור ציוד התקשורת.
                    אם מבוקש להציב אנטנה סלולרית על גג מבנה קיים, הבקשה צריכה לעמוד בהוראות תכניות הבנייה על גגות (ג או ג1) ומותנית בכך, שיש היתר לגג עליו מבוקשת האנטנה.
                    כל בקשה להקמת מתקן שידור סלולרי, מחויבת בהצגת אישור מאת הממונה על הקרינה במשרד להגנת הסביבה.
                    המסמכים הדרושים לפתיחת בקשה במהות זו נמצאים בקובץ המופיע מעלה (עמוד 16)

                     
                     

                    9. פרגולה (מצללה)

                    בהתאם לתקנות התכנון והבנייה- עבודות פטורות מהיתר, (אוגוסט 2014), הקמת פרגולה על הגג או בחצר, נכללת ברשימת העבודות שניתן להן פטור מהיתר בנייה, בתנאי שהיא תואמת את התנאים המרחביים שפרסמה הוועדה המקומית לעניין מצללה ולדרישות תכניות הבנייה על גגות (ג ו- ג1) בעניין מצללה על הגג (למשל, שטחה לא יעלה על חמישית מגודל החצר הפנויה, היא בנויה בתוך קווי הבניין ומחומרים שאושרו).
                    אם מבוקש להקים פרגולה שאינה תואמת את הוראות הפטור או שיש ספק לגביה, נדרש לקבל היתר.
                    יש לבדוק במערכת הגיאוגרפית GIS אם יש הוראות בינוי מיוחדות במגרש המבוקש.

                    המסמכים הדרושים לפתיחת בקשה במהות זו נמצאים בקובץ המופיע מעלה (עמוד 18)

                    10. ארובה

                    הכוונה לארובה עבור בית עסק או ארובת אוורור עבור דירת מגורים.
                    בהתאם לתקנות התכנון והבנייה, עבודות פטורות מהיתר (אוגוסט 2014), הקמת ארובה, נכללת ברשימת העבודות שניתן להן פטור מהיתר בנייה, בתנאי שהיא תואמת את התנאים המרחביים שפרסמה הוועדה המקומית.
                    ככלל, הבליטה המותרת מקו הבניין עבור ארובה, היא עד 60 ס"מ.
                    אם מבוקש להקים ארובה שאינה תואמת את הוראות הפטור או שיש ספק לגביה, יש להגיש את הבקשה להיתר.
                    יש לבדוק במערכת הגיאוגרפית GIS אם יש הוראות בינוי מיוחדות במגרש המבוקש.

                    המסמכים הדרושים לפתיחת בקשה במהות זו נמצאים בקובץ המופיע מעלה (עמוד 20)

                    11. מתקנים טכניים

                    במהות זו ניתן להגיש בקשה לכל מתקן טכני שאינו חלק מהבניין ושאין בו תוספת שטח.
                    אם מבוקש להקים מתקן טכני על הגג, הוא צריך לעמוד בהוראות תכניות הבנייה על גגות (ג , ג1 ו- ג2).
                    יש לבדוק במערכת הגיאוגרפית GIS אם יש הוראות בינוי מיוחדות במגרש המבוקש.

                    המסמכים הדרושים לפתיחת בקשה במהות זו נמצאים בקובץ המופיע מעלה (עמוד 19)

                    12. תאים פוטוולטאים לשימוש פרטי

                    בהתאם לתקנות התכנון והבנייה- עבודות פטורות מהיתר, (אוגוסט 2014), עבודה זו, נכללת ברשימת העבודות שניתן להן פטור מהיתר בנייה, בתנאי שהיא תואמת את התנאים המרחביים שפרסמה הוועדה המקומית.
                    אם מבוקש להקים מתקן שאינו תואם את הוראות הפטור או שיש ספק לגביו, יש להגיש בקשה להיתר במתכונת של "עבודה מצומצמת".

                    המסמכים הדרושים לפתיחת בקשה במהות זו נמצאים בקובץ המופיע מעלה (עמוד 19)

                     
                     
                     

                    13. שינויים בפיתוח שטח או במרפסת גג

                    כל שינוי בפיתוח השטח, לרבות משטחי ריצוף, הקמת "דק", גדרות, שינוי במפלס החצר, שינויים בכניסות לבניין או שינוי בסידור חניות פתוחות וכל עבודה דומה שאין בה תוספת שטח.
                    חלק מהעבודות נכללות ברשימת העבודות שניתן להן פטור מהיתר בנייה, בתנאי שהן תואמות את התנאים המרחביים שפרסמה הוועדה המקומית.
                    אם מבוקש שינוי בסידור החניות או בהסדרת חניה פתוחה חדשה, היא צריכה להתאים לקובץ הנחיות עירוניות - הנחיות ותנאים להסדר חניה והנחיות ותנאים לתכנון ולפיתוח המגרש.    
                    דרג את התוכן:
                      0 תגובות   יום שלישי, 19/7/16, 16:47

                      מסלולי רישוי בעירית תל אביב

                      עם השקת הליך הרישוי החדש, מויינו סוגי עבודות הבנייה, כדי שכל בקשה תקבל את הטיפול והעדיפות המותאמים לה.

                      בכל מסלול יש חלוקה למהויות אשר נועדה ליצור התאמה בין מהות הבקשה לבין הדרישות ההכרחיות להוצאת היתר בנייה. כל זאת מתוך מטרה לצמצם למינימום האפשרי את מספר הגופים הנדרשים לאשר.

                      הגדרת המהות המתאימה לתוכן הבקשה תיעשה בזמן הגשת בקשה לתיק מידע ותלווה את הליך ההיתר והבנייה עד לאכלוס.

                      ארבעה מסלולי רישוי

                       

                         

                       
                      קלינגר היתרי בנייה, רישוי עסקים וייעוץ מוניציפאלי
                       
                      השירות בפריסה כלל ארצית
                      טל': 03-6990132

                      פקס: 6990134 - 03
                      נייד- בן קלינגר 0523-888813
                      www.klinger.co.il   

                      דרג את התוכן:
                        1 תגובות   יום שלישי, 19/7/16, 16:36

                         
                        קלינגר היתרי בנייה, רישוי עסקים וייעוץ מוניציפאלי
                         
                        השירות בפריסה כלל ארצית
                        טל': 03-6990132

                        פקס: 6990134 - 03
                        נייד- בן קלינגר 0523-888813
                        www.klinger.co.il    

                         
                        שימו לב, מדריך זה הוא המלצה בלבד ומיועד לסייע למגישי בקשות להיתר בעיריית תל-אביב-יפו. האחריות על ניסוח ההקלה מוטלת על מבקש ההיתר בלבד.
                         

                        1. מהי הקלה?

                        '' 
                         

                        לגבי כל מגרש אשר ניתן להוציא בו היתר בנייה, קיימת תכנית מפורטת (תב"ע) בתוקף אשר מפרטת הוראות בינוי לפיהן ניתן לקבל היתר בנייה. למשל: השימושים המותרים במגרש, זכויות הבנייה המירביות, קווי בניין, גובה מירבי וכדומה.

                        במקרים רבים, במגרש אחד חלות מספר תכניות עירוניות כלליות, בנוסף לתכנית הראשית. למשל תכנית ע-1 הקובעת הוראות לגבי מרתפים בכל העיר, תכנית ג' לבנייה על גגות וכדומה. בקשה להיתר חייבת להתאים להוראות כל התכניות החלות בה ובנוסף, להתאים להוראות ותקנות חוק התכנון והבנייה.

                         

                        "הקלה" היא אפשרות לסטייה מסוימת מהוראות תכנית מפורטת (תב"ע) אשר חלה במגרש בו מבוקש ההיתר. "הקלות" נועדו לאפשר גמישות היות שתכניות תקפות במשך שנים רבות ונדרשת התאמה למציאות מורכבת ומשתנה. יחד עם זאת, החוק מגביל את הסטייה המותרת מהוראותיה של תכנית בתוקף, כדי לשמור על עקרונותיה, אופייה ומהותה העיקרית של התכנית. במסגרת הליך של הקלה אפשר לאשר סטייה מהוראת בינוי מסוימת כל עוד אינה בגדר "סטייה ניכרת".

                         

                        "שימוש חורג" הוא אפשרות לשימוש זמני בבניין קיים בניגוד לתכלית שנקבעה בהיתר הבנייה המקורי. אם השימוש המבוקש תואם את השימושים המותרים על פי התכנית המפורטת החלה במקום, מדובר ב"שימוש חורג מהיתר" והוא יכול להיות מוגבל בזמן. אם השימוש המבוקש אינו מופיע ברשימת השימושים המותרים על פי תכנית בניין עיר החלה במגרש (תב"ע) - יש לבקש

                         

                        "שימוש חורג מתכנית" והוא חייב להיות מוגבל בזמן. אף המחוקק הגביל וקבע שלא ניתן לאשר שימוש החורג מהשימוש המקורי בצורה מהותית, בגדר "סטייה ניכרת", סעיף 151 לחוק התכנון והבנייה קובע: 151 (א). "לא יינתנו הקלה או היתר לשימוש חורג אם יש בכך סטייה ניכרת מתכנית החלה על הקרקע או הבניין".

                        סעיף 151 לחוק התכנון והבנייה קובע:  151 (א). "לא יינתנו הקלה או היתר לשימוש חורג אם יש בכך סטייה ניכרת מתכנית החלה על הקרקע או הבניין".  


                        מהי "סטייה ניכרת"?

                        תקנות התכנון והבנייה (סטייה ניכרת מתכנית) תשס"ב-2002, מפרטות רשימה של עבודות המהוות סטייה ניכרת, למשל: בנייה בחריגה מקו בניין מעבר לשיעור של 10% מהמרווח בקיר עם פתחים, או תוספת קומות מעבר למספר המרבי שאפשר להוסיף בהקלה.


                        קיימים מקרים מיוחדים בהם התכנית המפורטת (התב"ע) קובעת נושאים שונים (שאינם כלולים בתקנות סטייה ניכרת) בהם ניתן לבקש הקלה. במקרים אחרים התב"ע מצמצמת את ההקלות שניתן להגיש על ידי כך שהיא קובעת שסטייה מהוראה מסוימת תהווה סטייה ניכרת.

                         

                        לסיכום: ניתן לבקש הקלה או שימוש חורג מהוראה מסויימת בתב"ע, עד למגבלה של סטייה ניכרת.

                         

                        2. האם הקלה היא זכות מוקנית? האם ניתן להסתמך עליה בעת ביצוע עסקה?

                        הקלה אינה זכות מוקנית ואין להסתמך עליה בעת עסקת מקרקעין. סעיף 147 לחוק קובע: 147. (א) "הועדה המקומית רשאית לתת הקלה למבקש היתר לפי סעיף 145".

                         

                        הוועדה המקומית רשאית לאשר הקלה אך איננה חייבת לעשות זאת. אישור הוועדה המקומית מותנה בפרסום דבר ההקלה, בחינת הסיבות לבקשה, חוות דעת תכנונית והתייחסות להתנגדויות אליה, במידה שהוגשו. הוועדה בוחנת כל מקרה לגופו בהתאם למצב הייחודי של המגרש, הפתרונות התכנוניים המוצגים ומידת ההשפעה על הסביבה הקרובה. לעיתים יכולה הוועדה לאשר הקלה בבניין אחד ולא לאשר הקלה דומה בבניין אחר שבו יש נסיבות תכנוניות שונות.

                         

                        היות שלא ניתן לדעת מראש מה תהיה החלטת הוועדה לגבי ההקלות, לא תהיה התייחסות אליהם בתיק המידע או בדף הזכויות המפורטות עבור החלקה.

                         

                        זאת גם הסיבה שלא ניתן להסתמך על אישור הקלה מראש, בעת ביצוע עסקת מקרקעין.

                         

                        רק הוועדה המקומית או וועדת הערר יכולות לאשר או לדחות את ההקלות המבוקשות.

                         

                        3. כיצד מבקשים הקלה?

                        '' 
                         
                        עורך הבקשה ימלא את פירוט ההקלות המבוקשות ואת הנימוקים לבקשה זו, בדף הראשון במפרט הבקשה להיתר (הגרמושקה). מומלץ להיעזר במדריך זה לשם ניסוח ברור של ההקלה המבוקשת בהתאם לחוק (מפורט בהמשך). 
                         

                        4. מהו מסלול בקשה להיתר הכוללת הקלות בהשוואה לבקשה להיתר תואמת תב"ע?

                        לבקשות להיתר הכוללות הקלה ו/או שימוש חורג, יש מסלול שונה וארוך יותר מאשר לבקשות להיתר שאינן כוללות הקלה. (ראו גם במידע להיתר בנייה) :

                         

                        1. בקשה להיתר הכוללת הקלות ו/או שימוש חורג, מחויבת בפרסום ב- 3 עיתונים שונים, הצגת מודעות בחזית הבניין/מגרש נשוא הבקשה ומשלוח הודעות אישיות לכל בעלי הזכויות בנכס, הגובלים בו, ולכל מי שעלול להיפגע כתוצאה מאישור ההקלה. הפרסום נעשה על חשבון מבקש ההיתר באמצעות חברת פרסום חיצונית וכרוך בהמתנה של 14 יום לצורך מתן אפשרות לציבור להגיש התנגדויות. הכל בהתאם למפורט בסעיף 149 לחוק.
                        2. לאחר הפרסום ותקופת ההמתנה כחוק, בקשה להיתר הכוללת הקלה ו/או שימוש חורג, נדונה בוועדת המשנה של הוועדה המקומית, המתכנסת פעם בשבועיים בהרכב מלא. בקשות להיתר התואמות את הוראות התב"ע, (שאינן כוללות הקלות או שימוש חורג), נדונות ברשות רישוי - ועדה המורכבת מיושב ראש ועדת המשנה ומהנדס הועדה, הדנה בבקשות להיתר באופן תכוף יותר.
                        3. הבקשה נדונה לאחר קבלת חוות דעת מהצוות המקצועי בדבר נחיצות ההקלה, עיקרי ההתנגדויות (אם הוגשו) והמלצה תכנונית: האם לאשרן, לדחותן או לקבל את חלקן. הוועדה המקומית יכולה לזמן את הצדדים השונים להשמיע את טענותיהם ו/או לצאת לסיור בשטח אם היא רואה צורך בכך. היא גם רשאית להתנות את אישורה בשינויים ותיקונים שונים. כל אלה עלולים להאריך את משך הזמן להוצאת ההיתר. 
                        4. לאחר קבלת החלטת הוועדה המקומית בבקשה להיתר הכוללת הקלה ו/או שימוש חורג, יש להמתין לפחות 30 יום לפני הוצאת היתר הבנייה, היות שקיימת זכות ערר בפני וועדת הערר המחוזית, למתנגד שהוועדה המקומית לא קיבלה את עמדתו. זכות זו אינה קיימת בבקשות תואמות תב"ע, בהן ניתן להוציא היתר מייד עם קבלת החלטת הוועדה והשלמת התנאים להוצאת היתר.
                        5. הקלות ושימושים חורגים מחוייבים בתשלום היטל השבחה בנוסף לאגרות הבנייה. (ראה גם בקישור - אגרות והיטלים)
                         

                        5. כיצד מגישים התנגדות לבקשת היתר?

                        למידע בנושא הגשת התנגדות לבקשת היתר בנייה

                         

                        6. מהו פרסום לפי תכנית?

                        לעתים מורה תכנית מתאר או תכנית מפורטת (תב"ע), לבצע פרסום בעת הגשת בקשה לגבי בנייה או שימוש, שהותר עקרונית בתכנית אלא שמחייב שיקול דעת נוסף הנובע מיידוע הציבור ובעיקר הגובלים ודיון בהתנגדויות.

                         

                        הליך הפרסום והידוע נעשה בדרך הדומה לפרסום הקלה.

                         

                        7. מהו פרסום לפי תמ"א 38?

                        '' 
                         
                        תמ"א 38 היא תכנית מתאר ארצית לחיזוק מבנים קיימים בפני רעידות אדמה. התכנית מעניקה תמריצים שונים כנגד חיזוק המבנים אך קבעה, בין השאר, שתנאי לדיון בבקשה, יהיה פרסום הודעה על כך ומתן הזדמנות לכל בעל עניין להגיש התנגדות תכנונית מנומקת (הוועדה המקומית איננה דנה בהתנגדויות בנושאים קנייניים). הפרסום נעשה במתכונת דומה לסעיף 149 לחוק (כפי שפורט לעיל). ניתן לקבל פרטים בחוברת ההנחיות לבנייה מתוקף תמ"א 38 הנמצאת באתר העירייה.
                         

                        8. המלצות כלליות להגשת הקלות

                        • יש לקרוא היטב את התכנית (תב"ע) החלה במקום על מנת לבדוק האם נושאים מסוימים נקבעו כסטייה ניכרת בהוראות התכנית ולא ניתן לבקש עבורם הקלה, והאם יש הקלות שניתן לבקש מכוח התכנית שאינן כלולות בתקנות סטייה ניכרת.
                        • מומלץ לעיין בקובץ הנחיות ותנאים כלליים לתכנון ולביצוע מבנים באתר העירייה.
                        • יש להקפיד להתאים את נוסח ההקלה שפורסם לנוסח ההקלה שהוקלד בעת פתיחת הבקשה על מנת למנוע סתירות.

                            

                         
                        קלינגר היתרי בנייה, רישוי עסקים וייעוץ מוניציפאלי
                         
                        השירות בפריסה כלל ארצית
                        טל': 03-6990132

                        פקס: 6990134 - 03
                        נייד- בן קלינגר 0523-888813
                        www.klinger.co.il    

                         

                        דרג את התוכן:
                          0 תגובות   יום שלישי, 19/7/16, 16:35

                           
                          קלינגר היתרי בנייה, רישוי עסקים וייעוץ מוניציפאלי
                           
                          השירות בפריסה כלל ארצית
                          טל': 03-6990132

                          פקס: 6990134 - 03
                          נייד- בן קלינגר 0523-888813
                          www.klinger.co.il    

                           
                          שימו לב, מדריך זה הוא המלצה בלבד ומיועד לסייע למגישי בקשות להיתר בעיריית תל-אביב-יפו. האחריות על ניסוח ההקלה מוטלת על מבקש ההיתר בלבד.
                           

                          1. מהי הקלה?

                          '' 
                           

                          לגבי כל מגרש אשר ניתן להוציא בו היתר בנייה, קיימת תכנית מפורטת (תב"ע) בתוקף אשר מפרטת הוראות בינוי לפיהן ניתן לקבל היתר בנייה. למשל: השימושים המותרים במגרש, זכויות הבנייה המירביות, קווי בניין, גובה מירבי וכדומה.

                          במקרים רבים, במגרש אחד חלות מספר תכניות עירוניות כלליות, בנוסף לתכנית הראשית. למשל תכנית ע-1 הקובעת הוראות לגבי מרתפים בכל העיר, תכנית ג' לבנייה על גגות וכדומה. בקשה להיתר חייבת להתאים להוראות כל התכניות החלות בה ובנוסף, להתאים להוראות ותקנות חוק התכנון והבנייה.

                           

                          "הקלה" היא אפשרות לסטייה מסוימת מהוראות תכנית מפורטת (תב"ע) אשר חלה במגרש בו מבוקש ההיתר. "הקלות" נועדו לאפשר גמישות היות שתכניות תקפות במשך שנים רבות ונדרשת התאמה למציאות מורכבת ומשתנה. יחד עם זאת, החוק מגביל את הסטייה המותרת מהוראותיה של תכנית בתוקף, כדי לשמור על עקרונותיה, אופייה ומהותה העיקרית של התכנית. במסגרת הליך של הקלה אפשר לאשר סטייה מהוראת בינוי מסוימת כל עוד אינה בגדר "סטייה ניכרת".

                           

                          "שימוש חורג" הוא אפשרות לשימוש זמני בבניין קיים בניגוד לתכלית שנקבעה בהיתר הבנייה המקורי. אם השימוש המבוקש תואם את השימושים המותרים על פי התכנית המפורטת החלה במקום, מדובר ב"שימוש חורג מהיתר" והוא יכול להיות מוגבל בזמן. אם השימוש המבוקש אינו מופיע ברשימת השימושים המותרים על פי תכנית בניין עיר החלה במגרש (תב"ע) - יש לבקש

                           

                          "שימוש חורג מתכנית" והוא חייב להיות מוגבל בזמן. אף המחוקק הגביל וקבע שלא ניתן לאשר שימוש החורג מהשימוש המקורי בצורה מהותית, בגדר "סטייה ניכרת", סעיף 151 לחוק התכנון והבנייה קובע: 151 (א). "לא יינתנו הקלה או היתר לשימוש חורג אם יש בכך סטייה ניכרת מתכנית החלה על הקרקע או הבניין".

                          סעיף 151 לחוק התכנון והבנייה קובע:  151 (א). "לא יינתנו הקלה או היתר לשימוש חורג אם יש בכך סטייה ניכרת מתכנית החלה על הקרקע או הבניין".  


                          מהי "סטייה ניכרת"?

                          תקנות התכנון והבנייה (סטייה ניכרת מתכנית) תשס"ב-2002, מפרטות רשימה של עבודות המהוות סטייה ניכרת, למשל: בנייה בחריגה מקו בניין מעבר לשיעור של 10% מהמרווח בקיר עם פתחים, או תוספת קומות מעבר למספר המרבי שאפשר להוסיף בהקלה.


                          קיימים מקרים מיוחדים בהם התכנית המפורטת (התב"ע) קובעת נושאים שונים (שאינם כלולים בתקנות סטייה ניכרת) בהם ניתן לבקש הקלה. במקרים אחרים התב"ע מצמצמת את ההקלות שניתן להגיש על ידי כך שהיא קובעת שסטייה מהוראה מסוימת תהווה סטייה ניכרת.

                           

                          לסיכום: ניתן לבקש הקלה או שימוש חורג מהוראה מסויימת בתב"ע, עד למגבלה של סטייה ניכרת.

                           

                          2. האם הקלה היא זכות מוקנית? האם ניתן להסתמך עליה בעת ביצוע עסקה?

                          הקלה אינה זכות מוקנית ואין להסתמך עליה בעת עסקת מקרקעין. סעיף 147 לחוק קובע: 147. (א) "הועדה המקומית רשאית לתת הקלה למבקש היתר לפי סעיף 145".

                           

                          הוועדה המקומית רשאית לאשר הקלה אך איננה חייבת לעשות זאת. אישור הוועדה המקומית מותנה בפרסום דבר ההקלה, בחינת הסיבות לבקשה, חוות דעת תכנונית והתייחסות להתנגדויות אליה, במידה שהוגשו. הוועדה בוחנת כל מקרה לגופו בהתאם למצב הייחודי של המגרש, הפתרונות התכנוניים המוצגים ומידת ההשפעה על הסביבה הקרובה. לעיתים יכולה הוועדה לאשר הקלה בבניין אחד ולא לאשר הקלה דומה בבניין אחר שבו יש נסיבות תכנוניות שונות.

                           

                          היות שלא ניתן לדעת מראש מה תהיה החלטת הוועדה לגבי ההקלות, לא תהיה התייחסות אליהם בתיק המידע או בדף הזכויות המפורטות עבור החלקה.

                           

                          זאת גם הסיבה שלא ניתן להסתמך על אישור הקלה מראש, בעת ביצוע עסקת מקרקעין.

                           

                          רק הוועדה המקומית או וועדת הערר יכולות לאשר או לדחות את ההקלות המבוקשות.

                           

                          3. כיצד מבקשים הקלה?

                          '' 
                           
                          עורך הבקשה ימלא את פירוט ההקלות המבוקשות ואת הנימוקים לבקשה זו, בדף הראשון במפרט הבקשה להיתר (הגרמושקה). מומלץ להיעזר במדריך זה לשם ניסוח ברור של ההקלה המבוקשת בהתאם לחוק (מפורט בהמשך). 
                           

                          4. מהו מסלול בקשה להיתר הכוללת הקלות בהשוואה לבקשה להיתר תואמת תב"ע?

                          לבקשות להיתר הכוללות הקלה ו/או שימוש חורג, יש מסלול שונה וארוך יותר מאשר לבקשות להיתר שאינן כוללות הקלה. (ראו גם במידע להיתר בנייה) :

                           

                          1. בקשה להיתר הכוללת הקלות ו/או שימוש חורג, מחויבת בפרסום ב- 3 עיתונים שונים, הצגת מודעות בחזית הבניין/מגרש נשוא הבקשה ומשלוח הודעות אישיות לכל בעלי הזכויות בנכס, הגובלים בו, ולכל מי שעלול להיפגע כתוצאה מאישור ההקלה. הפרסום נעשה על חשבון מבקש ההיתר באמצעות חברת פרסום חיצונית וכרוך בהמתנה של 14 יום לצורך מתן אפשרות לציבור להגיש התנגדויות. הכל בהתאם למפורט בסעיף 149 לחוק.
                          2. לאחר הפרסום ותקופת ההמתנה כחוק, בקשה להיתר הכוללת הקלה ו/או שימוש חורג, נדונה בוועדת המשנה של הוועדה המקומית, המתכנסת פעם בשבועיים בהרכב מלא. בקשות להיתר התואמות את הוראות התב"ע, (שאינן כוללות הקלות או שימוש חורג), נדונות ברשות רישוי - ועדה המורכבת מיושב ראש ועדת המשנה ומהנדס הועדה, הדנה בבקשות להיתר באופן תכוף יותר.
                          3. הבקשה נדונה לאחר קבלת חוות דעת מהצוות המקצועי בדבר נחיצות ההקלה, עיקרי ההתנגדויות (אם הוגשו) והמלצה תכנונית: האם לאשרן, לדחותן או לקבל את חלקן. הוועדה המקומית יכולה לזמן את הצדדים השונים להשמיע את טענותיהם ו/או לצאת לסיור בשטח אם היא רואה צורך בכך. היא גם רשאית להתנות את אישורה בשינויים ותיקונים שונים. כל אלה עלולים להאריך את משך הזמן להוצאת ההיתר. 
                          4. לאחר קבלת החלטת הוועדה המקומית בבקשה להיתר הכוללת הקלה ו/או שימוש חורג, יש להמתין לפחות 30 יום לפני הוצאת היתר הבנייה, היות שקיימת זכות ערר בפני וועדת הערר המחוזית, למתנגד שהוועדה המקומית לא קיבלה את עמדתו. זכות זו אינה קיימת בבקשות תואמות תב"ע, בהן ניתן להוציא היתר מייד עם קבלת החלטת הוועדה והשלמת התנאים להוצאת היתר.
                          5. הקלות ושימושים חורגים מחוייבים בתשלום היטל השבחה בנוסף לאגרות הבנייה. (ראה גם בקישור - אגרות והיטלים)
                           

                          5. כיצד מגישים התנגדות לבקשת היתר?

                          למידע בנושא הגשת התנגדות לבקשת היתר בנייה

                           

                          6. מהו פרסום לפי תכנית?

                          לעתים מורה תכנית מתאר או תכנית מפורטת (תב"ע), לבצע פרסום בעת הגשת בקשה לגבי בנייה או שימוש, שהותר עקרונית בתכנית אלא שמחייב שיקול דעת נוסף הנובע מיידוע הציבור ובעיקר הגובלים ודיון בהתנגדויות.

                           

                          הליך הפרסום והידוע נעשה בדרך הדומה לפרסום הקלה.

                           

                          7. מהו פרסום לפי תמ"א 38?

                          '' 
                           
                          תמ"א 38 היא תכנית מתאר ארצית לחיזוק מבנים קיימים בפני רעידות אדמה. התכנית מעניקה תמריצים שונים כנגד חיזוק המבנים אך קבעה, בין השאר, שתנאי לדיון בבקשה, יהיה פרסום הודעה על כך ומתן הזדמנות לכל בעל עניין להגיש התנגדות תכנונית מנומקת (הוועדה המקומית איננה דנה בהתנגדויות בנושאים קנייניים). הפרסום נעשה במתכונת דומה לסעיף 149 לחוק (כפי שפורט לעיל). ניתן לקבל פרטים בחוברת ההנחיות לבנייה מתוקף תמ"א 38 הנמצאת באתר העירייה.
                           

                          8. המלצות כלליות להגשת הקלות

                          • יש לקרוא היטב את התכנית (תב"ע) החלה במקום על מנת לבדוק האם נושאים מסוימים נקבעו כסטייה ניכרת בהוראות התכנית ולא ניתן לבקש עבורם הקלה, והאם יש הקלות שניתן לבקש מכוח התכנית שאינן כלולות בתקנות סטייה ניכרת.
                          • מומלץ לעיין בקובץ הנחיות ותנאים כלליים לתכנון ולביצוע מבנים באתר העירייה.
                          • יש להקפיד להתאים את נוסח ההקלה שפורסם לנוסח ההקלה שהוקלד בעת פתיחת הבקשה על מנת למנוע סתירות.

                              

                           
                          קלינגר היתרי בנייה, רישוי עסקים וייעוץ מוניציפאלי
                           
                          השירות בפריסה כלל ארצית
                          טל': 03-6990132

                          פקס: 6990134 - 03
                          נייד- בן קלינגר 0523-888813
                          www.klinger.co.il  

                          דרג את התוכן:

                            פרופיל

                            benklinger
                            1. שלח הודעה
                            2. אוף ליין
                            3. אוף ליין

                            ארכיון

                            פיד RSS

                            הפעילות שלי