כותרות TheMarker >
    ';

    פיד RSS

    קלינגר רישוי עסקים והתרי בנייה

    הוצאת רישיון עסק,בקשות לשימוש חורג,היתרי בנייה ,זירוז הליכים בירוקרטיים,אדריכלות והנדסת מבנים.

    ארכיון : 8/2016

    0 תגובות   יום ראשון, 28/8/16, 11:14
    סוף לאפליה בת"א: הנחת ארנונה על מרתפים
    בעלת דירת קרקע דרשה לשלם שיעור מופחת על המרתף שלה – כפי שניתן לבעלי בתים פרטיים. ביהמ"ש הסכים שמדובר במדיניות של איפה ואיפה

    בתום הליך ארוך קיבל לאחרונה בית המשפט לעניינים מנהליים בתל אביב עתירה שהגישה תושבת שיכון בבלי, והורה לעירייה להעניק את הנחת הארנונה על מרתפים גם לבעלי דירות קרקע, ולא רק לבעלי בתים פרטיים. השופטת יהודית שיצר מתחה ביקורת על מדיניות האיפה ואיפה שנהגה העירייה עד כה.

     

     

     

    בעתירה שהגישה לפני שלוש שנים לבית המשפט טענה התושבת שהעירייה מפלה אותה לרעה כאשר היא דורשת ממנה תשלום ארנונה מלא עבור מרתף בשטח 110 מ"ר, הצמוד לדירת הקרקע שלה. את טענתה היא ביססה על כך שבעלי הבתים הפרטיים בשכונת בבלי זוכים להנחה של 25% מתעריף הארנונה על המרתפים, בעוד בעלי דירות "רגילות" מחויבים בתעריף מלא.

     

    העירייה טענה בתגובה שביקשה בעבר מהממשלה לבטל את ההקלה לבעלי הבתים הפרטיים, אך נדחתה. העותרת לא קיבלה את ההסבר וטענה שכדי למנוע אפליה היה על העירייה לבקש להחיל את ההקלה גם על בעלי דירות, ולא לנסות לבטל אותה כליל.

     

    בית המשפט אמנם הסכים שהעירייה הפלתה תושבים באופן מודע בניסיון לחמוק מלתת את ההנחה, אך דחה את העתירה בגלל מאפייני המרתף של העותרת, שלא אושר למגורים, בעוד שההנחה ניתנת למרתפים שנועדו למגורים בלבד.

     

    התושבת לא ויתרה וערערה לעליון, שהחזיר את התיק לבית המשפט המנהלי עם הוראה לדון בטענת האפליה האסורה. הפעם טענה העירייה שכשהוחלט להעניק הקלות לבתים הפרטיים עוד לא הייתה אפשרות תכנונית להצמיד מרתף לדירה בבית משותף, ולכן לא מדובר באפליה. היא הוסיפה שמדובר במקרה חריג של אישור להצמדת מרתף – כך שלא מדובר באפליה כלפי ציבור רחב.

     

    גישה לא הגיונית

    השופטת יהודית שיצר ציינה שההיגיון הטמון בהקלה בארנונה על המרתפים נבעה מההתחשבות בכך שזהו מבנה לא מואר ולא מאוורר הנמצא מתחת לפני הקרקע. על פניו, היגיון זה חל גם על בעלי בתים פרטיים וגם על בעלי דירות. לטעמה, העירייה לא נתנה הסבר המצדיק להחיל דין שונה בין שני סוגי הבעלים, בפרט כשבצו הארנונה "מרתף" לא מוגדר כמבנה המוצמד רק לבית פרטי.

     

    עוד נקבע כי טענת העירייה שלפיה מדובר במקרה חריג אינה עומדת במבחן המציאות, שכן כיום אין מניעה תכנונית להצמיד מרתף לדירות קרקע בבית משותף. יתר על כן, העובדה שהעירייה ניסתה לבטל את ההקלה מחזקת את המסקנה שהיא הייתה מודעת לאפליה והמשיכה בה רק כדי שחלילה לא ייגרעו כספים מקופתה.

     

    "גישה זו אין לקבל", כתבה השופטת שיצר בפסק הדין. "חובת ההגינות ותום הלב המוגברים החלים על העירייה כרשות ציבורית, מחייבים אותה לייתן אותה הקלה סבירה והגיונית גם לבעלי מרתפים בבתים משותפים, ולא לבטל את ההטבה לכולם".

     

    לאור האמור הפעם העתירה התקבלה ונקבע כי העותרת זכאית להנחה של 25% על הארנונה של המרתף. העירייה חויבה בהוצאות משפט בסך 20 אלף שקל.

     

    http://www.klinger.co.il/צור-קשר

      השירות בפריסה כלל ארצית
    טל': 03-6990132
    פקס: 6990134 - 03
    נייד- בן קלינגר 0523-888813
    www.klinger.co.il    

    דרג את התוכן:
      0 תגובות   יום רביעי, 24/8/16, 13:34

      צעד נוסף בייעול הבירוקרטיה בתחום הנדל"ן

      נושא:
       מיסוי מקרקעין
      כ' אב תשע"ו
      24 אוגוסט 2016

      רשות המסים ומשרד השיכון והבינוי השיקו יישום חדש המאפשר לקבלנים לדווח במקביל לשני הגופים במכירת דירה

       

       

      רשות המסים ומשרד הבינוי והשיכון השיקו יישום חדש המאפשר לקבלנים לדווח באופן מקוון במקביל לממונה על חוק המכר במשרד הבינוי והשיכון ולרשות המסים, במקרים של מכירת דירה. הדיווח המקוון יביא לקיצור משמעותי בזמן הנדרש לקבלן לדווח על מכירת הדירה, ויהווה הקלה משמעותית ברגולציה המוטלת על הקבלנים ומייצגיהם. הדבר אף יאפשר לרשות המסים ולממונה על חוק המכר לטפל בהצהרות באופן יעיל ומהיר יותר מבעבר.
       
      חוק מיסוי מקרקעין קובע,  כי קבלן המוכר דירה חייב בהגשת הצהרה לרשות המסים הכוללת, בין היתר, מידע על פרטי הנכס והעסקה, וזאת בתוך 40 יום ממועד החתימה על הסכם המכר. במקביל, מחויב הקבלן בהגשת הצהרה על המכירה לממונה על חוק המכר. גם הצהרה זו כוללת מידע אודות פרטי הנכס הנמכר והעסקה, ובנוסף נתונים אודות הערבויות שניתנו לרוכש. הדיווח לממונה על חוק המכר חייב להתבצע אף הוא תוך 40 יום.
       
      היישום החדש מאפשר לקבלן לאשר כי בסיום הליך שליחת ההצהרה המקוונת לרשות המסים, הנתונים המשותפים לשתי ההצהרות בדבר פרטי הנכס והעסקה יועברו באופן אוטומטי לממונה על חוק המכר, ובמקביל יפתח באופן אוטומטי עמוד מקוון מתוך אתר משרד השיכון, בו ישלים המדווח פרטים נוספים הדרושים לממונה על החוק המכר.

          

       

       

      קלינגר היתרי בנייה, רישוי עסקים וייעוץ מוניציפאלי
       
      השירות בפריסה כלל ארצית
      טל': 03-6990132

      פקס: 6990134 - 03
      נייד- בן קלינגר 0523-888813
      www.klinger.co.il

      דרג את התוכן:
        0 תגובות   יום שלישי, 9/8/16, 23:00

        ''

        טיפול בעבירות בנייה, ביטול צווי הריסה , דרישה להפסקת עבודה ועוד!

        ...
        נתפסת בעבירת בניה?
        הפתרון בהישג יד. צור קשר ונשמח לעזור לך לצאת מזה…

        עבירות על חוק התכנון והבנייה הן עבירות חמורות שעשויות להוביל לסנקציות קשות כנגד העבריין. משרד קלינגר היתרי בנייה, רישוי עסקים וייעוץ מוניציפאלי מתמחה בטיפול בעבירות אלו ומעסיק משפטנים, אדריכלים ומהנדסים שיוכלו לסייע לך להתמודד מול המערכת.


        " אם ביצעתם עבירת בנייה כלשהי, יכול מאוד להיות שתוכלו להכשיר אותה בדיעבד. באמצעות טיפול מקיף במספר חזיתות נשיג עבורכם את האישורים שיאפשרו לכם להמנע מצווי הריסה, קנסות ואפילו רישום פלילי".

        התמצאות מלאה בסבך החוקים והתקנות מאפשרת לנו למצוא פתרונות גם לבעיות מורכבות.
        ההיכרות שלנו עם המערכת ועם האנשים שממנה היא מורכבת מאפשרת לנו לספק לך פתרונות מהירים ולזרז את ההליך הבירוקרטי.
        שירות אישי, מקצועי ומהיר – עד לפתרון הבעיה.

        המשרד מתמחה בטיפול בתיקים הקשורים לחריגות בנייה, בנייה ללא היתר, שימוש חורג ללא היתר, פיצול דירות ועוד…

        לשיחת יעוץ ראשונית ללא תשלום וללא שום התחייבות מצדכם,
        צרו עמנו קשר דרך האתר ללא היסוס :

        http://www.klinger.co.il/טיפול-בעבירות-בנייה-1

        קלינגר התרי בניה, רישוי עסקים וייעוץ מוניציפאלי
        השירות בפריסה כלל ארצית
        נייד: 3888813 - 052
        טל': 03-6990132
        פקס: 6990134 - 03
        דוא"ל: klinger_b@bezeqint.net

        הצג עוד
        משרד קלינגר היתרי בנייה, רישוי עסקים וייעוץ מוניציפאלי מתמחה בטיפול בעבירות אלו ומעסיק משפטנים, אדריכלים ומהנדסים שיוכלו לסייע לך להתמודד מול המערכת.
        klinger.co.il|מאת ‏טיפול בעבירות בנייה‏
         
             
        דרג את התוכן:
          1 תגובות   יום שבת, 6/8/16, 17:29
          שופטת: "עיקול חשבון בנק זה מבזה ומשפיל"
          חוב ארנונה של 1,600 שקל הוביל לעיקול חשבון הבנק של תושבת ת"א, אף שהנכס שייך לבעלה. ביהמ"ש קבע ששמה הטוב נפגע. הפיצוי: 8,500 שקל
          בית משפט השלום בתל אביב קבע לאחרונה שהעירייה תפצה ב-8,500 שקל עורכת דין תושבת העיר, שחשבון הבנק שלה עוקל בשל חוב ארנונה של 1,600 שקל על נכס השייך בכלל לבעלה. השופטת כוכבה לוי קבעה שעיקול חשבון מהווה השפלה, ביזוי ופגיעה בשם הטוב.

           

          פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

           

           

          בתביעה לשון הרע שהגישה עורכת הדין היא טענה שבספטמבר 2014 הטילה העירייה עיקול על חשבון הבנק העסקי שלה ועל החשבון הפרטי של בעלה בגין חוב ארנונה. לדבריה, החוב יוחס לדירה ברחוב שפירא בעיר הרשומה על שם בעלה. היא ציינה שבעלה והיא לא גרים בדירה, שהושכרה לבני זוג שעזבו באוגוסט 2013. תוך זמן מה שילמו בני הזוג את החוב והעיקולים הוסרו.

           

          עורכת הדין דרשה בתביעה לחייב את העירייה לפצות אותה ב-100 אלף שקל בטענה שבהטלת העיקול הייתה כוונה לפגוע בה.

           

          העירייה הכחישה שעצם הטלת העיקול מהווה לשון הרע וטענה כי בכל מקרה חלות עליה ההגנות של אמת בפרסום ופרסום בתום לב, מכיוון שהעיקול הוטל כדין. צוין שלתובעת ובעלה נשלחו חיובי הארנונה ודרישות תשלום רבות אחרי עזיבת השוכרים, ורק בלית ברירה הוטלו העיקולים.

           

          העירייה הוסיפה שאין זה משנה שהדירה רשומה על שם בעלה של התובעת שכן ההנחה היא שבני הזוג שותפים מלאים בכל נכסיהם בהתאם לחוק יחסי ממון, ולכן גם היא נחשבת "מחזיקה" לצורך חיוב בארנונה.

           

          שמם הטוב של עורכי הדין

          אבל השופטת כוכבה לוי קבעה שבהטלת עיקול על חשבון בנק של אדם יש משום השפלה, ביזוי ופגיעה בשמו הטוב. היא הסבירה שדי בכך שפקידי הבנק נחשפו לעיקול כדי שיראו בבעל החשבון "משתמט חובות". זאת, בפרט כשמדובר בעורכי דין "ששמם הטוב הוא למעשה המוניטין העיקרי שלהם".

           

          בנסיבות אלה, נקבע, עיקול חשבון הבנק של התובעת היה הוצאת לשון הרע. השופטת לוי הדגישה שעל העירייה לא חלות ההגנות שבחוק מכיוון שהעיקול הוטל על חשבון התובעת שלא כדין: על פי חוק יחסי ממון, עצם הנישואין אינם קובעים דבר לעניין זכויות הקניין של בני הזוג.

           

          יחד עם זאת נקבע שהתובעת יכלה לפנות לעירייה לשינוי שמה כמחזיקה בנכס והיא לא עשתה כן במהלך השנה שבה נשלחו אליה דרישות התשלום. היא גם לא הוכיחה שהעיקול הוטל "בכוונה לפגוע".

           

          בשל מכלול הנסיבות העמידה השופטת לוי את הפיצוי על רף נמוך יחסית, וקבעה כי על העירייה לשלם לתובעת 8,500 שקל בנוסף להוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסכום של 4,680 שקל.

           

          • לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
          • הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
             
            קלינגר היתרי בנייה, רישוי עסקים וייעוץ מוניציפאלי
             
            השירות בפריסה כלל ארצית
            טל': 03-6990132

            פקס: 6990134 - 03
            נייד- בן קלינגר 0523-888813
            www.klinger.co.il    

           

        • במקרים רבים ניתן להפחית את נטל המס. מחלקת הפחתת מיסים וארנונה בקלינגר תשמח לסייע לכם לעשות זאת 

          צור קשר

           רבים מבעלי עסקים מתקשים לעמוד בתשלומי המסים השונים, ולצערנו, עסקים אלו נסגרים. המחוקק נתן את דעתו על כך בצורת מתן אפשרות להגשת בקשה מיוחדת להפחתה בנטל המס, או במקרים מיוחדים אף למחיקת התשלום ברשויות מסוימות, כגון עיריית תל אביב. ישנן ועדות שיש בסמכותן להפחית את גובה המסים וההיטלים "עקב" מצב חומרי.
          משרד קלינגר היתרי בנייה, רישוי עסקים וייעוץ מוניציפלי מתמחה במתן סיוע למתאימים בהכנת בקשה מסודרת, הגשתה וזירוזה בסבך המערכת הבירוקרטית.

          המשרד מסייע גם בעיכוב הליכי גבייה מנהלית (עיקולים) הננקטים על ידי הרשויות המקומיות גם כאמצעי לחץ על נישומים. למשרד נזקפות הפחתות משמעותיות ביותר, גם לגבי שנות מס קודמות והן לגבי שנות מס נוכחיות ועתידות. בנוסף, המשרד מטפל בהפחתת היטל השבחה, מס שבח, אגרות בנייה, טיפול וזירוז בקשות לפטורים זירוז שומות ואישורים להעברה בטאבו.

           תחומי טיפול נוספים בתחום הקלת נטל הארנונה
          • פטור מארנונה לנכס ריק
          • פטור מארנונה לנכס שאינו ראוי לשימוש
          • פטור בגין בנייה ושיפוצים
          • שינוי ייעוד הנכס
          • הקלות בארנונה לאוכלוסיות שונות:
            - אזרחים ותיקים
            - חיילים בשירות חובה
            - נפגעי פעולות איבה
            - משפחות שכולות
            - אסירי ציון
            - מקבלי אבטחת הכנסה
            - משפחות חד הוריות
            - עולים חדשים
            - מתנדבות בשירות לאומי
            - נכי רדיפות הנאצים
            - חסידי אומות העולם
            - הנחות בעסקים
            - נכי צה"ל
            - עיוורים

          תחומים נוספים

                

          • אישור העברה בטבו
          • הפחתת היטל השבחה
          • הפחתת אגרות בניה
          • הפחתת מס שבח
          • טיפול בביטול קנסות מנהליים של מס הכנסה
          • השגות ועררים
          • הסדרים
          • הפחתת תשלומים למינהל מקרקעי ישראל
          • ייעוץ משפטי
              

           

          דרג את התוכן:
            0 תגובות   יום חמישי, 4/8/16, 18:11

            תקנות בתי המשפט (מחלקה לניתוב תיקים), התשס"ב -2002.

            תיקון אחרון ‏31/7/2002
             
            בתוקף סמכותי לפי סעיפים 82א(ב) ו-109 לחוק בתי המשפט
            (נוסח משולב), התשמ"ד -1984 (להלן - החוק), אני מתקין
            תקנות אלה:
               1.

            סמכות שפיטה

             


            בתקנות אלה -
            "הליכים מקדמיים"
            - כל הליך מהגשת התובענה ועד לתחילת

            שמיעת הראיות, לרבות הליכי ביניים והליכים חלופיים
            ליישוב סכסוכים;
            "התבנית הארצית"
            - תכנית המנ"ת הארצית שהוכנה לפי תקנה 3;
            "מזכיר משפטי"
            - עורך דין המפעיל את המנ"ת כקבוע בתקנה 5;
            "נשיא בית משפט"
            - לרבות סגן נשיא בית המשפט שבו הוא
            מכהן הסמיכו לענין תקנות אלה;
            "שופט מוקד"
            - שופט שמונה לפי תקנה 4.

               2.מטרות המנ"ת  מחלקה לניתוב תיקים (להלן - מנ"ת) תסייע לבית המשפט
            בטיפול  בתובענות, בניהולן ובניתובן, על פי הוראות תקנות
            אלה, התכנית הארצית והתכניות המפורטות לפעולת המנ"ת
            בבתי המשפט השונים, כהגדרתן בתקנה 3.
               3.תכניות פעולה למנ"ת  (א)מנהל בתי המשפט יערוך, באישור שר המשפטים, תכנית
            מנ"ת ארצית ובה קווים מנחים אחידים להפעלת המנ"ת;
            ובאישור שר המשפטים רשאי הוא לשנותה מזמן לזמן.
             
             (ב)בתבנית הארצית ייקבעו הוראות בדבר -

            1. מיון, סיווג והערכה של תובענות, במטרה להבטיח
              כי זמן שיפוטי יוקדש, ככל האפשר, למטלות המצריכות שיקול דעת שיפוטי;
               
            2. ניתוב תובענות למסלול טיפול המתאים להן, במטרהלייעל את הטיפול בתובענות בבית המשפט;
               
            3. פניה מקדימה, לרבות בנוסח אחיד, לבעלי דין אולבאי כוחם, במטרה להבטיח קיומם של דיונים הוגנים ויעילים בבתי המשפט;
               
            4. פניה לבעלי דין, בתיקים מתאימים, לשם קבלת הסכמתם להפניית התובענה להליכים חלופיים של יישוב סכסוכים מחוץ לבית המשפט, לרבות גישור, בוררות והערבה ניטרלית מוקדמת של סיכויי בעלי הדין בתובענה (להלן - הליכים חלופיים);
               
            5. ניתוב תובענות בבית המשפט לשופט מוקד או לשופט מוקד או לשופטים אחרים לפי נושאיהן ותחומי המומחיות של השופטים;
               
            6. הקמה והפעלה של מנגנוני מעקב וביקורת בבתי המשפט, על אופן הטיפול בתובענות, לרבות בהליכים חלופיים;
               
            7. הכוונה של בעלי דין שאינם מיוצגים, במטרה להבטיח גישה שוויונית לבית המשפט, ייעול הליכים וחסכון משאבים.

             (ג)נשיא בית משפט שבו הוקם מנ"ת יקבע תכנית מנ"ת מפורטת
            לבית המשפט שבו הוא מכהן (להלן - תכנית מפורטת), על פי הקווים המנחים שבתכנית הארצית, כאמור בתקנות משנה (א) ו-(ב).
             
             (ד)התכנית הארצית והתכניות המפורטות (להלן - תכניות המנ"ת) יופקדו לעיון הציבור במזכירויות בתי המשפט
             
               4.שופט מוקד  (א)מנהל בתי המשפט יחליט, באישור שר המשפטים, על בתי משפט בהם יפעל שופט מוקד; נשיאו של בית המשפט כאמור ימנה את שופט המוקד.
             
             (ב)שופט המוקד יהיה אחראי לניהול המנ"ת ולניהול ההליכים המקדמיים בתובענות, לרבות הגדרת שאלות שבמחלוקת בין בעלי דין, בקשות ביניים, העברת תובענות לטיפול באמצעים חלופיים ליישוב סכסוכים, הכנת תובענות לשמיעת ראיות בפניו או בפני שופטים אחרים, והכל במטרה לסייע לייעל את הטיפול בתובענות בשלב שמיעת הראיות.
             
               5.מזכיר משפטי  (א)המנ"ת יופעל בידי מזכיר משפטי.
             
             (ב)תפקידיו של המזכיר המשפטי הם כמפורט להלן:

            1. לקבוע מועדי דיון ולשנותם, להאריך מועדים להגשת מסמכים, בקשות וכתבי בי דין אחרים, ובלבד שאין מדובר במועדים שנקבעו בחיקוק או בידי שופט או רשם;
               
            2. להעביר לתגובת המשיב בקשה שהגיש בל דין, למעט בקשה שהעברתה לתגובת בעל הדין שכנגד טעונה החלטת שופט על פי דין, ובלבד שלא יקצוב המזכיר המשפטי מועד לתגובה הקצר מן המועד הקבוע בדין;
               
            3. להביא לפני בעלי הדין הצעות להסדר דיוני שיש בו כדי לקדם ולייעל את הטיפול והדיון בתובענה, לרבות הזמנתם לפגישה לצורך כך;
               
            4. לסייע לשופט המוקד או לרשם בהכנת רשימת המשפטים  לפי סעיף 101 לחוק, ובהוצאת ההודעות הדרושות לפי אותו סעיף;
               
            5. למיין, לסווג, להעריך ולנתב תובענות לפי הנחיות נשיא בית המשפט ובכפוף לתכניות המנ"ת, ליתן לבעלי דין כל הודעה או הצעה לצורך כך, ולהעביר לבעלי הדין הנחיות מוקדמות לדיון בתובענה או החלטות והנחיות של נשיא בית המשפט;
               
            6. להביא לפני בעלי הדין הצעות להפניית התובענה להליכים חלופיים;
               
            7. להורות כי לא יקובל לרישום כתב בי דין שתקנות סדר הדין אינן מתקיימות בו; הורה המזכיר המשפטי כי אין לקבל כתב בי דין  לרישום, יציין את נימוקיו ואת תאריך דחיית הכתב לרישום, ויחולו הוראות תקנה 7 על מי שטוען שיש לקבל את הכתב לרישום;
               
            8. להציע לבעלי הדין, לפי הנחיות נשיא בית המשפט, שופט מוקד או רשם, להסכים למינוי מומחה על פי כל דין;
               
            9. לחתום על כל מסמך בנושאים שהוסמך לטפל בהם לפי תקנות אלה, בצירוף תוארו;
               
            10. לעשות כל מעשה אשר פקיד בית המשפט מוסמך לעשות על פי כל דין.

               6.כשירות של מזכיר משפטי  כשיר להתמנות למזכיר משפטי מי שנתקיימו בו כל אלה:
             (א)רשום בפנקס חברי לשכת עורכי הדין;
             
             (ב)עבר הכשרה בגישור, שאישר מנהל בתי המשפט, או שהתחייב לעבור הכשרה כזו בתוך שנה מיום מינויו
             
             (ג)בעל ידע בתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן- תקנות סדר הדין);
             
             (ד)בעל ידע בנוהלי בתי המשפט, לרבות מערכות המחשוב בבתי
            המשפט.
             
               7.עיון מחדש בפני שופט  (א)הרואה עצמו נפגע מהנחיה, הודעה או כל פעולה אחרת של מזכיר משפטי, רשאי לדרוש כי הענין יועבר לעיונו ולהכרעתו של שופט בבית המשפט שהמזכיר המשפטי פועל בו (להלן - דרישה לעיון  מחדש), והשופט יעיין בה כאילו הובאה לפניו לכתחילה.  (ב)דרישה לעיון מחדש תוגש, בכתב, בתוך 10 ימים ממועד קבלת הודעת המזכיר המשפטי, ויפורטו בה נימוקיה.  (ג)לא הוגשה דרישה לעיון מחדש במועד הקבוע בתקנת משנה (ב), יראה בית המשפט את בעל הדין כמי שאינו מתנגד להנחיה.    8.תחילה      תחילתן של תקנות אלה 45 ימים מיום פרסומן.      כ"ב באב התשס"ב (31 ביולי 2002)

                     

            מאיר שטרית
            שר המשפטים

              

            קלינגר היתרי בנייה, רישוי עסקים וייעוץ מוניציפאלי
             
            השירות בפריסה כלל ארצית
            טל': 03-6990132

            פקס: 6990134 - 03
            נייד- בן קלינגר 0523-888813
            www.klinger.co.il

            דרג את התוכן:

              פרופיל

              benklinger
              1. שלח הודעה
              2. אוף ליין
              3. אוף ליין

              ארכיון

              פיד RSS

              הפעילות שלי