כותרות TheMarker >
    ';

    פיד RSS

    קלינגר רישוי עסקים והתרי בנייה

    הוצאת רישיון עסק,בקשות לשימוש חורג,היתרי בנייה ,זירוז הליכים בירוקרטיים,אדריכלות והנדסת מבנים.

    ארכיון : 2/2018

    0 תגובות   יום שלישי, 27/2/18, 22:58

    צו הריסה בוטל: הוועדה המקומית לא הוכיחה שלא הפלתה בין השכנים

    הוועדה המקומית לתכנון ובנייה בערד הוציאה צו הריסה נגד בני זוג שביצעו עבירת בנייה בדירתם. אלא שהיא לא הוציאה צו דומה נגד השכנים – שביצעו בדיוק את אותה עבירה



    הוצאת צו הריסה מנהלי היא אחת הסמכויות החזקות ביותר שיש לוועדה המקומית לתכנון ובנייה. המשמעות הקשה של הצו היא הריסת מבנים ללא הליך שיפוטי שמברר לעומק את טענות הצד שזכויותיו נפגעות, ולכן השימוש בסמכות זו צריך להיות זהיר ולאחר הפעלת שיקול דעת רציני.

     

    בספטמבר 2016 הוציאה הוועדה המקומית בערד צו הריסה כזה נגד תושבי העיר, בין היתר עקב פתיחת חלונות באחד הקירות החיצוניים ללא היתר.

     

    בני הזוג פנו בעקבות זאת לבית משפט השלום בבאר שבע בבקשה לביטול הצו ובקשתם התקבלה לאחר שנקבע כי אף שהתקנת החלונות היא עבירת בנייה, יש לבטל את הצו עקב "מראית עין של אפליה", שכן הוועדה לא הוציאה צווים דומים נגד שכנים נוספים באותו בניין, שביצעו בדיוק את אותו הדבר.

     

    בדצמבר 2016 הגישה הוועדה המקומית ערעור לבית המשפט המחוזי בבאר שבע, בטענה שמדובר ב"שגיאה מהותית ומשפטית" שיוצרת "עיוות דין" ומוציאה "חוטא נשכר".

     

    הוועדה טענה כי לא ניתן לבטל צו הריסה אלא במקרים חריגים וכשנמצא עיוות דין חמור. אולם, הסיבה שבעטיה לא הוצא צו נגד השכנים נבעה מטעות תמימה של המפקח, שלא שם לב לחלונות בבתיהם.

     

    השופט אלון אינפלד, בית המשפט המחוזי באר שבעהשופט אלון אינפלד, בית המשפט המחוזי באר שבע צילום: אתר בית המשפט

     

     

     

    לטענת הוועדה, מיד כשהתגלתה הטעות היא החלה לנקוט בהליכים גם נגד השכנים האחרים, אך בשלב זה היה כבר מאוחר מדי להוציא צו מנהלי ולכן היא פנתה להליכים משפטיים רגילים.

     

    בני הזוג המשיבים טענו מנגד כי לא הייתה כאן אפליה מקרית. לטענתם, הוועדה פעלה במכוון ובזדון כחלק ממדיניותה העקבית של עיריית ערד למרר את חייהם של חסידי קהילת גור בעיר.

     

    אין הסברים או ראיות

     

    אלא שהשופט אלון אינפלד לא מצא צורך לדון בטענה זו, שכן הוא סבר ממילא שההחלטה על ביטול הצו הייתה נכונה. השופט אמנם לא הסכים עם השימוש במושג "מראית עין", שכן לטעמו אי אפשר לבסס צו הריסה מנהלי רק על "'מראית עין של אפליה". עם זאת, הוא ציין כי הוא סבור שבית המשפט נקט בכוונה בלשון זהירה משום שלא היו בידיו די ראיות כדי לקבוע חד-משמעית שהעירייה נקטה באכיפה בררנית.

     

    לטעמו של השופט, הסיבה המשפטית המדויקת שבגינה הצו בוטל היא שהוועדה לא הצליחה להוכיח שלא נקטה באכיפה בררנית במצב שבו הייתה בפועל התייחסות שונה כלפי המשיבים לעומת השכנים האחרים. השופט ציין כי הוועדה לא הסבירה את הסיבה לטעות, בהתחשב בכך שניתן היה לראות את עבירת הבנייה ברגע שמגיעים לבניין. יתרה מזאת, המפקח הגיע לדירה הספציפית של המשיבים בעקבות תלונת "תושב" עלום שלא ברור למה התלונן דווקא עליהם. אז נכון שלא הוכח כי הוועדה נקטה בהפליה זדונית, אבל באותה מידה "לא נקבע ממצא פוזיטיבי הפוך, לפיו מתקבל ההסבר להבחנה בין השכנים".

     

    ''

    השופט אינפלד הוסיף וציין כי נקיטת ההליכים המשפטיים נגד השכנים אינה יכולה להציל את הוועדה, משום שהוצאת צו הריסה מנהלי – שמורה על הריסה מהירה – אינה דומה להליך משפטי רגיל. לבסוף הוא ציין כי אינו סבור ש"חוטא יצא נשכר", שכן "ההבדל היחיד הוא שיידרש הליך ממושך ומורכב יותר, כדי להביא לאותה הריסה. זוהי תוצאה מאוזנת וראויה", סיכם.

     

    משכך, הערעור נדחה והוועדה המקומית חויבה בהוצאות משפט ושכ"ט עו"ד של 6,000 שקל.

     

    לפסק הדין

    • ב"כ המערערת: עו"ד חיים שימן

    • ב"כ המשיבים: עו"ד צבי רוזנטל

     

     

    *** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

     

     

    באדיבות אתר המשפט הישראלי "פסקדין"

    www.psakdin.co.il.

     

    קלינגר התרי בניה, רשוי עסקים וייעוץ מוניציפאלי
    השירות בפריסה כלל ארצית
    נייד: 3888813 - 052
    טל': 03-6990132
    פקס: 6990134 - 03
    דוא"ל: klinger_b@bezeqint.net
    www.klinger.co.il

    דרג את התוכן:
      0 תגובות   יום ראשון, 25/2/18, 23:14

      טענת התישנות חריגות בניה

      טענת התישנות חריגות בניהתופעת חריגות הבניה הינה מכת מדינה. 104 הועדות המקומיות ברחבי ישראל מגישות רבבות כתבי אישום מדי שנה בגין חריגות בניה. אולם האם יכולה הועדה המקומית (העירייה) להגיש כתב אישום בגין חריגת בניה ולהרוס את החריגה בכל עת וללא הגבלה, גם לאחר עשרות שנים? -התשובה מפתיעה!

      עבירת "בניה ללא היתר", הלא היא "חריגת הבניה" מוגדרת בסעיף 204 לחוק התכנון והבניה. העונש הקבוע לעבירה זו הינה שנתיים מאסר לכל היותר ולפיכך מסווגת עבירה זו כ"עוון" ולא כ"פשע". 

      עבירות מסוג "עוון" מתיישנות בתוך 5 שנים ממועד ביצוע העבירה. לפיכך, גם עבירת "בניה ללא היתר" מתיישנת תוך תקופה זו. במילים אחרות, ניתן להגיש כתב אישום בגין חריגת בניה בתוך 5 שנים בלבד ממועד ביצוע החריגה.


      חשוב לדעת כי לועדה המקומית נתונה סמכות מוגבלת לבצע הריסה אף ללא הרשעה (סעיף 212 לחוק) אולם בפועל הסמכות הינה מצומצמת ביותר ואינה מאפשרת הריסה של מרבית חריגות הבניה.

      חריגות בניה אשר בוצעו למעלה מ- 5 שנים לפני הגשת כתב האישום התיישנו ובעיקרון לא ניתן להוציא נגדן צו הריסה (בכפוף כמובן להעלאת טענת ההתיישנות על ידי הנאשם!), וזאת למעט מקרים חריגים ביותר, של הריסה ללא הרשעה. חשוב לדעת כיצד לטעון ולהוכיח התישנות על חריגות בנייה. במיקרים רבים אפשר להוציא היתר בנייה בדיעבד.



      חשוב לדעת כי על אף התיישנותה של עבירת הבנייה ללא היתר, עבירה של שימוש בבניה שאינה מותרת היא עבירה פלילית נמשכת, אינה מתיישנת וכיום עושות בה רשויות החוק שימוש תכוף. ראה דברי כב\\\' השופט ג\\\'וברן ברע"פ 727/08: "דברים ברוח זו נאמרו בהחלטתי ברע"פ 8986/06 אפרים סוזה נ\\\' הועדה המקומית לתכנון ולבניה הרצליה ([פורסם בנבו], 18.2.07): "לשון הוראת סעיף 204(א) לחוק התכנון והבניה קובעת באופן ברור וחד-משמעי כעבירה גם את השימוש במבנה שנבנה לא היתר, זאת בנוסף לבניית המבנה עצמו ללא היתר. משמע, הוראת סעיף 204(א) לחוק התכנון והבניה כוללת בחובה שתי עבירות נפרדות, אשר האחת נוגעת לביצוע העבודה והאחרת נוגעת לשימוש הנעשה במקרקעין. מכך עולה, כי עבירת השימוש ללא היתר הינה עבירה נפרדת, העומדת בפני עצמה ולכן הגם שפעולת הבנייה ללא היתר מתיישנת, עבירת השימוש החורג כעבירה נמשכת עומדת לחובתו של המשתמש ללא היתר במקרקעין. לפיכך, אין לומר, כי עבירת השימוש נבלעת בעבירת הביצוע של הבניה בהיותה "עבירה משנית" בלבד לעבירת הבניה ללא היתר."
      דרג את התוכן:
        0 תגובות   יום חמישי, 22/2/18, 22:37

        עמדתו של האיגוד התקבלה! מהנדס / אדריכל זר יפעל בישראל רק בליווי מהנדס / אדריכל ישראלי. קלינגר רישוי עסקים והתרי בנייה נותנת שרותי ליווי לאדריכלים ומהנדסים מחו"ל ע"פ חוק.

         

        :21/02/18

         

        לפני כשנה וחצי הוגשה לוועדת הכלכלה של הכנסת הצעת חוק שתאפשר לשר העבודה להסמיך בתנאים מסוימים אדריכל או מהנדס זר (המומחה הזר) לבצע בישראל באופן עצמאי פעולות שיחודו לאדריכלים ומהנדסים בעלי רישיון ישראלי. ההצעה הייתה אמורה לשנות "סדרי בראשית" המקובלים בכל העולם שבמסגרתם פעלו גם בישראל אדריכלים ומהנדסים זרים.


        במקום פעולה בשיתוף עמית (מהנדס או אדריכל) ישראלי שקיבל על עצמו את האחריות להטמיע בתכניות סטנדרטים, תקנים, תקנות ומקבל על עצמו את האחריות המקצועית המלאה לתכנון, הוצע שהמומחה הזר יוכל לבצע בעצמו וללא כל קשר לבעל מקצוע מקומי פעולות שיוחדו למהנדסים / אדריכלים רשויים בישראל ולקבל על עצמו אחריות מקצועית מלאה ובלעדית לפרויקט.

         
        איגוד המהנדסים שהתנגד לתוספת זו פעל מול שר העבודה, חברי ועדת הכלכלה של הכנסת וגורמים נוספים לשינוי ההצעה שמלבד היותה יוצאת דופן וייחודית בעולם הייתה עלולה לפגוע בבטיחות הציבור ובאוטוריטה של בעלי המקצוע הישראלים במקצועות ההנדסה והאדריכלות.


        בישיבה בועדת הכלכלה שנערכה ביום ג' 20 פברואר, אושר החוק על ידי חברי הועדה לקריאה שנייה ושלישית כאשר הוכנסו בו שינויים מהותיים שמטרתם להבטיח הן את רצף האחריות ההנדסית ומכוח כך את שלום הציבור ובטיחותו והן את המשך הסמכות המקצועית של המהנדסים והאדריכלים בישראל.

         
        בנוסח שאושר בוועדה לקריאה שנייה ושלישית חויב המומחה הזר לעבוד בשיתוף עם מהנדס רשוי או אדריכל רשוי ישראלי ורק חתימתם המשותפת של השניים תחייב סטטוטורית. אנו נמשיך ונעדכן לאחר שהחוק יאושר במליאה בקריאה שנייה ושלישית. אני מקווה שהנוסח שאושר בוועדה יהיה זה שיאושר גם במליאה.

         
        יודגש שהאיגוד פעל בנושא זה מתוך דאגה כנה לשמירה על שלום הציבור ובטיחותו ולאי העברת האחריות לתכנונם של פרויקטים לגורמים שאינם מקומיים גם אם קיבלו סמכויות סטטוטוריות לזמן קצוב בישראל. אנו תומכים בשיתוף מהנדסים, אדריכלים ומומחים זרים אחרים בעשייה ההנדסית המקומית ורואים בכך השבחה של הידע והפרויקטים.

         

        אני מבקש להודות לחברי הכנסת ולכלל הגורמים שתמכו בעמדתנו וסייעו לתיקון חשוב זה של הצעת החוק.

         

        ''

         

         
        קלינגר היתרי בנייה, רישוי עסקים וייעוץ מוניציפאלי
        שרות מהנדסי קונסטרוקציה ,קונסטרוקטור מומחה לחוות דעת משפטיות.
        מלווים אדריכלים ומהנדסים מחו"ל ע"פ חוק.
         
        השירות בפריסה כלל ארצית
        טל': 03-6990132

        פקס: 6990134 - 03
        נייד- בן קלינגר 0523-888813
        www.klinger.co.il

        דרג את התוכן:
          0 תגובות   יום ראשון, 18/2/18, 21:36
          שוב הצלחנו לבטל היום צו מינהלי!

          קלינגר היתרי בנייה, רישוי עסקים וייעוץ מוניציפאלי
          קיבלת צו-פנה עוד היום למומחים :
           קלינגר רישוי עסקים והתרי בניה
          השירות בפריסה כלל ארצית
          טל': 03-6990132

          פקס: 6990134 - 03
          נייד- בן קלינגר 0523-888813
          www.klinger.co.il

          דרג את התוכן:
            0 תגובות   יום חמישי, 15/2/18, 09:32

            מתי מתיישנת עבירת בנייה?

             

            כדאיי לדעת כי עבירות על חוק התכנון והבנייה הינן עבירות מסוג עוון וככאלה, בכפוף לחריגים כפי שיפורט להלן, הן מתיישנות בחלוף חמש שנים ממועד ביצוע העבירה.
            למשל, לא ניתן להגיש כתב אישום ביחס לבנייה בלתי חוקית אם חלפו חמש שנים ממועד ביצוע העבירה וככל שיוגש כתב אישום כאמור באשמה של בנייה ללא היתר הרי שדין כתב האישום להימחק מחמת התיישנות.
            מהם החריגים לתקופת ההתיישנות של עבירת בניה ?

            לכלל בדבר התיישנות עבירות בנייה בחלוף חמש שנים  מספר חריגים שיפורטו להלן. בנוסף  חשוב לציין כי לרשות התביעה עומדים מספר כלים משפטים שמאפשרים להם להתגבר על טענת ההתיישנות. 

            "שימוש בנכס בניגוד ו/או ללא היתר" - אין התיישנות בעבירה נמשכת שמעצם טיבה מתחדשת מדי יום ביומו
             
            טענת התיישנות אינה חלה במקרה בו מדובר בעבירה נמשכת כגון עבירה של שימוש חורג ו/או ללא היתר בנייה , שהינה עבירה המתחדשת מדי יום ביומו.


            פעולות חקירה "עוצרות" את תקופת ההתיישנות !
            טרם הגשת כתב האישום ננקטות על ידי מחלקת הפיקוח על הבנייה פעולות לאיתור הבנייה הבלתי חוקית והכנת תיק החקירה לצורך הגשת כתב אישום. תקופת הזמן של ביצוע פעולות החקירה אינן נמנות לצורך חישוב תקופת ההתיישנות.


            שיטות מקובלות  של התביעה לעקיפת טענת ההתיישנות
            על מנת להתגבר על טענת התיישנות לרשות התביעה עומדים מספרים כלים משפטיים המאפשרים לה להתגבר על טענה זו. דרך אחת הינה סיווג העבירה כעבירת שימוש חורג ולא כעבירת בנייה; הדרך השנייה הינה נקיטת הליך של צו הריסה שיפוטי ללא הרשעה בהתאם לסעיף 212 לחוק התכנון והבנייה;
            חשוב להדגיש כי התביעה אינה ממהרת להשתמש בכלים אלו ובדרך כלל כאשר מדובר בעבירות בנייה ישנות וכשלא קיים אינטרס ציבורי להריסת הבנייה הבלתי חוקית (כגון שמדובר בבנייה בשטח ציבורי) – לא ננקטים הליכים ביחס לבנייה הבלתי חוקית וקיימת וודאות גבוהה כי גם לא יינקטו הליכים כלשהם. ואכן, קיימים מבנים רבים, עם חריגות בנייה, וברור לגמרי כי לא יינקטו הליכים כנגד הבנייה הבלתי חוקית.

            סיווג העבירה כעבירת שימוש חורג ולא כעבירת בנייה ללא היתר
            כפי שצוין לעיל עבירת שימוש חורג הינה עבירה נמשכת המתחדשת מדי יום ביומו ומשכך סיווגה של עבירת בנייה לעבירת שימוש חורג, במקרים שהדבר ניתן, עשויה להתגבר על טענת התיישנות. 

            נקיטת הליך למתן צו הריסה ללא הרשעה בהתאם לסעיף 212 לחוק התכנון והבנייה
             
            שימוש בבקשה למתן צו הריסה ללא הרשעה אפשרית במקרים שלא ניתן להגיש כתב אישום מחמת התיישנות. כך פסק בית המשפט העליון (כבוד השופט ג'ובראן) ברע"פ 9908/08, גלאגל ואח' נגד הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה ירושלים. בית המשפט קבע כי במקרים של בנייה בלתי חוקית שהתיישנה, ומתקיימים התנאים למתן צו לפי סעיף 212 לחוק התכנון והבנייה, בידי התביעה סמכות לבחור איזה הליך לנקוט: בקשה להוצאת צו לפי סעיף 212 או הגשת כתב אישום בעבירה של שימוש חורג, והתביעה אינה חייבת לנקוט הליך פלילי דווקא.
            רצוי גם כן להתייעץ עם אדריכל רישוי ו/או יועץ מוניציפלי בכדי להבין את המצב התכנוני.
            תחומי הייעוץ והשירותים של קלינגר היתרי בנייה, רישוי עסקים וייעוץ מוניציפאלי:

             

                        03-6990132      


              

             

            המשרד מעניק לקהל לקוחותיו שירות איכותי, מהיר, אמין ודיסקרטי. יתרון בהיכרות מעמיקה עם הפרוצדורות והבירוקרטיה ברשויות השונות , תוך כדי זירוז הליכים וחיסכון בכסף רב.      
                  
              טיפול וייצוג  בכל ההליכים הביורוקרטיים, תוך שימוש בידע, ניסיון והכרת המערכות על בוריין ברשויות ומשרדי הממשלה מכל סוג:
            • עיריות
            • רשויות מקומיות
            • רשויות אזוריות
            • ועדות מקומיות ומחוזיות
            • משרדים ממשלתיים
            • משרד הבריאות
            • המשרד להגנת הסביבה
            • משרד הפנים
            • משרד הדתות
            • ועדות ערר
            • משרד ההגירה
            • משרדי שלטונות המס
            • המוסד לביטוח לאומי
            • המשרד לבטיחות ולגהות
            • משרדי הטאבו
            • מכון התקנים
            • מנהל מקרקעי ישראל
            • מועצות מקומיות

              רישוי עסקים,היתרי בנייה,בקשות לשמוש חורג-ייצוג מול הרשויות בכל הארץ !  משרד הבריאות,המשרד לאיכות הסביבה,כיבוי אש,משטרה,השרות הוטרינרי ועוד.
            תמ
            דרג את התוכן:
              1 תגובות   יום חמישי, 15/2/18, 09:26

              למי נחוץ רישיון לניהול עסק?


              עסק מכל סוג שהוא - המוגדר בצו רישוי עסקים (עסקים טעוני רישוי) התשנ"ה 1995 -, לרבות כל התיקונים שנעשו בו מאז פרסומו, חייב ברישיון.

              לדוגמא: מסעדות, אטליזים, בתי קפה, חנויות ירקות, מזנונים, מאפיות, חנויות לממכר ממתקים, גלידה, עוגות ומשקאות קלים, בתי מלאכה מכל הסוגים, בתי חרושת מכל הסוגים, מוצרי מזון מכל הסוגים, רוכלות, חנויות לממכר דגים, מוסכים, מחסנים למוצרים מסוימים, כל מחסן מעל 50 מ"ר, כל חנות מעל 500 מ"ר וכו'.

              פירוט מדויק ומלא של עסקים טעוני רישוי מופיע בצו רישוי עסקים. עסק טעון רישוי הפועל ללא רישיון צפוי לסגירה מנהלית מיידית, לתביעה משפטית, לקנסות כספיים כבדים ולהטלת עונשי מאסר.

              מחובת רישוי עסק פטורים משרדים שונים של מקצועות חופשיים כמו עורכי דין, רואי חשבון וכיו"ב. כמו כן פטורים מרפאות לסוגיהם השונים, סטודיו להתעמלות, חדרי ישיבות, בתי ספר, גני ילדים, בתי תכנה וכו'.

              ישנם גם עסקים מתחום המסחר שאינם חייבים ברישיון לניהול עסק, כגון: מכירת צעצועים, מכירת חלקי חילוף חדשים לרכב, כלי בית, כלי כתיבה וכו'.

              מומלץ לבדוק את החובה בדבר הצטיידות ברישיון עסק, לפני פתיחתו.

              עם זאת יודגש:

              ניהול עסק מכל סוג שהוא בדירת מגורים או בכל מקום אחר שלא יועד לכך ע"פ היתר הבניה או התכנית התקפה, טעון בהוצאת היתר "לשימוש חורג" מאת הועדה המקומית לתכנון ולבניה. ניהול עסק הטעון שימוש חורג ללא היתר הנ"ל מהווה עבירה על חוק התכנון והבניה והעובר על כך צפוי להגשת תביעה משפטית, קנסות וצו פינוי.

              אזהרה:

              כל המפעיל עסק ללא רישיון וללא בדיקה מוקדמת באגף רישוי עסקים אם ניתן להוציא רישיון ומה הדרישות להוצאת רישיון, מסתכן בכך כי בקשתו לרישיון עסק לא תאושר וכנגד העסק ינקטו הליכים שיפוטיים עד כדי הוצאת צו סגירה שיפוטי וכל השקעתו עלולה לרדת לטמיון!

              לתשומת לב:

              רישיון עסק ניתן יהיה להוציא רק לאחר קבלת אישור כל נותני האישור וגורמי הרישוי הרלוונטיים לבקשה!

              היתר זמני:

              משרד קלינגר מטפל בבקשות לרשיון עסק.
              במקרים רבים ניתן לקבל היתר זמני להפעלת העסק בהמתנה לרשיון העסק.

              קלינגר היתרי בנייה, רישוי עסקים וייעוץ מוניציפאלי

              השירות בפריסה כלל ארצית
              טל': 03-6990132
              פקס: 6990134 - 03
              נייד- בן קלינגר 0523-888813
              www.klinger.co.il

              דרג את התוכן:
                0 תגובות   יום רביעי, 14/2/18, 23:48

                רישוי עסקים וייצוג מול הרשויות,

                אנחנו נעשה את הריצות עבורך!

                 
                 

                רישוי עסקים

                משרד קלינגר היתרי בנייה, רישוי עסקים וייעוץ מוניציפאלי מתמחה במתן ייעוץ וסיוע לעסקים פרטיים ולרשתות בפריסה ארצית במגוון נושאים, כולל תכנון בתי עסק על פי דרישת הרשויות - משרד הבריאות, כיבוי אש, משטרת ישראל, המשרד להגנת הסביבה, מחלקת ההנדסה ושאר הגורמים הרלוונטיים.

                סיוע בקבלת כל האשורים. מפרט אחיד ועוד.

                הליך קבלת רישיון העסק מהרשויות הינו מורכב ורצוף חוקים ודרישות רבות ברמת התכנון והביצוע וההתאמות הנדרשות לבינוי בפועל. ההליך גורם לבעלי עסק קושי רב בהתמודדות מול הרשויות, בניסיון לעמוד בדרישות הרבות. התהליך מלווה בהשקעת זמן יקר, כסף ולעתים אף הליכים משפטיים לא נעימים, שעלולים אף להסתיים בסגירת העסק, הריסתו, הטלת קנסות כבדים ואף מאסר.

                במטרה למנוע את כל הסחבת ועוגמת הנפש, מציע המשרד מגוון שירותים המקלים על תהליך רישוי העסק: 

                • ייעוץ וטיפול בכל סוגי רישיונות העסק.
                • בדיקת תיק רישוי ואפשרויות רישוי הנכס לפני או אחרי קנייתו או שכירתו.
                • הכנת תוכנית אדריכלית (גרמושקה) לרישיון עסק, בהתאם לדרישות הרשויות וכל הגורמים המאשרים.
                • טיפול בשינוי בעלות בעסק.
                • טיפול בבקשות לשימוש חורג.
                • רישוי לכל סוגי העסקים - גנים ואולמות אירועים, מועדוני לילה, מסעדות,מלונות,מלוניות,אכסניות,בתי מרקחת,מפעלים,עיכוב צווי סגירה, הריסה והפסקת עבודה.ביטול צווים במקרים רבים.
                • היתרים מיוחדים, כגון: היתר זמני להפעלת עסק חדש,היתרי לילה, כיסאות ושולחנות על מדרכה, קירוי חורף, פרגודים.
                • רשיונות למערכות סולאריות ליצור חשמל ביתי
                • ייצוג בכל הארץ.
                • זירוז וקידום הליכים בירוקרטים
                • הכשרת חריגות בניה
                • ייעוץ תכנוני לחברות בניה ויזמים
                • שירותי בעלי מקצוע ויועצים מוסמכים.
                • דו"ח יציבות מבנה על ידי קונסטרוקטור מוסמך.
                • רישיונות למוסדות חינוך וגני ילדים
                • דו"ח יועץ בטיחות,תרשים בטיחות לכבוי אש.
                • דו"ח חשמלאי בודק מוסמך.
                • בדיקת מערכות כריזה, ספרינקלרים,גלאים, שלטי חירום.
                • רישיונות שילוט.
                • רישיונות יצרן.
                • תיאום ביקורות וליווי מפקחי המחלקות השונות: משרד הבריאות, המשרד להגנת הסביבה, משטרה, הג"א, תברואה, הנדסה, השירות הווטרינרי, כיבוי אש וכו'.
                • ליווי מקיף עד לקבלת הרישיונות, תוך זירוז ההליכים וצמצום בעלויות.
                • טיפול בבקשות "תקועות",פתרונות יצירתיים לבעיות סבוכות!
                • ליווי, פקוח תאום וזרוז בקשות של מגישים אחרים!

                  רישוי אירועים המוניים ורשיונות זמניים.
                • ליווי וסיוע למפיקי אירועים ברישוי פסטיבלים ואירועים המוניים תחת כיפת השמיים
                • ייעוץ בנושאי בטיחות וקונסטרוקציות באירועים
                • הפקת תוכניות בטיחות לאירוע, וכן מפות ועזרים שונים המוגשים לרשויות השונות
                • הגשה וליווי בביקורות הנעשות על ידי הגורמים המאשרים
                • שירותים נלווים, כגון אישורים מטעם משטרת ישראל, מהנדס, בודק חשמל מוסמך, טכנאי גז,משרד הבריאות,המשרד לאכות הסביבה,כיבוי אש ,מנהל מקרקעי ישראל ועוד.
                • בדיקות יציבות מבנה ודו"ח קונסטרוקטור
                 

                 
                 
                קלינגר היתרי בנייה, רישוי עסקים וייעוץ מוניציפאלי
                 
                השירות בפריסה כלל ארצית
                טל': 03-6990132

                פקס: 6990134 - 03
                נייד- בן קלינגר 0523-888813
                www.klinger.co.il

                דרג את התוכן:
                  2 תגובות   יום חמישי, 8/2/18, 21:40

                  באזור זה ניתן למצוא מדריכים מקצועיים  לעורכי בקשה, רשויות רישוי וגורמים אחרים העוסקים ברישוי הבנייה         

                  להגשת בקשה במערכת רישוי זמין יש להצטייד בכרטיס חכם ובקורא כרטיסים חכמים.

                  להתקנת הכרטיס החכם, יש לפעול על פי הנחיות מדריך דרישות טכנולוגיות להיערכות לעבודה עם מערכת רישוי זמין

                  תהליך הרישוי בהתאם לתיקון 101 חוק התכנון והבניה - גירסה 4 (מעודכן: 31/10/2016)

                  כלי לבדיקת תצורת מחשב

                  תיק מידע לדוגמא

                  תיק זה מבוסס על פרויקט בדוי.המידע בו אינו אמיתי.

                  חומרים אלו נועדו אך ורק להמחיש את סוג המידע ורמת הפירוט הנדרשים בתיק המידע , המהווה חלק מהליך הרישוי החדש.​​​​​​​

                  http://cafe.themarker.com/image/3304560/

                  קלינגר התרי בניה, רשוי עסקים וייעוץ מוניציפאלי
                  השירות בפריסה כלל ארצית
                  נייד: 3888813 - 052
                  טל': 03-6990132
                  פקס: 6990134 - 03
                  דוא"ל: klinger_b@bezeqint.net
                  www.klinger.co.il


                  דרג את התוכן:
                    0 תגובות   יום חמישי, 8/2/18, 21:35

                    מאגר טפסים

                    קלינגר התרי בניה, רשוי עסקים וייעוץ מוניציפאלי
                    השירות בפריסה כלל ארצית
                    נייד: 3888813 - 052
                    טל': 03-6990132
                    פקס: 6990134 - 03
                    דוא"ל: klinger_b@bezeqint.net
                    www.klinger.co.il

                    דרג את התוכן:
                      0 תגובות   יום ראשון, 4/2/18, 23:01
                      תאריך פרסום : 30/11/2016 | '' גרסת הדפסה
                      בע"א
                      בית משפט השלום פתח תקווה
                      63054-05-16
                      13/11/2016
                      בפני השופט:
                      נחום שטרנליכט 

                      - נגד -המבקשים:
                      1. מחאמד אבו זאיד
                      2. זיאד אלסיד עלא תלאווי

                      עו"ד עלא תלאוויהמשיבה:
                      הועדה המחוזית לתכנון ובניה - מחוז מרכז עפרה אורנשטיין
                      עו"ד עפרה אורנשטייןהחלטה
                       

                       

                         
                      1. מבוא

                      מונחת בפני בקשת המבקשים לביטולו של צו הריסה מנהלי, אשר הוצא ע"י יו"ר המשיבה ביום 25.5.16 (להלן- צו ההריסה). צו ההריסה הוצא ביחס לבנייה במקרקעין הידועים כחלקה 63 בגוש 8867, והנמצאים בכפר קאסם (להלן – המקרקעין).

                       

                      המבקשים הם בעלי הזכויות במקרקעין. לטענת המבקשים, כאשר רכשו את הזכויות במקרקעין, היה שם משטח מביטון. המבקשים הקימו על משטח ביטון זה סככה (להלן – הסככה). הקמת הסככה הסתיימה בחודש מרץ 2016. ביום 25.5.16 הוצא צו ההריסה ביחס לבניה זו. צו ההריסה הוצא ע"י יו"ר המשיבה, לאחר שיו"ר הוועדה המקומית לתכנון ובניה נמנע מהוצאת צו שכזה.

                       

                      לטענת המבקשים, במתן צו ההריסה נפלו מספר פגמים, שבגינם יש לבטל את צו ההריסה, כפי שיפורט להלן:

                       

                      א.        בניית הסככה הסתיימה למעלה משישים יום לפני מתן צו ההריסה. לפיכך לא ניתן היה להוציא את צו ההריסה;

                       

                      ב.         צו ההריסה אינו נחוץ לצורך מניעת עובדה מוגמרת, מאחר שבניית הסככה הסתיימה והסככה מוכנה לאיכלוס;

                       

                      ג.         קיים פגם בהפעלת הסמכות המנהלית ע"י המשיבה, וזאת מחמת שיקולי צדק;

                       

                      ד.         נימוקים נוספים שיפורטו בהמשך.

                       

                      1. פירוט טענות המבקשים

                      2.1 בניית המבנה הושלמה זה מכבר

                      לטענת המבקשים, בניית הסככה הושלמה למעלה מששים יום לפני שהוצא צו ההריסה.

                       

                      כיום יש לפרש את הוראות החוק בכל הנוגע למועד סיום בנייתו של מבנה כמועד סיום בניית השלד של אותו מבנה. ממועד סיום בניית השלד יש לראות את אותו מבנה כמבנה שבנייתו הסתיימה, "דבר שמשמיט את הקרקע מהוצאת צו הריסה מנהלי". פרשנות זו מתיישבת עם תכלית החקיקה בכל הנוגע להוצאת צווי הריסה מנהליים, אשר נועדו להפסקתן של עבודות בניה, כאשר אלו מצויות בתחילתן. פרשנות אחרת תחטיא את תכלית החקיקה. הדברים מתבקשים לנוכח הוראות חוק התכנון והבניה (תיקון מס' 101), תשע"ד-2014 (להלן – תיקון 101), שבמסגרתו ניתן פטור מקבלת היתר לביצוען של "עבודות רבות שבעבר היו מחייבים היתר".

                       

                      2.2 צו הריסה מנהלי נועד למניעת עובדה מוגמרת

                      צו הריסה מנהלי נועד למניעת יצירת עובדה מוגמרת. במקרה דנן הסתיימה בניית הסככה, ועל כן שוב לא קיים הטעם של מניעת יצירת עובדה מוגמרת. לכן אין במתן צו ההריסה כדי להשיג את התכלית לשמה נועדה הסמכות למתן צווי הריסה מנהליים.

                       

                      בהקשר זה נטען על ידי המבקשים, כי לאחר מתן צו ההריסה לא בוצעו עבודות נוספות במקום.

                       

                      2.3 שיקולי צדק

                      על הרשות היה להפעיל את סמכותה בהוצאת צו ההריסה המנהלי, אם בכלל, בעת שהחל ביצוע עבודות הבניה ולא להמתין עד לסיום העבודות ורק אז להוציא את הצו.

                       

                      בטרם הוצא צו ההריסה היה מקום לקיים שימוע למבקשים. אילו אכן היה מתקיים שימוע, היו העובדות מתבררות לאשורן, וצו ההריסה לא היה מוצא. זכות הטיעון קיימת גם במקום בו היא לא נקבעה מפורשות בחיקוק. אי קיומו של שימוע עובר להוצאתו של צו ההריסה מהווה פגיעה קשה בזכות יסוד של המבקשים. הדבר מלמד על התנהלות חסרת תום לב של המשיבה.

                       

                      המשיבה פועלת במקרה זו תוך ביצוע אכיפה בררנית וסלקטיבית בכל הנוגע לעבירות בניה באזור. קיימים באזור מאות מבנים, אשר נבנו ללא היתר, ומשמשים לשימושים מסחריים שונים. לא ברור מדוע בחרה המשיבה לפעול דווקא נגד המבקשים. טענות אלו בדבר אכיפה בררנית רלוונטיות גם במקרה זה, למרות שכאן מדובר בהפעלת סמכות מנהלית.

                       

                      הוצאת צו הריסה מנהלי היא בבחינת חריג, שיש לעשות בו שימוש רק כאשר מדובר בבניה הגורמת נזק ממשי לציבור. על הרשות בהוציאה צו הריסה מנהלי להפעיל סמכות זו באופן מידתי.

                       

                      2.4 הפעלת הסמכות ע"י יו"ר הוועדה המחוזית

                      המקרקעין מצויים במרחב התכנון של הוועדה המקומית לתכנון ובניה "קסם". לפיכך בטרם הוצא צו ההריסה היה על יו"ר המשיבה לפנות ליו"ר הוועדה המקומית בדרישה להוצאת צו הריסה. ככל שיו"ר הוועדה המקומית לא היה ממלא אחר דרישה זו היה רשאי יו"ר המשיבה להוציא את צו ההריסה.

                       

                      לא ברור, מדוע יו"ר הוועדה המקומית לא הוציא צו הריסה. יש לבדוק זאת.

                       

                      1. טענות המשיבה

                      הסככה בנויה במקרקעין, שייעודם התכנוני הוא לשימוש חקלאי.

                       

                      ביום 19.4.16 בעת עריכת בדיקה למתן הרשאת חשמל למבנים מסוימים גילה מפקח של היחידה הארצית לאכיפת דיני תכנון ובניה מבנה, הכולל גג אסכורית ורצפת ביטון בשטח כולל של 1,170 מ"ר במקרקעין. המדובר בסככה, שביחס אליה הוצא צו ההריסה. הסככה נבנתה ללא היתר, כאשר בתוכה הושאר על כנו מחסן לכלים חקלאיים בשטח של 20 מ"ר, שלגביו ניתן היתר בינואר 2013.

                       

                      בעת שהמפקח ביקר במקום טרם הושלמה בניית הסככה, הקיר הדרומי טרם הושלם ולא הותקנה בו דלת. בתוך הסככה לא הסתיימו עבודות הבניה וחומרי בניה היו מפוזרים על הרצפה.

                       

                      ביום 21.4.16 הוצא צו הפסקה מנהלי, שהופר. בניית הקיר הדרומי של הסככה הושלמה והותקנה בה דלת לאחר הוצאת צו ההפסקה המנהלי.

                       

                      ביום 18.5.16 נשלחו ע"י המשיבה הוראות ליו"ר הוועדה המקומית לתכנון ובניה "קסם" להוציא בתוך 7 ימים צו הריסה מנהלי ביחס לסככה. ביום 22.5.16 השיב יו"ר הוועדה המקומית, כי התיק מצוי בטיפול המשיבה, ולכן טוב שימשיך להיות מטופל כך. ביום 25.5.16 הודיע ראש עיריית כפר-קאסם על התנגדותו להריסה. בנסיבות אלו פעל יו"ר המשיבה, והוציא את צו ההריסה ביום 25.5.16.

                       

                      צו ההריסה הודבק ע"י המפקח על הסככה ביום 26.5.16. גם אז הבחין המפקח, שעבודות הבניה בסככה טרם הושלמו, והסככה טרם אוכלסה.

                       

                      למבקש 1 אין כל זיקה משפטית לסככה. הבעלים של המקרקעין היה ג'אבר עלי אבו ג'אבר, הוא מכר אותם בשנת 2013 למבקש 2 ולאדם נוסף.

                       

                      המשיבה נקטה בכל הפעולות החוקיות הדרושות בטרם הוצא צו ההריסה.

                       

                      בהתאם להוראות סעיף 238א(ח) לחוק התכנון והבניה, תשכ"ה-1965 (להלן – החוק), לא יבטל בית המשפט צו הריסה מנהלי, אלא אם התברר שהבניה ביחס אליה הוצא הצו בוצעה כדין או שהצו אינו דרוש לשם מניעת עובדה מוגמרת. אין חולק שהסככה נבנתה ללא היתר. אין חולק, כי מדובר בבניה טרייה המצויה בראשיתה. אין חולק, כי הסככה טרם אוכלסה, וצו ההריסה נחוץ לשם מניעת השלמת הבניה והאיכלוס ויצירת עובדה מוגמרת.

                       

                      העילות לביטול צו הריסה מנהלי הינן עילות מצומצמות וצרות בהיקפן. במקרה דנן לא התקיימו עילות אלו. בניית הסככה לא הסתיימה בעת מתן צו ההריסה. הבניה אינה תואמת היתר בניה כלשהו.

                       

                      לא היתה כל חובה לעריכת שימוע כלשהו בטרם הוצאת צו ההריסה. קיומו של שימוע בטרם מתן צו הריסה מנהלי סותרת את תכלית החקיקה בכל הנוגע למתן צווים שכאלו, אשר נועדו לשמש ככלי מהיר ויעיל להתמודדות עם פורעי חוק.

                       

                      פעילות הרשות באמצעות צו ההריסה נגד הסככה בשונה ממבנים בלתי חוקיים אחרים באזור נבעה מכך שבניית הסככה התגלתה בטרם הושלמה.

                       

                      1. דיון והכרעה

                      בסעיף 238א(א) לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965 (להלן – החוק), הוסמכה המשיבה להוציא צו הריסה מנהלי, וכך נקבע שם:

                       

                      "הוקם בנין חורג, לרבות ללא היתר או בסטיה מהיתר או מתכנית, או הוחל בהקמתו של בנין כאמור, רשאי יושב ראש הועדה המקומית לצוות בכתב שהבנין, או אותו חלק ממנו שהוקם או הוחל בהקמתו ללא היתר או בסטיה מהיתר או מתכנית, ייהרס, יפורק או יסולק, ובלבד שהוגש לו תצהיר חתום ביד מהנדס הועדה המקומית או מהנדס הרשות המקומית או מהנדס אחר או אדריכל, שאחד מהם הסמיכו לכך המציין כי –

                      (1)        לפי ידיעתו הוקם הבנין ללא היתר או שהבנין חורג ובמה הוא חורג;

                      (2)        לפי ידיעתו לא נסתיימה הקמת הבנין או שנסתיימה לא יותר משישים ימים לפני יום הגשת התצהיר;

                      (3)        ביום הגשת התצהיר, אין הבנין שלגביו מבוקש הצו מאוכלס או שהוא מאוכלס תקופה שאינה עולה על שלושים ימים".

                       

                      בסעיף 238א(ח) לחוק נקבע:

                       

                      "לא יבטל בית המשפט צו הריסה מינהלי אלא אם הוכח לו שהבניה שבגללה ניתן הצו בוצעה כדין או שביצוע הצו אינו דרוש לשם מניעת עובדה מוגמרת".

                       

                      כאמור לעיל, עיקר טענתם של המבקשים נוגעת לעילה השנייה, הקבועה בסעיף 238א(ח) הנ"ל והיא כי צו ההריסה אינו דרוש למניעת עובדה מוגמרת (סעיף 11 לבקשה). טענה מרכזית נוספת של המבקשים היא, כי בניית הסככה הסתיימה במהלך חודש מרץ 2016 (סעיף 5 לבקשה) ולמעלה מ-60 ימים בטרם ניתן צו ההריסה (סעיף 15 לבקשה). הנטל להוכחת הטענות, כי הבניה הושלמה למעלה מ-60 יום לפני הגשת התצהיר, שמכוחו ניתן צו ההריסה המנהלי, וכי צו ההריסה איננו דרוש למניעת עובדה מוגמרת, מוטל – כפי שנקבע בפסיקה – על המבקשים את ביטולו של הצו. בעניין זה ראה האמור ברע"פ 8720/09, אבו רנה נ' יו"ר הועדה המקומית חיפה, ניתן ביום 1.11.09:

                       

                      "ברי, איפוא, כי הטוען לפגם בהוצאת צו ההריסה המנהלי, עליו הנטל להוכיח את הפגם בצו. במקרה שבפנינו, המערער לא הוכיח, כי הבנייה שבגינה הוצא צו ההריסה נבנתה כדין או כי ביצוע הצו אינו דרוש לשם מניעת עובדה מוגמרת".

                       

                      בעניינינו, המבקשים לא צרפו בתחילה כל ראיה שהיה בה כדי לשפוך אור על מועד סיום הבניה. ביום 11.7.16, ולאחר מועד הדיון בתיק, שבמסגרתו נפרסו בפני ראיות הצדדים, הגישו המבקשים "בקשה להוספת ראיה נוספת". במסגרת בקשה זו צרפו המבקשים אישור מחברת עדי מרום הנדסה בע"מ – מי שהיתה החברה הקבלנית,  שבנתה את המבנה (להלן – הקבלן) – ובאישור זה נכתב, כי מועד סיום העבודות היה ביום 27.2.16 (להלן – אישור הקבלן). המשיבה, הסכימה לקבל את המסמכים, גם כראיה לתוכנם. בהודעת המשיבה מיום 28.8.16 נאמר: "המשיבה מסכימה להגשת המסמכים ...". בבקשה, שהגישה המשיבה ביום 5.9.16, נאמר ע"י המשיבה: "הח"מ הסכימה להגשת המסמכים ולכך שישמשו ראיה לתוכנם ...". המשיבה הודיעה על ויתורה על קיומו של דיון בעניינן של הראיות הנוספות. המשיבה ויתרה על חקירת  עורך אישור הקבלן אודות האמור באותו אישור. ממילא לא נפרך ולא נסתר האמור באישור הקבלן, ויש לקבל את האמור שם, כי הבנייה הסתיימה ביום 27.2.16, כעובדה מוכחת.

                       

                      המבקשים עמדו, איפוא, בנטל המוטל עליהם, והוכיחו, כי בניית הסככה הסתיימה למעלה מ-60 יום לפני מתן התצהיר, שמכוחו הוצא צו ההריסה המנהלי.  התצהיר ניתן ביום 2.5.16, בעוד שהבניה הסתיימה 65 יום לפני כן, ביום 27.2.16. במצב דברים זה נפל פגם במתן צו ההריסה המנהלי, ויש להורות על ביטולו.

                       

                      אמנם הוצג ע"י המבקשים מסמך נוסף מטעם הקבלן. המדובר במסמך מיום 7.7.16, ובו מצויין:

                       

                      "אנו מאשרים בזאת שהדלת פורקה ממקומה עקב אי תקינות נישלחה (כך במקור – נ"ש) לתיקון וחזרה להתקנה בתאריך 29/4/16".

                       

                      נראה שאין באישור נוסף זה כדי לגרוע מהאמור באישור הקבלן בדבר מועד סיום בניית הסככה. הורדת דלת לצורך תיקון איננה מצביעה על אי השלמת בנייתו של המבנה.

                       

                      יצויין, כי המשיבה טוענת, שאישור הקבלן, שהוצג ע"י המבקשים, "לא מעלה ולא מוריד", שכן גם ביום 26.5.16 – מועד הדבקת הצו במקרקעין - נראו במבנה חומרי בנין וכלי עבודה, וברור מהתמונות, שעבודות הבניה עדיין לא הסתיימו (ראה סעיף 5 ל"תגובת המשיבה לבקשה מס' 7" מיום 11.7.16). יש לדחות טענות המשיבה בעניין זה.  עיון בתמונות שהציגה המאשימה  (מוצגים מש/1 ו-מש/2), מלמד כי המבנה עומד על תילו ונראה כי בנייתו הושלמה.

                       

                      בפסיקה נקבע, כי המועד לסיום הקמת מבנה הוא בסיום השלבים, שמאפשרים אכלוס המבנה באופן סביר כמקובל. בעניין זה ראה האמור בר"ע 1/84, דוויק נ' הועדה המקומית לתכנון ובניה ירושלים, פד"י לח(1) 494, 496:

                       

                      "הפירוש שיש לתת לסיום בניה לפי סעיף 238א(ח) לחוק - הוא סיום כל השלבים של הבניה שיאפשרו את האיכלוס כמקובל על ידי בני אדם. לא ייתכן לומר על מבנה כי גמור הוא אם עדיין יש בו ערימות של חומר בניה, פתחים חשופים והקירות ללא כוחלה (כך במקור – נ"ש) וממראה עיני ראיתי שאלמלא צו הפסקת עבודת בנין ביום 29.11.83 לגבי אותו מבנה - ייתכן שהמבנה היה נראה היום אחרת - גמור ואולי מושלם. לכך בדיוק כוון המחוקק בהפסקה בנייה בעודה באיבה על ידי צו הריסה המינהלי".

                       

                      ולענייננו, אמנם, בחלק מהתמונות שהוצגו ע"י המאשימה נראים מספר לוחות מעץ ומעט פסולת ברצפת המבנה. אולם, אין בכך כדי ללמד, כי בניית המבנה טרם הושלמה. לדידי, לכלוך על רצפת הביטון לא מלמד על אי השלמת הבנייה. זאת במיוחד, בשים לב לעובדה, כי אין המדובר במבנה, המיועד למגורים. מדובר בהאנגר לשימוש מסחרי או חקלאי. ממילא ניתן לצפות, כי רצפת המבנה לא תהייה ממורקת מניקיון, וקיומן של שאריות חומרי בניין אין בה כדי לגרוע מאפשרות איכלוס הסככה.


                      משמצאנו, כי נפל פגם במתן צו ההריסה, וכי יש להורות על ביטולו, התייתר הצורך לדון ביתר טענות הצדדים.

                       

                      5.סיכום

                      הבקשה מתקבלת.

                       

                      צו ההריסה שניתן ביום 25.5.16 מבוטל בזאת.

                       

                      ניתנה היום, י"ב חשוון תשע"ז, 13 נובמבר 2016, בהעדר הצדדים.

                       

                       

                       
                       
                       
                      03-6990132
                      0523-888813
                       
                       
                      ''
                       
                       
                       
                       
                       
                      קיבלת צו הפסקת בניה,הריסה?
                      ייעוץ,הכוונה וטיפול -פנה עוד היום!
                      היתרי בניה,הכנת תוכניות,הגשה וליווי עד קבלת ההיתר.

                      חוו"ד מהנדס קונסטרוקטור בכל הארץ-שרות מידי
                      דיווח עפ"יהתקנות החדשות ואישור קונסטרוקטור על בנייה פטורה מהיתר
                       
                      קיבלת צו הפסקת בניה,הריסה?
                      ייעוץ,הכוונה וטיפול -פנה עוד היום!
                      היתרי בניה,הכנת תוכניות,הגשה וליווי עד קבלת ההיתר.

                      חוו"ד מהנדס קונסטרוקטור בכל הארץ-שרות מידי
                      דיווח עפ"יהתקנות החדשות ואישור קונסטרוקטור על בנייה פטורה מהיתר
                       
                      קיבלת צו הפסקת בניה,הריסה?
                      ייעוץ,הכוונה וטיפול -פנה עוד היום!
                      היתרי בניה,הכנת תוכניות,הגשה וליווי עד קבלת ההיתר.

                      חוו"ד מהנדס קונסטרוקטור בכל הארץ-שרות מידי
                      דיווח עפ"יהתקנות החדשות ואישור קונסטרוקטור על בנייה פטורה מהיתר
                       
                       
                       
                       
                       
                      קלינגר היתרי בנייה, רישוי עסקים וייעוץ מוניציפאלי
                       
                      השירות בפריסה כלל ארצית
                      טל': 03-6990132

                      פקס: 6990134 - 03
                      נייד- בן קלינגר 0523-888813
                      www.klinger.co.il
                      דרג את התוכן:
                        1 תגובות   יום ראשון, 4/2/18, 08:57

                        ביטול חיובי היטל השבחה בהעדר "התעשרות" של בעל הקרקע ישום מוצלח של דנ"א 3768/98 קריית בית הכרם נ' הוועדה המקומית לתכנון ובניה ירושלים  
                        מן האמור עולה, כי לשם יצירת חיוב בהיטל השבחה, נדרשים שני אירועים ותנאי אחד:
                         
                        - "האירוע הראשון" – אירוע סטטוטורי - אישור תכנית.
                        - "האירוע השני" – אירוע כלכלי - עליית שוויים של המקרקעין.
                        - התנאי הוא כי האירוע השני הוא תוצאה של האירוע הראשון.
                         
                        עם זאת, פעמים רבות הועדות המקומיות מתרכזות רק בקיום האירוע הראשון – אישור תכנית, ואילו לגבי האירוע השני והתנאי – עליית שווי כתוצאה מאישור התכנית, ניתנת על ידן התייחסות טכנית שאינה תואמת את לשון החוק והפסיקה המפורשת !
                         
                        כאמור, החוק הגדיר את המושג "השבחה" כ"עליית שווים של מקרקעין".
                        אופן חישוב עליית השווי נקבע בסעיף 4.(7) לחוק: "השומה תיערך ליום תחילת התכנית... בהתחשב בעליית ערך המקרקעין וכאילו נמכרו בשוק החופשי"
                        דהיינו, המבחן לקביעת עליית שווי המקרקעין אינו כלכלי טכני תיאורטי, אלא מבחן השוק.
                         
                        עם זאת, לעיתים, מתאשרת תכנית חדשה אשר קובעת הוראות משביחות לכאורה, אך למעשה אין להן כל השפעה בפועל בשוק על שווי המקרקעין.
                         
                        לדוגמא: 
                        אישור תכנית להקמת מרתף, מחסנים וכדו' באיזורים שלא קיימת כדאיות כלכלית לבנות אותם.
                        אישור תכנית המוסיפה שטחי בניה שעל מנת לנצלם יש צורך בהריסת חלק ממבנים קיימים.
                        אישור תכנית הקובעת שימושים נוספים שאינם שונים במהותם הכלכלית מהקיימים בפועל, כגון מתן היתר לשימוש משרדים לבעלי מקצועות חופשיים בבנין היי-טק המצוי באיזור מבוקש ע"י חברות עתירות ידע (בו דמי השכירות למשרדים ולשטחי היי-טק זהים).
                         
                        בסיטואציות כאלו, הועדה המקומית מנסה לקבוע בכל זאת היטל השבחה ע"י הצגת תחשיבים כלכליים "מלומדים" בהם נקבע ערך כלשהו לתוספת הזכויות והשימושים, ע"י מתן מקדמים למיניהם, היוון ההשבחה העתידית למונחי ערך נוכחי בשיעור ריבית מסויים (השבחה שתחול בפועל אולי בעוד עשרות שנים, לאחר תום חיי המבנה הקיים) וכו'.
                         
                        שמאות "מהונדסת" מעין זו אולי נכונה בתיאוריה כתרגיל אקדמי, אך, בדרך כלל, אין בינה לבין המציאות בשוק כל קשר!
                         
                        מבחן השוק הינו מבחן קריטי, לאור "עקרון ההתעשרות" שנקבע לפני מספר שנים ע"י כב' השופט חשין בדנ"א 3768/98 קרית בית הכרם נ' הוועדה המקומית לתכנון ובניה ירושלים, (עמוד 63):
                        "יסוד זה של התעשרות עקב פעילות תכנון שלפי חוק התכנון והבניה, הוא בריח-התיכון בהיטל השבחה - בקומפלקס הכולל ובכל אחד ואחד ממרכיביו, זעיר ככל שיהא. ההתעשרות היא המרכיב הדומיננטי בכל אירוע של היטל השבחה, ובאין התעשרות לא יקום ולא יהא היטל השבחה. פירוש הדברים הוא, שבכל אירוע שבו טוענת הרשות לזכותה להטיל היטל השבחה, שומה עלינו לתור סביבנו היטב-היטב במטרה לגלות אם הייתה התעשרות של בעל קרקע; ולא אך התעשרות על דרך הסתם, אלא התעשרות שבאה עקב אחד מאותם אירועי תכנון שחוק התכנון והבניה מדבר בהם" (ההדגשה לא במקור). 
                         
                        תיזה זו עמדה למבחן בתיק בו טיפלנו ונתקבלה במלואה. 
                         
                        להלן תקציר המקרה:
                        חברה יזמית מכרה חטיבת קרקע באשדוד בשטח כ- 160 דונם. עקב המכירה נדרשה החברה לשלם היטל השבחה בסך 30 מיליון ש"ח !
                         
                        מבדיקה שערכנו, סברנו כי אין בסיס לקביעת היטל השבחה כלל. זאת, הואיל וכל התכניות שאושרו בקרקע לאורך השנים, עד למכירתה, קבעו זכויות בניה "תיאורטיות" שאינן כלכליות (כגון מרתפי חניה שעלות הקמתם גבוהה ממחיר מקום חניה) או שאינן ניתנות לניצול מיידי עקב מיקום הקרקע באיזור בלתי נגיש ובלתי מפותח (בו צפויות לחלוף עוד שנים רבות ממועד אישור התכניות עד לאפשרות ריאלית לבניה).
                         
                        בירור הנושא הועבר להליך שמאות מכרעת.
                         
                        הטיעון העיקרי אותו העלנו במסגרת השומה הנגדית שהוצגה בפני "השמאי המכריע", הינו, כי במקרה זה לא מתקיים "עקרון ההתעשרות".
                         
                        נציגי הועדה העלו מנגד שלל טיעונים, כאשר לגבי אי קיומה של "התעשרות", טענה הועדה, כי לאור מכירת הנכס ודיווח החברה על רווח נקי בגין מכירה זו, הרי שבוודאי קיימת התעשרות הצומחת מפעולות תכנוניות אותן בצעה הועדה המקומית, ולכן חייב בעל הזכות במקרקעין לשלם היטל השבחה.
                         
                        לטענתנו, הואיל והרווח עליו דיווחה החברה נובע בכלל מעליית מחירים כללית בשוק הנדל"ן לאורך השנים, אין רלבנטיות לדרוש היטל השבחה בגין רווח זה (שמחוייב כבר בגין כך במס שבח ע"י משרד האוצר), כאשר התאריך הקובע לשומה (מועד אישור התכנית) היה בכלל כ- 25 שנים אחורה.
                        ניסיון זה של הועדה המקומית למסות בעקיפין את רווחי המכירה מנוגד אף הוא להלכה הפסוקה:
                        בית–המשפט העליון בפסה"ד ברע"א 4217/04 ציון פמיני נ. ועדה מקומית ירושלים הדגיש שוב את "עקרון ההתעשרות",  לפיו, יש לחייב בהיטל רק התעשרות הנובעת מאישור תוכנית בנין עיר ולא מהשפעות אחרות.
                        בהלכת פמיני, בית המשפט דן באופן חישוב היטל השבחה ובחר בשיטה הידועה "כשיטת המדרגות" לחישוב היטל השבחה, במקרה של רצף מספר תכניות משביחות (בחינת השפעת כל תכנית משביחה לכשעצמה, יום קודם לעומת יום לאחר אישורה, בהתאם לערכי השוק במועד אישור כל אחת מהתכניות), וזאת על אף ש"שיטת המקפצה" (בחינת שומה לפני תכנית ראשונה לעומת לאחר תכנית אחרונה, בהתאם לערכי השוק במועד אישור התכנית האחרונה) הינה פשוטה ומהירה יותר. בית-המשפט קבע בענין פמיני, כי על אף כל האמור, ועל אף היעילות והנוחות בשיטת המקפצה, הרי שמאחר ו"שיטת המדרגות" הינה צודקת יותר ומטילה תשלום רק על ההתעשרות האמיתית, ולא על עליית שווי מקרקעין שאינו תוצאה ישירה של התכניות שאושרו, הרי שיש לבחור בה.
                        עיקרון זה אומץ גם בפס"ד בת"א (חי') 914/00 גדעון החזקות בע"מ נ. עירית חיפה, מפי כב' השופטת שטמר, שקבעה כי: "לא התעשר הנישום, אין הצדקה לחיובו בהיטל השבחה".
                         
                        בסופו של דבר, "השמאי המכריע" קיבל את דעתנו במלואה, ביטל לחלוטין את חיוב ההיטל והחברה הצליחה לחסוך 30 מיליון ₪ !
                         
                        ה"טיפ" הנ"ל מהווה כמובן טענה עקרונית שעשוייה להפחית את שומת היטל ההשבחה (ואף לבטלה לחלוטין), אך  זאת רק בכפוף לניתוח מעמיק של כל מסמכי תב"ע ספציפית (התקנון, התשריט והנספחים) ובדיקת תכניות בניה שאושרו בתאריכים הרלבנטיים, שיביאו לישום נכון ולתוצאה הרצוייה.
                        כמו כן, לצורך מיצוי ההליכים, יש מקום גם לערער לגופו של עניין, מבחינה כלכלית "תיאורטית", על עצם תחשיבי שומת הועדה.

                         
                        בשלב זה, עוד לפני שתתחילו בטיפול ארוך וממושך בעסקת נדל"ן (גם עסקה "קטנה"), אנחנו מזמינים אותך לפגישת יעוץ מקדמית, בה נוכל לסייע בידך לזהות ולאמוד את היבטי המיסוי בה, ולתרום מנסיוננו הרב כך שהעסקה תתוכנן באופן חסכוני ואופטימלי.
                        בהתאם להוראות התוספת השלישית לחוק התכנון ובניה התשכ"ה-1965 (להלן: "החוק"), במידה וחלה "השבחה" במקרקעין, מחמת הרחבת זכויות הניצול בהם או בדרך אחרת, ישלם בעליהם היטל השבחה.
                        הגדרת המושג "השבחה" בסעיף 1א' לחוק הינה – "עליית שווים של מקרקעין עקב אישור תכנית...".


                        במידה ונתקבלה לידכם דרישה לתשלום היטל השבחה, הנכם מוזמנים לפנות ל

                        קלינגר היתרי בנייה, רישוי עסקים וייעוץ מוניציפאלי
                         
                        השירות בפריסה כלל ארצית
                        טל': 03-6990132

                        פקס: 6990134 - 03
                        נייד- בן קלינגר 0523-888813
                        www.klinger.co.il










                         
                         

                        דרג את התוכן:

                          פרופיל

                          benklinger
                          1. שלח הודעה
                          2. אוף ליין
                          3. אוף ליין

                          ארכיון

                          פיד RSS

                          הפעילות שלי